סוד הענווה וההתעוררות באחרית הימים

יום ד' פר' תולדות ל' חשון א' דר"ח כסלו תשנ"ט (המשך במס' 164 צד ב')

כיצד ייתכן שמשה רבנו, שעשה את הניסים הגדולים בהיסטוריה, היה העניו מכל אדם? מאמר עמוק על ההכרה שהכל מתנת חינם מלמעלה, ועל ההתעוררות הרוחנית העצומה שתרד לעולם דווקא מתוך החושך של הדורות האחרונים.

כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כל אחד ראה שהשני יותר טוב ממנו, שהשני יותר צדיק וקדוש ממנו. זהו סודו של משה רבנו, שעליו מעידה התורה:

"והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

נשאלת השאלה: איך משה יכול להיות עניו מכל אדם? הרי מדובר באדם שעולה לשמיים לארבעים יום ועוד ארבעים יום, מוריד את הלוחות, קורע את הים, מביא עשר מכות, מכניע את פרעה ומטביע את כל מצרים בים. איך אדם כזה יכול להיות עניו?

אלא שמשה רבנו אמר לעצמו: "ככה נולדתי. אני בחיים שלי עוד לא עשיתי שום דבר. לא הייתי אדם עם סגולות או עם נשמה טהורה מצד עצמי, אלא ככה נולדתי". משה רבנו מעולם לא הרגיש שהוא עשה דבר אחד בכוחות עצמו.

על כך אומר רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תורה ב', חלק ב'), על הפסוק "לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" – זוהי האמת לאמיתה. כאשר אדם מתבונן בתוכו, בודק את רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו ואת כל כוחות הנפש שלו, הוא יכול לראות שעדיין הוא לא עשה שום דבר בחיים.

התעוררות ממרום

היום, ברוך השם, תנועת התשובה הולכת וגדלה מיום ליום. רואים שזה רק הולך וגדל, כולם עושים תשובה. אבל האם האדם יכול לומר "אני עשיתי תשובה"? הרי ירדה רוח ממרום, רוח דלעילא, ועל ידי זה עושים תשובה. האדם צריך להבין: "אני לא עשיתי כלום, זו רוח דלעילא שהתעוררה עליי". וזו בדיוק הייתה הבחינה של משה רבנו.

רבנו מסביר שם שהדיבור של אמת הוא כשאדם מכיר את האמת הזו. לעומת זאת, עיקר הגאווה נובעת מפגם הדמים, מדמים עכורים. על בעלי הגאווה נאמר "אנשי דמים ישנאו תם", כי הגאווה היא פגם הדמים.

מלחמות רוחניות באחרית הימים

בספר 'גלי רזיא' מובא שעד שנת תש"ס יהיה תיקון לתתקע"ד דורות. מתש"ס ועד סוף האלף השישי, אלו השנים בבחינת "ורמי הקומה גדועים". הוא מסביר שהרשעים שיהיו בתקופה זו יהיו גרועים לאין שיעור מאלו שהיו לפני כן. אנו רואים זאת במערכות הפוליטיות והחברתיות, כיצד נוצרת הפרדת כוחות ברורה – אנשים נאלצים לבחור צד, או להיות רשעים עד הסוף או צדיקים עד הסוף.

מתחילה להיות הפרדת כוחות נוראית בעולם. אלו הן המלחמות הרוחניות שעליהן נאמר "אנשי דמים ישנאו תם". יבואו אנשים עם דמים עכורים שממש ישנאו את הקדושה, וירצו לעקור, להשמיד ולאבד. אלו יהיו מלחמות איומות על עצם קיום האמונה.

רוח טהרה ממרום

אבל יחד עם זאת, תנועת התשובה תלך ותגדל. מדוע? כי בספר 'גלי רזיא' מובא שתהיה התעוררות עצומה מלמעלה (אתערותא דלעילא). דווקא מול כל החושך, ירד כזה רוח ממרום שבקלות כל אחד יוכל לעשות תשובה.

כאשר אדם חוזר בתשובה, הוא חייב להכיר בכך שזו הארה והתעוררות מלמעלה. עליו לומר: "הנה חזרתי בתשובה, אבל זו הייתה רוח דלעילא, רוח ממרום שהאירה בי". זו הייתה מידתו של משה רבנו, שאמר "לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום" – משה הרגיש שמעולם הוא לא עשה דבר בכוחות עצמו, אלא הכל מתנת חינם וחסד עליון.

חלק 1 מתוך 2

חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 (נוכחי) | חלק 2