סוד הסלע של מרים: כוחה של אמונה מול ליצנות הטבע

שיעור מס' 185 | * יום ה' פר' ויקרא, א' ניסן תשנ"ט - הכנסת ספר תורה בישיבה

משה רבנו מחפש את סלעה של מרים במדבר, בעוד הליצנים וה"מומחים" שבדור לועגים לו ומנסים להסביר כל נס במונחים של גיאולוגיה וטבע. רק כאשר פורצת אש מתוך הסלע, נחשף השורש הרוחני של הבריאה ומתגלה כוחו האמיתי של משה.

משה רבנו עסק במשך ארבעים שנה בתפילות נוראות. הכל ידעו שעתיד מושיען של ישראל ללקות במים. החרטומים ידעו זאת, ולכן גזרו "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". משה ידע שעתיד ללקות במים, וכפי שמובא בילקוט שמעוני, הוא התפלל ושימר עצמו במשך ארבעים שנה במדבר שלא להקפיד ולא להיכשל בכעס כנגד עם ישראל.

הוא ידע שכאשר יגיע הניסיון הנורא שבו כל העם יתקומם נגדו, עליו לעמוד בו ולא ליפול לכעס, שכן נאמר "כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה" – אם אדם נכשל בכעס, הוא מאבד את כל המוחין.

היעלמות הבאר וחיפוש הסלע

לאחר שמרים הנביאה נפטרה בי' בניסן, קרה אסון נורא והסלע נעלם. אותו סלע פלאי שהיה עומד מול אוהל מועד ומוציא זרמי מים לכל המחנה – נעלם כלא היה. משה ואהרן מתחילים ללכת ולחפש סלע מסוים, את הסלע של מרים, וכל ישראל הולכים אחריהם שעה ושעתיים. משה אינו מוכן להוציא מים מכל סלע מזדמן, הוא מחפש דווקא את הסלע המסוים הזה.

באותה שעה קמו הליצנים שבאותו הדור. הם תמהו: אותו משה שבמילה אחת הביא את עשרת המכות וקרע את הים, מתחיל פתאום לחפש סלע מסוים? הרי אם מדובר בחיפוש גיאולוגי, יש לנו מומחים גדולים ממנו! הגמרא מספרת על נחוניה חופר שיחין, שהיה חופר בארות לעולי רגלים בכל ארץ ישראל, והיה מתמצא בכל סוגי הסלעים. הוא ידע איזה סוג מים יש תחת כל סלע, האם הם קרים או חמים, וכמה מעלות חום יש להם רק לפי צורת הסלע.

אמרו בני ישראל למשה: "אם אתה הולך לחפש סלע מסוים על פי חוקי הטבע, אנחנו לא קוטלי קנים. יש לנו אגרונומים, גיאולוגים וחרטומים שמתמצאים בסלעים טוב יותר. בשביל זה לא צריך להיות משה רבנו!".

שבועת משה מול הליצנים

הליצנים נעמדו כיתות כיתות סביב משה, ולעגו לו: "אתה רועה צאן שהיה במדבר ארבעים שנה, אולי אתה מבין בחפירת בארות, אבל אנחנו דורשים שתפסיק להונות אותנו. או שתוציא לנו מים מהסלע הזה שאנחנו מצביעים עליו עכשיו, או שתפסיק את החיפושים! אם אתה פועל על פי ניסים – תוציא מים מכאן. ואם בדרך הטבע – אנחנו חכמים ממך".

באותה שעה נשבע משה רבנו: "אפילו אם תעמדו כולכם ותתקוממו נגדי, אני לא אוציא לכם מים ממה שאתם מבקשים! אני יכול להפוך ים ליבשה ואבן למים, אבל אני אחפש רק את הסלע שה' אמר לי – הסלע של מרים, שהוא השורש של כל המעיינות בעולם, ברוחניות ובגשמיות".

מים, שמן, דבש ואש

משה המשיך בחיפושיו עד שהגיע לסלע המסוים. ברגע שהגיע אליו, התקיים הפסוק מתהלים:

"יְבַקַּע צֻרִים בַּמִּדְבָּר וַיַּשְׁקְ כִּתְהֹמוֹת רַבָּה"

פתאום נבקעו כל הצורים וההרים, והתחילו לזרום מים בלי סוף. כל אותם ליצנים שלעגו למשה נשטפו בזרמים האדירים שיצאו מהסלעים. אך תמיד נשארים ליצנים בעולם, שאם לא כן – תתבטל הבחירה החופשית. אותם ליצנים ששרדו אמרו: "אם משה חיפש סלע מסוים, כנראה שיש בו מנגנון סודי. הוא לחץ על כפתור ששחרר אוקיינוס תת-קרקעי של מים!".

ראה הקב"ה שהם ממשיכים בליצנותם, והתחיל להוציא נהרות של שמן ששטפו אותם. אמרו הליצנים: "אולי לפני אלפיים שנה היו פה בתי בד, והשמן נספג באדמה ויצר אגם תת-קרקעי?".

הגיב הקב"ה והוציא נהרות של דבש, כפי שכתוב:

"וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר"

זה היה אותו הסלע שהניק את ילדי ישראל במדבר. אך הליצנים בשלהם: "מי יודע, אולי היו פה פעם כוורות בינלאומיות, ומשה מצא את הפטנט לשחרר את הדבש?".

אומר הילקוט שמעוני: ראה ה' שכולם עדיין צוחקים וממשיכים בליצנות, והתחיל להוציא ניצוצות של אש מהצור. זרמים של אש ירדו על נהרות השמן, המים והדבש. רק אז, כשיצאה אש מתוך האבן, נאלצו כולם להודות שאין כאן שום חוק טבע או פטנט גיאולוגי, אלא זהו כוחו האלוקי של משה רבנו וכוחה הרוחני של בארה של מרים.

חלק 2 מתוך 4 — שיעור מס' 185

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי) | חלק 3 | חלק 4