סיפור על פרישותו העצומה של הרב

עדות מיוחדת של זקן חסידי ברסלב על פרישותו העצומה של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א, שמעולם לא הלך לקחת לעצמו אוכל, אלא רק אם הביאו לו לסטנדר.

סיפור על פרישותו העצומה של הרב: מעולם לא הלך לקחת אוכל

דמותו הפלאית של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א שזורה בסיפורי מופת על פרישות וקדושה יוצאת דופן. אחד מאותם סיפורים מרתקים, השופך אור על הנהגותיו העילאיות, סופר על ידי הרב החסיד רבי משה שור שליט"א, מפארי וזקני חסידי ברסלב.

מעולם לא נכנס לחדר האוכל

הרב שור משתף בזיכרונותיו מתקופת העבר, עת שהה מורינו הרב שליט"א בין כותלי ישיבת ברסלב. הוא מתאר הנהגה פלאית של ניתוק מוחלט מענייני העולם הזה, ובפרט בכל הנוגע לאכילה ושתייה.

לדבריו, באותם ימים, מורינו הרב שליט"א מעולם לא נכנס לחדר האוכל של הישיבה כדי לקחת לעצמו מנה. כל מעייניו היו נתונים אך ורק לתורה ולעבודת השם, ללא שום דאגה לגופו הגשמי.

הכלל היה פשוט ובלתי נתפס: "אם הביאו לו אוכל - אכל, ואם לא - פשוט לא אכל". הוא מעולם לא ביקש, לא דרש ולא חיפש אחר מזון כדי להשביע את רעבונו.

הנהגה של קדושה גם בכולל וולוז'ין

הנהגה נדירה זו לא הייתה אפיזודה חולפת, אלא דרך חיים של ממש. עדות דומה לכך מובאת גם בספר "להבות אש", המתעד את שנותיו המוקדמות של הרב.

הספר מספר על התקופה שבה מורינו הרב שליט"א היה שוקד על תלמודו בכולל וולוז'ין. גם שם, ניכרה אותה פרישות עצומה מאוכל. אם היו מניחים לו ארוחה על הסטנדר שעליו למד, הוא היה אוכל. אך אם לא הביאו לו, הוא פשוט המשיך בלימודו ולא אכל כלל.

סיפור זה ממחיש עד כמה גופו של מורינו הרב שליט"א היה משועבד לחלוטין לנשמתו. אכילתו לא הייתה לשם תאווה או צורך גשמי, אלא אך ורק כדי לקיים את הגוף למען המשך עבודת הקודש והשקידה בתורה.

סיפור מדהים על פרישותו של הרב: עדותה של הרבנית

לאורך השנים, תלמידיו ומקורביו של מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א עדים להנהגות פרישות נדירות ופלאיות. הרב שליט"א חי בעולם הזה, אך ניכר כי הוא מנותק לחלוטין מהוויות העולם ומתענוגותיו החומריים. כל מהותו וזמנו מוקדשים לתורה, לעבודת השם ולקדושה.

עדות מתוך הבית פנימה

אחד מנכדיו של מורינו הרב שליט"א שיתף עדות מיוחדת ומרגשת ששמע ישירות מסבתו, הרבנית הצדקנית תחי'. עדות זו שופכת אור על מידת ההסתפקות במועט וההתרחקות המוחלטת של הרב מענייני אכילה ושתייה, אפילו בתוך כותלי ביתו.

הרבנית סיפרה לנכד גילוי מדהים על שגרת חייהם המשותפת לאורך עשרות שנים. "כבר ארבעים שנה חלפו מאז החתונה שלנו," תיארה הרבנית בהתפעלות, "ועדיין, מעולם לא ראיתי שהרב פתח את המקרר (הפריזדער) בעצמו."

מלאך השם צבאות

עובדה פלאית זו ממחישה יותר מכל את דרגתו הרוחנית העצומה של הצדיק. אדם רגיל ניגש למקרר פעמים רבות ביום מתוך הרגל או צורך, אך עבור הרב שליט"א, המזון הגשמי אינו תופס שום מקום במחשבתו או בסדר יומו. כל חייו הם קודש להשם יתברך, כשהוא מתנהג כמלאך ממש, ללא שום חיבור מיותר לצורכי הגוף.

סיפור: הגה"צ מזקני גדולי ופוסקי הדור -ר'שמעון בעדני שליט"א

לפני כמה שבועות הגיע הצדיק הנ"ל לבקר את מורינו הרב שליטא") כבר פורסם מביקור זה(אבל

צריך לציין פרט חשוב שהצדיק הנ"ל הגיע בטירחה מיוחדת מבני ברק ורצו לתת לו לאכול לפני שנסע אבל לא רצה

לאכול כיון שהזדרז לנסיעה לקבל פני צדיק דורינו שליט"א וממש הגיע בתענית לביתו של מורינו הרב שליט"א.

מתוך גליון פב — פרשת פקודי

מתוך סדרת "צדיק מושל יראת אלקים" — גיליונות "שפיר אמר נחמני"