סוכות: סוד הסוכה של הבעל שם טוב והאור המקיף

שיעור מס' 2054 | פורים תשמ"ז / פר' כי תשא תשמ"ז

כאשר אדם מרגיש שבור ואינו מסוגל לפתוח את פיו, עליו להתחיל לומר את המילים לאט לאט, עד שיזכה להארה עליונה. מתוך השגה זו פעל הבעל שם טוב כשהקים סוכה מלאה בפקפוקים הלכתיים, במטרה להמשיך אור וחסד לכל הסוכות הפסולות שבעולם ולפתוח את שערי השמים.

אדם מתאמץ לקום לחצות הלילה, אך הוא מרגיש שבור. הוא מתאמץ לשעת התבודדות, והוא שבור. הוא רוצה לעמוד מול בוראו בכוח, בקול רם ובכוונה, אך הוא מרגיש מרוסק. כפי שמביא ה'מאור עיניים' על דברי הגמרא שרבי יוסי נכנס לחורבה, לפעמים אדם מגיע למצב שהוא פשוט לא יכול לפתוח את הפה.

מה תעשה כשאתה קם בבוקר ואינך מסוגל לדבר? תגיד פסוק אחד, לאט לאט. תתחיל מ"מה טובו אוהליך יעקב". מילה במילה. כששאלנו את הרב לוי יצחק בנדר מתי אומרים "מה טובו", הוא סיפר שהמנהג באוקראינה היה לומר זאת בדרך לבית הכנסת, ואילו בתוך בית הכנסת התחילו מ"אדון עולם". אבל אדם יכול להתחיל מ"מה טובו", לאט לאט. תגיד מילה במילה, גם אם זה ייקח שעתיים, שלוש או ארבע שעות. מה יכול להיות? מה יקרה?

תגיד לאט לאט, מילה במילה, ואליהו הנביא יעזור לך. כך אומר ה'מאור עיניים'. אדם שמתחיל כך, מגלה פתאום שארבע שעות הן מעט מדי עבורו. אליהו הנביא מתחיל להלהיב אותו, נותן לו כאלה דיבורים, כזו התלהבות וחיות, עד שהוא מרגיש שהוא בכלל לא פותח את הפה בעצמו, אלא המילים מאירות מאליהן.

לפעול מתוך רוח הקודש

כשאדם זוכה להארה כזו, הוא מתחבר לדעת עליונה. הגמרא דנה בשאלה האם מגילת אסתר "מטמאת את הידיים", כלומר האם יש לה קדושת כתבי הקודש שניתנו להיכתב. חכמים טענו שאי אפשר לפסוק הלכה על פי נבואה, אך אסתר התווכחה עמהם.

"אסתר סוף כל הניסים... ניתנה לכתוב קאמרינן"

אסתר ידעה ברוח הקודש, על פי נבואה, שחייבים לכתוב את המגילה לדורות. היא פעלה מתוך השגה עליונה וראייה רוחנית רחבה, מעבר למה שנראה על פני השטח.

הסוכה הפסולה של הבעל שם טוב

בדומה לאותה השגה עליונה של אסתר, מובא בשם הבעל שם טוב הקדוש (וכך נהג גם רבי צבי אריה מאליק), שהיה בונה לחג הסוכות סוכה מיוחדת – סוכה שיש בה את כל השאלות והפקפוקים ההלכתיים האפשריים.

כאשר הבעל שם טוב עבר לגור במז'יבוז', היו שם רבנים גדולים ומתנגדים. כשהם ראו את הסוכה שלו, הם נזעקו וטענו שהיא פסולה. היה בה אוויר בין סכך לסכך, דופן עקומה, וכל מיני ספקות. הם אמרו לו: "ריבונו של עולם, הסוכה אינה כשרה! תראה, פה יש שאלה, ופה יש שאלה". הבעל שם טוב עשה זאת בכוונה, בצורה שתעורר כמה שיותר שאלות, ממש על הגבול המדויק של ההלכה – רווח בסכך שהוא פחות משלושה טפחים, חמתה מרובה מצילתה, ועוד.

לאחר שהתווכחו איתו, הניח הבעל שם טוב את ראשו על ידו ושהה כך למספר רגעים. פתאום, כשהרים את ראשו, ראו שיש לו פתק ביד, חתיכת קלף שעליה היה כתוב:

"סוכה זו של ר' ישראל בעש"ט כשרה. נאום מט"ט שר הפנים".

הפתק הזה משמים אישר שהסוכה כשרה למרות כל השאלות. הפתק נשאר בירושה אצל נכדו, בעל ה'דגל מחנה אפרים', שהיה מניח אותו מתחת לראשם של חולים והם היו מתרפאים. הוא השתמש בו במשך שנתיים, עד שיום אחד גילו לו משמים שלא רצו שינהיג הנהגות על ידי פתקים, והפתק נעלם.

להמשיך אור לכל הסוכות שבעולם

מדוע באמת עשה הבעל שם טוב סוכה עם כל כך הרבה שאלות ופקפוקים? מטעמים גדולים וגבוהים הכמוסים עמו.

הבעל שם טוב גילה שעל ידי מצוות הסוכה צריכים להמשיך את החסדים והאורות לכל המדרגות, אפילו לנמוכות ביותר. ישנם אנשים בעולם שעושים סוכות עם כל מיני שאלות, שמים שמיכות, לא מניחים מספיק סכך, ועושים טעויות. הבעל שם טוב רצה לתקן את כל הסוכות שבעולם, ולהמשיך אור לכל סוכה וסוכה, כדי שלא יהיה שום מסך מבדיל בין ישראל לאבינו שבשמים.

סוד נוסף היה טמון בכך: ככל שיש יותר אוויר בסכך, האדם עומד ממש מול שערי שמים. בחג הסוכות שערי השמים פתוחים, וככל שרואים יותר את הכוכבים דרך הסכך ויש יותר אוויר, כך נכנס יותר "אור מקיף", ואין שום מסך המבדיל בין האדם לבין אלוקיו.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 2054

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2