לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א - אתמול לאחר תפילת מעריב יום שלישי פרשת תזריע ליל ב' ניסן:

"היום נחשון בן עמינדב "פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה". זה עשרים ואחד קורבנות, כל המלכים כנגד מנשה "שעיר עיזים אחד לחטאת" עשרים ושתיים שנה הוא שחט אלף אנשים ליום, זה היה המנהג שלו כל יום אלף אנשים זה שמונה מיליון שלושים אלף בעשרים ושתיים שנה. בא נחשון בן עמינדב הקריב קורבנות בשביל מנשה. "שעיר עיזים אחד לחטאת". ויהויכין היה שלושים ושבע שנה בצינוק, שלושים ושבע מגלות יהויכין, עד השחרור של בבל. בלשצאר ששתה "אלפא חמרא". כי ושתי אמרה לו לאחשוורוש אתה לא יודע לשתות השומר הסוסים, הרוחץ הסוסים היה שותה אלפא חמרא – אלף בקבוקים, אלף כדים אלף חביות והוא לא היה רואים עליו שום רושם, אתה חצי כוסית, מדבר שטויות, מה קרה לך, איזה שטויות אתה מדבר? אז הוא אומר זה אני לא אסלח לך. מילא את לא רוצה לבוא, בסדר, יש לי אשה צנועה קדושה טהורה. אבל להגיד שלא ידעתי לשתות, שהשומר סוסים שתה אלף חמרא ואני לא יודע לשתות אפילו חצי כוסית. על זה אין לך מחילה, לא ביום כיפור ולא עד סוף הדורות ואפילו כשיבוא משיח ובתחיית המתים אני לא ימחל לך על זה דבר שאין לו מחילה לעולם ועד. אין, לא מוחלים על דבר כזה, אין דבר כזה, מה אתה לא יודע לשתות... אין דבר כזה! אז ושתי 'מסכנה', אותיות יתוש פעמיים נחש, אז נגזר עליה מה שנגזר. "כאשר עשתה" המגילה לא כותב מה שעשו לה, זה המדרש אומר, רק "כאשר עשתה" נגזר עליה. לא כותב היה לה – צמח לה זנב היה לה גידול, והיה לו משחה להמן שמרפאה את הגידול מיד, חתכו לה – נגזר עליה – חתכו לה את הגידול מסכנה, חתכו לה את זה, חמש עשרה סנטימטר גידול. וגם צרעת ולכן ושתי זה פעמיים נחש, ואסתר המלכה היא נכנסה כי המן רצה להכניס את הבת שלו. למה המן היה כ"כ להוט לתלות את ושתי, הוא רצה להכניס את הבת שלו. אז באמת מיד אחרי שתלו את ושתי, נכנסה הבת, אבל היא לא השתלטה על מה שקורה איתה והיו צריכים להעיף אותה החוצה מסכנה... אז אחרי היא זרקה לו עציץ בראש, הוא הרים את הראש – אבל וחפוי ראש. הייתה זוהי בתו היקרה הבת הנחמדה שלו הכי יקרה שלו, אז הוא נכנס הבייתה אבל וחפוי ראש, אבל על בתו חפוי ראש על העציץ, זה היה עציץ יקר מאוד, 'מסכן'. זרקו לו את העציץ בתוך הראש. אז כל זה כיוון נחשון בכל הקורבנות שלו, עד סוף הדורות ויהויכין העלה את זרובבל. אחרי שלושים ושבע שנה שהוא היה בצינוק. לכן נקרא זרובבל שנזרע בבל, זה נחמיה המלך. והכל בזכות אסתר המלכה. שר' נתן כותב בהלכות מילה ד' כ"ד שכל הנשים הם ניצוץ מאסתר המלכה, כל אשה צדיקה, היא זוכה להיות ניצוץ מאסתר המלכה. ברגע שהיא שברה את השאומי והיא הולכת ארוך, היא תזכה להביא את הגאולה השלמה והמלחמה תפסק במהרה בימינו אמן!"‏.