סוד גילוי האלוקות: מנועם השבת ועד לשירת הכרובים
שיעור מס' 245 | קלטת מס' 245 *יום ד' פר' נשא אור לד' סיוון תש"ס שיעור בישיבה לצעירים שערי תורה ירושלים ת"ו צד א'
מאמר עמוק המבאר כיצד גילוי של נועם השבת וניסים מעל לטבע מקרבים את הרחוקים ביותר. דרך סודות מגילת רות והזוהר הקדוש, מתבאר כיצד שמירת הברית ואכילה בקדושה מזכים לשמוע את שירת הכרובים ולהביא לגאולה השלמה.
אדם רחוק מגיע ורואה עונג שבת אמיתי. הוא שומע שירים וניגונים מלאי טעם, הולך לישון במנוחה, קם בבוקר לבית הכנסת, וטועם מאכלים שבחייו לא טעם כמותם. בעולם החופשי שממנו בא, הוא רגיל לאכול איזה כריך חטוף בקיוסק, הכל כימי ותעשייתי, אבל פה הוא אוכל אוכל של ממש, עונג שהוא מעולם לא חווה. הוא יושב בנחת שעה שלמה, רואה אבא וילדים שרים יחד. בעולם שלו הוא בקושי ראה את הוריו – האמא פה, האבא שם, והוא מתרוצץ ביניהם. פתאום הוא חווה משפחתיות וקדושה.
אחרי סעודת הבוקר נחים, חוזרים ממנחה לשלוש סעודות, וכל סעודה מלאה בעונג גדול יותר מקודמתה. מסיימים ערבית והבדלה, ושואלים אותו: "נו, לאן אתה צריך לנסוע? אולי נעזור לך לצאת מפה?". אבל הוא משיב: "אני כבר לא נוסע לאף מקום. גמרנו, אני נשאר פה, תלמדו אותי איך". והיום הוא גר בטלז סטון, עם פאות וזקן.
המסקנה היא שאין דבר כזה "רשעים". צריכים רק לברוא מלאכים. כאשר יושבים שתים עשרה וחצי שעות ולומדים תורה, בוראים מלאכים. המלאכים הללו הולכים, מעוררים את עם ישראל בתשובה ומתעברים בכל אחד ואחד. עכשיו, בחג השבועות, כשיושבים כל הלילה, לומדים תורה ואומרים את התיקון, אפשר להחזיר את כל עם ישראל בתשובה. על ידי התורה בוראים מלאכים שמתעברים בכל יהודי ומעוררים אותו לאביו שבשמיים.
סוד האמונה: לגלות את הנועם לרחוקים
זהו הסוד שטמון במגילת רות. האמונה היא מליצת יושר עבור הרחוקים. "בועז" מסמל כביכול את הקב"ה, ו"רות" היא כנסת ישראל, סוד האמונה. בועז אומר לרות: תתחילי לקרב אותם, תתחילי לגלות להם שיש ה' בעולם. תראי להם איזה מופת, איזה עונג ואיזה נועם יש לפני ה' יתברך, כדי שיקרב אותם בצל כנפיו.
עיקר טעותם של הרחוקים מאמונת ה' יתברך היא שהם אינם רואים את ההשגחה, אלא שופטים הכל לפי הגלוי. הם חושבים שהנהגת העולם פועלת רק על ידי מערכת המזלות והטבע. הם רואים שמי שחזק שולט, ומי שחלש נרצח ונרמס. כל אחד לפי טעותו סבור שעולם כמנהגו נוהג, ושיש לעבוד את ה"אמצעיים" – לחשוב שפרנסה תלויה בסיבות טבעיות, או שרפואה תלויה רק בסמים ובתרופות.
אך האמת היא שאין הדבר כן. ה' הוא סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות. לא צריך לעשות מהסיבות הטבעיות עיקר.
כוחו של הצדיק לשדד מערכות טבע
כאשר הצדיק מבטל בתפילתו את החיוב של מערכת המזלות, הרחוקים רואים זאת ומתעוררים. כשהם רואים שהצדיק פעל ישועה, שילד חולה התרפא בניגוד לכל הסיכויים, הם רואים נס גדול. צריכים להראות להם שמשדדים את כל מערכות הטבע, צריכים להתפלל שיהיו ניסים ונפלאות גלויים – ואז כולם יעשו תשובה.
הם לא אשמים בכלל; הם פשוט מעולם לא ראו נס שמשדד את מערכת המזלות. כשהם רואים זאת, הם מתוודעים מהגלוי אל הסתום – שיש אלוקים נמצא, שהוא שומע תפילת צדיק ומשנה את הטבע. כל זה יקרה לעתיד לבוא, כשעתידים צדיקים להחיות מתים ולעשות שאר נפלאות. על כך נאמר:
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי"
יהודה מסמל את השכינה הקדושה, שמבקשת מה' יתברך שיתגלה לכל הרחוקים. "ולא ישמע עוד אמצעי". פרעה הוא מלשון התגלות. השכינה אומרת: אתה אינך ידוע לבני אדם אלא מהגלוי, ומחמת שאינך ידוע אלא מהגלוי, טעו כולם. אבל כאשר אתה מבטל רצונך מפני רצון הצדיק, מתגלה האלוקות.
כל עניינו של הצדיק הוא לגלות אלוקות. מכיוון שהוא שומר ברית, הוא יכול להראות אלוקות לעיני כולם. כפי שאמרו רבותינו ז"ל: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". אפשר לבטל את כל הגזירות ולרפא מכל המחלות. וכאשר רואים שמערכת המזלות חייבה גזירה מסוימת והצדיק ביטל אותה, כולם מאמינים בצדיקים ויודעים שיש אלוקים. לכן נוסעים חצי מיליון איש לרבי שמעון בר יוחאי – כי עם ישראל מאמין שהצדיק יכול לפעול את כל הישועות.
אכילה בקדושה ודיבור מאיר
כתוב "ויסב אלוקים", ומובא במדרש ש"ויסב" הוא לשון סעודה. על ידי סעודה ואכילה בקדושה, אפשר להחזיר את כל העם בתשובה. על ידי זה כל אומות העולם יפנו לאמונת ישראל ויעבדו את ה' שכם אחד. אפילו הגויים יחזרו בתשובה, כפי שהיה בזמן חזקיהו המלך, שחמש ערים דיברו שפת כנען ונשבעו חי ה' צבאות.
כך גם במצרים, כולם עשו תשובה אחרי הניסים הגדולים. לעתיד לבוא נאמר "אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה". אם נתפלל ברור, מתוך ניגונים וקדושה, כל העמים יעשו תשובה. יציאת מצרים היא היציאה מ"מצר הגרון", מראשי התאוות. הדיבור הברור והקדוש מחזיר אפילו את הגויים לאמונת ישראל. מכל אות שאדם מוציא בקדושה נברא מלאך, שמחזיר עוד אדם בתשובה.
שירת הכרובים וקבלת הלוחות
נסיים בדברי ה"זוהר חדש" על מגילת רות. בועז אומר לרות:
"וְעִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין"
מסביר הזוהר ש"הנערים" הם סוד הכרובים. בועז אומר לה: אני אראה לך כיצד להידבק בכרובים ולשמוע את שירתם. בועז, שמסמל את שמירת הברית, מבטיח לרות שאם תשמור את הברית קודש ואת העיניים, ולא יהיו לה מחשבות רעות, היא תהיה קדושה וטהורה עם דמים זכים וצחים, ותוכל לשמוע את שירת הכרובים – ממש כפי שזכה הכהן הגדול ביום הכיפורים.
כל התאווה והתשוקה האמיתית של כל יהודי היא לשמוע את שירת הכרובים. כשהכהן הגדול זכה לכך ביום הכיפורים, הוא ידע שנמחלו כל העוונות. כאשר זוכים לשמוע את שירת הכרובים, זוכים לקבל את הלוחות.
יהי רצון שבשנה הזאת נקבל את הלוחות, כל אחד יעשה תשובה, ייבנה בית המקדש ויבוא משיח בן דוד במהרה בימינו, כהרף עין, אמן.
חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 245
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם