מדוע הרב זילברמן לא הסכים להדליק את מדורת ל"ג בעומר • שיעור שביעי של פסח
השיעור המלא של הרב אליעזר ברלנד לאחר שחרית בשביעי של פסח: ממכות מצרים וסיפור מרים, דרך לידות הפלא וגבורת בנימין, ועד סיום מרגש עם חזון דרמטי בל״ג בעומר במירון

לפניכם השיעור המלא:
מכות מצרים
אָז הָיָה לָהֶם [למצרים] שָׁבוּעַ מַכַּת דָּם, אַחַר כָּךְ צְפַרְדֵּעַ: הֵם בָּלְעוּ צְפַרְדְּעִים, אָכְלוּ צְפַרְדְּעִים. אַחַר כָּךְ מַכַּת עָרוֹב: מִסְכֵּן הַמִּצְרִי, הָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה יְלָדִים - חֲמִשָּׁה אָכַל אוֹתָם אַרְיֵה, עוֹד שְׁלוֹשָׁה נָחָשׁ, עוֹד אֶחָד נָמֵר, עוֹד אֶחָד בַּרְדְּלָס - לֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם.
מרים הנביאה קיבלה יריקה מאביה בפנים
מִרְיָם - אַבָּא שֶׁלָּהּ יָרַק לָהּ בַּפָּנִים, כִּי הַגְּבָרִים הָלְכוּ עִם פִּתְרוֹן יְצִירָתִי: אִם פַּרְעֹה אוֹמֵר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), אִם הוּא זוֹרֵק אֶת כָּל הַיְלָדִים לַיְאוֹר, אָז לֹא מְבִיאִים עוֹד יְלָדִים - אָז מִתְגָּרְשִׁים. אֲבָל הַנָּשִׁים לֹא הִסְכִּימוּ! הֵן הוֹלְכוֹת בִּפְשִׁיטוּת, עִם אֱמוּנָה. אָז מִרְיָם לֹא הִסְכִּימָה לְאַבָּא שֶׁלָּהּ לְהִתְגָּרֵשׁ, כִּי הִיא אָמְרָה: אֲבָל מַה יִהְיֶה עִם הַיְלָדִים? כִּי אִם לֹא יִהְיֶה אַבָּא וְאִמָּא, אָז הַיְלָדִים יֵלְכוּ לַגּוֹיִם, כִּי בְּרֶגַע שֶׁאֵין אַבָּא וְאִמָּא בַּבַּיִת, אָז 90% שֶׁהַיְלָדִים יוֹרְדִים מִן הַדֶּרֶךְ. אָז מִרְיָם לֹא הִסְכִּימָה, אָז הוּא גַּם יָרַק עָלֶיהָ וְגַם סָטַר לָהּ, גַּם נָתַן לָהּ סְטִירָה. זֶה מִדְרָשׁ מִשְׁלֵי. וְהִיא הָלְכָה, וְאֵיפֹה הִיא שָׂמָה אֶת מֹשֶׁה? הִיא שָׂמָה אוֹתוֹ בַּמַּיִם. אָז הִיא הָלְכָה, שָׂמָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַסּוּף בַּיְאוֹר.
כי לא כנשים המצרים העבריות
יֵשׁ לָנוּ 12 שָׁעוֹת עַד מִנְחָה. עַכְשָׁו רַק 7:30, בְּשֶׁבַע (19:00) מִנְחָה. אֶפְשָׁר לְהַסְפִּיק לִלְמֹד אֶת כָּל סוֹטָה, לִלְמֹד עַל הַנָּשִׁים בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שָׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת שֶׁל נָשִׁים: הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁהִסְפִּיקוּ לָרוּץ וְהֵן הוֹלִידוּ בַּשָּׂדוֹת, וְהָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁשָּׂמוּ אֶת הַיְלָדִים בַּיְאוֹר, וְהָיְתָה הַקְּבוּצָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהֵן לֹא הִסְפִּיקוּ, וְהֵן יָלְדוּ בַּבַּיִת, אָז שָׂמוּ אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָּהֶם בְּתוֹךְ הַחוֹמָה, כִּי הַתִּינוֹקוֹת בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִתְגַּלְּשִׁים הַחוּצָה תּוֹךְ שְׁנִיָּה. הֵן הָיוּ מוֹלִידוֹת, הֵן אֲפִלּוּ לֹא הָיוּ מַרְגִּישׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לֵדָה, וּכְבָר הַתִּינוֹק הָיָה בַּחוּץ, וְהָיָה מַגִּיעַ מַלְאָךְ וְחוֹתֵךְ אֶת הַחֶבֶל, לָכֵן כָּתוּב "לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ" (יחזקאל טז, ד). כְּמוֹ בְּשׁוּבוּ בָּנִים - יֵשׁ הַרְבֵּה סִפּוּרִים בְּשׁוּבוּ בָּנִים שֶׁהַתִּינוֹקוֹת הָיוּ מִתְגַּלְּשִׁים הַחוּצָה, כְּמוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ שֶׁל נַחְמָן מְנַחֵם, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעוּ לְאַמְסְטֶרְדָּם רָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבְּרִית אֵצֶל הָרַב, שֶׁהָרַב יִהְיֶה סַנְדָּק, וּפִתְאֹם הִיא צוֹעֶקֶת לוֹ: צֵא מַהֵר מֵהַחֶדֶר - הַתִּינוֹק כְּבָר יוֹצֵא הַחוּצָה! הִיא לֹא הִרְגִּישָׁה בִּכְלָל שֶׁהָיְתָה לֵדָה, וְאָז הָלְכוּ לְהָבִיא מִישֶׁהוּ שֶׁיַּחְתֹּךְ אֶת הַחֶבֶל.. כִּי בְּשׁוּבוּ בָּנִים, בַּשָּׁבוּעַ הָאַחֲרוֹן, כְּבָר צָרִיךְ לְהִסְתּוֹבֵב עִם מִסְפָּרַיִם בַּכִּיס, כִּי אִם הַתִּינוֹק יִקְפֹּץ בָּאֶמְצַע, שֶׁיּוּכְלוּ לַחְתֹּךְ אֶת הַחֶבֶל.
שרי יהודה רגמו את שבט בנימין
עַכְשָׁו קָרָאנוּ עַל קְרִיעַת יַם סוּף, וּבִנְיָמִין הוּא עָקַף אֶת הַתּוֹר, וְזָרְקוּ עָלָיו אֲבָנִים. "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם" (תהלים סח). [שָׂרֵי יְהוּדָה] אָמְרוּ לָהֶם: אִם תִּקְפְּצוּ לַיָּם - אֲנַחְנוּ נִזְרֹק עֲלֵיכֶם אֲבָנִים. כְּמוֹ אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁרָצָה לְהִתְאַבֵּד, אָז הוּא עָלָה לַגֶּשֶׁר כְּדֵי לִקְפֹּץ, אָז מִישֶׁהוּ צָעַק לוֹ: תִּזָּהֵר - אִם אַתָּה קוֹפֵץ אֲנִי יוֹרֶה בְּךָ! אָז הוּא פָּחַד וְיָרַד. כָּכָה צָעֲקוּ עַל בִּנְיָמִין: אִם תִּקְפְּצוּ לַיָּם - נִזְרֹק עֲלֵיכֶם אֲבָנִים. וְהֵם (בִּנְיָמִן) עָקְפוּ אֶת כָּל הַתּוֹר וְקָפְצוּ לַיָּם, אָז יְהוּדָה רָגְמוּ אוֹתָם בַּאֲבָנִים, כִּי הָיָה שָׁם תּוֹר אָרוֹךְ - מִילְיַארְד אֲנָשִׁים: 600 אֶלֶף אִישׁ, וְכָל אֶחָד עִם 50-60 יְלָדִים; זֶה תּוֹר שֶׁיִּקַּח אַרְבָּעָה יָמִים. אָז הֵם הִגִּיעוּ, עָקְפוּ אֶת כָּל הַתּוֹרִים, כָּל הַבַּלָּגָנִים, אָז זָרְקוּ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים, רָגְמוּ אוֹתָם בַּאֲבָנִים, וְלָכֵן יְהוּדָה זָכוּ לַמְּלוּכָה, וְהֵם (בִּנְיָמִן) זָכוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּזְכוּת שֶׁזָּרְקוּ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים. בִּזְכוּת הַמַּכּוֹת שֶׁבִּנְיָמִין קִבֵּל - עַל כָּל מַכָּה שֶׁהוּא קִבֵּל זֹאת עוֹד אֶבֶן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לִי הוֹפְמַן שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב שֶׁהָיְתָה רְצוּעָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין לְחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְהָיָה בִּנְיָמִין מִצְטַעֵר עָלֶיהָ כָּל יוֹם, כִּי הוּא הָיָה מִצְטַעֵר: לָמָּה לֹא קִבַּלְתִּי עוֹד מַכָּה? הָיִיתִי מְקַבֵּל עוֹד מַכָּה - עוֹד אֵיזוֹ אֶבֶן - אָז הָיִיתִי מְקַבֵּל גַּם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה, גַּם אֶת הָאַמָּה הַזֹּאת.
בית המקדש מתוך ענוה ושפלות
כִּי כְּשֶׁהִגִּיעוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָז רָצוּ לִבְנוֹת אֶת זֶה בְּעֵין עֵיטָם - זֶה בְּגִילֹה, בַּמָּקוֹם הֲכִי גָּבוֹהַּ בִּירוּשָׁלַיִם - אָז הַשֵּׁם אָמַר – לֹא! בֵּית הַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמָקוֹם נָמוּךְ יוֹתֵר, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ לְהִבָּנוֹת מִתּוֹךְ מָקוֹם שֶׁל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת.
השער שהכי חשוב אצל הבעש"ט
אָז מִנְחָה תִּהְיֶה בְּ(שָׁעָה) שֶׁבַע, עוֹד 12 שָׁעוֹת. אַחַר כָּךְ יִהְיֶה 'סִפּוּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב' בָּרַמְקוֹל, שֶׁרָצוּ לִזְרֹק אֶת אָדָלֶ'ה לַמַּיִם. שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ: מַה לִזְרֹק - אוֹתָךְ אוֹ אֶת הַכְּתָבִים? אָז הִיא אָמְרָה: לִזְרֹק אוֹתִי. וְכַאֲשֶׁר הוֹרִידוּ אוֹתָהּ לַמַּיִם וְהִיא כְּבָר הָיְתָה עִם הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אָז הִיא פִּתְאוֹם נָתְנָה צְעָקָה: תָּרִימוּ אוֹתִי! תָּרִימוּ אוֹתִי! אָמְרוּ לָהּ: מַה קָרָה? אָז הִיא אָמְרָה: עַכְשָׁיו הִתְגַּלָּה לִי שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, שֶׁיִּהְיֶה לִי נֶכֶד, שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹתֵר מֵהַכְּתָבִים שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי. אָז הֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ. וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבֵּנוּ לָמָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לָקַח אִתּוֹ רַק אֶת אָדֶלָה, הַבַּת שֶׁלּוֹ, אָז רַבֵּנוּ אָמַר: כִּי הִיא הָיְתָה הוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם מִיט אַ פַּארְבְּרֶנְקֶט הַארְץ צוּם הוֹיְבֶּרְשְׁטֶן [עִם לֵב בּוֹעֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא], וּפַעַם הָיָה וִכּוּחַ בֵּין הַתַּלְמִידִים (בזמירות של מוצש"ק) אֵיזֶה שַׁעַר הֲכִי חָשׁוּב אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אָז אָדֶל אָמְרָה: שַׁעַר סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, כִּי צָרִיךְ כָּל יוֹם סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.
מדוע רבי אברהם זילברמן לא הסכים להדליק את המדורה במירון
בַּשָּׁנָה שֶׁהִיטְלֶר הִתְאַבֵּד - זֶה הָיָה בְּל״ג בָּעוֹמֶר. אָז הָיָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם זִילְבֶּרְמַן; הוּא הָיָה מַדְלִיק אֶת הַהַדְלָקָה בְּמֵירוֹן. הוּא הָיָה חָסִיד בּוֹיָאן, כִּי בּוֹיָאן הֵם הָיוּ מַדְלִיקִים אֶת הַנֵּר בְּמֵירוֹן. אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּמֵירוֹן - אָז תִּהְיֶה חָסִיד בּוֹיָאן. אָז בְּאוֹתָהּ שָׁנָה - זֶה כָּתוּב בְּלוּחַ דָּבָר בְּעִתּוֹ; הַשָּׁנָה זֶה לֹא כָּתוּב, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מַסְפִּיק מָקוֹם, אֲבָל זֶה כָּתוּב בְּתשפ״ג - שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה חִכּוּ שֶׁיַּדְלִיק אֶת הַהַדְלָקָה. אָז הוּא אָמַר שֶׁהוּא מְחַכֶּה שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַיָּרֵחַ. אָז כֻּלָּם צָחֲקוּ עָלָיו וּבִזּוּ אוֹתוֹ וְצָעֲקוּ עָלָיו: מַה קָּשׁוּר יָרֵחַ? תַּדְלִיק אֶת הַהַדְלָקָה! וְהָיָה שָׁם אֵיזֶה מְקֻבָּל אֶחָד, אָז הוּא אָמַר: הוּא יוֹדֵעַ מָה הוּא מְדַבֵּר, בְּ- 21:10 יִרְאוּ אֶת הַיָּרֵחַ. אָז בַּעֲשָׂרָה לְתֵשַׁע הוּא הִתְאַבֵּד - הִיטְלֶר, וּבְ- 21:05 הִגִּיעַ מִבְרָק שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵת. אָז הוּא הִדְלִיק אֶת הַהַדְלָקָה; הוּא חִכָּה לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא מֵת.
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם