תפילה מסכת יבמות, בפרט "צרת הבת"

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, זַכֵּנִי לִלְמוֹד וְלִגְּמוֹר מַסֶּכֶת יְבָמוֹת, בִּפְרַט צָרַת הַבַּת. שֶׁלְּפִי בֵּית הִלֵּל בֵּית שַׁמַּאי מַמְזְרִים, וּלְפִי בֵּית שַׁמַּאי בֵּית הִלֵּל פְּגוּמִים, שֶׁעוֹבְרִים עַל עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר {לֹא תַעֲשֶׂה}, יְבָמָהּ יָבוֹא אֵלֶיהָ וְיִבְּמָהּ {עֲשֵׂה}". וּמִבְּנֵי צָרוֹת אֵלּוּ הָיוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו אֲבָל לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מוּתָּר לְהַקְרִיב אוֹנֵן אֲפִילוּ כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ
מַסֶּכֶת יְבָמוֹת, בִּפְרַט "צָרַת הַבַּת"