כבכול שבוע, מצטרפים אנ"ש מכול רחבי הארץ להאזין לדברי חיזוק, אל החבורה הקדושה מבית נצח נצחים. בכל שבוע מגיע אורח אחר, תלמיד חכם, עם סיפורים חדשים שלא שמעתן אוזן. הסיפורים הם אודות מורנו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כאשר בכל פעם מתוודעים המאזינים לזווית חדשה של הצדיק.

אל הפגישה אותה אנו מביאים לפניכם הגיע מזכה הרבים, הרב אברהם אדרי, שסיפר סיפור מצמרר אותו ראה במו עיניו. ברעד וחלחלה הוא שיתף את הציבור במחזה אותו ראה, איך שהצדיק הוריד נשמה מהעולם העליון ממש מול עיניי הנוכחים.

אלה דבריו

הסיפור התרחש לפני כעשר שנים, מדובר במשפחה של אבא עם שלשת בניו, שאמם, חנה בת יהודית ז"ל, נפטרה, והרב הוריד את נשמתה יישר אל מול פניהם.

שם האב היה רון ברקאי, יהודי חילוני, טייס קרב על F - 16 במילואים, והמורה הבכיר למתמטיקה באזור המרכז שמאז כבר נפטר, תהיה מנוחתו עדן. אדם חכם, צנוע ופשוט, אשתו בגיל 40 חלתה במחלה וזה התחיל להמאיר. הוא אהב את מורינו הרב ברלנד והאמין בו. הוא שמע על הרב ברלנד דרך אחת מבנות הקהילה שהפנתה אותו אלי, אמרו לה שיעבירו פדיון.

מורינו הרב ברלנד אמר לרון ברקאי: אשתך תבריא יהיה טוב, אבל אתה לא זז ממנה. רון היה עם אשתו במשך שבוע ימים, אבל אחרי שבוע הרגיש שהוא חייב להתרענן. הוא התכוון רק לנסיעה קצרה לביתו בראשון לציון, אבל כבר שהגיע לאזור טלזסטון התקשרו ואמרו לו שכדאי לו לחזור כי המצב חמור.

רון המשיך לנסוע הביתה, כשחזר לביה"ח גילה שאשתו כבר לא בין החיים. הוא יישר התקשר אליי ואמר לי: "ר' אברהם, הרב הבטיח!"

אני לא ידעתי מכול המתרחש, אבל שאלתי אותו, אולי שברת שמירה? "הלכתי הביתה!" הוא ענה.

עניתי: מחילה, אבל הרב אמר לך לא לזוז ממנה, צריך להיות שומר.

הוא המשיך: "אבל לא הייתה לי ברירה, הייתי חייב לזוז". אמרתי לו: יצא פה איזשהו הפקר של החולה. התקשרתי לרב דרך הגבאי, והרב אמר לקבור אותה ואחרי השבעה לבוא אליו. ב- ז' באדר הסתיים השבעה והגענו אל הרב ברלנד.

מורינו הרב ברלנד יצא לקראתנו עטור בתפילין וטלית וברך אותנו לשלום. הילד הקטן בן 4 התחיל לבכות שהוא מתגעגע לאימא, גם לילד האמצעי בן ה 9 היה קשה.

"הרב שאל את הילד הקטן, אתה רוצה שאני אביא לך את אימא? כן אני רוצה את אימא! טוב, אני אביא לך את אימא! תכף אימא תבוא ואני אביא לך את אימא!"

"הרב נמצא במרכז השולחן, מצד ימין נמצא האבא, לידם הילדים לפי סדר, הגדול, הבינוני והקטן."

"הרב פרס טלית וכולם חיברו ידיים, אני מאחורה לא מבין כלום, שומע את הרב נושם ומתנשף, כמו חרחורים."

"אני אביא את אימא, אימא תבוא, ופתאום הוא צועק - חנה בת יהודית, חנה בת יהודית, להתרחק, להתרחק, אף אחד לא נוגע בה, היא טהורה, היא לבנה. היא קדושה, לא נוגעים. חנה בת יהודית, הרב מתנשף ומחרחר."

"אני נוגע בגב של הבעל ומרגיש שהכול אבן. במשך לא פחות מעשרים דקות הרב מתנשף ומחרחר. ידוע שנביא מתנבא כולו מפרכס, יוצא קצף."

"תוך כדי שהרב ככה, נפתלי ביטון הגבאי פתח את הדלת, צעק וואו, סגר את הדלת, ברח ונעלם. נדמה לי שעוד מישהו פתח את בדלת, אבל כבר לא נכנס אף אחד."

"כל רגע הרב צועק, חנה בת יהודית, לא נוגעים בה, לבנה, צחה, טהורה, זכאית, לבנה, טהורה. הרב צועק בשלבים, כול פעם את אותה הצעקה."

"פתאום הילדים צועקים - אימא בצעקה גדולה. והרב צועק לאבא - אתה לא נוגע, אתה לא מתקרב. נשיקה אחת לכול אחד, נשיקה אחת, והילדים צועקים - אימא."

"האבא צועק חנה, והרב צועק לו - אתה לא מתקרב, לא נוגע, אתה לא נוגע. הרב חוזר - נשיקה אחת לכול אחד. פתאום הרב נופל, צונח מהכיסא ונשכב על הרצפה, ושואג שאגות - העיניים, שורפות לי העיניים. הרב צועק, ונדמה לי שנפתלי נכנס עם מים ושם לו."

"הרב נשאר על הרצפה, והם יושבים בלי לזוז. עשר דקות עד שהרב התיישב ואז הוא אמר לי, אברהם אני שולח אותך איתה לרבי שמעון בר יוחאי. קח אותם, היא תהיה אתכם ומשם היא תחזור חזרה."

מורינו הרב ברלנד המשיך ואמר: כל הדרך פתוחה, אני פותח לך את כל הדרך, והוסיף, אתם באים אליי אחרי בדיקת חמץ (יד בניסן, חודש ושבוע אח"כ). אנחנו יורדים למדרגות של הבניין והאבא תופס אותי ואומר: רבי אברהם, אני אדם נורמטיבי, חילוני, אני לא טיפש - אני ראיתי אותה היא עמדה מולי, אני ראיתי אותה. הילדים אומרים: אבא היא נישקה אותי.

ממשיך האבא ושואל אותי: מה הרב אמר, מי זה רבי שמעון? הוא יקבל אותנו כל שעה? סיפרתי לו על רבי שמעון והוא אמר שנעשה כל מה שהרב אמר. במשך כל הדרך למירון היה גשם זלעפות, ובמירון היה הכול חסום, כי הרי ז' באדר זה יום ההילולה של משה רבנו וכולם מגיעים למירון. כל הדרך אוטובוסים ושאטלים עם מחסומי ברזל, אנשים הולכים ברגל. אבל, שאני מגיע עם הרכב הפרטי שלי מרימים לי את המחסום, נעצרתי לפני התחנת דלק, כי ראיתי מחסום למירון, כולם ברכב רדומים. יצאתי לשוטר שאומר לי שהוא פועל רק לפי ההוראות.

חזרתי לרכב והאבא אומר לי: רבי אברהם אני לא מדומיין, אשתי יושבת איתי פה כל הדרך. הילדים התעוררו וצעקו, אבא, אבא, אימא יושבת אתנו מאחור.

אני לא הספקתי להגיב והשוטר פותח לנו את מחסום הברזל, בניסים הצלחנו להגיע עם הרכב עד לכניסה לציון רבי שמעון.

להשתתפות בחבורה הקדושה - יום ה', פתיחת שערים בשעה 19:00 (רחוב הכנסת אורחים 2) כיבוד קל במקום. לתרומות חייגו 0527115687