בעניין הצדיק מוקרט ומקום קבורתו בעמוקה • המסורות על דבר קברו • דברי רבי נתן מוהרנ"ת מברסלב

קברו של הצדיק מוקרט בעמוקה

בתוך עומק יער עמוקה הנמצא בגליל העליון, מציינים הספרים מלבד את קברו של התנא האלקי יונתן בן עוזיאל, אף את קברו של הצדיק הלא נודע ששמו היה מוקרט.

הצדיק מוקרט היה חי בתקופת התנאים או האמוראים. אודותיו לא ידוע. אך יש שלשה ספרים המזכירים את מקום קבורתו בעמוקה. אחד מספרים אלו, הינו ספרו של מאור עינינו רבי נתן מברסלב מוהרנ"ת 'שמות הצדיקים', שיצא מהרגלו בספר זה וכתב על צדיק אחד - הוא מוקרט - אף את מקום קבורתו. ההחלטה שהיה חי בדור התנאים או האמוראים נובעת מכך שאדמו"ר מוהרנ"ת מביאו ב'שמות הצדיקים' בין שמות התנאים והאמוראים ולא בדורות שלפניהם או אחריהם.

המסורת על דבר קברו

באיגרת 'גלילות ארץ ישראל' (כת"י בשפת האידיש) משנת שפ"ד (1624) כתוב: "עמוקה - הוא עמק הנקרא עמוקה ושמה נקבר יונתן בן עוזיאל בעל התרגום. עוד צדיק אחד הנקרא דמן מוקרס ז"ל. ועליו מצבה ואילן גדול עם פירות יפים ומתוקים ונקראת סבריאן".

[caption id="attachment_50276" align="alignnone" width="224"] ציור ציון יונתן בן עוזיאל ולידו האילן. ספר יחוס האבות משנת רצ״ז[/caption]

בשנת ת"ס (1700) מובא מקום קברו בספר 'סדר הדורות': "יונתן בן עוזיאל ... נקבר בכפר עמוקה סמוך לצפת, עיין בגליון הזוהר בפרשת פנחס צ"ד א' דפוס זולצבאך. וכ"כ בגלילות ארץ ישראל. ועוד צדיק אחד שמו מוקרט ועליו מצבה", ע"כ. בתחתית הדף נכתב הגהה על השם מוקרט, וז"ל: "בגלילות ארץ ישראל; דמן מוקרס".

אדמו"ר מוהרנ"ת כותב בספרו 'שמות הצדיקים', בסוף אות מ': "מוקרט הקבור יחד עם יונתן בן עוזיאל".

בספר 'עדן ציון' משנת תש"ט (1949) כתוב: "בסדר הדורות וגלילות ארץ ישראל כתבו דעוד צדיק אחד הנקרא דמן מוקרס ז"ל (בסדר הדורות כתב מוקרט) קבור שם [=בעמוקה], ובחיבת ירושלים לא העתיק זאת וגם בזמנינו לא ידענו מזה, (א"ה שמות הצדיקים כתב מוקרט הקבור יחד עם יונתן בן עוזיאל)", עכ"ל.

עיונים בדברי מוהרנ"ת

צריך להבין בדברי מוהרנ"ת:

1. מדוע כתב מוקרט, ולא דמן מוקרס, כפי שהובא במקור - בספר גלילות ארץ ישראל?
2. מה פירוש המִלות 'יחד עם', כפשוטו ממש או סמוך ונראה?

מדברי מוהרנ"ת נראה:

1. א. יתכן שידע ברוח קודשו שכך שמו של הצדיק. ב. אפשר לומר שנראה שגורס כספר סדר הדורות ולא כהגהה שם המביאה את מקור המסורת - ספר גלילות ארץ ישראל. ג. או שהיה לפני מוהרנ"ת רק את הספר סדר הדורות ולא את גלילות ארץ ישראל. וגם ההגהה נכתבה בשנים יותר מאוחרות.
2. מדכתב מוהרנ"ת בלשון: 'הקבור יחד עם', ולא כתב 'הקבור ליד', או 'הקבור סמוך', משמע שמוקרט קבור ממש יחד עם יונתן בן עוזיאל.

אמנם בשנת תשל"ט (1979), בעת שיפוץ והרחבת הציון של יונתן בן עוזיאל התגלה מתחת לציון ממש, ארון מאבן [סרקופאג], מקום קבורתו של יונתן בן עוזיאל, ולא נראה שקברו בארון אחד גם את יונתן בן עוזיאל וגם את מוקרט, אך לא ראינו אינה ראיה. וצ"ע.

[caption id="attachment_50248" align="alignnone" width="300"] ארון הקבורה מתחת ציון התנא יונתן בן עוזיאל, שהתגלה בשנת תשל״ט בעת שיפוץ המצבה[/caption]

היכן מקום קברו?

במפות ישנות מלפני כ-80 שנה, מצויין בעמוקה שני קברי שייח'ים סמוכים ונראים אחד לשני. האחד הוא קבר שייח' מוחמד אל עג'אמי והשני הוא קבר שייח' חארב. 'אל עג'אמי' פירושו - לא מאותו עם, היינו לא מוסלמי. ו'חארב' פירושו - איש זר, שגם הוא לא מוסלמי. קבר יונתן בן עוזיאל הינו המיקום המדוייק של קבר שייח' חארב, ומזה נראה שהכוונה גם כן לאיש לא מוסלמי, ויתכן שזהו קבר יהודי, ומסתברא שהוא איש חשוב, ויתכן שאכן זהו קברו של הצדיק מוקרט.

קבר זה נראה בבירור מהכביש המוליך לקברו של יונתן בן עוזיאל. קצת לפני הכניסה לחניה של הציון, לפני העיקול האחרון, נראה צמוד לכביש מצבת קבר כחולה. בעשור השנים האחרונות, אגודת 'אהלי צדיקים' שיפצה את המקום ואף הניחה שלט עם שם 'התנא מוקרט'.

[caption id="attachment_50275" align="alignnone" width="300"] קבר הצדיק מוקרט, עמוקה, ישראל[/caption]

בשנים האחרונות ראו כמה אנשים מערה בעמוקה, צבעו אותה בצבע כחול וכתבו עליה: 'קבר מוקרט'. אין להם על מה שיסמוכו; א. לא נזכר שנקבר במערה. ב. בעל סדר הדורות כותב במפורש: 'ועליו מצבה', ומשמע מצבה על פני השדה, ולא בתוך מערה.