סוד הנקודה היהודית: כשהרשעים הגדולים מאירים כשמש בצהריים

שיעור מס' 244 | קלטת מס' 244 יום ג' פר' נשא אור לג' סיון תש"ס - עצרת מתן תורה ביד אליהו תל אביב.

אפילו בתוך פושעי ישראל מסתתר ניצוץ קדוש ובלתי ניתן להריסה. דרך סיפוריהם המצמררים של יקום איש צרורות ויוסי משיטא, מתגלה כיצד מילה אחת של אמת יכולה לשבור את כל הקליפות, ולהוביל את האדם למסירות נפש ולתשובה שלמה עד שיאיר כשמש בצהריים.

מילה אחת של אמת

הגמרא מספרת על שני רשעים גדולים שחזרו בתשובה והגיעו למדרגות עצומות. הראשון הוא יקום איש צרורות, בן אחותו של התנא יוסי בן יועזר. בשעה שהובילו את יוסי בן יועזר להוצאה להורג במוות של עינויים נוראים, יקום רוכב על סוסו ועושה צחוק מדודו. הוא אומר לו: "תראה איזה סוס יפה יש לי", כשהוא מצביע על עמוד הצליבה.

עונה לו יוסי בן יועזר משפט אחד:

"אם לעושי רצונו כך, קל וחומר לעוברי רצונו".

הדברים הללו נכנסו בו כאש להבה. מילה אחת של אמת שאומרים לרשע הכי גדול, יכולה לשבור את כל הקליפות ולפוצץ את כל הטומאה. יקום מבין מיד שהכל אחיזת עיניים ותו לא. הוא רץ לביתו אחוז חרדה וחושב: "אם כזה צדיק מקבל מיתה משונה כזו של צליבה על עמוד התלייה, מה יהיה איתי? אילו מיתות משונות מחכות לי?".

לעקוף את הצדיקים בדרך לגן עדן

מתוך זעזוע עמוק, יקום איש צרורות מחליט לקיים על עצמו את ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. הוא מתקין מתקן מיוחד – קושר חבל לקורה, נועץ חרב תחת החבל, מבעיר אש ובונה חומת אבנים. הוא נתלה בחבל, האש שורפת אותו, החבל נקרע, הוא נופל על החרב והחומה מתמוטטת עליו. כך הוא מוסר את נפשו בתשובה שלמה.

בינתיים, אותם רשעים אכזרים מושכים את זמן התלייה של יוסי בן יועזר. הם חופרים את הבור לאט ותוקעים את הקורה לאט. באותם רגעים, יוסי בן יועזר רואה חיזיון פלאי: מיטה צחורה מאבנים טובות ומרגליות מרחפת באוויר, מאירה כשמש בצהריים, ושיירות של מלאכים מלוות אותה. בתוך המיטה יושב צדיק שמאיר כמו נר.

יוסי בן יועזר מסתכל ונדהם – את מי הוא רואה? את יקום איש צרורות! הרשע הזה מאיר כשמש בצהריים. אמר על כך יוסי בן יועזר: "הוא הספיק להיכנס לפניי לגן עדן! הוא הספיק לעקוף אותי עם הצדקות שלו". אלו הם פושעי ישראל, שעוד ישיגו את כולנו ויאירו את כל העולם.

מסירות הנפש של יוסי משיטא

הסיפור השני מתרחש בזמן חורבן בית המקדש. בית המקדש עולה בשלהבות אש, והרומאים מחריבים אותו. אולם, הם מפחדים להיכנס אל תוך ההיכל. הם יודעים שכהן גדול שנכנס להיכל שלא כראוי נשרף, אז איך הם ייכנסו?

היה שם יהודי מומר בשם יוסי משיטא, רשע שברשעים שהצטרף לרומאים ואף השתתף ברצח יהודים. הרומאים אומרים לו: "אתה תיכנס ראשון להיכל. אם תצא חי, ניכנס גם אנחנו. וכפרס, תוכל לקחת לעצמך כל מה שתרצה".

יוסי משיטא נכנס ומוציא משם את מנורת הזהב. כשהרומאים רואים זאת, הם אומרים לו: "את המנורה הזו תיתן לנו, היכנס שוב וקח לך משהו אחר". באותו רגע, מתעוררת בו הנקודה היהודית והוא מכריז:

"עד כאן! עד הרגע הזה הייתי רשע, יותר לא אהיה רשע. אני עושה תשובה. זו המנורה של בית המקדש, אותה לא אתן בידיים שלכם, הרומאים הרצחנים!"

כפרה מתוך שמחה ודבקות

הרומאים מנסים לפתות אותו, מבטיחים לפטור אותו ממכס ומארנונה, אך הוא מסרב. הם מאיימים עליו: "אם לא תיתן את המנורה, נחתוך אותך חתיכות חתיכות". אך יוסי משיטא עומד בשלו, מוסר את הנפש על מנורת בית המקדש ועושה תשובה על פתחה של גיהנום.

הם לוקחים אותו, שמים אותו במלחציים ומנסרים אותו חי. אך הוא לא הרגיש שום כאב. הוא היה בכל כך הרבה שמחה ובכזו דבקות, שבמשך השעתיים שניסרו אותו הוא רק התוודה וצעק: "ריבונו של עולם, תמחל לי על העבירה הזאת!" הוא ביקש שהייסורים יהיו כפרה על כל עוונותיו, וכך מת בתשובה שלמה כשהוא מאיר כשמש בצהריים.

כך יהיה עם כל עם ישראל. בעוד יומיים כולנו שומעים את עשרת הדיברות, כולם מקבלים תורה וכולם חוזרים בתשובה שלמה. ועוד נזכה שייבנה בית המקדש בדור שלנו, במהרה בימינו כהרף עין, אמן!

שיעור מס' 244