סוד ה\

שיעור מס' 84 | *מוצ"ש י"ד אדר ב' תשנ"ז (ליל פורים דפרזים) שיעור לבחורי החבורה.

חג הפורים טומן בחובו סכנה של ייאוש כאשר האדם מגלה את פחיתותו ורואה בעצמו את שורש ה\

כיצד זכו מרדכי ואסתר להגיע למדרגתם העצומה? רבי נחמן מסביר שהם לא עשו תשובה רק על העבירות שלהם, אלא גם על העבירות של ההורים שלהם. ספר "שקל הקודש" מסביר את הפסוק:

"ובמות אביה ואמה"

שאסתר המלכה הצליחה להמית ולתקן את העבירות של אבא ואמא שלה, ועל ידי כך נחקק עליה שם הוי"ה.

האר"י הקדוש אומר שאסתר ומרדכי היו נשמות קדושות שבאו מעולם שאין בו שום "שבירה". כל השבירה והפגם היו רק מצד ההורים שלהם, אך מצד עצמם נשמותיהם היו שלמות לחלוטין. בפורים מתגלה אור עצום, סוד חמש האצבעות העליונות של "אריך אנפין", שעליהן נאמר:

"ידיי נטפו מור ואצבעותיי מור עובר על כפות המנעול"

לכן חג הפורים נמשך חמישה ימים, מי"א ועד ט"ו באדר, כנגד חמש האצבעות הללו, המייצגות ה' חסדים וה' גבורות. בימים אלו מתגלה "יסוד עתיק" שעובר דרך "יסוד אבא" אל רחל, וזהו כל האור העצום של פורים.

סוד הגרים והבאת המשיח

אסתר המלכה באה לתקן, בהיותה ניצוץ וגלגול של רות המואביה. לכן נאמר במגילה: > "ובהגיע תור אסתר" – המילה "תור" היא אותיות "רות". וכן בפסוק: > "אסתר בת דודו", סופי התיבות מרכיבים את השם רות. רות הייתה גיורת, ובזכות מסירות הנפש שלה היא זכתה למה שאף אחד לא זכה – להביא לעולם את מלכות בית דוד ואת מלך המשיח. מלך המשיח יבוא דווקא על ידי אלו שעושים את מסירות הנפש הגבוהה ביותר, כמו הגרים שעוזבים את בית אביהם ואמם.

אסתר רצתה להביא את מלך המשיח, ולכן נאמר במגילה המילה "כדת". המילה "כדת" עולה בגימטריה בדיוק 424, שזהו המספר של "משיח בן דוד".

כאשר גר עוזב את בית הוריו, מתכפרים לו החטאים של אבא ואמא שלו, והוא יוצא מכל הטומאות שלהם. אבל מה יעשה אדם יהודי שאינו גר? כיצד הוא יצא מהטומאות של הוריו? על ידי הסוד של "ובמות אביה ואמה" – הוא צריך להמית ולתקן את החטאים של אביו ואמו, וכך הוא זוכה למדרגה של הגר שמתנתק מהעבר לגמרי.

גילוי האמת: "אני בעצמי המן"

בפורים אדם רואה לא רק את החטאים שלו, אלא מאיזה עבירות ופגמים הוא בא, והיכן הוא נולד. ה"קדושת יום טוב" אומר שבפורים אדם מגיע להכרה ורואה היכן הוא נמצא באמת. הוא רואה את כל העבירות שלו, ופתאום הוא קולט שהוא בעצמו המן! הוא שואל את עצמו: את איזה המן אנחנו מכים? הרי אני שורש כל ההמנים, אני בעצמי המן, ואין חטא יותר גדול ממני.

פורים הוא הזמן שבו מתגלה לאדם מי הוא באמת. לפעמים ישנם אנשים שנראים לנו חצופים כי הם אומרים לנו את האמת בפרצוף. אבל באמת, הם אינם חצופים אלא שליחי אלוקים, מלאכים שיורדים מן השמיים כדי להגיד לאדם מה הוא באמת, ועל כך צריך אפילו לשלם להם.

הסכנה שביאוש וסוד היין

כאשר אדם זוכה לראות את האמת על עצמו בפורים, מסביר ה"קדושת לוי", ישנה סכנה גדולה. ברגע שאדם רואה את הפחיתות שלו, את הפגמים שלו וכמה הוא רחוק מאמונה, הוא עלול ליפול לייאוש נורא. דווקא בפורים הוא נמצא בסכנה של עצבות מתוך ההכרה במצבו האמיתי.

משום כך נאמר: > "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש". רש"י במסכת מועד קטן מפרש שהמילה "לאובד" מכוונת לרשע. מדוע? משום שהרשע נמצא בייאוש נורא, וכדי לשמח אותו ולהוציא אותו מהייאוש, צריך לתת לו יין. בפורים, כשאדם רואה כמה הוא רחוק ואיזה "רשע" הוא באמת, הוא חייב לשתות יין כדי לרומם את הדעת ולצאת מהייאוש. זהו הסוד של מאמר חז"ל: > "חייב איניש לבסומי בפוריא" – אדם חייב להשתכר כדי שיוכל להחזיק את עצמו ולא ליפול לעצבות מהגילוי של פחיתותו.

מ"ארור המן" ל"ברוך מרדכי"

לאחר שמתברר לאדם שהוא בעצם המן, שהוא מלא בפגמים, פגמי הברית ופגמי העיניים, היין עוזר לו לראות את התמונה ההפוכה. מתוך השכרות הוא פתאום קולט: אם אני כזה רשע וכזה רחוק, ובכל זאת אני בא להתפלל, שומע מגילה, הולך למקווה ומניח תפילין – הרי שאין קידוש השם גדול מזה! דווקא בגלל שאני רשע כל כך גדול, העובדה שאני קם בבוקר, מתפלל וזוכה לקיים מצוות, יוצרת את קידוש השם העצום ביותר.

ה"קדושת יום טוב" מסביר שזהו העומק של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". אדם מגיע להכרה שדווקא על ידי ה"ארור המן" שבו, נעשה קידוש השם גדול יותר מאשר על ידי "ברוך מרדכי". מרדכי היהודי הוא צדיק יסוד עולם, נשמה מעולם שאין בו שבירה, שמעולם לא חטא ולא טעם טעם חטא. אך כאשר אדם שהוא "ארור המן", שמלא בחטאים ופשעים מכף רגל ועד ראש, מתגבר על הכל, בא להתפלל ושמח בפורים – זהו קידוש השם הגדול ביותר שיכול להיות.

זהו הסוד של "עד דלא ידע" – עד שהאדם ידע שדווקא בגלל שהוא רואה את עצמו כהמן, קידוש השם שנעשה על ידו הוא הגדול ביותר בעולם. ועל ידי השמחה והחדווה הזו, נזכה להתגלות משיח בן דוד במהרה בימינו.

חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 84

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי) | חלק 4