תגים פוסטים מתויגים עם "פדיון"

פדיון

יצא הצדיק פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה ואנחנו פה נשארנו עם הכיסופים, הגעגועים. מחכים ולא שוכחים, כל דיבור של מורינו הרב שליט”א שהיה נאמר במעמד המרגש של ההדלקה ליד ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי בל”ג בעומר. שובו בנים אינטרנשיונל מגישים לכם את מעמד ההדלקה הקדוש במחיצתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. לראות את רגעי ההוד וההתעלות ליד הצדיק ובצילו של הרשב”י.
מי שהיה שם לא ישכח.

 

לג-בעומר

  

“אני ממש מבקש ממך לכתוב, שלא הוספתי מילה מיותרת בסיפורי. כיון שהסיפור הזה נשמע הזוי אני מאריך, אך מדייק מאוד בפרטים. אני לא איש שמתרגש מכל שטות”.

“שמי יצחק ריצ’רד ואני אברך ליטאי שגדל וצמח בישיבות ובעולם הליטאי. יש לי חבר שהתקרב לברסלב, וביקש ממני באחד הימים שאעשה איתו סדר על ליקוטי מוהר”ן. הסכמתי, אך לא משום שהספר עניין אותי, אלא בבחינה של ‘דע מה שתשיב לאפיקורוס’. הכוונה, שאם יגיע איזה ברסלבר ויכנס איתי בדברים, אדע מה לענות לו. יש לי ב”ה בקיאות טובה בהרבה מספרי המוסר וכן בתניא, ועתה נפלה לידי אפשרות להשלים גם את החור הזה”.

“באחד הימים שאני יושב ולומד איתו, פנה אליי אחד הלומדים בבית המדרש והציע לי שאבוא איתם לאומן לר”ה. לפני שהוא מסדר לי את הכרטיס שאלתי את אשתי שענתה שמבחינתה וודאי שאני לא נוסע, אלא שאעשה מה שאני רואה לנכון. הלכתי לסדר דרכון לנסיעה וגיליתי שאני בכלל לא ישראלי, אמנם נולדתי בישראל, אך נחשב אזרח צרפת. אחרי סיפור בכלל לא פשוט ובעזרת חבר טוב הצלחתי להוציא דרכון חירום מהקונסוליה הצרפתית”.

“ב”ה הגעתי לאומן, לציונו הקדוש של רבי נחמן, נתתי פרוטה לצדקה ואמרתי תיקון הכללי. מרגע זה הרגשתי שהכול היה שווה, שאני יהודי”.

ציונו הקדוש של רבי נחמן באומן
ציונו הקדוש של רבי נחמן באומן

“בליל שבת שהיה לפני ר”ה נכנסתי לקלויז, ו”בחכמתי” הגדולה הצלחתי לראות את הרע שבכל אחד. התפללתי לה’ יתברך שיציל אותי מהרע שבי, אח”כ הלכתי לציון והתפללתי שיזכה אותי לראות את הטוב שבכל אחד. היה לי קשה עם זה, משום שבעברי הייתי גם תלמיד חכם ובעל בטחון ולדוגמא, אם ראש הישיבה שלנו היה חסר הייתי מחליף אותו. ועם זאת הייתי גם חברמן שאנשים אוהבים אותו. פתאום, אני מגיע לציון של רבנו ומראים לי שאני לא יכול להמשיך ולשרוף ככה את העולם. לא ידעתי מה לעשות, עד שהלכתי לאיזו פינה ונתתי שאגה אדירה שהשם יושיע אותי”.

“לפני התשליך הרגשתי שאני לא ברסלבר. כולם באחדות, ואני כזה חכם עצום שמצליח לראות רק את הרע שבכל אחד. אמרתי לעצמי, ‘אתה ממש מסריח, אתה פשוט לא יכול להמשיך כך'”.

התשליך באומן ברוב עם הדרת מלך
התשליך באומן ברוב עם הדרת מלך

“אני יורד לתשליך ובדרך ניגש אלי ילד קטן ששואל אותי אם אני יכול ללוות אותו. תוך כדי הליכה הוא שואל אם אני ברסלבר. לא יודע, אני בדיוק מתלבט בשאלה הזו. מה אתה אומר? לא! אז מה אני צריך לעשות בשביל להיות ברסלבר? קודם, אתה לא יכול להיות ברסלבר בסוד, הוא זורק לעברי. הרגשתי מעין התרוממות, פתאום מגיע ילד ואומר לי את הרגשות ליבי”.

“בר”ה השתדלתי להתחזק באמונה ובטחון, לזרוק את השכל וללכת בדרך שהשם מוביל אותי. הדבר התבטא בין השאר בזה שבדירה לידנו נמצאו חבר’ה מאשקלון שלא הלכו להתפלל. ביררתי איתם את הסיבה לכך, הם ענו שגם בבית הם לא מתפללים, כעת הם עושים את אותו הדבר, רק ליד רבנו. המשכתי ושאלתי, במידה ואסדר פה מניין האם הם תבואו להתפלל? הם אישרו. זו הייתה ממש מסירות נפש עבורי, להימצא באומן ולא להתפלל בציון, ואכן המניין הלך וגדל. הרגשתי בתוכי שהמסירות הזו תזכה אותי בהארה מהי”ת, וכך הסתובבתי בציון וחיכיתי לאור הזה, מחפש ולא יודע מה. תוך כדי הליכה נכנסתי לקלויז וראיתי חסיד מבוגר מתפלל, ופשוט לא הצלחתי להפסיק להסתכל עליו. מעולם לא ראיתי דבר כזה, הוא היה מאיר, ממש משהו כביר. כשהסתיימה התפילה שאלתי לשמו ואמרו לי שזה הרב שמשון ממאה שערים”.

“בחזרה מאומן ישבו לידי שניים שכל הדרך סיפרו לי סיפורים על הרב אליעזר ברלנד שליט”א, נכספתי לראות אותו. לשמחתי התברר שאחד מהם בקשר עם הרב שליט”א ובנוסף גר ליד הורי בשערי חסד (אני עצמי גר בשכונת קטמון). קבענו שאבוא אליו ויחד נתקשר אל הרב שליט”א. הגעתי לבית הורי עייף מהדרך, עם זאת לא התאפקתי מלספר על החוויות שעברו עלי. לבסוף, כבדרך אגב, התחלתי לספר על סיפורי הניסים ששמעתי אודות הרב. עוד אני מדבר אבא שלי שחשש לעתידי אמר לי, זה רב מוזר, הרבה עלילות, תתרחק. אני גוזר עליך אתה לא מתקרב אל הרב הזה. עכשיו אתה מוחק את הטלפון של זה שרצה להפגיש אותך איתו. אמרתי לעצמי בטח עוד רב הזוי. מחקתי, ולא יודע מה הפסדתי”.

“באמצע החורף הייתי בתקופה של מוחין דקטנות, ופתאום דופקים לי על הדלת שני ברסלברים, נחמן ניסים ועוד אחד שאני לא זוכר את שמו.

שיעור של הרב שליט"א בישיבה
שיעור של הרב שליט”א בישיבה

אורו עיניי, משום, שאני רוצה להתבודד, רוצה להתקרב להי”ת ושום דבר לא הולך. אני שואל לרצונם והם עונים שהם באו לזכות אותי בהוראת קבע לשובו בנים. ‘הופה’, אני אומר לעצמי, בטח משוגעים יושבים אצלי בסלון. אני מספר להם בהתלהבות על הרב שמשון שראיתי באומן, ואחד מהם מספר לי שהוא זה שהחזיר אותו בתשובה. ‘הייתי חילוני גמור כשהרב שמשון פגש אותי ברחוב וישב איתי כל הלילה, קובע עובדות בשטח’. ואז הוא זרק את הפצצה – ‘אתה יודע? הרב שמשון הוא תלמיד של הרב ברלנד שליט”א’. חטפתי שוק וניסיתי לעקל את משמעות הדברים. לבסוף אמרתי לעצמי שאני לא מאמין להוריי בנושא הזה, ולא לאף אחד אחר. אני יודע שראיתי אדם מתפלל כמו שלא ראיתי בחיי, ואם הוא תלמיד של הרב ברלנד, אף אחד לא יבלבל אותי. חתמתי להם על הוראת קבע ולמעשה ברגע שהתחלתי לתת כסף לצדיק, נקשרתי עימו. הצדיק מתחיל לעבוד איתי”.

“באותה תקופה הייתי הולך לשול דחסידי ברסלב במאה שערים, ומצטרף לטנדר שנוסע משם בשתיים בלילה לשדה. כמה לילות הסתובבתי וחיפשתי בתיבות הדואר את השם של הרב שמשון. אשתי לא הבינה מה קורה איתי, הייתי יוצא לחלון בבית ומבקש מהשם שיזכה אותי למצוא אותו. בחג השבועות, לאחר שנכספה נפשי להגיע שוב לאומן, נסעתי לציון הקדוש. זכיתי לעבודת קודש ליד רבנו וזכיתי גם לפגוש את רבי שמשון. הרגשתי שאני הולך להתעלף. לא העזתי לדבר עם הרב שמשון מילה, רק הלכתי אחריו במשך שעתיים לכל מקום שהלך. אחרי מעריב של יום טוב ראיתי את הרב שמשון שוב והייתי בטוח שאין לו איפה לערוך קידוש, מה שבדיעבד התברר כטעות, הרי הוא שהה עם משפחתו באומן. אך, כשהצעתי לו לבא אלינו לקידוש הוא התבטל להצעתי ובא מיד”.

“בדרך לא יכולתי יותר להחזיק מעמד ושאלתי אותו: הרב שמשון, מה הסיפור עם הרב ברלנד? הוא נעצר ואני רואה שהוא מתעבר בחרדת קודש רגע לפני שצעק, הרב זה מסירות נפש, אין לנו השגה בגודל מעלתו וקדושתו של הרב שליט”א. הרב שמשון התחיל לדבר כאלה דיבורים נוראיים בגודל קדושתו ומעלתו של הרב שליט”א, הרגשתי שאני נדלק וחייב לראות את הרב. אחרי הקידוש לא ראיתי אותו, עד ליום בו הרב שליט”א ביקש להגיד ב’שובו בנים’ את כל התהלים. משם הלכתי לישיבת ‘חוט של חסד’, ואחד החסידים שם לקח אותי לביתו של הרב שמשון. חשבתי שהוא יהיה מופתע לראות אותי, אך מיד שראה אותי אמר, ‘אתה רואה, מי שרוצה בסוף מוצא. הוא חיזק אותי מאוד לבוא לעצרות שעושים בחצות לילה עבור הרב שליט”א, ובעניינים רבים בעבודת השם”.

“היה לי רק דרכון חירום אותו הוצאתי בשנה שעברה ושפג תוקפו בדיוק בר”ה. ניסיתי להוציא דרכון חדש, אך לא הצלחתי. שאלתי את הרב שמשון מה לעשות, והוא יעץ לי לערוך שש שעות התבודדות בכותל. עשיתי זאת וסיימתי בתפילת שחרית בעתיקה, שם התפרצתי בבכי. אמרתי להשם: ‘איפה אתה רוצה שאהיה בר”ה, בשערי חסד’?! אח”כ הלכתי לרב שמשון וכשהוא ראה אותי אמר, כל הכבוד, כאילו שהוא ידע שהתפללתי. שתהיה נסיעה טובה, נראה אותך באומן. שבוע לפני ר”ה עדיין לא הצלחתי להשיג דרכון, אך השלכתי יהבי על השם וקניתי ארבעה כרטיסים באלף דולר כל אחד, לאבי, לשני אחיי ולי. בדרך לשדה התעופה אמרתי כמה תיקונים הכלליים להצלחת הרב שליט”א ונכנסתי לביטחון בנתב”ג. הבחור שואל אותי: ‘אחי, מה אני אעשה עם הדרכון הזה’? תסתדר עם זה, זה מה שיש, אני עונה לו. אני לא יכול בשום אופן להעביר אותך, הוא הולך לשאול את הממונה עליו וחוזר אומר לי כנס. אני ממשיך לצ’ק אין ועובר גם כן, ממשיך לביקורת דרכונים וגם שם לא שמים לב. אני עולה למטוס עם דרכון בלי תוקף”.

“אוקראינה, מעבר הדרכונים, ואני נופל על הפקיד הבכיר והקשוח ביותר. הוא שולח מבט מהיר בדרכון: ‘זה לא טוב’! הוא קובע. זה מצוין, אני עונה. כל החבר’ה סביבי אומרים, כנראה שאתה הולך לעשות ר”ה בשדה תעופה, משום שהגענו בערב ר”ה. אך, חבר שלי מתערב ואומר, תראה יש לו יומיים תוקף והוא חוזר מחר. הפקיד חתם”.

“זכיתי לר”ה אצל רבנו, אך בחזרה לא נותנים לי לצאת. כולם עברו ואני נשארתי באוקרינה, בלי דולר, בלי בגדים ובלי טלפון. הפקיד קורע לי את הכרטיס מול העיניים ואומר לי ‘מיסטר גו’ (לך). מתחילים להגיע טנדרים של החוזרים מאומן ואני בלית ברירה מתחיל לעשות שנור. בנס היו איתי ארבע מנות חמות עימם שרדתי בימים הבאים, וכן מס’ טלפון של עסקן מוכר. התקשרתי אליו והוא נתן לי כתובת של הבית כנסת בקייב. הייתי בטוח שיש שם אנשים שיקבלו אותי, בדיעבד התברר שהמקום נעול, חושך ואין אף אחד. אחרי זמן מתוח פתח לי מישהו חלון אליו טיפסתי בשארית כוחותיי. הייתי מותש אחרי כמה ימים ללא שינה, עד שהקאתי שם. למחרת בצום גדליה נסעתי לקונסוליה הצרפתית, אחרי יום מתיש של סידורים חזרתי לבית הכנסת ללא אוכל, ללא בגדים וללא מקלחת. בלית ברירה לקחתי חדר במלון, אך אע”פ שעשו לי הנחה משמעותית, עדיין לא היה לי כסף לשלם. יום חמישי הגיע ואומרים לי שעדיין אין אישור מהקונסוליה הישראלית”.

“המצב קשה, אפילו שיחה של ראש התאגדות כל הקהילות היהודיות בצרפת עם הקונסול לא קידמה את העסק. משום, שלהוציא דרכון קבוע ולקבלו בקייב לוקח חודש וחצי. נפלתי ברוחי, לכן התקשרתי לרב שמשון וסיפרתי לו על הגזירה. מה פתאום, זה הכול מתנות מהשם, תגיד שלושה ארבעה תיקונים הכלליים על הרב שליט”א ותראה ניסים! הוא ענה”.

“אני אומר ארבעה תיקונים לזכות הרב אליעזר בין עטיא שליט”א ויורד לשתות קפה בלובי, פתאום הנייד שלי מצלצל. אישה שאיני מכיר פונה אליי ואומרת כי אולי היא יכולה לעזור. גדולים ניסו, עניתי לה חצי מיואש. האישה חוזרת אליי אחרי שעה ואומרת, בשעה שלוש בדיוק תהיה בקונסוליה, הדרכון שלך מוכן! קניתי כרטיס ליום ראשון וחזרתי לארץ.

“בסוכות הלכתי בעצת הרב שמשון ליארצייט של רבנו בשובו בנים. היה לי קשה, למרות זאת נשארתי עד הבוקר. לאחר מכן, בהקפות שניות קיבלתי כיסופים לקנות את ההקפה של יצחק אבינו, אך התלבטתי, לכן שאלתי בליבי את הרב שליט”א מה לעשות. באותו הרגע יצא מישהו מהמעגל, הסתכל אליי וצעק, יצחק, יצחק, למה אתה לא קונה? מסתבר שהוא פנה לחבר שלו שהיה לידי, אך באותו הרגע לא הבנתי זאת. קניתי עליה והכנסת ספר תורה, ובדיעבד התברר שהממון לישיבת הרב שליט”א פעל כפדיון ושמר אותי מכל החולקים שבאו עלי ברגע ששמעו כי התקרבתי לרב שליט”א”.

“באותו הזמן אשתי הייתה במצב ולצערנו גילו בעיה בלב של העובר. התקשרתי לרב שמשון והוא אמר לי לדבר עם נתן סלומון הגבאי בכדי שיעביר שאלה לרב שליט”א. הייתי בטוח שהרב יאמר לי לתת פידיון, אך הרב שליט”א אמר, ‘אם הוא רוצה שייתן פדיון, הוא לא חייב‘. נכנסתי למלחמה עם היצר עד שלבסוף השלכתי את השכל ונתתי סכום מכובד לפדיון. למחרת אשתי מתקשרת אליי ומבשרת לי בשורות טובות אודות העובר. מזל טוב למשפחת ריצ’רד להולדת בנם”.

מאיר גדל בבני ברק בבית חרדי ליטאי שבו לא שמעו את השם הרב אליעזר ברלנד שליט”א ובטח לא על צדיק האמת. כדאי לקרוא את סיפורו המדהים המגלה עוד טפח מרוח קודשו של הצדיק ומדרך פועלו.

“לפני שנתיים התפללתי הרבה בציון של רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ”ל ושמתי לב שר’ נחמן מזכיר בספריו הרבה את המושג של צדיק האמת. לכן בקשתי בתפילה למצוא את הצדיק האמת ובאורח פלא, מיד שיצאתי מהציון אני שומע יהודי שמספר לחברו שהוא חזר מהרב שליט”א. אמנם, שמעתי על השם הרב אליעזר ברלנד שליט”א, אך לא ראיתי אותו אף פעם למרות שהייתי באומן. התעוררתי מדיבוריו והצעתי לאחי שנטוס לאומן דרך הולנד וכך נזכה לפגוש גם את הרב ברלנד שליט”א. הגענו לסוכן הנסיעות ושם התברר שעדיף לנו לטוס קודם להונלד ומשם להמשיך לאומן. זו הייתה ממש השגחה פרטית, משום שאם לא היינו נוסעים קודם להולנד לא היינו רואים את הרב שליט”א”.

“הגענו להולנד, הגבאי רצה להכניס אותנו, אך הוא אמר לנו שהוא לא מפריע לרב שליט”א בזמן לימודו. אנשים שעברו שם עודדו אותנו באמרם, אל תדאגו הרב שליט”א יודע שאתם פה. אנחנו מצידנו שלא הכרנו את הנושא של צדיק האמת התייחסנו לאנשים כמוזרים. אך, הקשבנו למישהו שאמר לנו להגיד שלוש תיקונים הכלליים כמפתח הפועל ישועות. אנחנו מסיימים ופתאום יוצא הגבאי ומכניס אותנו אל הקודש פנימה”.

עם הכניסה לביתו נאוה קודש כבר הרגשנו אור, אך כשראינו את הרב שליט”א הרגשנו כבר איך שהקדושה צפה. זו לא הרגשה שניתן לתאר, הייתי אל צדיקים בחיי, אך כזה דבר לא חויתי. הרב שליט”א לקח את ידי ואני התחלתי לבכות מתוך הרהורי תשובה. בעוד שהרב שליט”א ברך את אחי, לי הוא אמר לבוא אליו בשבועות. והבטיח לשדך אותי”.

“אחרי ספירת העומר עמדתי מאחורי הרב שליט”א ואמרתי – ‘הרב שידוך’. והנה הרב שליט”א אומר לאדם שהיה לידו ‘אחותך תהיה שידוך שלו’. אותו אחד ענה שהם ליטאים ולא נראה לו שזה מתאים. ‘גם הוא ליטאי אשכנזי’ המשיך הרב שליט”א ואני הופתעתי מרוח קודשו, משום שבמראה החיצוני אני נראה קצת כהה. אז עוד לא הבנתי שלצדיק האמת יש רוח הקודש והוא יודע הכל. כמובן שלא יצא מזה שידוך, אח”כ הבנתי שאלה כל מיני תיקונים שהרב שליט”א עושה ולנו אין בזה הבנה”.

“הגעתי לרב שליט”א בשבועות והזכרתי לרב שליט”א שבאתי לשידוך. הרב החזיק באותו זמן יד של מישהו שבכלל לא שומר תורה ומצוות ואמר לו, הנה אחותך תתחתן איתו. אני אומר לעצמי, וואו איפה נפלתי.., עדיין לא הבנתי שהצדיק עושה פה תיקונים. בשלב הזה היה לי קצת קשה, עדיין לא ידעתי איך מתנהלים מול מציאות כזו של צדיק האמת, הרב שליט”א שהבחין בזאת בתפילת השחרית נתן לי חיוך גדול, הסתפקתי אם החיוך בשבילי ולפתע הרב שליט”א מסמן לי באצבעו שהחיוך אליי. זה המתיק הכל”.

“הרב שליט”א אמר לי שבראש השנה אסור לי להישאר בישראל, עדיף באומן ואם לא אז להגיע אליו. וכן שבט”ו אקבל את השידוך שלי. אני בינתיים מתפלל ולדאבוני בתמוז מתפרסם שלא יודעים איפה הרב שליט”א נמצא. כולם מסביב אומרים לי לשכוח מכך ושאין סיכוי ליצור קשר עם הרב שליט”א. הנה מגיע ערב ט”ו באב, השעות עוברות ואני מחכה. חמש דקות לפני השקיעה אני בציון של הרב לייב ליבוביץ ופתאום שתי דקות אחרי מגיע הרב שלום ארוש שליט”א. מבלי לספר לו דבר, אני מבקש ממנו ברכה לזיווג. אני אברך אותך עונה הרב ארוש, אבל מתנה את זה בכך שאקרא את הספר שלו בגן השלום”.

“אני לוקח את הספר בגן השלום ולמרות שבחיים איני קורא הקדמות, הפעם התחלתי לקרא מההתחלה, וכך כתוב: ‘מכתב מהרב אליעזר ברלנד שליט”א, לא היו ימים טובים לישראל כט”ו באב.’, אני יודע בוודאות שהרב שליט”א העביר לי מסר שהוא דואג לי. בהמשך הצלחתי ליצור קשר עם הגבאים של הרב שליט”א והוזמנתי ע”י הרב לט”ו בשבט. בט”ו בשבט לאחר מניעות הזמין אותי הרב שליט”א ברביעית לפורים. יש לי חבר שהיה במהלך שידוך והרב שליט”א לקח אותו באמצע התפילה עד ליד עזרת הנשים וליד הרבנית תחי’ אמר לו, ‘ אתה רואה? השידוך הזה לא שלך, אני אביא לך את השידוך שלך’. הבנתי ששום דבר לא מיקרי ושהצדיק יודע הכל ומתקן אותי”.

“בפורים הרב שליט”א נתן לי סדר של לימוד וזו הייתה הפעם היחידה שהרב שליט”א לא אמר לי לשוב אליו. עם זאת, אני כבר לא רציתי לעזוב שם, הרגשתי מתיקות גדולה, כמו שהכל מסביב שקר ועד היום אני ממש מתגעגע לרב שליט”א. ברור לי שהשידוך יגיע, אבל קיבלתי במתנה את הקשר לרב שליט”א”.

“במוצ”ש, בערך שבוע לפני העצרת יצאנו כמה חבר’ה מבני ברק להדביק מודעות, אף אחד לא ידע מזה. פתאום מתקשר אליי חברי ינון ומקריא לי הודעה כתובה אותה קיבל מהרב שליט”א וזה תוכנה: ‘תודה רבה לך שתלית מודעות’. מאיפה לנתן הגבאי של הרב שליט”א יש את המס’ שלו, אין לנו מושג ואיך בכלל הוא יודע שהוא הדביק?! שמחתי בשבילו, אך אני מודה שקינאתי. הרי עשינו ביחד מסירות נפש גדולה ועבדנו מאוד קשה. אמרתי לעצמי, גם אני מאוד רוצה לקבל הודעה מהרב שליט”א. אחרי חמש דקות שוב שיחה מינון ששואל אותי אם יש לי עוד שם חוץ מישראל, מאיר, אני עונה. ואימא שלך רבקה? כן, אני ממשיך. אני שואל משום שקבלתי עוד עוד הודעה מהרב שליט”א שכתוב בה: ‘כמו כן תמסור תודה למאיר בן רבקה’. לי אישית אין הודעות, הלכתי לינון לראות את ההודעה”.

“הרב שליט”א הראה לי בוודאות שהוא יודע הכל, חד משמעית. אני לא מבין כלום, אבל יודע שהוא פועל הכי טוב שיש”.

תגובות ישירות אפשר לשלוח למייל knishta148@gmail.com

שובו בנים אינטרנשיונל עובדים להביא לציבור את הסיפורים הכי חמים הקשורים להגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. אחרי השיחה הנדירה של הפלישה ללבנון הגיע לידנו חומר חם ולוהט שלא נשמע לפני זה בשום מקום. ואנחנו מאוד רוצים שגם לכם יהיה חלק בכך, לכן שובו בנים אינטרנשיונל פותחים במבצע:
מי יגלה מהו החומר החדש שהולך לרדת לעולם בזמן הקרוב???

בין הפותרים יוגרל הספר ‘מפיצים בשער הנון‘ – את הפתרונות ניתן לשלוח למייל knishta148@gmail.com

רמז – הסרטון של רונן דבש עם הסיפור של הבריחה מהודו

עדות מצמררת – לאחר תפילות ומאמצים מרובים הגיעה לידנו בס”ד הקלטה נדירה של הפלישה ללבנון. אמנם, דובר רבות באותה נסיעה מיתולוגית, אך ככל הידוע לנו עדיין לא התפרסמה הקלטה מקורית של אחד מחבורת הנוסעים שמספר עליה מכלי ראשון. הסיפור הוא ייחודי ומדהים בעוצמתו ומסופר ע”י הרב ברוך שרביט בעצמו. הרב ברוך, מתלמידיו הראשונים של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א ומי שהיה בעצמו  הנהג של הפלישה ללבנון – סיפור הנסיעה הלא נתפס.

קולו של הרב ברוך נשמע מהוסס בתחילת השיחה. למי שמכיר אותו מבין שמדובר פה בצדיק הבורח מאור הזרקורים ומהבזקי המצלמות. עבודתו היא תמה, פנימית ומאופיינת ברצון לעשות נחת רוח לבוראו, ללא כל הפוילע-שטיק מסביב שהתרגלנו אליו בעולמנו המוחצן. אמנם, הרב ברוך עוסק רבות מקירוב רחוקים ובהעברת הדרך הקדושה שספג ממורינו הגה”צ הרב ברלנד שליט”א, עם זאת עבודתו היא אחרת, שקטה ומאוד מאוד ייחודית – בפשטות, אל תתנו לרב ברוך לדבר מול קהל גדול. אך, לאחר תחינות ובקשות רבות הוא לבסוף נענה והסכים לחזור אל אותם ימים.

“חודש אב, השנה היא תשמ”ו (אוגוסט 1986 למניינם) ויהוד’לה כץ, אח של אבי, אחד מהחברים בישיבה, נעלם בלבנון, בעקבות קרב ‘סולטן יעקב’ הזכור לשמצה”. אחרי הקדמה קצרה, הרב ברוך מתחיל בסיפור. “ליבו של מורינו הרב ברלנד שליט”א נשבר, חצי שנה שהוא מנסה לנחם את המשפחה וכלום – מיאנה להינחם. לאחר שגם הרב שליט”א וגם הבבא סאלי אמרו שכץ חי, קם הרב ברלנד שליט”א ואמר – הוא חי ואנחנו ניסע להביא אותו”.

“עשרה תלמידים נבחרו למסע ההצלה הלא שיגרתי, בינם הרב זבולון דחבש,  הרב משה רווח, הרב רבי עזיזיאן, הרב דוד כהן, אנוכי והבן שלי שהיה אז רק בן 13 בלבד. הרב שליט”א קבע מועד לנסיעה כשהמטרה המוגדרת היא פלישה אל תככי סוריה וחילוץ החייל השבוי יהודה כץ. הרב שליט”א הציג זאת כדבר פשוט, אך אנחנו תהינו אך יתכן בכלל לעשות דבר כזה? הייתה זאת תקופה של ניגון…, היו ניסיונות ומי שצלח אותם זכה לקבל אור נפלא בנשמה”.

“דרך יוסף כץ, אביו של יהודה קיבלנו אשרת כניסה לקריאת תהלים, בניגוד לנו לרב שליט”א לא היו שום חששות ושאלות בנוגע לאיך שנעבור. בטנדר הפיג’ו הישן שלי יצאנו והגענו לראש פינה בצפון ועם ליווי צבאי עברנו את הגבול. הדבר היה פלא מכיוון שהיה זה שבוע לאחר המלחמה ומסביב עדיין בלגן גדול. נס נוסף היה שהצלחנו להעביר את ילדי בגבול”.

“במחנה צבאי בתוך לבנון התעכבנו עקב החששות ממוקשים ואמל”ח המפוזר מסביב כעדות למלחמה שרק הסתיימה. כוחות הצבא ניסו למנוע מבעדינו להמשיך, אך הרב שליט”א בהשגתו הנפלאה, חיפש כל העת מקום למעבר. לאחר שהוא הבין שהדרך היחידה למעבר היא הדרך הראשית בה עוברים הלבנונים ואשר הייתה חסומה בהחלט לישראליים. ואז באופן ניסי סובבו משמיים שכל הרכבים שסביבנו לא יכלו להמשיך הלאה, כך שלא עיכבו אותנו. אי אפשר להעביר בדיבור את עוצמת הנסיעה יחד עם הרב שליט”א במקום כזה”.

“נכנסנו לתדלק את הרכב וניגשו אלינו לבנונים שנדהמו לראות ישראלים, לא חיילים, לידם. חיבקו אותנו ושאלו על החיים בישראל. בהחלטת הרב שליט”א שמנו פעמנו אל העיר צור, אל הציון של זבולון בן יעקב. הגענו לצור ולדאבוננו לא מצאנו את הציון הקדוש למרות כל המאמצים. הרב שליט”א שראה שאנו לא מוצאים יצא מהרכב ונכנס לתוך אחד המסגדים. לפתע הוא יוצא ואנו משתהים לראות אותו מחבק ומלווה שני ערבים המסבירים לו איך להגיע לזבולון. הרב שליט”א נסע איתם לבד במרצדס כשאנחנו ברכבי אחריהם. התפללנו מנחה והשתטחנו על הציון הקדוש, אך תוקף ההתרחשות גרמה לחלק מהחברים לפחד עד כדי חולי והקאות. הייתה הרגשה כללית של מסירות נפש, ידענו שבסוריה אין חכמות, מהכלא שלהם יוצאים משוגע או מת. אך, הרב הכריז – ‘אף מחבל לא יקבע לרבינו מה לעשות'”.

“הרגשתי שהפחד של החברים מעורר דינים, ואכן הרב שליט”א החליט להחזיר את המפחדים לישראל ולחזור עם הנותרים לסוריה. בעיר טבריה, בציונו של התנא רבי מאיר, הרב שליט”א החליט להמשיך את המסע המצמרר לבד. ‘לא צריך אף אחד, אני אסדר את העסק לבד’, הטיח הרב שליט”א לעברנו. אך כמה חברים שהבינו את טעותם רצו לעברו וביקשו בתחנונים להמשיך יחד את מסע החילוץ. לבסוף העלה הרב שליט”א את בני יחד עם אחד מהחברים חזרה לירושלים”.

“האמת שגם אני פחדתי, אך כשטבלנו בכינרת נכנסה לי מחשבה של התעלות לראש ופתאום הבנתי שהעולם הזה אינו התכלית, עד שקיבלתי ממש שמחה להיכנס חזרה ללבנון. בגבול, רקדנו שלוש שעות בהמתנה לאישור כניסה למחנה הצבאי, שם העברנו לילה קשה צפופים בתוך הרכב. בשלוש בלילה ראינו את הרב שליט”א מתפלל עטור בטלית ותפילין בתוך צריף בית הכנסת, הולך הלוך ושוב. המתנו שם עד שעות הצהריים כשמשך כל הזמן הרב שליט”א הולך ושב בתפילה, לפתע הוא פנה אלינו ואמר – ‘עולים לרכב וממשיכים לסוריה’, שמחנו, קפצנו ואכן עברנו את המחסום פנימה, למרות שאני בלי דרכון”.

“אנחנו נוסעים ומולנו מחסום של פלנגות לבנוניות חמושות, עברנו אותם. אח”כ שוב מחסום, הרב שליט”א אמר לי לא לעצור לביקורת. הלבנוני ניגש לדבר אליי, אך נתתי גז והמשכתי. כך בהמשך המחסומים כשהרב שליט”א מצווה לעצור רק במחסומים של ישראל. בדרך ראינו בסיס של האו”ם והחלטנו לנסות לעבור את הגבול שם. החייל מבקש ממני דרכון, היססתי משום שזכרתי כי מקודם לא מצאתי אותו, אך שוב נס – אני מכניס את היד לכיס ומוצא אותו. התרוממנו מעל כל חוקיות, ישראלים עם דרכון ישראלי ורכב עם לוחית צהובה נכנסים לתוך לבנון . מהלך מעל הטבע”.

“בדרך עצרנו לטבול במעיין כשמסביבנו החלו להישמע יריות. המשכנו לנסוע כשלאט המבטים אלינו הופכים להיות יותר ויותר עוינים. היה לנו נקר בגלגל וכל כמה קילומטרים הרדיאטור מתחמם, אך לרב שליט”א זה לא הפריע והוא אומר לנו – ‘נביא את יהודה ונמשיך לאומן‘. לכל אורך הנסיעה הרב שליט”א לא מש מהספר ליקוטי הלכות, אף כעת כשהגענו ממש ליד המחסום הסורי. אצלנו חלחל הפחד שוב עד שהגיע לשיא תוקפו, גם הפגזים שנורו מסביבנו תרמו למתח הנורא. אנו מגיעים לגבול הסורי ופתאום שני חיילים צעירים צורחים לעברנו – עצור. לי יש פקודה מהרב שליט”א, לכן אני לוחץ יותר על הגז, אך הרב שליט”א מסמן לי לעצור. אנחנו יושבים במחסום ואוכלים עם החיילים ענבים כשחמישים מטר מולנו המחסום הסורי. הצטערנו שעם כל המסירות נפש שעברנו לא נכנסנו לבסוף עד סוריה. אי אפשר להעביר במילים את אש הקודש שהייתה לנו, אולי הייתה זאת בחינה של עקדת יצחק. אמנם היינו בתוך שטח סורי כשעברנו את המחסום הראשון, אך פה נעצרנו בציווי הרב שליט”א”.

מי יודע מה ראה הרב?!

“אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם (כה,לח): “ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין”, בכל יהודי יש נשמה עם אור גדול ויכול להשיג את האנפין נהירין. “שהם בחינת קדושת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המידות והתאוות”, לעם ישראל בעצם אין שייכות לתאוות ומידות הרעות מפני קדושת שורש נשמותיהם. ואם אדם מרגיש שהוא מלא מידות רעות, אל יחשוב שהוא נולד כך ח”ו, כי נשמתו אין לה שייכות כלל למידות הרעות.

אמנם בעם ישראל יש “אחיזת העכו”ם” – זה החיצוניים שנאחזים בהם. זה לא שייך אליהם, אבל זה נדבק בגלל החטאים שלהם, של אבותיהם, והם מתגברים מפני שאין לומדים את התורה לעומקה. “שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומידות רעות, שכולם הם מבחינת העכו”ם, שהם אנפין חשוכין, כמו שכתוב: ‘ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם’ (תהלים קו, לה); היינו שמעורב במידות רעות שבו, שנמשכין מן הגויים כנ”ל. וכשאדם עובר עבירה ח”ו, אז העבירה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב: ‘ותהי עוונותם על עצמותם’ (יחזקאל לב, כז), ואי אפשר לו לצאת מזה כי אם ע”י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין“.

“אז אם אדם רוצה לכפר על העבירות שלו, זה רק ע”י לימוד תורה בעיון. שזה נחשב כמו תענית וכך יצאו העוונות מהעצמות ויתכפרו. “שהיא ההפך מכל התאוות והמידות, שהם בחינת אנפין חשוכין, שמשם נמשכין כל העבירות, ח”ו”, רגע אחד שאדם נמצא באנפין חשוכין – כבר מתגברים עליו התאוות והמידות רעות, “כי צריך האדם להתייגע בתורה ולהמית עצמו עליה”, לא מספיק שלומדים תורה, אם אדם אינו מסכים ומוכן להתייגע על התורה, ולהמית עצמו על התורה, זה לא נקרא לימוד תורה, אם אדם לא לומד תורה מתוך יגיעה, אלא מתוך רפיון – אומרת הגמרא בברכות (סג.) הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה (משלי כד, י), כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה, והצרות הם המידות הרעות שמתגברות, “כמו שאמרו רז”ל על פסוק: ‘זאת התורה אדם כי ימות באהל’ – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו עצמיותו”, להמית עצמו על לימוד התורה, להמית את העצמיות, היינו את הרצונות העצמיים המדומים, שבאמת אינם שייכים לקדושת נשמת היהודי, וזה ע”י לימוד תורה בעיון, בחשק ובשמחה. ואם לאו נשארים עם כל המידות הרעות, והתאוות הרעות, ואנפין חשוכין. “שהם בחינת המידות הרעות והתאוות הרעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ”ל”.

“כי צריך להתייגע בהתורה, עד שיזכה להבין אותה”, להתייגע ולהמית עצמו על התורה, כשחם, כשקר, כשרעבים, כשצמאים, כשעייפים, ללמוד תורה במסירות נפש, וכך יוצאים העוונות החקוקים על העצמות. “דהיינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה, לבחינת אנפין נהירין שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ”ל, ואז נקרא אדם”. רק אז הוא נקרא אדם, ואם לאו אינו נקרא אדם. וכיצד יידע אם נקרא אדם – כשרואה שהוא לא כועס, אלא תמיד שמח, ואוהב כל אחד, שומר את העיניים וכו’, זה נקרא אדם. ואם לאו, הוא לא נקרא אדם”.

“רביה”ק מסביר: כיצד זוכים להיות יהודי, רק ע”י לימוד התורה בעיון ובכח, ביגיעות עצומות, להמית עצמו על התורה, אזי נקרא אדם. “בחינת: ‘זאת התורה אדם’; היינו ע”י התורה נקרא אדם, בחינת: אתם קרויים אדם, ואין העכו”ם קרויים אדם; כי עיקר שם אדם זוכין ע”י התורה” – שהיא בכח, בעיון, בעמקות, ביגיעות עצומות – “שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההיפך מכל המידות והתאוות הרעות, שעל שם זה נקראים אדם, בחינת: זאת התורה אדם. אבל העכו”ם, הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משוקעים בכל המידות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ”ל”, והיות והעכו”ם שקועים בכל המידות והתאוות הרעות, אף על פי שרוצים לקבל את התורה כי יודעים שהיא אמת, אבל כ”כ התגשמו במעשיהם עד שאין הם נקראים אדם, ואינם רוצים לצאת מגשמיותם, הם מוכנים לקבל את התורה אבל בלי חכמת התורה, היינו לעיין בתורה, כי הם מפחדים לעזוב את מידותיהם ותאוותיהם הרעות. לכן הם לא יכולים לקבלה. ועם ישראל שקיבלו את התורה, גם הם היו שקועים במ”ט שערי טומאה במצרים, אבל בביטולם אל הצדיק, אל משה, ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובמדבר, בהגיעם אל הר סיני, זכו שהתבטלה מהם הזוהמה לגמרי. והכל ע”י הרצון שלהם לקבל את התורה וללמוד אותה בעיון ולהבין את חכמת התורה, כפי שמבאר רביה”ק בהמשך”.

“כי עיקר בחינת אדם הוא בחינת השכל האמיתי שזוכין להשיג” – להשיג את השכל האמיתי שבסוגיא – “דהיינו חכמות התורה הקדושה. כי יש ג’ שכליות: דהיינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת: כלם בחכמה עשית. וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה, ואח”כ, כשיודע התורה, זה נקרא דעת, כידוע”, חכמה – זה הלימוד הפשוט, בינה – זה הלימוד בהבנה, ודעת – זה הזכרון. “וג’ שכליות אלו הם בחינת ידים לתורה: בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה”. כשעם ישראל יצאו ממצרים הם קיבלו על עצמם את היד הגדולה, היד החזקה והיד הרמה, שהם שלש ידיים לתורה, שהם שלשה שכלי התורה, חכמה בינה דעת, היינו ללמוד את התורה בעיון, להבין ולדעת את חכמת התורה. ורק על ידם התקבלה התורה. “ואלו הג’ שכליים הם בחינת ג’ פעמים י”ק” – בחינת כי בי”ה ה’ צור עולמים – “כי י”ק הם חכמה ובינה, שהם תרין רעין דלא מתפרשין, שהם כלולים בכל אחד מהג’ שכליות הנ”ל. וג’ פעמים י”ק הוא גימטריא אדם”, היינו כשיש שלש פעמים י”ק, אז נקרא אדם. “נמצא שעיקר שם אדם הוא בחינת השכל האמיתי”, שלומד תורה מתוך יגיעה אדירה, וממית את עצמו, להבין את הסוגיא לעומקה. “דהיינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומידות רעות כנ”ל”, ואז יראה האדם שהוא יוצא מהתאוות ומהמידות הרעות, “וזהו: ‘בקרב עלי מרעים’ – זה בחינת תרין “רעין” דלא מתפרשין, שהם בחינת י”ק, שהוא חכמת התורה, בחינת אדם. צריך ‘לאכול את בשרי'” – לאכול את הגוף, להמית את הגוף – “היינו לאכול ולהמית העצמיות שלי”, העצמיות זה הגאוה של האדם”.

“רביה”ק מבאר בתורה ע”ב, שאי אפשר לבטל את הגאוה ולזכות לענוה ושפלות, שממנה עיקר החיות והתחייה לעתיד לבוא, אלא ע”י שרואה עצמו עם הצדיק. ולזה זוכה רק מי שעוסק תמיד להגדיל את מוחו ודעתו. וזה רק ע”י לימוד בעיון, ועל ידי זה זוכה למח מהיר וחריף, כמו שכתוב “חזית איש מהיר במלאכתו” (משלי כב, כט), וכפי שהאדם מעיין, מעמיק, מחדש ומחבר את הסוגיות ואת הסתירות בין רש”י ותוס’ ושאר ראשונים ומפרשים, להבין את השיטות, לחבר אותם ולהבין את הפשט בסוגיה לפי שיטתם, כך מקבל האדם עוד שפלות וענוה מפני שרואה שאינו מבין את הסוגיה היטב, וממשיך ומתעמק בלימוד, וממית עצמו בלימוד התורה. והלימוד צריך להיות עד שאדם מרגיש שהוא כאילו מת. ורק ע”י עמל תורה כזה נקנית התורה, ומקבל האדם סיעתא דשמיא, ומאיר לו המח והדעת, ומקבל פנים מאירות, ככתוב “חכמת אדם תאיר פניו”.

“כי אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כנ”ל” – קניין התורה הוא רק מתוך מסירות נפש בלימוד התורה, ומסביר מוהרנ”ת (ליקו”ה יו”ד, הל’ הכשר כלים ד, כד) את המובא בגמרא (שבת פט.), בשעה שירד משה מלפני הקב”ה, בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ. אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו וכו’. הלך אצל ים, ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום. אמר לו: אין בי, שנאמר “תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה” (איוב כח, יד-כב). חזר ואמר לפני הקב”ה: רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב”ה, היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב”ה תורה? אמר לו הקב”ה למשה: משה בדאי אתה. אמר לפניו: רבונו של עולם, חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר “זכרו תורת משה עבדי”, עכ”ל”.

“ולכאורה צריך להבין את דברי משה רבנו, וכי לא קיבל את התורה?! אלא, מכאן רואים גודל ענוותנותו, שלאחר ארבעים יום וארבעים לילה בהם למד את התורה, עדיין הרגיש שכלל לא למד, והיא ממש תמימה”.

“וביאור העניין הוא שמשה רבנו ידע, שהשטן רוצה לקטרג על מסירת התורה, ולכן ענה לו, שעדיין כלל לא מסר התורה לעם ישראל, אלא הרי כמונחת בים, ורק מי שמוכן להשקיע יגיעות עצומות ולמסור נפשו לירד לתוך עמקי הים, הוא יזכה לקבלת התורה. כי התורה ארוכה מני ים, ואם כן אין מקום לקטרוג השטן, כי אין ישראל ראויים לתורה, אלא מי שיגע בה משיגה, כמו שכתוב “אבדון ומות אמרו באזננו שמענו שמעה, ומפרש רש”י שם: “אבדון ומוות אמרו” – המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו: “באזנינו שמענו שמעה”, שהיגע בה מתקיימת בו. שהרי אין הכוונה שירד לתוך הים והתהום כפשוטו, רק העיקר הוא הרצון והחשק, שמוכן מצד עצמו לסבול מסירות נפש בלימוד תורה, אפילו לירד לתוך הים והתהום ממש, אבל תיכף כשהוא מרוצה לכך ברצון חזק ואמיתי, מיד עוזר לו ה’ יתברך לקבלה כראוי. “ואזי ממילא: ‘צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו'” – כי מקור הצרים והאויבים שזה היצר הרע, שמתלבשים באדם מפני שאין לומדים תורה בעיון, “כי כל הצרים והאויבים, שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים, כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין, שהוא חכמות התורה, שהוא בחינת י”ק, בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שעל שם זה דווקא נקראין ישראל אדם כנ”ל, ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומידות רעות, נכשלים ונופלים, כי זכה לאנפין נהירין כנ”ל“.

“הרב שליט”א יכול להשתחרר תוך שבועיים, הכל תלוי בתרומות של עם ישראל.” זוהי קריאתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א לכל מי שנפש יהודית בקרבו, לקום ולתרום עבור פידיון השבויים החשוב מאין כמוהו. לא צריך להכביר במילים, כולנו יודעים את גודל מסירות הנפש שהגה”צ הרב אליעזר ברלנד לקח על עצמו עבור כולנו. כעת הגיעה שעתנו לקום ולעזור במשהו, כי פדיון הצדיק הוא פדיוננו. השכינה אזוקה והדמים נצרכים מאוד לכל הוצאות המשפט הרבות.

בתוך כך באנו להזכיר את קריאתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א לתרום עבור הפסקת האינתיפאדה. כבר הזכיר הרב שלום ארוש שליט”א איך שרואים עין בעין עד כמה המהלכים של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א עזרו. התרומות שלכם משמשות אותנו למטרות קודש לכל שאר ענייניו של הרב שליט”א. החזקת האתר שובו בנים אינטרנשיונל הזוכה להפיץ את דעת מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א בכל העולם. הדפסת והפצת עלונים, תרגום והפצת שיעורים, שידורים חיים בצפייה, וקירוב אלפי יהודים לצור מחצבתם. המסירות נפש בכך זיכתה רבים בישועות גדולות. לערוץ שובו בנים אינטרנשיונל לחצו כאן https://shuvubanimint.com/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%A2-2/

מה עושה אדם נורמלי שנמצא בצרה? מנסה להירגע, לזעוק להשם ולבקש על נפשו. מה עושה הצדיק יסוד עולם כשהוא מסובל בייסורים? שר להשם יתברך, מאמין בכל כולו שהכל זה רחמים גדולים במטרה להוריד עוד הרבה אורות אינסוף.

“הכל זה אורות אינסוף, הכל זה כלים לאורות אינסוף”, פותח מורינו הגה”צ הרב ברלנד שליט”א את שיעורו הקדוש. “כתוב ‘כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה’, קראתי בהגדה של הרב ברוך אשל”ג שהוא שואל למה אברהם לא מתווכח? מה זה ארבע מאות שנה? שיגיד להשם שיוריד לו קצת, כמו שהוא אמר בסדום: 50,45. למה הוא לא מתווכח? למה הוא מקבל את הגזירה של הגלות כל כך באהבה וברוח טובה? “ומתרץ – אברהם הבין שאי אפשר לקבל את האורות אינסוף רק על ידי שעבוד, לכן הוא שאל: ‘במה אדע כי אירשנה’, אברהם יודע שאי אפשר לקבל שום מתנה מהשם רק על ידי שעבודים וייסורים”.

“אברהם אבינו היה לפני מתן תורה ולא הייתה עדיין תורה איתה בונים כלים, לכן לא הייתה לו ברירה, בכדי לקבל אורות אינסוף היו מוכרחים ל’כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה’. כל פעם שיש לאדם איזה שעבוד או צרה, זה רק להכין לו כלים לאורות אינסוף, כל צרה זה להכין לו אינסוף כלים, אז כשאדם נמצא בצרה הוא לא צריך לזרוק את הצער כמו יוסף הצדיק”. “כשאדם נמצא בצרה תעשה צהר, ‘צהר תעשה לתיבה’, כל צרה זה צהר לאורות אינסוף ולכן בכלל לא צריך לבקש מהצרה, אסור לבקש בכלל שיהיה פחות, כמה שיותר יהיה צרה על ידי זה עושים כלים לעוד אינסוף, כי השם הוא אינסוף ממש, החסד של השם זה מעל לשמיים, מעל כל דמיון, מעל כל רעיון “.

מיד עם סיום חג הפסח ועם השמועות הקשות אודות הייסורים הקשים העוברים על מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א, ארז הרב גרוסמן שליט”א את מיטלטליו וטס ליוהנסבורג. “אני עזבתי את ארץ ישראל מיד למחרת חג הפסח ביחד עם הנכד של הרב, הרב חיים רייכר שביקש ודיבר איתי ואנחנו עוד עשינו פעולה לפני החג להכניס לרב את המצות, זה היה מבצע גדול עוד לפני החג”. פותח את דבריו הרב יצחק דוד גרוסמן שליט”א רבה של מגדל העמק ונשיא ‘מגדל אור’.

“זה דבר נוראי שצדיק כזה נמצא במעצר. היום לא נתנו להכניס לו אוכל. קדוש כזה, עובד ה’, זה דבר רוחני, זה עונש שלנו, לא עונש שלו. זה משהו שאין לנו הסבר עליו. יהי רצון שייצא משם וב”ה השם נעשה לו פה חגיגה גדולה”. אלו דבריו של הגאון הרב גרוסמן שליט”א כמו שנמסרו במהלך שיעור תורה אותו אמר ביוהנסבורג, בהם הוא חושף עוד טפח בגדולת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. ידועה אהבת הרב גרוסמן אל מורינו הרב ברלנד שליט”א וזכור השיעור המשותף אותו מסרו בתקופה שלפני יציאת מורינו הרב לגלות. באותו מעמד התוודענו כולם לקשר המיוחד שבין שני שרפי הקודש הללו. והרב גרוסמן אף העיד שהקשר שלו עם הרב מתקרב לחמישים שנה. “מיום שני עד הרגע הזה לא נחנו דקה, הכל בכדי לעזור לרב, להקל עליו גם לטווח הארוך וגם לטווח הקצר”. ממשיך בשיחת טלפון מיוהנסבורג, הגאון הרב יצחק גרוסמן שליט”א, לתאר את מסירות הנפש שלו עבור הרב ברלנד שליט”א.

“אתמול ראיתי את הרב, הוא היה במצב בעייתי כי הביאו אותו בבוקר לבית המשפט בלי שום סיבה, לא היה משפט. טעות או לא טעות לקחו אותו מ-7 וחצי בבוקר והחזירו אותו ב-7 וחצי בערב, אז הייתה לי ההזדמנות להיכנס לרב שמה לבור למטה. הרב שליט”א ראה אותי והייתה שמחה שאי אפשר לתאר. היום הייתי אצל הרב שעתיים אי אפשר לתאר מה שהיה שמה בבכי ובשמחה למדנו ביחד את המאמר בתניא להשכילך בינה שמדבר על כך שאין רע יורד מהקב”ה שמחייה אותנו בכל רגע ורגע. אנחנו נבראים מחדש בכל רגע יש מאין והוא מחייה אותנו ונמצא איתנו וממנו לא יורד רע וממילא זה החיזוק שצריך להתחזק וזו הנקודה המרכזית שלמדתי עם הרב ביחד”.

צריך לדעת שהרב צריך ישועה גדולה. חייבים להוציא אותו. יומיים הוא לא אכל, לא רצו להכניס לו אוכל וברוך השם הצלחתי היום הלכתי למנהל הכלא הפכתי את העולם ונתתי לרב את האוכל ביד. אבל זו בעייה יומיומית הנושא הזה של האוכל ועצם זה שהרב נמצא בבור זה פחד פחדים. זה מזכיר את יוסף הצדיק בבור ואנחנו צריכים לעשות את הכל בכדי להוציא את הרב מהבור הזה כדי שהוא יוכל להגדיל תורה ולהאדירה“.

“..אני לא יכול להיכנס לפרטים מה התכניות ומה עושים, אתם מבינים לבד שאי אפשר ולא טוב לדבר על זה, אבל דבר אחד –  הרב ביקש לחזק את כל הציבור והוא אמר לי כשהוא שומע שלומדים ומתפללים ומתחזקים באמונה שלימה שהכל יסתדר זה נותן לו את הכוח והחיות להמשיך. אבל, כשהוא שומע שיש צעירים שבגלל מה שקרה איתו הם נכנסים לספיקות ויש פירוק, זה הורס אותו. אם אנחנו אוהבים את הרב אליעזר ברלנד שליט”א הדבר היחידי שעלינו לעשות זה להתחזק בתפילה בלימוד תורה ובאמונת צדיקים. אני מקווה שנמשיך לעשות ולפעול למענו”.

בעקבות דבריו הקדושים של הגאון הרב יצחק דוד גרוסמן באנו להזכיר כי ידוע עד כמה מיושבת דעתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א, גם כשהאינטרפול עצרו אותו, הרב למד קצות החושן בעיון בתוך הניידת ולא עזב את הספר לרגע. בכל מקום הרב לומד, גם בדיונים בבית המשפט, ניתן לראות את זה בתמונות. הרב מתקן את העולם וזה תהליך בו הצדיק כולל את כולנו. חייבים להתחזק ולעזור לצדיק לנצח.

 הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א עובר כבר שלוש שנים גלות קשה וייסורים נוראיים. לתלמידיו הרבים וכן לרבים אחרים המכירים את הרב ברור כשמש – הרב אליעזר ברלנד שליט”א לקח על עצמו את הגלות מבחירה. אין ספק שכוונת הרב ברלנד שליט”א היא גבוהה ונסתרת, אך ממה שגילה הרב שליט”א מובן שמטרתו היא המתקת דינים מעל עם ישראל וקירוב הגאולה ברחמים.

למי שגולש בחסום ואינו רואה  הנה קישור להורדה הרב סטבסקי על הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

עד עתה הבנה זו הייתה מנת חלקם של אלו אשר הזדהו יותר כמקורבים לרב אליעזר ברלנד שליט”א, כהרב שלום ארוש שליט”א, הרב משה צנעני והרב עופר ארז. הם אף דיברו בריש גלי על-כך שהרב ברלנד שליט”א לקח על עצמו גלות להצלת עם ישראל. כמוהם התבטאו כל השאר, אך לאחרונה אנו עדים לתופעה שהולכת ומתגברת, רבנים גדולים ומפורסמים בישראל שמגלים בקול כי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א ייצא לגלות מבחירה והוא מוסר נפשו עבור כולנו. תיקצר היריעה מלפרט את כולם נזכיר רק את האדמו”ר הרב דוד אבו חצירא שליט”א, הגאון המקובל הרב מורגנשטיין, קדושת האדמו”ר מקאליב שליט”א, הרב יקותיאל פיש שליט”א ובוודאי הגאון הרב גרוסמן שאף נסע אל הרב ברלנד שליט”א ליוהנסבורג.. עתה הגיע לידינו סרטון מדהים בו רואים את הרב דניאל סטבסקי שליט”א אומר דברים גבוהים לגבי סיבת גלותו של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א.

“הרב אליעזר בן עטיא יש לו שמירה מיוחדת מהשמיים”. פתח הרב סטבסקי את דבריו. “אתה זוכר שהרב ברלנד שליט”א אמר שיש חלילה גזירה?” פנה הרב סטבסקי לאדם שלידו. “תוך כמה ימים נפטר המוהרא”ש, היה אליעזר תחת אליעזר, הוא החליט, אליעזר אחד כבר הסתלק, עליו השלום, צדיק ונורא”, כשהכוונה היא כי הרב אליעזר שלמה שיק זצ”ל הסתלק תחת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. בהמשך הדברים כשנשאל הרב דניאל סטבסקי שליט”א למה הרב ברלנד שליט”א לא חוזר לארץ, ענה. “הוא לא רוצה! אני יכול איתו?! אם הוא היה רוצה הוא כבר היה פה, זה הוא עושה את הכל. הוא עושה תיקונים שם, מגהץ את העולם, זימבבואה, מרוקו, הוא עושה את זה בכוונה, מה אתה חושב! גם בביזיונות הוא עשה, הוא עושה תיקונים, הוא עושה דברים גדולים. להתפלל צריך, אבל תסמוך גם עליו.