סוד הזיווג של יעקב ולאה: אור הבוקר ועלמא דאתכסיא
שיעור מס' 253 | תמלול קלטת מס' 253 *יום ה' פר' דברים אור לג' אב תש"ס שיעור לאברכי כולל העיר העתיקה בבית הרב *יום ה' פר' אחרי מות אור לכ"ג ניסן תש"ס בר מצוה (ודברי הרה"ג משה הלברשטאם שליט"א) באולמי זועהיל
יעקב אבינו חשש מפירוד לבבות בין השבטים עקב ריבוי האימהות, אך נבואתן של רחל ולאה הובילה לתיקון השלם. דרך גילוי אור הבוקר, הבין יעקב שלאה מסמלת את \
יעקב אבינו פחד מאוד שמא חס ושלום יהיה פירוד בין האחים, פירוד לבבות, מכיוון שכל אחד מהשבטים בא מאמא אחרת – רחל, לאה, בלהה וזלפה. הכל היה על פי הדיבור, והשם ציווה עליו לקחת את ארבעתן, אך יעקב חשש. משום כך הראו לו משמיים שלא יהיה שום פירוד לבבות ביניהם, וכולם יהיו אבן אחת.
כאשר בא יעקב אל לבן וביקש את רחל, הוא פחד שלבן ירמה אותו. יעקב כלל לא ידע שיהיו לו ארבע נשים; הוא חשב כל הזמן שתהיה לו רק אישה אחת, בדיוק כפי שהיה ליצחק אביו. כאשר ראה שהדבר נהפך לארבע נשים, נפל עליו פחד נורא מפני פירוד לבבות.
מסירת הסימנים ומסירות הנפש של רחל
בשעה שמסר יעקב את הסימנים לרחל, שבע שנים קודם לכן, רחל הלכה ונתנה אותם ללאה. רחל נתנה ללאה כל דבר שהיה לה. בזכות מסירות הנפש הזו, היא זכתה שהקדוש ברוך הוא מנחם אותה לעתיד לבוא, כפי שנאמר:
"מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה... וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"
זהו סוד תיקון חצות. יעקב ידע בוודאות שרחל היא אשתו, אותה הוא יישא לאישה והיא תהיה עיקר הבית. אך רחל הייתה חכמה מאוד ונביאה גדולה. האימהות היו גדולות בנבואה, ורחל ידעה שיעקב טועה במחשבתו שיהיה לו רק זיווג אחד, שכן נגזרה הגזרה על יעקב לקחת ארבע נשים.
לכן היא מסרה את הסימנים לאחותה כדי שלא תיכלם, שהרי "מוטב ישליך אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים".
נבואת האימהות ולידת השבטים
גם רחל וגם לאה ידעו בנבואתן שיהיו ליעקב ארבע נשים. לכן, אחרי שלאה זכתה לארבעה בנים, היא עמדה מלדת. היא רצתה שהכל יהיה שווה בשווה בין הנשים. כשהגיעה לארבעה בנים, היה לה כבר שליש מכל עם ישראל.
בלידת יהודה היא אמרה "הפעם אודה את ה'", כי היא כבר ראתה ברוח הקודש את מלך המשיח שעתיד לצאת ממנה.
ויהי בבוקר והנה היא לאה: סוד עלמא דאתכסיא
התורה מתארת את הרגע שבו גילה יעקב את התרמית:
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה"
נשאלת השאלה: וכי רק בבוקר היא הייתה לאה? הרי היא תמיד הייתה לאה! אלא, "בוקר" מרמז לאור הבוקר של הישועה, לבוקר שבו בא משיח בן דוד שיוצא מלאה.
בבוקר ההוא הבין יעקב שזהו הזיווג הכי גבוה שיכול להיות. לאה מסמלת את ספירת הבינה, את "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה והנעלם). אז הוא הבין שכל החשבונות שהוא עשה היו מוטעים, והנה לאה היא הזיווג האמיתי שאין בו שום השגה. זיווגו האמיתי הוא לאה.
תיקון השפחות וההנהגה הנצחית
ניתן ליעקב לתקן עוד שלוש נשים. באמת היה ראוי שיתקן שמונה עשרה, אך הוא הסתפק בארבע. לכן, הנישואין ללאה לא היו "קידושי טעות" כלל. אדרבה, הכל היה לעילוי ולתיקון. הוא הצליח להוציא את דן ונפתלי מבלהה, ואת גד ואשר מזלפה. משבט גד עתיד לצאת אליהו הנביא, ורש"י אומר שגד נולד מהול.
יעקב היה צריך לתקן את "זלפה", שמרמזת ל"זל פה" – הבל פה, ואת "בלהה", שמרמזת להבל היוצא מהאות ה' האחרונה של ספירת המלכות. כיוון שהיה עליו לעשות את התיקונים הללו, אין כאן שום קידושי טעות. הכל היה אמת לאמיתה.
כאשר התגלה ליעקב שלאה תעמיד שישה שבטים ותהיה מחצית מעם ישראל, הוא הבין שהיא זיווגו האמיתי. אילו חשב לשנייה שהיו פה קידושי טעות, הוא לא היה מחזיק בה אלא משלח אותה. במקום זאת, הוא השאיר אותה תחת ידו ועשה אותה גבירה על זלפה ובלהה.
כך מובא במדרש רבה (פרשה ע"א): כיוון שראה יעקב אבינו שרימתה לאה באחותה, נתן דעתו לגרשה. אך כיוון שפקדה הקב"ה בבנים – וכבר בשנתיים הראשונות זכתה לשלושה בנים – אמר יעקב: "לאימן של אלו אני מגרש?". אז הבין יעקב שלאה היא סוד "עלמא דאתכסיא", וממנה נובעת כל ההנהגה של עם ישראל לנצח – הנהגתו של דוד המלך.
חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 253
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם