לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום שני ליל י' תמוז פרשת בלק:

"אז קראנו על בת יפתח, הביאה לו את הסכין. הוא רצה להתחרט הוא איש טוב. לא, אתה לא מתחרט, אתה אמרת מילה תקיים אותה, ילדה כזו עוד לא ראיתי בחיים שלי, אז למה היא עשתה לו ככה? לא יודע, אני לא מבין, אני לא יכול להבין אף פעם. בקיצור הביאה לו את הסכין, עכשיו תשחט אותי כמו שאמרת, אתה לא מפיל מילה אחת ממה שאמרת, הוא אסור לשחוט בן אדם מה זה איך היא עושה כזה עבירה? גם מתחצפת לאבא שלה, גם משתלטת, וגם אומרת לו לשחוט אותה. מה זה כאן?! מותר לשחוט בן אדם? לא מבין. לא יכול להבין את זה. בקיצור הסכין התחילה לנטף דם – כתוב באבודרהם - והדם הזה נכנס בכל המימות שבעולם. זה כמה טיפות דם, זה התערב בכל המימות בכל האגמים. ולכן השנה זה היה ט"ו סיון – התקופה, תמיד זה ט"ו תמוז – שנה מעוברת. בקיצור כל המעיינות וכל הבארות, וכל האגמים התמלאו בטיפת דם. לכן בתקופה אסור לשתות אפילו טיפה של מים מגולים, הכל בגלל בת יפתח היא אשמה בכל, בסוף יצאה בת קול. מה אמרה הבת קול? טוב שאתה לא יודע, "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" יצאה בת קול כזאת, אני לא שמעתי את הבת קול, מה אני יכול לעשות, יצאה בת קול אני לא שמעתי אבל אף אחד לא מתחשב בי. תמיד כולם פוגעים בי מעליבים אותי, לא התחשבו בי. יצאה בת קול "אל תשלח ידך אל הנער" גמרנו, מה אפשר לעשות. עכשיו היא מחוללת כל היום כמו שיצאה בתופים ובמחולות, ככה היא מחוללת בשמיים עשרים וארבע שעות היא רק מחוללת ורוקדת. כמו שרח בת אשר שאמרה אני מוכנה למות, מי שהיה אומר שיוסף חי, היה מת על המקום, איך אתה יודע שיוסף חי? למה אתה לא מגלה לי את זה?. יש סבא או אין סבא. מה זה... מילא אני אין לי סבא, אבל הוא היה לו סבא, אני לא הכרתי את הסבא שלי, מה אני יכול לעשות. ניסיתי להכיר אותו, נסעתי לטעטש לבודפסט לחפש אותו. נסעתי לר' ישעיל'ה מקרעסטירער שיגלה לי איפה אבא שלי, לא יודע איפה אבא שלי, לא יודע איפה הוא. אבל הוא יש לו סבא. ומי שיגלה אז הוא ימות על המקום, אז עשו חרם. אז אומר בעל הטורים, איך ידעה שרח בת אשר? מי גילה לה? מי גילה לה איך היא ידעה שהוא חי?! הרי אבא שלה לא גילה לה, הדוד לא גילה לה. אף אחד לא גילה לה, לא מגלים כזה דבר. מוכרים אח, מגלים? חס ושלום. מי שיגלה ימות על המקום. אומר הבעל הטורים היא הייתה נביאה, פעם כל ילדה הייתה נביאה כל בת הייתה נביאה, תמיד לבת יש איי־קיו יותר מלבן בכל דבר. בגיל שלוש עשרה היא פי מיליון מהבן תמיד. כל הבנות של יעקב היו נביאות, גם הנכדות. ואומר המדרש "נפת תטפנה שפתותיך כלה" – "נפת תטפנה" זה שישים ריבוא נביאים, שש מאות אלף בכל דור ודור. כל בית ראשון היו כולם נביאות לכן אומר הרמב"ם שה' לא גילה איפה בניין הבית. כתוב "אל המקום אשר יבחר ה'" אם היה מתגלה היה מתמלא בכנסיות במסגדים, בתי עבודה זרה. עכשיו יש רק שניים. ככה היה אלפים אלפים. אז ה' לא רצה לגלות את זה, כי כל דבר הגויים מעתיקים מהיהודים, איפה שיש מקום קדוש הם מיד בונים שם כנסיה. עבודה זרה מסגד. כמו על הקבר של אלישע מיד בנו כנסיה, ידעו שאלישע איפה הוא קבור, זרקו לקבר של אלישע את שלום אבא של חנמאל. אז חנמאל הזה הוא בא למכור את השדה לירמיהו, אמר לו עוד רגע כובשים את ירושלים, עוד שניה כבר נכנסים, הצבאות מוכנות עולים על החומה, תקנה את השדה. מיליארד דולר, זה שווה רק עשר אלף דולר, תקנה עוד שבעים שנה, כולם בחזרה. כי שדה של עשר אלף תהיה שווה עשר מיליארד, תקנה זה היה חנמאל בן שלום. זרקו אותו [את שלום בן תקווה] באמצע הכפר. הגיעו החמאסניקים הג'יהאד הגיע מעזה, הגיע באמצע הקבורה בהר הכרמל, זרקו אותו, ראו איזה קבר פתוח, זרקו אותו, הוא מיד קפץ החוצה מהקבר. איך זרקו אותו גם כן זה נגד הפרקליטות נגד הבתי המשפט, יש עכשיו משפט בהאג, איך הוא קפץ החוצה מהקבר, זה נגד החוק. יש חוק בינלאומי שאסור לקפוץ החוצה מהקבר הוא קפץ החוצה ועוד היה לו בנים ובנות קראו [לאחד הבנים] חנמאל. הכל עכשיו אז ר' נתן אומר עכשיו אנחנו הגענו להחזיר את הכנסיה, היה שם כנסיה בדיוק המושל הערבי כבש את חיפה הרס את הכנסיה, והמוסלמים היה להם שם איזה חדר, לא נתנו להם להכנס, רבנו איתם מכות הוא אומר. ואז הוא אומר רבנו איתם הצלחנו להכנס לקבר של אלישע, אחרי זה הם בנו שם עוד פעם כנסיה, עכשיו החבר'ה היו לא עשו להם כלום. אז על כל פנים הקבר של אלישע זה קבר שיכול להחיות מתים, מי שמגיע לקבר של אלישע יכול להחיות מתים. ושרח בת אשר בזכות זה היא חיה לעולם, בזכות שהיא אמרה יוסף חי: "עוד יוסף חי ומלך במצרים ולו שני בנים מנשה ואפרים"‏.