עומק השפלות: סוד הלב הנשבר של יצחק ורבקה

שיעור מס' 181 | * יום ד' פר' תצוה, אור לי' אדר תשנ"ט - שיעור בפרדס כץ

כדי לזכות לקרבת אלוקים אמיתית, על האדם להגיע להכרה שמעולם לא התחיל לעבוד את ה'. דרך התבוננות במסירות הנפש של רבקה אמנו ושל בעלי תשובה בדורנו, מסביר הרב כיצד דווקא מי שגדל בטהרה יכול לקנות את מידת השפלות ולהגיע ללב נשבר באמת.

מתי תפילתו של אדם מתקבלת? התפילה עולה למעלה ומתקבלת רק כאשר יש לאדם לב נשבר ונדכה, כשהוא מרגיש את עצמו שפל באמת. משה רבנו, שהיה עניו מכל אדם, הרגיש את עצמו שפל מכל בני תמותה, ולכן כל תפילותיו התקבלו.

אדם צריך להאמין שמעולם הוא לא עשה שום דבר בחיים, מעולם לא עשה תשובה ומעולם לא התפלל תפילה אחת בכוונה. רבנו הקדוש מביא בליקוטי מוהר"ן את דברי משה:

"לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ".

משה רבנו, שהוציא את ישראל ממצרים ועשה אותות ומופתים, אמר לה': "אין לי דיבור של צדקה, אין לי דיבור של תשובה. אני בכלל לא ראוי לתת תורה לעם ישראל". הרמב"ם מסביר שמשה בכה וביקש מה' שישלח כל אדם אחר, כי הוא באמת האמין שכל אדם בעולם טוב ממנו ויצליח בשליחות יותר ממנו. רק בזכות שמשה החזיק בעצמו שאין לו יראת שמים, ה' בחר בו. ברגע שאדם אומר את האמת הזו מכל הלב, ה' יכול להתעבר בו ולהתגלות אליו.

ההבדל בין צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע

ישנה מחלוקת ידועה לגבי מי גדול יותר: צדיק בן צדיק או צדיק בן רשע. האמת הפשוטה נראית שצדיק בן צדיק נמצא במעלה גבוהה יותר. אך הרבי מאלכסנדר מסביר שדווקא לצדיק בן רשע יש מעלה עצומה, משום שהוא מגיע עם לב שבור באמת.

רבקה אמנו הייתה בת בתואל ואחות לבן. היא הגיעה מבית של רשעים, ממקום של טומאה, והרגישה את עצמה בתחתית הסולם. היא תמהה בענווה: "איך אני זוכה להיכנס לכזה בית קדוש של אברהם ויצחק? איך בחרו בי?".

"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה".

השברון הזה הוא בדיוק מה שה' רוצה. אלה שבאים מבתים שבורים, ממקומות קשים, התפילות שלהם מתקבלות בזכות הלב הנשבר האמיתי שלהם.

"אני גדלתי על שמנת, לה היו ניסיונות"

כאשר אליעזר חוזר עם רבקה, הוא מספר ליצחק על הניסיונות שעברו: ניסו להרעיל אותו, בתואל מת, ורבקה אפילו לא רצתה לשבת שבעה על אביה הרשע. המדרש אומר שמשפחתה ביקשה "תשב הנערה איתנו ימים או עשור" – לפחות שבעת ימי אבלות, אך היא סירבה להישאר שם אפילו רגע אחד. היא רצתה רק לברוח מהטומאה אל הקדושה.

כשראה יצחק את אומץ ליבה ואת רוחה הטהור, נשבר ליבו מאוד. הוא אמר לעצמו: "איך הגעתי לאבק של הקרסוליים שלה? ילדה קטנה שכבר הופכת עולמות ומוסרת את הנפש!"

יצחק הרגיש שפלות עצומה. הוא חשב: "אני גדלתי על שמנת ובננות, הכל היה לי כשר למהדרין. מעולם לא היו לי ניסיונות כאלה, מעולם לא הייתי צריך להתחבא כדי לאכול אוכל כשר. היא זרקה את הכל מאחוריה ועפה באוויר אל הקדושה. לעומתה, עוד לא התחלתי לעבוד את ה'". אפילו את מסירות הנפש שלו בעקידה הוא ראה כאין וכאפס לעומת מסירות הנפש היומיומית שלה.

הטהרה שמולידה שפלות

כאן טמון הפירוש העמוק למעלתו של "צדיק בן צדיק". מרוב הזכות והטהרה שלו, מכיוון שהוא נקי מכל פגם ורבב, הוא זוכה ללב נשבר אמיתי. הוא מסתכל על בעלי התשובה, על אלה שבאים מבתים רחוקים ומוסרים את הנפש על יהדותם, ומרגיש פחות מכולם.

אנו רואים בדורנו נערים ונערות שבורחים מבתיהם בגיל צעיר, מוותרים על הכל ונאבקים על שמירת שבת וכשרות. ישנם סיפורים על ילדים שנאלצו לאכול אצל שכנים כי בביתם לא היה כשר, וספגו מכות על יהדותם, או בחורים שמוסרים את הנפש ונוסעים לצדיק באומן למרות כל ההתנגדויות. כשאדם טהור רואה את מסירות הנפש הזו, הוא מקבל שפלות מכל יהודי. הוא מבין שאין לו במה להתגאות.

כלי חרס שבירתן זוהי טהרתן. עלינו לשבור את הגוף ואת התאוות בכל יום מחדש. איך עושים זאת? על ידי שאדם אומר לעצמו: "מה אני עשיתי בחיים שלי לעומתם? איך הם זכו לכזו יראת שמים מתוך קשיים עצומים?". כך אדם נשבר בכל יום מחדש, אך מבלי ליפול לעצבות או לדיכאון. אדרבה, הוא שמח שכולם צדיקים וטובים ממנו, ולומד מכל אחד אומץ לב וגבורה בעבודת ה'.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 181

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2