תמלול מקורי — שיעור 88

בס"ד קלטת 88 *יום א', כ' ניסן, ה' דחוהמ"פ, ערב שביעי של פסח תשנ"ז - בישיבה *יום א' פר' שמיני, פורים דפרזים תשד"מ - בישיבת ברסלב בב"ב שיעור א' למדנו השבוע כל סוגי המוחין שמתגלים בימי הספירה שהיה ביום ראשון של הספירה התגלה המוח שזה נקרא א' של אבא זה המוח השביעי וביום שני היו כבר המוחין של הקטנות זה אמר יותר קטן בימים של הספירה יום שני גדלות א' של אימא אז כבר יותר קטן היה המח הרביעי _______ לומדים ומתחילין המוחין הקטנים אז ביום ראשון שני זה היה מוחין גדולים מח שביעי ומח רביעי וביום שלישי מתחילים המוחין הקטנים של אבא ואמא אבל רק השני והשלישי השניים והשלישיים נקראים המוחין הקטנים של אבא ואמא שניהם מוחין קטנים יום רביעי קבלנו את המח הרביעי יום שני זה היה המח השלישי יום רביעי זה המח הרביעי ביום חמישי זה היום של ספירת ההוד ההוד שבחסד היום זה המח הקטן ביותר המח הכי קטן זה היום הזה נקרא קטנות א' של אבא ואמא זה המח הכי קטן וכ"ש להיום הזה וכשיש את המח הקטן ביותר אז ממילא מה קורה? האדם מאבד את האמונה האדם בסכנה לאבד את האמונה שלו ככה עוד כשהוא מבין דברים הוא עוד יכול להסביר לעצמו אבל כשהוא מגיע לרגע שהוא מאבד את האמונה כמו שהיה ביום השביעי ביום חמישי לספירה אז בני ישראל אמרו למשה רבינו "ויאמרו למשה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר" מה זה אנחנו יצאנו ממצרים אז קבלו כאלה מוחין קטנים ונפלו לכאלה מוחין דקטנות שהתחרטו שיצאו ממצרים שהתחרטו שהולכים להר סיני התחרטו שהולכים אחרי משה רבינו הכל התחרטו בגלל שהתחרטו אמרו אנחנו צודקים שאדם עם מוחין דקטנות לא רק שהוא לא רואה את האמת הוא בטוח שהוא צודק הוא עם כאלה מוחין דקטנות הוא רק רואה את הצלחת אוכל שלו הוא יודע שיש אוכל אין אוכל יש כסף אין כסף זה מה שמעניין אותו כשהוא רואה שיש אמונה שיש ביטחון שיש ה' שהכסף בא מה' שהשפע בא מה' לא הוא רואה אוכל טוב לא רואה אוכל לא טוב אוכל טעים טוב אוכל לא טעים לא טוב מה קטן מאוד מח של בהמה פשוטה זכרנו את הקישואים את האבטיחים הוא זוכר הוא ידע זה קישוא זה אבטיח זה מה שהוא מבין הקישוא האבטיח זה מה שהוא מבין יש קישוא טוב הוא לא צריך את הדעת הוא לא צריך את הכל הוא מוותר כבר על הכל חבל שהוא נהיה דתי בכלל אם אין אבטיח טעים אז הוא מתחרט על הכל הדרך שלו לפעמים למוחין דקטנות כאלה יכולים ליפול הלא זה הדבר שדברנו אליך במצרים _______ הנה עובדה שאנחנו צדקנו מה תעשה מול שש מאות רכב ברזל מה אתה יכול לעשות? כל מצרים שלישים מה אתה כבר יכול לעשות אז עם ישראל אמר הנה זה מה שאמרנו לך במצרים מה נעשה כאן? צריך שנצא לחיים טובים שלא ישאר עבד אחד אסור להתיחס אליהם רק יהודי יכול לעשות כזה דבר מיצרי הוא לא כזה טוב לב אז "זה הדבר שדברנו אליך במצרים" לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר אז נופלים לכאלה מוחין דקטנות אמרנו לך שזה לא יצליח אמרנו לך שבסוף המצרים ירדפו אחרינו הכל הזהרנו אותך הכל אמרנו לך היתה להם כאלה מוחין דקטנות שהוא רואה שהעם הוא צודק הוא צודק במאה אחוז מוחין דקטנות זה בדיוק מה שאמרנו לך היינו עובדים במצרים אז הלכו לנחל אז מיד ה' עשה להם ניסים והדגים נכנסו להם לתוך הכדים בלי שם מאמץ היה להם קישואים אבטיחים כל מיני דברים היה להם בשר אפילו בשר היה להם כל הדברים היה להם כל העצות היה להם כאן אין להם כלום ממצרים הם לקחו רק חתיכה מצה הם הלכו על ניסים יצאו " _______ משערותיו" יצאו _______ על שיכמן יצאו ממצרים _______ על שכמם ונהיה נס מתי שהם אכלו _______ מזה כל אחד לקח רק מצה אחת היה עיסה רק בצק בצק אחד הבצק הזה נהיה מצה מהמצה הזאת הם אכלו כל יום פירור שלושים יום עד שהתחיל לרדת המן אז היו שם כאלה ניסים נוראים שאוכלים פירור והנה ה' עוזר להם אז אדם מגיע לאט לאט אז היום הזה ר' נתן מסביר שככה זה כל החיים של האדם יש רגעים הוא נופל לכאלה מוחין דקטנות שהוא מתחרט על הכל על כל הדרך שלו למה יצאתי ממצרים למה אני הולך אחרי משה רבינו _______ אז מה הטענה _______ אם אדם נופל לכאלה מוחין קטנים מה אפשר לעשות? מה העצה לזה מה עושים עם זה? אדם נופל לכאלה מוחין דקטנות הוא רואה כסף אין לי אוכל אין לי מה יש לי מזה מה יש לי מהתורה מה יש לי מהתפילה שום דבר זה לא נותן לי שום דבר מה זה נותן לי בכלל מה יש לי מזה אז עם ישראל נופלים לאט לאט לכאלה מוחין דקטנות קטנות דקטנות ר' נתן מסביר אח"כ הלאה שיש קטנות ויש קטנות דקטנות הוא אומר ויש מוחין דקטנות יש קטנות _______ ויש קטנות יותר ויש קטנות דקטנות ויש עוד דקטנות אדם נופל לכאלה מוחין קטנים ועוד יותר קטנים רק יודע כסף אוכל וזהו זה מה שמעניין אותו אם יש כסף אוכל טוב אז יהיה אפילו גוי יילך להתנצר להשתמד ילך למסיון נותנים שם אוכל רואים איפוא יש אוכל לדתיים אין אוכל לגויים יש אוכל פשוט מוחין קטנות דקטנות הוא נופל לאט לאט לעוד קטנות ועוד קטנות ועוד קטנות אז אומר ר' נתן מה נשאר לבן אדם בשעה שנופל לקטנות דקטנות הוא נופל לכאלה מוחין קטנים כבר לא רואה שום דבר הוא לא רואה את ה' הוא לא רואה כלום הוא לא רואה שום דבר הוא רק רואה את מצרים רודפים אחריו שש מאות רכב בחור זה מה שהוא רואה שלישים על כולו וכל מצרים רודפים אחריהם והנה פה עומד הים ופה רואה את המדבר ופה חיות רעות אם נלך למדבר זה חיות רעות אם נקפוץ לים אז נטבע אם נכנע מי יודע אם זה יעזור אם נכנע עכשיו להכנע? יחתכו אותנו חתיכות חתיכות יתנקמו בהם את הרוב יהרגו מי ישאר בחיים מי שיתפלל יתחנן ישארו כמה חיים שיהיו אצלהם עבדים אבל יתנקמו עכשיו בכולם יהרגו עכשיו אם כולם אז כולם ראו לאיזה פח משה רבינו הכניס אותם וכולם היו מטומטמים ראו שהביא קצת צפרדעים קצת כינים זה לא עזר מה רצים למדבר? מילא הביא קצת צפרדעים קצת כינים בסדר גם המצרים הביאו כמה צפרדעים גם הם עשו קצת דם כינים הם לא יכלו לעשות בסדר אז משה רבינו קצת יותר גדול מהמצרים בשביל זה אני אקח בן אדם וירוץ איתו למדבר? לרוץ למדבריות? שישים ריבוא אנשים עם תינוקות עד כדי כך עם ישראל נהיה מטומטם? אפוא השכל? אפוא ההגיון? כאלה מוחין דקטנות עם ישראל נפל "היום הזה" היום הזה שביעי של פסח עם ישראל נפל לכאלה מוחין קטנים הכי קטנים שיכולים להיות יש עוד יותר דקטנות ועוד יותר דקטנות זה היה דור דעה הרמב"ם אומר בע"ז שמונה פרקים שהאשה הקטנה ביותר היתה גדולה יותר מיחזקאל הנביא מדברים בדור אומר הרמב"ם אנחנו מדברים בדור צריכים לדעת מאיזה דור אנחנו מדברים אז אומר הרמב"ם שמונה פרקים זה דבר טוב פעם אחת לעבור על זה יש בזה הרבה יסודות מה זה צדיק יש בזה הרבה יסודות אדירים מה זה צדיק מה פירוש צדיקים הוא אומר מסביר כאן מקודם שאדם צריך להתרחק הוא אומר מביא כאן _______ לא זה ענווה סתם להיות שפל בכזה שיפלות וזה לפנים משורת הדין ומה שעשו איתם החסידים בקצת הזמנים ובקצת המקומות _______ קום בלילות הרמב"ם אומר שצריך להיות ער בלילה אדם קונה את חכמתו רק בלילה רק בלילה הרבי אומר אם אדם רוצה צריך להיות ער בלילה ער כל הלילה לישון קצת מן היום זה הרמב"ם מביא הלכות תלמוד תורה אלו ואלו והשלום _______ שנהיה שלום בעולם שאם יאמרו אלו המדמים באומות אנשי תורתנו שמדבר כי אם בהם שהם אינם עושים מה שעושים _______ אומר התורה אמנם ציוונו ה' יתברך להתרחק מקצה רוב התאווה בריחוק גדול ה' ציווה אותנו להתרחק מכל דבר תאווה ריחוק גדול ולצאת מן הניצוח אנשים אומרים שביל הזהב יש מושג נקרא שביל הזהב מביאים את זה מהרמב"ם אז אומר בדיוק הפוך שצריכים תמיד לצאת מן הניצוח _______ אדם צריך לצאת מן הניצוח לצאת מן שביל הזהב מן האמצע אל צד _______ שלאט לאט יאבד את ההרגשה בדברים הגשמיים ע"י ההרגשה וההנאה שצריכים מצד ההנאות מעט עד שיתחייב ויתחזק בנפשנו בחינת הזהירות עכשיו נקרא את הרמב"ם שמסביר אז אומר הרמב"ם מה היה החטא של משה רבינו משה רבינו אומר שמעו נא המורים מה יש? אומרים עליו אתה קוסם אתה מכשף אז מה יש? אומר הרמב"ם והלא מדבר עם שכלים ולא עם מי שאין לו מעלי עם מי הוא מדבר משה רבינו? אומר הרמב"ם עם איזה דור הוא מדבר? הוא מדבר עם דור עם אנשים שהקטנה שבנשיהם מדברים על דור כזה שהקטנה שבנשיהם האשה הקטנה ביותר היתה כיחזקאל בן בוזי אנחנו רואים יחזקאל קטנה הוא הדין יחזקאל הנביא נבואות נוראות איזה דור יצא ממצרים באיזה דור מדברים פה? מדברים בדור שהקטנה שבנשים היתה יותר גדולה מיחזקאל הנביא היתה יותר משהיה יחזקאל בן בוזי אז לכן הקב"ה הקפיד על כל מילה שהוא מדבר הוא לא יכול להגיד אנשים שהם כמו יחזקאל הנביא יותר מיחזקאל הנביא להגיד להם שמעו נא המורים גם להם היה כוונות גם הם ידעו מה שהם עושים גם להם היה כל מיני סודות בכל מילה שלהם כל תנועה שלהם אז כתב מדברים כאן בדור המדבר דור שזכה לראות את ה' פנים בפנים זכה לראות את ה' באספקלריה המאירה אבל איך יתכן ליפול לכאלה מוחין דקטנות אחרי שראו כאלה ניסים ונפלאות ומכת בכורות מכת בכורות זה היה הראשון של פסח ואח"כ עברו ארבעה ימים עם ישראל עברו ארבעה ימים שלמים כמעט וכבר נפלו לכאלה מוחין דקטנות איך זה יתכן? אלא זה באמת כדי להבין את הדברים האלה צריך לדעת את מה שאומר הרמב"ם הרמב"ם מסביר לנו את טעם אכילת מצה מה זה טעם אכילת מצה בשביל מה בכלל אוכלים מצה? כולם יודעים שהמצה כי ה' ציווה לאכול מצה _______זה אנחנו יודעים ה' צווה שעד בוא היום הזה לכם צריך להביא את הרמב"ם חמץ ומצה זמנים וגם הגמרא פסחים וגם משניות פסחים להבין את כל הדברים האלה אז יש פה שלושה מדרגות יש כאן כי כל זה התורה אומרת לנו כי כדי להבין את הדברים מקודם נראה מה שאומר הרמב"ם הרמב"ם אומר לנו נותן לנו שלוש מדריגות שלושה טעמים בענין אכילת מצה וחמץ ומצה מקודם פרק ז' גם גמרא פסחים צריך להביא גם משניות צריך להביא יש שינוי בגרסא של המשניות בגרסא של הגמרא בשביל בכלל אוכלים מצה? מה הטעם של אכילת מצה?אז הרמב"ם מביא לנו בפרק ז' מביא הרמב"ם הלכה ה' כל מי של אמר שלושה דברים אלו בליל חמישה עשר לא יצא ידי חובתו צריכים להוציא מהפה שלושה מילים להגיד את המילה פסח להגיד את המילה מצה להגיד את המילה מרור שאומרים פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים זבח פסח הוא לה' מצה על שם שנגאלו זה הרמב"ם מביא בפרק שביעי ואחרי זה בפרק ח' מאריך את הדיבור יותר הלכה ד' ומחזיר את השולחן לפניו ואומר פסח זה שאנחנו אוכלים על שם שפסח המקום על דלתי אבותינו במצרים כי אמרת זבח פסח לה' ויגביה המרור בידו מרור אנחנו אוכלים על שם שמררו במצרים את חיי אבותינו במצרים וימררו את חייהם ומגביה המצה בידו ואומר המצה הזו מגביה את המצה מצה זו שאנו אוכלים על שם שלא הספיק בצקם פה וממשיך ואומר על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ אז נגלה אליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם מיד שנאמר ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים אז קראנו בפרשת בא ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם אז עכשיו יש כאן שאלה שהרבה שואלים את זה הרבה שואלים את השאלה הזאת מה הטעם של אכילת מצה? הטעם שגרשו אותנו ממצרים ולא הספקנו לאפות את הבצק הוא הטעם כמו שאמר משה שה' ציווה למשה רבינו ויאמר ה' אל משה ואהרון בארץ מצרים לאמור _______ אז על שם מה אנחנו אוכלים את הפסח? על שם מה ה' ציווה אותנו לאכול מצה? הוא ציווה אותנו לאכול מצה כי יצאנו ממצרים בליל הסדר בליל ט"ו הוא חייב אותנו לאכול מצה או שהחיוב של מצה כי יצאנו ממצרים בחפזון? על שם מה זה הולך? והרמב"ם מביא בפרק ז' הוא מביא על שם שנגאלו וזה כאן הגרסאות במשניות והגמרא פסחים אז יש לנו כאן שינוי בגרסא הגמרא הגמרא בפסחים הגמרא מביאה בדף קט"ז רבן גמליאל היה אומר כל שאומר שלושה דברים האלו בפסח יצא ידי חובתו פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח על בתי אבותינו במצרים שנאמר זבח פסח הוא לה' ומצה על שם שנגאלו אבותינו ממצרים עכשיו יש כאן ובגמרא הוסיפו כאן נוסחה במשנה במשניות הנוסח הוא רק שאוכלים מצה על שם שנגאלו אבותינו במצריים זה הנוסח בכל המשניות ובגמרא הוסיפו כאן את הפסוק שגורשו ממצרים שיאפו את הבצק אבל מה שיש לנו במשניות עצמם מה שרבן גמליאל אומר אז זה רק רבן גמליאל אומר מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח על בתי אבותינו במצריים מצה על שם שנגאלו אבותינו ממצריים אז המצה זה רק על שם שנגאלו ממצריים המשנה היא לא מביאה מה שהוסיפו כאן בגמרא במשניות שבגמרא הוסיפו כאן אם הפסוק גם כן וגם שנאמר שנגאלו אבותינו ממצריים שנאמר מסמיכים כאילו נגאלו ממצריים זה שייך למה שברחו בחפזון ויאפו את המצות אשר הוציאו ממצריים עוד מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצריים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם אבל כאן במשניות זה לא נמצא זה רק בגמרא מישהו אלה שסידרו את השסי"ם צריך לדעת את הש"ס הראשון איך שזה היה כתוב איך זה עבר השינוי מהמשנה למשניות שבגמרא שיש כאן בתורה שתי טעמים שונים התוספות יום טוב אומר לשון הרמב"ם הלכות חמץ ומצה על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ אז שנגלה אליהם הקב"ה וגאלם מיד וכן גרסת הרא"ש במשנה אומר הראש גם גורס את המשנה ככה שזה בגלל הבצק שהוציאו ממצרים והרי"ף גורס את גרסתנו אבל גם הוא גורס ויאפו את הבצק וכתב הר"ן ועכשיו יש כאן עוד שאלה כלומר אם לא היו מגרשים אותם אז הם היו אוכלים חמץ ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצריים הוא עוד כי לא חמץ כי גורשו ממצריים לא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם אז למה זה לא נהיה חמץ? כי גירשו אותם הם באמצע אפיה הם לא ידעו שבשעה שתים עשרה מצרים יגרשו אותם הם חשבו שיצאו בחמץ אחר הצהרים בשש אחה"צ לפני השקיעה הם ידעו שצריכים לצאת בט"ו אז בנתיים עד שהם שסדרו את המזוודות וסדרו את הכל הם יש לכל אחד עשרה ילדים עשרים ילדים צריך גם לחתל אותם גם להכין להם אוכל איזה אוכל אפשר להכין להם כבר? על כל פנים אז איך שהתחילו לעבוד את העיסות הם רצו להכין לחם כפשוטו הם רצו יום ט"ו פסח הם אופים לחם אז הלכו פשוט לאפות לחם הם רצו לאפות לחם ופתאום התנפלו המצריים נכנסו לכל הבתים עם אלות עם מכות תעופו מכאן תצאו מכאן די כבר מספיק גמרנו כבר רצחתם את הילדים שלנו מיד תצאו אנחנו נהרוג אתכם תצאו כבר גמרנו אנחנו נהרוג אותכם באמצע הם שמו רק את העיסה כבר גרשו אותם כל ישראל יצאו בבהילות שאומר הרמב"ם בהגדה אומר שצריכים להתחיל את ההגדה בבהילות יצאנו ממצרים זה הנוסח המקורי שצריכים לדעת שככה זה בפתאום בבהילות המצרים התנפלו לתוך הבתים פרצו לבתים אמרו להם אם לא תצאו ברגע הזה אנחנו נהרוג אתכם אי אפשר יותר שניה אחת להחזיק אותכם כאן רק שמו את המים עם הקמח עוד לא הספיקו ללוש בקושי ללוש כבר צריכים לצאת תפסו מה שתפסו ומיד תפסו _______ דלותם _______ כמה מגשים וככה יצאו בחום השמש וכמו שאומר התרגום שפשוט השמש שרפה את המצות ובצורה כזאת ועכשיו אנחנו צריכים לזכור את הדבר הזה ואנחנו אומרים אומרים הפסוק הזה ויאפו את המצות אשר הוציאו את המצריים עוגות מצות כי לא חמץ גורשו ממצרים לא יכלו להתמהמה עשו להם אז בנתיים אוכלים מצה אוכלים מצה כי ה' ציווה בליל ט"ו על מצות ומרורים יאכלו לכן אוכלים מצה אוכלים מצה כי גרשו אותנו ממצרים וצריכים לזכור את הבהילות הזה את החיפזון שפתאום תופסים את הבן אדם מגרשים אותו ממצרים מביאים אותו לישיבה סוחבים אותו לתפילה הוא לא יודע מדוע למה מבהילים אותו בבהילו אם אדם יתמהמה עוד שניה אחת הוא יכול חס ושלום ואומר הלשם שבו ואחלמה אומר פירוש הפוך לגמרי מכל הפירושים כל הפירושים שלא יכלו להתמהמה שאם היו נשארים עוד שניה אחת אז מי יודע מה שהיה נהיה איתם אומר הלשם שבו ואחלמה זה מובא בהגדת הכל בו יש הגדה כל בו אז שם הוא מביא את זה על הענין הזה אז אומר הלשם שבו ואחלמה אומר פירוש הפוך לגמרי אומר עם ישראל כל רגע התעלות הלכה וגדלה כל רגע הוא ראה עוד נס ועוד נס מכת בכורות הנה הם עושים ליל סדר הם עושים אוכלים את ה' פסח זורקים את העצמות של הטלאים בחוץ והמצרים משתגעים אוכלים את האלילים שלהם לא רואים בסוף שום דבר זורקים עצמות שלמים שם המצווה עצם שלם העיקר המצווה זה היה אם היו זורקים חצאי עצמות לא היו יודעים אם זה עצם של טלה או עצם של כבש מי אומר? אולי זה עצם של פרה העצם שבורה אז ה' עשה במיוחד אז אחד הטעמים העיקריים שהמצווה היתה לזרוק עצמות שלמים החוצה כדי שהמצרים ידעו אכלו את הטלאים שלכם את האלילים שלכם את הכבשים שלכם מי אמר תעשו לנו? נראה מי שיעיז להגיד מילה אחת לבני ישראל לא יחרץ כלב מי זה כלב? זה המצרים כלב לשונו שהמצרים האלה לא העיזו לפתוח פה ולהגיד מילה ידעו מי זורקים את העצמות השלמות ושלדים שלמים וגולגלות שלמות ורואים זה של כבשים אי אפשר להגיד זה חצאי עצמות שיירי גולגולת וכל יהודי זורק החוצה ויודעים שהמצרים והוא זורק את העבודה שלהם לרחוב כולו אכול ומה שלא הספיק לאכול אז הוא זרק כבש אחד כמעט שלם אז היהודים ראו כל שניה עוד נס ועוד נס והם כבר עפים כבר רש"י אומר הם שרים באו מכל קצוות מצרים והם מתעופפים באוויר מגיעים ל _______ אל משה רבינו אז אומר הלשם שבו ואחלמה שכל שניה שם היו במצרים הם ראו עוד נס ועוד נס הם ראו עוד פלא ועוד פלא ואם היו נשארים עוד שניה אחת היו רואים כזה נס גדול עוד נס אחד והיתה מתבטלת כל הבחירה שלהם הם היו רואים את ה' פנים בפנים היו משיגים כאלה השגות שהיה כל יצר הרע מתבטל לגמרי הוא אומר ולא רק יצר הרע היה מתבטל אומר הלשם שבו ואחלמה אלא היה מתבטל כל היצר הרע של כל העולם כולו כי כשיהודי היה מבטל את היצר הרע שלו אז מתבטל כל היצר הרע של כל העולם כולו אם אדם מבטל את הבחירה מן העולם אז זה אומר הלשם שבו ואחלמה ולא יכלו להתמהמה עוד שניה אחת אם היו שוהים במצרים היתה מתבטלת הבחירה מעוצמת הניסים שהלכו וגדלו מרגע לרגע והיתה מתבטלת הבחירה אפילו מהמצריים והיה מתבטל היצר הרע מן העולם ולא היה יותר שום שכר על עבודת ה' אז לכן לא יכלו להתמהמה ה' אומר אני רוצה שיהיה לכם עוד בחירה תצאו מיד כי פה זה מגלים ניסים גדולים שכל נס ונס מבטל לנו את הבחירה עוד יותר ועוד יותר אז זה פירוש הלשם שבו ואחלמה אבל עכשיו נשאלה שאלה מה פירוש הדבר הזה שאפו אפו בט"ו עשו לחם? אפו לחמים וכי יכלו לאפות לחמים? רצו לאפות לחמים אבל בסוף הם לא הצליחו היה איזה אונס איזה תקלה המצרים גרשו אותם הם החליטו לקחת את הקמח עם המים את העיסה שלשו אותה מיד החוצה לשמש ומיד זה נאפה נהיה נס גם לפי טבע גם לפי נס אז שואל הר"מ איך יתכן איזה יהודי עושה לחם בפסח? אין כזה דבר יהודי עושה לחם בפסח? אז דור דעה דור דעה יעשה לחם בפסח? אפוא שמענו כזה דבר בפסח עושים לחם? אי אפשר לחכות שישה ימים? כל כך הם היו רעבים מסכנים? אז שואל הר"ן מה פירוש הדבר הזה שהם אפו וזה שאנו אומרים מצה זו על שם שנגאלו אבותינו ממצרים ויאפו את הבצק זה המשנה _______ לא יכלו להתמהמה אז שואל הר"ן ואם לא יכלו להתמהמה אז הם כנראה מחמיצים את העיסה היה מותר לאפות לחם? אז אומר הר"ן שפסח מצרים החיוב לאכול מצה רק היה יום אחד והאיסור לא יראה לך שאור בכל גבולך זה לא היה בפסח ראשון בכלל כל החיוב מקודם מדברים על פסח לדורות _______ בחודש האביב ואחרי זה וידבר ה' אל משה לאמר קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי יהיו _______ לא יאכל חמץ אסור לאכול חמץ עוד לא היה איסור של בל יראה ובל ימצא היום אתם יוצאים בחודש האביב ואחרי זה והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני האמורי והחיתי _______ שבעת ימים תאכל מצות _______ לא יראה לך חמץ בכל גבולך זה רק הולך על מצוה לדורות שתבואו לארץ _______ ואחרי זה אתם תעשו את הפסח שבעת ימים ואל תאכלו מצות שבעת ימים ואז לא יראה לך שאור בכל גבולך שבעה ימים האלה והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה לי ה' בצאתי ממצריים אז לכן יש פטר חמור תפדה בשה אז כל האיסור של לא יראה לך חמץ לא יראה לך שאור בכל גבולך זה רק מתחיל בפסח דורות שישראל יצאו ממצרים עוד לא היה האיסור הזה עוד לא היה האיסור הזה בכלל העיקר תאכלו אותו _______ קרבן פסח הוא לה' אז אומרים המפרשים זה מובן יושב בהגדת הכל בו אז הוא מביא את הפירוש הזה אומר ככה שהחיוב של מצוות עם קרבן הפסח אומר זה היה החיוב כמו של קרבן תודה הקרבן תודה היו צריכים להביא שלושים מצות ועשר חמץ ונותנים לכהן מצה אחת מהשלושים מצות נותנים לכהן שלש מצות אז זה הזכר שלש מצות שאנו אוכלים זה השלש מצות שאנו נותנים לכהן מקרבן תודה והמצות האלה שכתוב כאן אכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו לא כתוב תאפו מצות תעשו מצות זה לא כתוב כאן אתם תאכלו את הבשר את הבשר תאכלו עם המצות עם המרורים כלומר בפסח הזה הוא היה כמו קורבן תודה שעכשיו אנחנו נותנים לה' קרבן תודה על שהוציא אותנו ממצרים וכל קרבן תודה צריך להביא אותו עם מצות אז המצות הזה הוא טפל המצות הראשונים שה' ציווה לאכול אותם בליל הסדר זה היה המצות שהם טפלים לפסח המצות האלה היה כמו קרבן תודה שהיו טפל לבשר אם יש בשר אז יש מצות אם אין בשר אז אין מצות איך אפשר לאכול מצות בלי בשר אז עוד לא היה החיוב אז לאכול מצות בפני עצמן החיוב היה אז לאכול את המצות ביחד עם הפסח ואם אין פסח אז אין מצות ומכיוון שכולם עשו את הפסח לא היתה כזו שאלה ואכלו את המצות עם הפסח בתור קרבן תודה בדומה לקרבן תודה זה היה מן קרבן תודה כזה כמו קרבן תודה שאוכלים את המצות עם הפסח אבל עוד לא היה אז החיוב שלאכול את המצות לכל הדורות החיוב הזה רק נהיה מתי נהיה החיוב הזה? אחרי שעם ישראל הוא כבר גמר את אכילת המצה לפי הר"ן אז היה חיוב לאכול את המצה גם ביום ואסור היה לאכול חמץ גם ביום אבל לפי "שיבולי לקט" והמהר"מ אז זה מובא בעניני האגדה גם כן אז לפי השיבולי לקט השיבולי לקט אומר החיוב לאכול מצה והאיסור לאכול חמץ זה היה נוהג רק לילה אחד לפי ר' יוסי אז מדברים על יום אחד אבל אומר השיבולי לקט שהחיוב לאכול מצה ולא לאכול חמץ זה היה רק לילה אחד ולמחרת ביום היה מותר לאכול חמץ אומר השיבולי לקט כבר זה שהם אפו את הבצק אז לפי הר"ן הם הכינו את זה למחרת לפי הר"ן היה מותר לאפות כי מה שאין איסור שלא יראה לך חמץ בכל גבולך אז הם אפו את זה לצורך מחר הם יוצאים עכשיו לדרך היום הם יאכלו מצות? מיד מהשקיעה מצאת הכוכבים הם החלו לאכול חמץ אז הם אפו את זה כדי לאכול אחרי השקיעה מליל ט"ז אבל לפי השיבולי לקט הם אפו את זה כדי לאכול את זה מיד כי היה מותר לאכול את זה מיד את החמץ אסור לאכול חמץ רק בליל ט"ו בלילה אז ממילא עכשיו יוצא דבר כזה שיש פה עכשיו שני עניינים במצה יש שני עניינים ובאמת הנוסח בגמרא הנוסח הראשון בגמרא שאכילת מצה לדורות החיוב לדורות זה כיוון שיצאו בחפזון אז עכשיו יש שאלה אתכם אם אנחנו אומרים שהחיוב לדורות כי יצאו בחפזון הרי הקב"ה אמר שה' דבר אל משה רבינו ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמר _______ חדשי חדשים לחודשי השנה _______ ה' אמר כל זה חודש ואז הוא כבר אומר והיה היום הזה לזכרון וחגותם אותו לחג לה' אלוקיכם _______ ה' אמר את החיוב לאכול מצות לדורות מילא נגיד שלא אותו דור אז לפי הר"ן היה חיוב לאכול מצה לילה ויום אלפי השיבולי לקט היה חיוב לאכול רק בלילה אז מסבירים לפי השיבולי לקט שזה לא רק בלילה כי החיוב הוא זה אומר האבודרמי אני חושב אז החיוב הוא לאכול מצה בת עשרים וארבע שעות גם לפי הר"ן שאומר לילה ויום זה עשרים וארבע שעות אז רוצים להגיד שלשיבולי לקט יש עשרים וארבע שעות רק מה זה מתחיל ביום י"ד אז ביום י"ד מחצות כבר אסור שיהיה חמץ אז כמו שקדשים אוכלים אותם קדשי קודשים אוכלים אותם ביום וממשיכים בלילה אז ככה היה הדין גם כן שבאמת התחילו לאכול מצות מיד מחצות של ארבע עשרה וזה היה כאילו עשרים וארבע שעות עד הבוקר זה כמו עשרים וארבע שעות הקב"ה רצה שיהיה חיוב לאכול בשר יום שלם אז לפי השיבולי לקט זה מתחיל החיוב בחצות של ארבע עשרה ולפי הר"ן זה מתחיל מליל ט"ו אבל אפילו שניהם מסביר שהחיוב עצמו בעצם כמעט עשרים וארבע שעות עכשיו הקב"ה אומר שהיום הזה אבל זה לכולי עלמא אז פסח היה רק יום אחד רק השאלה היא אם זה יום אחד התחיל בארבע עשרה בהנץ בעלות השחר של ט"ו ונגמר בצאת הכוכבים של ליל ט"ז אז היום הזה אז ה' ציווה בראש חודש אז אומר היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותם חג לה' תחוגו היום הזה אני רוצה זה היה רק יום אחד לכולי עלמא זה היה רק יום אחד אז היום הזה שהיה רק יום אחד אני רוצה שהיום הזה תחוגו אותו לכל הדורות שבעה ימים עכשיו זה היה באמת רק יום אחד קיבלת את המוחין ביום אחד כאלה מוחין גדולים ביום אחד אבל באמת מה שאני רוצה מכם שתעשו את זה לדורות וזה ה' כבר אומר בראש חודש בראש חודש ה' מדבר כבר על עשור לחודש ועל פסח מצריים שזה יום אחד וגם על החיוב לדורות אומר למשה תצווה להם לדורות שלדורות שבעת ימים מצות יאכלו ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם כל אוכל חמץ _______ אז כאן אומרים רק על אוכל חמץ גם תשביתו זה הכל הולך על אכילה זה כאן מרומז גם פסח מצרים שאסור באכילה וגם פסח לדורות שצריכים בל יראה ובל ימצא ומתחיל אז החיוב לדורות אז עכשיו השאלה עכשיו נשאלת השאלה שה' הלך וציווה למשה רבינו בראש חודש ניסן ואמר לו משה רבינו לך תגיד לבני ישראל שיקחו בעשור לחודש שה' לבית אבות ותגיד להם שיוציאו את הפסח בארבע עשרה ויאכלו אותו עם מצות ומרורים בליל ט"ו ואחרי זה תגיד להם שיעשו פסח שבעה ימים לדורות על סמך מה הוא אמר את זה? הוא אמר את זה על סמך זה שהם אוכלים מצה עכשיו ויאכלו מצה בליל ט"ו או הוא אמר את זה על סמך שיאכלו את זה בחיפזון הרי זה שיצאו בחפזון זה היה הפתעה הרי זה שיצאו בחפזון זה היה הפתעה ליהודים בכלל היהודים לא ידעו שיצאו בחפזון אז עכשיו אומר להם בעשור לחודש תקחו שה לבית אבות ואחרי זה בלילה תאכלו מצות עם פסח ומצות תשחטו את הפסח בארבע עשרה ותאכלו אותו עם מצות ומרורים תאכלו אותו בליל ט"ו ואחרי זה תעשו שבעת ימים מצות בפסח לדורי דורות אז עכשיו השאלה אז השנה אנחנו באים ואומרים בהגדה וזה נוסח הרי"ף זה הנוסח שהכניסו לנו למשניות בתוך הגמרא שאנחנו אומרים שאנחנו אוכלים את המצה על שם שאבותינו יצאו ממצרים כי גורשו ממצרים _______ יש פה נקודה של הפתעה נקודה שלא ציפו אותה מראש זה לכולי עלמא עם ישראל לא ידע שיגרשו אותם עם ישראל חשבו שיצאו בנחת ויספיקו לאפות את המצות ויסדרו את החבילות לפני הצהרים והלילה היה ליל הסדר עד הבוקר כל הלילה רקדו שרו היו צריכים להכין את החבילות המזוודות כמה שיכלו לסחוב ובצהרים הלכו לאפות חשבו שיצאו לפני השקיעה אחרי הצהרים שנגמור לאפות את הלחם פתאום איך שהם שמים את העיסה שמים את המים עם הקמח פתאום באים מגרשים אותם צועקים עליהם תלכו מספיק אי אפשר יותר שניה אחת להחזיק אותכם כאן אז עכשיו ה' ציווה את משה לעשות את הפסח שבעה ימים לאכול מצות שבעה ימים על סמך מה הוא אמר את זה? על סמך שהוא אמר לאכול בליל ט"ו את הפסח עם מצות או על סמך שהוא ידע שה' ידע שבסוף יהיה בחיפזון? בסוף יהיה הפתעה בסוף יצאו בשערותיו צרורות צרורות וסבלותם על שכמם ובסוף ילכו עם כל מיני טסים ומגשים ילכו עם כל מיני לוחות עץ ובזה ישימו את הבצק וה' ידע שככה יהיה אז נגיד שה' ידע לכתחילה כל זה הוא מביא כאן בשתי האגדות האלה גם הגדה כל-בו וגם עניני אגדה שהוא שואל שם את כל השאלות ומביא את כל השיטות איך להסביר שמצד אחד הקב"ה אמר למשה רבינו שהיום יאכל מצות ומצד שני אנחנו אומרים על דבר שקרא אחר כך על דבר שבכלל עם ישראל לא ציפה לזה והקב"ה שידע את הכל הוא קובע דורות מראש הוא ידע מראש מה שיהיה והוא ידע שבסוף עם ישראל יגורש בחיפזון יגורש בשיא המהירות ולא רק שגורש בשיא המהירות אומר הרמב"ם שההפתעה היתה כאן אומר עד שנגלה אליהם מלך מלכי המלכים זה שהמצרים גרשו אותם אומר הרמב"ם זה עוד לא היה מספיק אומר מה שקרה כאן שלא הספיק בצקם להחמיץ היתה פה התגלות עצומה היתה פה התגלות עצומה של מלכי מלכי המלכים הקב"ה היה פה גילוי שכינה הוא אומר זה שאנחנו אומרים במורא גדול בגילוי שכינה זה שהמצרים גירשו אותם הם לא פחדו מהם שיגידו תלכו תברחו זה לא ישכנע אותם ואנחנו לא מפחדים מכם אלא מה שאומר הרמב"ם זה הוא מביא כאן בהלכה ד' וזה גם כן הרמב"ם מביא כאן _______ של הרמב"ם כל נוסח ההגדה זה כמעט דומה לנוסח שלנו כמעט זה אותו דבר אז אומר הרמב"ם שצריכים להגיד אח"כ מצה זו שאנחנו אוכלים על שם מה? על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ אז נגלה להם מלך מלכי המלכים הקב"ה זה בדיוק אותו נוסח גם בהגדה וגם בפרק שמיני בהלכות פסח הלכה ד' זה אותו נוסח אז שנגלה אליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגלה מיד שנאמר ויאפו את הבצק שהוציאו ממצרים כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צידה לא עשו להם אז פה הרמב"ם מגלה לנו דבר חדש לגמרי אומר שמלבד זה שהם גורשו מסביר לנו דבר שהפסוק לא כותב אותו שכתוב בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על כל צבאותם שבני ישראל לא ידעו עד שיאמרו את כל צבאותם אז מה זה כל צבאותם? עד שכל אחד ראה מחנה של שישים ריבוא מלאכים הולכים איתו כל יהודי ויהודי וזה היה כאן גילוי שכינה שנגלה להם מלך מלכי המלכים בא לגרש אותם אז עם ישראל עד שכל אחד לא ראה אותו על כל צבאותם אז כתוב מה זה על כל צבאותם שכל יהודי ויהודי יש לו צבא של שישים ריבוא מלאכים שהולכים איתו אצל כל יהודי ויהודי וזה מה שהתגלה להם אותו רגע הם לא היו יוצאים אפילו שהמצרים איימו עליהם להרוג אתכם אם לא תצאו ככה אתם הורגים כבר את כולנו אתם חייבים לצאת אבל עם ישראל אומר הרמב"ם לא יצא עד שנגלה להם מלך מלכי מלכים הקדוש ברוך הוא וזה שאנחנו אומרים ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את ישראל ממצרים על כל צבאותם אז מה זה על כל צבאותם? שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ומה כתוב אחר כך ויהיה בעצם היום הזה? הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על כל צבאותם כי המצרים אמרו _______ אצל אברהם אבינו כי כמו אצל אברהם אבינו אמרו אנשי חברון אצלנו לא תעשה כזה דבר אכזרי תינוקות וילדים כל יליד בית ילדים בגיל שמונה תתחיל לחתוך אותם כזה אכזריות אברהם אבינו כנראה שבגיל מסוים בגיל מאה תשעים ותשע אדם מאבד את השפיות זה יכול להיות צדיק יכול להיות טהור יכול להיות קדוש אבל זה דבר רגיל שאנשים בגיל זיקנה _______ אדם צריך להתפלל אל תשליכני לעת זקנה אדם מתפלל שאני אהיה שפוי עד הזקנה אדם בגיל שבעים מדבר על חסד בגיל תשעים ותשע שדבר תשעים שנה רק על חסדים ורחמנות לוקח תינוקות בני שמונה ימים ומתחיל לחתוך אותם חתיכות חתיכות אנשים ומבוגרים זקנים גם כן סכנת נפשות מילא אדם צעיר זה גם לא מעשה של רחמים אבל לקחת צעירים תינוקות וזקנים שזה ממש פיקוח נפש ובאמת מביא לנו השפתי חכמים הוא מביא לנו בפרשת וירא אומר ששניים מתו אומר זה כבר לא היה פשוט אנשי חברון אמרו אם משהו כאן ימות אנחנו נרצח פה אין כולם לוקחים אנשים מתחילים לחתוך חתיכות מהגוף לפעמים יש שטף דם ואם אדם ימות והם ראו ולא יהיה בעיר שלנו דבר כזה אנחנו לא ניתן אם זה אז מביא השפתי חכמים מדרש שפתי חכמים השלם במקראות גדולות אומר שבאמת שניים מתו זה לא היה פשוט בכלל להתחיל לחתוך אנשים זקנים זה ה' ירחם דין רוצח ולכן _______ ענר ואשכול היו נגד זה מה פתאום דבר כזה ה' אמר לך להרוג אנשים? זה לא יתכן זה דמיון סכנה בגיל תשעים יכול להיות בעל דמיון אז באמת כתוב אלוני ממרא רק אלוני ממרא אמר אם ה' אמר לך תעשה מי אומר שה' אמר לך מי אומר שראית נכון מי אומר שהבנת נכון _______ שה' דבר אליך שהבנת את הכוונה שלו אולי לא הבנת טוב תשאל עוד פעם כי ענר ואשכול היו נגד זה אז אומר השפתי חכמים שפתי חכמים ארוך מאוד ט"ו בניסן זה היה פסח ואז היה ברית מילה _______ אסור למול בפרהסיה הוא הלך לשאול את ענר ואשכול אמרו אל תעשה את זה ה' אמר לך אולי לא הבנת אולי אתה לא שומע טוב ה' לא יגיד דבר כזה לעשות מעשים אכזריים להרוג אנשים אם אדם ימות אז מה יהיה? אתה רוצח אז ענר ואשכול היו מוחים בו אמרו אל תעשה את זה כמו שכתוב במדרש תנחומא שרק ממרא אמר אם ה' אמר תעשה מי אמר שה' אמר לו אתה שמעת שה' אמר לו? אולי פעם נדמה לו? אומר התחילו לשאול את ממרא מה אתה מחזק אותו? ואם אדם ימות כאן? אולי פעם נדמה לו? אומר התחילו לשאול את ממרא מה אתה מחזק אותו? ואם אדם ימות כאן? אתה תחיה אותו? מה אתה מחזק אותו? אדם בגיל תשעים ותשע אולי הוא שומע דמיונות? מי יודע? ויש מדרש אגדה שמל את ענר ואשכול ומתו השניים הראשונים באמת מתו היה ענר ואשכול שהם מיחו בו אמרו לו אל תעשה את המילה בסוף הם שהו בחוץ כולם ימולו? הרמב"ם אומר שהיה לו רבבות רבבות אנשים היו לו רבבות רבבות גרים אז כולם ימולו והם לא ימולו? כבר אי אפשר הם מיחו וצעקו זה ה' לא אמר לך וזהו רק נדמה לך ואולי הם בכלל עובדי עבודה זרה הם בקושי האמינו בה' הם אמרו אולי ה' נהיה אכזרי בגיל מסוים לא ידעו איך להסביר את זה נראה לו כל מיני דברים אנחנו לא מסכימים לזה אולי ה' לא אמר לך ואם ה' אמר לך אז ה' אולי גם משנה עיתים מחליף את הזמנים היה פעם עוד בעל חסד עכשיו מדבר ככה לא מבינים מה קורה כאן בעצם על כל פנים ענר ואשכול אז מביא השפתי חכמים מדרש אגדה אותו ענר ואשכול שמיחו באברהם אבינו והם מיחו בו אז אותו ענר ואשכול כיוון שהם מיחו והם לא רצו למול למה הם מלו? בגלל לחץ חברתי זה ייתכן? הם בחברה הזאת וזה החברה שלהם כל הגרים של אברהם זה החברה שלהם והם מעורים בחברה והם ראשי החברה והם האנשים הפעילים בחברה פתאום כולם ימולו והם לא? זה כבר המקום שלהם אז מה כבר אפשר לעשות אז הם הלכו כמו העולם כמו שאברהם קפץ לכבשן האש גם הוא קפץ אם אברהם קופץ גם נכנס אז היית ענר ואשכול הם בכלל לא רצו לימול ומה גם שמחו באברהם וצעקו עליו שלא יעשה את זה שה' לא אמר לו וכו' אז עכשיו שאתם עד שהולכים למול בלחץ חברתי אתם לא מאמינים בזה ולא רוצים בזה לא מאמינים שה' דבר עם אברהם או שה' לא אמר לאברהם או שה' חס ושלום החריב את הגבול שלו כל מיני דברים מה שהם הסבירו שם אז חולקים על אברהם חולקים על ה' חולקים על ה' חולקים על הכל על הכל הם חולקים אבל בכל זאת אברהם זה הרב שלהם הם בישיבה של אברהם אז מה הם יעשו מה שכולם יעשו אז גם הם יעשו אין להם ברירה מביא השפתי חכמים מדרש הגדה אומר אז כיון שהם הלכו למול בכח ובגלל לחץ חברתי כדי לא להיות שונה מאחרים כמו שהרן קפץ לכבשן האש אחרי אברהם אבינו אז אם ככה אתם לא תחיו אתם אמרתם שימותו מזה ומתים מזה אז תמותו כמו שאמרתם כמו שאתם אמרתם ככה זה מתקיים אז באמת אומר המדרש אגדה אשכול וענר מתו כי אלה שלא מאמינים בזה רק עושים בגלל סתם ככה כי החברה כי הם עם החברה הזאת אז הם לא מחזיקים מעמד בסוף הם לא מחזקים מעמד בשום דבר ככה סתם זה עכשיו זה המקום שלהם את זה הבעצם היום הזה כתוב בשלש מקומות בעצם היום הזה אצל נח כתוב בעצם היום הזה שאמרו על שדור המבול שיגיע שעת הצהריים שנח היה צריך להכנס לתיבה נעמוד ולא ניתן לו נעמוד ליד התיבה ולא ניתן לו אז באמת הם עמדו ליד התיבה ולא נתנו לו אז באו אריות ודובים התחילו _______ בהם אז בעצם היום כתוב אצל נח כתוב אצל אברהם שאנשי חברון אמרו שלא יתנו לו למול בשום אופן את עצמו פה הוא לא יעשה שחיטה של אנשים וגם המצרים אמרו שבשום אופן לא ניתן ליהודים לצאת המצרים אמרו אנחנו נעמוד כולנו אפילו אם פרעה ישלה אותנו אנחנו נעמוד ברחובות מליוני אנשים לא ניתן להם לעבור לא ניתן להם לעבור אז ה' אמר להם אתם אמרתם שתעמדו מליוני אנשים לא תתנו להם לעבור אני אומר בעצם היום הזה בצהרי היום אתם עוד תעזרו להם לצאת עוד תדחפו אותם תגרשו אותם עוד יהיה בדיוק הפוך אבל היהודים לא יצאו וזה מה שאומר הרמב"ם עד שנגלה אליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה עם כל הגירושים של המצריים והאיומים שלהם הם חיכו להיתגלות אלוקות לראות את ה' פנים בפנים זה א-לי ואנווהו _______ ענני הכבוד זוכה הם יצאו ממצרים כאן נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!