תמלול מקורי — שיעור 90

שיעור ב' שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו אז שלח חושך ויחשיך היה כזה חושך ויחשיך חושך של חושך שהיה אפשר לשחוט את כל המצריים אף אחד לא יכל לזוז מהמקום שלו ואף על פי כן מי ניצח? ניצח הכת שהאמינו במשה רבנו אלה שבכלל לא האמינו במשה רבנו אז ישר מתו אבל גם אלה שהאמינו שהגיע זמן הגאולה ואפשר לצאת ממצרים אז הם רצו לצאת עוד יותר ממשה רבנו אז רוב העם רצה לצאת עוד יותר ממשה אם כבר אז כבר אם כבר יש מכות למצרים אז נצא מה מפחדים מהם מה צריך לפחד מהם אז בוא אז בואו נצא כמה צריכים לחכות עוד חודש עוד חודש עוד חודש עד מתי נחכה כאן הנה - מכת חושך אז נצא אז אז אז מספר לנו דוד המלך התהילים את את בני ישראל שכבר אלה שכן האמינו במשה רבנו והאמינו בגאולה אבל היה להם ריבוי אור של גאולה אז הם חשבו שכבר אפשר לצאת עכשיו אז לא מרו את דברו אז הם לא מרו את דיבורו של משה רבנו כי אחרת מה מה הפירוש שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו מה על מה זה הולך מילא על צפרדעים על כינים אז אפשר להגיד שהחיות הלכו ערוב אבל מה חושך בא החושך ויחשיך מה זה לא מרו את דברו - והחושך לא לא מר את דברו מה זה ולא מרו מי לא מרו מה מה הקשר לפסוק הזה אלא ולא מרו את דברו אלה שזכו להאמין במשה משה רבנו אמר להם עוד לא הגיע הזמן עוד חודש - חודש זה היה בדיוק בשושן פורים בדיוק בט"ו כל כל מכה הייתה חודש היה הפרש מכת בכורות זה היה ט"ו ניסן אז - שושן פורים זה אומר ר' נתן בהלכות עירובין הלכה ד' שהשושן פורים יותר גבוהה מפורים למה כי השושן פורים אז מתגלה ההארה של הצדיק האמת כי מרדכי ואסתר מסביר ר' נתן הם גילו לנו מה זה אמונת חכמים שמרדכי ואסתר אז מרדכי אמר להם לא אל תלכו למשתה של אחשוורוש בשום אופן שבעולם אל תלכו למשתה של אחשוורוש זה היה בשנת 3 למולכו הסיפור הסיפור של של פורים זה 12 למולכו 9 שנים קודם אמר להם משה רבנו לא תלכו בשום אופן מרדכי הצדיק אל תלכו בשום אופן למשתה אז הם הלכו אז אז כולם צחקו על מרדכי הצדיק מה זה לא ללכת למשתה מורדים במלכות כל העם כל העם מוזמן היהודים לא הולכים יהיה מיד תיכף על היהודים גזירות על היהודים ואחר כך אחרי שהגיע שנת 12 למלכו אז אמר להם מרדכי הצדיק לא להשתחוות להמן ומרדכי והגמרא עושה שם חי חילוקים בעבודה זרה אם זה אם זה - איזה עבודה זרה אז היו הרבה שהתירו את העבודה זרה הזו אמרו מה מה יש כאן המן המן הלך עם צלם לפרעה השתחוו מה פרעה פרעה לא לא היה צלם הוא אמר לי לי יאורי ואני עשיתיני פרעה אמר שהוא עבודה זרה ממש כתוב - לי יאורי ואני עשיתיני וכולם השתחוו לפרעה ויעקב השתחווה לפרעה כולם השתחוו לפרעה אז פרעה פרעה אמר לי יאורי ואני עשיתיני כולם השתחוו לו אז מה העניין לא להשתחוות להמן מה המן המן עוד לא אומר שהוא עבודה זרה ממש היה לו עבודה זרה על הצאוור אז זה עוד עוד פחות אפילו אלא החילוק היה ששם לא היה גזרה על עם ישראל כל מה שהמן עשה את הגזרה שישתחוו לו כי הוא רצה שהיהודים ישתחוו לו וזה מה שידע מרדכי הצדיק הוא רוצה שהגויים ישתחוו לו? הוא צריך את העולם? הוא רוצה - את עם ישראל הוא יודע שעד שיש עם ישראל בעולם אז אומר ר' נתן בהלכות נפילת אפים אומר הלכה ד' סעיף ד' אומר ר' נתן שכל הקנאה של המן הרשע היה בשמחה של עם ישראל זה היה הקנאה של המן הרשע שהמדרש אומר שהיה בא המן לאחשוורוש ואומר לו היהודים עושים - שה"י פה"י מה זה שה"י פה"י? שבת היום פסח היום שה"י פה"י שבת היום פסח היום אצל היהודים תמיד שבת תמיד פסח פה 7 ברכות פה ברית מילה פה פדיון הבן כל יום יש להם שמחה אז הוא אמר אז אומר אז אומר אז אומר המדרש המן אתה מתקנא בשמחתם של ישראל חייך אני מוסיף להם יום אחד על חשבונך מסביר ר' נתן שכל הקנאה של המן הייתה דייקא בעם ישראל כי ויספר להם המן את רוב עושרו את עושרו ואת רוב בניו ואת אשר גדלו המלך על כל השרים לא זאת בלבד אלא שלא הזמינה אסתר למשתה רק אם אותי אסתר מזמינה למשתה רק את המן כל העולם ולא סתם היא סיכנה את החיים שלה 30 יום לא נקראה לבית המלך והיא סיכנה את החיים שלה היא רוצה את המן למשתה וכל העולם לא מבין מה היא צריכה את המן למשתה איזה סוד יש לה שהיא צריכה להגיד את זה לפני המן אז היא סיכנה את החיים להזמין את המן זה הכבוד הכי גדול שיש בעולם והמן הזה אומר וכל זה איננו שווה לי כשאני רואה את מרדכי היהודי יושב שער המלך ומרדכי שמח מרדכי צוהל מרדכי רוקד אני לא יכול לסבול את מרדכי הצדיק אז אומר ר' נתן אז זה כל הקנאה של המן היה שהיה אפילו שהוא הכי עשיר בעולם שהוא גילה את כל האוצרות של נבוכדנצאר שהוא טמן אותם בפרת והוא הגיע לכאלה והוא זכה שכל הבנים שלו היו ראשי ממשלות בכל ה127 מדינה ורב בניו ו' ר' ב' זה 208 בנים היה לו אז היה לו 208 ואחד אומר 214 בנים רוב מלא היו לו 214 בנים וכולם ראשי ממשלות שרים גדולים בכל המדינות וכל זה לא שווה לי מדוע אומר ר' נתן כי הוא לא יכול לסבול את השמחה של עם ישראל כי אפילו שהוא ראש ממשלה כזה גדול וכל בניו ראשי ממשלה אבל שמחה אין לו כי שמחה אי אפשר אומר ר' נתן רק מהצדיק האמת שמחה זה רק מהתרי"ג מצוות שמקושרים לצדיק האמת אז יש שמחה אם לא אין שמחה אז המן לא יכול לסבול שהוא כזה ראש ממשלה כזה גדול העשיר הכי גדול בעולם ושמחה אין לו וכשהוא רואה את היהודים שמחים אז זה דוקר אותו מילא הוא רואה את הגויים אז הגויים בכלל לא שמחים הם עצובים משתכרים אז הם שמחים הגוי לא יכול להיות שמח אז הוא יכול להיות שמח עם הבקבוק שלו אבל ככה הוא לא יכול להיות שמח בכלל היהודי שמח סתם ככה לרקוד סתם ככה למד תורה הגיע שבת הגיע שמחה הוא שמח ורוקד ולא משתכר לא משתולל הוא שמח בישוב דעת כי עיקר השמחה זה ישוב דעת עלי עשור ועלי נבל עלי היגיון בכינור שאדם הוא שמח זה בהיגיון וכינור שהוא שר בכינור הוא מנגן בכינור הוא רוקד והוא שמח עיקר השמחה צריך להיות שהשמחה תביא לישוב דעת הרב'ה אומר שלמה לאדם אין לו ישוב דעת - בשמחה אבל ברגע שאדם נמצא בשמחה אז הוא מגיע לישוב הדעת אז כל השמחה שאדם יגיע לישוב דעת נפלאה לכן אומר הבן איש חי על אברהם אבינו שכרך הרבה מאוד הוא אומר שכרך הרבה מאוד גימטריא ישוב דעת כי כל העניין של האדם זה להגיע לישוב דעת על ידי הלימוד ועל ידי החצות על ידי ההתבודדות כי כל העצות של הצדיק זה להביא את האדם לישוב דעת אמיתי וכשיש לו ישוב דעת אמיתי אז הוא רואה שכל העולם הבל הבלים אז הוא רואה שאין עולם בכלל אז הוא רואה את התכלית ר' נתן אומר מי שלא מבין למה הוא חיבר ליקוטי הלכות לא כתבתי לך חידושים כתבתי לאנשים כאלה שעומדים שישכבו עם הרגליים ולדלת אז כל הליקוטי הלכות זה כשאדם יודע שאין בכלל עולם אין שום עולם כל העולם זה רק כדי להרוויח עוד מילה גמרא עוד מילה תפילה עוד מילה תהילים עוד מילה חידושים זה - כי החידושי תורה מסביר ר' נתן שאדם מחדש חידושי תורה אז הוא מחדש הוא מחדש הוא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית אז הוא אומר בהלכות יבום הלכה ג' שכל חידוש העולם כל העולם מתנהג לפי אותיות התורה שאדם לומד את אותיות התורה אז הוא זוכה שעל ידי אותיות התורה הוא מחדש את העולם וכשהוא מחדש חידושי תורה אז הוא זוכה שכל העולם מתחדש ממש נהיים דברים חדשים בעולם כמה שאדם לומד יותר חידושי תורה לומדים יותר בעמקות מסביר ר' נתן בהלכות יבום הלכה ג' אז ככה כל העולם מתחדש ועל זה אנחנו אומרים כל יום המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית זה הולך על החידושי תורה שכל אחד צריך לחדש כל אחד יכול לחדש חידושי תורה אדם לומד בישיבה אז הוא יכול לחדש חידושי תורה הוא חייב לחדש ורק ככה העולם מתחדש אבל החידושי תורה צריכים להיות לא שהוא מחדש חידושי תורה כדי להראות את הגאוניות שלו את הפלפול שלו אלא הוא מחדש חידושי תורה כדי לחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית לחדש את העולם ורק ככה אפשר לגלות את את ה' בעולם לחדש ניסים נפלאות בעולם כי העולם מונהג על ידי ניסים נפלאות כל יום חדשים לגמרי אין יום דומה לחברו אין שעה דומה לחברתה הרב'ה אומר שכל שעה ושעה אדם צריך להוסיף קדושה ודעת כל שעה צריכים עוד קדושה ועוד קדושה ועוד דעת ועוד דעת ואיך הוא מוסיף את זה רק שיש לו ישוב דעת כי אם אדם מתחיל להתעצבן על עצמו למה אני לא לומד למה אני לא מתפלל למה אני לא צדיק למה אני לא קם חצות אז מזה לא יוצא שום דבר הוא צריך לדעת שזה הדברים הולכים לאט לאט ר' נתן אומר הלכות הודאה הלכה ו' זה לא בשנה ולא בשנתיים ולא אלא הרבה הרבה הרבה שעובר על האדם עד שזוכה לקום חצות כל לילה ועד שזוכה להתפלל תפילה בכוח תפילה בהתלהבות תפילה בדבקות ועד שזוכה להתמיד בלימוד התורה אבל בינתיים אפילו אם אדם גם עצם זה שאדם יודע שזה האמת והוא רוצה את זה והוא כוסף לזה והוא לא כוסף בעצבות ולא בעצבנות אלא הוא כוסף לזה בשמחה כי הוא יודע שהוא נמצא בכזה מקום זה הצדיק האמת שהוא יגיע לכל הדברים שבעולם ולכן אנחנו אומרים יציאות השבת שתיים שהם ארבע בפנים שתיים שהם ארבע בחוץ פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית אז ר' נתן כותב הלכות שבת הלכה ז' הוא אומר כל המשנה הזאת מדבר לנו על על על על הצדיק והתלמיד על הרב והתלמיד על משה ויהושע שגם לצדיק יש עייל ונפיק שגם לצדיק וגם ליהושע יש עייל ונפיק אז - ליקוטי הלכות יכול להסביר עכשיו את כל המשנה הזאת כי המשנה הזאת היא מלאה קושיות מינה וביה דבר ראשון קושיה למה הוא התחיל ביציאות למה לא התחיל בהכנסות קודם נכנסים אחרי זה יוצאים מה זה יציאות אומר ר' נתן שהרישא דרישא של המשנה זה הולך על הצדיק האמת שהוא יציאות השבת שניים שהם ארבע בפנים זה מדבר על העייל ונפיק של הצדיק שהוא בפנים שהצדיק אצלו אין בכלל נפיק אלא הצדיק עולה רק מעלה מעלה מדרגה מדרגה שכל מדרגה של הצדיק אפילו אם לנו נדמה שזה יציאות אז להיפך הרב'ה אומר תורה ס"ו זה העניין של הפי שניים של הצדיק שההסתלקות של האור של הצדיק -- ופני משה שמשה קרן אז הוא שם את המסווה אז אומר האר"י מה זה המסווה המסווה שהוא היה נכנס בעייל בחינת איני יודע כי הרב'ה גילה שיש עניין של איני יודע שהעניין של האיני יודע יותר גדול מהיודע אז מה זה הנפיק של הצדיק מה זה היציאות של הצדיק זה העניין של האיני יודע לכן מתחילים יציאות השבת שתיים שהם ארבע בפנים כי מדברים על הצדיק האמת אומר ר' נתן אנחנו מדברים על - של הצדיק האמת שאצלו היציאות שלו זה נקרא בפנים כי היציאה שלנו זה נקרא בחוץ אבל היציאה של הצדיק זה שתיים שהן ארבע למה כי זה תמיד פי שניים כי כשאדם מקושר לצדיק האמת אז הוא עולה כל רגע פי שניים פי שניים -- כמו שאומר ר' נתן בהלכות גביית חוב מהלקוחות והלכות אפותיקי הלכה ה' בסעיף א' אז הוא מסביר שברגע שאדם מקושר עם הצדיק האמת אז הוא כל שנייה שיעור ג' מה שאנו רואים שעל פי הרוב הלומדים חולקים על הצדיקים ודוברים על צדיק עתק בגאווה ובוז זה מכוון גדול מאת ה' יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן יעקב הוא הצדיק המחדש חידושים דאוריתא ולומד - לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רז"ל ומחר לקבל שכרם --- יעקב עקב הסוף שכרו יהיה בסוף ולבן הוא - שתורתו להתייהר ולקנטר חכם כזה נבלה טובה הימנו כי יש בחינת יעקב ולבן יעקב הוא לומד תורה לשמה ולבן זה שלומד תורה שלא לשמה אז נבלה טובה הימנו אם אדם לומד תורה והוא לא מקושר לצדיק האמיתי אז נבלה טובה הימנו כי לבן התורה שלו זה רק לבזות את השני לגדף את השני וזה ידוע שאינו נקרא תלמיד חכם אלא על ידי תורה שבעל פה כי העיקר זה לימוד גמרא זה העיקר כי זה שיודע ללמוד חומש לא נקרא תלמיד חכם צריכים ללמוד גמרא בעיון לא סתם גמרא גמרא בעיון להבין את הגמרא היטב היטב לא סתם להגיד אותה כמו תהילים ללמוד אותה היטב היטב אלא זה שהוא בקי בהרבה פוסקים כי אדם צריך להיות בקי בגמרא ופוסקים בלי גמרא ופוסקים אדם לא יכול להגיע לשום דבר בעולם לא יכול להגיע לתפילה לא יכול להגיע להתבודדות לא יכול להגיע לתיקון חצות כי כי מה שמחייה את המוח זה רק לימוד הגמרא לימוד הגמרא זה כמו לחם וכל מי שלא לומד גמרא לא לומד גמרא בעיון אז אין לו שום כלי להתגבר על התאוות הרעות שלו כי התאוות הרעות נשברות רק על ידי לימוד הגמרא זה מה ששובר את התאוות הרעות רק מה ולימוד הגמרא זה אליה וקוץ בה יכול אדם יכול להיכשל ללמוד גמרא כמו לבן וזה מה שהרב'ה כאן בא להגיד לנו תורה י"ב אז איך לומדים גמרא הרב'ה בא ללמד כיצד לומדים גמרא כי בלי גמרא אי אפשר להגיע לשום דבר בעולם וזה הרב'ה גילה לנו שבת נחמו זה התורה שהרב'ה אמר שבת נחמו נחמו עמי והרב'ה פירש את הפסוק נחמו נחמו כאן בתורה הזו כתוב כי הרב'ה גילה לנו כיצד סוד הגאולה סוד הגאולה תהייה רק על ידי שילמדו גמרא בצורה נכונה שילמדו גמרא בצורה נכונה אז תהייה הגאולה כי או שאדם לא לומד בכלל גמרא או לומד גמרא והוא אומר אתה כמו תהילים או שהוא לומד גמרא אבל את הגמרא הוא לומד אותה חס ושלום לא לא לא לשמה כי הבעל דבר יודע שהכל זה על ידי לימוד הגמרא הבעל יודע הבעל דבר יודע טוב טוב את הכוח של הגמרא הקדושה שכל הגמרא הקדושה זה הכל זה שמות קדושים כל כל דיבור ודיבור בגמרא זה צירופי שמות קדושים וכשאדם אומר את השמות האלה אז על ידי זה הוא מקבל את הכוח אחרי זה להתפלל ואחרי זה לעבוד את ה' ואחרי זה לעשות את השעה התבודדות אז מה שלומד בלא דעת נקרא לבן אז מה זה נקרא בלי דעת שלומד את הגמרא לא כדי לעבוד את ה' אלא לומד את הגמרא בשביל חשיבות כי הרב'ה אומר בלי להיות למדן אי אפשר להגיע לשום דבר בעולם אדם צריך להיות גם צדיק וגם למדן חבל סתם למדן זה מקצץ בנטיעות אז העיקר אז להגיע ולהיות להיות ממש להיות למדן בתורה באמת אבל סתם למדן זה מקצץ בנטיעות כמו שכתוב אחיה השילוני שהיה היה לו שני תלמידים היה לו תלמיד אחד היה לו אליהו הנביא ותלמיד אחד היה לו ירובעם בן נבט אז אחיה חשב שירובעם בן נבט יותר טוב מאליהו הנביא והוא היה בטוח שאליהו ירובעם ירובעם בן נבט זה התלמיד האמיתי שלו - ויהי לבדם בשדה מה זה לבדם בשדה שכל חכמי ישראל דומים עליהם דומים עליהם כעשבי שדה והיו אומרים טעמי וכל טעמי תורה מגולים להם כעשבי שדה --- שהיה אומר חידושים מה שמלה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירובעם בן נבט אין בה שום דופי אז אחיה השילוני חשב שירובעם בן נבט הוא התלמיד האמיתי שלו אז מה היה הסוף שהוא התעוור בסוף ימיו למה כי אם אדם לא יכול להבחין מי זה יעקב ומי זה לבן הוא לא יודע שאליהו הנביא זה התלמיד האמיתי למה כי אליהו הנביא היה הולך לשדה הוא היה מתבודד היה הרבה היה הרבה מתבודד אז הוא חשב שלהיפך שירובעם בן נבט היה יותר טוב מאליהו הנביא אז הוא התעוור בסוף ימיו כי רק הגמרא מנקה את המוח לעבוד את ה' יתברך הרב'ה אומר תורה ס"ב ודע מה שתשיב לאפיקורס איך אדם זוכה להשיב לאפיקורס מה זה אפיקורס זה אפיקורס שבליבו - בכל מילה בכל דיבור בכל אות איך - הרב'ה אומר רק על ידי לימוד גמרא ופוסקים כשהוא לומד גמרא ופוסקים אז זה מטהר לו את המוח שהוא יוכל לעבוד את ה' ואדם צריך להרגיש שהוא לא מתפלל בכוונה הוא לא הוא לא לומד בכוונה ולמה כל הדברים האלה שזה כל זה כי עדיין לא מקושר לצדיק באמת והעיקר זה התפילה בכוונה שאי אפשר להגיע אליה רק על ידי לימוד בעיון לימוד שאדם שאדם מנקה את המוח שלו לגמרי לגמרי עד שזוכה ודע מה שתשיב לאפיקורס כי זה שאדם לא יכול לעמוד לפני ה' שעה התבודדות כי אין לו מספיק אמונה והרב'ה גילה לנו לפני יבוא לפני שיבוא משיח אז תיזל אפיקורסות מהשרוולים של החסידים אז הרב'ה גילה לנו שייזל אפיקורסות מהשרוולים של כל אחד ואחד ומי זה אפיקורסים חסידים זה אנחנו עצמנו כי אם אדם לא יכול לעמוד לפני הקב"ה שעה שלמה ולדבר - שעה שלמה זה מראה שנוזל לו אפיקורסות מהשרוולים וזה שהוא לא יכול ללמוד גמרא לשמה זה גם מראה שנוזל לו אפיקורסות מהשרוולים למה הוא לא יכול ללמוד גמרא לשמה מה מה מה יש בגמרא שאי אפשר ללמוד אותה לשמה אלא ברגע שאדם לומד גמרא אז על המקום יש לו הרהור של כבוד הרהור של חשיבות אז כל הרהור והרהור שאדם מקבל על הרהור לבד בפרט יש לו הרהור על הצדיק האמת אז על הרהור לבד אז על זה נאמר מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח עכשיו זה שבת זכור מה עשה עמלק מה מה מה מה מה רוצים מעמלק - עשה מלחמה הרבה גויים עושים מלחמה עם היהודים למה אומרים מחה תמחה את זכר עמלק להיפך עוד נצחו אותם ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב אז מה קרה כאן אז בא אליהם במלחמה כל כל עד עכשיו בכל דור ודור באים גויים להילחם איתנו לא לא ולא כתוב שצריכים למחות כל גוי שבאו להלחם עם היהודים צריכים למחות את הזכר שלו ולהיפך עם ישראל לא תתעב עם ישראל יש להם איסור לתעב מצריים לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו המצריים שחטו לנו את הילדים שלנו פרעה התרחץ בדם של הילדים שלנו אסור לעשות להם שום דבר אז למה מצרי ששחט לנו את הילדים עינה אותנו 116 שנה בעבדות נוראה אז למה המצריים האלה אז שהם עשו לנו את כל העינויים שבעולם ועשו אותנו בעלי מומים העבידו אותנו עבודת פרך למה אותם אסור לשנוא לא תתעב אסור לך בכלל לשנוא אותם אלא להיפך דור שלישי יבוא להם בקהל ה' ופה עמלק בא הוא בא להילחם כל גוי בא להילחם איתנו בכל דור ודור כל כל כמה שנים אז בא בא הגוי הזה בא הגוי הזה ואין כזה מצווה שכל גוי שבא להילחם אז צריכים למחות את הזכר שלו מתחת השמיים וכאן להיפך עוד נצחו את הגוי הזה ואף על פי כן ואף על פי כן יש יש כזה כזה ציווי מיוחד מחה תמחה את זכר עמלק אלא מה אומרת התורה אשר קרך בדרך פה היה קרך בדרך הקרך בדרך היה שהוא הכניס קושיות על משה רבנו כי עד עכשיו משה רבנו לא אף אף יהודי לא לא ניזוק יצאו ממצרים באו באו המצריים ירו אבני בליסטראות שום אבן היא לא פגעה בעם ישראל וכאן ויזנב בך כל הנחשלים אחריך מי זה הנחשלים זה היה הערב רב והנחשלים שהענן פלט אותם מי זה הנחשלים האלה כל אלה שחלקו על משה רבנו הם הנחשלים אז הנחשלים האלה שחלקו על משה רבנו הנחשלים האלה אותם אותם אז ויזנב בך אז אז ויזנב בך אז נהייה קושיות על משה רבנו למה משה רבנו לא יכול להגן על הנחשלים למה הוא לא מגן על הערב רב אי הערב רעב יעשו בעוד כמה ימים את העגל עוד מעט אבל אף על פי כן הקושיה כבר נכנסה לעם ישראל כי ברגע שכבר שכבר ברגע שיש קושיה על הצדיק אז הקושיה זה כבר כדור שלג שהולך וגודל הולך וגודל ועם הקושיה הזאת עשו את העגל אז אשר קרך בדרך שלפעמים אדם מביא איזה קושיה קטנה לשני ספק קטן לשני בלבול קטן לשני ומהבלבול הזה הבלבול הולך וגודל הולך וגודל הולך וגודל עד שבסוף אחרי חודש חודשיים עשו את העגל אז מה קרה כאן אז פה זה היה יותר גרוע מהמצריים כי המצריים שום בלבול על משה רבנו להיפך הם - לעם ישראל אז ויצעקו וייאנחו מעבודה קשה עם ישראל צעק עם ישראל בכה לקב"ה צעקו צעקות נוראות לקב"ה וידעו שהצרות זה מגיע להם הצרות זה בא על על עבירות שאני עשיתי ולא היה להם שום בלבול על משה רבנו אבל פה להיפך עם ישראל יצאו עם ענני כבוד ירד להם מן מהשמיים מים מצור חלמיש ועוד יש להם איזה הרהור על משה רבנו אז שיש להם הרהור על הצדיק אז זה שהביא לו את הרהור על הצדיק הוא נקרא עמלק אומר - שכל הרהור על הצדיק כל זה יש הרהור על איזה הסחת דעת מהצדיק אם הוא מוותר על שעה התבודדות זה שעה התבודדות - אני לא יכול לקיים אז אני אני פטור לא יכול לא יכול אני משתגע מזה אז אני אני פטור מזה אבל לפעמים אדם אדם כשהוא נהייה פטור אז הוא עושה מזה שיטות הוא אומר לשני גם כן זה לא בשבילך למה אולי השני יכול לעשות שעה התבודדות אני לא יכול הוא יכול אני לא צריך לקנא בו לא צריך בשביל זה לשבור אותו לא צריך להגיד לו לא צריך להגיד לו בשביל זה אל תעשה כי אני לא כי אני לא עושה אני לא זכיתי אז לא זכיתי ולהיפך לפעמים אדם הוא לא זוכה לאיזה דבר ויש לו מזה לב נשבר והוא מקבל לב נשבר נורא ואיום מזה שלא עשה את השעה התבודדות או לא קם חצות ודווקא על ידי הלב נשבר הזה אז הוא זוכה לעלות מעלה מעלה כמו הסיפור עם החוזה שהיה תלמיד אחד של החוזה שהתלמיד הזה לא לא היה לו לא היה לו לפסח שום דבר לפסח לא היה לו ואשתו אמרה לו כל יום תגיד לחוזה שייתן משהו שיגיד למישהו שזה לא אני לא אומר שום דבר החוזה רואה את הכול החוזה יודע החוזה הוא נקרא חוזה כי הוא ראה כל דבר הוא ראה כל דבר הוא ידע והגיע ערב פסח בבוקר ואשתו אומרת לו נו תגיד משהו לחוזה אומר והוא מחליט הוא לא יגיד שום דבר הוא מגיע לחוזה והחוזה אחרי התפילה של שחרית בערב פסח אומר לאחד העשירים תכניס לו כל טוב הביתה תכניס לו מכל טוב ואז והוא והבית מתחיל להתמלא בכל טוב העשיר הזה מביא לו מצות יין בשר דגים כל טוב שבעולם ואחרי שמביא לו כל טוב שבעולם הוא ראה מה מה זה בטחון בקב"ה כיצד אדם יכול לזכות על ידי מידת הביטחון להיפך יש לו את הסדר הכי יפה בעולם הבית התמלא בכול טוב מה שלא היה לאף אחד כזה כול טוב הוא זכה לזה ואז הגיע ליל הסדר והוא עשה ליל סדר בהלהבות בשמחה נוראה ובבוקר כשהוא בא לתפילה אז אחרי התפילה החוזה אומר לכל אחד שלום עליכם אכושר פסח ולא הוא לא אומר שום דבר אותו הוא לא מסתכל הוא מנסה לגשת לחוזה וזה לא עוזר לו שום דבר החוזה לא לא שם לב אליו עד שהוא הבין שהחוזה עושה את זה בכוונה אז הוא נשבר לרסיסים אוי ואבוי לי מה חטאתי מה פשעתי החוזה לא מדבר איתי החוזה לא אומר לי אכושר פסח אז הוא חוזר הביתה שבור ורצוץ ומגיע יום טוב שני של גלויות אז בחו"ל יש עוד עוד ליל הסדר מגיע ליל סדר השני הוא לא יודע מה לעשות הוא לא יכול לגשת לליל הסדר הוא רוצה להתחיל להגיד קידוש הוא לא יכול להגיד קידוש הוא שבור לרסיסים והוא נופל ונרדם על השולחן כל בני הבית נרדמים יחד איתו פתאום לפני עלות השחר איזה שעה לפני אז הוא מעיר את כולם ועושה את הסדר בכזה מהירות והלב שלו כעת שבור לרסיסים של רסיסי רסיסים כבר והוא בא לחוזה והוא חושב אוי מה יהיה איתי היום אם אתמול הוא לא אמר לי שלום עליכם מה יהיה לי עכשיו והחוזה אחרי התפילה ניגש אליו אכושר פסח פנים שמחות אומר לו רב'ה אני לא מבין מה קורה כאן הסדר סדר הראשון עשיתי אותו בכזה התלהבות בכזה שמחה אתה בכלל לא רצית להגיד לי אכושר פסח לא בכלל לא הסתכלת עלי ועכשיו אחרי שעשיתי כזה ליל סדר וכזה ליל סדר שלא עשיתי שום דבר לכאורה ואתה אומר לי ואתה אומר לי שלום עליכם אז אומר לו שאתה אמרת כן אמרו בשמים לא מה שאתה אומר לא אומרים בשמים כן זה הכל זה הפוך ממה שאדם חושב אדם חושב שהוא לא שווה שום דבר אדם חושב שהוא לא עשה כלום שהליל סדר שלו לא מוצלח שהעבודה שלו לא מוצלחת דווקא עכשיו עולה העבודה שלו דווקא עכשיו עולה הלימוד שלו יש אחד שהוא לומד תורה הוא בחינת לבן הוא מלא גאווה מהלימוד מלא שמחה אבל שמחה של גאווה כי אדם לא יכול להבחין מתי זה שמחה של גאווה מתי זה שמחה של דבקות ה' מתי זה שמחה שאני יודע שזה מתנה מהקב"ה שהוא נתן לי ליל סדר בשמחה כי השמחה בליל הסדר צריכה להיות כזה שמחה שיהיה לי השמחה הזו היא באה ישר מהקב"ה ה' זיכה אותי בכזה ליל סדר לא שאני שמח אני אני נהנתי מהליל סדר אלא השמחה צריכה להיות שמחה כזאת שאדם מגיע לשמחה והוא רואה את את המתנה שהקב"ה ריחם על על חוטא ופושע כמוני זה היה ר' נתן ר' נתן אומר כמה שאתה יותר חוטא ופושע אז ככה השמחה שלך הרבה יותר גדולה וזה השמחה של פורים שכשמגיע פורים אז מה זה השמחה של פורים לא שאני עכשיו הולך להינות לשתות לאכול - יום שלם משתכרים משתוללים קופצים לא זה ולכן אחד אחד אחד אחד אחד מתלמידי הבעש"ט אמר אחד הוא אומר למה פורים יותר גדול מכיפורים אומר אתם יודעים מדוע כי אפשר ללמוד בפורים זה אז זה לכן יותר גדול מכיפורים כי אדם רוצה ללמוד תורה אדם לא יכול שנייה אחת בלי תורה אומרים לו תרקוד כל היום תשיר כל היום לכן הפורים יותר גדול מכיפורים כי כיפורים נמצאים בבית הכנסת בדבקות לקב"ה עם פנים לקיר ועומדים בתפילה כל כל היום כולו בפורים אומרים לך תרקוד תאכל תשתה ותחזיק את המוח לקב"ה זה כזה עבודה שר' נתן אמר שהעבודה הזאת יותר גדולה - מיום הכיפורים וזה העינוי הכי גדול שלא זה לא שאדם עכשיו יום לא צריך ללמוד יומיים יש פורים בני ברק פורים ירושלים יומיים לא צריך ללמוד משתוללים קופצים הולכים לפה מסתכלים פה --- צוחקים על זה צוחקים על זה זה לא ככה שמגיע פורים אומר ר' נתן אז הפורים זה עניין שאז רואים את כל המתנות שה' עשה איתנו בכל החיים בכל הזמנים כי העניין של הפורים זה עניין של של שהמן הוא בא לאחשוורוש ואמר לו שהיהודים עושים מכל הזמן שה"י פה"י שבת היום פסח היום אצלם כל יום זה שבת כל יום זה פסח פה שבע ברכות פה ברית מילה פה פדיון הבן כל יום שרים כל יום רוקדים כל יום שמחים הם לא עובדים בכלל אז אמר המן אין הצר שווה בנזק המלך ולמלך אין שווה להניחם אין שום טעם להחזיק כאלה יהודים כאן כי אין הצר שווה בנזק המלך ולמלך אין שווה להניחם היהודים האלה על חשבון מי הם חיים על חשבון המלך הם לא עובדים הם לא הם לא מכניסים שום כסף לאוצר המדינה אז אמר לו אחשוורוש אני מפחד לגעת בהם אם אתה יכול אם אתה רוצה אז הביאו מכל ה127 מדינות הביאו את כל ראשי הממשלה כל השרים כי זה לא דבר פשוט להרוג את היהודים אז והגיעו כל השרים ואמרו לו שאי אפשר להרוג את היהודים בשום אופן מדוע אמרו לו אנחנו יודעים מה שהיה עם פרעה יודעים מה שהיה עם סיסרא יודעים מה שהיה עם כולם יודעים מה שהיה עם נבוכדנצאר 7 שנים הוא נהפך לבהמה 7 שנים הוא נהפך לבהמה כתוב בדינאל אז מה אתה רוצה שנהפך לבהמות מה אתה רוצה שיהרגו לנו את המשפחות שלנו את הקרובים שלנו כי הם ידעו שאם יעשו גזרה על היהודים אז היהודים ינצחו אותם יהרגו להם את המשפחות שלהם את הקרובים שלהם את האחים שלהם את הקצינים שלהם אז מה המן מה אתה רוצה שיהרסו לנו את כל המדינות יעשו שמה בכל העולם כמו שכתוב שהרגו חמישה ושבעים אלף בכל העולם אז הרגו את הקרובים של המלכים את הקרובים של השרים את האחים שלהם את הקצינים שלהם את החשובים שלהם אותם הרגו אז - מה אתה רוצה להתחיל איתם אז המן אמר שאלוקיהם ישן הוא שהאלוקים הוא כבר הלך לישון לכן הוא החריב את בית המקדש אז אומר המדרש שהעיקר מה שהיה כואב להמן אז הכואב להמן זה הש"י פה"י השבת היום הפסח היום כיצד היהודים יכולים לשמוח פה המן מספר להם את את את כבוד עושרו ורוב בניו ואיך שגדלו המלך על כל השרים וכולם משתחווים לפניו ולא זה בלבד אלא רק אסתר אלא אסתר היא זימנה אותו למשתה והשמחה שלו הייתה צריכה להיות השמחה הגדולה ביותר בעולם והוא אומר וכל זה איננו שווה לי אז המן הרשע אומר אומר ר' נתן המן הוא צועק כל זה לא שווה לי כל מה שנותנים לו כבוד וכסף כי זה טבע האדם יתנו לו כסף יתנו לו כל טוב - אפילו הכי גאון בעולם זה לא יעזור המן היה הכי חכם בעולם הוא עשה עץ 50 אמה זה היה בכאלה כישופים אומר ר' נתן בהלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג' זה היה כאלה כישופים שאם אם היה מרים את מרדכי לאמה ה50 היה מפיל אותו באמת כך כותב ר' נתן בהלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ג' זה לא היה סתם כישופים זה היה כישופים שמרדכי זה רק מ"ט שערי חכמה במ"ט שערי בינה והשער ה50 עוד לא התגלה והמן ידע ידעו יש רק מ"ט שערי בינה הוא היה לו שער ה50 של טומאה אז אומר אוי ואבוי -- היה מעלה אותו למעלה אבל הכוח של מרדכי היה שהוא לא עלה למעלה זה היה הכוח שלו שעל ידי התפילה הוא הצליח לא לעלות לשער ה50 לא לעלות למקום הזה ששער ה50 של הטומאה ששמה שום צדיק לא יכול לעמוד כי מרדכי, עם כל כוחות הטומאה שלו הוא עלה על כל הצדיקים בעולם כמו בלעם הרשע שעם כוחות הטומאה שלו הוא היה בקליפה אפילו יותר גדול ממשה רבנו לכן זכור את אשר את אשר עשה לך ה' אלוקיך אשר אהבך והפך את הקללה לברכה שהקב"ה מרוב אהבה שאהב אותנו הוא הפך את הקללה לברכה כי הקב"ה כי הכוח של הקב"ה זה היה להפוך את הקללה לברכה שאפילו שבכלל לא ידעו על מה שהולך כאן כי ככה אדם מתפלל היו ידעו שהגזרה של פורים אז כולם התפללו אבל כשהיה בלעם הרשע אז אף אחד לא ידע שבלעם בא אף אחד לא ראה את זה והקב"ה כיון שהוא אוהב אותנו אז הפך את הקללה לברכה למה כי מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל כי מה טובו אוהלך יעקב שאף אחד לא רואה מהשני אלא להיפך כל אחד אוהב את השני שזה העניין של יעקב ולבן שלבן לומד תורה להתגאות על השני לחרף את השני לצחוק מהשני ללעוג מהשני הוא גמר את הגמרא אז עכשיו יושב עם החבר ועושה שיחת חברים לצחוק על פלוני ואלמוני זה השיחת חברים שלנו היום כל השיחת חברים היום זה רק לצחוק על השלישי ורביעי וחמישי למדו גמרא כמה שעות אז מקבלים עכשיו כזה טעם כזה חשק לדבר על השני זה כזה מתוק לדבר על השני זה כזה נפלא אנחנו שני הצדיקים מבזים את כל העולם צוחקים מכל העולם כמו שאמר הרב'ה יושבים נחמן נתן צוחקים מן העולם אבל הם צחקו מהתאוות של העולם מהתאוות ממון מהתאוות כבוד הם לא צחקו מן העולם כי ר' נתן אומר - שאל תהי בז לכל אדם ואיזהו המכובד המכבד את הבריות אם ישבו ר' נתן ונפתלי וצחקו מן העולם הם לא צחקו לא כמו שהיום צוחקים יושבים שיחת חברים עושים צחוק מכולם הם צחקו מהתאוות מהתאוות כבוד איך אנשים אחרי הכבוד רצים ויכולים להרוג את השני להחריב את החיים בשביל הכבוד ותאוות ממון כל התאוות שבעולם הם לא ידעו מה לעשות איך איך איך איך להרוג אחד איך איך לרצוח ואיך לבזות ואיך לגנות ואיך להפיל אחד את השני העיקר שהוא יישאר הכי הכי מכובד אבל איזה הוא מכובד המכבד את הבריות שכל מה שהתפילה מתקיימת זה רק אל תהי בז לכל אדם מתי התפילה יכולה להיות קיימת אם אדם אין לו בוז לשום אדם בעולם להיפך הוא מרחם על כל אחד הוא אוהב כל אחד הוא יש לו רחמנות אמיתית לכל יהודי ויהודי אז זה הבחינה של יעקב שיעקב לוקח את האבנים ומכניס אותם לתוך האבן שתייה את כל האבנים הוא מחבר אותם ביחד מחבר אותם בתוך האבן שתייה את כל האבנים ביחד שהוא אהב את כל הלבבות שבעולם יעקב אוהב אותם אבל אותו יעקב שלוקח את כל האבנים מחבר אותם למחרת בבוקר הוא מגיע לחרן וישא קולו ויבך וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך הוא התחיל לבכות אומר אתמול בלילה לקחתי את כל האבנים וייחדתי אותם ועכשיו מה אני רואה אומר הרב'ה וישא קולו ויבך - בבוקר שהוא מגיע לחרן הוא רואה אצל כל מי שלוקח את הגמרא הקדושה הוא לוקח את הגמרא הקדושה ומבזה אותה ולומד תורה לא לשמה את התורה שבעל פה את הרחל זה התורה שבעל פה לוקחים את זה ואחרי שגומרים ללמוד את הגמרא אז זה מרגיז אותי וזה מעצבן אותי ולמה זה ככה ולמה ההוא ככה ואחרי שלומדים גמרא טוב טוב אז מקבלים כאלה דיבורים כזה שנאה לשני אז וישא יעקב קולו ויבך ויעקב אתמול בלילה לקח את כל האבנים את כל עם ישראל והוא ייחד אותם ביחד הוא הכניס בהם אהבה אפילו בליבות האבן והוא עשה אותם לאבן אחד ובבוקר הוא רואה ששום דבר לא עזר לו שהולכים להוריד תורה לעם ישראל ודווקא התורה הזאת הגמרא הזאת זה יכניס רק שנאה אחד בלב השני פירוד אחד בלב השני גאווה בלב אחד השני במקום שאחד יאהב את השני ואחד יתבטל לשני אחד ירצה לעזור לשני זה עניין של הלל הזקן שהלל ברגע שהוא ראה אחד שאין לו עבד אז הוא הלך להיות עבד שלו זה היה עניין של הלל והעניין של פינחס בן יאיר אומר ר' נתן הלכות נטילת ידיים הלכה ו' - סעיף פו' אומר מי זה פינחס בן יאיר שהיה יהודי שני יהודים שכחו אצלו שם שני סאים שעורים אז לקח את השני סאים האלה וזרע אותם והוא אמר יהודי השאיר אצלי שני סאים שעורים רחמנות על היהודי הזה אז הוא לקח את השני סאים האלה וזרע אותם וקצר אותם והוציא מהם חיטים והיהודי הזה עוד לא מגיע היהודים האלה עוד לא מגיעים אז הגיע השעה שאליהו לקח עוד פעם את החיטים האלה וזרע אותם ועוד פעם קצר אותם והוא היה לו כבר מחסנים שלמים מהשעורים האלה וכבר עושה כבר שנה שנייה והיהודים האלה לא מגיעים מגיע שנה שלישית הוא לקח עוד פעם וזרע את זה וקצר את זה ויש לו כבר גרנות על גרנות יש לו כבר אוצרות על אוצרות של שעורים והיהודים האלה לא מגיעים אומר המדרש רבה פרשת עקב ר' פינחס בן יאיר 7 שנים כל שנה ושנה יצא בעצמו אמר יהודי השאיר אצלי שני סאים שעורים הרי זה רחמנות על הסאים האלה רחמנות על השעורים האלה הוא יכול הרי להתעשר מזה אז אני יעשה אותו עשיר הוא הלך וכל שנה ושנה זרע את השעורים האלה וקצר אותם מחדש עד שכשהיהודים האלה הגיעו אחרי 7 שנים הם ראו אוצרות אוצרות אוצרות של שעורים וכל זה עשה ר' פינחס בן יאיר לאדם שלא הכיר אותו סתם אנשים ששכחו אצלו שני סאים אז הוא הלך וזרע בשבילם וקצר בשבילם ועשה מזה מחסנים ועוד והוציא מזה את החיטים וזרע את זה ואחרי עוד פעם אחרי --- עוד פעם זרע את זה הכל למה כי ליהודי צריך -- שרק אחרי שהוא לומד את הגמרא אז עם הגמרא אז הוא נהייה שונא הכי גדול ובעל הגאווה הכי גדול והוא רק - את השני וכל היום הוא רק בז וצוחק בלב שלו ועם החבר שלו על החבר שלו ויש אחד שהוא כמו ר' פינחס בן יאיר שאחרי שהוא לומד את הגמרא הקדושה אז הוא בא אולי איזה יהודי צריך איזה עזרה אולי איזה חבר צריך איזה עזרה אולי חבר צריך אולי יש איזה חבר שלא מרגיש טוב אולי אני אחזק אותו אולי אני אשמח אותו אולי אני אגיד לו איזה מילה טובה אבל יעקב רואה שזה לא לא זה רק היה אחד ר' פינחס בן יאיר היה אחד הלל הזקן שהוא ראה שיהודי לא יכול לצאת לרחוב כי אין לו עבד הוא לא יכול לצאת לרחוב הוא עשיר גדול הוא צריך ללכת באיזה סמטה בירושלים אי אפשר לבד לעבור צריך איזה עבד שילך מקודם אז הוא לא יכול לצאת לרחוב מרוב מרוב בושה אז הלך הלל והוא דחף הוא אמר אני אלך לפניו ואני אדחוף את כולם שהוא יוכל ללכת שיוכל לצאת מהבית שלו אז זה היה הלל הזקן וזה היה ר' פינחס בן יאיר וזה היה ר' חנינא בן דוסא שהגמרא בתענית כה' עמוד א' מספרת לנו שהיו שני שיהודי אחד הוא שכח תרנגולים אפילו מילא אצל ר' פינחס בן יאיר אז הפקידו אצלו את השני סאים שעורים אז עוד אפשר יש איזה אחיזה נקודה אבל כשהגיע ר' חנינא בן דוסא אז הוא מצא פתאום לפתח הדלת שני כמה תרנגולים בכלל לא הפקידו את זה סתם שכחו את זה ליד הדלת שלו משהוא שם שם ליד הבית שלו כמה תרנגולים אז הוא לקח אותם וגידל אותם - וביצים ומזה ועוד פעם תרנגולים ונהייה לו תרנגולים ככה הרבה בבית הוא אמר אני אמכור אותם נעשה מזה עיזים ונהייה מזה עיזים ועדרים ועדרים ועדרים של עיזים וכל השכנים צועקים עליו מה אתה עושה לנו פה ר' חנינא בן דוסא מה אתה משגע אותנו עם העיזים שלך הם הולכים לנו בשדות בגינות אי אפשר לישון מהרעש שלהם מה אתה רוצה מהחיים שלנו מה מה מה מי אמר לך לעשות בכלל למה אתה עושה מי ציווה עליך מי פקד עליך איפה כתוב בשולחן ערוך לעשות כאלה דברים כאלה לקום חצות לעשות שעה התבודדות מי מי גילה לך את הדברים האלה ר' חנינא בן דוסא אומר להם תדעו לכם אם זה מזיק לכם העיזים האלה אם איזה עז אכלה משהו מהגינה שלכם או מהשדה שלכם אז אז יאכל אותה דוב ואם העיזים האלה אכלו בשדות יאכלו אותם הדובים ואם לא אז אני אומר לכם שהעיזים האלה יביאו את הדובים בקרניים שלהם אז למחר אז באותו לילה אותו לילה העיזים חזרו מהשדה עם כל כל עז הביאה דוב ויש אומרים שכל עז הביאה שני דובים בכל קרן דוב אחד אז זה היה ר' חנינא בן דוסא זה היה ר' פינחס בן יאיר זה היה הלל הזקן כמו שאומר כמו שכתוב בהלכה וכל מחסור שיחסר לו אפילו סוס לרכב עליו אפילו עבד לרוץ לפניו אתה רואה שיהודי אין לו עבד אתה תהייה העבד שלו אם יהודי אין לו סוס לך תקנה לו סוס שיהיה לו על על על על מה לרכב לא יכול ללכת על הרגליים או שהוא חלש או שהוא מתבייש כי היה לו תמיד סוס ועכשיו הוא פשט את הרגל אז אתה תקנה לו סוס אז התורה הקדושה מלמדת אותנו יש בחינה של יעקב שהבחינה של יעקב היה בוכה על זה למה כי הוא ראה שאף אחד לא מבין את הבחינה של יעקב כולם את הבחינה של לבן מבינים נהדר לשנוא את השני להתרגז על השני ותמיד - בצדק תמיד אדם הוא רודף צדק ויושר ועם הצדק ויושר הזה צדק צדק תרדוף אז הוא רודף את השני למה כי צדק צדק תרדוף אז הוא נהייה רודף צדק אז הוא מדבר על השני ובז לשני ולועג על השני וכל היום הוא רותח בתוכו למה השני עשה לי ככה ולמה הוא עושה ככה ולמה זה ככה אי יש כזה גמרא בתענית כה' עמוד א' על על ר' חנינא בן דוסא ובכד' עמוד א' יש גמרא על ר' אלעזר איש בירתא שר' אלעזר איש בירתא כל כסף שהיה לו היה נותן את זה לגבאי צדקה עד שהגבאים האלה הלכו והיו מתחבאים ממנו כל גבאי שהיה רואה אותו היה מתחבא ממנו אז פעם הלך ר' אלעזר הוא הלך לקנות נדוניה לבת שלו אז הוא ראו אותו גבאי צדקה אז הם מיד ברחו ממנו אז מה עשה אותו ר' אלעזר איש בירתא הוא עוד רדף אחריהם אמר מה אתם עוסקים אמרו ביתום ויתומה אמר יתום ויתמה אז הם קודמים לבת שלי יתום ויתומה קודמים לבת שלו נתן להם את כל הכסף והוא הביא הביתה הוא היה לו רק זוז אחד אז הוא קנה שם כמה חיטים בזוז הזה הוא הביא את החיטים אז הוא זרק את זה שם בתוך בתוך בתוך המחסן אז אמר לו ובאה הבת באה שאלה את אמא אמא האמא שאלה את הבת תגידי לי מה אבא הביא אמרה הוא הביא משהו הכניס את זה במחסן לא יודעת מה שהוא הביא אמרה לכי תסתכלי מה מה מה הוא הביא מי יודע כבר מה הוא עשה עם הכסף בטח פיזר את כל הכסף אז הוא הלך להסתכל אז אז היא רצתה לפתוח את המחסן לא יכלה לפתוח את הדלת של המחסן למה כי כל המחסן התמלא בחיטים ואי אפשר לפתוח את הדלת מרוב החיטים אז היא רצה לבית המדרש אמרה אבא תראה ה' עשה לך כזה נס כי היא ידעה שאבא הביא שם משהו קטן ושם את זה בתוך המחסן לא הביא אוצרות של חיטים צריכים להביא כמה משאיות בשביל זה רק דבר כזה אז היא אז הוא אמר לה תדעי לך שהחיטים האלה אין לך בהם יותר מאשר כל עני צריכים לחלק את זה לכל הכלות לכל היתומים לכל העניים ולך יהיה חלק שווה יחד עם כולם אז זה נקרא שאדם לומד את התורה שלו בבחינת יעקב שאדם --- וזה העניין של פורים של שה"י פה"י שאומר ר' נתן משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים שהשמחה של פורים היא כזה שמחה לא שאני עכשיו נהנה מהפורים אני הנהנה אני השמח זה כמו המעשה עם הליל סדר שהוא נהנה מהליל סדר הוא לא נהנה מהליל סדר שהוא הוא נהנה מהביטחון שלו אני בעל ביטחון אני הצדיק עושה פורים אני הצדיק רוקד בפורים אלא כל הפורים אומר ר' נתן זה העניין שמגיע שמגיע פורים אז הארת מרדכי ואסתר זה הארת הצדיק האמת - קיימו וקיבלו שקיבלו את התורה מאהבה וברגע שאדם לומד תורה מאהבה זה שאדם מקבל אהבה לכל אחד ואחד אומר התולדות יעקב יוסף בשער המידות בין אדם לחברו זה היסוד של התורה אם אדם יכול ללמוד תורה ואחרי זה הוא דיבר על השני אז זה לא היה תורה בכלל זה היה תורה מהשטן זה היה תורה מהסטרא אחרא כמו שאומר התולדות יעקב יוסף בשם הבעש"ט שהבעש"ט אמר אומר אינו דומה שונה פירקו 100 פעמים לשונה פרקו ל101 אומר מה איכפת לי אם זה 100 פעמים או 101 מאי נפקא מינה מאי נפקא מינה אז הוא אומר - מיליון פעם או מיליארד פעם הוא אומר 101 זה 100 בשביל האחד הוא למד מאה פעמים אבל בשביל האחד זה הקב"ה שעם הלימוד הזה הוא יוכל להתפלל בכוונה והעיקר מה שמהלימוד הזה הוא יוכל לאהוב את החבר שלו כי יש אחד שלומד את הלימוד את התורה שלו אבל בכלל לא אכפת לא מהחבר אכפת לו רק מעצמו רק איך הוא יהיה הגאון איך הוא יהיה איך הוא יעלה למעלה מכולם איך הוא יעלה מעלה מעלה איך הוא ישיג את כולם הוא יהיה הכי טוב בשיעור יהיה הכי טוב בישיבה הכי טוב בעולם זה מה שמעניין אותו ויש אחד שרוצה להיות הכי טוב רוצה שגם כולם יהיו הכי טובים זה הנפקא מינה זה רק רוצה שהוא יהיה הכי טוב ושהאחר לא יהיה הכי טוב וזה רוצה שהוא יהיה הוא הכי טוב למה כי ושיננתם לבניך שיהיו דברי תורה משוננים בפיך - הכי טוב בגמרא אבל הוא רוצה שכולם יהיו הכי טובים שכולם ידעו הכי טוב את הגמרא שכולם ידעו הכי טוב את התורה שכולם יהיו הכי צדיקים הוא רוצה שכולם יהיו הכי הכי כולם ביחד אז זה ההבדל בין בחינת יעקב ולבן שיעקב לוקח את האבנים ומאחד אותם ועושה אותם כולם לאבן אחת --- ולכן אומר הרב'ה שבשבחי הר"ן שזה אנחנו יודעים מתי אדם עובד את ה' באמת שהוא רוצה שכולם יהיו עובדי ה' שכולם יצעקו כולם יתפללו כולם יקומו חצות כולם יעשו את השעה התבודדות כולם ילמדו גמרא הכי טוב מכולם וזה העניין של הפורים של משלוח מנות איש לרעהו שזה אמר המן הרשע עם מפוזר ומפורד אז אמרה לו אסתר לך כנוס את כל היהודים שהמן ראה שכולם עם מפוזר ומפורד כל אחד רק חושב על עצמו על ההנאה של עצמו אז אחרי זה התחתנו עם נשים נוכריות כי כל מה שהיה התבוללות וכולם התבוללו זה היה הכל איך זה מתחיל עם מפוזר ומפורד כי המן אמר לכל העמים תדעו לכם שוודאי ננצח את היהודים חס ושלום מדוע כי זה עם מפוזר מפורד כי כל הכוח של עם ישראל זה רק שכול אחד אוהב את השני וכל אחד צריך להתחיל בדבר הזה ולא צריך לחכות שהחבר יתחיל הוא צריך להתחיל בזה אי החבר שלי שונא אותי אני יאהב אותו כי כתוב כי כתוב בספרים שירושלים נחרבה על ידי שנאת חינם אז ירושלים תיבנה על ידי אהבת חינם כי הבית יבנה --- יאהב אהבת חינם את החבר שלו תאהב אותו אהבת חינם ואהבת אמת ולחפש איך לעזור לו ואיך לשמח אותו ואיך לעשות לו כל טוב אז רק על ידי אהבת חינם תיבנה ירושלים וזה הרב'ה מגלה כאן בנחמו נחמו שזה שבת נחמו שזה התורה הזאת שרק על ידי אהבת חינם תיבנה ירושלים כי כל העניין כל הפורים וכל - זה רק לבנות את ירושלים שזה העניין של השירה שהשירה היא כדי לגלות את האבן שתייה שזה אמר דוד המלך אם אבוא באוהל ביתי אם אעלה על ערס יצועי עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב שכל העבודה של הבן אדם זה למצוא מקום לה' משכנות לאביר יעקב זה העבודה שלנו יומם ולילה מתי כבר יבנה בית המקדש שאדם צריך - מיצר ומתאונן ודואג מתי יבנה בית המקדש ולכן כתוב שלקחו הפלישתים שלקחו את הארון מפליש מארץ פלישתים והוא הגיע לבית שמש כתוב ותשרנה הפרות הם הלכו ואמרו שירה רוני רוני השיטה מה זה רוני רוני השיטה אומר המדרש עצי שיטים עומדים שהעצי שיטים של המשכן הם עומדים לעד ולעולמי עולמים וגמרא ביומא עב' עמוד א' ועל ידי זה הם עומדים ואומרים שירה אומר המדרש תנחומא שהם עומדים ואומרים שירה בפרשת תרומה שהעצים האלה אומרים שירה כל הזמן זה רוני רוני השיטה שהפרות ברגע ששמו להם את הארון עם הלוחות התחילו להגיד שירה לקב"ה שירה שהמשכן עומד שהעצי שיטים עומדים שהשיטה עומדת שהשיטה אומרת שירה כל הזמן כי העיקר שאחרי שאדם למד את הגמרא הקדושה והוא מקבל אהבה לחבר שלו על ידי זה והוא חושב למי לעזור למי לדאוג ואם הוא לא יודע למי אז הוא הולך - למי צריכים לעזור למי צריכים לדאוג לכל עם ישראל צריכים צריכים לעזור שהגמרא הקדושה מכניסה לו את הכיסופים ואת הגעגועים לכל יהודי ויהודי כי כל אות בתורה זה זה נפש של יהודי זה נשמה של יהודי והרב'ה אומר אם אדם רגע אחד חושב איזה על מישהו דבר רע אז מיד איך שהוא חושב על מישהו דבר רע אז מיד על ידי זה הוא מאבד את כל אהבת התורה הוא לא יכול ללמוד כי עיקר התורה זה שאדם אוהב כל אחד ואחד כל אחד ואחד הוא אות בתורה הקדושה וזה מה -- ולכן אז לכן לכן לכן איוב אמר לקב"ה אם תפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רוקי כי איוב הבין שכל הצרות שיש לו זה למה לא זה למה זה הצרות לא תשעה ממני עד בלעי רוקי שאני אני לא אני היה לי רגע הסחת דעת מהתורה הקדושה כי אפילו כבליעת הרוק כי אם אדם יכול להסיח דעת מהתורה אפילו כבליעת הרוק אז כבר יכול לבוא עליו כל ייסורי איוב איוב שבעולם ולכן ה' עונה לו ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלוקים שה' עונה לאיוב תדע לך ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלוקים אם הייתה קם חצות אם היה ברן יחד כוכבי בקר אם הייתה שר בחצות אם הייתה עובד את ה' מתוך שירה ושמחה שזה העניין של הפורים שמגיע הפורים אז בוקעת התודה לקב"ה בוקעת השמחה לקב"ה אז ברן יחד כוכבי בקר ויריעו אתה הייתה כל בני אלוקים כל המלאכים היו שרים אחריך ואז היה יורד שפע לכל העולמות כי איוב מספר לקב"ה שהיה רעב רב ריבו יתום דן דינו אלמנה אומר לו הקב"ה אז כמה יתומים הצלת כמה אלמנות זיכית אבל היה אפשר הרי לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה אומר לו הקב"ה אחרי הפסוק הזה ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוקים הרי היה אפשר להגיע למדרגה כזאת שלאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה הייתה יכול להחזיק בכנפות הארץ בכדור הארץ ולטלטל את כל הרשעים כל הרשעים לאבד מכדור הארץ ועל ידי זה וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר כי אם הייתה הולך אחרי הצדיק האמת והיית עושה את התיקון חצות נכון וההתבודדות נכון אז היית יכול להפיל את כל הרשעים בעולם וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר הייתה שובר מהם את כל את כל האור מהרשעים האלה לא היה להם שום אור שום חיות - יחזרו בתשובה שביום ההוא ישליכו את אלילי כספו ואת אלילי זהבו שיגמר להם כל החיות כל החיות מהתורה כל החיות שעל ידי התורה יגמר להם כל החיות כי כשאדם יש לו את אור התורה אז על ידי זה הוא מוציא את מהם את האור מהרשעים כי למה לרשעים יש בכלל אור מהתאוות כי לנו אין את האור שבתורה אבל כשלא יהיה אור מהתורה אז וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תישבר אז - אומר לו - עיניו כעפעפי שחר זה האור של הצדיק האמת - כעפעפי שחר שזה פנים מאירות כשמש פנים מאירות כירח וזה שהיה ר' אלעזר ור' יהושע יושבים בספינה והיה ר' אליעזר יושן ור' יהושע ניעור ואפילו הזדעדע ר' יהושע ונינער ר' אליעזר אמר ר' אליעזר לר' יהושע מה מה היה ר' יהושע אז אמר לו מה מה הזדעזעת ר' יהושע אמר מאור הגדול ראיתי בים אמר לו אשרי העיניים שאיתם ראית שנאמר - עפעפי שחר אז זה התשובה שה' אומר לאיוב שמא מאור הגדול ראית בים ועיניו כעפעפי שחר מה זה המאור הגדול זה האור של הצדיק זה הרב'ה מביא לנו בתורה ט"ז שהאור של הצדיק זה ועיניו כעפעפי שחר המאור של הצדיק ברגע שאדם זוכה למאור של הצדיק זה נקרא מאור שבה מחזירה למוטב שה' אמר הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו אז אז אז כי המאור שבה מה זה המאור שבה זה האור של הצדיק שאדם הוא יש לו את הצדיק האמת אז ברגע שהוא מאמין בצדיק האמת אז מתגלה לו האור שבתורה אבל בלי הצדיק אז הוא תמיד בחינת לבן כי איך שהוא לומד תורה אז הוא רק דיבר על השני כי מה לאדם בכלל לדבר על השני אם אדם יכול אחרי לימוד התורה שלו לדבר על מישהו למה הוא עשה ככה ולמה הוא הלך ככה ולמה הוא דיבר ככה ולמה הוא פסק ככה מה זה עניין שלך לך יש שולחן ערוך לך יש תורה לך יש תפילה לך יש עבודה אם אתה רגע אחד יכול לדבר על - השני אז זה כבר תורתו של לבן אז הקב"ה אומר לו לאיוב שאפילו שרבת ריב יתום דנת דין אלמנה אבל לראות את המאור שבתורה לראות ועיניו כעפעפי שחר אז לכן הוא אמר לו המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן ואחרי זה הוא אמר לו אחרי זה הוא אמר לו סלע ישכון ויתלונן משם חפר אוכל אמר לו למה לא היה סלע ישכון ויתלונן למה לא חיפשת את האבן שתייה אומר רש"י שזה סלע ישכון ויתלונן למה לא חיפשת את העניין של בית המקדש את האבן שתייה שעל זה נאמר ותשרנה הפרות שהפרות הלכו לכיוון האבן שתייה הפרות הלכו ואמרו שירה אז שראו אותם אנשי בית שמש אז אומר אומר בתנא דבי אליהו היו צריכים ליפול על הארץ ולהשתחוות שעה שעתיים ושלוש לפני האור הגדול שרואים עכשיו פרות הולכות ואומרות שירה אז מה הם עשו הורידו את הארון מהפרות ולקחו אותם שמו אותם לקרבן אז מיד אז הקב"ה לקח בהם שבעים וחמישים אלף איש מי זה השבעים זה הסהנהדרין גדולה שה' הכה אותם 50000 איש מדוע כי הפרות הלכו ותשורנה הפרות הלכו ישר לאבן שתייה כי כל העניין של הפרות זה שהם הולכות ישר לאבן שתייה שעל זה נאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' כי כל מה שהולך עם הבן אדם אז תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' שהקדוש שכל - אומר ר' נתן שכל העניין של יציאת מצריים וכל שירת הים זה היה תביאמו ותטעמו בהר נחלתך להביא אותם להר נחלתך ולכן אומרת הגמרא בדף ו' עמוד א' בשבת שמה זה רשות הרבים דרכים המפולשים - מבואות המפולשים - רשות הרבים שרחבים ט"ז אמה אז - רחובות המפולשים דרכים המפולשים אז מה זה מפולשים אומר רש"י שמפולשים זה פירושו שבמדבר הלכו הלכו ישר למה כי הלכו אחרי הצדיק האמת הלכו ישר אז כולם פוסקים כולם הרמב"ם השולחן ערוך כולם פוסקים שרשות הרבים תנאי שזה יהיה מפולש 60 ריבוא זה זה החידוש של רש"י לפי --- 60 ריבוא - שאר הראשונים התוספות והרשב"א והריטב"א אבל אחרים אומרים אבל הרמב"ם לא מביא - 60 ריבוא - 60 ריבוא בכלל לא כתוב בתורה זה רק רש"י חידש צריך 60 ריבוא אבל הגמרא אומרת שהרחובות המפולשים דרכים מפולשים ומבואות המפולשים רק זה נקרא רשות הרבים אז זה כולם פוסקים שזה רק אם זה מפולש כמו סרגל זה לא יכול להיות לכן אין היום אף פעם רשות הרבים כי מפולש גמור זה לא יכול להיות אין - מפולש גמור תמיד יש איזה אי אפשר לראות את את את הקצה של הכביש הזה אז ממילא אז למה אומר רש"י כי הלכו אחרי הקב"ה אז אומר ר' נתן הלכות - הלכה א' שכל העניין של רחובות מפולשים של דרכים מפולשים אדם הולך אחרי הצדיק אז ותשרנה הפרות אז הוא הולך כמו סרגל הוא הולך ישר שהלכו אחרי משה רבנו במדבר אז הלכו אחרי משה רבנו ישר לא היה שום סטיות לא היה שום בלבולים - ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז הכל היה ישר אבל אשר קרך בדרך שהגיע עמלק והוא הכניס בהם ספקות מה מי זה משה רבנו הנה אפשר לנצח אפשר לבוא - להשליך עליכם עפר ואת מי הם זינבו את אלה שחלקו על משה כי מי הענן פלט רק מי שחלק על משה ומה עשו להם לקחו זנבות זרקו כלפי מעלה טמאו אותם בפגם הברית כי ברגע שאדם אין לו אמונה בצדיק - אז הוא מלא פגם ברית מלא מחשבות רעות מלא אין לו שמירת העיניים אין לו שמירת המחשבה- לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אז העיניים צועקות לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם כל אבר ואבר אומר ר' נתן הוא צועק את התרי"ג מצוות בכל אבר יש צעקה של תרי"ג מצוות אז העיניים צעקו לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אז איך יכול להיות פגם הברית אבל מתי העיניים צועקות לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם שהעיניים נסגרות מעצמם הלכה ב' - צועקים עשרת הדברות --- תרי"ג מצוות שכל אבר ואבר צועק את התרי"ג מצוות וזה -- שהוא חקוק בכלל אבר ואבר שמשה חקוק בכל אבר ואבר של יהודי ויהודי - אומר ר' נתן הלכות יין נסך שהשפלות צועקת בכל אבר ואבר --- בכל אבר ואבר אז השפלות והענווה אצל ישראל בכל אבר ואבר - אל תתפאר אל תדבר על השני תלמד גמרא לשם שמים והעיקר זה שמירת העיניים שהעיניים בעצמם צועקות לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם אבל אם אדם יש לו ספקות על הצדיק זה מה זה עשה להם עמלק - בלבול משה רבנו אז מיד ויזנב טימא אותם בברית אז כבר אי אפשר אז לא שומעים שהעיניים צועקות לא שומעים מה שהעיניים בוכות אל תסתכל אל תפתח אותי העין בוכה לבן אדם למה אתה פותח אותי למה אתה מסתכל דרכי למה אתה בוגד בי למה אתה שורף לי את המוח כי העין - זה רק בתנאי שמאמין בצדיק האמת באמת ואז נזכה באמת למחות את זכר עמלק ופורים שמח וגאולה שלמה במהרה בימנו אמן. שיעור ד' עז למלכו וירם קרן משיחו אז תנו עז לאלוקים הנותן עז ותעצומות לעם ברוך אלוקים אז אם תתנו עז לאלוקים אז הוא נותן עז ותעצומות לעם אז ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו אז צריך לתת עז עז לשכינה ולהרים את קרן משיח כי לכל אחד מסביר הפרי צדיק יש נקודה של משיח ומתי אדם מקבל את הנקודה של משיח אומר הוא מקבל את זה בתשעה באב שמגיע תשעה באב והוא יושב על הארץ ובוכה וצועק אז הוא יכול לקבל את הנקודה של משיח עד שהוא יכול להביא את בית המקדש את הגאולה לעם ישראל אם אדם יבכה בחצות יבכה בקינות יבכה בשדות כמו שצריך אז הוא עולה מדרגה לדרגה עד שמקבל את הנקודה של משיח ואדם יכול להביא את בית המקדש ממש ממש הוא יביא את בית המקדש הוא יכול להביא את הגאולה את הגאולה לעם ישראל אז לכן צריכים אז כל אחד צריך לראות איך לפתח את הנקודה של משיח שבתוכו וזה הרב'ה אומר וזה וזה רק על ידי התפילה שאדם יתפלל - תשעה באב וכשאדם בוכה על חורבן בית המקדש הוא בוכה ממש בלב נשבר הקאמראנאר אומר אם היה לי עוד טיפה לב נשבר הוא אומר הייתי נהייה כמו האר"י הקדוש והייתי יכול להחזיר את כל עם ישראל בתשובה כי העיקר שאדם ילך תמיד עם לב נשבר תמיד שבור תמיד לא עם לב נשבר של עצבות אלא לב נשבר של שמחה לב נשבר של התלהבות לב נשבר של ריקודים וזה תמיד להיות בריקודים תמיד להיות בשמחה תמיד להיות בהתלהבות אז הוא מסביר שלכל אחד יש נקודה של משיח והנקודה של משיח מגלים אותה במיוחד בתשעה באב שאז שאז מופיע אורו של משיח על כל אחד ואחד ויש אחד שמקבל ממש נפש של משיח בתשעה באב אם יבכה כמו שצריך יכול לקבל ממש נפש של משיח ואז ואז הוא אומר אז תיכף ירד בית המקדש כי עכשיו זה כבר זמן הגאולה זה כבר כבר סופי זה כבר כבר כל הצדיקים אומרים שזה כבר סופי בטוח אין שום ספק בזה אז אז אז אם היינו זוכים היינו מביאים את בית המקדש ממש בלי שום שאלה אם היינו זוכים אנחנו אנחנו לא לא זוכים זה בעיה שלנו לא לא בעיה של ה' אז כל יום זה תחיית המתים אתה לא מרגיש אתה לא רואה זה בעיה שלך הצדיקים אמרו שזה יהיה אז זה יהיה --- אז עכשיו ולהמשיך את החנוכה אומר עד תשעה עד חמישה עשר באב אומר ועכשיו זה חנוכה עכשיו עכשיו היה נס חנוכה גדול ברוך ה' - את פך השמן היה נס חנוכה גדול אז חנוכה צריכים להמשיך אותו עד חמישה עשר באב החנוכה צריך להימשך עד חמישה עשר באב אומר כי חנוכה זה בניין בית המקדש וחמישה עשר באב זה בניין בית המקדש עכשיו בחנוכה אפשר לבנות את בית המקדש ממש על על ידי שאנחנו נדליק את החנוכייה ביום ראשון בעוד שבועיים אז אז נוכל ממש להביא את בית המקדש ממש ואומר ואם לא זוכים בחנוכה אז לכל הפחות חמישה עשר באב וממש ולכן אז יוצאות בנות ישראל בכלי לבן וחולות בכרמים - בנות ישראל זה השכינה הקדושה אז מסביר מסביר הרב'ה שיש יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה --- אומר ויש כזה אור גדול אומר בשביל מה יש בכלל עולם והעולם הוא יש כזה אור גדול יורד כזה אור גדול יורד כל יום יורד עוד אור כל יום יורד אור חדש על ציון תאיר כל שנייה יורד עוד אור ועוד אור ועוד אור ועוד אור אז איך אדם יזכה לאור הזה איך אדם יעשה כלים לאור הזה וכול יום יורדים אורות חדשים אז אז אומר איך אדם אומר שיש כזה אור גדול שאדם הוא לא יכול בכלל להכיל את האור הזה להכיל את האור הזה - לכן אנחנו אומרים מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור שבכל דור יש משהו חדש לגמרי בכל וכל יום זה דור חדש כתוב שכל יום נולדים 60 ריבוא וכל יום נפטרים 60 ריבוא אז כל יום זה דור חדש לגמרי דור לדור ישבח מעשיך זה אור חדש זה התגלות חדשה זה ניסים חדשים אז איך אדם יראה את הניסים את הנפלאות אז אומר ומי שיקבל עול מלכותו - נפשות ישראל שאם יקבלו את עול מלכותו אומר כי אין מלך בלא עם אז מה עושים אין מלך בלא עם אז מה עושים באמת מה מה העצה מה העצה לזה אין מלך בלא עם מה מה העצה ומי זה העם העם זה החופשים מי זה העם העם זה המחללי שבתות העם זה הרוצחים מי זה העם אומר העם זה הנפשות שיוצאות מכל אות מהתפילה שאדם מתפלל אות באות האותיות שחיברו לנו אנשי כנסת הגדולה האותיות שחיברו לנו חיבר לנו דוד המלך האותיות שחיברו לנו כל הצדיקים בכל הדורות שזה קיבלו ברוח הקודש ושזה צריכים להגיד כל יום להתחיל את זה ב4 בבוקר לגמור את זה לכל הכי מאוחר ב9 ב9 לקרוא קריאת שמע לפני הזמן לפני 8 מי שזוכה לפני הנץ שכל אות ואות שאדם מוציא מהפה שלו שידע שעכשיו יצאה נשמה מעמקי הקליפות הוא הוציא עם כל אות הוא מוציא נשמה מעמקי הקליפות ועם כל אות יורדת נשמה מלמעלה כי כי כתוב על כל טיפה שיורדת מלמעלה יורדים יוצאים יורדים טיפה מלמטה אז אז אז אז שיורד הגשם אז התהום גם כן עולה פי שניים אז בכל אות ואות יורדת נשמה מלמעלה ושתי נשמות יורדות כעת כעת מהקליפות עם כל אות ואות והנשמות האלה זה זה הכלים שכינה מתרי צדיקיא יתבא וצדיק עליון וצדיק תחתון זה הצדיק שמכל אות יורדת נשמה של צדיק להתעבר בנו שזה סוד שאנחנו אומרים אומר המדרש שכתוב אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה שמואל שמואל אברהם לדורו אברהם לכל הדורות משה לדורו משה לכל הדורות יעקב לדורו יעקב לכל הדורות שמואל לדורו שמואל לכל הדורות אז כל אחד יכול להיות כמו שמואל כמו יעקב כמו אברהם כמו משה אז מסביר האר"י איך זה יתכן אתה תהיה כמו משה רבנו? אתה תקבל ניצוץ ממשה רבנו לכן הרב'ה אומר בתורה ה' הרב'ה אומר בתקעו אמונה אומר שאתה יכול להשיג כאלה השגות הרב'ה אומר יותר ממשה רבנו בחיים שלו אומר אם אתה תזרוק את עצמך לתוך הרפש לתוך הטיט תעשה פעולות של רפש וטיט הרב'ה השליך את עצמו לרפש וטיט כי כי מה הרב'ה הראה לנו בזה הרב'ה גילה בזה בתקעו אמונה שנה לפני ההסתלקות שלו הרב'ה ידע עוד שנה הוא מסתלק מן העולם הרב'ה בראש השנה אמרו מי רוצה להיות קרבן מחפשים קרבן הרב'ה אמר אני מוכן להיות קרבן פתאום אמר בשנייה ממש כבר הרב'ה כבר מוכן הולכים לקחת אותו לקרבן אמר אני מתחרט יש לי עוד שנה פה לעשות עבודה הרב'ה אמר - יש הרבה עבודה הוא לא גמר את העבודה אז שאלו מי מוכן להיות קרבן אמרו אז אמר הברדיצובאר אני מוכן להיות קרבן הברדיצואב נפטר בכ"ה תשרי כבר כבר נגזר נגזר לו מראש חודש אלול רק הוא ביקש את הסליחות אמר מי אומר סליחות כמוני מי אומר - יש לו נחת רוח מסליחות יותר ממני נתן לו את הסליחות אז ראש השנה יש לך נחת רוח יותר ממני לקח את הראש השנה יום כיפור יש לך נחת רוח יותר ממני נתן לו גם את היום כיפור אחרי זה סוכות יש לך נחת רוח יותר ממני לקח גם את הסוכות הושענא רבה יש לך נחת רוח יותר ממני לקח גם את ההושענא רבה שמחת תורה יש הנאה בשמחת תורה ובריקודים בשמחה יותר ממני לקח את השמחת תורה אחרי זה יש גם אסרו חג כ"ג אז טוב כי כי בחו"ל יש שם שני שני ימים אז אסרו חג זה כ"ד ומה עם אסרו חג זה גם חג לקח גם את האסרו חג ונפטר בכ"ה אז ככה צריך להיות סוחר פשוט - להיות סוחר אם יהודי לא סוחר לא שווה כלום אז הברדיצ'וב היה סוחר אז אם אדם יזכה להיות סוחר אז הוא יכול להעלות כאלה נשמות יכול לעשות להוריד כאלה נשמות בכל העולמות העליונים ולהוציא נשמות מעמקי הקליפות להוציא כאלה כאלה נשמות הרב'ה אומר אם אדם זוכה --- לרפש וטיט הוא יזכה להיות רפש וטיט אז היו יכולים להגיד על הרב'ה במה הרב'ה זכה הרב'ה היה גאון אדיר חכם שלא ראו כזה חכם בכל כבר הרבה דורות הרב'ה היה נין של הבעש"ט אז אחרי ההסתלקות של הרב'ה היה אפשר להגיד הרב'ה היה גאון הרב'ה היה אדיר הרב'ה היה צדיק הרב'ה היה נין של של הבעש"ט אז הרב'ה השליך את עצמו לרפש וטיט שנה לפני ההסתלקות שלו להראות לכל הדורות עד סוף הדורות שידעו גם שיבוא משיח גם שיהיה תחיית המתים כי אברהם בר' נחמן אמר שהעצות של הרב'ה הוא אומר זה זה לפני שהרב'ה שנולד ואחרי שהרב'ה נולד וזה לימות המשיח ולעתיד לבוא ולתחיית המתים ילמדו ליקוטי מוהר"ן שיבוא משיח ילמדו ליקוטי מוהר"ן שיהיה תחיית המתים ומפה יקחו את כל העצות את כל העצות אז יגידו הרב'ה היה חכם אדיר פיקח עצום איזה משהו ראש כזה שלא ראו לא ראו אולי מבריאת העולם נין של הבעש"ט צדיק נפש יקרה נפש טהורה נפש זכה נולד זך וטהור הרב'ה אומר מה שכל מה שזכיתי הרב'ה אומר כי השלכתי את עצמי לרפש וטיט כל מה שזכיתי כי כל רגע זרקתי את עצמי לתוך הרפש לתוך הטיט לתוך הבוץ זה מה שהביא אותי לכל המדרגות שלי הרב'ה אומר שזרקתי את עצמי לרפש וטיט כי הצדיקים ניצוצות ממשה רבנו הרב'ה ניצוץ ממשה רבנו אז הרב'ה אומר איך זכיתי למה שזכיתי הרב'ה אומר כי זכיתי הרב'ה אומר כי השלכתי את עצמי לרפש וטיט הרב'ה אומר וזה הרב'ה אומר שמשליך את עצמו לרפש וטיט אומר הרב'ה הוא יזכה הרב'ה אומר יותר ממשה רבנו בחייו אז הרב'ה אומר כל מי הרב'ה אומר שידע שהוא מוכן לקפוץ לתוך הרפש לתוך הטיט לא לעשות את הדברים המכובדים לבוא למקומות של רפש וטיט תלך למקומות בזויים תלך תחזיר בעלי תשובה.. כך מסתיימת קלטת מס' 90