סוד העגלה הערופה: האחריות הרוחנית של לומדי התורה

שיעור מס' 262 | קלטת 262 יום ג' פר' שופטים, כ"ח מנחם אב תש"ס - בישיבה

מאמר מעמיק על פרשת עגלה ערופה, המסביר כיצד המצב הרוחני של לומדי התורה משפיע ישירות על המציאות הגשמית. הרב מבאר על פי האבן עזרא שכל פשע או אסון שמתרחש בעולם יונק את כוחו מרוח הטומאה שנוצרת כאשר אנו עושים "מה שמתחשק לנו" במקום את הישר בעיני ה'.

בפרשת עגלה ערופה, התורה מצווה על זקני העיר הקרובה אל החלל לצאת אל הנחל ולהצהיר קבל עם ועדה על חפותם:

"וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשָׁרְתוֹ... וְכֹל זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא הַקְּרֹבִים אֶל הֶחָלָל יִרְחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל הָעֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנָּחַל. וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ".

נשאלת השאלה: מה בעצם קורה כאן? באים הזקנים, תלמידי החכמים שזקנם מגיע עד לטבור, ומודיעים: "אנחנו לא רצחנו אותו! ידינו נקיות, תראו, ידיים לבנות, אין עליהן טיפת דם!". וכי מי חושד בזקנים האלה? האם הם צריכים להסתובב בעולם התחתון או בבתי המרזח ולצותת לשיחות של פושעים כדי להוכיח שאין להם קשר לרצח? מדוע דווקא הם צריכים להעיד על כך?

מי באמת אשם?

התשובה היא עמוקה ונוקבת. אם מישהו נהרג בעולם, מי אשם? מי שלומד תורה יומם ולילה – הוא אשם. כי עם עוד טיפה של לימוד תורה, עם עוד קצת כוונה בתפילה, הרצח הזה לא היה קורה.

לכן לוקחים דווקא את הזקנים, את תלמידי החכמים בעלי הפאות והזקנים הלבנים, והם צריכים לרחוץ את ידיהם ולהעיד: "ועינינו לא ראו". האבן עזרא מסביר שאם לא היה חטא בעיר הזאת, הרצח לא היה מזדמן דווקא לסביבתה. כל העיר אשמה. אם קורה פשע בירושלים, כולנו אשמים.

הגמרא במסכת מכות אומרת שהכהן הגדול אשם אם יש רוצח בשגגה בדורו. נשאלת השאלה: מה פתאום הוא אשם? האם בגלל זה אמותיהם של כהנים גדולים צריכות לספק אוכל ולבוש לרוצחים בערי המקלט? התשובה היא כן! הגמרא מביאה ראיה מרבי יהושע בן לוי. אדם נטרף על ידי חיה רעה במרחק שלוש פרסאות מהעיר לוד, שבה התגורר רבי יהושע בן לוי. בעקבות זאת, אליהו הנביא, שהיה נגלה אליו בכל יום, הפסיק להתגלות אליו למשך שלושה ימים עד שעשה תשובה.

מדוע? כי כל מה שקורה סביבנו – אנשים נרצחים או נהרגים בתאונות דרכים – הכל באשמתנו. זקני הדור ולומדי התורה צריכים לעשות תשובה על כל אסון שקורה. אם היינו מתפללים יותר בכוונה, אם היינו פותחים את העיניים ומחזיקים את המוח, זה לא היה קורה.

מנגנון הטומאה והיצר הרע

האבן עזרא מדגיש שלולא עשו עבירה באותו רגע, הרצח לא היה מתרחש. היו מודדים לאיזו עיר החלל קרוב ביותר, כדי לדעת איזו עיר אשמה. העיר הקרובה כנראה חטאה באותה שנייה.

כדי שמישהו יצליח לרצוח, מישהו אחר צריך לעשות עבירה באותו רגע. העבירה משחררת רוח של טומאה לעולם, ורק בזכותה היצר הרע של הרוצח מצליח לפעול. אם לא הייתה רוח טומאה באוויר, הרוצח היה מועד, מחליק או שובר את ידו, ולא מצליח לבצע את זממו. לכן, מחשבות ה' עמקו מאוד, והזקנים, הסנהדרין, ואפילו המלך והכהן הגדול – כולם צריכים לבוא ולהתוודות.

לעשות את הישר בעיני ה'

התורה ממשיכה ואומרת:

"וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'".

האבן עזרא מדייק בכל מילה: כיצד תבער את הדם הנקי? על ידי שתעשה הישר בעיני ה'. כל עוד אדם עושה את הישר בעיני ה', אין רציחות בעולם. אך כאשר אדם עושה מה שמתחשק לו – "עכשיו מתחשק לי לשתות, עכשיו מתחשק לי לנסוע" – הוא נותן כוח גם לאחרים לעשות מה שמתחשק להם.

כשאני עושה מה שמתחשק לי, גם הפושע עושה מה שמתחשק לו ומצליח לשדוד או להרוג. אבל אם אני מבטל את רצוני ועושה רק את הישר בעיני ה', גם הוא לא יוכל לעשות את מה שמתחשק לו. לומדי התורה הם הראש של העולם. אם הראש בסדר, הגוף לא עושה שטויות. אם הראש מעוות, הכל נהיה מעוות.

שורש הפשע והתיקון האמיתי

המדינה כולה מתפרנסת ממרדף אחרי פושעים. בונים בתי סוהר, מעסיקים שוטרים, שופטים ועורכי דין, מחוקקים חוקים בכנסת 24 שעות ביממה, מפתחים מכשירי מעקב משוכללים – והכל בשביל קומץ של גנבים ורוצחים.

אבל מדוע יש גנבים מלכתחילה? כי אלו שאמורים ללמוד תורה ולהיות הראש של עם ישראל, נופלים בעצמם. הם "גונבים" ראיות אסורות, "גונבים" מחשבות אסורות, וחושבים שאף אחד לא רואה. בגלל שאדם אומר לעצמו "מי ראה שהסתכלתי?", באותו רגע נפרץ בנק או מתבצע שוד, ומיליון אנשים נגררים לחקירות ולמשפטים.

ספר "אבי עזרי" (מפרש על האבן עזרא) מסכם זאת על פי הכלל "שכר עבירה עבירה ושכר מצווה מצווה". אם כולם יעשו את הישר בעיני ה', לא יהיו רציחות, גניבות או שוד. לא יהיה צורך בכל תעשיית המשפט והאכיפה.

במקום להשקיע את כל העולם הזה בתפיסת פושעים, עלינו לעשות את ההיפך: לדבוק בה', ללמוד תורה ולחשוב רק כיצד לשרת אותו. אל תחפש צדק ויושר חיצוניים – תעשה את מה שישר בעיני ה'. תלך ללמוד תורה ולהתפלל בכוונה – זהו היושר האמיתי שיביא לביעור הרע מן העולם.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 262

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2