סוד עליית החתן לספירת הבינה והמתקת הדינים
שיעור מס' 107 | *בוקר יום ג' פר' עקב, ט''ז מנחם אב תשנ''ז - בישיבה
מאמר מעמיק המבאר את מעלתו העצומה של החתן בשבעת ימי המשתה. על פי תורת החסידות והקבלה, החתן עולה לספירת ה'בינה', נעשה צדיק הדור, ובכוחו למחול עוונות ולהמתיק את כל הדינים עבור כל מי שמשמח אותו.
שר של גיהנום נלחם על הנשמות, אך הצדיק אומר: "את מי שאני תופס, אף אחד לא יוציא אותו מהיד שלי". מי שזוכה לשמש את הצדיק באמת, הצדיק מגן עליו עד כדי כך שאפילו כביכול הקב"ה לא יוציא את הנשמה הזו מידו. המאבק הזה מתגלה בט"ו באב, כפי שאומר ה'פרי צדיק'. אפילו הושע בן אלה, שהיה מלך רשע, הודה שחזקיהו הוא צדיק האמת והסיר את הפרגודים כדי שכולם יעלו אליו לירושלים. כיוון שעם ישראל לא עלו, הם התחייבו מיתה. מדוע הם לא עלו? כי אדם צריך לכסוף. גם כשיש סגירת גבולות ומניעות, אם אדם כוסף באמת – מיד נפתח הגבול והוא עולה לרגל. אבל אם אומרים "אנחנו אנוסים" ושוכחים מירושלים, זהו הפגם הגדול ביותר.
סוד "היד החזקה" ועליית הצדיק לספירת הבינה
בסוף החומש נאמר:
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"
מהי אותה "היד החזקה"? מסביר התלמוד הירושלמי שזוהי ידו השמאלית של משה רבנו. כביכול, גברה ידו של משה על ידו של הקב"ה וחטפה ממנו את הלוחות. כיצד התרחש הדבר? משה בא עם יד שמאל, והקב"ה כביכול עם יד ימין, וזכה הצדיק עם יד שמאל שלו להוריד ולחטוף את הלוחות מיד ימינו של הקב"ה.
מסביר על כך ה'יפה מראה': הקב"ה, בהנהגת העולם, נקרא בסוד 'זעיר אנפין'. אך כשמשה רבנו עלה לקבל את הלוחות, הוא עלה לספירת ה'בינה', שהיא למעלה מ'זעיר אנפין', ונכלל ב'אמא עילאה'. בסודות הקבלה, היד השמאל של ספירת הבינה היא חזקה ו"ימנית" יותר מהיד הימין של זעיר אנפין. כאן מתגלה לאן הצדיק מסוגל לעלות – הוא נכלל בבינה העליונה.
החתן עולה לספירת הבינה ונעשה צדיק הדור
סוד זה של עלייה לבינה הוא סוד החתונה. על הפסוק:
"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ"
אומר ה'דגל מחנה אפרים' שכל חתן וחתן עולה לספירת הבינה, ל'אמא עילאה'. "בעטרה שעיטרה לו אמו" – האמא העילאה מעטרת אותו בעטרות, והחתן ממש נכלל בבינה.
במשך שבעת ימי המשתה, החתן נמצא במדרגה עצומה. מובא שהחתם סופר ביקש מחתן אחד שיברך אותו ויתפלל עליו. כששאלו אותו לפשר הדבר, השיב: "החתן הוא עכשיו צדיק הדור!".
ממשיך ה'דגל מחנה אפרים' ומסביר, שכיוון שהחתן עולה לספירת הבינה, היד שמאל שלו יכולה כביכול "לנצח" את יד ימינו של הקב"ה (שהיא בבחינת זעיר אנפין). מכוח עלייה זו, יש לחתן את הכוח למחול על כל העבירות.
כוחה של השמחה עם החתן למחילת עוונות
כל מי שהולך אל החתן, משתתף עמו, מלווה אותו, משמח אותו ורוקד אצלו – נמחלים לו כל עוונותיו, משום שהוא נכלל עם החתן שנמצא כעת בספירת הבינה. כל חתן שמתנהג בקדושה ובטהרה זוכה להיכלל בספירת הבינה דאצילות, ושם היד שמאל של הבינה חזקה מיד ימין של זעיר אנפין.
על ידי ההשתתפות בשמחת חתנים, עולים דרך ארבעת העולמות – אצילות, בריאה, יצירה ועשייה – ומגיעים ממש לאצילות. כל אלה שנמצאים עם החתן ומתפללים איתו, יורד עליהם אור כזה גדול עד שנמחלים להם כל העוונות, בתנאי שיהרהרו בתשובה.
בדורנו, אדם חייב להרהר בתשובה בכל שנייה. אדם יכול להיכשל באלפי ראיות אסורות, ולכן עליו לעשות וידוי בכל רגע. ברגע שאדם עושה וידוי, אפילו במחשבה, מכוח ההארה של החתן – מיד העוון נמחל לו. אומר הזוהר הקדוש שכאשר אומרים תחנון ונופלים על הפנים, צריך למסור את הנפש ממש. אך כאן, אומר ה'דגל מחנה אפרים', עם החתן כולם עולים לספירת הבינה בקלות – כל הנלווים אליו, כל המתפללים איתו וכל השמחים בשמחתו.
מדרגה הגבוהה מיום הכיפורים
שמחת החתונה היא בחינה של יום הכיפורים, אך עם מעלה יתרה: זהו יום כיפור שבו אוכלים, שותים ורוקדים. כפי שמצינו בחנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך, שחגגו ארבעה עשר יום, אכלו ושתו ביום הכיפורים, והייתה זו שמחה גדולה.
שמחת החתן והכלה עם המחולות והריקודים היא לעיתים גדולה יותר מיום כיפור רגיל. על ידי הריקודים והשמחה, השמאל מתגברת על הימין במובן של המתקת הדינים – כל הקטרוגים שיש בעולם נמתקים ומתבטלים.
ממש אפשר לזכות בזכות השמחה העצומה הזו, ובזכות העלייה לספירת הבינה, לבניין בית המקדש, לגאולה השלמה ולביאת משיח בן דוד כהרף עין.
חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 107