סוד התעלות הנשמה: המפגש המופלא בטבריה וכוחו של הצדיק
המפגש המופלא בין ר' ישראל בער אודסר לר' ישראל קרדונער והחיפוש אחר ספרי ברסלב
שיעור מס' 293 | *מוצש"ק פר' בא, אור לי"א שבט תשס"א - מלוה מלכה לישיבה הגדולה שערי תורה בבית הרב (המשך ממס' 292)
תיאור פגישתם ההיסטורית של ר' ישראל בער אודסר ור' ישראל קרדונער בליל סערה בטבריה. דרך מאורע זה, מסביר הרב את כוחו העצום של הצדיק להעלות את נשמת האדם לעולמות עליונים, ואת הפחד הטבעי שמתעורר באדם מפני התמסרות רוחנית מוחלטת.
כאשר אדם מתקרב לצדיק האמת, מתעורר בו לעיתים פחד עמוק. הוא חושש ללוות אותו אפילו עד מעבר לפתח הבית. המחשבה המנקרת בו היא: "אולי הוא יחטוף אותי? אולי הוא 'חוטף נפשות'? איך אצא עם אדם כזה, שכבר הוציא לי את הלב, ומי יודע – אולי עוד יוציא לי גם את הנשמה?".
הפחד הזה, שמא הצדיק ייקח אותו לעולמות עליונים ויעלים אותו, מזכיר את המפגש המופלא בין ר' ישראל בער אודסר לר' ישראל קרדונער.
החיפוש אחר האור הגנוז
ר' ישראל בער התפלל במשך חודשיים שלמים: "ריבונו של עולם, תשלח לי חסיד ברסלב!". הוא כלל לא ידע מה זה ברסלב. הוא רק מצא בפח אשפה ספר ללא כריכה, ועם הספר הזה היה הולך, מתבודד ובוכה. מרגע שקיבל את הספר, נהיה לו טוב על הלב. תמיד היו לו בעיות בלימוד ובתפילה, אך כשהתגלה לו הספר הזה – הכל הלך חלק.
הוא היה תלמיד בישיבת סלונים, הולך בשדות ובוכה בהשתפכות הנפש. יום אחד, כשהיה בן שבע-עשרה, עיין בספר בשעת צהריים. ניגש אליו בחור מבוגר יותר ושאל: "באיזה ספר אתה מסתכל?". כשהבין שזהו ספר של ברסלב, הזדעזע הבחור, סטר לו בחוזקה וחטף את הספר מידו, בטענה שגדולי הדור החרימו אותו.
בידו של ר' ישראל בער נותרו רק שלושה דפים. עם הדפים הללו היה הולך כל לילה לשדה ובוכה שעות: "תשלח לי חסיד ברסלב! אני רוצה לראות את האנשים שחיברו כאלה ספרים נפלאים".
תפילתו של ר' ישראל קרדונער
באותה עת, ר' ישראל קרדונער היה שוהה בצפת ובמירון. הוא היה מתבודד עשרים וארבע שעות, צועק בתפילה, ואומר את ה"תיקון הכללי" במשך שש שעות רצופות! פעם אחת, כשאמר את התיקון הכללי בציון הרשב"י, כל החדר התמלא באדים מעוצמת התפילה, עד שלא ניתן היה לראות אותו כלל.
ר' ישראל קרדונער התחיל להתפלל שישלחו לו חסיד ברסלב. מרוב מאמץ הוא קיבל כאבים נוראים בידו, ראומטיזם קשה, עד ששכב במיטה חולה ולא יכל לזוז. הוא עשה שלושה ימי התבודדות כדי לפתוח ספר ולראות לאן עליו לנסוע. נפתח לו בספר "יורה דעה" שעליו לנסוע לטבריה, מקום חם יותר.
המפגש בליל הסערה
בחודש טבת, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הגיע ר' ישראל קרדונער לטבריה. היה זה ליל חורף סוער, חושך מצרים ומבול יורד. ר' ישראל בער, שמשפחתו סבלה מרעב כבד, השיג בדיוק באותו יום מעט קמח לאפיית לחם.
ר' ישראל קרדונער, רטוב עד לשד עצמותיו, דפק בדלת וביקש קצת תה ולחם. ר' ישראל בער הכניס אותו, נתן לו כוס תה ופרוסת לחם. הוא התבונן באורח הזר ונדהם: "כזה נטילת ידיים לא שמעתי ולא אשמע! כזה 'המוציא' לא שמעתי! ואיזו ברכת המזון, איזו מתיקות, איזו דביקות!".
פניו של ר' ישראל קרדונער האירו באפלה כמו פרוז'קטור. ר' ישראל בער חשב בלבו: "ביקשתי שישלחו לי חסיד ברסלב, והנה שלחו לי את אליהו הנביא בכבודו ובעצמו!".
לימוד על פני המים
כשר' ישראל קרדונער עמד לצאת, זינק ר' ישראל בער אחריו. הוא עמד תחת המשקוף והתחנן: "אני התפללתי על חסיד ברסלב, ואני מפחד שאתה תפרח לי באוויר ותיעלם. אני רוצה שתיקח אותי לאן שאתה הולך!". ר' ישראל קרדונער קלט מיד איזה אוצר יש לפניו והסכים.
הם הלכו לחפש בית כנסת, אך הכל היה סגור ומסוגר. לבסוף הלכו לבית הכנסת של ר' מנחם מנדל מויטבסק על שפת הכנרת. המקום היה מוצף במים כמעט עד הצוואר. הם גיששו באפלה, מצאו ספסל ושולחן שבצבצו מעל המים, טיפסו עליהם וישבו. ר' ישראל קרדונער הוציא גפרורים ונר – מצרך נדיר באותם ימי מלחמה – והם ישבו ולמדו יחד את הפסוק "כי מרחמם ינהגם" עד אור הבוקר.
כוחו של הצדיק להעלות את הנשמה
בבוקר, אמו של ר' ישראל בער, שלא ישנה כל הלילה, יצאה לרחובות בצעקות שבר, בטוחה שמישהו חטף את בנה. כשהבינה שזהו "האיש עם הפנים המאירות", הייתה בטוחה שכישפו אותו. היא אף הגיעה לר' ישראל קרדונער והתחננה שיבטל את ה"כישוף", עד שהתעלפה מרוב חרדה ופרחה נשמתה, ורק בכוח תפילתו חזרה לחיים.
המאורע הזה ממחיש את הפחד הטבעי מפני התעלות רוחנית. אנשים שואלים אותי: "מה יקרה אחרי הפתח? יש לי פחד לצאת עמכם, שמא תיקח לי את הנשמה לעולמות עליונים". אך האמת היא, שהצדיק אינו זקוק לצאת החוצה כדי לפעול זאת.
"אם אתה מפחד שאני אוציא לך את הנשמה ואקח אותך לעולמות עליונים, תדע לך שגם כאן, במקום הזה וברגע הזה, אני יכול לעשות זאת. אף אחד לא יכול לעכב בידי מלהוציא נשמות לאנשים, אם רק ירצו בכך מעט."
כשאדם מסכים ומוסר את נפשו, הצדיק לוקח אותו, מלביש אותו בלבושים רוחניים מגן עדן, ומטיס את נשמתו למעלות רוחניות עצומות, מעבר לכל גבולות הזמן והמקום.
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 293
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם