סוד הניצחון הרוחני: כוחו של הצדיק להכניע צבאות

שיעור מס' 286 | *יום ה' פר' תולדות אור לד' כסלו תשס"א - אירוסין בבית הרב שליט"א בחומה (המשך ממס' 285)

כיצד הצליחו שמואל הנביא והחשמונאים להביס צבאות אדירים ללא כלי נשק? מאמר מרתק מתוך שיעורו של הרב אליעזר ברלנד שליט"א, המסביר את כוחה העצום של עמידת הצדיק במערכה, המסוגלת לעורר רעמים, להבריח פילים ולהכריע מערכות שלמות.

כאשר יש קולות וברקים נוראים, פחד נופל על העולם. כולם בורחים, עוזבים את ההרים ואת המבצרים. כך היה בימי שמואל הנביא, כאשר הפלשתים ניגשו למלחמה על ישראל. ה' הרעים בקול גדול ביום ההוא על הפלשתים ויהומם, והם נסו מפני בני ישראל.

הפלשתים עזבו את כל ההרים, את קריית גת, וברחו בלי מלחמה ובלי נשק. רק מהקולות והברקים הם קיבלו כזה פחד שעזבו את הערים. כפי שכתוב:

"וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמואל א' ז', י').

שמואל לקח אבן אחת ושם אותה בין המצפה ובין השן, וקרא שמה "אבן העזר", לאמור: "עד הנה עזרנו ה'". הפלשתים נכנעו ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל כל ימי שמואל. הצדיק האמיתי, שיש לו את דבר ה', יכול לפעול הכל בתפילה אחת. בתפילה אחת נהיים ברקים ורעמים, כולם בורחים וההרים חוזרים לישראל.

סוד שמו של שמואל הנביא

ספר "מגלה עמוקות" מסביר ששמו של שמואל משותף עם שם א-ל ("שמו א-ל"). בכוח השם הקדוש הזה הוא היה פועל את כל הפעולות שלו. הפסוק אומר "מי יחיה משומו א-ל" – אלו אותיות 'שמואל'. כשיגיע שמואל, אף אחד לא יוכל לעמוד נגדו.

משה רבנו ראה ברוח קודשו את כוחו העצום של שמואל, ורצה גם הוא לפעול באותה דרך. משה רצה לעשות מה ששמואל יעשה – שייתן תפילה אחת וכולם יברחו. תפילה אחת, וכל הפלשתים וכל האמוריים ינוסו על נפשם.

משה רצה לפעול את מה שיעשו שמואל והחשמונאים לעתיד לבוא, להכניע את האויבים בכוח רוחני טהור. אך נאמר לו "רב לך" – את הפעולות הללו יעשו יהושע, שמואל והחשמונאים, כל אחד בדורו ובזמנו.

מלחמת החשמונאים ונס הפילים

כדי להוריד לעולם נשמה גבוהה כמו של שמואל, חנה אמו הייתה צריכה לעלות למקומות עליונים מאוד. זהו גם האור של חנוכה – לקבל אור עצום כזה, שבו המכבים לא פעלו מכוח עצמם בלבד, אלא מכוח עליון.

כאשר היוונים הגיעו למלחמה, הם הביאו עמם פילים עצומים. צבא של שלושת אלפים יהודים עמד מול עשרות אלפי חיילים יוונים. כשראו את הפילים, פחד נפל על כולם ורבים ברחו. המצב היה נראה חסר סיכוי, בדיוק כמו במלחמת שאול ויונתן בפלשתים, שעליה נאמר:

"וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם" (שמואל א' י"ג, כ"ב).

לא היו להם חרבות ולא חניתות, שום כלי נשק גשמי. הם עמדו מול צבא אדיר המצויד בפילים אימתניים. אבל אז, כשהמצב נראה אבוד, התחיל הצדיק להתפלל. ואיך שהוא התחיל להתפלל – הפילים התחילו להשתולל.

כוח התפילה פעל את פעולתו בעוצמה אדירה. הפילים הסתובבו, רמסו והרסו את כל מחנה האויב. הם רמסו את האוהלים ואת החיילים היוונים עצמם, עד שלא נשאר מהם שריד. האויב הובס לחלוטין, לא בכוח הנשק, אלא בכוח תפילה אחת שבקעה רקיעים.

לעורר את התפילה העליונה

רבי נתן מברסלב מסביר שבחנוכה יורד אור גדול מאוד – האור של התפילה. זוהי התפילה העליונה ביותר, בחינת "תפילת ה'" ממש.

כאשר יהודי מתפלל במסירות נפש, גם כשאין בידו שום "חרב וחנית" גשמיים, הוא מעורר את ה' עצמו כביכול להתפלל, וזוכה להמשיך ישועות עצומות וניסים גלויים.

חלק 2 מתוך 2 — שיעור מס' 286

→ חלק קודם

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי)