סוד החתן והכלה: בריאה חדשה ושמחת גן עדן

שיעור מס' 2099 | קלטת מס' 2099 שיעור שני

מאמר עמוק המבאר כיצד חתן וכלה אינם רק חוגגים, אלא נבראים מחדש ממש במהלך שבעת ימי המשתה. דרך סודות התשובה, הריקודים והשמחה בכל האיברים, הם זוכים לחזור למדרגת אדם וחוה בגן עדן קודם החטא.

סוד ההגנה של השבת וסעודת מלווה מלכה

ה'שפת אמת' מסביר שברגע שאדם עושה תשובה, הקב"ה בורא אותו מחדש. אדם הראשון חטא והיה חייב מיתה, אך הקב"ה ברא אותו סמוך לשבת כדי שהיא תגן עליו. עד שהאדם קולט בכלל שהוא צריך לעשות תשובה – הוא מתבלבל, בורח ומתחבא. לכן השבת נבראה מיד כדי להגן עליו, שלא יהיה אפשר להמית אותו.

בשבת האחרונה של השנה, שהיא השבת הגדולה ביותר, מכפרים על כל מה שחטאנו במשך השנה כולה. הדבר מתבטא במיוחד בסעודת מלווה מלכה. ה'חידושי הרי"מ' מסביר שסעודה זו היא בבחינת תחיית המתים, סוד עצם הלוז. "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גדולים אינם יכולים לעמוד" – זהו הסוד של עצם הלוז, העצם של התשובה.

כאשר אנו מאריכים במלווה מלכה, אנו עושים תשובה על כל פגמי השבת – אם ישנו יותר מדי, לא התפללנו כראוי או נכשלנו בראיות אסורות. ככל שמאריכים יותר, כך זוכים לכפר על כל השבתות ולהחיות את העצם שממנה תהיה תחיית המתים. בשבת האחרונה של השנה, אם אדם מכוון לעשות תשובה, הוא עולה למעלה ממדרגת המלאכים, עד לכיסא הכבוד.

חתן וכלה: בריאה חדשה ממש

רבי שמחה בונים מפשיסחא מסביר שאין שעה שבה הקב"ה אינו מקבל את האדם בתשובה. ברגע שאדם עושה תשובה אמיתית, הוא נכלל בהקב"ה. זהו גם הסוד העמוק של החתונה.

בברכת "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה", אנו מברכים על בריאה חדשה ממש. ה'אמרי אמת' מגור אומר שעכשיו, ברגע החופה, הקב"ה בורא את החתן והכלה מחדש. זה לא שהם נולדו לפני עשרים שנה; מה שהיה עד עכשיו היה בחינת "פרא אדם יוולד". רק עכשיו, בחתונה, הם נהיים בחינת אדם הראשון.

שבעת ימי המשתה הם שבעת ימי הבריאה שלהם. כל יום הקב"ה עושה עוד חלק בבריאה, וכל מי שמשתתף איתם נברא ומתחדש יחד איתם. החתן הוא בעל התשובה האמיתי. הוא צריך לעשות תשובה על כל חטאות נעוריו, ואם הוא עושה תשובה אמיתית ומתחרט על העבר, הוא זוכה לחיים מאושרים. "כל חתן הוא בריאה חדשה של השם יתברך בעצמו, ה' עכשיו בורא לו מוח חדש, לב חדש, נפש, רוח ונשמה חדשה".

תפקיד המשמחים: שושביניו של אדם הראשון

החתן צריך להבין שכרגע בוראים אותו. לפעמים הוא לא מבין למה רוקדים סביבו, הוא רק רוצה ללכת הביתה לנוח ולישון. אבל עכשיו לשים אותו, מעסים אותו ובוראים אותו מחדש! הוא חייב להשתתף בבריאה הזו, לשמוח, לרקוד ולהרהר בתשובה אמיתית – איך להיות יהודי כשר ואמיתי עד סוף חייו, כמו אדם הראשון לפני החטא.

הרבי הקודם מגור מסביר שהקב"ה בעצמו בורא עכשיו את החתן, ואנחנו רק משתתפים בבריאה. כמו שהמלאכים באו, שרו ורקדו סביב אדם הראשון עם שלוש עשרה חופות של אבנים טובות ומרגליות, כך כל אלה שרוקדים לפני החתן והכלה נהיים בחינת המלאכים.

יותר מכך, המשמחים הם בחינת הקב"ה בעצמו, שהיה השושבין של אדם הראשון. "כל אלה שמשמחים את החתן והכלה, הם השושבינים הממריצים אותו לשמוח ולחייך, והם בחינת הקב"ה שזירז את אדם הראשון לשמוח". השמחה הזו היא שמחה נצחית שנמשכת מאותה שמחה ראשונה בגן עדן.

להכניס את השמחה לכל האיברים

ה'שפת אמת' מלמד שעיקר הברכות בחתונה נועדו לעורר את השמחה הראשונה שהייתה לפני החטא. המטרה היא להמשיך את השמחה הזו לכל החיים, כדי שהבית יהיה מלא בשמחה, ללא מחלוקות, מרירויות או עצבות.

רבי נתן מברסלב מסביר שהשמחה צריכה לחדור לכל האיברים. לפעמים אדם שמח בלב, אבל הידיים והרגליים לא רוקדות. מדוע? כי העבירות חוסמות את השמחה. הרגליים לא שמחות כי הלכו לדבר עבירה, הידיים לא שמחות כי עשו בהן חטאים, והעיניים לא שמחות כי ראו מראות אסורים.

העצה לכך היא וידוי דברים. "תכנס למעגל לרקוד, תלך לאט לאט עם כולם, ועל כל דבר תתודה – על הרגליים, הידיים, העיניים והפה. כך השמחה תתחיל להיכנס בכל האיברים". התיקוני זוהר אומר שהאדם צריך לקפץ ולדלג כמו תיש. כל העצבות באה מהעבירות, והשמחה והריקודים הם יישוב הדעת האמיתי.

"שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם"

הברכה מרמזת על כך שהחתן והכלה יחשבו רק על השם יתברך, בדיוק כפי שאדם וחוה היו דבוקים בה' לפני החטא, ללא שום מחשבות של גשמיות. מתוך דבקות כזו, זוכים להוריד נשמות קדושות לעולם, כפי שזכו עמרם ויוכבד להוריד את נשמתו של משה רבנו.

שיעור מס' 2099