סוד שמירת האוזניים והשפעת הניגונים על השפע

שיעור מס' 190 | יום ה' פר' אח"ק, ו' אייר תשנ"ט

מאמר המבאר את הסיבה הרוחנית למבנה האוזן והאצבעות, ומדגיש את החשיבות העצומה שבשמירה על חוש השמיעה. דרך דברי הגמרא על רב הונא ורב חסדא, מתגלה כיצד מנגינות שאינן קדושות חוסמות את השפע, וכיצד התרחקות מליצנות פותחת פתח לברכה אינסופית.

אצבעות כיתדות: ההגנה על הנפש

מדוע ברא השם את האצבעות שלנו בצורה משופעת, כעין יתדות? התשובה לכך טמונה בצורך להגן על הנפש. הבורא תכנן את גוף האדם כך שאם ישמע דבר שאינו הגון, יוכל מיד לשים את אצבעו בתוך אוזנו. האצבע אוטמת את חור האוזן בהתאמה מושלמת, ממש כמו בורג ואום או כמו סיר ומכסה.

לפעמים אדם מוצא את עצמו בנסיעה באוטובוס או במונית, והנהג משמיע דברים בטלים או מנגינות שאינן ראויות. אין לו צמר גפן או אטמי אוזניים, ואין לו אפשרות לכבות את המכשיר. בדיוק לשם כך נבראו האצבעות.

הגמרא במסכת כתובות (דף ה עמוד ב) אומרת: "אמר ר' אלעזר: מפני מה אצבעותיו של אדם נראות כיתדות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יניח אצבעותיו באוזניו".

בנוסף, הקב"ה ברא לנו את תנוך האוזן, כדי שאם קשה לאדם לאטום את אוזנו עם האצבע, הוא יוכל לכופף את התנוך, ללחוץ עליו ולא לשמוע. על האדם לדעת שכל הצרות והמחלות שיש לו, באים כתוצאה מזה שהוא שומע דברים לא הגונים או מנגינות שאינן קדושות.

חורבן או שפע: השפעתה של מנגינה

ישנה חשיבות עצומה לשמוע אך ורק מנגינות שהושרו בדביקות אמיתית להשם יתברך. כאשר אדם שומע שירים של זמרים שמופיעים רק כדי לבדר, ששכחו בכלל שיש בורא לעולם, הדבר מביא הרס רוחני וגשמי לתוך הבית.

הגמרא במסכת סוטה (דף מח עמוד א) אומרת: "אמר רבא: זמרא בביתא – חורבא בסיפא".

כלומר, שירה שאינה הגונה בבית מביאה חורבן אל הסף. הגמרא מסבירה שאפילו בית שמקורה בעצי ארזים החזקים ביותר – מתערער ומתרועע כתוצאה מכך. במסכת בבא קמא (דף כא עמוד א) מתואר שד בשם "שייע", המופיע בדמות שור, אשר מנגח והורס את הבית, שובר קירות, מפרק לבנים ומפיל את הטיח, והכל כתוצאה מאותן מנגינות פסולות. אדם יכול להפסיד את כל השפע והפרנסה שלו רק בגלל שהכניס לביתו או לרכבו ניגונים שאינם כשרים.

תקנת רב הונא וסוד השפע העצום

הגמרא מספרת על רב הונא, שראה את החורבן שמביאות המנגינות הפסולות, והחליט לעשות מעשה. הוא ביטל את כל השירים והמנגינות בבבל. הוא התיר לשיר רק מתוך דביקות אמיתית, כמו בימים הנוראים, בראש השנה, יום כיפור, שמחת תורה ושמחת בית השואבה.

ברגע שרב הונא ביטל את הניגונים הפסולים, ירד לעולם שפע בלתי נתפס. בזכות ההימנעות משמיעת דברים שאינם הגונים, נולדו והתרבו אווזים בכמויות עצומות, עד שמאה אווזים נמכרו בזוז אחד בלבד. גם מחירי החיטה צנחו, ומאה סאים של חיטה נמכרו בזוז אחד. השפע היה כה גדול עד שלא היה מי שיקנה את הסחורה והמחירים ירדו פלאים.

הסכנה שבליצנות

אולם, השפע הזה לא החזיק מעמד. רב חסדא שמע על תקנתו של רב הונא ולגלג עליה. ברגע שאדם מלגלג על דברי תורה או על הנהגות של קדושה, הוא מבטל את כל הסגולה ואת כל השפע.

"ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות".

אדם יכול לשמוע דבר תורה, אך מספיק שיצחק על זה אפילו רק בלב שלו, ויחשוב: "מדוע זה מוזר? בשביל מה צריך את זה? מי אמר שזה אסור?" – ובכך הוא מבטל את כל האור. ואכן, בעקבות אותו לגלוג, בטלה הסגולה של רב הונא. המחירים זינקו בחזרה, וכבר אי אפשר היה לקנות אפילו אווז אחד בזוז.

להשם יתברך יש אינסוף דרכים להשפיע עלינו טובה. השם אוהב אותנו אהבת נפש ורוצה להעניק לנו שפע עצום, אפילו דירות והיכלות בחינם. כל מה שעלינו לעשות הוא לקיים את מה שכתוב בספרים הקדושים, לשמור על קדושת האוזניים, ולהימנע מכל שמץ של ליצנות.

חלק 2 מתוך 4 — שיעור מס' 190

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי) | חלק 3 | חלק 4