סוד כוונת יעקב אבינו בשכם ועקירת תאוות הממון

שיעור מס' 282 | מוצש"ק פר' וישב, אור לכ"ז כסלו תשס"א - מלוה מלכה בישיבה - חלק א'

יעקב אבינו שאף להחזיר את כל תושבי שכם בתשובה, ולכן כעס כל כך על שמעון ולוי שהרגו אותם. הדרך של יעקב לקרב אותם הייתה על ידי הוצאתם מתאוות ממון, שהיא התאווה המסוכנת ביותר, וכדי לזכות לאור התורה על האדם לשנוא את הממון בתכלית.

החובה להחזיר את העולם בתשובה

אנו אומרים בתפילה:

"כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן... יְקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ".

בשביל מה אומרים את הפסוקים האלה? כדי להזכיר לנו שכל דור שלא מחזיר את העולם בתשובה, הרי זה כאילו הוא בעצמו מחטיא אותם. ממש כשם שכל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, כך בכל רגע אפשר לבנות את בית המקדש, ובכל רגע אפשר להחזיר את כל העולם כולו בתשובה.

כאשר אנו קוראים בפרשת וישלח על מעשה שמעון ולוי בשכם, עולה תמיהה גדולה: מדוע יעקב אבינו כעס עליהם כל כך? על מה יצא הקצף, עד כדי כך שבתוך הברכות הוא מקלל את אפם בקללות נמרצות?

"אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט, ז).

יעקב אומר להם: "אני לא אמחל לכם על מה שעשיתם. לא תהיה לכם נחלה בארץ, אתם תהיו מפוזרים ותלכו מבית לבית לאסוף נדבות, כשם שעשיתם לי את הצער הנורא הזה". מה קרה כאן? בסך הכל נהרגו אנשי שכם, מדוע הכעס הנורא?

זעקתו של יעקב: "עכרתם אותי"

מסביר הרמב"ן, שיעקב אבינו זעק כלפיהם: "עכרתם אותי! הרסתם את כל מה שרציתי. כל תקוות הגאולה שלי, כל השאיפה שלי לגייר את כל העולם ולהחזיר את כולם בתשובה – נהרסה במחי יד. עכשיו זה הרוס לעולם ועד, ואין לזה תקנה עד שיבוא מלך המשיח".

זוהי בדיוק המטרה של ישיבת "שובו בנים". המטרה אינה להתגרות באומות או להילחם, אלא ללמוד תורה, להתפלל בכוונה, ולנסוע מדן ועד באר שבע כדי להחזיר את עם ישראל בתשובה. מי שלא מבין את המטרה הזאת, לא מבין בשביל מה הוא בא לעולם, ואין לו שום רשות להכניס רגל במקום הזה. הכוח של היהודי אינו בגבורה פיזית של ניצחון במלחמות, אלא בענווה ושפלות. בכוח ההכנעה הזה הוא יכול להמשיך את כל העולם להשם יתברך.

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן על אנשי שכם

הרמב"ם בהלכות מלכים מסביר שאנשי שכם התחייבו הריגה משום שבן נח מצווה להושיב דיינים. כיוון ששכם גזל את דינה, והם ראו זאת ולא דנו אותו, כולם התחייבו מיתה, שכן כל גוי שרואה עבירה חמורה חייב מיד לבצע את הדין.

אך הרמב"ן חולק על כך בתוקף. הוא שואל: אם זו ההלכה, יעקב אבינו היה צריך להיות הראשון שקם ודן אותם למיתה! מדוע הוא פחד מהם? ומדוע הוא כועס על בניו שעשו מצווה ובטחו באלוקים שהצילם?

אלא, מסביר הרמב"ן, הכעס נבע מכך שיעקב ציפה כל הזמן שאנשי שכם יעשו תשובה. הם לא עשו פשע שהצדיק את השמדתם, ולהיפך – הם כבר עמדו לעשות תשובה והסכימו למול את עצמם.

התיקון של יעקב: עקירת תאוות הממון

חז"ל אומרים על הפסוק "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר", שיעקב "תיקן להם מטבע". רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ג) מסביר את העומק בכך: יעקב הוציא אותם מתאוות ממון.

כשאדם מתחתן, הוא עלול ליפול לתאוות ממון אינסופית. פתאום הוא חושב: "עכשיו אהיה מיליונר, אפתח מפעלים, אעשה עסקים". כשהתארסתי, הייתי בחור צעיר וחשבתי שאלמד שנה אחת בכולל ואז אצא לעבוד. שאלתי את המשגיח שלי, ר' דב יפה זצ"ל, כמה זמן עליי ללמוד. הוא ענה לי בתקיפות:

"פחות מעשר שנים – שלא תעיז לעזוב את הגמרא! שלא יהיה לך אפילו הרהור על כך. תאכל לחם ומים, אבל אל תעזוב את הלימוד".

הוא הסביר לי שמי שעוזב מוקדם והולך להיות עסקן, בסוף לא יוצא ממנו שום דבר אמיתי.

סכנת הכבוד שבתאוות הממון

תאוות ממון היא הגרועה מכל התאוות. על כל תאווה אחרת האדם מתבייש, היא מבזה אותו. אבל בממון זה בדיוק ההיפך – ככל שיש לך יותר מיליונים, כך מפארים ומשבחים אותך יותר. לכן אומר רבי נתן מברסלב שבתאוות ממון "לקינו בכפליים". לא רק שהאדם שקוע בתאווה, אלא שהחברה עוד נותנת לו על זה כבוד, והוא מתפאר בזה בפני חבריו שמקנאים בו.

הדבר הראשון בהתקרבות לצדיק הוא לשנוא את הכסף. צריך לשנוא את הכסף שנאת מוות, בתכלית השנאה. אם לרגע אחד תיתן למחשבות של התעשרות להתיישב במוח – אתה אבוד. ישנם צדיקים, כמו ר' נחום בנן של קדושים או ר' שלמה וקסלר, שמימיהם לא רצו לראות צורת מטבע, מתוך הבנה שזהו המחסום הגדול ביותר לרוחניות.

כוחה של הארת פנים

יעקב אבינו הגיע לשכם והצליח להוציא אותם מהתאווה הנוראה הזו. "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" – על ידי הארת הפנים שלו, שהייתה מאירה כשופריה דאדם הראשון לפני החטא, הוא פעל שלום אמיתי.

כל מי שרק ראה את הפנים של יעקב, אפילו הגויים הרחוקים ביותר, מיד חזר בתשובה. זוהי השאיפה האמיתית של היהודי: להשתחרר מתאוות העולם הזה, להאיר את אור האמונה, ולהחזיר את העולם כולו לבוראו.

חלק 1 מתוך 2 — שיעור מס' 282

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2