הרב נתן הלר מעלה זכרונות הוד מיוחדים מימי הפורים בישיבת 'שובו בנים' בעיר העתיקה לפני קרוב לארבעים שנה: היין שלא השפיע > ה'חצות' של המן ובניו > איך הרב ברלנד התייחס כשראה את 'רבין' ו'ערפאת' בריקודים בפורים > סדר הלימוד המיוחד שהרב ברלנד הנהיג ביום הפורים > ולאיזה סיפור הרב ברלנד דימה את יום הפורים?

זיכרונות הוד

פורים, היום הגדול בשנה בו כל השערים נפתחים, וכל הפושט יד נותנים לו. יום בו מאיר אור הצדיק באור יקרות, ושמעו הולך בכל המדינות. בברסלב היום הנשגב הזה מקבל משנה תוקף של עבודת ה', לצד כל השמחה, ההצגות, התחפושות, שמו בברסלב דגש מיוחד על ההתבודדות בחצי הלילה, ובכלל על תפילה וצעקה אל ה' תוך כדי כל עניני היום.  וכדי להיכנס לאווירה הקדושה והשמחה של ימי הפורים שוחננו עם הרב נתן הלר, מוותיקי תלמידי הרב ברלנד, שמעלה זכרונות הוד מימי הפורים בצילו של מורנו הרב ברלנד.

שיעור להבות אש 

"אני נזכר - משחזר הרב הלר - בפורים הראשון שזכיתי להיות ב'שובו בנים', אחרי התפילה בבוקר הרב ברלנד מסר שיעור מלא שלהבות אש, ואני זוכר שתוך כדי מזגו לרב בכוס גדולה יין מיוחד, יין ביתי, והרב ברלנד שותה ומדבר, גומר כוס וממלאים לו כוס נוספת, ועוד ועוד, וממשיך לדבר דברי תורה ולא רואים עליו שום שינוי, בעוד שכל אחד אחר מיין כזה היה משתכר מזמן... ואחר כך היו ריקודים, והרב ברלנד רוקד עם כולם כאילו לא שתה שום יין".

דברי צחות מהרב ברלנד: כשאחשורוש רצה לתפוס את הברסלבער'ס

"באותה שנה - הוא נזכר באנקדוטה מעניינת - כשהגעתי לישיבה, הרב ברלנד בדיוק גם הגיע ועלה איתי ביחד במדרגות ואז הוא אמר לי בדרך צחות, שאחשורוש היה מהמתנגדים, וכל לילה הברסלבים היו מפריעים לו לישון, כי הם היו מתבודדים בחצות לילה, בגינת הביתן, ואומרים שם תיקון חצות, בקולות וצעקות... וכל לילה רצה לגרש אותם, ולתפוס אותם והיה מחכה שיגיע חצות לילה ואז הם יגיעו והוא ייצא ויתפוס אותם, אבל תמיד בסופו של דבר הוא היה נרדם בחצות... עד שיום אחד הוא החליט להשאר ער בכל מחיר, והברסלבער הראשון שהוא יתפוס הוא יתלה אותו. ובדיוק באותו לילה... 'ויבוא המן'... הוא הראשון שהגיע, נתפס ונתלה על עץ גבוה...

הרב ברלנד סיפר לי את זה בהקשר לכך שבאותו זמן היו מדברים על הברסלבים שעושים בלילה התבודדות, ומפריעים לאנשים לישון, אז הנה גם לאחשורוש הם הפריעו"...

סדר לימוד מיוחד ביום הפורים ב'שובו בנים'

"באותו זמן - ממשיך הרב הלר - הייתי כל הזמן בספק, אם להישאר ב'שובו בנים', וחג הפורים עשה עלי רושם מאוד מיוחד להישאר במקום הקדוש הזה. בליל פורים אחרי התפילה, היו אוטובוסים לשדה, ואחר כך היה תפילת שחרית בנץ, ואחרי קריאת המגילה הרב ברלנד היה מוסר שיעור, ולאחריו היו ריקודים. והיו גם שנים שאחרי קריאת המגילה בבוקר הרב ברלנד דאג שכולם ישבו וילמדו שעתיים שלוש, אני זוכר שהרב ברלנד צעק את זה בשיעור הוא אמר שלא יחזרו לבית בלי ללמוד, שהריקודים וכל עניני שמחת הפורים לא יהיו ככה בלי מוח ובלי לימוד. ובאמת כולם נשארו, כל הבית מדרש היה מלא כמו ביום רגיל, וכשהרב ברלנד יצא - כולם יצאו אחריו"...

הצגה רצינית

"ביום הפורים - הוא נזכר - כבר בשעה 12:00 היו מתחילים הריקודים בבית מדרשנו, וממשיכים עד השעות הקטנות של הלילה, ובשנים הראשונות מורנו הרב ברלנד היה גם משתתף בכל הריקודים. היה פעם אחת - זה היה בזמן של הסכמי אוסלו, מאיר רובינשטיין התחפש לרבין, הוא ידע לחקות אותו מאוד טוב, ור' ישראל סבג שידע לחקות את עראפת, התחפש אליו. הם ניגשו אל הרב ברלנד באמצע הריקודים כדי לשמח אותו, אבל הרב ברלנד נהיה פתאום ממש רציני, והוא דיבר איתם כאילו הוא מדבר ממש עם רבין ועראפת, והוא אמר להם למה אתם עושים את כל ההסכמים הנוראיים האלו, ודיבר איתם ממש בכאב, כולם היו ממש בהלם מזה. וזה באמת היה נורא אז כל ה'הסכמי שלום' האלו, שתוך כדי כל הזמן הערבים עשו פיגועים. היה גם פורים אחד שמחבל ארור פיצץ את עצמו בתל אביב בתוך קבוצה של ילדים, ה"י. (זה ממש מזכיר את הסיפור על רבי ישראל מרוזין, עם החסיד שהתחפש לצאר).

'כל הפושט יד' השיכור שכל ברכותיו מתקיימות ויום הפורים – משל מיוחד מהרב ברלנד

לסיום, הרב הלר מביא את דברי מורנו הרב ברלנד באחד השיעורים ביום הפורים: "הרב אמר שפורים זה ממש כמו הסיפור על אותו אחד שעשה פדיון שבויים במסירות נפש, ונתנו לו מתנה מהשמים שכל מה שהוא מברך יתקיים, רק שהבעל דבר עשה אותו שיכור, וכך לא יכל לברך. והיה איש אחד שהיה צריך ישועה והרב שלו שלח אותו לאותו שיכור, באמרו שרק אצלו הוא יראה את הישועה, מה עשה אותו חסיד, הוא דאג שלא יביאו לו עוד יין, ואז בין בקבוק לבקבוק הוא הצליח להוציא ממנו את הברכה, שאכן התקיימה. ומורנו הרב ברלנד אמר שכך זה פורים עת רצון מיוחדת שצריך לנצל, ומצד אחד יש הרבה טרדות אמנם של מצוות היום, אך לא תמיד מספיקים לנצל כראוי".