תמלול מקורי — שיעור 22

שיעור א' והבית הזה יהיה עליון כל אמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבית הזה אז הוא אומר והבית הזה יהיה עליון ישאלו למה ה' עושה את זה אז אומר העשרה מאמרות והבית הזה יהיה עליון שהוא התעלה הוא התרומם ולמראית עין יראו ששרפו איזה בית אז ישתוממו וישרקו ישאלו למה ה' עשה לבית שלו ככה אבל דוד והבית הזה יהיה עליון הוא התעלף עכשיו עכשיו עכשיו מי היה נביא החורבן נביא החורבן היה ירמיהו לא עלינו הוא היה נביא החורבן עוד מעט נקרא איכה עוד חודש ימים אנחנו קוראים איכה לצערנו זה החורבן בדיוק הוא קיבל הוא קיבל את התפקיד הזה תפקיד הכי איום שיכול להיות בעולם תפקיד זיחזקאל היה בחו"ל שהוא לא ראה בעיניים מה שקורה איזה תפקיד הוא קיבל ומה זה השם ירמיהו מה זה השם ירמיהו מה זה השם אז בארמית רמי זה לזרוק כיון שהוא ראה איך שזרקו את בית המקדש אבל בלשון הקודש ירמיהו זה להתרומם והשם של ירמיהו זה להתרומם שהוא היה צריך לפעול את זה הוא היה הוא היה הנביא של הרגע האחרון והוא היה צריך לפעול עם הנבואה שלו ועם התפלות שלו שבאמת בית המקדש יתרומם ולא יוכלו לשרוף אותו והשם שלו זה שם מיוחד במינו שמי שיש לו את השם הזה זה שם מיוחד מיוחד שלא כל אחד זוכה לשם הזה שהוא היה צריך להתפלל ירמיהו שה' ירומם את הבית יגדיל את הבית שילך ויתעלה ויתעלה ויתעלה עד שהוא התנתק מהאדמה ויתרומם באויר זה היתה העבודה של ירמיהו הנביא וכשהוא היה כבר ילד היה הם שיחקו יחד עם נבוכדנצאר הוא היה כנראה נכד של מלכת שבא הוא היה כל החבשים זה מלכת שבא היתה כאן בזמן מלחמת העולם השניה לכן קראו לזה חבשים היא אמרה שהיא מצאצאי שלמה המלך אז הוא כבר שיחק עם ירמיהו ככה הם שיחקו ביחד וכשהם היו ילדים בגיל 6 אז ירמיהו ראה ברוח הקודש שנבוכדנצאר יחריב את הבית הוא אמר אני כבר אני כבר רואה שתחריב את הבית הוא אומר ולא תרחם על אף אחד אני לא ארחם על אף אחד עליך אני ירחם הוא אומר אותך אני ישאיר אבל אני מבטיח לך שאני רק יהיה לי את הכח אז ירמיהו כבר התחיל להתפלל הוא כבר היה בגיל 6 הוא כבר ידע מה שיקרה הוא ידע הכל מה שקרה שגיל 6 "בטרם אצורך בבטן ידעתיך ונביא לגוים הקדשתיך" כבר שהוא היה בבטן הוא ידע מה שהולך להיות איתו הכל הוא ידע הוא ראה כבר בבטן הוא ראה את זה וכשהוא נהיה ילד הוא זכר את זה אז אז אז השם הזה ירמיהו הוא היה צריך ועכשיו הוא צריך לקבל את השם ירמיהו כי כל אומר הזוהר שכל הכח של הבן אדם זה רק בא מהשם שלו הוא אומר בצלאל הוא אומר בצל א-ל הוא אומר שכשבא ילד לעולם ההורים כבר מכינים את השם לפני שהוא מתעבר בכלל יודעים לזה נקרא נחמן לזה נקרא נתן לזו נקרא פייגא לזו נקרא אדל לזו נקרא אז יורדת נשמה לפי השם אם מכינים את השם ומכינים את השם אז לפי השם שמכינים כבר יורדת נשמה ויורדות נשמות של צדיקים נוראים צדיקים שהרבי אומר מלאכים ושרפים הרבי כותב בביאור הליקוטים הרבי אומר שהוא כבר הודיע לנו בחיים איזה מלאכים הם יהיו כתוב ביאור הליקוטים שהרבי הודיע לר' נתן לר' נפתלי הם כבר היו כאלו קדושים וטהורים הוא הודיע להם ואמר להם תרשמו את השמות של המלאכים שאתם תהיו נותנים לילד שמות של מלאכים זה נשמות של מלאכים זה עוד יותר כמו שמשה רבנו בכל דור הוא בא עוד ניצוץ לתקן עוד ניצוץ הבעל שם טוב והאר"י והרשב"י וכל הצדיקים ואי אפשר להגיע לניצוץ של משה רק ע"י שפלות אמיתי אז אדם יכול להכלל בניצוץ של משה אז אם אדם אדם כבר מכין את השמות עוד לפני הלידה לפני העיבור בכלל עד שהוא מתחתן כבר יש לו רשימה של שמות ואף ואף אחד לא יכול להזיז אותו מזה כיון שהוא הוא רוצה להוריד נשמה מה אחרי שהוא יוריד נשמה הוא יתן את השם היית מכל חס ושלום הוא מכין את השמות ולפי השמות שהוא מכין לפי זה יורדות הנשמות ויש שמחה בכל העולמות והסבים שמחים שמחים וכולם שמחים אז אז הרבי אומר בתורה הוא הוא מביא בתורה ה' הוא אומר וזה מה שאמר רבנו ז"ל לר' נתן לר' נפתלי ולר' נפתלי נפתלי הערץ נפתלי זה כתוב שהוא היה הכי פיקחים אומר ר' נתן נפתלי היו הכי פיקחים וממש רואים את זה דברים פלאיים ממש הוא אומר שהנפתלים הם הכי פיקחים נפתלי זה איילה שלוחה זה השכל הכי מהיר שיכול להיות השכל הכי מהיר זה הוא אומר הכי מהיר יששכר זה יודעי בינה לעיתים יששכר זה בחינת יודעי בינה לעיתים יששכר זה בחינת בינה זה זה זה וההיכל הברכה מדבר מזה ההיכל הברכה מדבר מזה במדבר הוא מדבר מזה שזה שאנחנו רואים ב-נשא היחידי שכתוב שכתוב עליו פעמיים על יששכר כתוב ב-נשא כתוב ב-נשא יששכר כתוב "ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר, הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סלת בלולה", ואז כתוב פעמיים הקריב הקריב הקריב באף אחד לא כתוב פעמיים הקריב זה א' זה שאלה אחת מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר למה פעמיים הקריב אלא בא ראובן בירר ואמר אחר שהקדימני יהודי אני אחיו אקריב אני אחריו מפי הגבורה נאמר לי וכל סדר מסעם ודגליהם כי הוא עוד פעם הקריב את קרבן איך איך שראובן שמע שיששכר בא להקריב אז הוא התחיל לצעוק כמו קורח מה קורה פה אליצפן בן עוזיאל עוד פעם אותו סיפור אליצפן בן עוזיאל זה לא עוד פעם זה לפני אז הוא עונה מוקדם ומאוחר בתורה מה הולכים לעשות פה סיפור של קורח מה מה עכשיו זה התור שלי התור שלי ר' משה אמר לא נאמר לי ברוח הקודש שעכשיו יהיה יששכר ראובן היה אחרי זה הוא כבר נהיה דתן ואבירם יכול להיות שעכשיו שהוא יורה אז אחרי זה נכנס לו זה מקושר כי מה אתה בכלל חולק על משה רבנו משה רבנו אמר יששכר יששכר לא אז הוא בא עורב אומר רש"י והוא יוציא עוד פעם בת קול אז הוא הטריח שיהיה פעמיים בת קול אז הבנים שלו באמת חלקו על משה רבנו כי כי אז אותם אלה מי זה היה דתן ואבירם והם באו לצעוק הם באו לצעוק מה מה קורה כאן אנחנו רוצים לשחוט ראשונים את הכבשה אז אדם רואה שלמישהו יש איזה משהו הוא יוצא מדעתו הוא מקבל יאוש הוא מתאבד קופץ לאדמה קופץ לאש קורח אמר אפילו לאש אני אכנס אני לא אוותר הפעם אני לא אוותר אפילו לאש יהיה פה אש שריפות לא אכפת לי אני אלך עד הסוף אומר קורח אי אפשר כל כך הרבה פרוטקציות פה יששכר ופה יונתן בן עוזיאל הכל פרוטקציות כאן אז אבל אבל ההיכל הברכה אומר פירוש אחר לא סתירה פירוש אחר הוא אומר כמו שכתוב מקודם "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה" אנחנו רואים שבנחשון לא כתוב נשיא ואותו דבר גם אח"כ אנחנו עוד מעט מגיעים למטות-מסעי אז אז כלב כלב בן יפונה לא כתוב נשיא במסעי בנשיאים שחולקים את הארץ מטות-מסעי אז לא כתוב, "אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון, ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תיקחו לנחול את הארץ, ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה", לא כתוב לא כתוב נשיא למטה שמעון גם כן, כי הם עשו זה אחרי מה שקרה אז ה' זה עונש ואלה שמות אין נשיא עונש, "למטה בנימן אלידד בן כסלון", קודם שלשה ראשונים בלי נשיא שניים זה זכות זה מרוב ענוה שלהם האמצעי שמעון זה עונש לכן מתחיל ונשיא לבני מנשה... לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד, ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן, ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך, ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן, ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי, ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד", ועכשיו עכשיו מה קורה כאן הקב"ה יודע כמו שהרבי מביא ממש הסיפור מלך ענו שהצדיקים לא יכולים לסבול שום שבח בעולם אפילו אחרי הפטירה שלהם הם לא יכולים לסבול כמו שכתוב ויגדלו שם רב המנונא סבא אז שאלו מה שמך אז הוא אמר אין דרכנו להתגאות בשמותינו אז זה היתה לו נשמה שבאה מעולם העליון כמו שאומר ר' יהושע בן לוי ששאל אותו ר' שמעון בר יוחאי נראתה הקשת בימיך אמר כן כבר אחרי הפטירה בגן עדן הוא אומר אתה לא יהושע בן לוי אז הוא התווכח עם ר' שמעון בר יוחאי צדיקים אפילו הם באמת הסתכלו ואמרו רבונו של עולם אני לא יכול לסבול שום שבח בעולם אין דבר כזה הם לא יכולים לסבול שכותבים עליהם בתורה שום דבר לא ה' ידע שיהיה להם צער ה' ידע שנחשון יהיה לו צער שכתבו עליו הוריד את השם נשיא הוא ידע שלכלב בן יפונה יהיה צער שכתבו עליו הוריד את השם נשיא הוא ידע שבנימין זה מת בלא חטא קראו לו בנימין זה היה בלי חטא זכו שבית המקדש נבנה בחלקם הוא אומר אדם בלי חטא לא יכול לסבול שום שבח אז הוא רואה את אז אלידד בן כסלון בלי נשיא עכשיו יששכר שהם נתנו את העצה לבית המקדש שהם השיגו את החכמה הכי גדולה נפתלי זה חריפות אבל את החכמה הכי גדולה השיגו יששכר ובני יששכר יודעי בינה לעיתים אז אומר היכל הברכה כל זה הוא מביא את זה בפרשת במדבר הוא אומר אז כתוב בכל זה כתוב הקריב עם י' י' זה חכמה י' על שם החכמה נאמר כתוב אז ישיר י' על שם החכמה נאמר אומר רש"י אז י' על שם החכמה אז ראה יששכר שכתבו לו י' אז הוא התחיל להצטער אתה מצטער כתוב עליך עוד פעם הקריב בלי י' אז הקריב בפעם שניה הוא אמר לא אני לא חכמה אני רק בינה אני אני לא חכמה באמת ממילא הרי יששכר הוא הוא בינה שבחכמה הנותן בינה לעיתים הוא אמר אני לא יכול לסבול שכותבים עלי חכמה כותבים עלי י' אני לא יכול לסבול את זה אפילו אני לא יכול לסבול אפילו אחרי הפטירה שלי אני לא יכול לסבול משה ענו אז הוא הוריד את ה-י' עשה וא"ו קטיעא צריך וא"ו קטיעא צריך להיות שמה אצלנו אצלנו זה לא אבל על פי המסורה זה וא"ו קטיעא צריך להיות שם אז משה חתך את הוא"ו הוריד את היו"ד הצדיקים לא יכולים לסבול שום שבח כלום לא לא לא יכולים לסבול שמשבחים אותם הם משתגעים מזה זה דוקר אותם כמו מחטים הם הם יודעים שיש להם עוד עבודה בלי סוף מה זה כבר הספד ח"ו אנחנו כבר עושים את ההספד אדם נפטר עושים עליו הספד אומרים היה צדיק היה ככה צדיק זה אבל מה עוד אני מה מספידים אותי בחיים מה מה אני עוד לא מתתי תנו לי לחיות הרבי אומר שבאמת נותנים לאדם כבוד הסתלקות הנפש נותנים לאדם כבוד אז הוא מתחיל למות אדם צריך עד שהוא חי רק בזיונות הוא צריך הוא צריך בזיונות עכשיו אנחנו חוזרים לשם ירמיהו אז ירמיהו השם ירמיהו זה שם מיוחד זה לא סתם שם זה שם כזה שהוא היה צריך לרומם את הבית להרים את הבית שלא ישרפו את הבית זה היה התפקיד של ירמיהו הנביא אז השם עכשיו זה ירמיהו צריך לקבל את השם ירמיהו ירמיהו צריך לקבל את השם ירמיהו מי יודע את היעוד שלו מי יתן לו את השם ירמיהו אבא שלו לא קלט את זה אבא שלו חשב אני רוצה לתת לו שם על הסבא אני יודע על אבא שלו אני יודע על הדוד שלו רצה לתת לו שם אברהם רבינו אולי אני יודע מה יותר מדרגת המדרש אבל הוא לא הוא לא ידע איזה תפקיד יש לבן הזה הוא וירמיהו מחכה שיתנו לו את השם ירמיהו הוא לא יכול לעשות הוא לא יכול לעשות את התפקיד שלו אם אין לו את השם שלזה הוא בא לעולם הוא לא יכול לעשות את התפקיד שלו אז אומר הזוהר אותו דבר בבצלאל שנתנו לבצלאל בצל א-ל קא שמא גרים הוא אומר להזכיר את השם בצלאל בצל א-ל אז הוא עשה את השכינה את המשכן זה בצלאל שם השכינה שורה שהוא ראה שזה רצון של השכינה אז שמא גרים הזכרת השם בפה ממשיך כח קדושה ומיד איך שהם הולכים להגיד את השם הקדוש על שם איזה מלאך כמו ר' נתן ור' נפתלי שהרבי אמר אתם תהיו מלאכים הוא אומר איזה מלאכים הם יהיו אז ברגע ברגע שנותנים שם על שמות האנשים שזכו להיות מלאכים צדיקים שממשיכים את הנשמה של משה רבנו אז מיד שהוא רואה איך שהילד נולד כבר שורה עליו הקדושה בפרט בברית לכן בצלאל רומז על מידת חסד וגם נרמז בשמו שיעשה משכן כבר בשמו שנתן לו אבא שלו אבא שלו היה לו רוח הקודש הוא ידע והוא ידע שהוא הוא יעשה את המשכן אז הוא נתן לו את השם הזה שבאמת הוא יזכה לזה נתן לו שם בצלאל שהוא יהיה צל ל-אל הוא יעשה צל לא-ל הוא יעשה משכן לא-ל ולכן הוא אומר רק בגלל השם הוא נבחר והזוהר הזה בפקודי הוא חוזר הוא חוזר עוד פעם הוא אומר שרק בזכות השם שלו הוא נבחר לעבודת המשכן יותר מאיש אחר רק בזכות השם שלו ודקודשא בריך הוא שם שמות בארץ ולדעת שאם אנחנו רואים את הבן אדם אתה שומע ע"י השם שאנחנו אומרים אותה ואומר ואומר הנועם אלימלך בפרשת במדבר שהשמות הם מועטים ואי אפשר לקרוא הרבה רוצים לתת שם כולם מתנפלים הסבא הסבתא הדוד הדודה צועקים עד לב השמים כי מה פתאום שיתנו לו את השם הזה מה פתאום שהוא יזכה בכזה שם אז נהיה צעקות לראות אם הוא באמת הוא מוכן להתעקש על השם הזה אם הוא ראוי לתת כזה שם לילד שלו זה זה השמות הם מועטים הוא אומר אשר שם שמות בארץ יש רק שמות מועטים וכל אחד חוטף שם אז חשבנו שאחרי מי אומר שיש לך זכות לחטוף את השם הזה יש לכל שנה ככה וככה שמות שמקציבים ולכן כל העולם מזדעזע ומרעיש ורוצים להרוג ולרצוח וקוראים רוצחים וככה אז הכל נברא לעבודת המשכן יותר מאיש אחר אז זה רק ע"י השם הוא זכה לבנות לבנות את המשכן וה' שם שמות בארץ הוא אומר שאדם רק ע"י השם שלו אדם מתעורר עליו ע"י השם כח עליון ע"י השם מתעורר על האדם כח עליון מלמעלה עם הכח הזה הוא יכול לעשות דברים נפלאים עבידתא בעלמא זה הכח לעשות עבודה רק בתיקון העולם עם השם שלו הוא יכול לעשות את תיקון העולם עם השם שנותנים לו עם השם המיוחד שלו עם השם הזה אז הוא עושה את עבודות הצדיקים שהם שהם התחילו את העבודות הקודש ועכשיו צריכים להשלים את זה מדור לדור והוא והוא שורה עליו רוח הקודש של אותם הצדיקים והוא יכול להשלים את העבודה הזאת הם מסייעים לו הם מתעברים בו ועם הכח של השם שלו הוא יכול לעשות את העבודה בתיקון העולם עכשיו מה היה עם ירמיהו המסכן שהוא צריך לצאת לאויר העולם והוא רואה כבר בבטן הוא רואה את מה שיקרה כאן והוא התפקיד שלו זה להרים את הבית להרים את הבית שלא ישרפו את הבית הזה אז צריכים לדעת שבן סירא היה הבן של ירמיהו בן סירא היה הבן של ירמיהו ובאמת היה כמה בן סירא כתוב בבן סירא שרצו לתלות את זה אז הם אמרו מי אמר שמתכוונים בדיוק למה שיש בידינו והם בעצמם בן סירא ועל כל פנים בן סירא זה גימטריא ירמיהו בן סירא זה זה 271 וירמיהו זה מ"ם ושני יו"דין ועוד ו' ה' זה 60 ועוד 11 זה 71 271 אז עכשיו ברגע שנולד נולד לירמיהו בן אז הבן הזה איך שהוא נולד התחיל לצעוק תקראו לי בן סירא הבן של ירמיהו למה בן סירא אמרו לו מי זה סירא שאלה אותו אמא שלו איזה סירא מה מה אתה סיסרא מה אתה רוצה סירה מי זה סירא למה אתה אומר הוא אומר תקראו לי בן סירא איך שהוא נולד הוא אומר הוא כבר הוא כבר החליט איזה שם לקרוא לו יש סבא יש סבתא יש דוד יש דודה אתה מחליט ילד בן חצי דקה הוא אומר תקראו לי בן סירא מי זה בן סירא איזה שם זה סירא ממציאים שמות חדשים לך אסור להמציא שמות חדשים להמציא עוד שמות אמר אז אמר הילד הזה שנולד הבן של ירמיהו אמר אני רוצה להקרא על שם אבא שלי ירמיהו זה גימטריא ירמיהו למה נקרא סירא מה פתאום אז למה סירא לא סירא הוא אומר זה שר על כל השרים זה זה השם שלי אני אני רוצה להקרא על שם ירמיהו וירמיהו עצמו זכה להיות ואבא שלי הוא זכה למעלות כאלה ששום נביא לא זכה למעלות האלה והוא צריך עכשיו להרים את בית המקדש באויר שלא יוכלו לשרוף אותו אז אני רוצה שיקראו לי סירא על שם אבא שלי ואני בחרתי את השם הזה וסירא מרמז שהוא שר על כל השרים והוא יתן את השמות והוא מנהיג את כל השרים ברקיעים ועי"ז וע"י השם הזה אני יזכה להיות השר על כל השרים ואני יזכה להמנות את כל השרים בשמים וסירא וירמיהו זה גימטריא שוים אמרה לו אמרה לו בני אז ישר אז הוא אמר לה אז האמא קצת התעקשה האמא תמיד אוהבת להתווכח עם הבן האמא זה לא מצא חן בעיניה כנראה יש לה היה לה סבא אני יודע האמא לא מצא חן בעיניה הוא קובע הילד הקטן הזה קובע לאמא איזה שם לתת שר על כל השרים אתה יודע דרשות תגדל קצת תלמד להגיד דרשות מורה הלכה בפני רבו אתה רק כבר יצאת לאויר העולם אתה כבר פותח את הפה שלך אז הוא אומר מה מה מה הולך כאן אתה מחליט את השמות ואתה צועק שמות ואתה מחליט איזה שם לתת לך ואני לא אמא לי אין דעה בעניינים הוא אמר מה את רוצה גם אבא שלי עשה אותו דבר אבא שלי ירמיהו עשה אותו דבר בדיוק מה מה מה הפירוש הוא אומר כן אז אז הוא אמר לאמא שלו אבא שלי ירמיהו הוא עשה אותו דבר כמו שאני עושה עכשיו הוא אמר מה תספר מה אז הוא מדבר הוא רק עכשיו נולד 30 שניות שהוא נולד הוא מספר כבר את כל הסיפור על אבא שלו את לא יודעת את לא יודעת מי זה אבא מי זה ירמיהו אז תשמעי תשמעי עכשיו לסיפור מה שהיה עם אבא שלי הוא אומר בשעה שאותו אימו כורעת לילד פתח פיו וקרא והוא התחיל לצעוק מתוך מתוך המעיים מתוך הבטן הוא התחיל לצעוק אני לא יוצא בלי שתגידי לי איזה שם קוראים לי אני לא יוצא אני לא יוצא לאויר העולם תחליטו איזה שם לתת לי אני יראה שהשם מתאים לי סבא סבתא דודה אלטער זיידע אני יודע אלטער אלטער זיידע תחליטו מה אתם רוצים טוב אמר אביו אני רוצה לקרוא לך אברהם אבינו אברהם אולי גם היה לו זיידע אברהם הוא אמר לא מצא חן בעיני לא רוצה אברהם רוצה משהו ששייך לדור הזה לצדיקים מהדור הזה מה שצריך מה שצריך לפעול בדור הזה אתה אומר לי אברהם אברהם באמת עשה דברים גדולים מה מגן אברהם אבל צריך משהו ששייך לדור הזה לכן באמת צריכים נשמות של הדור הזה לא לא סתם שמות מי אומר שהשם הזה שאתה נותן זה שייך לדור הזה אתה נותן שם של צדיק לפני 50 שנה אבל צדיקים שלא שייכים לדור הזה אני אני החלטתי אברהם והוא מדבר בתוך הבטן הוא אומר לא לא לא מסכים טוב אז יצחק יצחק זה לא טוב יצחק גם לא יעקב גם לא טוב כל השבטים ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון דן נפתלי גד אשר יוסף בנימין נותנים לו שמות ככה רשימה של שמות לא לא לא מסכים שום שם עד שהגיע אליהו הנביא הוא אמר אני לא יוצא אתם לא מבינים מה שאני מדבר אליכם אתם לא מבינים מה שאני מדבר אליכם אני רוצה איזה שם ואתם לא מבינים אז מה איזה שם נלך להמציא עכשיו שמות מה נמצא עכשיו שם כי השם ירמיהו עוד לא היה בעולם בכלל אז הוא אמר לא חשוב אני לא יוצא תגידו עוד שמות אתם יכולים להגיד לי מאה שנה שמות עכשיו אני לא יוצא אני לא יוצא בלי שם שאני יודע ששייך אלי אני לא יוצא עד שירד אליהו הנביא ואמר לו שמך ירמיהו ואז הוא יצא מהבטן והוא זכה שבית המקדש נתרומם באמת ולא נשרף מעולם ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן, ר' חנניא וכו' קדיש וכו' שיעור ב' אסור ללכת בקומה זקופה, וזה שהצדיק האמת שהצדיק האמת כל העניין שלו זה רק הביטול כל העניין של הצדיק זה רק על הביטול והעבודה של הצדיק זה לעשות מעצמו אפס ואין וזה שזוכה להיות אפס ואין אז הוא מעלה את כל את כל התפלות ואת כל העבודות אז ויבאר אותם משה משה הוא ענו מכל האדם אשר על פני האדמה משה זכה להיות אין מרים טענה אז הוא כתב בלי י' עם וא"ו קטיעא אצלנו אין אין וא"ו קטיעא אבל במסורת האמיתית צריך וא"ו קטיעא הוא הוא נלחם בכל הכח איך איך איך לא איך לא לכתוב את השם שלו אז הוא הסיר את ה-י' והסיר את ה-ו' ומזה שהוא הסיר את ה-י' ואת ה-ו' מזה מזה נהיה מזה נשאר לו הדיו ה' נתן לו בדיוק דיו כפי מספר האותיות ואחרי שהוא החסיר את ה-י' ואת ה-ו' הוא עשה ו' קטיעא אז נשאר דיו שאת הדיו הזה הוא העביר על פניו ומהדיו הזה קרן עור פניו כי משה לא יכל לכתוב שום דבר לא היה מסוגל לכתוב שהוא ענו לא היה מסוגל לכתוב שום דבר כתוב ויקרא אל משה מה זה ויקרא אל משה יש שמה שער הפסוקים בחומש חמשה חומשי תורה ויקרא אל משה אז משה הוא לא היה מסוגל לכתוב את זה ה' אומר לו תכתוב ויקרא אל משה מה אתה מדבר איתי מתי קראת לי מתי דיברת איתי הוא לא הוא לא הצליח לכתוב את המילה ויקרא אל משה הוא צדיקים לא יכולים לכתוב שה' מדבר איתם אדם הוא בדמיונות שה' מדבר איתו וככה משה ה' מדבר איתו ממש הוא אומר אני לא יכול לכתוב שאתה מדבר איתי אני לא יכול לכתוב את זה ויקרא אל משה שמשה יכל לכתוב הוא אמר אני מוכן לכתוב שאתה אני כמו בלעם זה אני מוכן לכתוב אני כמו בלעם מה בלעם לא הולך על ההרים להתבודד אדם הולך להתבודד על ההרים גם בלעם הלך היה מתבודד מן ארם ינחני בלק ומהררי קדם הלך על הררי קדם והוא הלך על ההרים הוא צעק על ההרים ועל הגבעות גם בלעם הלך צעק על ההרים אתם חושבים שרק ברסלב הולכים על ההרים אדם חושב שהוא מיוחס הוא ברסלב ממי אתה מיוחס אתה רק יכול להיות מיוחס אם אתה יודע שאתה אין, אתה יודע שאתה אין וכולם יותר צדיקים ממך וכולם יותר קדושים ממך וכולם יותר נבונים ממך אתה הולך על ההרים גם בלעם הלך על ההרים גם בלעם הלך על ההרים התבודד מן ארם ינחני בלק ומהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל אז בלעם גם כן הוא הלך על ההרים הלך על הגבעות צעק לה' צעק עד כלות הנפש והוא נשאר בלעם לא לא עזר שום דבר הוא נשאר בלעם "מן ארם ינחני בלק מלך מואב ומהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה (לי) ישראל", הררי קדם הלך על ההרים על הגבעות התבודד צעק עד כלות הנפש הוא צעק לא סתם אז משה אומר אז להיפך אולי בלעם צעק יותר ממני אולי בלעם צועק יותר טוב ממני אז בלעם הלך אז משה טען אומר הבעל הטורים איך יכול להיות פה ויקרא מה הפירוש אני מדבר איתך אני מתגלה אליך גם לבלעם אתה מתגלה גם עם בלעם אתה מדבר מה שיש לך יש לכל הגוים לכל הערבים לכל המוסלמים לכל הנוצרים לכל ההודים לכל היפנים לכל הקוריאנים לכולם יש אותו דבר רק יש כל מיני כתות יש ברסלב אז יש כאלו כתות כמו ברסלב לאלפים ורבבות בכל העולם בכל העולם יש עוד יותר צועקים יותר חזק ועוד יותר צנועים בלבושים ועוד יותר צנועים במנהגים התוספות אומר שיש כן דבר שצריך לברר בשידוך זה חשוב מאד יש תוספות בתענית שכל בחור צריך לדעת שהוא הולך להתחתן הוא צריך לברר יש יש תוספות חשוב מאד הוא שאומרים על אליעזר עבד אברהם שהוא עשה הוא עשה דבר שלא כהלכה תענית תענית צריכים לצום עושים שידוך אז צריכים לצום גם כן אז בתענית כאן דף ד' דף ד' אז הגמרא שואלת איך אליעזר עושה כזה דבר מנחש מנחש מאונן ככה בוחרים שידוכים ליצחק מנחש ואונן אומרת הגמרא מביאה שם בחולין שבאמת רב הוא בא לו מראות כנגדו אז הוא אמר זה סימן טוב זה סימן שיש היום איזה חתונה משהו הוא בדיוק הגיע היה שם איזה הילולא הוא לא רצה לאכול הוא אמר עשיתי ניחוש הוא לא רצה לאכול עכשיו הגמרא מביאה שאליעזר עשה ניחוש וזה נקרא ניחוש מלמדים על זה זכות אבל על פי הלכה זה נקרא ניחוש אז על כל פנים אז עכשיו יש השאלה בכלל איך הוא סמך על הניחוש הזה מבחינה מעשית מבחינה הגיונית איך הוא סמך על זה הוא אומר נערה תבוא נערה תתן לו לשתות מים טוב זה סימן יפה היא תתן לו לשתות מים הטי נא כדך הוא הטי נא כדך זה ענין של צניעות הטי נא כדך הוא לא עומד בפנים שלה ולה אסור להגיש לו בפנים שלו הוא יגיד לו הטי אז אם היא צנועה אז היא מבינה מה שהוא מדבר אבל אם היא לא צנועה היא מכניסה לו את הכד לתוך הפנים אז הוא מבין שכבר ה' ירחם איפה היא נמצאת אז כל מילה כאן היה מחושב אף על פי כן זה ניחוש אז הוא אמר הטי נא כדך אני יעמוד והיא תתן לי את הכד מהצד היא תעמוד מהצד וככה היא תגיש לי את הכד אז סימן שהיא שומרת על צניעות הטי נא כדך ואחרי זה אני יבקש לה רק מעט מים היא תתחיל לתת לי לגמלים לכולם היא תתחיל לשפוך ולשפוך ולשפוך אז אז זה סימן שזה אדם יכול לשפוך חסד הוא יכול לשפוך לשני סימן שהוא נשמה יהודית הוא יכול להציל את עם ישראל אז כל כל מילה כאן ממש מחושב אבל אף על פי כן זה נשאר ניחוש על פי הלכה זה נשאר ניחוש על פי הלכה עכשיו הוא שואל אז הוא אומר היה לו נס היה לו נס יכול אפילו חיגרת או סומא הוא אומר הנערה ואם תבוא לו נערה חיגרת אם היתה לו באה נערה עיוורת מה הוא היה עושה אז שואל תוספות איך איך הגמרא אומרת אפילו חיגרת או סומא איך הוא יכול לדעת איך הוא יכול לדעת אם היא חיגרת או סומא איך איך הוא יודע יכול אפילו חיגרת או סומא אז הוא אומר יכול להיות שיש לה רגל של עץ אז זה רואים מה צריכים לדאוג בשידוך מה צריכים לברר בשידוך ואולי יש לה עיניים העיניים מזכוכית יכול להיות שיש עיניים והעיניים הם לא פועלות מלמדים אותה ללכת על השביל הזה תלכי על השביל תחזרי מהשביל תרדי מהמדרגות לשוקת למעיין תרימי מים ואדם יכול להיות עיוור והוא רגיל הוא יכול ללכת קילומטר הלוך קילומטר חזור מהבית הוא רק הולך על השביל הזה והוא יורד לשוקת ממלא את הכד חוזר הוא הולך יפה גבוה זקוף ויכול להיות שיש לו עיניים עיניים מזכוכית יש לו אז מה שצריכים לברר בשידוך זה רואים מתוספות מפורש דף ד' עמוד א' אז על כל פנים אז אדם אדם יכול לחשוב אני הולך על ההרים אני ברסלב בשמים צוחקים ממנו נסעתי לאומן צוחקים ממנו אפילו משה לא סמך על זה משה לא רצה לכתוב בתורה ויקרא מה מה מה אז מה אם דיברת איתי גם אם בלעם אתה מדבר אלא ויקר שנאמר בבלעם כי זה שנאמר בבלעם אז כל העבודה של האדם זה לדעת שיש משה רבנו שהוא זכה להיות אין הוא לא רימה את עצמו שום שניה אני ה' מדבר איתי ואני הולך על ההרים ואני מתבודד ו-40 יום אני לא אוכל יש כל מיני כוחות כוחות לבן אדם כוחות אדירים אנחנו לא מנצלים את הכוחות האלה אז על כל פנים אדם חושב שברסלב זה עוגות ברסלב זה קולה ברסלב זה לישון הרבה זה זה חבל שלא תופסים את הנקודה החיים נגמרים עוד מעט החיים נגמרים עוד מעט בכלל לא יורדים לעומק הנקודה לא יורדים מה זה ברסלב מה רוצים מאיתנו מה הרבי קיוה מאיתנו הרבי אומר אתם שלומיאלים זה זה מה שחשבתי יש באמת צדיק זה כתוב כאן הוא אומר שכל הצדיקים זה היסוד של הענין של הצדיק האמת אז זה נמצא כאן ב-רל"ח עמוד ב' המתוק מדבש מדבר הוא מסביר את זה הוא אומר שכל הצדיקים עשו עשו את המשכן תיקנו כל פרט ופרט כל אבר ואבר דייקו עשו כוונות עשו ייחודים על כל מסמר על כל על כל אדן על כל על כל נקודה עשו ייחודים וכוונות וכשהיו רוצים לחבר את הכל ביחד אף אחד לא יכל מה הוא אומר אז אומר המתוק מדבש הוא אומר יש כח עליון שאינו תלוי בתפלות של הצדיקים הצדיק זה למעלה מכל המושגים זה לא איזה אחד שהתפלל הרבה והתפלל טוב והלך על ההרים וצעק לה' כמובן שע"י הדברים האלה הוא נהיה צדיק אבל זה בכלל לא הצדיק הצדיק זה משהו אין בזה שום תפיסה כולם בצלאל וכולם היו צדיקים נוראים התבודדו התפללו הלכו על ההרים צעקו על הגבעות וכשהיו צריכים לחבר את החלקים שכל אחד עשה שום חלק לא התחבר בחלק השני אז אמרו משה מה קורה כאן אז משה אמר אין שום ברירה אתם תנסו מיליון שנה לא תצליחו לחבר שום דבר שום דבר אז מי זה משה מה זה משה הוא התפלל יותר אכל יותר עוגות במה הוא נהיה משה במה אז מסביר המתוק מדבש הוא אומר שהצדיק הוא אומר יש כח עליון שאינו תלוי בשום תפלה זה הגיע רק ע"י אין, הצדיק הגיע לכזה אין לכזה אין הוא הגיע לכזה אין ששום דבר אף צדיק לא יכול לעשות שום פעולה בעולם בלי משה שהוא חי וקיים אז שום פעולה וזה לא תלוי בתפלות הצדיקים ונעשה מעצמו ע"י בעלה של מטרוניתא משה הוא בעלה דמטרוניתא אהרן זה שושבינא דמטרוניתא והוא ממש הבעל של המטרוניתא אהרן הוא רק השושבין ומשה הוא הבעל של המטרוניתא של השכינה ביום כלות משה השכינה היא הכלה של משה השכינה זה בחינת ישראל כד האי דאייתינהו למשה מיד כולא אסתליק בידיה איך שרק הגישו לו הכל התחבר מלבד רק הביאו את זה למשה זה זה לא תפלה וזה לא תורה זה משהו שאין בזה שום השגה כמובן מגיעים לזה ע"י תורה ותפלה ולדעת שאין בזה שום השגה קודם צריך לדעת את כל התורה ולהתפלל את התפלות עד כלות הנפש ולהתעלף בכל מלה להתעלף אחרי זה נפתח מעיין חדש דרגה חדשה ספירה חדשה שאין בזה שום השגה לשום אדם בעולם מה זה משה מה זה משה אז הוא אומר אז כל החלקים נכנסו מעצמם רק הביאו את זה ליד משה הוא אומר אז כל חלק נכנס מאליו כי רק תאמין במשה אז הכל התחבר מעצמו הכל התחבר מעצמו וזה היה העונש של קורח שחלק בו קורח הוא הוא לא רצה להאמין שיש כזה דבר בעולם הוא טען שזה משה זה יש לו זה כוחות רגילים אולי הוא יותר בעל כח הוא יותר בעל כח בתפלה יותר בעל כח בלימוד אולי הוא יותר בצדקות איזה משהו קצת יותר הוא הודה שהוא קצת יותר אבל כל העדה ביחד אחד כנגד כל העדה רבנו אומר שבאמת באמת קורח צדק בחשבון שלו כי שום צדיק לא יכול לעמוד כנגד כלל ישראל רק משה שהוא שקול כנגד כולם ויותר מכולם רק הוא יכל בשביל זה קורח הוא לא ידע שמשה הוא שקול יותר מכולם הוא הבין שיש לו כח יותר להתפלל יותר ללמוד יותר להתרכז יותר בקדושה זה יותר אבל זה לא יכול לעמוד מול 60 ריבוא של כלל ישראל מיליוני יהודים קדושים וטהורים כולם קדושים וטהורים ששמעו אנכי, ולא יהיה לך אבל הכח של משה זה היה כח שאין בזה שום השגה אפילו קורח שהיה חכם ופיקח ונביא וראה עד שמואל הנביא וראה עד סוף הדורות הוא לא יכול להשיג מה זה משה רבנו שום שום השגה בעולם ואף אחד לא יכול להשיג מה זה משה רבנו הלוואי שאנחנו מאמינים שיש כזה דבר שנקרא משה רבנו ששמה הכל מתחבר מלבד והכל נעשה מאליו והכל נעשה מעצמו וזה וזה שהאר"י מסביר ויקח קורח הוא אומר כי שבעתיים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה, אז מה זה שבעתיים יוקם קין שבעתיים יוקם קין יוקם זה ראשי תיבות יתרו קורח מצרי, הנפש של קין נכנסה במצרי הרוח של קין נכנסה בקורח הנשמה של קין נכנסה ביתרו אז הנשמה אם קורח היה לו נשמה אז הוא חזר בתשובה באמת אבל עניין של מחלוקת קורח נוכל להבין את זה רק לפי רק לפי לפי הזוהר בראשית דף י"ז שמה מוסבר בדיוק מה מה כל המחלוקת מה היתה המחלוקת מה שורש המחלוקת מאיפה זה נבע כאלה כוחות עצומים אז המתוק מדבש אומר הוא אומר ש-ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים, צריכים שיהיה רקיע ה' עשה רקיע ממים עליונים למים תחתונים באותו יום שנברא הגהינום כתוב בגמרא פסחים שביום שני נברא הגהינום ביום שני נברא הגהינום ביום שני ה' אמר יהי רקיע בין מים יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים אמר ר' יוסי תניא ר' יוסי אומר אור שברא הקב"ה בשני בשבת שביום שני נברא הגהינום ואין לו כביה עולמית ואין הוא לא יכבה לעולם ועד הגהינום הזה לא יכבה לעולם ועד "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה" ואישם לא תכבה ואישם לא תכבה שואלת הגמרא איך אתה אומר לי שביום שני נברא הגהינום הרי למדנו שהוא נברא לפני בריאת העולם שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם תורה תשובה גן עדן גהינום לפני שנברא העולם כסא הכבוד ובית המקדש אז איך אתה אומר ביום ביום שני ואחרי זה שואלת הגמרא שאלה שלישית ואנחנו אומרים שעשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות שבבין השמשות נברא הגהינום באר המן קשת כתב מכתב לוחות לוחות של משה מאי שנא משה פי האתון תבלע את הרשעים אבל אדם הראשון אומר אף האור ה' ברא את האור של הגהינום ביום ששי בין השמשות אז יש לגהינום שלשה זמנים זמן אחד זה לפני בריאת העולם זמן אחד זה ביום שני זמן שלישי זה בערב שבת בין השמשות אז מתי ה' ברא את הגהינום צריכים להחליט אי אפשר להגיד הוא ברא ככה הוא ברא ככה הוא ברא ככה זה אי אפשר ככה אז מתי הוא נברא אז ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ככה יש פה לפרש שה' הפריש בין מים עליונים למים תחתונים שה' אמר יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים אז ויהי מבדיל בין מים למים שני ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ואשר מעל מעל הרקיע ויהי כן ויקרא אלקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני אז ההבדלה הזאת היא בזה רמוז הגהינום ככה מסביר הזוהר מתוק מדבש דף י"ז הבדלה במוצאי שבת אז ה' עשה הבדלה במוצאי שבת ויהי רקיע ויאמר אלקים יהי רקיע נ' עמוד א' ויאמר אלקים יהי רקיע כי יום שני זה תיקון הגבורה יום שני ביום ראשון ה' תיקן את מידת החסד ביום שני הוא תיקן את מידת הגבורה אדם מלא גבורות מלא גבורות הרבי אומר שכל יום יורדים גבורות קשות כל יום יורדים גבורות וכיון שאדם הוא לא מוציא את זה בתורה ותפלה אז מילא הוא חייב לדבר על השני כי הגבורות מכריחות אותו לדבר ור' נתן מתפלל תפלות על גדולי הדור זה רחמנות על גדולי הדור הם צדיקים צדיקים אמיתיים אבל למה למה לדבר אחד על השני הם לא מצליחים להמתיק את הגבורות שיורדות עליהם אז אנחנו נמתיק את זה נתפלל עליהם שהם ימתיקו את הגבורות אז ביום שני יורדים הגבורות ועכשיו נהיה מחלוקת כי ביום ראשון היה החסד וביום שני הגבורה והגבורה רצתה לנצח את החסד אז מחלוקת דשמאלא משום שקורח רצה להפוך שמאל לימין וימין לשמאל אבל ביום שני נברא המחלוקת והוא אומר המחלוקת היא אש הגהינום המחלוקת עצמה כשאדם מדבר על מישהו סימן שהתלבשה בו אש הגהינום ברגע שהוא מדבר על מישהו מעיר למישהו סימן שהתלבשה בו אש הגהינום זה אש הגהינום שהוא מעיר מתוכו אש הגהינום בוער בתוכו כתוב שאשתו של קורח נפלה לגהינום אז הגהינום כבה ונהיה גיהנום חדש לגמרי כי היא עצמה היתה הגהינום היא עצמה היתה הגהינום לכאורה בעצם מה מה היא אשמה אשתו של קורח פתאום בעלי מגיע בלי זקן בלי פאות מי יוכל לעמוד בכזה נסיון פתאום אתה מגיע לאבא שלך בלי זקן בלי פאות אתה צריך לבוא הביתה בלי זקן בלי פאות אשתך תגרש אותך החוצה מי עשה לך הרב שלך הרב שלך בוא ניתן לו מכות מה אפילו שהיא אשה טובה והכל אבל מי יכול לעמוד בכזה נסיון לראות איך יום אחד מגיע הבעל בלי זקן בלי פאות מי עשה משה עשה זה נסיון נורא ואיום זה נסיון נורא ואיום איך אפשר לדון את אשתו של קורח והיא נלחמה על הפאות של בעלה של הילדים שיגדלו פאות ויום אחד גוזזים להם את הפאות לקורח ולילדים שלו גוזרים את הפאות גם לילדים שלשה ילדים גדולים מבוגרים וצדיקים גם להם גזזו את הפאות מגיע האבא עם שלשה ילדים בלי פאות איך אפשר לעמוד בכזה נסיון בכלל הבעיה היתה שהיא לא האמינה במשה רבנו זה היתה הבעיה אם מאמינים במשה אז מה הבעיה משה אמר ככה משה אמר ככה היום אומר ככה מחר הוא אומר ככה מה הבעיה משה אמר היום משה אומר ככה משה אומר ככה הוא אומר תתקדמו ככה תלכו אחורה תלכו ימינה קדימה שמאלה תעלו למעלה תרדו למטה מה זה משנה אם מאמינים במשה רבנו אז שום דבר לא קשה אם לא מאמינים בצדיק אז הכל קשה פעם הוא אומר ככה הצדיק פעם הוא אומר ככה הצדיק פעם הוא עושה ככה הצדיק פעם הוא עושה ככה הבעיה שהיא לא האמינה במשה אם מאמינים במשה זה לא בעיה מה משנה כן פאות לא פאות משה אמר ללכת אחרי יום אחד עם פאות אחרי זה הוא אמר שלהוריד את הפאות זה משה משה אמר ככה משה אמר ככה אם מאמינים שמשה זה דבר שאין בזה שום השגה אז אז אין בזה שום השגה אבל אם אנחנו מחליטים שמשה זה אדם רגיל הוא יכול לטעות אז אומר אז אומר הזוהר בבראשית שאדם מתחיל לדבר בשני הוא אומר שאדם מתחיל לדבר בשני הוא אומר מתחיל לדבר על השני הוא אומר מתחיל לדבר על השני אז הוא אומר שידע שאש הגהינום בוערת בו מה אתה מדבר על השני מה לך ולשני מה לך ולשני מה לך ולשני יש לך אתה כבר גמרת את הזוהר גמרת מתוק מדבש גמרת היכל הברכה גמרת עמק המלך עמק המלך תתחיל לקרוא בהתחלה דף דף דף א' דף א' מתחיל קצת קצת באמצע אז תתחיל מהתחלה יש הקדמות סיפורים על האר"י כל מיני סיפורים יפים ואחרי זה תתחיל לקרוא דף א' אז העמק המלך שואל את כל השאלות שאנחנו שואלים פה מה מה מה קורה כאן עם קורח מה קורה עם הגהינום אני לא אז הוא מספר לנו זה מהעשרה מאמרות הוא אומר שהגהינום מקודם היה כולו גן עדן הוא אומר לפני בריאת העולם הוא אומר מסביר העמק המלך זה הכל מהעשרה מאמרות שקדם לו הוא אומר שהכל הוא אומר הכל הוא אומר כתוב ערוך מאתמול תפתה וגם הוא למלך וגם הוא למלך יוכן כי ערוך מאתמול תפתה כאן פסוק ב(ישעיה??) ערוך מאתמול תפתה וגם הוא למלך יוכן אז מה מה הפירוש ערוך מאתמול תפתה, ישעיהו ישעיהו ל' סוף ל', פסוק אחרון, "כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בערה בה", אז מה זה ערוך מאתמול תפתה, אז אומר העמק המלך שכאן כאן אומרים לנו שלעתיד לבוא שתהיה הגאולה השלמה שיהיה תחיית המתים יספרו שאתמול פעם היה תפתה פעם היה הגהינום וכשיהיה תחיית המתים זה יהפך לגן עדן הוא אומר אז סוף הגן עדן הוא אומר לרשת את מקומו של הגהינום וזה נאמר ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן, מה זה למלך הוכן למלך הוכן זה לפני שהיה הגהינום זה היה שם גן עדן זה היה המקום של המלך גן המלך אז יגידו שהיה אתמול תפתה ערוך מאתמול תפתה, וגם זה היה מקודם זה היה גן עדן וגם הוא למלך הוכן זה עוד עוד זה קודם לקודם אז קודם לקודם זה היה למלך זה היה גן של מלך גן של מלכים גן עדן זה היה ממש גן עדן זה היה גן עדן תחתון באו קדוש אז זה מה שאומרת הגמרא בפסחים שהגמרא שואלת פעם כאן אנחנו רואים שזה נברא לפני בריאת העולם פעם רואים שזה נברא ביום שני פעם רואים שזה נברא בערב שבת בין השמשות אז אומרת הגמרא שלפני בריאת העולם בראו את החלל עוד לא בראו את האש רק את החלל יש תנור גדול בונים תנור עוד לא מדליקים אש אז מה זה החלל הוא אומר החלל הוא אומר היה הגן עדן ולפני בריאת העולם זה היה הכל גן עדן עוד לא היה שום חטא היה הכל גן עדן הכל היה גן עדן זה נקרא חללה של גהינום זה הגן עדן ואחרי זה בא יום שני נהיה מחלוקת אז התחילו המים התחתונים לדבר על המים העליונים המים התחתונים קינאו במים העליונים קורח קינא באליצפן בן עוזיאל כמו שהסברנו ששבט ראובן התחיל לבוא בצעקות מה זה כאן מקדימים את יששכר אז באמת הבנים שלהם דתן ואבירם ואון בן פלת הם חלקו על משה רק און בן פלת אז כתוב חכמת נשים בנתה ביתה ואיוולת בידה תהרסנה אשתו של און בן פלת אמרה אני לא מסכימה אני לא מסכימה להתנהגות הזאת אדם אדם צריך שיהיה לו אשת חיל שתעצור אותו משטויות לא תתן לו ללכת לעשות שטויות אני לא מסכימה האשה יש לה זכות על הבעל הוא רואה הוא עושה דבר לא טוב יש לה זכות לצעוק אני לא רוצה כתוב שר' חנינא בן תרדיון למה היא נשרפה למה היא נהרגה לקחו אותה להריגה כי היא לא מחתה בבעלה בעלה השתמש עם שם המפורש והיא היתה אשה כשרה עושה רצון בעלה אז היא נהרגה הבעל עושה דבר לא טוב האשה צריכה מיד לצעוק האשה היא באו לעגל לקחת את הנזמים לעגל אז הנשים צעקו מה זה כאן אמרו אהרן ציוה מה זה אהרן מי זה אהרן מה זה אהרן ציוה מה מה זה כאן זה משה רבנו שאומר יום ככה מחר ככה מה מה זה אהרן משה אמר אין עבודה זרה אז אין עבודה זרה אז ערוך מאתמול תפתה אז ערוך מאתמול תפתה אז אז קורח היה לו אשה אשה כשרה עושה רצון בעלה ירד לגהינום איתה ואון בן פלת היתה לו אשה מנגדת מנגדת היא אמרה לו אתה לא תלך הוא אמר החברים מחכים בחוץ אני אחד מהמנהיגים אתה לא תלך אני אני השקית אותו יין תישן 24 שעות ישן 24 שעות עד שבלילה והוא יתעורר אחרי 24 שעות מרוב יין ולמה קוראים לו און שהוא ישב באנינות כל ימי חייו וכל ימיו הוא עשה צומות איך הוא חלק על משה רבנו עשה איך היה איך הוא נכנס בו כאלה מחשבות בכלל הוא נקרא און זה השם החדש שלו השם השני עשו לו החלפת שם ועוד יידע בערב שבת אז אמר ר' יוסי אז בא ר' יוסי ואומר שנדע שברגע שנהיה מחלוקת מים עליונים עם המים התחתונים מים תחתונים אמרו אנן בעינא למהוי קודם מלכא התחתונים התחילו לקנא במים העליונים מה זה המים העליונים הם העליונים מה זה מלוא כל הארץ כבודו ה' נמצא בכל מקום הוא נמצא כאן במקום הזה רק המים העליונים רואים את ה' והמים התחתונים צריכים לעבוד על זה זה זה יותר גבוה יש אחד שהוא רואה את ה' הוא נולד עם נשמה גדולה הוא יכול לראות את ה' ויש אחד שצריך לעבוד על זה המים התחתונים צריכים לעבוד לראות את ה' ה' נראה בכל מקום להיפך הם בסוף יזכו יותר מאשר המים העליונים כתוב שהם עוד יהיו לפני המים העליונים למה שהם הם עבדו לראות את ה' ואיך אדם רואה את ה' שהוא אין ברגע שאדם הוא אין וכתוב בסעיף א' במשנה ברורה אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו אם אדם יודע שהוא לא אז אני יראה לו אם אדם יודע אם אדם חושב שהוא שוה משהו אז הוא לא הוא לא הוא לא רואה את ה' אין דבר כזה אדם חושב שהוא שוה משהו הוא לא רואה את ה' הוא לא יכול לראות את ה' כל הענין של רבנו וכל הצדיקים זה רק שאדם יעבוד על זה שהוא לא שוה כלום על זה הוא צריך לעבוד 24 שעות מילא הוא לא יקפיד על אף אחד לא יכעס על אף אחד הוא לא יקנא באף אחד ברגע שאדם נהיה אין אז הכל יקפוץ לקראתו השידוך יקפוץ לקראתו הפרנסה תקפוץ לקראתו הכל קופץ לקראתו כמו אצל יצחק השידוך קפץ לקראתו יצחק זה גבורה ויצחק הוא נהיה בעקדה אין אז ברגע שהוא נהיה בעקדה אין הוא נתן לשחוט את עצמו הוא נהיה אין אז השידוך קפץ לקראתו הוא רק יצא לשדה עשה תפלה אחת פתאום הוא רואה הנה רבקה ואז כתוב שאותו אתמול אליעזר קפץ לארם נהריים והיום הוא קפץ בחזרה מארם נהריים אז אדם אם אדם מוסר את עצמו על קידוש ה' אז ישר השידוך קופץ לקראתו כל אחד יש לו את השידוך שלו והוא צריך לקפוץ לקראתו אז אז קורח הוא זכה לאשת חיל אשת חיל מי ימצא און בן פלת הוא זכה לאשה שאמרה לו יותר טוב שתהיה שיכור לך תשתה יין על פי דרכינו קודם שנברא העולם והחלל של הגהינום יהיה קודש יהיה קודש וכל מקום שנאמר עולם הוא אז מה הפירוש אין לו כביה עולמית הרי הגהינום כן יכבה בסוף אז למה אומר ר' יוסי שהגהינום אין לו כביה עולמית הוא אומר עולמית פירושו כל זמן שהעולם נמצא בתחיית המתים ה' יחדש את העולם אבל כל זמן שהעולם הזה נמצא במתכונת הנוכחית אז גם יהיה גהינום רק לא יכבה עולמית כל זמן שהעולם נמצא במתכונת הזאת אבל ברגע שהעולם יתחלף בתחיית המתים העולם הוא כבר יתחלף אז גם הגהינום יתבטל אז מודה ר' יוסי שהעולם שהעולם יתבטל עכשיו מתי הוא יתבטל באמת וע"ז נאמר עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו הרשעים בבכיה שלהם הוא אומר הרשעים האלה קורח כי כל הגהינום זה קורח זה הגהינום קורח והמחלוקות והדיבורים אדם אומר נעשה על השני זה הקורח זה הגהינום והוא אומר קורח עצמו הוא אומר עם הבכיות שלו שבזה שהוא צועק כל ראש חודש משה אמת ותורתו אמת עם הבכיות שלו הוא אומר בסוף הוא יכבה את הגהינום עם כל עם כל בכיה הוא מכבה עוד טיפה מהגהינום עוד טיפה מהגהינום עד שכבר לא יהיה גהינום ושם יהיה מחול לצדיקים הקב"ה יכנס לתוך הגהינום וזה יהפך לגן עדן ושם יהיה המחול של הצדיקים וכל אחד מראה באצבע זה ה' קיוינו לו שזה זה יהיה כל העולם הבא זה רק המחולות והשירים והריקודים ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן שיעור ב' הרבי מדבר פה על סיום מסכת תורה קטנה שמדברת על סיום מסכת תורה ע"ז מדברת על סיום מסכת תורה של כמה שורות שע"י שמסיימים מסכת מגלים את מלכות ה' בעולם אם לומדים את המסכת כמו שצריך בדחילו ורחימו אז ודאי כבר היתה הגאולה השלמה למה שבכל מסכת מתגלית מלכות ה' כל מסכת זה היכל זה היכל עם ספירה אם אנחנו לומדים מסכת עם ההלכות שלה אז ממש אנחנו היינו פה יכולים להמליך את ה' על כל העולם כולו כי עוד מעט אנחנו נתחיל במסכת הבאה הרבי אומר בתורה ע"ז ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום עוז ללמוד את המסכת עם כל ההלכות בדחילו ורחימו להאמין שכשלומדים מסכת אז אפשר באמת להביא את הגאולה כי בכל מסכת רמוזים כל ענייני הגאולה והנה הכלל הוא שכל מה שאנו עושים הן תפלה הן לימוד הכל אנחנו לומדים כדי שיתגלה מלכותו יתברך לא לומדים כדי להיות למדנים ולא לומדים כדי להיות ידענים הוא אומר בלי למדן אי אפשר להיות צדיק הרבי אומר אבל העיקר זה כדי להיות צדיק ולהיות צדיק זה קדושת הברית קדושת העיניים קדושת המחשבה וע"י לימוד התורה אז המח מתנקה יש יש תלת חללי גולגלתא דמוחא תלת מוחין יש בבן אדם ועם המוחין לא מלאים אז הבור ריק אין בו מים אז נחשים ועקרבים יש בו פעם ר' אליהו לאפיאן צעק בכפר חסידים אם אתם לא לומדים תורה אני יודע מה אתם חושבים אני יודע מה אתם חושבים הבור ריק אין בו מים נחשים ועקרבים אז הרבי אומר אדם כדי להיות צדיק צריך להיות למדן אין בור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד אבל אז בשביל מה צריכים להיות צדיקים בשביל לגלות מלכות ה' בעולם שאדם יוכל להתפלל בכוונה ויוכל להמשיך מלכות ה' כל ברכה להגיד בכוונה מלך העולם אם אדם היה אומר מלך העולם פעם אחת בכוונה אז היה שנהיה מלך העולם הוא מקבל מלכותו יתברך אז כל מה שאנחנו עושים זה את המסכת הזאת עוד לא זכינו ללמוד לפני המסכת אבל את המסכת הבאה נלמד בכוונה הזאת היא כמו שהרבי אומר בתורה ע"ז לגלות מלכותו יתברך בין אם הכל זה אנחנו רוצים לגלות שה' הוא מלך העולם אם אחד מאיתנו יגיד מלך העולם בכל הכוונה אז יתגלה מלכות ה' בעולם ומלכותו יתברך כי ההבל פה ההבל פה כל הענין זה ההבל הבלים אמר קוהלת הכל הבל אז אז על שבעה הבלים עומד העולם שבעה הבלים דקדושה זה היה הכוונה של שלמה לכן הוא אמר הכל הבל ורעות רוח כל שאר הדברים זה זה הבל ורעות רוח אבל ההבלים של התורה הבלים שהוא מדבר בפסוק הראשון שבעה הבלים של תורה ותפלה שאם שאם אדם רק יוציא הבלים קדושים מהפה שלו אז תתגלה מלכות ה' בעולם גם לא צריך אפילו הבל פה לצאת התחדשות כל הבל פה אני כבר חדש לגמרי אז הרבי מדבר כמה שורות על ההבל פה אתה צריך לקדש את ההבל פה שלך שלא יצא שום מילה מהפה שום מילה של כעס שום מילה של הקפדה שום מילה של של אנוכיות של גאוה ח"ו שאדם מקדש את הבל פיו הוא יוכל להביא את הגאולה יוכל לבנות את ביהמ"ק כמו שלמה המלך שהוא זכה לשבעה הבלים דקדושה אז הוא בנה את ביהמ"ק כי ההבל פה הוא בחינת ה' כי בי-ה ה' צור עולמים י' ה' אז ההבל פה זה ה-ה' והקול בהמשכה הוא ו' וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו שאדם צריך שכל הלימוד שלו צריך להיות בדחילו ורחימו בשביל מה אני לומד בשביל מה אני לומד אני חזרתי בתשובה עשיתי כזה דרך ארוכה עזבתי הורים עזבתי קריירות עזבתי אוניברסיטאות עזבתי הייתי יכול להיות חבר כנסת ראש ממשלה מי יודע מה הוא יכל להיות הכל הכל הוא הפקיר כדי לגלות את מלכות ה' בעולם אז אז שלא ישכח את המטרה שלא שלא יאבד באמצע הדרך שימשיך עד הסוף הוא עשה כזה דרך ארוכה כזה מסירות נפש אז שילך עד הסוף אז כשאדם לומד כל הלימוד שלו זה בדחילו ורחימו הוא לא מסתכל ימינה ושמאלה הוא לא מתכונן עכשיו להיות הלמדן הכי גדול הוא רוצה להיות למדן הכי גדול כי התורה ציוותה עליו כמו שהוא חייב להניח תפילין הכי מהודרות הוא חייב להיות הלמדן הכי גדול הידור המצוה אחרת זה לא לימוד תורה אם הוא לא יהיה הלמדן הכי גדול אז גם הוא לא יוכל להתפלל בכוונה אבל לא שהוא רוצה להשיג מישהו הוא רוצה להתפאר על מישהו חס ושלום אז כשהוא לומד ומתפלל בדחילו ורחימו נתגלה בחינת י' ה' בפרט כשאדם לומד את התורה כי כי הלימוד התורה זה תופס את רוב היום תפלה אדם מתפלל כמה שעות אבל לימוד תורה זה תופס את כל היום וללמוד אז את התפלה הוא עוד יכול להחזיק להתפלל בדחילו ורחימו הוא יכול להתפלל קצת מהר אז זה יותר קל תפלה תפלה אפשר לעשות במהירות אף אחד לא יכול לדעת אם אתה מתפלל בכוונה או לא בכוונה אבל לימוד פה אין שום ברירה פה צריך ללכת אות אות מילה מילה שורה שורה ולהבין מה שאתה לומד ופה ופה להכניס דחילו ורחימו באמת דחילו ורחימו גם בלימוד כמו שהתפלה צריך דחילו ורחימו אז הלימוד צריך להיות עוד יותר דחילו ורחימו הלימוד זה הכנה לתפלה בכוונה שאז שעה שיכול להיות הגאולה וחי בירכאן שבחי ברכאן תהיה הגאולה אומר הזוהר כי ואז אם הוא לומד בדחילו ורחימו נתגלה בחינת י' ה' וכשלומד הלכה באופן זה כשאדם לומד את ההלכה את המסכת עם הכוונות האלו שאמרנו עכשיו בסך הכל למדנו כאן רק חמש שורות כאלה 4 וחצי שורות אם אדם ילמד את ההלכה את המסכת עם הכוונות האלו שהרבי כאן אמר ב-4 וחצי שורות האלו אז ממש הוא בורא עולם אחד בורא עולם הרבי אומר עם כל הלכה שהוא לומד הוא ברא עולם הלכה או אור לארבעה עשר בודקין לאור הנר או כל הלכה כל סעיף בשו"ע שהוא ילמד הוא בורא עולם שלם עולם אחד שכל המסכת הוא ברא עולמות יותר מש"י עולמות הוא ברא אין סוף עולמות הוא למד את המסכת עם ההלכות עם הכל הוא כבר מרוב העולמות שהוא ברא הוא כבר היה צריך להיות להיות מלכות מלכות ה' בעולם ונעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמא דיליה המטרוניתא זה השכינה הוא בנה את כל השכינה אדם עם מסכת אחת הוא יכול לבנות את כל השכינה עם כל ההלכות מסביב זה עלמין דיליה כי אין מלך בלא עם ה' ברא ברא אותנו נשמות ישראל שדרכנו הוא רוצה למלוך על העולם אנחנו נכריז שהמלך נצעק המלך בכל הכוונה בכל רגע אנחנו צועקים בראש השנה המלך אז באמת ממליכים את ה' על כל העולם אבל אחרי זה הולכים לאכול ולישון ושוכחים מה שאמרנו אז צריכים להרגיש את המלך כל שניה כל שניה כמו שאומר אומר ר' אהרן מקרלין הוא אמר המלך הוא התעלף שאלו אותו מה התעלפת הוא אמר הוא אמר שר' יחנן בן זכאי בא לאספסיאנוס הוא אמר אז הוא אמר יחי המלך אז אמר אם מלך אני למה לא באת עד עכשיו המלך מה אתה עכשיו נזכרת בראש השנה לבוא אל המלך אז ר' אהרן מקרלין ישר התעלף הוא צעק המלך אדם אומר מלך העולם הוא צריך להתעלף יש מלך לעולם אתה עומד לפני מלך אתה היית עומד לפני מלך בשר ודם לפני רוצח היית מתעלף כל שכן לפני מלך מלכי המלכים אז אדם אדם גמר מסכת אז היינו צריכים עכשיו להתעלף היינו צריכים עכשיו להרגיש שהמלכנו את ה' על העולם דבר ראשון להמליך את ה' עלי אין מלך בלא עם והיה ה' למלך על כל הארץ שנתגלה מלכותו יתברך נתגלה מלכותו אז ר' שמלאי איכא לפדיון הבן אז מה באמת הרשב"ם אומר מה מה שייך פה פדיון הבן למסכת פסחים אז הסביר הרשב"ם משום דאיירי מגיעים לשני מיני ברכות למדנו ברכת הזבח ברכת הפסח שלפי ר' ישמעאל שלפי ר' ישמעאל אז אז התחיל המברך ברכת הפסח פטר של זבח ושל זבח לא פטר של פסח ור' עקיבא אומר לא כל אחד היא בפני עצמה אז כיון שדיברנו על שתי ברכות אז הוא מביא לנו עוד פעם ענין של שתי ברכות אז למה דווקא פדיון הבן אפשר להביא ברית מילה אפשר להביא שאבי הבן גם כן מברך שתי ברכות המוהל מברך ברכה אחת ואבי הבן שתיים אז יש לנו כל הני כל כל ההלכות החדשות כל ברכה מברכים מברכים שתי ברכות לישב בסוכה ושהחיינו אז למה דווקא בחרנו פדיון הבן שתי ברכות אם אדם אחד גם אם מברכים על זה הגפן שלשה ברכות מחזיקים כוס יין זה שלשה ברכות יש גם מיני ברכות באדם אחד מוסר אדם אחד ואינו תלוי זה בזה בפסח וזבח ומה עם הפסח היה עדיין שתיים היה עדיין נשאר קשה למה תפסו את הפסח הזה יכולנו להביא הרבה דוגמאות שיש שם שתי ברכות אלא באמת כמו שאמרנו שכשלומדים מסכת אז בכל מסכת יש סוד הגאולה כל מסכת אפשר להביא את הגאולה בעזרת ה' נלמד עכשיו את המסכת הבאה כבר נלמד בדחילו ורחימו אז צריכים להאמין באמונה שלמה שוודאי כבר תבוא הגאולה כי התחלנו במסכת פסחים שעוסקת בגאולה פסח טו' בניסן זה זמן הגאולה אז מדברים פה בפדיון הבן שה' יפדה אותנו שה' הוא אבא שלנו שיפדה את הבן שה' הוא אבא שלנו שיפדה את הבן שיפדה את הבן אבל ואיך הוא פודה אותנו אז זה מרומז כאן אז זה מרומז במילה פדיון מה זה המילה פדיון פדיון זה פ"ד יון פ"ד זה חנוך המלאך חנוך מלאך מט"ט שהוא יגאל אותנו מטומאת יון הוא יוציא אותנו מהקליפה של יון כמו שאומר העשרה מאמרות שחנוך הוציא הוא גאל את כל העולם כולו שחנוך נולד אז כבר היה אנוש בעולם ואנוש כבר כבר הוחל לקרוא בשם ה' כבר כולם כפרו פתאום הגיע חנוך חנוך הגיע גימטריא פ"ד כל הטומאות זה טומאת יון אומר העשרה מאמרות שהוא גאל את כל העולם הוא בזמן חנוך ב-365 שנה שלו מתי שהוא ממתי שהוא התחיל עד סוף ימיו אז חנוך אומר אומר העשרה מאמרות בזמן ימי חייו הוא כל העולם הוא החזיר את כל העולם בתשובה הוא נתן לכל העמים הדרכות לכל לכל הלאומים לכל לכל עם את שורש נשמתו הוא נתן לו את ההדרכות איך לעבוד את ה' וזה מה שאומר כאן בפרשת מקץ המגיד בבית יוסף הוא אומר שחנוך היה בסך הכל סנדלר חנוך היה אושקפא היה סנדלר זה התם תם תם הוא סנדלר סנדלר עם האותיות זה יוצא תם סנדלר עם האותיות זה יוצא תם הסנדלר זה יוצא 439 והסנדלר עם הכולל זה בדיוק אז זה בדיוק הסנדלר זה יוצא בדיוק תם אז הוה אושקפא אושקפא זה סנדלר כל זימנא כל זמן שחנוך חיה כל זימנא דמעייל מחטא בסנדלא מעייל מחט בסנדל על כל מחט ומחט היה אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על כל מחט ומחט היה אומר בשכמל"ו וזה הסוד אומר האר"י של חיבור רחל ולאה כל העבודה זה היה לחבר לחבר את רחל ולאה שאנחנו אומרים בשכמל"ו אומר האר"י אז אנחנו במילה מלכותו שאומרים בשכמל"ו צריכים להוריד את הראש הוא אומר ונשלם כתר לאה אנחנו משלימים את כתר לאה וכשנשלם כתרה נתמלאו כל האלפין שלה כי ללאה יש ארבע אלפין לאה בעצם אנחנו צריכים להשלים אותה באות ד' ה' אחד שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד אז ב-ד' דאחד משלימים את לאה זה ארבע ולאה זה ארבע אלפין וארבע אלפין במילוי זה מידת מידת ימי מה היא ועכשיו צריכים להשלים את רחל כי השם אקי"ה מתחלק ארבע אלפין ארבע אקי"ה יש ארבע אקי"ה אז ארבע אלפין הולכים ללאה זה ה-ד' דאחד והארבע אקי"ה אקי"ה אקי"ה אקי"ה כל אקי"ה זה 20 זה 80 80 זה ועד אז שאנחנו אומרים מלכותו לפני שאומרים להגיד את המילה ועד אומרים מלכותו ואז יש לנו כתר דלאה נשלמו כל הארבע אלפין ועכשיו הולכים להמשיך לרחל את העשר אקי"ה שזה ציקי קדירה סוד בשכמל"ו משל לבת מלך שהביאו לה אז הביאו לה עבדיה בחשאי ציקי זה 210 כמספר השנים שהיינו במצרים זה הציקי קדירה שאדם צריך להגיע ל-10 אקי"ה ל-10 וזה המשיך זה זכה להמשיך חנוך את ה-10 אקי"ה לכן במלכותו אדם צריך לכופף את הראש שהוא אומר מלכותו במלכותו הוא צריך לכוון שעכשיו הוא ממשיך את האור מכתר דלאה להשלים את כתר דרחל שזה מהארבע אלפין דלאה שזה ד' דאחד שכבר השלמנו את זה ב-ד' דאחד ו-ועד זה 80 זה ארבע פעמים אהי"ה מחלקים את האקי"ה לארבע אלפין ולארבע אהי"ה אז הארבע אלפין הולכים ללאה והארבע אהי"ה שהארבע פעמים 20 הולכים לרחל וזה כל הענין שהיינו צריכים בשעה שאדם הראשון היה צריך להוליד את הבל והוא היה צריך להמשיך את נשמת הבל מרחל כל נשמת הבל נמשכה מרחל מהחסדים של רחל ושמה שמה שמה היה צריך להמשיך את הנשמה של הבל ואדם הראשון בשעה שה' ברא אותו הוא היה צריך להמציא ה' חדשים מיין נוקבין להוציא את הבל וזה מה שעם זה ירד רחל בהבל שהיא נולדה עם רחל בהבל זה היה חסדים שהיא נתנה צרור מיין נוקבין כדי להוציא את הבל כי כי הבל הוא ה' חסדים פחות שליש וקין הוא ה' גבורות פחות שליש קין הוא כולו גבורות ואילו אילו שת שת הוא ד' חסדים ושליש כיון שנזדווג אדם לחווה להוציא את שת היה כולו טוב אז ירדו אותם החסדים ושליש שלמעלה עם השליש שנשאר בלי סוד וכולם נתנו ה-ה' חסדים פחות שליש נתנו נתנו לשת זה היתה הנשמה של שת זה היתה הנשמה של שת מכיון שהבל היה כולו חסדים אז היה לו הרהור של גאוה אחרי שהוא ראה שכולו חסדים אז אדם אדם רוצה שיתן הוא ולא יתנו אחרים ארבע מידות בנתינת צדקה אם אדם רואה שהוא כולו חסד אז הם ראו שהוא רק כולו חסד אז נכנס בו הרהור גאוה וזה מה שקרה להבל להבל וישע ה' להבל וישע הוא היה כולו חסדים ולכן נתקבל הקרבן שלו אז נכנס בו הרהור גאוה הציץ ונפגע כי כי העבודה של האדם זה לעבוד על ביטול אם לך יש חסדים אז איך תכלל בגבורות אבל גבורות אין לך ולזה שיש גבורות אז אין לו חסדים כי ה' חילק את העולם מאחרי חטא אדם הראשון ה' חילק את העולם שחלק אנשים יהיו עם חסדים וחלק אנשים עם גבורות חסדים לבד זה חסרון וגבורות לבד זה חסרון מה יותר טוב אין יותר טוב הטוב הוא שחסדים וגבורות נכללים זה בזה זה סוד צמר ופשתן שהכהנים הולכים עם צמר ופשתים מחברים גבורות וחסדים ביחד שזה זכתה לאה דרשה צמר ופשתים שלאה עם הבכיות שלה לאה היתה גבורות לאה לאה כותב האר"י היא היתה כנגד כנגד לילי"ת אשתו הראשונה של אדם הראשון שזה אומר שזה אומר הבראשית רבה פרשה י"ח סעיף ד' זאת הפעם מה זה זאת הפעם שהיתה לו אשה מקודם הוא אומר זאת הפעם השניה היא בסדר הראשונה היא היתה היתה לילי"ת היא היתה כולה גבורות שהוא ראה את וזה זה הכל גבורות והיא החטיאה אותו באמת ואחרי זה ה' איבד אותה ובעלה של שניה באמת לכן כתוב רק אחרי החטא כתוב ויקרא שמה חוה רק אחרי כל הסיפור בעץ הדעת אז כתוב ויקרא שמה חוה לכן הראשונה שהחטיאה אותו באמת מתה ואחרי זה ה' ברא לו עוד אחת והיא נקראת חוה היא היא כנגד רחל החוה השניה כנגד רחל הראשונה היתה כנגד לאה כי לאה שהיא כבר באה אחרי זה בגלגול אצל יעקב והיא כבר כל כך הרבה בכתה שמהבכיה נמשך כל כך הרבה חסדים שהיא הצליחה להמתיק את הגבורות שלה אז היא זכתה הרבי אומר היא זכתה לשלימות כיון שהיא היתה כולה גבורות ומהבכיות נשאר רק חסדים ולכן היא לאה שרו לה בחתונה בתורה ל"ב היא לאה היא לאה להראות שהיא כבר ממותקת בהתחלה אנחנו ממתיקים את הכלה ע"י ע"י הריקודים אמרו לו היא כבר כלה ממותקת היא כבר היא כבר שלימות החסדים והגבורות וזה כבר הכל ביחד והיא הולידה את לוי ואת שמעון ואת ראובן ואת יהודה ומשיח בן דוד וגם משיח בן יוסף היא היתה צריכה ללדת רק ר' יונתן בן עוזיאל אומר שיוסף היה מעובר בתוכה ודינה היתה מעוברת ברחל והעוברות התחלפו ולא כמו שאנחנו אומרים שהבן התחלף לבת התרגום יונתן אומר שהבן עבר ממנה לרחל ומרחל עבר והיא ידעה שיש לה משיח בן יוסף והיא היתה יכולה להביא את הגאולה היו לה שני משיחין היא אמרה אני מוותרת על כל הגאולה אם לאחותי יהיה צער אם לאחותי יהיה צער אני מוותרת על הגאולה אם לאחות יהיה איזשהו צער אני מוותרת על הגאולה אם לי כבר יש שני משיחין עכשיו אני יביא את הגאולה ויהיה עכשיו תחיית המתים אני מוותרת על הכל אם יהיה איזשהו צער לאחותי אני לא מוכנה את כל הגאולה הזאת היא ידעה שמעוברת במשיח בן יוסף היא ידעה שיוסף יוסף נמצא אצלה היא התפללה שהוולדות יקפצו ממנה לרחל ומרחל ללאה ולא כמו שאומרים תמיד שזה יתהפך אצלה זה ממש קפצו הוולדות מאחת לשניה והיא אמרה אני מוותרת על כל הגאולה על כל תחיית המתים על כל ביהמ"ק אם לאחותי יהיה איזשהו טיפת צער אני לא רוצה שום דבר אז כי אדם צריך לוותר על הכל שלא יהיה איזה צער לחבר איזה צער למישהו וזה אומר משה רבנו משה רבנו אומר לו הוא אומר שלח נא ביד תשלח אני לא רוצה ללכת אולי לאחי יהיה צער אני לא יודע אם לאחי יהיה צער זה כבר לא גאולה אם יהיה צער אתה תעשה איזה דבר תגיד בישיבה תעשה דבר תעשה צער למישהו אז לא שוה כל הישיבה כל התורה והכל לא שוה שום דבר אם זה יכול לגרום צער למישהו אז הוא אומר וראך ושמח בליבו וראך ושמח בליבו אני הולך אם ככה אתה לא יודע איזה שמחה תהיה לאהרן אם אהרן היה טיפה עוד יותר שמח היתה הגאולה מיד אם אהרן אומר השפת אמת אם אהרן היה עוד טיפה שמח אז היתה גאולה ממש אז היתה ממש הגאולה כי עכשיו הגאולה היה תלוי באהרן עכשיו משה עשה את שלו משה הוא לא רצה להביא את הגאולה אולי לאחי יהיה איזה טיפה צער יהיה אז עכשיו אז עכשיו העבודה של אהרן הנה משה רבנו מוותר על הגאולה מוותר על הביהמ"ק מוותר על תחיית המתים זה שייך זה שייך ליצר הרע אז מה אתה אהרן מתרץ את כל השמחה שאתה שמח במשה אז אומר אז אומר השפת אמת אלה האנשים ראובן ובועז ואהרן שהמדרש מדבר עליהם אם היו מתחזקים ביותר היתה מיד גאולה שלמה אם כל אחד היה מתחזק עוד טיפה במצוה אתה כבר עושה מצוה תעשה אותה עם כל השמחה תראה לאהרן שאתה כבר ויתרת אהרן היה הנביא אהרן היה המלך אהרן היה הכל במצרים עכשיו הוא אומר אני מוותר על הכל אם משה מביא את הגאולה אני מוותר על הכל אז עוד טיפה שמחה קח קח איזה גיטרה קח איזה תוף קח איזה חליל לך עם איזה חליל אם הוא היה הולך עם איזה חליל היתה הגאולה השלמה לך עם גיטרה עם כינור עם חליל עם משהו אקורדיון הוא היה הולך עם היתה הגאולה אדם הולך עם עוד טיפה שמחה עוד טיפה ריקוד עוד טיפה כלי זמר הוא היה יכול להביא את הגאולה עוד טיפה ניגון הוא כבר יכול להביא את הגאולה אז אומר השפת אמת אז באמת היתה הגאולה שלמה זה היה תלוי בעוד טיפה של שמחה עוד טיפה של ניגון כבר היתה יכולה להיות הגאולה השלמה כשה' ברא את אדם הראשון אומר האר"י שהוא ברא את אדם הראשון אומר האר"י אז עוד לא היה עולם העשיה עוד לא היה עולם היצירה עוד לא היו העולמות האלה הוא אומר היה רק עולם האצילות אומר האר"י ועולם האצילות וה' ברא אותו את אדם הראשון שורשו וכל גופו עד החזה היו בעולם האצילות ו-6 ספירות בלטו מאדם הראשון 6 ספירות בלטו מאדם הראשון וה-6 ספירות האלה שבלטו מאדם הראשון ה-ו' באחרונים הם שיצאו מאדם הראשון מחוץ לאצילות זה היה הבליטה שבלטה זה היה אז עולם הבריאה זה היה נקרא עולם העשיה של אז עולם העשיה של אז הוא אומר זה היה הבליטה שבלטה מעולם האצילות היה רק עולם האצילות וה' ברא את אדם הראשון ביום שישי הוא ברא אותו ארבע ספירות בעולם האצילות והמשך הגוף והמשך הגוף זה היה עוד 6 ספירות זה היה בעולם העשיה הוא אומר שזה שזה היה עולם העשיה של אז שהיום זה נקרא עולם הבריאה וכל העולמות היו קודש גמור וברגע הוא אומר שה' הכניס אותו לגן עדן מה הפירוש הכניס אותו לגן עדן העלה את כולו לעולם האצילות מה הפירוש ה' הגן עדן זה היה עולם האצילות וה' הכניס את אדם הראשון לעולם האצילות הרים את כל אדם הראשון הרים את הקומה שלו שהיה 6 ספירות היו מחוץ לעולם האצילות הכניס את כל הספירות את כולו הכניס לתוך עולם האצילות זה הגן עדן ואם הוא היה מתפלל בליל שבת כבר רק היה עולם האצילות שהוא רק היה עולם האצילות כבר התבטל עולם העשיה רק היה אצילות ועשיה עשיה זה ה-6 ספירות שבלטו מחוץ מחוץ לעולם האצילות ואם עכשיו אדם הראשון הוא לא היה חוטא הוא היה לא אוכל מעץ הדעת היה אדם הראשון היה מתפלל מתפלל אז הוא היה גורם ע"י מעשיו כאלה עליות היה מעלה את כל העולמות את כל העולמות והוא אומר והיה מגיע וכשהיה מגיע למנחה של שבת צריך להתפלל ליל שבת ואחרי זה להתפלל שחרית של שבת מוסף של שבת ואם הוא היה זוכה להתפלל גם מנחה של שבת הוא אומר אז מנחה של שבת היה מעלה כבר את העולם האצילות עד אדם קדמון מה שהיה גורם גבוה מעל גבוה אדם קדמון שזה למעלה מעתיק עתיק זה רק מתחיל במלכות דאדם קדמון ואחרי זה מתחיל אריך אנפין זה מתחיל מהצוואר מהצוואר של עתיק עתיק מתחיל ממלכות דאדם קדמון אחרי זה אריך אנפין רק מהצוואר של עתיק אח"כ אבא ואמא זה גם כן רק מהצוואר מתחיל מהצוואר של אריך אחרי זה מתחילים זעיר אנפין ומלכות מהטבור וכל זה האדם בעולם האצילות וכשאדם הראשון היה מגיע למנחה שאז זה רעווא דרעווין הוא אומר היה צריך להיות כזה עליית העולמות שהיה צריך להתבטל עולם האצילות להתבטל אריך להתבטל עתיק והכל היה צריך להגיע עד אדם קדמון אנחנו עולים אם אדם הראשון במנחה של שבת שאם לא היה החטא אז מיד על השבת הראשונה כל העולמות היו עולים עד אדם קדמון מתבטלים לגמרי ממציאות וזה והכל היה נהפך לאדם קדמון ליחידה דיחידה ליחוד הגמור בה' יתברך והיה חוזר הכל לשורשו הראשון כל זה היה יכול לעשות אדם הראשון ואחרי מכיון שביום שישי כבר נהיה מה שנהיה וכל העולמות התחילו ליפול וכל העולמות נפלו לאן שנפלו עד ש... מה שאז היה עולם העשיה היום זה עולם הבריאה היום זה עולם הבריאה כי למה שאנחנו קוראים היום עולם העשיה זה כבר נמצא בתוך הקליפות אז ברגע שאדם יוצא החוצה מחוץ לבית זה בתוך הקליפות אדם יוצא מחוץ לבית הבית עוד מוגן מהקליפות אדם יכול להגן על הבית שלא יהיה פה שום שום דבר לא טוב שום דיבור לא טוב אבל שאדם יוצא מהבית הוא אומר זה סוד המזוזה סוד המזוזה לא לתת לקליפות להכנס מחוץ לפנים הם לא נותנים וזה שם שד"י שבמזוזה שד"י ששומר מהשדים כי כל הקליפות זה שדים זה רוחות רעות השד"י שכתוב אחרי המזוזה זה עומד בפתח ועכשיו אנחנו בעולם העשיה זה בתוך עולם של קליפות אדם יוצא החוצה יוצר החוצה הוא רק רואה קליפות מה שהוא רואה זה רק קליפות זה רק שדים ורוחות כל התמונות שהוא רואה זה שדים ורוחות מה שהוא רואה והוא צריך לסגור את העיניים לגמרי לסגור את העיניים שזה סוד שאנחנו מתחילים להגיד אור לארבעה עשר שהמסכת מתחילה באור לארבעה עשר אור לארבעה עשר הרבי אומר זה שבע גלדי עינא יש שבע גלדי עינא וארבעה עשר זה מרמז לפעמיים שבע גלדי עינא זה מרמז לשמירת עיניים שע"י שאדם אז זה מתאים למסכת פסחים שאדם יתחיל לשמור את העיניים אז הוא יזכה לאור לארבעה עשר יתחיל להאיר לו האור של ה' עד שאדם עד שאדם הוא לא שומר את העיניים אז שום אור לא יכול להאיר בתוכו אין אין שום אור אין שום אור מסכת פסחים מתחילה זה בדיוק עשרה פרקים כנגד 10 ספירות אז מתחילים לקרוא את זה אור לארבעה עשר אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר זה אור לארבעה עשר קודם בספירת המלכות אתה בתוך הקליפות אתה אתה יוצא לרשות הרבים זה הכל קליפות מה שאתה רואה זה אתה רק רואה קליפות שטן שדים רוחות מה שאתה רואה אז אומרים לך אתה רוצה להתחיל תתחיל לבדוק את החמץ תתחיל להוציא את השאור ואת החמץ שבתוכך אחרי זה מתחילים פרק שני כל שעה אז כבר מתחיל כבר מתחילים לדבר על ספירת היסוד על דרך ספירת היסוד עד שמגיעים ערבי פסחים ספירת הכתר ספירת האין מגיעים לערבי פסחים כבר מדברים על ליל הסדר על האורות של ליל הסדר שזה זה אורות כאלה שיורדים כל ה-50 שערים יורדים בפעם אחת בבת אחת ושאנחנו עוד אחרי זה בספירת העומר אנחנו נלך ונפתח אותם אנחנו עוד נגלה אותם אבל יורדים בבת אחת ואז אדם צריך להיות להיות בטל ממציאות כל הענין של ספירת הכתר שאדם בטל ממציאות שהוא מתבטל לגמרי שזה סוד ההתבודדות שאדם הוא מתבטל לגמרי מה זה סוד ההתבודדות אם אדם באמת עלה מדרגה לדרגה אז הוא מגיע לספירת האין זה ערבי פסחים ספירת הכתר שעכשיו נהיה הפדיון זה זכה חנוך הוא זכה להגיע לכתר הוא זכה להגיע לזיהרא עילאה זה חנוך הוא לקח את הזיהרא עילאה של אדם הראשון שהזיהרא עילאה של אדם הראשון פרח מיד עוד לפני החטא הוא אומר הזיהרא עילאה פרח עוד לפני החטא פדיון אמרנו זה חנוך יון שרק חנוך הוא יציל אותנו מקליפת יון אז אחרי שהזיהרא עילאה עלתה שזה נשמה דאצילות עלו לשורשם ואדם הראשון נפל בתוך הקליפות נפל לעולם העשיה לתוך הקליפות ועכשיו חנוך צריך להיהפך למלאך מט"ט כי מט"ט ראשו בבריאה גופו ביצירה ורגליו בעשיה זה סוד מלאך חנוך שהוא כנגד מלאך מט"ט מלאך מט"ט זה מלאך מט"ט רק מלאך חנוך זכה להלביש את מלאך מט"ט להיות כנגד מלאך מט"ט אז אדם הראשון אז הוא הוא באמת כלל את כל העולמות שה' ברא אותו ואחרי שהוא עלה לזיהרא עילאה אז לקח אותו מלאך מט"ט אז בא חנוך ונטה לי-ה הקב"ה אז ע"י חנוך שזה מרומז במילה פדיון חנוך יון שהוא מציל אותנו מקליפת יון הוא מציל אותנו מרשות הרבים כל הרשות הרבים זה זה נהיה קליפת יון טבעתי ביון מצולה ביון מצולה ואין מעמד ביון מדמנה ואין מעמד אדם יוצא החוצה אז הוא ביון מדמנה זה הקליפת יון שחנוך הצליח להוציא את כל הדור שלו מהקליפה הזאת גם את הגוים גם את אומות העולם וע"י כח זה כיון שחנוך בא ולקח את הזיהרא עילאה אז ממילא חנוך שולט בכל המלאכים כי עכשיו חנוך עכשיו מט"ט הוא מלובש בחנוך מלאך מט"ט התלבש בחנוך והוא ממונה על כל המלאכים אז חנוך הזה שהוא מרומז במילה פדיון פ"ד חנוך הוא ה-פ"ד זה פעמיים שם מ"ב שזה סוד ליבי שזה עיני וליבי שם כל הימים סוד עיני וליבי אומר התיקוני זוהר זה סוד אור לארבעה עשר אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר זה סוד עיני וליבי שם כל הימים כי ליבי מרמז למ"ב פעמיים ליבי זה מלאך חנוך פעמיים ליבי זה מלאך חנוך אז עיני וליבי שם כל הימים אז אומר כאן התיקוני זוהר הוא מסביר שזה שזה הסוד של אור לארבעה עשר לכן מלאך מט"ט נהפך ללפיד אש ואומר אומר התיקוני זוהר תיקון 70 שמלאך מט"ט הוא אומר הוא נהפך ללפיד אש הוא נהפך ללפיד אש הוא נהפך כולו אש להבה כולו עכשיו אש להבה בראשית ברא שית שבמילה בראשית מרומז המלאך מטטרו"ן בראשית ברא שית ודא מטטרו"ן עוד לא צויתי לי-ה וישם ה' לקין אות קין אחרי שהוא עשה תשובה הוא זכה לאות הזאת לאות של תפילין הוא זכה וידענא עליה מאן דאבא אזיל בנא מגילגולא דא עביד נוד אז הוא זכה ל-נ"ד דשם אדנ"י אי הבל אחיך כבר ה-ה' פרח ממנו ונשאר רק ה-נ"ד וישב בארץ נוד קדמת עדן ודא הוא אות דברית מילה אז הוא מדוע הוא קינא באחיו הוא אומר אומר התיקוני זוהר דקני עיליה באחוה דנולד מהול כל הקנאה שלו שהיתה בהבל מדוע הבל מהול ואני לא הוא ראה בהבל כזו קדושה כזו טהרה הוא היה כולו גבורות והגבורות זה הקליפות נכנסים בגבורות מהחסדים הם בורחים בגבורות הם נאחזים אז הוא ראה איך שהקליפות בורחים מהבל הבל הוא כולו חסדים הוא נולד מהול אז הוא לא יכל להתגבר על הקנאה שלו ובהנה ו אכיל ליה אבל בכל מה מה שקין התגעגע הוא התגעגע לקדושה של הבל הוא מתי אני יהיה קדוש כמו הבל הוא ממש התגעגע מרוב געגועים הוא הרג את הבל כמו שכתוב על אחר שהוא פעם אמר ולרשע אמר ה' מה לך לספר חוקי הוא היה אלישע אז אחד אמר שהוא תפס חרב ורצה להרוג אותו ואחד אמר שהוא הרג אותו ממש במקום שהוא רצה לעשות תשובה והוא אומר אתה אין לך סיכוים אתה גמרנו ולרשע הוא היה מגמגם כנראה שהוא אמר אלישע הוא אמר רבונו של עולם כבר הלכנו ל-24 בתי כנסת כולם אומרים לנו אין לי סיכוים אז אחד אומר שהוא לקח חרב ורצה להרוג אותו ואחד אמר שהוא באמת הרג אותו אז רואים שאדם הוא רוצה לעשות תשובה ואומרים לו אין לך סיכוים הוא יכול להרוג בן אדם מרוב שהוא מצפה לעשות תשובה אז זה מה שקרה מה שקרה לקין אומר התיקוני זוהר קין כל כך רצה לעשות תשובה כל כך רצה לעשות תשובה שמרוב שהוא רצה לעשות תשובה אז הוא הוא לא יכל לראות איך שהבל משתהה בעולמות העליונים וישע ה' אל הבל ואל מנחתו והוא עולה מעלה מעלה ועוד מדרגה ועוד מדרגה והכל נפתח לו כל ההיכלות זה מה שהאחים קינאו ביוסף ראו שליוסף נפתחים כל ההיכלות הוא בן זקונים מה מה הפירוש דברו נא אלי ואתה בסנדל של השכינה יש ספר פרי נחל רימון הוא מסביר הוא אומר את ראית פעם אחים מוכרים בשביל נעליים אח שני הורגים אח מצאנו כל מיני דברים אבל מוכרים אח בשביל זוג נעליים אחים אלא מדובר פה מהנעליים של מט"ט מהנעליים של השכינה הם ראו שיוסף הוא לוקח את כל המדרגות הוא הנעליים הוא של השכינה הוא הוא זוכה לכל הדרגות אז הם אמרו עד שיוסף פה אי אפשר לא לא ניתן לו לעלות שום מדרגה יעקב הוא תמיד מגלה לו את כל הסודות אז מה עושים פה מה אז מה עושים פה אז זה מה שקרה לקין קין רואה שהבל מהול מקין רואה שהבל עולה בכל העליות הבל עולה מדרגה לדרגה אז מרוב וישע ה' להבל והוא הולך עוד הוא עולה עוד הוא עולה ועוד הוא עולה ומכיון שלהבל היה הרהור גאוה שבאמת הנה אני המוצלח ואצלי הכל הולך אני מתקדם מעלה מעלה אז היה מקום היה מקום כבר להעניש את הבל וקין ממש כבר יצא מדעתו ולכן כיון שקין כל מה שהוא הרג את את הבל זה היה זה היה מרוב שהוא השתוקק לקדושה של הבל אז אומר הזוהר התיקוני זוהר בא זכי ליה מתי קין זכה באמת לעשות תשובה הוא אומר בקיני וחבר הקיני נפרד מקין ויתרו חבר הקיני ויתרו שמה בא כעת השלימות שלו כל מה שהיא אמרה קניתי איש את ה' שהיא ראתה שפני ריקות ורעות הכל יתכלל ביתרו ויתרו יכתוב פרשה בתורה אם לא יתרו לא לא היתה הגאולה כמו ר' נתן שאם לא אם לא הגרים לא יכול להיות שום מתן תורה אם אדם לא יוציא בכל דור את הגרים שצריכים להוציא של נשמות ישראל אז אדם לא יכול לקבל שום מתן תורה כל אדם יש לו כמה נשמות שהוא צריך לשחרר אותם מאומות העולם זה נשמות ישראל שנשארו בין האומות ואם הוא לא משחרר את הנשמות האלה לא יכול לעשות שום מתן תורה אדם לא יכול לקבל שום השגה על זה נאמר זבח רשעים תועבה אז הוא מביא אחרי התורה הלכה ד' שזה ממש זבח תועבה אם אדם לא יודע לגייר גרים מי זה הגרים זה ניצוצות שלו זה הניצוצות של עם ישראל הניצוצות דקדושה וזה ניצוצות הרבה יותר גדולים מניצוצות ישראל כי הם ניצוצות כאלה שהם לא נאבדים אפילו עם כל כך הרבה קליפות הם לא נאבדים הם ניצוצות כאלה גדולים ואם אנחנו לא גואלים אותם אז אז נאמר זבח רשעים תועבה לא יכול להיות שיש מתן תורה שום התגלות אלקות לא יוכל להיות עד שאדם מוציא את הנשמות האלו מבין הקליפות וזה מה שקין נאמר קניתי איש את ה' שכל הניצוצות של קין התחילו ליפול בתוך הקליפות עד שבא יתרו הראשון התחיל לגאול לגאול את הניצוצות האלה יתרו היה אפיפיור אז אומר הזוהר ביתרו שכל העולם עשה תשובה באמת כתוב בגמרא בזבחים שהלכו לבלעם אבל כנראה שאפילובלעם אמר להם ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום אפילו שהוא אמר להם כאלה חיזוקים לא להתייאש לא יקרה שום דבר מה עם כל החיזוקים הם לא רצו את החיזוקים של בלעם ראו יתרו יתרו מתגייר הוא היה האפיפיור הראשי האפיפיור מתגייר אז אז מי מי לא יתגייר אז אומר הזוהר ביתרו שבאמת כל העולם יתגייר באותו רגע אחרי זה נהיה מה שנהיה בינתיים כל העולם יתגייר אז ממילא קניתי איש את ה' אז נהיה נהיה תיקון העולם בשלימות עוד אחרי זה הלכו שם לעשות חטא העגל גם זה נודע להם כל הדברים האלה אז זה הפיל אותם אבל אם אדם יתחזק באמונה אז כל העולם יחזור בתשובה אז הוא אומר מתי מתי זה יתקיים קניתי איש את ה' מתי יתקיים מתי מתי זה החבר הקיני ויתרו חבר הקיני חבר הקיני נפרד מקין ותיובתא זה זה הענין של חנה חנה היא היתה גלגול של חבר והיא זכתה להוריד את שמואל כי גם זה התיקון של קין כי שמואל גם היה ניצוץ של קין ותיובתא עביד נפקא רכבתי על אויבי כתוב ולא מיניה דעלו לגן עדן ואז כתוב שהם עלו לנגב ערד ואז הם נכנסו לגן עדן שבארץ נוד קדמת עדן מה זה קדמת כמעט הם נכנסו לגן עדן וזה מה זה וישב אדם קדמת עדן כמעט שנכנסתי לגן עדן קין היה לו כזה הרהור תשובה באותו רגע כזה חרטה שכמעט הוא נכנס לגן עדן וזה יתקיים בבני יתרו שעלו שעלו מעיר התמרים מיריחו והתיישבו בנגב ערד והלכו לישיבה של עתניאל בן קנז וכולם זכו לגן עדן אז קדמת קדמת עדן כמעט הוא נכנס לגן עדן אז למה זה רק היה כמעט זה היה כגונב דעת עליונה כתוב אז הוא נפל אחרי זה נפילה יותר גדולה אז אחרי זה כל אלה שעולים זה היה הרשעים כל אלה שעולים היו הרשעים הכי גדולים שנשטפו אחרי זה בדור המבול ואחרי זה אז כל הגלגולים שלו בגלל שהוא לא עשה עוד מאמץ קטן להכנס לגן עדן הוא נפל מטה מטה וכל הרשעים נולדו ממנו אחרי זה עד שבא חנוך וכתוב שגם קין הוליד את חנוך ויבן עיר כשם בנו חנוך גם לקין היה בן חנוך כי הוא רצה באמת מה חנוך גם רצה לזכות לדרגות עצומות חנוך ידע שילד קין שהוא בנה עיר על שם בנו חנוך זה היה מקביל לחנוך לחנוך שלנו וכמעט גם גם הוא היה יכול לעשות תשובה אבל גם הוא לא זכה אלא להיפך הוא עוד נכשל באנוש אנוש הכשיל שם את כולם וחנוך מסטרא דאנוש ואז אז הגיע חנוך עצמו לקח את הזיהרא עילאה ודא לפיד אש ותלתא אינון אדם שת אנוש שם ה' וחנוך שהתחיל חנוך שהוא נהיה מלאך מט"ט לפיד אש ואיהו נוריאל והוא נהפך למלאך נוריאל הוא נהפך כי יש רצוא ושוב אז אז מטטרו"ן זה גימטריא ושוב ונוריאל זה גימטריא רצוא מה שהוא ברצוא אז הוא מלאך נוריאל ושהוא בשוב אז נהיה מלאך מטטרו"ן יש לבן אדם שני מלאכים שאדם הוא ברצוא אז יש מלאך שמריץ אותו ושהוא בשוב יש מלאך ששומר עליו שהוא בשוב אז השוב של חנוך זה מטטרו"ן גימטריא בשוב 314 הרצוא זה 297 זה גימטריא נוריאל נוריאל זה 297 אז בזמן הרצוא אז מעובר בו מלאך נוריאל שהוא בשוב אז מעובר בו מלאך מטטרו"ן שהוא שומר עליו בשוב ועל זה נאמר והחיות רצוא ושוב רצוא זה נוריאל ושוב זה מטטרו"ן וזה כמראה הבזק כמוהו הקשת והענן גלגולים עם הקשת ה' אל משה את המיטה בהר שראה ה' את משה כן עשה את המנורה ודא מטטרו"ן וזה מנורה נוריאל נור דיליה נוריאל זה כולו אש להבה והוא לטוטפות בין עיניך מאנוש אז הוחל לקרוא בשם ה' עכשיו אומר התיקוני זוהר והיו עיני וליבי שם כל הימים וזה הסוד אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר אז אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר שזה הסוד זה הסוד סוד הגאולה אומר הזוהר שכאן במשפט הראשון של המשנה טמון כל סוד הגאולה אז אומר הזוהר אור לארבעה עשר ארבעה עשר זה מרמז לשני עיניים כי כל עין יש בה שבע חלקים יש שבע גלדי עינא וזה אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר זה סוד הגאולה כי מסכת פסחים זה סוד הגאולה זה אור לארבעה עשר ומה זה החמץ וסוד החמץ זה הערב רב זה הערב רב שהם שהם הוא אומר ה בין 6 ל-7 שבדיוק בתחילת השעה השביעית אז עשו את העגל שאז היו צריכים לשרוף את החמץ בדיוק בשעה אז שורפים את החמץ דאורייתא דאורייתא זה בדיוק בדיוק באותה שעה שביעית סוף שעה ששית שבדיוק בשעה הזאת עשו את העגל אז אנחנו עכשיו צריכים לשרוף את העגל כולנו עכשיו בחטא העגל זה זה מעכב את הגאולה וזה מרמז לאלף השישי כי הפסח עצמו מרמז לאלף השביעי ואור לארבעה עשר ערב פסח מרמז לאלף השישי באלף השישי הזה אז אך אך חילק יש פה דבר מוזר ביום השישי שאנחנו מחלקים את היום הזה לשנים עכשיו הגמרא שואלת ממתי איפה מצינו שמחלקים יום לשניים תענית מתחיל בעלות השחר אבל בצהרי היום שיתחיל לנו חג יתחיל לנו חג בצהרי היום אלא זה מרמז שהגאולה תתחיל עוד לפני סוף אלף שישי זה מרמז שהגאולה אומנם כבר יש עוד 250 שנה יהיה סוף האלף השישי אבל הגאולה היא תהיה קצת לפני סוף האלף השישי כמה שאנחנו שורפים יותר מהר את החמץ אז ככה הגאולה מתקרבת על זה הוא אומר אלמלא חלק ליבם כי עדיין חלק ליבם למה כי אנחנו חולקים על הצדיקים יש ל"ו צדיקים בארץ ישראל ויש ל"ו צדיקים בחוץ לארץ כמו שמביא כאן המהר"י ויל מביא כאן בתשובה קצ"א הוא מביא אשרי כל חוכה לו שיש ל"ו מסכתות והם צריכים כל הל"ו מסכתות צריכים והיינו תורה יום נקם בליבי עיני וליבי שם כל הימים תורה שאדם לומד ה' ב-ל"ו מסכתות גמרא פרי זה סוד הלולב גימטריא חיים אלא התורה שהיא אורך חייך עכשיו בערב פסח זה זמן שעושים סיום מסכת באמת אבל היינו צריכים לעשות סיום על כל הש"ס צריכים לעשות בערב פסח ערב פסח זה זמן של ביעור חמץ והביעור הזה זה רק תלוי בלימוד הש"ס אשרי כל חוכה לו וזה סוד אומר רש"י עכשיו הוא מביא שם שזה סוד שבר יוכני שהטיל ביצה והפילה 60 כרכים וטיבעה 60 כרכים זה אמר לנו שרק ע"י 60 מסכתות יוכל להטביע את הסט"א רק ע"י 60 מסכתות ואז נצא מהשאור והחמץ