עשו, ישמעאל וה"קומבינה" של מחלת: שיעור בבית הרב ברלנד לקבוצה מראשון לציון

בשיעור שמסר מורנו הרב אליעזר ברלנד שליט"א בביתו, ביום רביעי בערב, ליל ב' כסלו תשפ"ז, לקבוצה שהגיעה מראשון לציון, עבר הרב מאגרת בת מחלת וחזקיהו המלך, דרך אברהם אבינו ונמרוד והיונה של נח, ועד אבא אומנא. ובסוף חזר לפרשת השבוע, פרשת תולדות, וחשף את התוכנית של עשו וישמעאל נגד יצחק אבינו. השם "מחלת" פתח את השיעור, והוא גם שחתם אותו.

"עכשיו זה כבר ליל חמישי"

הרב פתח באגרת בת מחלת, שהגמרא מספרת שהייתה "אמא של השדים" ושהיא יוצאת בלילי רביעי, ובמפגש שלה עם רבי חנינא בן דוסא. "עכשיו זה כבר ליל חמישי", ציין הרב בחיוך. ועל רבי חנינא בן דוסא אמר: "אם פגע בו שד, אז השד היה מסכן".

"ונגינותי ננגן כל ימי חיינו"

מכאן עבר הרב לפסוק באיוב (פרק כ"א): "וילדיהם ירקדון, ישאו כתף וכנור". פעם, אמר הרב, כשנולד תינוק היו לוקחים כינור, מנגנים לאמא, ורוקדים כל הלילה.

וכך גם חזקיהו המלך, בישעיה פרק ל"ח, הבטיח לקב"ה: אם תרפא אותי, אנגן לך כל ימי חיי. "ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה'". ובאותו יום חזרה השמש עשר מעלות אחורה. הרב הסביר שאביו של חזקיהו, אחז, סגר את בתי הכנסת, ולחזקיהו לא היה רב: "הוא לבד גילה שיש השם".

"מי ברא את השמש?"

"וגם אברהם לא היה לו רבי", המשיך הרב. אביו לא לימד אותו תורה, והוא גילה הכול לבד: ראה את השמש ושאל מי ברא אותה, ראה את הירח בלילה, ושוב את השמש בבוקר, עד שהבין שיש בורא לעולם. אז בא לנמרוד ואמר לו: "תסביר לי מי ברא את השמש". נמרוד אמר שאין, וזרק אותו לכבשן האש.

הרב הביא את הרמז מהפרשה, "עקב אשר שמע אברהם בקולי": עקב בגימטריה 172, ואברהם חי 175 שנה. יוצא שכבר בגיל שלוש הכיר את בוראו, וכבר אז התווכח עם נמרוד.

"אז הוא החזיר בתשובה את כל הדור ההוא, את אבא שלו ואת אמא שלו."

הרב הביא מהזוהר הקדוש שכל הדור חזר בתשובה בזכות אברהם, ואפילו אמו, שעבדה עבודה זרה, עשתה תשובה. וכשזרקו את אברהם לאש שאלו את הרן אחיו: "אתה שייך לאברהם או לנמרוד?"

איפה היונה של נח?

"הזוהר שואל: איפה היונה של נח?" הרב הביא את הזוהר הקדוש בפרשת שלח, שמסביר שהיונה לא חזרה כי היא גנוזה לעתיד לבוא: היא תשים את הכתר על ראש מלך המשיח. על זה נאמר: "תשית לראשו עטרת פז". "עכשיו זה שנת תשפ"ז", הדגיש הרב, "תשית לראשו עטרת פז".

"ועלה זית טרף בפיה", אמר הרב: טָרָף, בלשון זכר, כי זו הייתה יונה זכר. ו"עלה זית" הוא מלכא משיחא, כמו שאומר דוד המלך בתהלים פרק נ"ב: "ואני כזית רענן בבית אלקים". לדברי הרב, יש מגדל שמאיר כמו השמש, ושם היא מתחבאת עם מלך המשיח.

אבא אומנא: "כי הכול כבר נדרתי לצדקה"

הרב סיפר את הסיפור מגמרא תענית. אביי, ראש הישיבה, היה מקבל "שלום" מהשמיים רק בערב שבת, ואבא אומנא, שהיה מקיז דם, קיבל "שלום" כל יום. הוא הפריד בין גברים לנשים, ואת הקופה שם בחוץ, כדי שמי שאין לו לא יתבייש.

אביי שלח שני תלמידי חכמים לבדוק אותו. אבא אומנא אירח אותם, סידר להם את המצעים הכי טובים בבית, ובלילה הם לקחו הכול. בבוקר, בדרך לתפילה, ראה אותם מוכרים את החפצים. הם שאלו אותו כמה הם שווים, והוא נקב במחיר המדויק: "אני קניתי את זה". אמרו לו: אם כך, קח את זה בחזרה. והוא השיב:

"אני לא יכול לקחת... כי הכול כבר נדרתי לצדקה."

וכאן סיפר הרב מעצמו: בערב סוכות היה בונה לאנשים חמש סוכות, עשר סוכות, לאנשים שבוכים, שנמצאים בדיכאון. לוקח כמה לוחות דיקט, קצת סכך, "עד השקיעה בונה עשר סוכות".

"להביא ילד בקדושה"

הרב הקדיש חלק מהשיעור לאחריות של ההורים: "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מכאן, אמר הרב, לומדים שאם יש אבות יש תולדות. צריך להביא ילד בקדושה, ואם הילד לא לומד ולא מתפלל, צריך לשאול מי אשם:

"הבנים לא אשמים."

הקומבינה של עשו וישמעאל

את השיעור חתם הרב בפרשת תולדות. עשו, אמר הרב, היה הגדול ביותר בכיבוד אב: "הוא לא יעשה צער לאבא שלו. אבא זה אבא, אבא קודם לכול". הוא רצה להרוג את יעקב, שלקח לו את הבכורה ואת הברכות, ויצחק אמר לו "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ", אבל עשו לא היה מסוגל למחול. "יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה את יעקב אחי".

אז מה עשה? הלך לישמעאל ואמר לו: בוא נעשה קומבינה. אני אקח את מחלת בתך, ואתה תחסל לי את יצחק. וכך, כשאבא כבר לא יהיה בחיים, יוכל להרוג את יעקב בלי לצער אותו. "דבר ראשון, שלא יהיה צער לאבא, זה חוק ולא יעבור".

"זה בכלל לא היה חתונה, זה היה הכל קומבינה."

לכן, אמר הרב, ישמעאל מת רגע לפני החופה, כמו שכתוב "ויקח את מחלת בת ישמעאל... אחות נביות": "כי אם יתחברו ישמעאל ועשו, אנחנו אבודים". ולכן שואל רש"י בפרשת וישלח: "וכי מחלת שמה?"

בשבוע שעבר עסק הרב, בשיעור הקודם בביתו, בפלא של ברית המילה ובשליחותו של אליעזר עבד אברהם.