יום חמישי פקודי תשפ"ב

סודות מהחדר מהמשמש בקודש הראשון של מורנו, כבוד קדושת הגאון הצדיק הרב אליעזר ברלנד שליט"א

ראש ישיבת 'מגיני ארץ' הרב מיכאל גול שליט"א התקרב למורינו הרב ברלנד שליט"א לפני יותר מארבעים שנה, וזכה להיות המשמש בקודש ואיש סודו של הרב ברלנד כשהוא נחשף לגדולתו המפעימה של הרב ברלנד. במשך שנים הוא אצר אין סוף סיפורים, עכשיו לאור הרדיפות חסרות הפשר הוא יוצא מגדרו ומספר את שראו עיניו.

אלה דברי קודשו

ההתייחסות של הרב ברלנד לעניין חסידות ברסלב ולימוד הגמרא

"התקרבתי בתחילת שנת תש"מ", פותח הרב גול את דבריו, "זה היה בתחילת חודש חשוון, באתי מבית דתי לאומי וגדלתי על כך שהגמרא זה המרכז. כשהתחלתי להתקרב שמעתי כל מיני קולות כי אין צורך בלימוד הגמרא, צריך להשקיע רק בלימוד הלכה, כי הלכה זה ברור הטוב מהרע וכו'. וכן, לא צריך לעסוק ב'ליקוטי מוהר"ן' ו'ליקוטי הלכות' אלא רק בסיפורי מעשיות. כאלו שמועות הסתובבו בין כל מיני חסידי ברסלב.

התפלאתי על כך - ידעתי שהגמרא זהו כלי יסודי ביהדות, ולא הסתדר לי איך יכול להיות אחרת. הייתי אז כבר כמה שבועות בישיבה, אבל לא העזתי לגשת אל הרב ברלנד, היתה לי בושה נוראה מהרב. בשלב מסוים התגברתי על הבושה וניגשתי לרב, וסיפרתי לו על השמועות ששמעתי בענין לימוד הגמרא. מורינו הרב ברלנד אמר לי: "תדע לך, צריך ללמוד כל יום ארבע עשרה שעות גמרא! חסיד ברסלב שלא לומד גמרא או שמשתגע או שמחליק מהדרך".

השיעורים בעיון של מורנו הרב ברלנד

"כשהגעתי לישיבה", ממשיך הרב גול, "שמעתי שיש שיעור מצומצם של הרב ברלנד לקבוצה קטנה, זה היה שיעור בעיון שלא כולם התאימו לזה. גם אני בהתחלה לא נכנסתי לשיעור הזה הייתי 'טירון' אז, יותר מאוחר זכיתי גם אני להיכנס לשיעורים אלו. אני זוכר שיעור כללי שהרב ברלנד מסר לכל התלמידים, זה היה השיעור הראשון שזכיתי לשמוע מהרב והיה מותאם לכל בני הישיבה. זה היה ממש פלאי פלאים איך הרב ניתח כל דבר. היה זה בפרק 'אלו מציאות', הרב שאל שאלה שאף אחד לא חשב עליה ולאחר מכן התחיל לרוץ ולנתח בדברי הראשונים, זה היה ממש תענוג. ראינו שם צורת חשיבה בלתי שגרתית.

"בשיעור המצומצם היה ממש משהו מיוחד. אני זוכר כשלמדנו את פרק ראשון במסכת פסחים, בסופו יש את עניני טומאה וטהרה. הרב ברלנד 'שט' שמה בצורה מדהימה, הוא שלט בהכל, היינו צריכים להכין היטב היטב בשביל להחזיק ראש".

"הלימוד של הרב ברלנד לעצמו היה כל כך מסודר ונהיר שבשביל להבין מה יכול להיות קשה לנו, הוצרך הרב להכין לפני כן עם אחד התלמידים את השיעור ולפי מה שראה שהוא מתקשה, ידע במה אנחנו יותר מתקשים, ובכל זאת היינו צריכים להכין הרבה כדי להחזיק ראש. הרב היה פותח המון ספרים, כל התורה היתה פרושה לפניו. ידענו שאנחנו צריכים להכין הרבה ראשונים ואחרונים, ועם כל זאת תמיד היו הפתעות. כולם היו בעלי ראשים טובים, ומשקיעים, אך עדיין היו צריכים להכין הרבה ולהחזיק ראש טוב. ידענו שאם לא הכנו את השיעור אין מה להיכנס, זה היה כזו מתיקות. קשה לי להגדיר את הזמן שהשיעורים לקחו. לא היינו מרגישים את הזמן שחולף, אבל נראה לי שזה היה בין שעה לשעתיים.

[caption id="attachment_7545" align="alignnone" width="629"] הרב מיכאל גול ליד הרב מאיר שלמה[/caption]

"בשנים יותר מאוחרות כשהיה מוסר שיעור חסידות, כגון בספר סיפורי מעשיות (נדמה לי שבהוראת ר' לוי יצחק זצוק"ל) מסר שיעור של כעשרים דקות עד חצי שעה. השיעור היה מתומצת כל כך עד שהיה לוקח שעתיים לחזור עליו כדי לפענח ולנתח את כל החומר. היה פעם שמישהו העיר לרב על כך שיביא את המקור של כל דבר. מאז הרב ברלנד התחיל בכל שיעור לפתוח ספרים. כל חידוש של ראשונים אחרונים הוא פתח בתוך הספר. אך אנחנו הפסדנו כי איבדנו את הרצף של השיעור, כי כשהרב היה פותח, הוא היה מתעכב על עוד עניינים שהיה מעלה תוך כדי דפדוף בספר.

הפשטות והגאונות של הרב ברלנד בלימוד התורה

הרב גול מפליג בזכרונו לאותם ימים מתוקים, ונזכר בכמה וכמה אנקדוטות בהם ראה את מיוחדות הלימוד של מורנו הרב ברלנד שליט"א. "השיעורים של הרב היו שיעורי אש להבה, גאונות נוראית, וחשיבה לא קונבנציונלית בשילוב של פשטות מדהימה. זה היה משהו מדהים, אתן לכם כמה דוגמאות מעניין הפשטות של הרב דווקא, הגאונות שלו אינה צריכה הסכמה. יש תוס' במגילה (י"ב ע"ב) שכותב שהרעיון של "להיות כל איש שורר בביתו" היה רעיונו של דניאל, מאחר שהיה נשוי לשרית שהיתה יותר גדולה ממנו ולא היה יכול לכופה לדבר כלשונו, יעץ לעשות כן."

לי תמיד היה קשה: מי יכולה להיות יותר חשובה מדניאל שהיה נכד של דוד המלך ממשפחת המלוכה? הרי חייב להיות שאשתו הייתה יהודיה, וא"כ במה היתה יותר חשובה ממנו? ולמה לא תרצה לדבר בלשון הקודש פעם באחד השיעורים הרב ברלנד דיבר על התוספות, ותוך כדי דבריו אמר כי אשתו הייתה גיורת. זהו, במשפט הזה הרב תירץ לי את כל השאלה, זו תשובה פשוטה, אבל גאונית, פשוט איך להסביר כל דבר בשכל ישר ומיוחד. המשב"ק הראשון של הרב ברלנד

הרב גול חוזר כעת שנים ארוכות אחורה, לשנת תשמ"ג, ליום בו התחיל להיות המשב"ק של הרב ברלנד: "עד אז לא היה מושג של 'גבאי' אצל מורנו הרב, למרות היותו מתעסק כבר כחמש עשרה שנים בקירוב רחוקים ובהרבצת תורה במסירות נפש בבני ברק, ולאחר מכן עם המעבר לירושלים בשנת תשמ"ב.

"בשנת תשמ"ג חל השינוי", חוזר הרב גול לאותן שנים. "במשך ימים מספר מורנו הרב לא הגיע לישיבה, ולשאלתנו, הרבנית תליט"א שמסרה גם את נפשה וכל זמנה למען הישיבה הסבירה, שצריך לערוך שינוי בכמה וכמה עניינים שלא היו לרוחו של מורנו הרב. בין הדברים גם עלה הצורך להעמיד למורנו הרב גבאי ומלווה. מורנו הרב הסכים למהלך, וכך בעצתו נבחרתי לשמש כגבאי. הייתי מלווה את הרב מביתו לבית מדרשנו ומבית מדרשנו לביתו, וכן בנסיעותיו למען הכלל והפרט, כמו כן בביתו הייתי מכניס אליו את האנשים שבאו לקבל ברכות ועצות.

שלוש וחצי שנים זכיתי לשאת בתפקיד זה, שנים בהן זכיתי לראות דברים מדהימים ומיוחדים"...

אהבת התורה של הרב ברלנד

אם נתפוס את הנקודה של לימוד התורה, זה היה ממש מבהיל. הרי הייתי נכנס ויוצא בביתו של מורנו הרב ברלנד, ואף פעם לא ראיתי אותו בלי ספרי קודש, תמיד היו עשרות ספרי קודש פתוחים לפניו ערמות ערימות על השולחן הגדול. כך תמיד שליוויתי אותו לכל מקום - לא היה רגע אחד שניה אחת בלי ספר, היום מורנו הרב ברלנד כבר לא בקו הבריאות ולפעמים נשען על המשענת, אבל אז בעודו בכוחותיו מעולם לא ראיתי אותו נשען על הכיסא, תמיד ישב על קצה הכיסא כולו דרוך ורכון על הספרים.

[caption id="attachment_6143" align="alignnone" width="668"] מימין: הרב משה צנעני, הרב עופר ארז, הרב יהושע דב רובנשטיין, הרב מיכאל גול, הרב נחמן ברלנד[/caption]

כל רז לא אניס ליה

הרב גול נזכר באנקדוטה מיוחדת בה רואים את אהבת התורה שבוערת בקרבו של מורנו הרב ברלנד ללא הרף: "פעם נכנסתי לחדרו של מורנו הרב ואמרתי לו חידוש מסוים של החתם סופר. עד אז מעולם לא חידשתי לרב דבר שהוא לא ידע. גם ספרי חסידות לא מוכרים, תמיד כל דבר ידע, חוץ מדברים שחידשתי בעצמי שאז פעמים קיבל ופעמים לא, אבל דברים שכתובים בספרי הקודש תמיד ידע. בכלל אני וכל שאר התלמידים קיבלנו מהרב כזו אהבת התורה, כזו מתיקות, למשל הרב היה מזכיר בשיעורים חידושים מהבני יששכר, מהמאור ושמש, מאור עיניים, פרי צדיק, שפת אמת, מגלה עמוקות, עשרה מאמרות, הכל היה מביא בצורה מיוחדת ומתוקה כל כך, עד שהייתי רץ אחרי השיעור לקנות את הספר שהרב הזכיר.

"אלא שכשאני הייתי קונה ופותח אז היה לי חושך בעיניים, הספרים היו ממהדורות ישנות, מילים שבורות, אותיות מחוקות, רק כדי להבין את הכתב היה צריך לרכז את כל הכוחות, וכבר לא נשאר כוח להבין את המשמעות. כך היה כשקניתי מגלה עמוקות או מאור ושמש, זה היה עם כתב חרטומים, והרב ברלנד בכל זאת היה ממש מתענג על זה ומציג לנו את הדברים עם כזה אור ומתיקות. פעם אחת הרב הזכיר מאור עיניים. רצתי לחנות וקניתי בטעות 'מאור ושמש' מהדורא חדשה, שאת זה כבר היה לי בבית. כשהגעתי לבית הבנתי את הטעות אבל נהנתי היות שזה מהדורה חדשה, הוצאה מפוארת, התחלתי לקרוא ופשוט התענגתי, פתאום ראיתי את כל הדיבורים שהרב הזכיר מהספר.

הרב ברלנד גרם לי לכזו אהבת התורה, עד שכבר התחלתי לקנות גם כל מיני ספרים נידחים ולא מוכרים מגדולי הדורות והחסידות. אני זוכר פעם הזכרתי לרב חידוש של ה'ברית אברהם' שזה לא ספר כ"כ מוכר, והרב מיד אמר לי היכן זה כתוב.

נחזור לסיפור אותו התחלתי. הזכרתי לרב ברלנד את החידוש של החתם סופר. וזה היה הפעם היחידה שחידשתי לרב משהו חדש. הרב התלהב בצורה כל כך גדולה, הוא קפץ מהמקום כמו ילד ושאל אותי אם זה ב'חתם סופר' או בתורת משה' (שכן לחתם סופר יש שני ספרים על התורה חתם סופר ותורת משה) ועניתי לרב שאני לא זוכר. הרב מיד רץ לספריה ובהתלהבות שלף את ה'חתם סופר' (או את התורת משה) ואז רץ מיד לחדר השני והביא את הספר השני, ותוך כדי כבר מצאתי את החידוש. הרב כל כך נהנה והתלהב, זה היה מחזה מרנין של אהבת התורה שבוערת אצל הרב, הרי יש הרבה אנשים שראשם עמוס לעייפה מחידושים, וחידוש חדש כבר לא מעלה ומוריד להם אבל אצל הרב כל חידוש חדש מתקבל בהתלהבות נדירה ומיוחדת...

אגב פעם שאלתי אחד שלמד עם מי שנחשב לגדול המקובלים, ואף עם מורנו הרב ברלנד ספרי קבלה, ושאלתי אותו מי יותר גדול בקבלה? ואמר לו כי גדלות וצדקות הרי קשה למדוד בין הצדיקים, אבל לענין הבנת הדברים, הרי שאצל מורנו הרב יוצאים עם הרבה יותר בהירות.

עבודת התפילה של הרב ברלנד.

"פעם אחת" מספר הרב גול כדי לתת לנו הצצה קטנה על עבודת התפילה של מורנו הרב, "הייתי עם הרב באיזה בית והגיע זמן תפילת מנחה. הרב אמר לי: נתפלל מנחה כמה דקות ואחר כך נמשיל לאיזה עניין דחוף. הרב התחיל מנחה, ובמשך ארבע שעות רצופות עמד שמונה עשרה... פעם אחת הייתי עם הרב בשדה והרב אמר לי "אני מתלבט אם לחזור עכשיו לישיבה ולהתפלל שם מנחה אחת שתיים, או להשאר כאן ולהתפלל כמו יהודי". ואני התפלאתי הרי בישיבה מתפללים מנחה קרוב לשעה ועל זה הרב אומר "אחת ושתיים", זה נתן לי מבט לעבודת התפילה שלו... גם בתוך הבית היה מתפלל שעות על גבי שעות כל שמונה עשרה, הרבה יותר ממה שהיה מתפלל בציבור שם היה מקצר מאוד (יחסית למה שבבית) והכל בניגונים ושירים פעם אחרי פעם...

כך גם בשבתות. בשבת בבוקר התפילה עם הרב ברלנד בישיבה היתה בחיות עצומה ונוראה, שעות על גבי שעות, אח"כ היה גם מנחה וסעודה שלישית, וכשביקשו ממורינו הרב עם אפשר שיישאר גם שם לסעודה רביעית היה נשאר אתנו. הסעודה עם הזמירות ודברי תורה, נמשכת שעות מרובות.

מתפלל כאילו לא אירע דבר

אחד האירועים המיוחדים בישיבה היה הכנסת ספר תורה. בדרך בעיר העתיקה היתה השראה מיוחדת. הרב גול שהיה הראשון שהתרים ספר תורה לבית מדרשנו, היה גם זה שניהל את כל המהלך של התהלוכה וכל הלוגיסטיקה של המעמד המרומם.

כך גם היה בהכנסת ספר התורה לע"נ הקדוש אליהו אומדי הי"ד בשנת תשמ"ח. "באותה הכנסת ספר תורה המצב היה מתוח, השכנים הערבים היו עושים הרבה בלגן. כשהגענו לרחוב של הישיבה (מעלה חלדיה) והתחלנו לעלות את המדרגות, החל לפתע מטר של אבנים שהושלך עלינו. והנה דווקא שם הרב ברלנד מסמן לנו לעשות ריקודים... פתחנו במעגלים כשאנו צפופים וצמודים, ומטר של אבנים ניתך עלינו. והנה זה פלא אפילו אבן אחת לא פגעה בנו! הם נפלו בין המרווחים הצרים שבינינו. זה היה משהו מעל הטבע. השוטרים נכנסו ללחץ, וכשראו שאנחנו ממשיכים בריקודים החלו להתיז עלינו גז מדמיע, ואני רואה איך שרימון גז נופל בדיוק בין הרגליים של הרב ברלנד, כולם התפזרו, ואני רצתי עם תלמידי הרב לרחוב הסריה כדי להינצל מהגז מדמיע.

חלפו כמה דקות בהם שיערנו כי פג חוזקו של הגז מדמיע, והתחלנו לעלות חזרה לכיוון הישיבה. אלא שטעינו בהערכה, המקום היה מלא בגז ואנחנו כמעט נחנקנו. עלינו בריצה מהירה לישיבה, שם שפכו עלינו כמויות חלב. בבית המדרש אני רואה שכולם משתעלים ונאנקים, חוץ ממורנו הרב ברלנד שעומד בעמוד, ומתפלל ערבית בשיא ההתלהבות והרוגע, אין שיעולים ואין גז מדמיע. הרב כולו בשרעפים מתפלל ברשפי קודש וכל זה כשהרימון גז נפל הכי קרוב אליו...

לישון בחצות?

הרב ברלנד כמעט ולא היה ישן בלילות בכלל כמעט ולא היה כזה מושג אצלו (השינה של הרב היתה שעות מעטות בשעות הבוקר). "אני זוכר שפעם נסעתי עם הרב לאחד מחסידי ברסלב, זה היה בשעת חצות. וכשהגענו, אמרו לנו כי הוא ישן. הרב היה אחוז תדהמה. היתכן שחסיד ברסלב ישן בחצות הלילה? זה לא נתפס בדעתו כזה רעיון... אגב רבי לוי יצחק שיבח את הרב באזני חתנו על גודל תמימות הרב.

צדקה וחסד של הרב ברלנד

בנושא של צדקה וחסד של מורנו הרב ברלנד, יש לרב גול עשרות סיפורים, מתוכם הוא בוחר בשניים: "יום אחד הכנסתי לרב מעטפה שהגיע מחו"ל ובתוכה היה נראה כי יש סכום מכובד. הרב היה שקוע בלימודו ודחף את המעטפה עם האצבעות, ולא חלפו כמה דקות ואחד התדפק על דלתו של הרב לבקש ישועה, הכנסתי אותו והוא כנראה סיפר לרב על בעיה כספית וכד', הרב ברלנד לקח את כל המעטפה ומסרה לידיו בלי שבדק כמה מכילה, ראיתי מזה איך בוער לרב ברלנד החסד עם השני מה שהדהים אותי הוא כיצד אין לרב שום סקרנות לפחות לדעת באיזה סכום מדובר.

לתת הכל לשני

פעם אחת הלכתי אתו למקווה בעיר העתיקה. הבלן היה הרה"ח ר' מרדכי (שבתי) הורביץ זצוק"ל, כשהרב הגיע ר' מרדכי אמר לרב כי מגיע לו מזל טוב שכן אירס את בנו בשעטו"מ. הרב מיד הוציא ורוקן את כל כיסיו מכל הכספים שהיו בו, ערימה של שטרות מקומטים נערמה על השולחן ועברה כולה לאבי החתן...בהמשך התברר לי שהיה מדובר בסכום גדול במיוחד.

לתת לשני הרגשה טובה

"יום אחד הרב ברלנד אכל ארוחת ערב, והנה הגיע לבקרו חבר ילדות. הרב החל לשכנעו כי ייטול ידים ויאכל משהו, אך הלה לא הרגיש נעים לשבת ולאכול, וניסה להתחמק בכך שאינו רעב. הרב הפציר בו שוב והוא נענה ואמר כי אם מורנו הרב יאכל הרי שגם הוא יאכל. הרב שזה עתה סיים לאכול אמר לחברו כן גם אני חשבתי בדיוק עכשיו לאכול, והרב נטל את ידיו והתיישב לאכול מחדש ארוחת ערב כדי להנעים לשני שהצטרף גם בטוב לבב...

לאכול ולא להגיד כלום

ארע פעם כי כמות המלח הוכפלה לטבח בטעות, והאוכל יצא מלוח במיוחד בצורה שקשה לאכול. הרב שלא רצה שמי שבישל ירגיש בדבר, אכל, וביקש עוד ועוד מהמרק בתקווה לגמרו, אלא שהרבנית שהתפלאה מכך שהרב רוצה עוד, כשבדרך כלל מסתפק במועט שבמועט, חשבה שאולי הפעם יצא מיוחד מהרגיל, היא טעמה מהמרק שהכין הטבח והבינה את התחשבותו המיוחדת של מורנו הרב... "כאן המקום גם להזכיר" אומר לנו הרב גול "את מה שהרבנית סיפרה לי לא אחת כי הרב מעולם לא פתח את המקרר, אף פעם לא חיפש אוכל, אם היה לפניו אכל ואם לא שבע בלימודו ועבודת ה' שלו. הוא יכל לחזור משעות בשדה או שעות בכולל ולהסתפק בכוס קפה קטנה ותו לא…

ישועות אצל הרב ברלנד

ניסים ורוח הקודש ראה הרב גול אצל מורינו הרב ברלנד מאות ואלפים, והוא משתף אותנו בחלק מהם.

היה בחור אחד בישיבה שהיה סובל מדי פעם מהתפרצויות שונות. זה היה ממש הקשה עליו, ויום אחד ניגש לרב ובכה לרב. באותו לילה הרב ברלנד ישן בישיבה, אחד הבחורים ישן עם הרב בחדר, ושמע איך שמורנו הרב מתפלל בבכיות על אותו בחור זה היה מחזה מרטיט. כשהרב שם לב שהבחור לא ישן ושומע אותו, ניגש אליו הרב, העלה את השמיכה על ראשו והלה נרדם מיד... מיותר לציין כי אותו בחור שסבל מההתפרצויות נושע!

כמו כן, היה אברך אחד שאשתו לפתע יצאה מדעתה ולא יכלה לתפקד. האברך היה שבור ורצוץ, וכל פעם שביקש מהרב ברלנד ברכה הרב אמר לו: אל תדאג זה יעבור. פעם אחת כשלא יכול היה לסבול את המצב הכנסתי אותו למורנו הרב, והוא אמר לרב כי אינו עוזב את החדר עד שהרב יפעל משהו. הרב לקח דף ושרטט עליו כל מיני קווים, וביקש מהאברך להניחו תחת הכר של אשתו, הלה עשה כן ולמחרת הכל חלף כלא היה...

תשובות לכל השאלות

פעם הייתי באיזה ברית עם מורנו הרב ברלנד. במהלך הריקוד הרב זרק לעברי משפט בענין מסוים ואני לא כל כך הבנתי את כוונת הרב. אני הייתי בדרך כלל רושם לעצמי שאלות כשהיה לי מה לשאול את הרב ברלנד, אותן הייתי שואל רק לאחר שהייתי מסיים את הלימוד עם הרב בביתו, כי מיד הרב היה מתחיל ללמוד אתי. כך היה גם באותו יום של הברית, היתה לי רשימה של תשע שאלות, והשאלה העשירית היתה מה הרב התכוון להגיד לי בריקוד. במהלך הלימוד עם הרב, קיבלתי מהרב מענה לכל התשע שאלות! בלי שהצגתי אפילו אחת מהן, ואז חככתי בדעתי לגבי השאלה העשירית שכן הרי הרב ברלנד בוודאי יודע את השאלה שכן ענה לי על כל התשע שאלות... כך הסתפקתי, והתחלתי לצעוד לכיוון היציאה, כשהרב מלווה אותי עד פתח הדלת, ואני הולך עם הפנים אל הרב משום דרך ארץ, וגם כדי לזכות לחטוף עוד מבט ברב, וכל הזמן הספק אוכל בי, לשאול או לא לשאול. התביישתי לשאול. כשעמדתי בדלת הרב פנה אלי לפתע ואמר: ובנוגע למה שאמרתי לך בריקוד התכוונתי שתעשה כך וכך…

כל עכבה לטובה - למה הרב ברלנד התעכב

יום אחד היינו צריכים ללכת לעורך דין לחתום על איזה חוזה. הרב ברלנד איחר את ההליכה, וכשיצאנו, היה אחד שכל הזמן קיטר על כך שאנו לא עומדים בזמנים. כשהגענו לעורך דין הוא יצא מביתו יחף, ובצורה לא רגילה שנתנה לנו להבין שהבן אדם לא יציב בדעתו. העיכוב שלנו גרם לו להתעצבן ולהראות את פרצופו האמתי, ולנו לא נשאר אלא לראות את הנס ולהבין שכל העכבה היתה לטובה...

כשמזכירים את העניין של עכבה לטובה אני נזכר בהכנסת ספר תורה הראשון לבניין הישיבה בעיר העתיקה. הרב ברלנד הגיע באיחור של שעתיים. בחלוף מספר ימים ניגש אליי אברך וסיפר לי לתומו שבדיוק באותו הזמן הרב היה אצלו לנחם אותו על פטירת בנו. ואמר לי: מה אומר לך? היחיד שהצליח לנחם אותי באמת זה הרב. אז הבנתי למה הרב איחר כ"כ.

לפני שאנחנו נפרדים הרב גול רוצה להוסיף משפט "אני רוצה לסיים שהאהבה שלי לגדולי ישראל בדורות שלנו ובדורות הקודמים, בברסלב ומחוצה לה בכל המגזרים, הכל זה בזכות הרב ברלנד. ראיתי את האהבה שלו לכל אחד, והוא לימד אותנו את זה. וכל העניין של ה'מפורסמים של שקר' הרי אומר איש האלוקים ר' אברהם ב"ר נחמן, שאת זה צריך כל אחד לחשוב על עצמו, אבל את כל גדולי ישראל לכבד ולהוקיר... ה' יזכנו בביאת הגואל ובהתגלות אור הצדיק ושנזכה להתחזק תמיד באמונת ואהבת כל הצדיקים אמן...