עומק ההמתקה: כיצד לימוד הגמרא וחידושי התורה מבטלים את הדינים

שיעור מס' 32 | שיעור א' - (המשך ממס' 31) בוקר יום ו' פר' מטות, כ"ג תמוז תשנ"ה

מאמר מעמיק המבאר כיצד לימוד תורה בעיון וחידוש חידושים בש"ס ופוסקים מעלים את האדם לספירת הבינה, שהיא שורש הדינים. דרך ההתלהבות בלימוד והשמחה שבפלפול, ניתן להמתיק את כל הגזירות מעל עם ישראל.

סדר היום והחיבור למרכבה העליונה

אדם צריך להתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו, שיהיה הוא מעורר את השחר. בבוקר אנחנו נכללים בבחינת ה'אריה' שבמרכבה העליונה. לאחר מכן, במנחה, אנו צריכים להתכלל ב'שור' כדי לתקן את חטא העגל (שכן 'מנחה' בגימטריה 'עגל'), ובערבית בחצות אנו נכללים בבחינת ה'אדם' שבמרכבה.

לכן, החשיבות של עמידה בזמנים היא עצומה. אסור לאחר את זמן התפילה, שכן אותיות התפילה הן אלו שמסדרות את שעות הבוקר והלילה. אם הלילה נגמר והאדם לא התפלל, יוצא שכל הלילה היה הפקר והכל הולך שלא כסדר. כאשר התפילה מתקיימת כסדרה, כל היום מתוכנן ומסודר כראוי.

שיוויתי ה' לנגדי – סוד לימוד הגמרא

כדי לזכות למדרגת "שיוויתי ה' לנגדי תמיד", ששם הוויה יאיר תמיד מול העיניים, הדרך היא אך ורק על ידי לימוד הגמרא. כל הגמרא מורכבת מייחודים נוראים. אם לאדם אין לימוד גמרא, הוא לא יוכל להחזיק את שם הוויה מול עיניו.

כאשר אדם לומד בעמקות, הוא הופך להיות בבחינת "מגלה עמוקות". ביום הדין, כשאדם רוצה להמתיק את הדינים, הוא חייב ללמוד בעמקות ובעיון. כשהקדוש ברוך הוא רואה שדינים מתגברים על ישראל, ההמתקה הגדולה ביותר היא על ידי לימוד "רזין דאורייתא" – סודות התורה. זהו שיא העמקות והעומק האמיתי, ועל ידי כך מיד הדינים בטלים.

לעלות לשורש הדינים: סוד ה'בשן' וספירת הבינה

מובא רמז נפלא בשם הרב צבי אורגובר על הפסוק:

"אֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשֶּׁה" (דברים ד, מג).

כאשר השטן רוצה להתגבר עלינו, הוא מנסה להגביר את השכחה, וזהו סוד השם 'מנשה' – מלשון "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים". כדי להינצל מכך, הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו מגלה לנו את ה'בשן'. 'בשן' הוא ראשי תיבות של חמישים (נ') שערי בינה. אם האדם לומד תורה כזו שנושרת מחמישים שערי בינה, מן הבשן, מיד כל הדינים נמתקים.

האר"י הקדוש מלמד שהמתקת הדינים נעשית דווקא על ידי פנימיות התורה. אך שואל ה'קדושת יצחק' מקאמרנא: מה יעשה אדם שאינו יכול ללמוד בספר 'עץ חיים' ולחדש בו סודות? תשובתו היא שילמד הרבה גמרא ופוסקים, ויתאמץ לחדש בהם חידושים.

לכל אדם יש חלק וחידוש משלו בגמרא ובפוסקים. כאשר אדם לומד בעיון, מגלה עמוקות ומחדש דבר עמוק וחדש, הוא ממתיק את כל הדינים. מדוע? משום ששורש הדינים מתעורר מספירת הבינה. כל חידוש שאדם מחדש בתורה עולה לספירת הבינה, ובכך הוא מעלה אותנו לשורש הדין – ושם הדינים נמתקים. כאשר אנו נמצאים למטה מספירת הבינה, הדינים יכולים לשלוט עלינו, אך העלייה לבינה דרך הבנת דבר מתוך דבר ממתקת הכל.

השמחה שבפלפול וההתלהבות בלימוד

הקדוש ברוך הוא שמח בפלפולים ("חדי בפלפולא"). כאשר אדם מתפלפל בתורה, הוא מביא שמחה בשמיים. ברגע שיש שמחה, והמלך כביכול מתחיל לצחוק ולשמוח, הוא משחרר את כל האסורים, ובשעה זו אין שום דין בישראל.

המתקת הדינים יכולה להיעשות בכל דברי התורה, אפילו בפשט פשוט, ובתנאי שהאדם ילמד בחשק, בהתעוררות ובהתלהבות. אפילו אם לא זכה לחדש חידוש ממש, עצם ההתחדשות וההתלהבות בלימוד הופכת את הלימוד עצמו לחידוש, וזה ממתיק את כל הדינים. אדם צריך להמית את עצמו על הלימוד, ללמוד בצורה מחודשת ומלאת חיות, ועל ידי כך להכרית את כל המשטינים והמקטרגים מעל עם ישראל.

חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 32

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2 | חלק 3