תמלול מקורי — שיעור 265
בס"ד בר"ה
קלטת מס' 265
*בוקר יום ד' ד' דחוה"מ סוכות י"ט תשרי תשס"א בחומה - חלק ב'
*יום ד' ה' דחוה"מ סוכות אור לכ' תשרי תשס"א.
... שדבריהם אמת, ראו כי טוב ה'. ו... דוד בן ישי... על המלחמה שבכל דור ודור על צדיקי אמת, נלחמים עם הצדיקי אמת... כמה נפשות מישראל על האמת, צדיקי אמת, אלה המעט, שהם הצדיקים, אם נקיים את העצות שלהם, חצות, התבודדות, אז הם שמושיעים את עם ישראל והם רוצים את האמת האמיתית. הצדיקי אמת והנלוים אליהם, שלום לך, שלום לעוזרך. ואמרתם כה לחי. ואתה שלום וביתך שלום, כמו___ קיבלתם את השלום האמיתי ע"י עצות הצדיק, אז עכשיו אפשר להמשיך את השלום האמיתי. אז עכשיו אפשר להמתיק את הכל ולהמשיך שלום האמיתי. שלום באמת. לא שלום שיכחיד את עם ישראל. שלום אמיתי, זה הכל תלוי באלה שמקורבים לצדיק, ומאמינים בצדיק. אז הם יכולים להמשיך את השלום האמיתי. וזה שאומר דוד - ואמרתם כה לחי, ואתה שלום וביתך שלום, וכל אשר לך שלום. החיים הנצחיים, שעתידים, שאז יהיה השלום המופלא, כמובא - וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ופרה ודב תרענה ו___ ___ ואכל תבן, שיהיה שלום כזה, שלום עם כל העולם, שלום אמיתי. כל הזאבים, כל הנמרים, כלם יחיו בשלום עם הכבשים, עם הגדיים, עם הצאן. ו... ... וצריכים תמיד לחיות בשלום. אף פעם לא לדבר על השני. ושלום, כי לעם ישראל אסור לדבר על אף אחד, לקבל את הבזיונות באהבה. מבזים, עושים כל מיני טצדיקי, להשפיל את השני, רק לדעת - הכל כי אכלתי במבה, הכל כי נהיה לי בומבות באזניים. הרבי אומר בתורה נ"ה - אם הייתי זוכה, הייתי שומע רק ניגונים רק שירים, רק שירים, וזה שאומרים... נפשות ישאל... השמחה, יכולין לקבל... הצדיק הוא אור אינסוף - מטי ולא מטי, להשיג את האור אינסוף, להראות שהכל טוב, ___ וראו כי טוב ה'. וטוב האור לעיניים, לראות את האור אינסוף, לראות את ה' פנים בפנים, כל שניה לראות את ה' פנים בפנים, רק את ה' לראות, שויתי ה' לנגדי תמיד, כל השולחן ערוך זה לקיים את הסעיף הראשון - שויתי ה' לנגדי תמיד הצדיקים שעובדים את ה' כל שניה, כל דקה רואים את ה' אי אפשר לקבלו כי אם ע"י הרבה כלים של כמה נפשות ישראל שנכנסים יחד באהבה ושלום, אשרי שזוכים לאורות אלו. ש... מרפאים ומשמחים את כל החולים, אפשר להמשיך רפואה לכל החולים עכשיו. אפשר להגיד תהלים, לכל החולים להמשיך להם רפואות. לאמא של אשתך,ולכולם, לכלם רפואות שלימות, ___ שכלם יצאו עכשיו מהסרטנים, ויהיו עכשיו כאלה תפילות. בכל הארץ צריך להגיד את כל התהלים, כל יום, לפחות עכשיו בין הזמנים. להגיד את התהלים, עם ישראל בכאלה צרות, נהרגים יהודים כל יום, נפצעים יהודים כל יום. שכל אחד יקבל על עצמו עכשיו במעמד הזה להגיד כל יום את כל התהלים, כל יום את כל התהלים, עד שיתחילו הלימודים, עד שיתחיל הסדר. ___ סדרים חדשים, כל יום יגיד את כל התהלים. בציבור. שעתיים אומרים את כל התהלים, לעשות איזה פתק, שיבואו בשעתיים, יגידו את כל התהלים כלם ביחד. אולי גם אני אזכה להצטרף פעם אחת ולהגיד את כל התהלים ביחד, כל התהלים. עם ישראל בכאלה צרות. אני זוכר, שהייתי ילד, את המזמורים האלה פ' ו-פ"ג, זוכר מגיל 10. כשהייתי בגיל 10, וכינסו את כל הילדים בחיפה, הייתי חיפאי, וכינסו את כל הילדים בחיפה, ירדנו לתפארת ישראל, שם ברח' גאולה, זאת הישיבה היחידה בחיפה. וכינסו את כל הילדים מכל בתי הספר הדתיים, מכל החדרים באו, מכל, מזהו, כלנו, וצעקו את המזמורים הזה, ___ הרובע, אז כל עם ישראל, כל עם ישראל צעקו ובכו, כל עם ישראל. הרובע הולך ליפול, יהודים בכו. צעקו. אני זוכר את זה עד היום, הייתי ילד בגיל 10. להרגיש שעם ישראל בצרות, נהרגים יהודים, להשתתף בצער, יהודי נהרג, המשפחה אומללה, אשה אלמנה, הילדים יתומים, יש כאלה שיש 14 ילדים, עשרה ילדים, אי אפשר לתאר איזה אומללות זאת, איזה. והשעה הזאת נקבעה באמצע. מי יעלה אותה עכשיו לגן עדן ישר. אבל טוב שעה אחת בעוה"ז מכל חיי העוה"ב. וצריכים ממש להרגיש את הצער של עם ישראל, להגיד עכשיו, לעשות תקנה, עד שיתחילו הלימודים, להגיד כל יום את כל התהלים, וזה הזמן לעשות תשובה, וזה הזמן לעסוק באמת בשלום אמיתי. אם יהיה שלום אמיתי. כלם יחזרו בתשובה, השלום האמיתי, שעם ישראל יחזור בתשובה, שתהיה מהפכה חילונית, שלכל החילונים יתהפך המח עכשיו. שיוכלו לתת בדבר הזה צדקה. הצ'מברלין הזה או הצ'רלי צ'פלין הזה. שכלם יתהפך להם המח. כי כל מה שהם חולים ביותר, צריכים לרפאם ביותר. עכשיו עם ישראל חולה ממש. יש כבר אנשים שכבר שלש דורות הם בכלל לא יודעים מה זה שבת, כל אלה, הראשונים שכפרו, ימכרו את הסבים שלהם, ויהיה להם פחד, פחד מיהודי דתי, יהיה להם פחד, פחד לחלל שבת בפרהסיא. ואנשים כאלה חולים, רק חולים, תינוקות שנשבו, הם אנשים חוזרים בתשובה, הם עוד משיגים אותנו, וע"י תהלים, ע"י תפילה בכוונה בכל אות, אפשר את כל החולים להחזיר בתשובה. אף אחד לא אשם, גם הצ'מברלין הזה לא אשם. אף אחד לא אשם, כלם תינוקות שנשבו, שלא יודעים שום דבר, בכלל לא יודעים שיש עם ישראל. לא מבינים מה זה עם ישראל. לא מבינים כבר בצום גדליה הם רצו כבר למחוק את השם יהודי. בצום גדליה הם קבעו שמוחקים את השם יהודי. אז באו למחוק, אז לא יודע מי אמר שם - עכשיו אתם מוחקים את השם יהודי? כלם רוצים עכשיו להכחיד אותכם, אז כבר חשבו - גמרנו, כבר אפשר להתחתן עם הערבים, כזה שלום נפלא, כזה מאז שהתפוצצו האוטובוסים, אחרי זה נהיה קצת רגיעה. אז גמרנו, אפשר למחוק את השם, ___ צום גדליה, למחוק את השם יהודי. אז, הם עכשיו דוחים את הכל אחרי המלחמה, עכשיו אומרים שהם יהודים באמת. כלם צועקים אתם יהודים, ועוד איזה יהודים. אתם רוצחים, אתם רוצחים את הערבים הצדיקים. כל העולם צועק - אתם רוצחים. אז כל אחד מרגיש טוב טוב שהוא יהודי עכשיו, הוא רואה שאי אפשר למחוק את השם יהודי, זה לא ניתן למחיקה. זה דבר אלקי, אפשר למחוק דבר אלקי? בכל אחד מתעוררת הנקודה האלקית להגיד תהלים בכוונה, זה מעורר את הנקודה האלקית בכל אחד ואחד ולהמשיך על כלם את אורות הצחצחות. נחזיר בתשובה ע"י אורות, לא ע"י מלחמות, ע"י אורות הצחצחות, אם היינו מתפללים בכוונה, היינו ממשיכים את אורות הצחצחות, כל הזמן היינו רואים את האור, כי מתוק האור לעיניים, מתוק האור כי טוב. ולהמשיך את האורות הצחצחות, שנחזור בתשובה ע"י אורות, ע"י שמחה, ע"י התלהבות, ע"י ריקודים. שמרפאים ומשמחים את כל החולים, ואת חולי הנפש, שכל החילונים זה חולי נפש. פשוט חולי נפש, חילוני זה חולה, מה זה חילוני? אותיות חולה. חולה ממש. ממש חולה. עכשיו צריכים מהפכה, שהחולה זה יבריא, מתחילים להבריא עכשיו עכשיו כלם מתחילים להבריא עכשיו והעיקר שכלם יבריאו ע"י אורות הצחצחות, ושמחה וריקודים, אורות הצחצחות, כלם יצאו, וחולים אפילו מאד מאד, שהם בעצמם רוצים להכחיד את עצמם. יהודים, שרוצים להכחיד את את עם ישראל. הגענו לכזה מצב שיהודים הכריזו שמבטלים את עם ישראל. אין יהודי יותר, גמרנו, נגמר השם יהודי, יקראו לו שוויצרי, יקראו לו ערבי, יקראו לו מזרח התיכון חדש, יקראו לו מזרחי, לא יודע מה יקראו לו, תיכוני יקראו לו, לא יודע מה שיקראו לו, כל מיני שמות חדשים. אז היה כנען, כשאני הייתי ילד בגיל 13, אז אורי אבנרי רצה לעשות כנענים, רצה שלכלם יקראו כנענים, כנען, כנען, הוא עשה עיתון מיוחד ו___ מפלגה להמשיך נציגים, אבל הילד הזה נפל, אף אחד לא רצה שיקראו לו כנעני, קראו לו כנעני, כנעני, כלם אמרו - תעזוב אותי, אני רוצה להיות יהודי, ולא כנעני. אני הייתי ילד בגיל 13, זה החזיק מעמד 4 שנים הסיפור הזה. אז ה' ירחם, כלם, אף אחד לא אשם, אומרים שאורי אבנרי כמעט היה באומן. הם היו בטיול ונסעו שם אלה שלום עכשיו, לא יודע למה הוא שייך היום. אז היה איזה טיול, הם הגיעו מאודסה, נעצרו בדיוק באומן, הוא מעצמו, הוא שמע - אומן, אומן, כן, כן, שמעתי שיש שמה קבר של ר' נחמן. אני רוצה ללכת לראות אותו, לא יודע אם הוא הלך או לא הלך, אבל זה סיפור ידוע, אמיתי, שהם נסעו מאודסה, היה טיול, מאודסה לקייב, נעצרו שם בתחנת הדלק, אז הוא שאל, איזה עיר זה, אמרו לו אומן. אז אמר, אה, אומן, אה, שמעתי שבאומן יש דבר מאד גדול. יש ר' נחמן, אני חייב ללכת לשם. מה היה בסוף אני לא יודע. צריכים לשאול שם את האנשים שיותר מתמצאים בזה. אז ממש, כלם רוצים ליסוע לאומן, כלם רוצים להגיע לרבי, זה הכל רק חיצוני חיצוני, זה רק איזה קליפה כזאת, זה רק איזה כזה כבוד מדומה כזה, שכלם מאמינים באמת, כלם מאמינים בה', כלם רוצים להיות יהודים, ח"ו שאסור לקטרג על שום יהודי, הרבי אמר רק ע"י אורות הצחצחות, אורות הצחצחות, נחזיר את כלם בתשובה, שיודע להמשיכם לרפאות בהם, זה רק הצדיק הגדול, אנחנו מקיימים את העצות לו שפשיטות ותמימות, חצות, התבודדות, שמירת עיניים, תביאו ___ ___, תביאו חול ואבנים, ואני אבנה מזה בניינים, בנינים, בנינים, ואז יהיה שלום, שמחה, כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף, ממשיכים, ממשיכים, ממשיכים עכשיו בהל' ראש השנה - וזה שאמר רבינו שם, שיעקב ההוא בחי' התפילה, כי עיקר תיקון התפילה זה ע"י אמת, יעקב כנ"ל, וע"כ לא נזכר בתורה, כי אם תרועה ומשאר הקולות אנו למדים, כמרז"ל כי תרועה הוא בחי' יעקב, שעיקר קול השופר מרמז עליו כנ"ל, היינו וגנוחי גנח וילולי יליל, היינו מה שהוא גונח ויליל והוא קורא לה' לחזור אליו, וע"כ כל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, שמתחילה היה פשוט ומתוקן ___ בחי' חרפה שברה לבי, וירדפם עד השברים, הגענו לכאן, וירדפם עד השברים, כשאדם רואה שהוא שבור לגמרי, וירדפם עד השברים, הוא שבור לגמרי בתכלית השבירה, בתכלית השבירה, הוא כבר ____. כלם רודפים אותנו, כבר שברו אותנו לגמרי, לרסיסי רסיסים, שחקי שחקים. אבל ע"י התורה, שהיא בחי' אמת, חוזר ונפשט, זה בחי' תקיעה שאחריו הוא קול פשוט, תוקעים בר"ה, כי אז זהו גאות הדינים, שהוא בחי' החושך, וימשיך עצמו אל האמת, הוא אומר מה זה האמת? מה האמת שלנו? שאני הכי גרוע, אני טריליונים, טריליונים של מדורות ל"ע. ואני צועק ה' הושיעה נא לצאת מהמדורות, זה האמת שלי, שאני צועק ה' הושיעה נא מהיצה"ר, מהפגם העיניים, תושיע אותי כבר, גמרנו, תושיע, מספיק, לא רוצה, את קובעת כוס התרעלה שתית מצית נפשי, לא רוצה את הפגמים האלה, לא רוצה את התאוות האלה, אין לי מזה שום הנאה, לא רוצה את זה, זה קובעת כוס התרעלה, זה רעל, לא רוצה את זה. קובעת כוס התרעלה שתית מצית נפשי. זה האמת שלנו, לצעוק אנא ה' הושיעה נא, באמת, אנחנו נצעק שלשה ימים, אנא ה' הושיעה, מחר, מחרתיים, בשמחת תורה, ו___ אומרים את זה בכל יום, אז 10 פעמים בכל התפילות, שלצעוק את זה - אנא ה' הושיעה נא באמת, וזה שצועק את זה באמת, עליו נבנה העולם, הוא מציל את העולם מכליון, מחורבן, וכה אמר ה' בוראך יעקב, יעקב בורא את העולם, האמת שלנו זה לצעוק לצאת מכל מה שקורה איתנו, מלשוה"ר, מרכילות, משינה, מתאוות אכילה, זה ה' הושיעה, תוציא אותי מתאות אכילה, כמה אני צריך לאכול? אני כבר אוכל 63 שנה, מספיק לאכול, גמרנו, כמה אפשר לאכול? שע"י האמת מאיר לו ה' יתברך, בחי' ה' אורי וישעי, ה' אורי זה האמת, לצאת מהאמת, לצאת מהתאוות, כל יום לצעוק אנא ה' הושיעה, יש לנו עוד שלשה ימים לצעוק - מחר, מחרתיים, ובשמחת תורה. אנא ה' הושיעה באמת, אנא ה' הושיעה באמת, הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, ה' הצליחה נא, לצעוק את זה באמת, הצליחה נא, לצאת מהתאוות, נצא מהתאוות, יהיה שלום, כלם יחזרו בתשובה, נצא מהדמים, לא תשים דמים בביתך, לא לעבור על הלאו הזה, וע"כ נתהווה הבריאה, וע"כ אמת היא קיום העולם, שלבקוע את האמת שלנו, זה לצעוק אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, צריכים לצאת מהתאוות, מהפגמים, ואז נברא העולם מחדש, ואז תפסיק המלחמה, כל המלחמה זה רק דמים העכורים, זה רק הדמים עכורים שמתפרצים, מתפרצים זה השפיכות דמים שנשפכת, כי הדמים שלנו נשפכים, לא תשים דמים בביתך, אומר ר' נתן, לא תשים דמים בבית שלך. אל תתן ליצה"ר להשתולל בבית שלך, כי הנשים לא רוצות את זה בכלל, זה רק הגברים המטורפים, כי עיקר הבריאה היא ע"י אמת כנ"ל, היה סיפור לפני שבוע היה סיפור, אחד בא, סיפר לי שיש לו מיליארד מדורות, אמר בסדר, מיליארד מדורות אז זה מיליארד פעמים, אז הוא בא הביתה, קיבל כזה שפכטל על הראש, הוא בא בבכיות, הוא אמר תגידו בשם הרב אמר, לא מבין את הרב שלך, לא מבין, אני לא , שלא תחשוב שאני מה שאתה חושב, רק הגברים מטורפים גמורים, נתהווה הבריאה, וע"כ אמת הוא קיום העולם, הבריאה היא ע"י אמת, בפס' בוראך יעקב, ולעולמי עולמים, מי בראך, מי בראך? יעקב בראך, יעקב בראך, כה אמר ה', ה' בוראך יעקב, בוראך יעקב, מי ברא אותם, מי ברא את העולם? יעקב, כי יעקב, כי עיקר בריאת העולם ע"י בחי' יעקב שהוא בחי' אמת, כשרז"ל, שתשובה קדמה לעולם, כי עיקר התשובה הוא האמת, ש___ עושים פתח לצאת כנ"ל, שהוא בחי' זו קדמה לעולם, בריות העולם, בחי' החושך ע"פ אור, תהום, ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים, ויהי אור, ___ זכרון ליום ראשון, שאז מתחילים ימי תשובה, תוקעים בשופר, כל התשובה זה קול האמת, שהוא בראשונה קצר מלמעלה ורחב מלמטה, לתקוע במקום הקצר דייקא, מתחילים לתקוע במקום הקצר, היום מתחיל להיות קצר, אדם קם מטושטש, רץ למקוה, יש כאלה שישר מהתפילה, מהמיטה לתפילה, אז בכלל הם לא יודעים מה שהם מדברים, לוקח לו עד שהוא מגיע למקוה זה חמש דקות, עד שהוא טובל זה חמש דקות, הוא חוזר ל, עד שהוא מגיע לשול זה חמש דקות, יכול להיות שיהיה לו רבע שעה טיפה, טיפה להתאושש, טיפה להחזיר את המוחין, להחזיר את המוחין, היום מתחיל מהמקום הצר, הרבי אומר גם לי זה מתחיל מהמקום הצר, קשה לי להגיד את המילים, קשה לי להתפלל, קשה לי להגיד אות אות, וזה פתח התיבה בצידה תשים, שמעתי מרבינו בערב פסח, צריכים לשים פתח חדש דייקא, פתח חדש, כל יום פתח חדש, ופתח התיבה בצידה תשים, שבת הבאה במנחה כבר נקרא פר' נח, ושם כתוב ופתח התיבה בצידה תשים, שאתה נמצא בתוך הציד, אתה צד ציד, אתה נמצא בתוך השאול תחתיות, עשו מצא ציד, הוא צד אותך, הקליפות צדו אותך, תצעק לה', אנא ה' הושיעה נא, ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו, ה' הושיעה, תצעק ויבנה העולם, יבטלו המלחמות, ויהיה שלום באמת, ____ עוה"ז, ולצאת ____ לצאת, שכל הרוצה להכנס, ליכנוס ומקשים שם להכנס ____ עד לשם ולא סגי, פתח התיבה בצידה תשים דייקא, דייקא דרך פתח הצר, שהוא ____ מן הצד, ___ ענני במרחב י-ה, מן המיצר קראתי י-ה, ענני במרחב י-ה, וזה בחי' השופר קצר מלמעלה, לתקוע ולהוציא את הקול, קול השופר, שהוא קול אמת, מהצר דייקא ואח"כ מרחיב לו אם מהצד הרחב תקע בו, לא יצא, יש כאלה שיכולים לתקוע מהצד הרחב, ולא יצא, כי לא מתחילים מהצד הרחב, החיים לא מתחילים שעכשיו יש מוחין ללמוד, ועכשיו אפשר ללמוד, אלה שזכו למוחין, כי התחילו מגיל 3, ונאבקו מגיל 3 עם היצה"ר, ואדם עכשיו בגיל 20 להתחיל ללמוד? זה קשה פי מיליארד, זה קשה פי מיליארד, אבל השכר יהיה פי מיליארד, כמה שאדם יותר קשה לו, השכר יותר גדול, לפום צערא אגרא, אז כמו שאי אפשר לתקוע בשופר מהצד הרחב אם יהיה לו פה גדול, והוא יצליח לתקוע, אז הוא לא יצא ידי חובה, כי הרחב זה שום דבר לא, מה שאדם טוב לו, וקל לו, והכל נעים לו, אז הוא לא, הוא לא עשה שום דבר, הוא לא יצא ידי חובה, זה לא נקרא שעשה משהו, הולך לו ללמוד, הולך לו להתפלל, אין לו תאוות, הוא נולד בלי תאוות, זה שום דבר לא, אז אדם צריך ל____ מכל התאוות שבעולם, אומר הקדושת יום טוב, בחיי שרה, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, היא תמיד הייתה כמו בת עשרים, כל החיים היא היתה כמו בת עשרים, היה לה כזה יצה"ר כמו בגיל עשרים, והיא ניסתה להתגבר על זה, והיא הצליחה לצאת מזה, אומר הקדושת יום טוב בחיי שרה, וזה מה שאומרים, ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, לא שיום אחד נגמר לה, זה לא נגמר אף פעם, זה לא נגמר אף פעם, יש תמיד מלחמות, תמיד מלחמות, וילדה בת שש עוד יותר יצה"ר, עוד אין לה שכל, היא לא יודעת מה זה בכלל, היא לא מבינה מה קורה כאן בכלל, אז אדם הוא באינסוף יצה"ר, באינסוף יצה"ר, באינסוף יצה"ר, והוא צריך כל יום להלחם עם זה, כל יום להלחם עם זה, וזה הגדולה של שרה, אומר הקדושת יום טוב, שהיה לה יצה"ר והיא נלחמה עם זה, וזה ויבא אברהם לספוד את שרה ולבכותה, ב-כ' קטנה, הוא, אז אמר לי את זה משה אשר אנשין, אמר לי אביך, כשהוא שמע את הדרשה הזאת על קדושת יום טוב, אז הוא אמר על זה הוא בכה, על ה-כ', שהוא חשב שכבר אין לה יצה"ר בכלל, עכשיו התגלה לו שכן היה לה יצה"ר, והיא התגברה על זה, על ה-כ' הוא בכה, על ה-כ', שהוא חשב שהיא היתה צדקת, בלי יצה"ר, לא צריך שום דבר, זה לא ככה, היצה"ר בוער אצל כל אחד, אבל יודעים זה שטויות, לא רוצים את זה, זה שיגעון, זה רוח שטות, זה רק אחרי חטא עץ הדעת, לפני חטא עץ הדעת זה לא היה בכלל, אז על זה אמר ר' משה אנשין, זה הלבכותה, הוא בכה על ה-כ', הוא חשב תמיד שהיא כמו זקנה בגיל 100, הוא היה הפוך, היא היתה תמיד כמו צעירה בגיל 20, והיא התגברה על זה, והיא נלחמה עם זה, ויצאה מזה, וכל יום זה מלחמה חדשה, לכן אם אדם הוא תוקע מהצד הרחב, הוא לא יוצא, מהצד הרחב זה לא קונץ, אדם הולך לו החיים יש לו חיי רווחה, אז לא יוצא ידי חובה, הוא צריך שיהיה לו דירה קטנה, והכל, ואם הוא זוכה עוד לאשה רעה, אז הוא שמח, איך זכה לאשה רעה, תשמח, הוא לא יראה פני גיהינום, להיפך, יש לך אשה טובה אתה תראה גהינום, אשה רעה אתה לא תראה פני גהינום אשה רעה, היא מוציאה אותך מהגיהינום, אשה טובה, זה הכל, תאכל עוגה, תאכל עכשיו טורט, תשתה כוס תה או כוס קפה, מה אתה רוצה? כוס תה או כוס קפה או קולה או מיץ, וכל הזמן שואלת אותך, יש לך עשרה בקבוקים, איזה בקבוקים למזוג לך, ישר לגיהינום, זה שבע מדורי גיהינום, אם האדם זוכה עם האשה טובה לעבוד את ה', זה כבר לעילא ולעילא, זה כבר אי אפשר לתאר את זה בכלל, אבל מהצד הרחב לא יוצאים, אדם שיש לו חיי רחבה, הכל טוב, הכל נעים, הוא לא יוצא ידי חובה, הוא לא עשה כלום בעולם, אומר הקדושת יום טוב, ה___ של הרבי מסאטמער הקודם שנפטר, הוא לא יוצא שום ידי חובה, כמו שאומר הרמב"ם, בפרק ששי, הוא אומר שהעיקר שיש לאדם יצה"ר, ע"י כך שהוא מתגבר על היצה"ר, הוא שובר את היצה"ר. זה עיקר העבודה, זה עיקר השכר, אז אם אדם תוקע מהצד הרחב, הוא לא יוצא ידי חובה. כי רואים שאחד הולך לו, אין לו שום שכר. שכר זה לאלה שלא הולך להם. עיקר התשובה, כי תיקונו הוא שיעשה תשובה באותו גוף עצמו. הוא צריך לעשות תשובה עם הגוף, עם החטאים שהוא חטא, עם פגמי הברית שהוא פגם. על הכל לעשות תשובה, ובאותו הענין עצמו, שרצה לשוב ולחזור דרך המקומות הצרים והדחוקים לה' יתברך. והוא צריך על הכל לעשות תשובה. על כל העבירות, כל פגמי הברית, על כל הגלגולים, על חטא עץ הדעת, וכל פרט ופרט לעשות תשובה. על כל חטא וחטא לעשות תשובה. אבל אם יתהפך גופו וישתנה, תתהפך כחומר חותם, כמו לבוש, יהפכו וישנו גופו, דהיינו שימות, ויחזור ויתגלגל. הוא אומר לא, הוא אומר, זה לא טוב שיחזור בגלגול, צריכים לגמור, זה משהו נורא ואיום. אם הגענו לקטע הזה. היה כדאי לשבת פה את השעתיים האלה. כי זה הקטע הכי חשוב עכשיו. הוא אומר - אם אתה תבוא בגלגול ותקבל גוף חדש, אתה לא עשית את התיקון של הגלגול הזה, זה לא תיקון לבוא בגלגול. אתה צריך בגלגול הזה לתקן. בגלגול הזה, כל הפגמים, כל המחשבות, כל הראיות האסורות, בגלגול הזה לעשות תשובה ולבכות על כל הפגמים. רואים כזו מלחמה, יהודים נהרגים כל יום, ונפצעים עשרות עכשיו. היו צריכים להיווצר עשר אלף. הם היו צריכים לתת לנו את הכל, עד הבתים שלנו. ____ עכשיו, אחרי הרשע שהיה שם, אני יודע, בשאול תחתיות ומתחתיו, הוא בא עם הסכם לתת את כל ירושלים, פירושו, עד הבתים שלנו, עד, הם היו צריכים מעבר של כביש מס' 1, אנחנו מהעבר השני, הם היו צריכים לעמוד עם עמדות, עם תותחים, לירות לתוך הבתים שלנו. ___ היו צריכים לפנות אותנו גם כן, ישר לגן עדן. הם עוד הספיקו לפנות אותם, שם בגילה. תוך חודש היה צריך להיות כאן עמדות תותחים, לעשות לנו תותחים מול הבתים, זה היה התכנית. של אותו צ'מברלין, צ'רלי צ'פלין. הוא לא אשם. מה הוא יודע, זה השכל החילוני שלו, החולני שלו. לפני שזה התחיל היום ולא התחיל בעוד חודשיים. והיה להם טנקים מול הבתים שלנו. אז זה על כל הפגמים. אנחנו צריכים עכשיו לעשות תשובה על כל הפגמים. עכשיו זה הזמן להגיד שאני אשם בכל. נסעה אניה, כולם קראו מפטיר יונה. נוסעת אניה, יש שם מאות אנשים מ-70 אומות. כל אחד מחזיק את הפסל שלו, מנשק אותו, מחבק אותו. אניה מיטלטלת, רוח סערה, כלם עובדי עבודה זרה, כופרים, אפיקורסים. יש אחד צדיק, עם זקן, עם פיאות. זקן, ככה, עד הרצפה כמעט. והכל, זוהר, אורות הצחצחות, רק רואה מראות אלקים. הוא נמצא בכלל בשמים, בכלל לא על הארץ. רק רואה מה שנעשה. ___ שהוא רואה מראות אלקים, רק הוא רואה מראות אלקים. והם צועקים עם הפסלים שלהם, וזה לא עוזר. הם לא יודעים מה קורה כאן. כל אחד עם הפסל, ומנשק אותו ומחבק אותו. מרים את הפסל. צועק, צועק, צועק, שעות, עד שהאניה רק, הסערה עוד יותר מתחזקת. רואים אחד שמה מתבודד, עושה התבודדות בדביקות, אומר תהלים, עכשיו הוא רואה אורות הצחצחות, אומר לו - אדוני, כלם צועקים, תתחיל לצעוק. הוא אומר - בשבילי הסער הזה. כל הסערה, תפסיקו, זה אני אשם בכל. אולי אנחנו אשמים, עם הפיאות, עם הזקן, שאנחנו עושים תשובה. תפסיקו לצעוק. זה בעיה שלי. יש לה' בעיה איתי. אני יודע את הפתרון של הבעיה הזאת. תזרקו אותו לים, יהיה שקט, אולי יזרקו אותי לים, יהיה שקט עכשיו. אני, יהיה עכשיו שקט. כל הסערה, זה בשבילי הסער הזה. כל אחד צריך להגיד בשבילי הסער הזה. לא בשביל החופשיים. לא בשביל העובדי עבודה זרה. בשבילי הסער הזה. כל אחד צריך לחשוב - בשבילי הסער הזה. כך מובא בכל הספרים שיש סערות, יכול להיות שאם נעשה עכשיו תשובה, אז באמת יהיה עכשיו שלום. באמת אם כולם יעשו תשובה, שלום בלי תשובה, אין לזה שום ערך. כלם יעשו עכשיו באמת תשובה, יהיה מהפכה חילונית כזאתי, שיתהפכו המוחות לכלם. כלם יהיו דתיים. זה יהיה המהפכה החילונית. כלם יהיו עם זקנים ופיאות עד הרצפה עכשיו. כי יהיה מהפכה כזו. מהפכה חילונית. כלם ילכו עם זקנים ופיאות. וזה יהיה המהפכה אמיתית. זה עכשיו הזמן לעשות מהפכה אמיתית, אם אני אתהפך. תתהפך כחומר חותם. אני צריך עכשיו להתהפך. אם אני אתהפך, כלם יתהפכו, וזה הקטע הכי חשוב. אז הגענו לקטע הזה, היה הכל כדאי. הוא אומר שזה לא יעזור אם תעשה תשובה בגלגול הבא, לא בגלגול הזה תעשה תשובה, אומר ר' נתן, עם הגוף הזה, עם הגוף העכור הזה, עם הדמים העכורים האלה שתוססים בך ובוערים בך טריליון מדורות. כי עשית טריליון פגמים. אז תעשה תשובה על כל טריליון פגמים. אז אומר ר' נתן - זה הכי חשוב מהכל וצריכין לקרוא כל יום את הקטע הזה. עכשיו נעשה תקנה, שעד שהמלחמה היא לא נגמרת, אז ידפיסו את זה, וכל אחד יגיד את זה כל יום. לעשות תשובה עם הגוף הזה. ולהתהפך עם הגוף הזה. ראש השנה א', ב', ויהיה לכל אחד בכיס. לשכפל את זה בפלסטיק יפה, וכל אחד יגיד את זה. שבזה תלויה כל התשובה, בזה תלוי כל השלום, ואם אחד מאיתנו מתהפך, אז כל העולם מתהפך עכשיו. אז כלם מתהפכים גם כן. כמו שאמרתי את זה באשקלון, אתה תעשה תשובה, עוד עשר אלף יעשו תשובה, אז הוא אמר שעכשיו עשיתי תשובה אז זה משתלם לעשות תשובה. אם עוד עשר אלף עושים תשובה, ב"ה, היום הוא כבר נמצא בינינו, יש לו כבר ילדים. אדם צריך להאמין, שאם הוא יעשה תשובה, כל העם יעשה תשובה, תהיה מהפכה כזאת, אם אני אתהפך, תהיה כזו מהפכה, כלם ילכו עם זקנים ופיאות, וכלם יאמינו ברבי, בצדיק, כלם יסעו לאומן, על זה אומר ר' נתן - כי עיקר התשובה כתיקונה, ר"ה א', סעיף ב'. והוא שיעשה התשובה באותו הגוף עצמו. עם הגוף הזה לעשות תשובה. לא להגיד, נו, אז כבר נבוא בגלול, מה יכול להיות? לא. עכשיו להלחם ולהתמודד ולצעוק. באותו הגוף עצמו, ובאותו ענין שחטא. על הפגמים שחטאתי, ואני חוטא. על זה לעשות תשובה. על זה מה שחטא וישוב ויחזור דרך כל המקומות הצרים והדחוקים להש"י, אבל אם יתהפך גופו, אבל אם הוא חושב לעשות תשובה בגלגול הבא, לא, זה לא יהיה תשובה על הגלגול הזה. צריך לעשות תשובה בגלגול הזה. להגיד תהלים עכשיו. לקרוא עכשיו שעתיים תהלים כל יום. עד שיתחילו הלימודים. ויתפלל שכל עם ישראל באמת יעשה תשובה, ויתהפך, כל עם ישראל באמת יתהפך כעת. ויתהפכו, תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש,שח"ו, הוא אומר, ח"ו לא יבוא בלגלול ח"ו. זה בכלל לא יתקן את הגלגול הזה. אז אני אבוא עם עוד עבירות, ואני אחטא עוד חטאים. ויהיה לי עוד יותר קשה. בכל אופן בגלגול הזה כבר נעצר נפסיק לעשות עבירות, נפסיק להסתכל, להפסיק. שח"ו יבוא עוד פעם בגלגול, עם גוף חדש. שח"ו יהפכו וישנו גופו, דהיינו שימות וישוב ויחזור אח"כ ישוב ויצעק אל ה', זה לא תשובה. התשובה היא עכשיו, הרגע הזה, הגוף הזה, עם המחשבות הטמאות האלה, עם המוחות הטמאים האלה, עם היצה"ר הבוער הזה, עם היצה"ר הבוער הזה. ויצעק אל ה', אין זו תשובה הגונה. אין זו תשובה הגונה. כי צריך לשוב בגוף הזה דייקא. כאן, במקום הזה לעשות תשובה, לא לחכות יום אחד. דייקא כמות שהוא. וילך דרך מקום הצר והדחוק ומשם יקרא וישוב אל ה' באמת, ישוב אל ה' באמת. ישוב אל ה' באמת. אז ירחיב לו ה' יתברך. אם נתחיל לצעוק עכשיו, ונצא מהתאוות, ונדע שהאשה זה לא פרה, ונתחיל להתקדש ולהטהר, אז יקרא וישוב אל ה', אז ירחיב לו הש"י. וזהו תקיעת שופר כהלכתו. זה נקרא תקיעת שופר - הגוף הוא שופר. ואנחנו מדברים מהגוף, ואנחנו מתפללים מהגוף, הגוף זה השופר. אבל זה שופר מלוכלך. זה שופר מלא קיא וכל הלכלוך שבעולם. עם השופר הזה צריך להתחיל לתקוע לה'. כי השופר הזה, אנחנו צריכים להפוך אותו, להפוך אותו לקדושה, כי הגוף של האדם זה השופר. וכל מה שהאדם מתפלל ולומד, הוא תוקע בשופר. אז אומר ר' נתן, וזה לשוב בתשובה דווקא עם הגוף הזה, במקום הצר והדחוק, ומשם יקרא וישוב אל ה' באמת, וזה התיקון עכשיו, שכל אחד באמת יחשוב, הוא שומע שעוד יהודי נהרג, עוד יהודי נפצע, עוד יהודי נפצע קשה. ויש פציעות קלות, זה גם כן נכות לכל החיים. אפילו פציעות קלות יש כאלה מקומות. זה פציעה קלה וזה נכות לכל החיים. הוא כבר לא יכול ללכת. מספיק שהחוליה זזה, כבר אי אפשר ללכת. חודשיים לא יכולתי ללכת, החוליה זזה. שבגוף הזה דייקא, דרך מקום הצר והדחוק, משם יקרא וישוב אל ה' באמת, באמת ישוב אל ה', אז הוא יראה איך שה' ירחיב לו, ואזי הוא בחי' תקיעת שופר כהלכתו, שהוא בחי' באמת כראוי. אבל אם ניקב, אבל אם יש חור בשופר, שזה אדם עשה עבירה, וניקבה הריאה, ניקבה בגוף, צריך שתהיה הסתימה במינו. דייקא. הוא צריך סתימה במינו. לא סתימה במין אחר. הוא יכול לקחת שעווה ולסתום, או איזה פלסטיק ולסתום, אלא הוא צריך לסתום עם חלק של שופר, עם חלק של קרן. כי באותו העניין שחטא, יתקן. יעמוד בנסיונות, מה שעובר עליו. הולך ברחובות עם עיניים פתוחות, שעכשיו ילך עם עיניים סגורות. ואם הוא לא יראה, הוא לא יחשוב, הוא ידע שזה הכל ליליות, הכל זה שדים ורוחות מחטא אדה"ר. הוא בכלל לא רואה אנשים, הוא רק רואה שדים. וע"כ יחיד מוציא את הרבים י"ח בתקיעות שופר. הוא העיקר שהאדם עושה תשובה באמת. זה שהוא עושה תשובה באמת, אז הוא יעורר את כל העם בתשובה.
⚠ תמלול גולמי לא ערוך
זהו התמלול המלא של השיעור כפי שתומלל מההקלטה, ללא עריכה. הוא מובא למעוניינים לראות את השיעור בשלמותו ובהקשרו. ייתכנו טעויות תמלול, אי-דיוקים או שיבושים — אין להסתמך עליו כמקור מדויק. הגרסה הערוכה והמסודרת מופיעה במאמרים שבאתר.
שיעור חדש
אומרת הגמרא בסוכה בדף ל"א, ע"א. מעשה בסבתא אחת סבתא זה השכינה הקדושה, שבאה וצעקה לפני רב נחמן. כי השכינה היא תמיד צועקת, היא תמיד בוכה לפני רב נחמן. תמיד מבקשת מרב נחמן שיציל אותה. אז הגמרא מספרת בדף ל"א ע"א על סבתא אחת שבאה וצווחה קמיה רב נחמן. מה היא צווחה? מה היא בכתה? שיושבים כל רבנן, יחד עם הריש גלותא, יחד עם כל צדיקי הדור. וכלם יושבים בסכה גזולה. מה פירוש שכלם יושבים בסכה גזולה? אז אומר ר' נתן, הל' גזילה, הלכה ה', שכלנו נקראים גזלנים. כלנו, בלי יוצא מן הכלל. כלנו נקראים גזלנים, והראיה שכל אומות העולם אומרים עלינו - גזלנים אתם וליסטים אתם. אומר רש"י בבראשית. נקרא את זה בע"ה בשבת. עוד יומיים נקרא את זה. אנחנו קוראים את פרשת בראשית עוד יומיים. מי שזוכה לפני מוסף, מי שלא זכה, אחר מוסף. אז קוראים את הבראשית, נתחיל פר' בראשית. רש"י מתחיל - אמר ר' יצחק - רש"י הראשון בתורה הקדושה. מבקשים מכלם להתחיל ללמוד רש"י ולהתחיל ללמוד את הפרשות, ולא לוותר על הפרשות. מי שלא גמר, יש לו עוד שלושה ימים, חמישי, ששי, שבת, שמחת תורה, לגמור את הפרשות עד השקיעה, כל הפרשות. שכל אחד יקרא את הפרשה בזמן. אז רש"י מתחיל, הרש"י הראשון של החמשה חומשי תורה, אמר ר' יצחק - לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ- החודש הזה לכם. החודש הזה לכם ראש חודשים. החודש הזה לכם ראש חודשים. התורה היא ספר מצוות, לא ספר הסטוריה, וזאת הברכה. בסוף להגיד ומשה . לפני פטירתו היה אומר - אתם יודעים למה ה' ברא את השמים ואת הארץ? ביום הראשון הוא ברא את האור, ביום השני הוא ברא את הרקיע בין מים למים, ביום השני, השלישי - ברא ים ויבשה, ברביעי הוא ברא נהרות, בחמישי הוא ברא את החיות, את התנינים, את הדגים ואת העופות. ובששי הוא ברא את החיות ואת הבנאדם. יכלו להכיל את זה בשלשה ארבעה פסוקים. וזאת הברכה. אז למה התורה צריכה להתחיל לנו מבראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ? אז אמר ר' יצחק, רש"י הראשון של החמשה חומשי תורה, והוא לא היה צריך, ה' שינה את הסדר. התורה זה ספר של תרי"ג מצוות והיה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים. שהמצוה ראשונה שנצטוו ישראל - סוד ההתחדשות. ומה הטעם פתח בבראשית? אלא כיוון שכל אומות העולם טוענים כבר 3700 שנה, מתי שאברהם בא לארץ, כלם טוענים - ליסטים אתם. לדוד המלך טענו ולאברהם לסטים אתם בוחר אברהם את אבימלך על אודות באר המים שגזלו עבדי אבימלך. טענו שאברהם ליסטים. אברהם הוא גזלן. מה שהוא חפר לקחו לו. אז כבר 3700 שנה צועקים אומות העולם פה אחד ליסטים אתם. אז ה' כביכול שינה את הסדר. והתחיל בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. אמר ר' יצחק - לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מהחודש הזה לכם ראש חודשים. שהמצוה הראשונה שנצטוו ישראל. מה טעם פתח בראשית? כבר 3700 שנה צועקים אומות העולם - ליסטים אתם. אז ה' אמר - תראו להם את הרש"י. קחו את החומש תלכו עכשיו לעזה. תראו שם את הרש"י. מה כתוב ברש"י. תראו להם. כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שה' הוא בעל הבית של העולם. הוא מחלק מתנות למי שהוא רוצה. לוקח מזה, נותן לזה, הוא תמיד נשאר בעל הבית. אז כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו האומות העולם ליסטים אתם, הארץ לשבעה עמים, ואם כל הארץ, של הקב"ה. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. אז בואו ניקח את הרש"י הזה, נראה את זה ברור, נראה את זה לכולם, לכל הגוים, מה אתם רוצים? תראו את הרש"י, תלמדו הרש"י, אז הוא אומר - התורה כביכול עושה מעצמה צחוק, איזה גוי יסתכל על הרש"י הזה? תלכו להגיד לגוים, תלכו להגיד לגוים, איזה גוי שם לב לרש"י הזה? אז אומר ר' נתן בהל' גזילה, הלכה ה', שכל מה שאנחנו בעצמנו ליסטים, כל מה שאנחנו לומדים את התורה בצורה של ליסטים, כמו שאמרנו היום בשיעור - אוכלים טוב, יושנים טוב, יותר לומדים קצת, זה נקרא ליסטים, כי עיקר כח התשובה לשוב לה' יתברך על כל העוונות שבעולם, וזה שהשכינה באה, הסבתא באה, וצועקת לרב נחמן, ה' שולח לנו את רב נחמן בדורות האלה. השכינה בוכה לפניו - תציל את הדור, תציל את עם ישראל. השכינה באה לפני רבי נחמן וצועקת, הסבתא באה לפני ר' נחמן וצועקת, ריש גלותא יושבין, ריש גלותא בכבודו ובעצמו יושב בסוכה גזולה, כל הרבנן בסוכה גזולה, כי לא יודעים דרכי העבודה, שקודם מתחילים בחצות, בתיקון חצות. עכשיו קראתי סיפור בחינוך הנער לבר מצווה, שהיה באיזה עיר אחת מגיפה, אז חיפשו מי כאן בעל העבירה הגדול של העיר, עד שגילו שאחד הולך כל חצות ליער ומסתמא הולך לעשות דברים מגונים. החליטו לשלוח אחד לעקוב אחריו. אז הוא ארב לו ליד הבית. 11, 11 וחצי הוא כבר יוצא מהבית, הולך לכיוון היער, הוא הולך אחריו. הוא נכנס יותר בעובי היער, יותר, ההוא כבר פחד, יש שם גזלנים, ליסטים, מי יודע מה שיש שם? הוא עמד מרחוק לשמוע אולי הוא ישמע איזה קול. פתאום הוא שומע יללות, יללות, בכיות, כאלה בכיות מעומק הנשמה, כמו שבוכים על מת, יללות, בכיות נוראות, עד שהוא קלט שהוא אומר תיקון חצות עם בכיות אימים, עם צעקות אימים, פתאום הוא שומע עוד קול, עוד קול כנגדו, עד שהוא יוצא מהיער. הוא אמר לו - תסלח לנו, עשינו ישיבה, כל רבני העיר, והחליטו שאתה הוא בעל העבירה הכי גדול בעיר, בגללך יש את המגיפה בעיר. שלחו אותי לעקוב אחריך, עכשיו שמעתי שאתה, עכשיו הבנתי שאתה צדיק נסתר, אתה מ-ל"ו צדיקים נסתרים, אבל תגלה לי - מי זה הקול השני, שמעתי פתאום עוד קול בוכה יחד איתך. הוא אמר - תדע לך שזהו היה ירמיהו הנביא. ירמיהו הנביא בא אלי כל לילה, יושב איתי ביחד, בוכה איתי על החורבן, שעכשיו רואים כאלה חורבנות. כל אומות העולם צועקים, ליסטים אתם, לכו נכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כל העולם עומד עלינו, להכחיד אותנו. וכל יום רואים עוד הרוגים, עוד פצועים, שמעון להתפלל עליו, שהוא נפצע שלשום, שהוא במצב אנוש כל רגע ורגע, אולי עוד נציל אותו, אולי עוד נחיה אותו, וכל יום יש שם הרוגים, פצועים. אז זה רק תיקון חצות. שאף אחד לא יבלבל אותנו לומר תיקון חצות. וזה שהשכינה באה וצועקת לפני ר' נחמן תציל את עם ישראל. תגיד להם אתם יושבים בסוכה גזולה, הכל פה גזול, הכל פה גזול, אנחנו כל החיים שלנו, אנחנו גוזלים. האוכל גזול, הכל גזול. וזה שאמר ר' נתן - שזה פירושו ליסטים אתם. כי אם העולם צועקים ליסטים אתם, אז הם צועקים משהו. אם יוסף אמר לאחים - מרגלים אתם, אז הוא התכוון אתם מרגלים, בסוף תהיו מרגלים. אז אם כל העולם צועק ליסטים אתם, ועכשיו רואים שכל העולם פה אחד, אז צריכים לעשות תשובה, אז למה אנחנו באמת ליסטים, למה אנחנו נקראים ליסטים. למה אנחנו שודדים. אז כי עיקר כח התשובה לשוב לה' יתברך מכל העוונות שבעולם, אז ר' נחמן הוא מלמד אותנו. השכינה באה לרב נחמן ואומרת תגיד לכל צדיקי הדור, תגיד לכל רבנן, תגיד אפילו לריש גלותא, תגיד לכולם שהם ליסטים, שיושבים בסוכה גזולה, כי הם לא יודעים את דרכי העבודה, לא יודעים לצאת לשדות לבכות לה'. לא יודעים לשבת על הארץ. מ-ב' שבט עד כ"ט אדר אפשר להגיד תיקון חצות, חמישה חודשים של תיקון חצות. חוץ ממספר ימים באמצע. אז, אז מתחיל, רואים כאלה הריגות, מי יודע מתי זה יפסיק. כל יום יותר הריגות, יותר פצועים, משפחות אומללות, נשארים משפחות עם עשרה ילדים, עם 14 ילדים, נשארים בלי אבא. והילדים אומללים, אחרי זה יוצאים לתרבות רעה, ה' ירחם. והבכיות והצעקות, אם היינו זוכים לשמוע, שכל המשפחות האומללות. כל יום מתאמללת עוד משפחה ועוד משפחה. אז השכינה צועקת לר' נחמן - לך תציל, תציל את הצדיקים, תגלה לצדיקים את דרכי העבודה, תגלה להם איך לצאת מהסוכה הגזולה. אז כח התשובה לשוב לה' יתברך על כל העוונות שבעולם, אז זה רק הצדיקי הדור יכולים ללמד אותנו, אפילו אחרי הסתלקותם. הם מלמדים אותנו דרך הספרים הקדושים, איך נצא מהסוכה הגזולה, איך לא נהיה ליסטים. הרי כל אומות העולם צועקים - אנחנו ליסטים. והיום אפילו היהודים צועקים שאנחנו ליסטים. אפילו היהודים, ה' ירחם. הכל ה' יתברך. וכל התורה שממשיכין ומגלין לישראל, כי צריכים לדעת איך ללמוד תורה. הסוכה זה הסכך. הסכך זה אמא עילאה, הסוכה זה אמא עילאה. היום זה האושפיזין של יוסף הצדיק, קדושת הברית, שמירת הברית, שמירת העיניים, שבעת האושפיזין הם באים לסוכה. בידיך. כל שבעת האושפיזין. אברהם אמר אנכי עפר ואפר. יצחק - עפרו צבור על גבי המזבח. יעקב אומר מי מנה עפר יעקב. הוא היה כולו עפר. לבן דרך עליו. מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי. לבן עשה אותו עפר ואפר. והכל בשביל להחזירם למוטב. כי אפילו שאדם הוא לומד תורה, אם הוא לא לומד תורה על פי דרכי הצדיק, אז לא נקרא שהוא עשה תשובה. הוא לא יודע על מה לעשות תשובה. הוא לא מרגיש, אין לו שמירת עיניים, הוא לא מרגיש שהוא עובר כל רגע אחרי לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם - כל שניה - הוא לא מרגיש בזה. אז מזהיר ר' נתן, כי זה כל התקרבותינו לצדיקים, שכל התורות שהם מגלים לנו, זה להחזיר אתנו בתשובה ומעשים טובים. ולא המדרש עיקר אלא המעשה. אבל זה העסק - להחזיר את ישראל בתשובה. אז אפשר ללמוד תורה, ראש הגולה, עם כל הרבנן לומדים תורה, אבל יושבים בסוכה גזולה, יושבים בסוכה גזולה. לומדים תורה, אבל הכל גזול, החיים גזולים, הם לא יושנים את החיים. כל עמל האדם לפיהו. אז אומר האדרא רבא - נפש כי תחטא - שכל המצוות שאדם יעשה כל החיים, זה לא יספיק לנשימה אחת. אם אדם צריך חמצן, אז כל יום זה עשר אלף דולר. נותנים לו חמצן בחינם. כי לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה. אבל זה העסק - להחזיר את עם ישראל בתשובה, הוא קשה וכבד מאד מאד, כי לבעל בחירה קשה מאד לעזור. בכלל לא יודעים על מה לעשות תשובה. ב"ה יש לי פיאות, יש לי זקן, לא יודעים שיושבים בסוכה גזולה. בכלל לא חושבים את זה, לא חושבים על זה. כי צריכים להמשיך התורה בכל התיקונים, כי לא לומדים את התורה ע"י עצות הצדיקים. שיושבים על הארץ מ-ב' חשון. זה נקרא יום ראשון בלילה, ר"ח יהיה, ר"ח יהיה שבת. שבת יהיה ל' והמולד יהיה כבר בליל שבת. המולד יהיה בליל שבת. צריכים התורה כבר לחלק המולד. כשנחזיר את זה למולד, אז המולד כבר היה מקודם, הוא היה בליל שבת. וזה יהיה ל'. זה יהיה ל'. אחרי זה, ואחרי זה, יום ראשון זה יהיה א'. יום ראשון בלילה כבר מתחילים, ב-ב' חשון. וצריכים להמשיך התורה וכל התיקונים המבוארים בתורה הנ"ל, עד שיזכה להמשיך קדושת א"י, שמשם עיקר תיקון התשובה, ומבואר אצלנו ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב. וזה - ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך. על הארץ. צריכים להזהר מאד מאד להמשיך קדושת א"י רק ברחמים ותחנונים, ולכן מה שאדם לומד, יכול לכתוב חידושים, יכול לכתוב חידושים נפלאים, אבל לא המשיך אותם בכל הדיבורים של הצדיק. הוא לא קם חצות, הוא לא הלך לשדה, הוא לא הוריד נחלי דמעה. אז כל החידושים האלה אין להם שום כח. הם לא פועלים שום דבר. הוא כתב את החידושים, אבל הם לא פועלים כלום. כי בכל חידוש וחידוש בוראים שמים וארץ חדשים, בכל חידוש וחידוש מתחדש העולם. אז אם לא לומדים תורה ע"י התיקונים של רב נחמן, אז השכינה באה וצועקת - כלם יושבים בסוכה גזולה, ליסטים אתם. יהודים עצמם צועקים ליסטים אתם. וזה - ושבת עד ה' אלקך ושמעת בקולו, ושב ה' אלקיך את שבותך וריחמך להיזהר מאד להמשיך החידושי תורה רק ברחמים ובתחנונים. אם אחד כתב כמה חידושים, אבל הוא לא בכה לפני זה, הוא לא הוריד נחלי דמעה לפני זה. שאלו את אברהם ב"ר נחמן למה הוא לא כותב חידושים עוד פעם. בזקנותו הוא כבר לא כתב חידושים. הוא אמר - אני כבר לא יכול להוריד נחלי דמעה. את כל הביאור הליקוטים הורדתי נחלי דמעה. כל שורה ושורה היתה טבולה באוקיינוס של דמעות. כל מילה ומילה היתה טבולה בנחלי דמעות. הוא אומר - שיקווי בבכי מסכתי. המסכתות צריכים להיות ע"י בבכי. בבכי מסכתי. שאדם הולך לכתוב מסכת, חידושי תורה, הוא צריך להוריד נחלי דמעות - על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. שצריכים להוריד נחלי דמעה, נחלי דמעה - על נהרות בבל. להוריד נחלי דמעה. על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. התלמוד בבלי נכתב עם נהרות של דמעה, אוקיינוסים של דמעות, ככה חכמים, הם כתבו, ליקוטי מוהר"ן, ככה חכמים הם כתבו את התלמוד בבלי, ככה הם כתבו את החידושים שלהם. ע"י נחלות של דמעה, נחלי דמעה, נהרות של דמעה. נהרות של דמעה. עי"ז הם זכו לכתוב את החידושין. דע, שכשאדם מחדש תורה, אז יוצאים נהרות. כי להיפך, אם החידושים הם לא לשמה, אז הולכים לסט"א הרבי אומר, ולכן יורים עלינו כדורים, פצצות, מרגמות, כל יום זה רק יותר גרוע. יותר גרוע. אנשים כבר מפחדים לבוא לא"י. כולם בורחים. מעיין בבחי' ומעיין מבית ה' יצא, אז כשאדם מחדש חידושי תורה, אז נהיה מעיינות, מעיינות שצריכין להשקות את כל העולם, כל העולם, להחיות את כל העולם. מעיינות החיים, נהרות מים חיים, שצריכים להחזיר את כל העולם בתשובה, את כל, ממש את כל העולם. מעשי ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה. בזה שנהרג ערבי, זה שום שירה לא, זה שום שמחה לא. לא צריכים לזרוק עליהם אבנים, שום דבר לא. מעשי ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה? אנחנו רוצים שהערבים יחזרו בתשובה. "ועמדו זרים ועבדו צאנכם, ..... חרבכם". אז מעשי ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה? אפילו שפרעה היה מתרחץ כל יום ב-150 תינוקות בבוקר, ב-150 בלילה, והיה לו נס, והוא לא טבע, כי הוא עשה תשובה באמת והשאר טבעו. אנחנו לא אומרים הלל, לא אומרים הלל, רק חצי. אז כשאדם אומר חידושי תורה, אז יוצאים נהרות, נהרות, נהרות ושוטפים את כל העולם, נהרות של כל חידוש וחידוש. ומעיין מבית ה' יצא, זה השכל, הולך ומתרחב יותר ויותר בכל העולם. נעשה נהרות. אבל מה הסכנה? שהרוח החיצונית תשלוט מהנהרות האלה. אם אדם הוא לא בכה לפני זה, הוא צריך לתת לחיצונים נהרות לשתות. בזה שהוא מוריד דמעות לפני החידושים, אז החיצונים שותים מהנהרות של הדמעות, לא מהנהרות של החידושי תורה. כי בכל אות, אז מכל אות ואות, אז נהיים נהרות נהרות של מעיינות מים חיים, אבל זה הכל הולך לחיצונים. כמו שהרבי אומר בתורה ח', שעוג מלך הבשן הוא עקר הר שלש פרסאות והוא זרק את זה למחנה ישראל. כמו שהערבים השתלטו עלינו. בגלל זה הם יורים עלינו. הה זה הרובה? הרובה זה התפילה. את התפילות, שאנחנו מתפללים, זה הולך אליהם. עם התפילות שאנחנו מתפללים, עם זה הם יורים עלינו. על זה אומר הרבי בתורה ח'. זה היתה הצוואה של הרבי, שעוג מלך הבשן הוא עקר הר של שלש פרסאות ואת ההר הזה הוא זרק עלינו, הוא זרק עלינו, זה התפילות שלנו. כי צועקים הב הב. צועקים הב הב על מה אדם מתפלל? שיהיה לו דולרים, שיהיה לו דירה, שיהיה לו שידוך, הראיה שאחרי שהיה לו את השידוך הוא הלך לישון. היא קמה בשלש בבוקר, הוא קם בשלש אחה"צ. אז הראיה שהכל היה לא לשמה. קול הכלבים צועקים הב הב. אז הרבי אומר בתורה ח', שעוג מלך הבשן עקר הר של שלש פרסאות. מה זה הר של שלש פרסאות, אומר הרבי, זה השלש תפילות שאנחנו מתפללים לא לשמה, לא בוכים בתפילה, לא מורידים נחלי דמעות בתפילה, לא מרגישים שכל אות ואות מחבקת אותנו, מלפפת אותנו. הרבי אומר בתורה ס"ו, (ע"כ צד א') שכל אות ואות מלפפת אותנו, מחבקת אותנו. האות אומרת - מה אתה הולך. אני אתן לך את כל טוב שבעולם. אל תלך. תתפלל קצת יותר לאט. מה אתה ממהר את השמו"ע. למה אתה אומר את זה בשתי דקות? תתפלל כל מילה דקה. כל ברכה דקה. אם כל מילה דקה, זה יקח כמה שעות, אבל תתפלל לכל הפחות ברכה דקה. זה יקח עשרים דקות. תתפלל. כל ברכה שלש דקות זה שעה שלימה. אחרי שאדם עומד שמו"ע שעה, הוא יפעל את כל הישועות, כל הברכות. אז הרבי אומר בתורה ס"ה שהתפילה, שאותיות התפילה מלפפות את האדם, מחבקות את הבנאדם. שכשהנשמות עושין פרות, עושין רצונו של מקום, אזי מאירין עיני בעל השדה, ויכולין להיות צופין ורואין במקום שצריך, ו-שדה צופים. והצדיק ממש בוכה. מתפללים שלא בכוונה, אז מתחיל לבכות, מתחיל לבכות, שדה בוכים. אדם בא אליו עם סט של יהלומים. על כל אות יקבל יהלום. סט של יהלומים. יש איזה עשר אלף אותיות בתפלה. הוא מביא עשר אלף יהלומים. חוטפים את המילים, בולעים את המילים. מתפלל בשתי דקות את השמו"ע, הוא צריך להחזיר את כל הסט יהלומים בחזרה, הצדיק מתחיל לבכות. הבאתי לכם יהלומים. לאן אותכם? כל אות זה כלי קיבול לעוד יהלום, לעוד יהלום זה משבצת לעוד יהלום. אז במקום שיהיה שדה צופים, יש שדה בוכים. אמר ר' עקביא צופה הייתי על קדושת נענועים. שדה צופים, שדה צופים. ואנשים אינם. והצדיק פשוט מתחשכים עיניו. שאדם לא התפלל בכוונה. מי רץ אחריך? אתה בחור, אין לך אשה, אין לך ילדים, אין לך בנקים. אין לך חובות. מה אתה רץ? מה אתה חוטף את התפילה? אם קמים ב-4 בבוקר, ואפילו אברך, אז יכול, יש זמן עד 8:30. יש לו 4 וחצי שעות להתפלל אות אות, מילה מילה. אז ממש נהיה שדה בוכים. הצדיק מתחיל להוריד נחלי דמעה, נחלי דמעה. אם לא מאמינים בתפילה, זה אפיקורסות. אדם לא מאמין שהתפילה תעזור לו. הוא קם מאוחר. הוא מברוך שאמר עד ישתבח, הוא לא מאמין שכל הישועות שלו תלויים באותיות התורה. וזה הפגם אמונת חכמים, שהרבי אומר שעל הכל צריך למסור את הנפש. זה הרבי אומר בתורה ס"ב, שזה האפיקורסות, שאדם אין לו אמונה, אין לו אמונה שאותיות התפילה תעזורנה לו. וזה - כל באיה לא ישובון. וזה הקושיות שיש לבנאדם. יש לו קושיות על ה' יתברך. אם ח"ו דרך אותיות התפילה, הוא הולך לגמ"ח, אז הוא רואה, הוא קיבל 1,000 דולר. כמובן, אם תתפלל, תקבל מליון דולר. על אמונה, ואפילו תשובה. זה האפיקורסות, זה שורש האפיקורסות. הוא אומר - האפיקורסות זה לא באוניברסיטאות. האפיקורסות זה אני. אני השורש של כל האפיקורסות. כי אני מדלג את התפילה, מתפלל מהר, חוטף את המילים. אני שורש האפיקורסות. אם הייתי מאמין באמונה שלימה שע"י כל אות ואות אפשר להמשיך את כל הישועות שבעולם. וזאת האפיקורסות היא בכל אחד, שיש אפיקורס זה רק מי שלומד באוניברסיטה. זה פוחלץ, זה סתם נחש, זה בכלל לא בנאדם. לומדים שמונה שעות באוניברסיטאות. לומדים, כדי לדעת שכשיורים על יהודים, הורגים יהודים, אסור להחזיר. זה לא פשוט. על זה 8 שנים באוניברסיטה. אני פרופסור, פרופסור לחברה, פרופסור לסוציולוגיה, פרופסור ל... כל מיני קללות כאלה, ה' ירחם. כל מיני מילים שלא שיערום אבותיכם. והם נותנים את העצות, שכשרואים יהודי נהרג, יהודי מתבוסס בדמו, צריכים לעשות ריקודים. הם למדו את זה 8 שנים באוניברסיטה, אבל השורש הוא אצלי, השורש הוא אצלי. השורש מתחיל אצלי. שאני לא מתפלל בכוונה, לא תשים דמים בביתך, שהדמים שלי רותחים, בוערים, לא עומדים על היצה"ר, לא שופכים מים על היצה"ר. שפכי כמים ליבך, לא בוכים שהיצה"ר ילך. יצה"ר רק הולך עם דמעות, ורק עם בכיות. אז זה אומר שבכל אחד יש אפיקורסות, ונזרקה בו אפיקורסות. וזה שהוא לא מתפלל בכוונה, זה האפיקורסות של כל אחד ואחד. וזאת האפיקורסות היא בכל אחד ואחד לפי דרגתו ולפי בחינתו, כי צריך לעבוד את ה' בשני היצרים, שיהיה יצה"ר כפוף ליצר הטוב. על ה' אלקיו . שני יצרים, שלא יהיה ליבו חלק עליו. חלק ליבם. חלק ליבם. הוא חולק על ה-72 צדיקים של הדור, ליבם. יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלוא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה ושומע תפילה. הקב"ה מחכה לכל אות, שנגיד אותה בכוונה, ביראה, בדחילו רחימו, עם דמעות. הוא מחכה לכל אות, כי דרך כל אות ואות יכול להשפיע עליך כל שפע שבעולם. ושומע תפילה, בודאי היה נתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד מאד לכוון את דבריו. שהאדם אינו יודע בלב שלם, אינו מתלהב כ"כ ואינו מדקדק כ"כ, כי הוא לא מאמין שה' יעזור לו דרך אותיות התפילה. וזה שלא מאמין, זה אפיקורסות, הרבי אומר, זה שורש האפיקורסים. השביעי, שהאדם אינו יודע ידיעה בלב שלם, אינו מתלהב כ"כ ואינו מדקדק כ"כ, כל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו. אז הוא לא מתלהב בתפילה, הוא בא, יוצא, נכנס. אדם צריך לומר את התפילה, ולהתפלל לה' ולצעוק לה'. ברוך ה', יש כבר אשה וילדים, שיהיו בריאים, שלא ילכו לחדר מיון. שיתנו לך חיי שלווה, חיי מנוחה, חיים של גן עדן. אז תנצל את זה. עם תפילה בכוונה שימשיך הלאה כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. תמשיך את הגן עדן כל החיים ע"י תפילה בכוונה, תפילה בכוונה זה הגן עדן. אם היה יודע שה' אוהב כל מילה שהוא אומר, היה מדקדק מאד לכוון את דבריו. וכיוון שהאדם לא יודע ידיעה בלב שלם, לכן הוא לא מתלהב כ"כ, ואינו מדקדק כ"כ. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, אז כל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו ככה, כמה שפחות מאמין בזה, כפי כמה שפחות שהוא מאמין שאותיות התפילה תעזורנה לו, אזי הוא פחות מדקדק באותיות התפילה, הוא פחות מתפלל בכוונה, וחוסר הידיעה הזאת, הסתרת הידיעה הזאת, היא מהיצה"ר שבלב. וזה האפיקורסות של כל אחד, שהוא לא יודע להתפלל בכוונה וקושיות, מקשה את ליבו ליפול ברעה. לכן צריך ללמוד הרבה פוסקים והרבה שולחן ערוך, שיוכל להתפלל בכוונה. הרבי אומר, שדווקא ע"י לימוד הפוסקים, אז הוא זוכה להתפלל בכוונה. וצריכים ללמוד שו"ע, ללמוד יורה דעה. וכל ההלכות שלומדים, כדי שיוכל להתפלל בכוונה. ואחרי זה הרבי אומר בתורה נ"ה, הרבי אומר, שכל האפיקורסות חוזרת על אנשים שנולדו בלי לב, אנשים בלי לב. אין להם לב. כמו ש חכם צבי היתה תרנגולת בלי לב. אז הוא התיר אותה. גזרו עליו חרם והוא היה צריך לברוח עם אניה ואז הוא נהיה הרב של לונדון. והוא היה הרב של לונדון, היה צריך לברוח מהמבורג ולהיות הרב של לונדון. אז הרבי אומר בתורה נ"ו, ב-נ"ה, הרבי אומר שהאפיקורסים בעצם אין להם לב, וע"י תפילה בכוונה, בוראים להם לב וע"כ צריך להתפלל לתקן בתפילתו לברוא לב לכל האפיקורסים. לקבוע בליבם אמונה שלימה, אמונה אמיתית, שהיא התפילה. ולתקן את לב המחקרים החכמי פילוסופיה. שיוכל ליבם להכיל את שכלם. אין להם לב. בשביל להחטא אותם. בליבי צפנתי אמרתך לבלתי אחטא לך. וע"י כוונת הלב שבתפילה, הוא מתקן את ליבם, ולהפוך כל הבזיונות והחרפות, להפוך לכבוד, בהיכל המלך ומבטל את עצמו מכל וכל. כי אסור לשמוע לא חרפות ולא בזיונות, כי כל החרפות זה להיפך, שרים לאדם שירי תהילה, האוזן שלו היא עקומה, היא עם דלקת, דלקת אזניים. אז הוא שומע את הכל הפוך. כי הם שרים, שהכל זה שירי תהילה, שירי תהילה לה', שירי תהילה לתורה שהוא לומד והאדם הופך את זה. הוא אומר שמבזים אותו, והכל שקר. הכל שקר. ולהפוך כל הבזיונות והחרפות ולהפכם לכבוד. כי האדם צריך לעבוד, להרגיש שהוא עומד בהיכל המלך, ואז הוא מבטל את עצמו מכל וכל ואין רואה שום דבר. רקאת המלך בעצמו, רק בעצמו. הרואה עד שיש חרפה, וביזוי. הוא אומר, בעצם שאין בו שירי תהילה למלך. אני רק לא מבין. אני הפכתי את צירופי הדברים. אדם הופך את הצירופים. הוא שומע הפוך אומרים לו דבר, אז הוא מקבל בדיוק הפוך, הוא שומע הפוך. את הצירופים. בנפשו שכלם מחרפים אותו. כי הוא עומד לפני המלך, וכשהוא עומד לפני המלך, אז הוא אין, הוא לא קיים, הוא איננו בכלל. בכלל לא נמצא בעולם. כי ברגע שעומד לפני המלך, אז הוא לא נמצא, מדברים על אחד שלא נמצא. הרבי אומר, אני עוד לא התחלתי לחיות, אני בכלל לא נמצא. על מי דיברו? אני לא נמצא בכלל, אני אינני בכלל. אז אם אדם רואה את המלך פנים אל פנים, זה היה המעלה של משה רבינו, שהיה ענו מכל האדם, שהוא הרגיש שהוא אין, שהוא לא נמצא. הוא ראה את המלך. אז אומר בתורה ח'. וזה פירוש מאמר רבותינו ז"ל. על עוג מלך הבשן. מחנה ישראל כמה הוי. אמר להם שלשה פרסאות. אז הלך ועקר הר בעל שלשה פרסאות. אומר הרבי - עוג היה אחיזתו בימין. דקדושה. וימינא בכספא. עכשיו מתקנים, עכשיו מתקנים את בלע בן בעור שהוא הדעת דקליפה, בראש השנה מתקנים את המלך הראשון שנקרא בלע בן בעור דינהבה. כי זה ה של ר"ה, דין הוה, שאז מתעוררים כל הדינים. דין הבה, ולכן אז, בר"ה, מתקנים את המלך הראשון, שהוא נקרא - בלע בן בעור, בלע בן בעור, ושם דין הבה, דין הבה. כל הדינים. אדם לא יודע מה יקרה בשנה הבאה, הזאת, מתי הוא יפצע, מתי הוא ידרס, הוא לא יודע שום דבר. ועכשיו מבקשים דינים על כל הגלגולים. על חטא אדה"ר. אז מגיע היום הראשון של ר"ה. אז מתקנים את הדעת, מוציאים מהקליפה את הדעת. זה סוד בלע בן בעור ושל אלה המלכים שמלכו בארץ אדום. לפני בני ישראל ושם עירו דין הבה, שאז מתקנים את כל הדינים. הוא צועק דין הבה, הב דין. אז מתקנים בשני הימים הראשונים של ר"ה, מתקנים את הקליפה הנוראה של בלע בן בעור. מגיע צום גדליה, עד יום של יבבה, צום ויבבה, צום ויבבה. ג' תשרי זה צום ויבבה. ואז מתקנים את יובב מלך, את יובב. יומא מי בוצרה. שהוא רוצה לבצור את כולם. לא לישון בלילות, לבצור את כל עם ישראל. אז מתקנים ביום ג', זה יום צום ובכיה, צום ויבבה. מתקנים את הקליפה הנוראה, שהיא גרמה לצום הזה, היא גרמה להריגתו של גדליה בן אחיקם, שהיא נקראת יובא מי בוצרה. אחרי זה, אחרי זה מגיע ו' תשרי, זה ספירת הגבורה. אז מתקנים את הגבורה. וזה - "וימת יובב.... חושם בארץ התימני". חושם, אומר האר"י, זה חמש גבורות, חמש גבורות, ואז מתקנים את החמש גבורות. מתקנים את החמש גבורות ב-ו', ב-ו' תשרי את החמש גבורות. מגיע ז' תשרי. מתקנים - וימת חושי הדד בן בדד. הכיר בשדה מואב. ושם עירו עוית. כל העויתות. אדם, זה ספירת התפארת, ז' תשרי זה ספירת התפארת. מנסרים את ספירת התפארת, אחרי זה ח' תשרי - ספירת הנצח - אז מנסרים את הנצח. אז וימת הדד בן סדנא זה ספירת הנצח. סבנא, אומר האר"י, זה ספירת הנצח. אז מתקנים את הנצח. ומוציאים את ספירת הנצח מנצח דקליפה לנצח דקדושה. ואחרי זה מגיע, מגיע ט' תשרי, ערב יום כיפור, ואז זה הוד יסוד בינה. ספירת היסוד. וימת סבנא וימלוך תחתיו שאול. הוא אומר - רחובות הנהר, אז ממליכים את שאול מרחובות הנהר, שאול מרחובות הנהר. זה ר"ת משה. אז ממליכים את שאול מרחובות הנהר. זה ר"ת משה, שמשה, אומר הזוהר, דף רע"ג. משה רבינו, יש בו את כל הארבע מחיצות, כי באמת יש בו ארבע מחיצות. אם היינו רואים ביהמ"ק. ומשה הוא הארבע מחיצות. הצדיק הוא המחיצות של כל העולם. לכן מחיצה, גימ' פיסגה, עלה ראש הפיסגה, מחיצה זה בדיוק מאה שלושים הפסגה פ"ס זה 140. פסגה. ג"ה זה 148. ומחיצה, מחיצה זה בדיוק צ"י זה 100. ו-מ'. מ', אז מ' אחרי צ"י זה בדיוק 148. והפיסגה, זה ביחד עם ה-ה' של המחיצה, זה יוצא 153. הפיסגה. מחיצה זה 153. אז הפיסגה, עלה ראש הפסגה, אז אומר הזוהר, בדף רע"ג, שמשה כולל את כל המחיצות. ה' אומר - תעלה להשלים את המחיצה הרביעית, תעלה כעת להשלים את המחיצה הרביעים. כי עכשיו הוא עולה לרישא דלא איתידע. להשלים את המחיצה הרביעית. וזה וימת סבנא, וימלוך שאול מרחובות הנהר. שאול מרחובות הנהר, זה ר"ת משה, ר"ת משה. שאול מרחובות הנהר. משה תיקן את ספירת היסוד. משה היה יסוד אבא, יסוד אמא. אז הוא מתיקן את ספירת היסוד. שמעולם לא פתח את עיניו, כי קרן אור פניו. וזה מתקנים בערב יוה"כ. ביוה"כ עצמו זה וימלוך. וימת שאול חנן . אז מתקנים את המלך השביעי, מתחננים, בוכים. וזה שאומר רב נחמן, רב נחמן אומר - פעיתא היא זאת. מה אומר רב נחמן? רב נחמן, שהוא צדיק הדור, שהשכינה באה ובוכה לפניו - תתקן את הדור, תתקן את ריש גלותא. תתקן את כל רבנן. כלם יושבים בסוכה גזולה. אז איך הוא מתקן אותם? איך הוא מתקן? הוא אומר - צריכים לתקן את הפעיתא. מהי זה הפעיתא? איפה נמצאת הפעיתא? אז אומרת התורה הקדושה - וימת בעל חנן בלחבו וימלוך תחתיו הדר. ושם עירו פאו. פאו זה הפעיתא, זה הפעיתא, שצריכים לרחמים. ויתאבל בדי זהב. כי הם היו יושבים בסוכה גזולה. איך אפשר לא לגזול. כי זה מה שאומר ר' נתן, שכל החיים שלנו הם גזולים. וזה מה שאומר המדרש רבא - כל עמל אדם לפיהו. שהכל, שכל המצוות הם למעשה נשימה אחת, ושאר הנשימות זה גזל. אז איך משלמים את כל הנשימות. איך משלמים את כל החיים שה' נותן לנו במתנה? אז זה מה שאומר ר' נתן - שזה כלם צועקים ליסטים אתם, ליסטים אתם. כי אנחנו לא התפללנו שום תפילה, שום תפילה נכונה. להיפך, כל התפילות שמתפללים עוברים לסט"א. ולכן אנחנו לסט"א. והם אורבים לנו ויורים עלינו. כי אנחנו נותנים להם את הרובים, אנחנו נותנים להם את התפילות, אנחנו משפיעים עליהם את השפע לירות עלינו. וזה מה שמסביר הרבי, שעוג מלך הבשן עקר הר של שלש פרסאות. מה זה הר? ההר, אומר, זה התפילה. והביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי. כי הר זה תפילה, את הר הבית, את האבן שתיה. אז לוקח את הר הבית את האבן שתיה, וזורק את זה עלינו. זורקים עלינו אבנים מהר הבית. כל זה הרבי מרמז בתורה ח', הרבי כבר ראה כל מה שיהיה. שמהר הבית ומשם יזרקו עלינו הרים ובגבעות סלעים ואבנים. סלעים ולבנים. על זה הרבי מרמז כאן, שאזיל ואעקר טורא בר תלתא פרסי ואשדי עליהו. כל יום ששי עכשיו יזרקו אבנים, מי יודע כמה חודשים. מי יודע אם זה יגמר בשנה או בשנתיים? ועכשיו זורקים מהר הבית. זורקים את הר הבית עלינו. וזה מה שאומר, הר הבית. מה ההר שהוא זרק עלינו? זה היה הר הבית. ההר שעוג מלך הבשן זורק על עם ישראל, הוא זורק אלינו את הר הבית, הוא מחזיר לנו את הר הבית, אני לא צריך את התפילות שלכם. זורק לנו את התפילות בפנים. יעקב מתפללים רק תפילות גשמיות, וזה הראיה שאדם מתפלל 40 יום בכותל, עוד ארבעים יום, ועוד ארבעים יום, ואחרי החתונה הוא כבר לא לומד ולא מתפלל. למה לא מתפלל שתלמד אחרי החתונה, 16 שעות שתלמד. האשה בוכה אתה לא לומד, היא בוכה. התפללת שיהיה לך שידוך, כי אתה צריך את הגשמיות שלך. אתה לא התפללת שלעבוד את ה'. לא התפללת על לקום חצות, לא התפללת על לקום מוקדם, לא התפללת לקום ותיקין, לא התפללת להתפלל בכוונה. אז הם לוקחים את כל התפילות האלה, וזורקים עלינו בפנים, ומזה נהיה אבנים וסלעים. אז זה מה שמחדש פה הרבי. אזיל ואעקר טורא בר תלתא פרסי ואשדי עליהו. לקח את כל התפילות שלנו. וזרק עלינו את התפילות שלנו. אזיל ואעקר טורא בת תלתא פרסי, ואשדי עליהו. התורה זה התפילה. הביאותים אל הר קדשי, ושמחתים בבית תפילתי. בת תלתא פרסי. כי התפילה היא באה משלשה מוחין. כי מקודם צריכים לבנות את השלשה מוחין. היום אי אפשר להתפלל בכוונה, תורה ס"ב, אם לא נלמד פוסקים., ואי אפשר להתפלל בכוונה, אם לא נלמד בעיון. אי אפשר. צריכים לבנות את השלשה מוחין, הרבי אומר. וזה הרבי אומר בתורה ק"א, שרק ע"י לימוד בעיון האדם יכול להתגבר על התאוות שלו, הוא לא יכול לשבור את היצה"ר, הוא לא יכול לנצח את היצה"ר עם שום עצה בעולם. לדפוק את הראש בקיר מליון פעם, זה לא יעזור לו. הוא צריך רק תורה בעיון. עכשיו הולכים לפתוח ישיבה חדשה - אביר יעקב בראשותו של הרב בצלאל נהרי, הרב הגאון, החסיד הקדוש והטהור, שכל אות שיוצאת - קודש קודשים. מה שהוא יגיד צריכים לשמוע בקולו. אביר יעקב לעילויים של כל ירושלים. וזה יהיה בנשיאות הרב יעקב. הרב יעקב יוסף. בנשיאות הרב דוד אבוחצירא, ועוד גאוני עולם. יקחו רק את הכי גאונים בכל ירושלים לישיבה הזאת, והכל הולך עפ"י התורה ק"א, והיסוד של הישיבה זה תורה ק"א. שרק ע"י לימוד בעיון, רק ע"י לימוד בעיון, הרבי אומר, אפשר לנצח את היצה"ר. ואני עומד מאחוריו ודוחף אותו. דחפתי אותו לפתוח ישיבה כזאת, שילמדו בשיא העיון, ויתרכזו על כל רש"י, וכל דבר ילמדו מכל הצדדים. עד שיבנו את השלשה מוחין, כמו שהרבי אומר. שצריכין לבנות את התלת מוחין, שזה הפריסה מול תאות ניאוף. אי אפשר להנצל מהתאוה הנוראה הזאת, רק אם האדם ילמד תורה בעיון. וזה ש-ויבא אברהם לספוד את שרה ולבכותה. אז אמר הרה"ג משה איינשטיין פוקס אמר את זה, לבכותה זה ה-כ'. חשב שלא היה לה יצה"ר כל החיים. אז התברר לו שהיא תמיד היתה כמו בת 20. ותמיד היא נלחמה, תמיד היא התגברה, כי האדם אין לו כח להילחם, אבל תאמין לאברהם, יצחק ויעקב, תאמין לשרה, רבקה, רחל ולאה, שכל החיים הם נלחמו. כל החיים הם נלחמו. וזה שאומר רבינו, שכל התאות ניאוף. שאין מוחין כי המח הוא יכול לדחות את זה. אבל אם אין מוחין, אם נקטן הדעת, אם אין לאדם דעת, אז אין לו מה להלחם נגד הדבר הזה. וזה מה שרבינו אומר, שהנחש היה ערום. מה זה היה ערום? הוא ראה שהאדם הוא בלי דעת, חוה היא בלי דעת, אז הוא מיד התלבש עליה. כי ברגע שהאדם הוא בלי דעת, אז הנחש מיד מגיע. הנחש נמצא בתוך המוחין. הנחש לא נמצא שם באיזה כלוב, באיזה יער. הנחש הוא בתוך הראש שלי, הוא מכרסם לי את הראש. הוא מזיז אותי כל רגע לעבירות, לראיות אסורות, כי בלענו את הנחש, אחרי שאכלנו מעץ הדעת בלענו את הנחש עץ הדעת זה היה הנחש הפרי שאכלנו זה היה הנחש אכלנו נחש, בלענו נחש. כל אחד יש לו במח נחש. הוא לא צריך טלויזיות - יש לו טלויזיה במח. הוא צריך לברוח מהמח, לתת זינוק מהמח שלו, אבל אי אפשר לברוח מהמח, צריך לבנות מח חדש. אז איך הוא בורא מח חדש? הרבי אומר, אז הוא צריך, כי ברגע שאין לו מח, אז הוא לא יכול להלחם עם הדבר הזה. אין אדם עובר עבירה, אא"כ נכנס בו רוח שטות. ואז, כשהמח והדעת שלם, אז הוא מגן מפני התאוה הזאת, כי המח והדעת שלם. אם אדם רוצה להלחם עם הדבר הזה, הוא צריך להתחיל ללמוד בעיון. על זה שיהיו כל התפילות שלו, אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה, חננו מאתך חכמה בינה ודעת. השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. אחרי זה יחזירנו בתשובה. לפני כן, השיבנו אבינו לתורתך, וילמד בעיון, אחרי זה וקרבנו מלכנו לעבודתך, תוכל להתפלל בכוונה, ואז יהיה החזירנו בתשובה שלימה לפניך. וכשהמח שלם והדעת שלם, אז אפשר להלחם עם הדבר הזה, לסלק לדבר הזה. כי הגוף של האדם, זה גוף של נחש, הוא צריך מוחין להלחם עם הדבר הזה. כי יש שלשה מוחין. הוא חייב לבנות את השלשה מוחין. תלת חללי, תלת חללי גולגלתא דמוחא. הוא נכנס באחד. כי בכל אחד, כל חלל בגולגולת הוא דוחה עוד חלק מהתאוה הזאת, כל אחד ואחד מחיצה פרוסה מול זאת התאוה ומאלו השלשה מוחין, באים שלשה מיני רחמנות, דמאן, בבחינת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, לניני ולנכדי. עיקר רחמי האב על הבן, כי ימין המח, שהוא מח הבן, מח האב, הם יחד שלשה מוחין. וזה שלש תפילות ביום. כי כל תפילה היא בונה מח מיוחד. שלשה מוחין שלשה מיני רחמנות התלוים במח. כי עיקר התפילה היא רק רחמים ותחנונים. וכשאין לאדם דעת, אז אין לו רחמנות, הוא כועס, אז הוא מקפיד, אין לו סבלנות לאשתו. אין לו סבלנות לאף אחד. כי נפגם המח, נפגם הדעת, אין לו דעת. אז הרבי אומר - צריכים לבנות את שלשה מחיצות המוחין. לבנות את שלשה מחיצות המוחין. וזה, הצדיק עולה ראש הפיסגה. וכשאתה תקבל את המחיצות המוחין, הפיסגה גימ' מחיצה. אומר המגלה עמוקות ב-קס"ו. שהצדיק, יש לו את ארבעת המחיצות, לכן צדיק זה צפון, דרום, ימה, קדמה. הוא, יש לו את כל ארבעת המחיצות להגן מכל הצדדים. כשאדם הולך ברחוב, אז קופץ לו כל מיני ראיות אסורות, אפילו יסגור את העיניים, כי הוא צריך מחיצות מארבעת צדדים. הרבי אומר בתורה ק"א, שאי אפשר לבנות את מחיצות המוחין, רק ע"י תורה בעיון, וזה צריך לדעת שזה היסוד של ברסלב. כי חושבים שברסלב זה רק לקפוץ על השולחנות. ברסלב זה תורה בעיון. ברסלב זה ללמוד ולהסתכל בהשכל של כל דבר. ולהיות דבוק בהשכל של כל דבר. זה תורה א' בליקוטי מוהר"ן. שבלי השכל, ה' לא מקבל לא את התפילות ולא את הבקשות. אם אין תורה, המסיר אזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה. ורק ע"י התורה מתקבלים כל התפילות וכל הבקשות. אנחנו עומדים לפני שמחת תורה, עם הלוחות השניות. מקבלים אותם בשמחת תורה בשלימות. וזה, וע"י התורה נתעלה החן והחשיבות. כי מה שהעולם בז לנו, לועג לנו, הורגים בנו, כל יום הורגים בנו עשרות עשרות, אומרים - אתם הרוצחים, אתם הרוצחים, אתם התחלתם, אתם הליסטים, אתם הגזלנים, אתם השודדים. זה הכל כי לא לומדים תורה. כי עכשיו, בעוונותינו הרבים, החן והחשיבות של ישראל נפל, וכל העולם לועג לנו, בז לנו, כי עיקר החשיבות והחן הוא אצלם. אם נתחיל ללמוד תורה בעיון, יחזור החן, יחזור החשיבות. יהיה "ועמדו זרים ועבדו צאנכם.... כרמכם.... ניקוטיך ישתחוו לך. יאמרו - רק וילמדו רק באלקים של ישראל. כי איש הישראלי, הרבי אומר זה היסוד של האיש הישראלי, שהוא צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר. בהשכל של כל דבר. ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר. הוא צריך להתקשר לחכמה והשכל. להתקשר לחכמה, להדבק בחכמה, להיות דבוק בחכמה. הרבי אומר, צריכים לשמוע מה שהרבי אומר. לא להמציא ברסלב משלי, ברסלב פרטי משלי. ברסלב שכתוב בליקוטי מוהר"ן. וצריך להסתכל בהשכל של כל דבר, ולהיות דבוק, ולקשר עצמו, ויהיה דבוק עם השכל ועם החכמה, שחוץ מהשכל והחכמה לא יהיה לו שום ענין בחיים. ילך תמיד עם הגמרא ביד, ואין לי שום ענין אחר בחיים, לא מעניין אותי שום דבר אחר בחיים, אין לי שום טעם בחיים. את קובעת כוס התרעלה שתית מצית נפשי. אז צריך להסתכל בשכל של כל דבר ולקשר עצמו ולהדבק להשכל ולהחכמה שיש בכל דבר. ואז יאיר לו השכל כמו שמש, הוא יודע כבר את כל העצות ממילא. הוא יודע מה עליו לעשות, שיאיר לו השכל שבכל דבר להתקרב לה' יתברך ע"י אותו הדבר, כי השכל הוא אור גדול מאד. ברגע שיש לאדם את השכל, האור מאיר לו. יש לו את החכמה, יש לו את הבינה, אז יש לו כזה אור, כזה פרוז'קטור, הוא רואה כבר את הכל, כל הדרכים מאירות לו. הוא מבין כל שניה מה עליו לעשות. כי השכל הוא אור גדול, ומאיר לו בכל דרכיו, חכמת אדם תאיר פניו. וזה בחי' יעקב, כי יעקב זכה לבכורה, בחי' חכמה. וזה היה הענין של יעקב, פעמים חכמה, זה השמש. חכמה זה השמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. אם אדם יהיה לו שכל, יהיה לו דעת, יהיה לו חכמה, יש לו שמש בראש. הוא רואה הכל. מה עליו לעשות? הוא לא נופל, לא נופל ביאוש. הוא לא צריך עצה מאף אחד. כי השכל לבד, הרבי אומר, מאיר לו, כמו שמש, כמו שמש ממש, והכל בהיר לו והכל מאיר לו. מה עליו לעשות ולאן עליו ללכת ואיך עליו להתנהג, ואיך עליו ללמוד. וזה הרבי כותב בתורה ק"א. אומר רבינו הקדוש - שבי-ה ה' צור עולמים. תורה ק"א. בי-ה ה' צור עולמים. שה-י' זה השכל וה-ה' זה האותיות. יו"ד זה תורה בעיון. ה"א זה תורה בבקיאות. והעיקר זה התורה בעיון, הרבי אומר. זה העיקר. הענין הוא כך, כי בי-ה ה' צור עולמים. היינו בראשית ברא. זה סוד הבראשית. כי בתורה, שנקראת ראשית כי משה נקרא ראשית. ברא עולמים. כי הוא השכל של התורה. והעיקר זה השכל. השכל של התורה. ללמוד את התורה עם שכל, עם דעת, עם עיון, עם עיון. וה"א הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חומשי תורה. בחי' חמשת מוצאות הפה, והיינו בי-ה ה' צור עולמים, בהתורה, שהיא בחינת י-ה, ברא כל עולמים כנ"ל. אדם אתם. ודרשו רבותינו ז"ל: אתם קרוים אדם, ואין עכו"ם קרוין אדם. יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין. שני כוחות כי אי אפשר להתגבר על היצר הרע רק ע"י תורה בעיון, כי אם אדם זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה סם מוות ח"ו וזה פנים חשוכין אם לא לומד בעיון אז פנים חשוכין במחשכים הושיבני כמתי עולם. במחשכים הושיבני כמתי עולם. ומן אנפין חשוכין יש לעכו"ם יניקה, וכל עכו"ם, את כל המידות רעות, רציחה, וכל המידות רעות, על כל אומה ואומה יש מידה אחת, ובזה היא יותר גרועה מכל אומה אחרת. הופיע מהר פארן, שה' אמר לאומות לא תגנוב, לא תרצח. הם אמרו - זה לא שייך לנו. זה לא שייך לנו. על חרבך תחיה. וברגע שאדם פורק ממנו עול תורה, אז באותו רגע, עכו"ם שולטים בנו, כי יש ע' אנפין נהירין, שאיתם אנחנו שולטים על כל אומות העולם, ואז "עמדו זרים ועבדו צאנכם... כרמכם", וצריכים לקבל עול תורה, וכל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול תורה ועול דרך ארץ. הייינו מי שלומד בעיון. ללמוד בעיון. בעיון. לא סתם בעיון. שמעיין ומבין את חכמות התורה, שזהו בחי' אנפין נהירין. חכמת אדם תאיר פניו. וברגע שאנחנו נלמד תורה בעיון, נצא מעול הגויים. עכשיו כל הגויים נגדנו, כל הגויים רואים שיורים בנו, הורגים בנו. כבר מפנים משפחות. לא יודע אם שלחו אותם לסיביר או לאושוויץ. כבר פינו משפחות. אנשים חזרו בזחילה לדירות שלהם, אחרים פחדו לחזור. הגענו למצב יותר גרוע מימי התורכים. והכל זה בגלל שלא לומדים תורה בעיון. אבל ברגע שיהיה חכמת אדם תאיר פניו, עי"ז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי נתבטל ממנו שיעבוד ותאוות המידות רעות שלהם, של פנים חשוכין. ע"י שיקבל עליו עול תורה. וכל אחד צריך לדעת, שעכשיו שיעורים כאלה ללמוד תורה בעיון. 16 שעות ללמוד תורה בעיון. בחי' אנפין נהירין. ואז הרבי אומר, יהיה יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. שלימוד התורה יהיה ספיר ונהיר לשלוט על כל העמים. כל העמים ירצו שהיהודים ישלטו עליהם. כל העולם ירצו לינוק מהאור של היהודים. והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך. יראו את האור שידבר עמים תחתינו. ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו. אז כל העמים יראו. כל העמים יראו את האור של עם ישראל. הם ירצו להיות תחת הרגלים של עם ישראל, לקבל את האור הנפלא הזה, אור צח צחצחות. אז את האור הצח צחצחות, הרבי אומר, מקבלים רק ע"י לימוד בעיון. רק ע"י לימוד בעיון. וזה - אדם כי ימות באוהל, הרבי אומר, זה לימוד בעיון. זה ההבדל בינינו לבין אומות העולם. גם אומות העולם לומדים גמרא, אבל אין להם את הלימוד בעיון. אין להם את הלימוד בעיון. זאת התורה אדם, והעכו"ם רחוקים מחכמת התורה, כי הם לא יודעים את הלימוד בעיון, וזה מה שמבדיל בינינו לבין אומות העולם. כי גמרא לומדים הרבה גויים, הרבה כמרים, אבל הם לא יודעים את סוד לימוד, הלימוד בעיון, בחי' אנפין חשוכין, כי הם משוקעים בכל המידות רעות. וסתם גמרא לא בעיון, זה לא מוציא מהתאוות הרעות. רק לימוד בעיון מוציא מהתאוות הרעות. שזוכין לשלש שכליות, ושכל פשוט זה חכמה. והשני נקרא בינה. והשני נקרא דעת, השני נקרא דעת. וזה, אחרי שתיקנו את בלע בן בעור, תיקנו בראש השנה, את הקליפה הראשונה הכי נוראה. קליפת בלעם, יודע דעת עליון, שאומר תנא דבי אליהו, פרק כ"ח, שהיה לו ענוה אפילו יותר גדול ממשה רבינו. וזה סוד, בספרי כאן, שלא קם בישראל כמשה, אבל באומות העולם כן קם. הוא היה יודע דעת עליון, והוא היה מתנבא, היה מתנבא בכל מצב, יותר ממשה רבינו. אז אומר הרבי בתורה ח', שזה הסוד של הר שלש פרסאות, שכל תפילה ותפילה שלא בכוונה ולא עם דמעות, לוקח אותה עוג מלך הבשן, וזורק אותה עלינו. וזה השלשה פרסאות, כי התפילה באה משלשה מוחין, של התאוות ניאוף. ועוג בא עם התפילות שלנו, וזורק לנו את התפילות בפנים, ורוצה להכחיד אותנו עם התפילות שלנו. וזה מה שאומר ר' נתן, שזה שצועקים אומות העולם ליסטים אתם, ליסטים אתם. למה? כי אנחנו לא מתפללים ברחמים, לא בתחנונים, ולא מורידים דמעות בשעת הלימוד. שיקוויי בבכי מסכתי. כשלומדים את המסכת, צריך להיות טבול בדמעות. שיקוויי בבכי מסכתי. אם לא, הכל הולך לסט"א. רק ע"י לימוד עם דמעות. לכן פתח בראשית, שכל העולם צועק כעת ליסטים אתם. לכו נכחידם מגוי, ולא יזכר שם ישראל עוד. שמחה בכל העולם. כל העולם. רואים, כל יום הורגים יהודים, העולם שמח, רוקד בצהלה. אנחנו צריכים לבכות לה', להוריד נחלי דמעה, שה' ימתיק את הגזר דין הזה, הנורא הזה, שיש לנו השנה הזאת. והוא אומר - העולם קוראים ליסטים אתם, שכבשתם א"י. ש של הקב"ה. מה עוזר שאנחנו אומרים? הנה, כתוב ברש"י. אז מתחשבים בזה? למה הם לא שומעים את הרש"י הזה? אז אומר ר' נתן, כי למה לא שומעים את הרש"י הזה? כי אנחנו בעצמנו לומדים את התורה לא עם בכיות, לא עם חצות, לא עם שעה התבודדות. כי לא, כי, כשאין שלימות ב התורה, ולא ממשיכים את התורה ברחמים ובתחנונים, אז לומדים תורה בכח ובאונס. לא בוכים לפני זה, לא מורידים דמעות לפני זה, לא אומרים תהלים לפני זה. אז בגלל שאנחנו חומסים את התורה, גוזלים את התורה, ליסטים על התורה, אנחנו לומדים את התורה בכח ובאונס. פגם האמונה, זה - יען לא האמנתם בי. למה לא התפללתם עוד קצת, תפילה יותר ארוכה, אז הייתם רואים ניסים ונפלאות. שירים וריקודים, אפשר להגיד שירים וריקודים כאלה עד אור הבוקר. נשיר נרקוד כי השירים וריקודים זה התחנונים. מה שרים? פסוקים, תן חלקנו בתורתך. כל השירים, כל השירים שאנחנו שרים, זה על הלימוד תורה, לצאת מהיצה"ר, כל השירים זה תפילות, תפילות של רחמים ושל תחנונים. צריכים עכשיו לשיר בשיא ההתלהבות, בשיא ההתלהבות, כי בלי שירים וניגונים, אז התורה נקראת גזולה בידינו. ולכן אומרים ליסטים אתם. וזה מה שמחדש כאן ר' נתן, שהתורה שלנו היא תורה, שאנחנו לא לומדים אותה עם רחמים, לא עם תחנונים, לא עם ניגונים. אנחנו בכח ובאונס. ולכן אי אפשר לגלות את האמונה לכל באי עולם. אנחנו עוד לא הגענו לפסוק - והלכו גויים לאורך, ומלכים לנוגה זרחך. כי את האור אי אפשר לגלות, רק ע"י רחמים ותחנונים, שירים וניגונים, שזה רחמים ותחנונים. לכן אי אפשר לגלות את האמונה לבאי עולם. האמונה היא לא מתפשטת בכל העולם, כי לנו בעצמנו אין אמונה. אם היה לנו את האמונה באמת, זה היה מתפשט בכל העולם. שה' ברא את העולם, ש את א"י, קראו ליסטים אתם. כי ברגע שנאחז בכח התורה, שאפשר ע"י תפילת קבע. כי גם התפילה היא תפילת קבע. אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום. התפילה שלנו היא גם כן באונס. שתי דקות שמונה עשרה. אומרים מברוך שאמר עד ישתבח, בלי קרבנות, בלי שום דבר. התפילה, זה תפילת קבע. זה תפילה של אונס, של גזילה, של ליסטים. כל העולם צועק - ליסטים אתם, אז התפילה שלנו היא ליסטים, התורה היא ליסטים. מה שאומר ר' נתן, אי אפשר לגלות את האמונה לכל באי עולם, כי אם היה לנו אמונה, אם אחד מאיתנו היה מאמין באמת, היינו מגלים את האמונה לכל העולם כולו. אמונה אחת של אדם בחדרי חדרים, זה מתפשט בכל העולם כולו. וכל העולם צועקים ה' הוא האלקים, ה' הוא האלקים. ואז אי אפשר לכבוש את א"י, לכן אומות העולם צועקים ליסטים אתם. שבאין אומות לא"י בכח התורה, שנמשכה ע"י תפילת קבע, ש גזילה. וע"כ א"א לבטל את הקטרוג של העכו"ם בא"י, כי הם אומרים - ליסטים אתם, ליסטים דייקא, כי באמת אנחנו ליסטים, אומר ר' נתן. ליסטים על התפילה, ליסטים על התורה, שכל התפילה נמשך מהתורה. שעל ידם באים לכבוש את א"י. כי התפילה היא גם גזילה, ולכן הם יכולים להגיד ליסטים אתם. הנה, אנחנו עכשיו נתחיל לשיר ולנגן. כל השירים בשיא ההתלהבות, בשיא ההתלהבות, עד אור הבוקר, בלי הפסק, נזכה באמת עי"ז לתורת אמת, שכל העולם יקבל את הרש"י הזה, וידעו באמת שכל מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים. ויתקיים הפסוק - והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך. ונזכה באמת לישועה ולגאולה השלימה, שיתבטלו כל ההריגות ונכוון כלם עכשיו לשמעון אוחנה, שיתאושש ויראו כלם את הניסים והנפלאות, שבאמת באמת אפשר להחיות מתים ע"י שירים וניגונים. ונזכה לגאולה השלימה, לבנין ביהמ"ק ולתחיית המתים, במהרה בימינו, כהרף עין, אמן.
