סוד הניגון: כיצד ממתיקים את כל הדינים מעל עם ישראל

שיעור מס' 305 | יום ד' פר' במדבר, א' סיון תשס"א - ישיבת "נחלי נצח" מא"ש - חלק א'

הדיבור המלווה בשירים וניגונים מלביש את השכינה ב"לבושין דנהירין", ובכך ממתיק את כל הדינים ומעורר רחמים. מתוך כוחה העצום של התורה, יצא רבי יהושע בן לוי במסירות נפש ללמד את החולים במחלות חשוכות מרפא, ובזכות כך זכה להיכנס בחייו לגן עדן.

התפילה היא בחינת זיווג, ועליה נאמר:

"הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ".

התורה מורכבת מאש ומים. כאשר אדם מדבר דברי תורה, עולים אדי מים מהדיבור שלו, והדיבור עצמו הוא אש. אלו הן בחינת הנשמות הנמצאות בתוך התפילה, וזהו סוד הפסוק "ותהילתי אחטם לך". הנשמות יחד עם התפילה נקראות "כבוד", שכן הן מלבישות אותנו, כפי שרבי יוחנן היה קורא לבגדיו "מכבדותיה".

הנשמות והתפילה מאירות זו לזו. הנשמות מאירות לתפילה בבחינת העלאת מיין נוקבין, והתפילה מאירה לנשמות בבחינת חידושין. כאשר אדם זוכה שאותיות התורה יתלבשו בתפילה, התפילה מאירה לנשמות ונוצרים חידושי תורה. מתוך חידושי התורה הללו, רבבות נשמות חוזרות בתשובה – מאות אלפים ומיליונים. כל אותן נשמות מלובשות בתפילה ומעוברות לצדיק שבדור, בסוד הפסוק:

"בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ".

הנשמות מובאות אל צדיק הדור בבהירות ובניגונים.

כוחו של הניגון להמתיק דינים

על ידי הנגינה מתבטלים כל הדינים. הזוהר הקדוש אומר כי האבות הקדושים היו מנגנים לה' כל היום. גם דוד המלך אמר: "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר". הניגונים הם הלבושים של השכינה. כשהשכינה מתלבשת בלבושים מאירים ("לבושין דנהירין") של שירים וניגונים, אזי מתקיים:

"וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם".

הדבר דומה למשל על מלך שכעס על בנו, אך כאשר הוא רואה את המלכה לבושה בבגדים מאירים ויפים, מיד "וחמת המלך שככה" והוא מרחם על בנו.

השכינה הקדושה נמצאת בתוך אותיות התפילה, והיא זו שמדברת מתוך גרונו של המתפלל, כפי שאנו אומרים: "אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". הדיבור של התפילה הוא השכינה עצמה. על הפסוק "בחרבי ובקשתי", אומרים רש"י והתרגום שהכוונה היא לתפילה ולבקשה. כל מי שישמור את קשת הברית, התפילה שלו תצא כחיצים מיד גיבור.

קול הנגינה מנגן בנחת את אותיות התפילה בשלושה גוונים של הקשת. השולט בקול מורכב מאש, מים ורוח, שהם כנגד שלושת האבות. האבות הם הניגונים עצמם, שלושה גוונים מאירים שדרכם ה' זוכר את ברית עולם. זהו הרמז לנוח, שהקב"ה יציל את העולם בזכות שלושת האבות שינגנו לפניו כל היום. לכן גם רות המואביה נקראת כך, כדברי הזוהר: "שריוותה להקב"ה בשירות ותשבחות".

לבושין דנהירין ואמונת חכמים

מי שמנגן את אותיות התפילה עם שירים וניגונים, מיד הקב"ה שומע ומקבל את תפילתו. כאשר הנגינה נעשית בזכות ובבהירות גדולה, האדם מלביש את השכינה ואת האותיות ב"לבושין דנהירין". רק כאשר התפילה נאמרת בניגונים ובשירים, הקב"ה רואה אותה, ואז ממתיקים את כל הדינים מעל עם ישראל ושום יהודי לא יצטרך להיהרג.

כמו שקשת אינה יכולה להיות ללא צבעים, כך התפילה אינה יכולה להיות ללא ניגונים. כאשר הניגונים מאירים בזכות גדולה, זה נקרא "זכות אבות", ואז "וחמת המלך שככה" ונמתקים כל הדינים. ברגע שאדם מאמין בצדיק, כבר נמתקו כל הדינים. על ידי אמונת חכמים, כשאדם מאמין שכל דברי הצדיקים הם סודות נוראים ורזי רזים, הוא מלביש את התפילה בלבושים מאירים.

מסירות הנפש של רבי יהושע בן לוי

כאשר שאל רשב"י את רבי יהושע בן לוי: "הנראתה קשת בימיך?", הכוונה הפנימית הייתה לתפילה המלווה בניגונים ושירים. רבי יהושע בן לוי עבד כל חייו להאיר את השכינה, החזיר אנשים רבים בתשובה, ובזכות כך זכה להיכנס עם גופו לגן עדן.

הגמרא במסכת כתובות מספרת סיפור נורא על רבי יהושע בן לוי. באותה תקופה היו אנשים שחלו במחלה מדבקת וקשה מאוד ("בעלי ראתן"). אף אחד לא רצה להתקרב אליהם או ללמוד איתם תורה. המחלה הייתה כה נוראה, עד שאם הייתה נושבת רוח מהכיוון שלהם, כולם היו בורחים, מחשש שהרוח נושאת את המחלה בכנפיה.

בתוך המחלה היה מתפתח מעין שרץ בתוך המוח, שהיה הולך וגדל ואוכל את המוח. כדי לטפל בזה, היו נדרשים ניתוחי מוח מורכבים. היו לוקחים שלוש מאות כוסות של משקה מיוחד, ושופכים אותן לאט ובזהירות על הגולגולת כדי לרכך את העצם עד שתהפוך רכה כחמאה. לאחר מכן, היו מכניסים את החולה לבית עשוי שיש, וממנו לבית אטום בעל שבע שכבות של לבנים, כדי שלא תיכנס טיפת רוח.

כשהגולגולת התרככה לגמרי, היו חותכים אותה בסכין ומרימים אותה בזהירות. בפנים התגלה שרץ ענק שאוכל את המוח. הייתה סכנה עצומה לגעת בו, כי אם היה נבהל, היה נועץ את ציפורניו במוח והורס אותו כליל. לכן, היו מביאים ארבעה עלי הדס ומניחים תחת ארבע רגליו של השרץ. העלים חצצו בינו לבין המוח, ואז היו תופסים אותו מיד בצבת, שולפים אותו במהירות ושורפים אותו באש, כדי שלא יחזור לאותו אדם.

כוחה המרפא של התורה

הסכנה הייתה כה גדולה, עד שרבי יוחנן היה מכריז להיזהר מהזבובים של אותם חולים. רבי זירא היה בורח מהרוח שנשבה מכיוונם, רבי אלעזר מעולם לא נכנס לאוהל שלהם, ורבי אמי ורבי אסי סירבו לאכול ביצים מאותו מבוי שבו התגוררו החולים. אך רבי יהושע בן לוי אמר: "לי אין פחד! אני אחזיר אותם בתשובה".

"בתורה הקדושה אין מחלה שלא מתרפאת, אין שיתוק שלא מתרפא ואין סרטן שלא מתרפא." רבי יהושע בן לוי היה כרוך אחריהם ועוסק עמם בתורה, שהיא "איילת אהבים ויעלת חן". הוא אסף את החולים לאולם גדול וישב ללמוד איתם בצמידות, מתוך אמונה שהתורה תרפא אותם.

כשהגיע זמנו להיפטר מן העולם, נשלח אליו מלאך המוות. רבי יהושע בן לוי ביקש בקשה אחרונה: לראות את מקומו בגן עדן. הם הלכו ימים רבים עד שהגיעו לחומות הענקיות של גן עדן. מלאך המוות הרים אותו גבוה כדי שיוכל להציץ פנימה, אך רבי יהושע בן לוי נתן זינוק אדיר לתוך גן עדן ונשאר בפנים עם גופו. מלאך המוות הספיק לתפוס רק בשולי גלימתו, אך רבי יהושע נשבע שאינו יוצא. מלאך המוות סירב לוותר, והם הלכו לשאול את הקב"ה כיצד להכריע בדבר...

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 305

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)