סוד ההבלים: הכוח להפוך לגוף מאיר כשמש במתן תורה

שיעור מס' 194 | * יום ג' פר' נשא, אור לד' סיון תשנ"ט - שיעור לישיבה לצעירים 'שערי תורה'

המאמר חושף את סוד הפסוק "הבל הבלים", המרמז להבל פיהם הטהור של תינוקות של בית רבן. דרך מעשה פלאי משנים קדמוניות ודברי השפת אמת, מתבאר כיצד על ידי שמירת העיניים ולימוד התורה בקדושה, ניתן לזכות לגוף מאיר כשמש כפי שהיה במעמד הר סיני.

אצלנו היצר הרע בוער במיליארד מדורות. אדם צריך לדעת שמלאך המוות נמצא ברחוב, בכל בית שהוא נכנס ובכל מראה אסור. לעתיד לבוא, בתחיית המתים של משיח בן דוד, יורידו את הקליפות ויתחלפו כל הגופות. אז נחזור לדרגה של קודם חטא עץ הדעת, כמו אדם וחוה שהיו שתי שמשות מאירות ולא גופות גשמיים.

עד אז, אומר רבי אליהו לאפיאן, כשאדם יוצא החוצה מפתח ביתו, מלאך המוות כבר מחכה שם כדי להחטיא אותו ולשרוף לו את המוח ואת הלב. לכן, לפני שאדם יוצא מבית המדרש או מהבית, עליו להתכונן כאילו הוא יוצא עכשיו למלחמה בחזית.

כשאדם יודע שיורים בחוץ, הוא מחכה שיפסיקו היריות. ואם הוא חייב לצאת להביא אוכל ומים, הוא משתטח על הארץ וזוחל על הרצפה כשהכדורים עפים לו מעל הראש. כך אדם צריך לצאת לרחוב – כשהוא כפוף וצמוד לרצפה, בידיעה שיורים עליו פגזים. עליו לטכס עצה כיצד לא להיכשל בשום ראייה אסורה, לעמוד רגע, להמתין ולחשוב: "אני יוצא עכשיו למלחמה, איך אינצל ממלאך המוות הזה?". רק כך נזכה לקבל את התורה בשמחה, בקדושה ובטהרה.

קפיצת הדרך אל המערה הפלאית

רבי שמעון בר יוחאי מספר מעשה משנים קדמוניות, על שני תלמידי חכמים שהיו גדולי הדור. בערב שבת הם רכבו במדבר על סוסים מהירים, בדרכם ליעד רחוק, ודאגו שמא לא יספיקו להגיע לפני שבת. לפתע פגשו אדם שמדדה לאיטו על קביים.

הוא שאל אותם לאן הם דוהרים, ואמר להם: "כבר לא תוכלו להגיע למקום הזה לפני שבת. במקום זאת, תשמעו בקולי ואביא אתכם למקום שיש בו את כל המעדנים והמשקאות הנפלאים שבעולם". החכמים התפלאו כיצד אדם על קביים יכול להשיג סוסים מהירים, אך הוא הבטיח שאם יאמינו בו ויחזרו על דבריו, הם יעופו יחד איתו באוויר.

הם האמינו בו מיד, ממש כפי שהאמינה האישה הצרפית לאליהו הנביא בשנות הרעב, ובזכות אמונתה כד הקמח לא כלה וצפחת השמן לא חסרה. כיון שהאמינו, אמר להם לחזור על התפילה:

"אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה, קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא... שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד."

מיד התחילו לעוף באוויר. לפי החזון איש, הם טסו מרחק של 500 פרסאות – 2,500 קילומטרים – בשנייה אחת. הם נחתו לפני מערה עצומה, שם ראו שולחן ארוך בצפון, מנורת שבעה קנים בדרום, ומיטה משובצת באבנים טובות ומרגליות. סביב השולחן ישבו 300 תלמידים שלמדו תורה ואכלו מכל טוב שבעולם.

היכלות של "הבל הבלים"

בעל הקביים הזמין אותם לשבת ולאכול. תוך כדי סעודתם, הם ראו כיצד גופו מתחלף. התברר שהוא כלל לא היה נכה; הוא השתמש בקביים משום שהצדיקים לא רוצים שכף רגלם תדרוך על האדמה הטמאה הזאת. הם יורדים מהשמיים ומתגלים אלינו, אך מקפידים לא לגעת בקרקע.

לפתע פשט הצדיק את גופו וקיבל גוף זוהר כשמש. הוא התיישב על כיסא מלכות, ו-300 התלמידים ישבו סביב לרגליו וקראו ללא הרף רק פסוק אחד מספר קהלת:

"הבל הבלים אמר קהלת, הכל הבל."

הם חזרו על הפסוק הזה אלפי ומיליוני פעמים, שעות על שעות, כדי להחדיר שהעולם הזה הוא הבל, עולם של רעל שאין מה להסתכל בו. החכמים, שהיו גדולי הדור, תמהו ושאלו: "מה קורה כאן? האם אין עוד פסוקים בתורה?".

הצדיק גער בהם על קושיותיהם והחליט להראות להם דברים נפלאים. הוא הכניס אותם פנימה, מהיכל להיכל בתוך המערה, עד שיצאו לפרדס ענק ומלא פירות. בקצה הפרדס עמד ארמון זהב. הם עברו בו מחדר לחדר, ועל כל דלת היה חקוק הפסוק "הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל".

בהיכל השביעי ראו נשר המרחף ומחזיק בפיו כתר מזהב. על הכתר חקוקה דמות יונה, וסביבה שוב הפסוק "הבל הבלים". הצדיק אמר להם: "מי שלא יודע את סוד ההבלים האלה, שיצא מיד מההיכל, כי הזר הקרב יומת!". החכמים נבהלו ויצאו. אמר להם הצדיק: "חשבתי שאתם חכמי הדור, אך אם אינכם יודעים את הסוד הנורא של הפסוק הזה ולמה חזרו עליו אלף פעמים, אינכם חכמי הדור".

התינוקות שניצלו במצרים וסוד ההבלים

כדי להבין סוד זה, מסביר ה"שפת אמת" על פרשת שמות את המידה של "כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל... לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא". מידה זו נאמרה על משה רבנו, שכשירד עם הלוחות נאמר עליו "ולא ידע משה כי קרן עור פניו".

במתן תורה, כל הגופות של עם ישראל נהפכו לשמשות מאירות. אפילו העוברים במעי אימם שמעו את עשרת הדיברות. אלו היו אותם תינוקות שניצלו במצרים. כשהנאצים של מצרים עמדו על פתחי הבתים כדי לנפץ את התינוקות מיד עם היוולדם, האמהות הלכו לשדות וילדו שם ללא כאבים. כשהמצרים שלחו צבא לחפש אותם, התינוקות נבלעו באדמה באורח נס.

הרב דסלר ב"מכתב מאליהו" שואל: הרי המצרים ראו את הנס הגדול שהילדים נבלעים באדמה, אז מדוע הביאו מחרשות? הרי השם יכול להכניס אותם עמוק יותר! אלא שזהו דרכם של רשעים, רואים ניסים ונפלאות וממשיכים ברשעתם. התינוקות הללו, שהשם בכבודו ובעצמו השגיח עליהם והניק אותם דבש ושמן מסלעים, הם אלו שצצו כעשב הארץ, הגיעו לקריעת ים סוף והצביעו ראשונים:

"זה קלי ואנווהו!"

הם הכירו את השם שגידל אותם באדמה. ואם במתן תורה כל תינוק זכה שגופו ייהפך לשמש מאירה יחד עם משה רבנו, הרי שזהו בדיוק "סוד ההבלים" שגדולי הדור באותה מערה לא הבינו.

סוד ההבלים הוא הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. זהו ההבל שעליו עומד העולם. כל ילד וכל אדם יכול להפוך לשמש מאירה וזוהרת על ידי שיהיה ער כל הלילה, ישב וילמד תורה, וישאף להיות גדול הדור כמשה רבנו. על ידי ההבל הטהור הזה של לימוד התורה, כולם חוזרים בתשובה, ובזכותו יבוא משיח בן דוד וייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 194

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3 (נוכחי)