סוד הסוכה הגזולה וכוחן של דמעות
שיעור מס' 265 | *בוקר יום ד' ד' דחוה"מ סוכות י"ט תשרי תשס"א בחומה - חלק ב'
מאמר עמוק המבאר את טענת אומות העולם \
הגמרא במסכת סוכה (דף ל"א ע"א) מספרת על סבתא אחת שבאה וצווחה לפני רב נחמן. הסבתא הזו היא השכינה הקדושה, שתמיד צועקת ובוכה לפני רב נחמן, ומבקשת שיציל אותה. על מה היא בכתה? על כך שיושבים כל רבנן, יחד עם ריש גלותא וכל צדיקי הדור, וכולם יושבים ב"סוכה גזולה".
מה הפירוש שכולם יושבים בסוכה גזולה? מסביר רבי נתן (הלכות גזילה, הלכה ה'), שכולנו, בלי יוצא מן הכלל, נקראים גזלנים. והראיה לכך היא שכל אומות העולם אומרים עלינו: "גזלנים אתם וליסטים אתם".
התשובה לטענת "ליסטים אתם"
רש"י הראשון על התורה מביא את דברי רבי יצחק:
"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ'החודש הזה לכם'... ומה טעם פתח בבראשית? משום 'כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים', שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם... אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו."
הרי כבר 3,700 שנה, מאז שאברהם אבינו בא לארץ, אומות העולם טוענים כלפינו: "ליסטים אתם". לכן פתח הקב"ה ב"בראשית ברא", כדי להראות לעולם שה' הוא בעל הבית, והוא מחלק מתנות למי שהוא רוצה. אך נשאלת השאלה: האם גוי כלשהו יסתכל על הרש"י הזה? הרי אומות העולם ממשיכים לצעוק פה אחד שאנחנו שודדים וגזלנים.
מסביר רבי נתן, שהטענה "ליסטים אתם" מכוונת אלינו פנימה. כל זמן שאנחנו לומדים תורה וחיים בצורה של שגרה – אוכלים טוב, ישנים טוב ולומדים קצת – מבלי לעשות תשובה אמיתית, אנחנו נקראים "ליסטים". השכינה באה וצועקת לרבי נחמן: תציל את הדור! תגיד להם שהם יושבים בסוכה גזולה, כי הם לא יודעים את דרכי העבודה. הם לא יודעים שקודם כל צריכים לקום בחצות הלילה, לצאת לשדות ולבכות לה'.
הצדיק הנסתר וירמיהו הנביא
מסופר על עיר אחת שהייתה בה מגפה. רבני העיר חיפשו מי הוא בעל העבירה הגדול שבגללו באה הצרה. הם גילו אדם שיוצא בכל חצות לילה ליער, וחשדו בו שהוא הולך לעשות דברים מגונים. החליטו לשלוח אדם לעקוב אחריו.
העוקב ארב לו ונכנס אחריו לעובי היער. הוא עמד מרחוק, ופתאום שמע יללות ובכיות נוראות מעומק הנשמה, כמו שבוכים על מת. הוא קלט שהאיש אומר תיקון חצות בצעקות אימים. פתאום, הוא שמע קול נוסף בוכה יחד איתו.
כשיצאו מהיער, ניגש אליו העוקב, ביקש את סליחתו על החשד, ושאל: "הבנתי שאתה מל"ו צדיקים נסתרים, אבל גלה לי – של מי היה הקול השני ששמעתי בוכה איתך?". ענה לו הצדיק: "תדע לך שזה היה ירמיהו הנביא. הוא בא אליי כל לילה, יושב ובוכה איתי יחד על החורבן".
היום אנחנו רואים חורבנות. כל אומות העולם צועקים "ליסטים אתם" ורוצים להכחיד אותנו. כל יום שומעים על עוד הרוגים ופצועים, משפחות אומללות שנשארות ללא אבא. השכינה צועקת: "לך תציל את הצדיקים, תגלה להם איך לצאת מהסוכה הגזולה!". הדרך לצאת משם היא על ידי כוח התשובה, לשוב לה' יתברך על כל העוונות, לצאת לשדות, לבכות לה' ולשבת על הארץ בתיקון חצות.
חידושי תורה מתוך נחלי דמעות
אדם יכול ללמוד תורה ולכתוב חידושים נפלאים, אבל אם הוא לא המשיך אותם מתוך הדיבורים של הצדיק – אם הוא לא קם לחצות, לא הלך לשדה ולא הוריד נחלי דמעה – החידושים האלה לא יפעלו שום דבר. בכל חידוש וחידוש בוראים שמיים וארץ חדשים, אך אם החידושים אינם נלמדים מתוך רחמים ותחנונים, הרוח החיצונית עלולה לשלוט בהם.
שאלו את רבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין מדוע הפסיק לכתוב חידושים לעת זקנתו. הוא השיב: "אני כבר לא יכול להוריד נחלי דמעה. את כל 'ביאור הליקוטים' כתבתי כשהורדתי נחלי דמעות. כל שורה ושורה הייתה טבולה באוקיינוס של דמעות".
כך נכתב גם התלמוד הבבלי. > "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו". חז"ל כתבו את התלמוד הבבלי עם נהרות ואוקיינוסים של דמעות. רק על ידי נחלי דמעה זוכים לחדש חידושי תורה אמיתיים שנעשים למעיינות של מים חיים, המשקים ומחיים את כל העולם, ומחזירים את ישראל בתשובה.
חלק 1 מתוך 3 — שיעור מס' 265
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם