תגים פוסטים מתויגים עם "תפילה למולד"

תפילה למולד

תפילה למולד אלול מפי הגה
תפילה למולד אלול מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - הציור באדיבות הרב יהושע וייסמן שיחי'

בס”ד לש”מ לש”ב ע”ו

הַמּוֹלָד שֶׁל חוֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁיִּהְיֶה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בַּצָּהֳרַיִם 11:23, חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲלָקִים. שֶׁאָז מִתְבַּטֶּלֶת הַגַּאֲוָה 15, סוֹד 15, כִּי זוֹכִין אָז לְאָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן.
כִּי בְּי”ז אֱלוּל נֶאֱצַל אָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן שֵׁם בַּ”ן, אָדָם קַדְמוֹן עִם שֵׁם בַּ”ן שֶּׁבָּקַע מִן הָעֵינַיִם. וּבְכ”ד בֶּאֱלוּל נֶאֱצַל אָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן בְּשֵׁם מַ”ה, וּבְכ”ה בּוֹ נִשְׁלְמוּ אָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן שֶׁל שֵׁם מַ”ה, וּבְכ”ה בּוֹ חֶסֶד דְּאָדָם קַדְמוֹן שֶׁל שֵׁם מַ”ה.
כִּי בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱצַל אָדָם קַדְמוֹן דְּאָדָם קַדְמוֹן, סוֹד “וּרְצוֹן שׁוֹכְנִי סְנֶה” שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁזָּכָה לְ”קָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו”, סוֹד אָדָם דְּאָדָם קַדְמוֹן שֶׁבַּקָדְקֹד, כְּנֶגֶד לֵאָה, סוֹד ‘עֶצֶם לוּז’. כִּי לֵאָה כְּנֶגֶד לוּז, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשׁוֹנָה”. כִּי יַעֲקֹב לָקַח לוֹ “מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן”, כִּי יַעֲקֹב כְּבַר בִּיטֵל גְּזֵרַת מִיתָה מִן הָעוֹלָם. כִּי בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הַמֵּתִים לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כִּי חוֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא סוֹד ‘עֶצֶם לוּז’, וְסוֹד ‘הָעִיר לוּז’ שֶׁשָּׁם לֹא מֵתִים לְעוֹלָם, בִּזְכוּת שֶּׁהֶרְאָה בָּאֶצְבַּע.
כִּי הַלּוּחוֹת כְּתוּבוֹת בְּאֶצְבַּע אֱלֹקִים, וְכָל הַלּוּחוֹת הֵם הֲכָנָה לַלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת. כִּי בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אֱלוּל מֹשֶׁה עָלָה עִם לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, וְה’ כָּתַב וְחָקַק בָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ 40 יוֹם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָהּ פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וַאֲפִילוּ מִקְרָא מְגִילָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל ‘מַזַּל בְּתוּלָה’, כִּי אָז מַתְחִילִין הַכֹּל מֵחָדָשׁ, וְנוֹלָדִים מֵחָדָשׁ, עַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם וָיוֹם.
כִּי בְּשָׁעָה שֶׂה’ בָּרָא אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים חַמָּה וּלְבָנָה, וְהִתְנָה אִתָּם בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁכְּשֶׁיָבֹא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְיוֹרִיד אֵשׁ מִשָּׁמַיִם, וְיָבֹא יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְיֹאמַר “שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן, וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו”, כִּי מִלְחֶמֶת סִיחוֹן הָיְתָה בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל, וּמִלְחֶמֶת עוֹג אַחַר שִׂמְחַת תּוֹרָה, אֲבָל עַל חוֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר “רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁאָז הִשְׁכִּיב ה’ אֶת הַשַּׂר שֶׁל סִיחוֹן וְאַרְצוֹ תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וּבְחוֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי אַחֲרֵי הַהַקָּפוֹת ה’ הִשְׁכִּיב אֶת הַשַּׂר שֶׁל עֹג וּמַמְלַכְתּוֹ בָּשָׁן מִתַּחַת רַגְלֵי מֹשֶׁה. כִּי בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל אָז בֶּאֱמֶת עַם יִשְׂרָאֵל יָצָא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, עַל יְדֵי שֶׂה’ הִשְׁכִּיב אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מִתַּחַת רַגְלֵי מֹשֶׁה, מִתַּחַת לְרַגְלֵי הַצַּדִּיק, וְנָתַן לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל כָּל שָׂרֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם, וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל [תַּנְחוּמָא].
שֶׁזֶּה סוֹד “וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו”, כִּי יוֹסֵף זָכָה לַבְּחִינָה שֶׁל לֵאָה, שֶׁנִּקְרֵאת ‘קָדְקֹד’ ‘עֶצֶם לוּז’ “וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשׁוֹנָה”, אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲקֹב זָכָה לְסוֹד ‘בֵּית אֵל’ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ, שֶׁזֶּה סוֹד ‘עַרְמוֹן’ שֶׁהוּא אָדוֹם, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפִּצֵל אֶת הַמַּקְלוֹת “לִבְנָה לוּז וְעַרְמוֹן” כְּנֶגֶד ‘חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת’ דְּאָדָם קַדְמוֹן, עַל יְדֵי זֶה זָכָה לְסוֹד “עֲקוּדִים נְקוּדִים וּבְרוּדִים”, שֶׁכָּל זֶה זָכָה בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת עֵקֶב “וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדְךָ”, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל חוֹדֶשׁ אֱלוּל, וְלָכֵן קוֹרְאִים זֹאת בֶּאֱלוּל.

תפילה למולד חודש ניסן מאת הרב ברלנד שליט"א

בס”ד לש”ב ע”ו בר”ה

רבונו של עולם כל יכול, במולד חודש ניסן שיחול בליל שלישי 7:43 10 חלקים, 50 דקות אחר השקיעה.

אנא ה’ במולד חודש ניסן שבו התחילו עשרת המכות, ואז התגלה למשה סוד הלויתן, בסוד “החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה”. ורבי אלעזר בן ערך שהגיע לדיומסית, סוד מי מנוחות, שהרחיקו אותו מן התורה, הפך “החדש הזה לכם”, ל’החרש היה לבם’, ונשתתק לבו, עד שבא אליהו הנביא זכור לטוב ובקש עליו רחמים [ילקוט שמעוני קהלת ט’]. וענו לאיוב “התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך, יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים, התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו”, סוד ה’סוכה’ הנקראת מצוה קלה, בסוד מצה, בסוד העזרה 135/135, ועזרת ישראל בסוד 135/187, שאז ילד מתושלח את למך, כשנשלמו לו 187 שנה מא’ ניסן לפי רבי יהושע, כי אם למך שחי 777 שנה היה חי עוד 5 שנים היה מחזיר יחד עם מתושלח אביו ונח בנו את כל העולם בתשובה, והיה מונע את המבול, כי גשם = 7X7X7, והגשם שירד היה צריך להיות “בשגם הוא בשר”, והיתה צריכה להתגלות נשמת משה בעולם; כי בכל א’ ניסן מתגלית מחדש נשמת משה, שממנה נמשך “אשר התעללתי במצרים”, בסוד ‘ארבה’אכן רוח היא באנוש” (ס”ד). כי מכל מכה ומכה צריכה היתה להיות התגלות אלקות חדשה, ובז’ אדר שהסתלק משה התגלתה ‘היד החזקה’ ו’היד הגדולה’ ו’היד הרמ”ה’ סוד שם מ”ב של אנא בכח. כי בט”ו ניסן התגלו ענני הכבוד, ענני אש וענן, בכח המצה שהיא תלת מ”ה, ובכח הסוכה הנקראת מצוה קלה, שהיא גם כן תלת מ”ה, ולכן שואל בספרי, שנעשה ליל סדר בסוכות או סוכה עם ליל הסדר? אלא שנאמר “חג המצות הזה”, “חג הסכות הזה”! כי באמת אי אפשר להכנס לסוכה רק אחרי שבעת ההזיות של הכהן גדול ביום הכפורים, שמהם נמשכים הז’ טפחים של הסוכה, שהם כנגד ז’ ספירות ‘חג”ת נהי”ם’ של אדם קדמון, בסוד “עטרת זהב גדולה”, עטרה של אדם קדמון, שזכה לה מרדכי היהודי בט”ז ניסן ביום ראשון של ספירת העומר, ואז תלו את המן. והמלאך גבריאל יצא במחנה סנחריב ונשף בהם, ובעבורו ודרך אגב יצאה נשמתם, על ידי ששמעו שירה מתחת כנפי חיות; כי כלם באו בעל כרחם, וסנחריב הבטיח להם שיטביעו את כל ירושלים ברוק פגם קרי, כי כל האסונות והחורבנות הם באים אך ורק בגלל פגם קרי, וזה שקוראים בשבוע שחל בו ל”ג בעומר “אם תלכו עמי בקרי, והלכתי עמכם בחמת קרי”, ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה.

כי במולד חודש ניסן שיהיה בליל שלישי בערב 7:43 עשרה חלקים, שאז זוכין לשמוע את עשרת הדברות, ועולין לעולם הטהירו, וזוכין לשנים עשר מ”ה, גמטריא ישראל [540 + 1 = 541].

ולכן יש שנים עשר נשאים שמקריבין קרבנות, כל אחד 21, כמנין אקי”ק. ונחשון הקריב כנגד “דוד שלמה רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיה יואש אמציה עוזיה יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו”. סך הכל 21 מלכים, כנגד 21 קרבנות. “ולזבח השלמים בקר שניים” כנגד ‘דוד ושלמה’ שהיו שלמים בכל השלמויות, ו’כבש לעולה’ כנגד יואש, שזכה לשיא הענוה, ולהכלל בעולם הטהירו בשלמות, ולעולם לא ישן ולא אכל, וגדל כל ימיו בבית החיים, עד שנהיה מלך, ולעולם לא שם כתר על ראשו, והכל חתם אך ורק בשם אביו, וזכה שהתגלו לו כל מעינות החכמה. ולכן אנו אומרים בליל שבת קדש ‘רצה תפלתי כמו קרבן נחשון’, שזכה לקפוץ לים, ולכן נתרצו כל קרבנותיו. והקריב ‘שעיר עזים’ כנגד מנשה, שחזר בתשובה אחר 22 שנה, אחר שהסיר את האש מעל המזבח, והקריב בכל יום אלף איש לצלם, סך הכל 8.030.000 איש ב22 שנה, ובזכות תפלות נחשון עשה תשובה.

וזה הסוד של בניהו בן יהוידע, ש”הכה שני אריאל מואב” ולא השאיר כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני, כי זכה לעולם הטהירו.

כי בי’ ניסן עברו את הירדן, והצרעה של משה עמדה על שפת הירדן והיתה מסמאתן מלמעלה, והצרעה של יהושע עברה והיתה מרעילתן מלמטה, כי הצרעה של משה היתה בבחינת לאה, שמתגלית בחודש ניסן, שמסמאת את כל העכו”ם ואת כל שונאי ישראל.

כי בניסן מתגלית הארת מרדכי ואסתר. ומרדכי סוד העומר, ע’ מור, שלא היתה בו שום שבירה, והיה מור דרור. כי עין בעין אתה ה’ נראה אליהם, וראה בכל שניה את ה’ עין בעין, כמו שכתוב “עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל”.

גה
גה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א והתלמידים בשמחת פורים
בס”ד לש”מ לש”ב ע”ו

תפילה ממורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א לחודש אדר תשע”ז

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כל יָכוֹל, בְּמוֹלַד חוֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁיָּחוּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן 5:59 וְ9 חֲלָקִים בַּבֹּקֶר, שֶׁאָז נִפְתָּחִין כל שַׁעֲרֵי שַׁחַק וְכל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, בְּסוֹד חוֹדֶשׁ אֲדָר רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיְדַע, בְּסוֹד “נִקְרַת הַצּוּר”, שֶּׁזָּכתָה עַל יְדֵי שֶׁנִּכנְסָה בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת לְהֵיכל ‘נִקְרַת הַצּוּר’, סוֹד “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי” = 411 = טֵבֵת, סוֹד “אִתִּי = 411 מִלְּבָנוֹן כלָּה אִתִּי = 411 מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים”. כי אֶסְתֵּר מַכנִיעָה אֶת כל הַקְּלִיפּוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים דֻּבִּים וְחַיָּה אֵימְתָנִי [רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אדנ-י עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת]. וְאָז “וְנָסוּ הַצְּלָלִים”, בְּסוֹד “סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וְה’ אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם”.
כי בְּחֹדֶשׁ אֲדָר מַכְנִיעָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכה אֶת כל הַקְּלִיפּוֹת, בְּסוֹד 75,000 הֲרוּגִים, וְעוֹד 500 מֵאוֹת, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת בְּשׁוּשַׁן, שֶׁהֵם בְּגִמַטְרִיָא “קִרְיַת מֶלֶךְ” 800, שֶׁזָּכוּ לְהַכנִיעַ בְּשׁוּשַׁן שֶׁנִּקְרָא ‘קִרְיַת מֶלֶךְ’, וְעַל יְדֵי “קִרְיַת מֶלֶךְ רָב” [1002] שֶׁהִיא יְרוּשָׁלָיִם, זָכתָה לְהַמְשִׁיךְ אֶת שְׁתֵּי הַנְּשָׁמוֹת מְשִׁיחָא בֶּן יוֹסֵף = 567 מְשִׁיחָא 359 בֶּן 52 דָּוִיד 24 = 435 = 1002.
כי בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת סוֹד ‘נִקְרַת הַצּוּר’ נִכנְסָה אֶסְתֵּר לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, סוֹד “הַמַּגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית” [לִקּוּטֵי לֵוִי יִצְחָק]. כי כל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה מִתְגַלִין בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת”, שֶׁאָז מִתְגַּלֵּית הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית, יִרְאָה הָעִילָּאָה דְּעִילָאָה, לְמַעַן “תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ”. כי בְּא’ אֲדָר הָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לְהַשְׁמִיעַ לְכל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים אֵשׁ לֶהָבָה [חִדּוּשֵׁי הָרִי”ם חֻקַּת]. וְלָכן אֲדָר רָאשֵׁי תֵּיבוֹת “רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת”, רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיְדַע. שֶׁאָז מִתְגַלִין כל גְּוָנִים עִילָאִין, בְּסוֹד “וּמָרְדֳּכי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה”, סוֹד הַגְּבוּרוֹת, סוֹד הַזָּהָב, הַנִּמְשָׁכין מֵעֲטָרָה דְּאָדָם קַדְמוֹן, כי עֲטָרָה דְּאָדָם קַדְמוֹן מִתְגַּלֵּית בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר, בְּסוֹד “וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים” רָאשֵׁי תֵּיבוֹת זְבוּב, כי זָכה לְסוֹד ‘זָקֵן’, עֲטָרָה דְּאָדָם קַדְמוֹן, שֶׁמְּאִירָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְעַל יְדֵי זֶה זָכה לְהוֹצִיא אֶת רִבְקָה מִבֵּית לָבָן, בֵּית עֲמָלֵק. “וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד”, ‘אֶחָיו’ הֵם עֵשָׂו אֱלִיפַז עֲמָלֵק, שֶׁהִתְפַּלֵּל לָבָן שֶׁמִּרִבְקָה יֵצֵא עֲמָלֵק, וְלֹא תַצְלִיחַ לְהִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מִנִּשְׁמַת לָבָן. וְלָכֵן “וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ”, לְטַהֵר אוֹתָהּ מִקְלִיפַּת עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֶחְזָה בְּעֵשָׂו, וְה’ רָצָה לְטַהֵר אוֹתָהּ מִקְּלִיפָּה נוֹרָאָה זוֹ עַל יְדֵי “וַיִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ”, וְאָז מֵעֵשָׂו לֹא הָיָה יוֹצֵא כלוּם, וְהָיְתָה זוֹכה לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כמוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב, אֲבָל כיוָן שֶׁאָמְרָה “לָמָּה זֶּה אָנֹכי” הִפְסִידָה 12 שְׁבָטִים מִנְיַן זֶה.
וְלָכן בְּכל חֹדֶשׁ אֲדָר תּוֹלִין מֵחָדָשׁ אֶת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן, עַל יְדֵי שֶׁעוֹלִין לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, סוֹד רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיְדַע. כי אֶת הָמָן כבַר תָּלִינוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁאָז נִצֵּחַ חִזְקִיָּהוּ לְסַנְחֵרִיב עַל יְדֵי שֶׁנָּעַץ חֶרֶב בְּבֵית הַמִדְרָשׁ. סוֹד ק’ וְץ’ הַיָּשָׁר, כי לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת הָיוּ סוֹד קוּף, וּשְׁנִיּוֹת ץ’ הַיָּשָׁר, וְלָכן זָכוּ לְאוֹת ט’ סוֹד תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁתִּהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
כי בְּא’ אֲדָר מִתְגַּלֶּה סוֹד הַלִּוְיָתָן, סוֹד “וָאֶתְחַנַּן”, סוֹד “הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכוֹת”. כי בְּא’ אֲדָר נִפְתָּחִים כל שַׁעֲרֵי הַתַּחֲנוּנִים הַנִּמְשָׁכִים מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, מֵעֲטָרָא דְּאָדָם קַדְמוֹן, שֶׁשָּׁם כל שַׁעֲרֵי הַתַּחֲנוּנִים. כי מֵא’ אֲדָר וְעַד ז’ אֲדָר מֹשֶׁה בָּקַע אֶת כל הַשְּׁעָרִים, וְאֶת כל הַמָסָכים, וְלֹא הָיָה שַׁעַר שֶׁלֹּא פְּתָחוֹ, וְלֹא הָיָה מָסָךְ שֶׁלֹּא בְּקָעוֹ, וְאָז נִקְבְּעוּ לוֹ כל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַבֵּר בָּהֶם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת “וַיִּתְעַבֵּר ה’ בִּי לְמַעַנְכֶם”.
וְאָז נִקְבַּע הַגִּלְגּוּל שֶׁל מֹשֶׁה בְּמָרְדֳּכי הַצַּדִּיק, סוֹד “מֹר דְּרוֹר”, שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ שְׁבִירָה מֵעוֹלָם, “וְלֹא קָם וְלֹא זָע”. כי “רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק”, וְרַק מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘רֵאשִׁית’ יָכוֹל לְהַכנִיעַ אֶת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא נִקְרָא זַרְזִיר וְעוֹרֵב, סוֹד זָר-זָר-רַע בּוֹ, סוֹד רַהַב רַהַב רַע בּוֹ.
כי בְּכ”ה אֲדָר נִבְרָא הָעוֹלָם, וּבְא’ נִיסָן נִבְרְאוּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים, כי מִיַּד בְּמוֹלַד נִיסָן יוֹם א’ 7:43 10 חֲלָקִים, נִמְשֶׁכֶת הֶאָרָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הָיְתָה כמוֹהָ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶּׁבְּכחַ הֶאָרָה זוֹ נִתְּלָה הָמָן וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו בְּי”ד אֲדָר. כי בְּכחַ הֶאָרָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם נִתְבַּטְּלָה הֶאָרַת “רֵאשִׁית גּוֹיִים”, כי בִּזְכוּת ‘רִאשׁוֹן’ מִתְבַּטֶּלֶת הֶאָרַת “וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן”. כי הַסֵּדֶר בָּעוֹלָם הִתְחַלֵּף, וּבְא’ נִיסָן עִם הַעֲמָדַת הָאֲבָנִים הִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם עַל מְכוֹנוֹ, וְהַכל קָם עַל קִיּוּמוֹ, וְכל הַבְּרִיאָה חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, עוֹד מִלִּפְנֵי “וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן”. כי כל הַמִּשְׁתַּכר בְּפוּרִים יִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵחָמֵץ בְּפֶסַח, וּכפִי שִׂמְחַת פּוּרִים כן אָדָם נִצַּל מֵהֶחָמֵץ וּמֵהַיֵצֶר הָרָע. כי בְּפוּרִים זוֹכִין לְרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיְדַע, לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְלָכן עָשׂוּ נ’ קְרָסִים [חֲמִישִׁים קְרָסִים] בִּירִיעוֹת הָאֹהֶל, שֶׁהֵם כנֶגֶד נ’ שַׁעֲרֵי בִּינָה, וּמ”ח קְרָשִׁים, כנֶגֶד מ”ח עָרֵי מִקְלָט. כי בְּרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנַס לַמִּשְׁכן שֶּׁהֵקִים מֹשֶׁה מִיַּד נִמְחֲלוּ כל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁזֶה סוֹד חוֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁהוּא הֲכנָה לְנִיסָן, שֶׁאָז נִמְחָלִים כל הָעֲוֹנוֹת. כי עַכשָׁיו כל הַהַתְחָלוֹת מֵאֲדָר מִפּוּרִים. וְלָכן הַיָּמִים הֲכי קְדוֹשִׁים מֵא’ – ז’ אֲדָר שֶׁבָּהֶם הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל כל הַדּוֹרוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ, עַל סִיסְרָא, חֲנוּכה, פּוּרִים, מָשִׁיחַ וּתְחִיַּת הַמֵּתִים. כי סוֹד פּוּרִים סוֹד ‘עֶצֶם לוּז’, סוֹד “ה’ נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כנָעַן”. וְלָכן שָׁלַח יוֹסֵף לְאָבִיו יַיִן יָשָׁן שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, שֶׁזֶּה הָיָה סוֹד יַיִן שֶׁל פּוּרִים, סוֹד אַרְבַּע כוֹסוֹת, סוֹד יַיִן הַמְּשׁוּמָר. כי כל הַזָּהָב בָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ מִשַּׁרְבִיט הַזָּהָב, כי כל הַזָּהָב בָּעוֹלָם שַׁיָּיךְ אַךְ וְרַק לְיִשְׂרָאֵל, “הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, וְאֶבֶן הַבְּדֹלַח”. כי הַכהֵן גָדוֹל הִתְחִיל לִלְבּוֹשׁ אֶת הַחֹשֶׁן עִם שְׁנֵים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים בְּא’ נִיסָן, אֹדֶם פִּטְדָה בָּרֶקֶת נֹפֶךְ סַפִּיר יַהֲלֹם לֶשֶׁם שְׁבוֹ אַחֲלָמָה תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם יָשְׁפֶה. שֹׁהַם כנֶגֶד מֹשֶׁה אוֹתִיּוֹת שֹׁהַם, וּכנֶגֶד יוֹסֵף, שֶׁזֶּה סוֹד “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ”, וְיָשְׁפֶה כנֶגֶד בִּנְיָמִין, שֶׁשָּׁם כל הַגְּוָנִים, בִּבְחִינַת ‘לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן’, שֶׁהֵם הָעַשִׂירִיִּים, שֶׁהֵם כוֹלְלִים כל הַגְּוָנִים מִתְגַּלִּים בְּאֲדָר, שֶׁאָז מִתְגַּלֵּית הֶאָרַת רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיְדַע, סוֹד ‘הַיּוֹבֵל הַגָּדוֹל’, שֶׁאָז עֲבָדִים חוֹזְרִים לְבֵיתָם, וְהַשָּׂדוֹת לַאֲחוּזָתָם, וְכל הַבְּרִיאָה חוֹזֶרֶת לְשָׁרְשָׁהּ הַמְּתוּקָן, לַסֵּדֶר הַנָּכוֹן שֶׁהָיָה לִפְנֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

מכתב ממורינו הרב הצדיק רבי אליעזר ברלנד שליט”א

בס”ד

הַיּוֹם בַּלַּיְלָה 2:35 3 חֲלָקִים, כּוּלָם חַיָּבִים לָלֶכֶת לִבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, מִ גִּיל 6, וְכָל הַטּוֹבֵל

הַלַּיְלָה בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, יִּזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כַּעֲבוֹר אַרְבָּעִ ים יוֹם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים,

בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים אֵשׁ לֶהָבָה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּבָּקַע הַ ם סְתוּמָה “לְ מַ רְבֵּה הַ מִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין

קֵ ץ”, וְאָז תִּסָתֵם הַ מ שֶׁל הֵ ם פְּרוּצִים [נְחֶמְיָה ב’], כִּי בַּ “ן יָמִים לָקַח לִ בְנוֹת הַחוֹמָה שֶׁל בַּיִת

שֵׁנִי [נְחֶמְיָה ו’ ט”ו], כִּי בָּנוּ אֶת הַחוֹמָה עַל יְדֵי שֵׁם בַּ “ן, וְנִשְׁלְמָה הַ בְּנִיָּה בְּיוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם

כ”ה אֱלוּל [לְפִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר], כִּי הֶאָרַת שֵׁם בַּ “ן מַתְחִילָה בְּי”ז אֱלוּל, כֶּ תֶר חָכְמָה בִּינָה דַּעַת

שֶׁל בַּ “ן [יוד 20 הה 10 וו 12 הה 10 ], וּבְּ כ”ה אֱלוּל מַתְחִילָה הֶאָרָה שֶׁ ל שֵׁם מַה, כֶּ תֶר חָכְמָה

45 ]. וְאָז כּוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, רָאשֵׁ י תֵּיבוֹת ‘כִּ נּוֹר = בִּינָה דַּעַת [יוד 10 הא 6 ואו 13 הא 6

נָ עִים עִ ם נָ בֵל’], כִּי בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל הָיְתָה מִלְחֶמֶת סִיחוֹ ן, הָיְתָה בֶּאֱלוּל [תַּנְחוּמָא חֻקַּת כ”ד],

וּבְתִשְׁרֵי מִלְחֶמֶת עֹג בַּבָּשָׁן, כִּי סִיחוֹן יוֹנֵק מִעֵקֶב שְׂמֹאל שֶׁל לֵאָה, וְ עֹג מִעֵקֶב יְמִין, וּמֹשֶׁה

בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל בִּטֵּל אֶת יְנִיקַת סִיחוֹן מִעֵקֶב שְׂמֹאל שֶׁל לֵאָה, וּבְחוֹדֶשׁ תִּ שְׁרֵי אַחֲרֵי הַקָּפוֹת

שְׁנִיּוֹת נֶאֱמַר “וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ ” שֶׁאֵיךְ שֶׁגָּמְרוּ הַקָּ פוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה

וְכָל אֶחָד רָצָה לָלֶכֶת לְאָהֳלוֹ , אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה מִקוֹדֶם תִּגְמְרוּ עִם עֹג מֶלֶ ךְ הַבָּשָׁן, אָמְרוּ לוֹ

כּוּלָם הֲרֵי יְנִיקָתוֹ מִן הַיָּמִין שֶׁל עִקְּבֵי לֵאָה, וְלָכֵן אָמַר לוֹ ה’ “אַל תִּ ירָא אוֹתוֹ “, מַה זֶה אוֹת,

מִ אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁהָיָה לְעֹג, כִּי אַבְרָהָם מָל אֶת עֹג שֶׁהָיָה מִבָּאֵי בֵּיתוֹ , וְלָכֵן נֶאֱמַר בְּפֶרֶק

‘הָרוֹאֶה’ שֶׁמֹּשֶׁה עֶשֶׂר אַמּוֹת וְהַגַּרְזֶן 10 אַמּוֹת וְקָפַץ 10 אַמּוֹת, אוֹמֵר ‘מְגַלֶּה עֲמוּקוֹת’ עֶשֶׂר

אַמּוֹת פֵּירוּשׁוֹ עֶשֶׂר פְּעָמִים מַ “ה, שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה כָּלוּל מִכָּל עֶשֶׂר שֵׁם מַ “ה, שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה כָּל אָדָם

מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּיפּוּרִים, כִּי מַה בְּגִמַטְרִיָּא אָדָם, שֶׁרַק עַל יְ דֵי שֵׁם מַ “ה אָדָם זוֹכֶה

לִהְיוֹת אָדָם. וְלָכֵן בְּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים חַיָּבִים לִהְיוֹת בְּאוּ מַאן, שֶׁאָז זוֹכִין לְשֵׁם מַ “ה

בִּשְׁלֵמוּת, וְכוֹתֵב הַגְרַנַ “טְ בָּבָא מְצִיעָא קמ”ז דַּף ל’ בְּשֵׁם הָרֹא”ש], כְּשֶׁהָ אֳסוּר מִתְבַּטֵּל בָּרוֹב

נֶהֱפַךְ לְהֶיתֵּר, וּבְדַף ל”א מוֹסִיף: אֲבָל אִם חַס וְשָׁלוֹם מִשֶׁהוּ יְזַהֶה אֶת הָ אִסּוּר, חוֹזֵר לֶאִסוּרוֹ ,

וּבְדַף לא כּוֹתֵב: שֶׁלֹּא דַּוְקָא תֵּשַׁע נֶגֶד אֶחָד, אֶלָּא גַּם מֵאָה וְאֶחָד נֶגֶ ד מֵאָה, וְכֵן מִלְיוֹן וְאֶחָד

כְּנֶגֶד מִלְיוֹן, תָּמִיד הָאִסּוּר מִתְבַּטֵּל. כִּי אִם אָדָם בָּא לַקִּבּוּץ הַקָּדוֹ שׁ וְהוּא מִתְבַּטֵּ ל כְּנֶגֶד

הַקִּבּוּץ, וְלֹא מִתְבַּלֵּט, אֶלָּא מִתְבַּטֵּל וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי כָּ ל הָאִסּוּר שֶׁבּוֹ מִתְבַּטֵּל

לְגַמְרֵי. וְלָכֵן כָּתוּב ט’ נֶגֶד אֶחָד וְלֹא מֵאָה וְאֶחָד נֶגֶד מֵאָה, כִּי הָעִקָּר לְהִכָּלֵל בְּאוֹת ט שֶׁמְּמוּנֶה

עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁזֶּה זוֹכִין בְּחוֹדֶשׁ אָב הַנֶּאֱצָל מִאוֹת ט וּבְיֶתֶר שְׂ אֵת בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁנֶּאֱצָל

מִאוֹת י’ [סֵפֶר יְצִירָה פֶּרֶק ב’ הוזחטי לנס צעק]. כִּי בְּלוּז מְאִירָה אוֹת ט [זוֹהַר תְּרוּמָה נד.],

וְלָכֵן חַיִּים שָׁם לְעוֹלָם, וְלָכֵן אוֹת ט נִתְּנָה בְּלוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, שֶׁמֹּשֶׁה הֵ כִין זֹאת מִּא’ אֱלוּל עַד

יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹת ט לַלּוּחוֹת, מַה שֶׁלּ א זָכוּ בְּלוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת

וְלָכֵן נִשְׁבְּרוּ , וְעַכְשָׁיו עַל יְדֵי אוֹת ט לֹא נִשְׁבְּרוּ , כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ תִקּוּנֵי זוֹהַר מ’: אַל תַּגִּידוּ מַיִם

מַיִם כִּי “דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינַי”, כִּי כָּל הָאוֹמֵר מַיִם מַיִ ם מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְכוֹפֵר

בָּעִקָּר, כִּי לוּחוֹת רִאשׁוֹנוֹת לֹא נִשְׁבְּרוּ רַק לְמַרְאִית עַיִן, וְלוּחוֹת רִאשׁ וֹנוֹת לְפִי רֵישׁ לָקִישׁ בֶּן

יְהוּדָה נִמְצָאוֹת בְּאָרוֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ , וְאִיתָּם יּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְ חִין, וּלְפִי גְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא

י”ד – נִמְצָאוֹת בְּאוֹתוֹ אָרוֹן. וּבְחוֹדֶשׁ אֱלוּל זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹת ט שֶׁהִיא סוֹד תְּחִיַּת הַמֵּתִים

לַלּוּחוֹת, בִּזְכוּת שֶׁטוֹבְלִין בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם אוֹר לְיוֹם שִׁישִׁי 2:35 וּשְׁ לֹשָׁה חֲלָקִים.

 

סוֹד חַג הַשָּׁבוּעוֹת, סוֹד מַתַּן תּוֹרָה, סוֹד תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁפָּסְקָה זוּהַמָתָן, וְאָז מִתְקַיֵּם: “כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל”, “אַנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי אָדָם כּוּלְכֶם”, וְאָז עוֹלִין כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע, לְג’ רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, לַאֲוִירָא שֶׁבֵּין גוּלְגַלְתָּא וּמוֹחָא סְתִימָאָה וְגוּלְגַלְתָּא עִם ז’ תִּקוּנִין שֶׁלָּהּ הִיא כֶּתֶר דְאֲרִיךְ אַנְפִּין, וְהַגוּלְגַלְתָּא שֶׁהוּא בִּינָה שֶׁל רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע.

כִּי עַל יְדֵי שֶׁמֹּשֶׁה הִשְׁמִיעַ בְּשָׁבוּעוֹת אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם עֶשֶׂר תִּקוּנִין שֶׁל רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע, וְהַכֹּל נִכְלַל בִּיְסוֹד דְבִּינָה דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיַדַע, וְלָכֵן הַגוּלְגַלְתָּא שֶׁהִיא מַלְיָא מִטַּלָא דִבְּדוֹלְחָא, טַל אוֹרוֹת, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה”, וְעַל זֶה אָמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: “וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד לָבָן וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח”, שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.

וְעַל זֶה אוֹמֵר הָרַמְבַּ”ם בְּהִלְכוֹת מְכִירָה כ”ב י”ד שֶׁאֵת ‘עֵין הַבְּדֹלַח’ אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר, כִּי לֹא תְּסֻלֶּה בַּפָּז וּבְכֶתֶם אוֹפִיר, וְעַל זֶה נֶאֱמַר אֵצֶל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: “אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, וְמִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת”, סוֹד נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָבֶר, שֶׁכֻּלָּן זוֹכוֹת לְהֵהָפֵךְ מִמַּלְכוּת לַעֲטָרָה. וְזֶה סוֹד “וְהַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ” סוֹד הַכִּסּוּפִין, “כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים”, וְאָז נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים “וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.

וְלָכֵן תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּסוֹף הָאֶלֶף הַשִּׂישִׂי, כְּשֶׁתּוּשְׁלַם סְפִירַת הַיְסוֹד בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶּׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וּבְרֶגַע הַמּוֹלָד נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת ה’ פָּנִים בְּפָנִים, וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת עַד מַזַּל נוֹצֵר שֶׁבְּאֲרִיךְ אַנְפִּין, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה בְּשָׁבוּעוֹת מַה שֶּׁאֵין עֲלִיָּה כָּזוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה, וּמִנוֹצֵר שֶׁבְּאֲרִיךְ עוֹלִים לַכֶּתֶר שֶׁבָּעַתִּיק, וּבִשְׂעָרוֹת אָדָם קַדְמוֹן שֵׁם יוּד הֵי וָיו הֵי, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, בְּסוֹד ‘עַמְרָם’ ‘עֲמַר נְקֵא’ שֹּׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי אִם עַמְרָם הָיָה עוֹמֵד בָּאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ לְלֹא שׁוּם סְטִיָּה, וְלֹא הָיָה מְפַחֵד מֵהַגְּזֵרָה שֶׁל פַּרְעֹה “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ”, וְלֹא הָיָה מְגָרֵשׁ אֶת יוֹכֶבֶד, וְאָז אַף אֶחָד לֹא הָיָה מְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא הָיוּ שְׁנֵי הַחוּרְבָּנוֹת שֶׁמַּתְחִילִים בְּט’ תַּמּוּז וּבְּ-י”ז תַּמּוּז וּמִסְתַּיְּמִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלוֹם בַּיִת ה’ מַחֲרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהַכֹּל כִּי עִיקָר הַגֵּרוּשִׁין הָיוּ בְּחָדְשֵׁי תַּמּוּז אָב, כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְאַךְ בִּזְכוּת מִרְיָם שֶׁהִתְקַיֵּם בָּהּ הַפָּסוּק: “דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים” (קֹהֶלֶת ט’), וְנִכְנְסָה לַסַּנְהֶדְרִין וְעָצְרָה אֶת הַגֵּרוּשִׁין, לַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה יַלְדָּה בַּת ½5, וְזָכְתָה בִּזְכוּת זֶה שֶׁעַנְנֵי כָּבוֹד לֹא מִתְרוֹמְמִים עַד שֶׁהָאַפִּרְיוֹן שֶׁל מִרְיָם נִצַּב בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה [סֵפֶר יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי עַל הַפָּסוּק “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם” שֶׁמְּרַמֵּז עַל הָאַפִּרְיוֹן שֶׁל מִרְיָם שֶׁנִּצָּב בְּרֹאשׁ הַמַּחֲנֶה].

וְזֶה סוֹד “וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים” אוֹמֵר הַמְּגַלֶּה עַמוּקוֹת כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לְמַדְרֵגַת ‘אֵלִימָה’ ‘קֵלִי – מָה’, אָז הוּא נִהְיָה מְקוֹר כָּל הַשֶּׁפַע, בְּסוֹד “יוֹסֵף הוּא הַמַּשְׁבִּיר”, בְּסוֹד ‘שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת מָיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים’. וְנִכְלַל בְּכָל הַשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב, וְאָז “חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ”, בְּסוֹד “מִן הֵיכְלֵי שֵׁן” = ‘וָאֶתְחַנַּן’, סוֹד 515 תְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, וְכָל תְּפִילָה כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע שָׁנִים, כָּךְ שֶׁזֶּה מִסְתַּיֵּם בְּ-ו’ – צ”ג, שֶׁאָז הַתַּאֲרִיךְ הָאַחֲרוֹן לַגְאוּלָה וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כִּי שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים שֶׁמַּקְרִיבִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הֵם כּוּלָּם בִּבְחִינָה אַחַת, שֶׁאָז מִתְכַּפְּרִים כָּל הָעֲוֹנוֹת מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְסוֹד “קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת” שֶׁקּוֹרְאִים בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּשָׁנָה זוּ [שָׁנָה מֵעוּבֶּרֶת] וְאִם לֹא אָז מִיַּד אַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת] קַעֲרַת כֶּסֶף = 930, שֶׁהַנְּשִׂיאִים עַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד הֵבִיא קַעֲרַת כֶּסֶף, הֵם זָכוּ לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחַטָּאִים שֶׁל שִׁבְטָם מִכָּל הַדּוֹרוֹת עַד שָׁרְשָׁם בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן.

וְנַחְשׁוֹן לֹא הִסְכִּים שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת הַשֵּׁם ‘נָשִׂיא’ בְּפָרָשָׁתוֹ, וְלָכֵן זָכָה שֶׁבְּכָל לֵיל שַׁבָּת אָנוּ אוֹמְרִים: ‘רְצֵה תְּפִילָתִי כְּמוֹ קָרְבַּן נַחְשׁוֹן’, וְזָכָה עַל יְדֵי 21 קָרְבָּנוֹת שֶׁהֵבִיא לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה לְכָל 21 הַמְּלָכִים, מִיּוֹתָם בֶּן עוּזִיָהוּ שֶׁגָּדַל בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְרַק רָאָה מַצֵּבוֹת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאַף פַּעַם בַּחַיִּים לֹא רָצָה לְשִׂים כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ‍ [סוּכָּה מה:], וְעַד מְנַשֶּׁה שֶׁ- 22 שָׁנָה עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁחַט בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶלֶף אִישׁ.

שֶׁהַתִּקּוּנִים שֶׁקָּרָאנוּ הַשָּׁנָה בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת, הֵן הוֹלְכִים מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכָל הַ-930 שָׁנָה שֶׁלּוֹ, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה בִּזְכוּת שֶׁנֶכַוֵּן בַּמוֹלַד, אֶפְשָׁר כְּבָר לִגְמֹר אֶת כָּל הַתִּקּוּנִים בִּכְהֶרֶף עַיִן וְלִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּפֶסַח הָיוּ הָאֵרוּסִין וּבְשָׁבוּעוֹת הַנִּשּׂוּאִין וְהַלּוּחוֹת הֵם הַכְּתוּבָה, כִּי “לֹא תִּרְצַח” הַכַּוָּנָה לֹא לְהַלְבִּין פְּנֵי חַבֵירוֹ, כִּי אָזֵיל סוּמְקָא וְאָתָא חִיוָּרָא, וְכָל דִּינֵי לָשׁוֹן הָרָע כְּלוּלִין בְּ’לֹא תִּרְצַח’, כִּי דּוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים הִתְגַּלָּה עֲוֹנָם וְהִתְגַּלָּה קִיצָם [יוֹמָא ט:], כִּי עַל עֲבוֹדָה זָרָה שְׁפִיכוּת דָּמִים גִּלּוּי עֲרָיוֹת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי: “וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם”, אֲבָל בְּ’כִי תָבוֹא’ שֶׁהוֹלֵךְ עַל הַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה לֹא כָּתוּב ‘וְהִתְוַדּוּ’, כִּי עַל שִׂנְאַת חִנָּם אָדָם לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא עָשָׂה מִצְוָה.

וְאִם עַמְרָם לֹא הָיָה פּוֹגֵם אוֹתו פְּגַם קָטָן, בָּזֶה שֶׁהֶאֱמִין לִגְזֵרָה שֶׁל פַּרְעֹה, הֲרֵי כָּל מִצְרַיִם הָיוּ עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, וְלֹא הָיוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, וְהָיוּ מְשַׁלְּחִים אֶת יִשְׂרָאֵל מֵרְצוֹנָם, וְהָיִינוּ אוֹמְרִים שִׁירָה בַּפֶּסַח, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל בְּחִזְקִיָּה, וְמִצְרַיִם הָיוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מִּזְּמַן, וְהָיָה מִתְקַיֵּם ‘חָמֵשׁ עָרִים מְדַבְּרוֹת בִּשְׂפַת כְּנַעַן וְכוּלָן נִשְׁבָּעוֹת בְּשֵׁם ה’ צְבָקוֹת וְהָיָה מִזְבֵּחַ לַה’ בְּמִצְרָיִם וְאֵצֶל גְּבוּלָהּ’, כִּי ‘עַמְרָם’ סוֹד ‘עֲמַר נְקֵא’, סוֹד שְׂעָרוֹת אָדָם קַדְמוֹן, הָיָה שֹׁרֶשׁ כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

תפילה לחודש סיון הרב ברלנד

תפילה למולד סיוון ע''ו1 ברור לוגותפילה למולד סיוון ע''ו2 בורו לוגו

תפילה למולד חודש אדר א’ תשע”ו

בס”ד לש”מ לש”ב ע”ו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, בְּמוֹלַד אֲדָר א סוֹד רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, שֶׁיִּהְיֶה בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר 8:26 14 חֲלָקִים, סוֹד שֵׁם הֲוָיָה, כִּי בִּשְׁנֵי הָאֲדָרִים רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, מִתְחַבְּרִים שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הֲוָיָה אֲדֹנָי, כִּי אֲדָר א סוֹד שֵׁם אֲדֹנָי, וַאֲדָר ב’ סוֹד שֵׁם הֲוָיָה, עֵת רָצוֹן גִמַטְרִיָא וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, כִּי אָז הָיְתָה עֵת רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה מִיַּד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶהְפְּכָה מַלְכוּת דִקְדוּשָׁה בְּסוֹד רֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, לְמַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁל וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, וְאָז “שָׁאֹג יִשְׁאָג עַל נָוֵהוּ”. כִּי אֲדָר א סוֹד חָכְמָה דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, וַאֲדָר ב סוֹד כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע. כִּי לֶעָתִיד לָבֹא יָאִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאוֹר הַפּוּרִים [תִּקּוּנֵי זוֹהַר נז:], שֶׁזֶּה סוֹד עֵץ חֲמִשִּׁים, שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶּׁמִּתְגַּלֶּה בְּפוּרִים, סוֹד “לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ”, שֶׁאָז בְּפוּרִים מִתְבַּקַּעַת הַ‘ם‘ סְתוּמָה, וְאָז זוֹכִין לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ, בְּסוֹד אֶקֱיֶק כָּפוּל אֶקֱיֶק גִמַטְרִיָא אֱמֶת (441=21X21), שֶּׁמִּתְגַּלֶּה בְּדַוְקָא בְּפוּרִים, כִּי אֲדָר רָאשֵׁי תֵּיבוֹת רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת שֶׁזֶּה סוֹד “תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב”, “וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת”, שֶׁזּוֹכִין דַּוְקָא בְּפוּרִים בַּאֲדָר ב’, כִּי אָז מִתְגַּלֵּית הַבִּינָה שֶׁל עַתִּיק הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּאֲרִיךְ, וּמִשָּׁם לְאַבָּא וְאִמָּא, וּמִשָּׁם לִזְעֵיר וּמַלְכוּת. כִּי מָרְדְּכַי גִמַטְרִיָא רָחֵל וְלֵאָה, הַמַכְנִיעוֹת קְלִיפַּת הָמָן עֲמָלֵק הַכָּלוּל מִבָּלָק בִּלְעָם, גִמַטְרִיָא רָחֵל לֵאָה, וְאָז “מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וּמְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת”, סוֹד כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אֲדָר, שֶּׁמִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמּוֹחִין בְּמוֹלַד דְאֲדָר א, וּמִתְגַּבְּרִים בְּלֵיל רְבִיעִי 9:10  15 חֲלָקִים שֶׁל אֲדָר ב, וּמִתְגַּלִּים בִּשְׁלֵמוּת בְּפוּרִים בְּעֵת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְאָז נִכְלָלִים נֶהִ”י (=נֵצַח הוֹד יְסוֹד) בְּחַגַ”ת (=חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת), וְחַגַ”ת בְּחַבַּ”ד (=חָכְמָה בִּינָה דַּעַת), וְחַבַּ”ד בְּכֶתֶר דְעֲתִּיק נֶהִ”י דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, עַד שֶׁמִּתְגַּלֵּית הֶאָרַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, בְּסוֹד וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, סוֹד כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, בְּסוֹד רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אֲדָר, שֶׁזוּ הָיְתָה הַמַּחְשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּסוֹד תְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, בְּסוֹד סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, שֶׁהַהוֹצָאָה מֵהַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל שֶׁל רֵאשִׁית הַמַּחְשָׁבָה, בְּסוֹד כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, סוֹד רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְכָל עֲשֶׂרֶת הֲרוּגֵי מַלְכוּת וְכָל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁהֵם בְּסוֹד מַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע. וְלָכֵן מָרְדְּכַי שֶׁהוּא בְּגִמַטְרִיָא רָחֵל לֵאָה [274], הַמַּכְנִיעַ מֶלֶךְ עֲרָד הַכָּלוּל מֵהָמָן עֲמָלֵק, שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל הֶאָרָה מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים סוֹד כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע, וּמֵרוֹב הָאוֹר שֶׁל כֶּתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע שֶׁמַּתְחִיל בְּמוֹלַד אֲדָר א, וּמִתְגַּלֶּה בְּכָל הֲדָרוֹ וְיִפְעֳתוֹ בְּיוֹם הַפּוּרִים, שֶׁאָז חוֹזְרִין הַשׁ”ע רִבּוֹא נְהוֹרִין שֶׁנִּלְקְחוּ מֵחַוָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְזֶה סוֹד שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁאוֹמְרִים בְּחַנוּכָּה וּפוּרִים, שֶׁאָז הֶחֱזִיר לָנוּ אֶת הַשׁ”ע רִבּוֹא נְהוֹרִין הַכְּלוּלִים בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁעָשָׂה שֶׁנִּלְקְחוּ מֵחַוָּה, וְנַעֲשָׂה מֵצַח הָרָצוֹן, עֵת רָצוֹן, וְנִתְּלְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְאַחַר מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאָז הִתְגַּלָּה אוֹר הַנֶּצַח נְצָחִים, כִּי אֲדָר הָרִאשׁוֹן בְּסוֹד נֶצַח, וְהַשֵּׁנִי בְּסוֹד נְצָחִים. וְעַל יְדֵי זֶה אוֹר הַאֵין סוֹף הַמֵּאִיר בְּכֶתֶר דְּרֵישָׁא דְּלֹא אִתְיָדַע שֶּׁמִּתְגַּלֶּה הֶאָרָתוֹ בְּמוֹלַד אֲדָר א’, וּמִתְעַצֶּמֶת הֶאָרָה זֹאת בִּזְמַן קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּשְׁעָתָהּ, בְּעֵת שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי שֶׁלֹּא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה, לֹא קָם וְלֹא זָע, וְאָז “וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה”, בְּסוֹד רֵאשִׁית הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּסוֹד “אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם כִּי גֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ”. כִּי בְּפוּרִים הֶאָרַת מָרְדְּכַי שֶׁהִיא יְסוֹד אַבָּא בּוֹקַעַת אֶת כָּל הַיְסוֹדוֹת, וּמִתְגַּלִּים דֶּרֶךְ יְסוֹד דְרָחֵל שֶׁהִיא אֶסְתֵּר, סוֹד הַפְשָׁטַת הַמְּגִלָּה כְּאִגֶּרֶת, שֶׁאָז הֶאָרַת מָרְדְּכַי בּוֹקַעַת אֶת יְסוֹד רָחֵל שֶׁהִיא אֶסְתֵּר, וְאָז אֶסְתֵּר בְּכֹחַ הֶאָרָה זוֹ אוֹמֶרֶת: “כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי”. בְּסוֹד קְרִיעַת יַם סוּף, כִּי עַל שְׂפַת הַיָּם [935] גִמַטְרִיָא מָרְדְּכַי אֶסְתֵּר [935], סוֹד מַה שֶׁנִּרְמַז בַּגָּבִיעַ י”ג X ע”ב [936], שֶׁעַל יְדֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִבָּקַע הַיָּם, וְעַל יְדֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁיָּבוֹאוּ מִבִּנְיָמִין יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

להורדה בקובץ pdf לחץ עך המילה download

בס”ד בר”ה לש”ב ע”ו

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, בִּזְכוּת מוֹלַד טֵבֵת יוֹם שִׂישִׂי בַּבֹּקֶר 6:58 12 חֲלָקִים, סוֹד הַיִּיחוּד הָאַמִיתִּי שֶׁבֵּין אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁצְּרִיכִים הֲכָנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה יְמֵי צוֹם, סוֹד נִקְרַת הַצּוּר “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי”, שֶׁשָּׁם נִגְנַז הָאוֹר הַגָּנוּז, סוֹד אִתִּי = 411 טֵבֵת = 411 [סֵפֶר קַרְנַיִּים מַאֲמָר ו’] {מְגִילָה יט:} [פְּרִי צַדִּיק בְּרֵאשִׁית], סוֹד “אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה”, סוֹד הַמְּעָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ אַךְ וְרַק מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ. שֶׁזֶּה סוֹד חוֹדֶשׁ טֵבֵת, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בְּסוֹד חוֹדֶשׁ טֵבֵת, סוֹד “נִקְרַת הַצּוּר”, סוֹד “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי” גִמַטְרִיָא טֵבֵת = 411, סוֹד “אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי”, שֶׁאָז נִכְנֶסֶת אֶסְתֵּר לְבֵית הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יִחוּד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁרַק עַל יְדֵי צוֹם שֶׁל שְׁלֹשָׁה יָמִים זָכְתָה אֶסְתֵּר לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְרַק עַל יְדֵי צוֹם שֶׁל אַרְבָּעִים יוֹם זָכוּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ לְהִכָּנֵס לַמְּעָרָה, סוֹד “נִקְרַת הַצּוּר”, “הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי”, סוֹד ‘חָתָן וְכַלָּה’, סוֹד הַיִּחוּד הָאַמִיתִּי בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, סוֹד ‘יִּיחוּד חַמָּה וּלְבָנָה’, סוֹד הַיִּיחוּד הָאֲמִיתִּית שֶּׁמִּתְגַּלֶּה אַךְ וְרַק בְּחוֹדֶשׁ טֵבֵת. כִּי עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: “בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה”, שֶׁעַל זֶה אוֹמֵר רַבִּי יוֹנָתָן אֵייבְּשִׁיץ בְּמַאֲמָרָיו עַל חוֹדֶשׁ טֵבֵת, שֶׁעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת זֶה הַיּוֹם הַזֶּה הֲכִי גָּדוֹל בְּשָׁנָה, וְאָז אֶפְשָׁר לִפְעוֹל כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם. סוֹד שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, סוֹד “שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן”. סוֹד שֶׁמֶשׁ 640 בְּגִבְעוֹן 133 דּוֹם 50 וְיָרֵחַ 224 בְּעֵמֶק 212 אַיָּלוֹן 97, וַיִּדוֹם 66 הַשֶּׁמֶשׁ 645 וְיָרֵחַ 220 עָמַד 114 עַד 74 יִקּוֹם 156 גּוֹי 19 אוֹיְבָיו 35, וְעַל יְדֵי זֶה נַכְנִיעַ י”א 11 = 2700 [אַלּוּפֵי עֵשָׂו]. כִּי 30 כַּוָּנָתִי 486 לְיַחֲדָא 53 שְׁמָּא 341 דְּקוּדְשָׁא 415 בְּרִיךְ 232 הוּא 12 וּשְׁכִינְתֵּיהּ 801 בִּדְחִילוּ 60 וּרְחִימוּ 270 = 2700. וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, סוֹד הִתְכַּלְלוּת גְּבוּרוֹת יִצְחָק בְּבִינָה [שַׁבָּת כט:]. סוֹד הַגְּאוּלָה.

 

מולד כסליו ע''ו

בס”ד לש”מ

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל בִּזְכוּת מוֹלַד כִּסְלֵיו שֶׁיִּהְיֶה בְּיוֹם רְבִיעִי בַּלַּיְלָה לֵיל חֲמִישִׁי 6:14 11 חֲלָקִים, נִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ אֶת י”א 11 אַלֻּפֵי עֵשָׂו. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר 501 יִשְׁלְטוּ 355 הַיְהוּדִים 80 הֵמָּה 50 בְּשׂוֹנְאֵיהֶם” 414 =1411.

וְעַל יְדֵי זֶה נִכָּנֵס כּוּלָנוּ עִם גוּפוֹתֵינוּ לְ-גַן עֵדֶן =177, כְּמוֹ שֶׂרַח 508 בַּת 402 אָשֵׁר 501 =1411, שֶׁשָּׁרָה וְנִגְּנָה בְּכִנּוֹר: “עוֹד 80 יוֹסֵף 156 חַי 18 וְכִי 36 הוּא 12 מוֹשֵׁל 376 בְּכָל 52 אֶרֶץ 291 מִצְרַיִם” 380 =1401.

וְנִזְכֶּה בִּזְכוּת מוֹלַד חוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו לְנֵס חַנוּכָּה בְּכָל רֶגַע וּשְׁנִיָּה.

וְנִזְכֶּה בְּחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו לְ-כָּל 50 מַעֲלוֹת 546 הַתּוֹרָה 616 וְהַיִּרְאָה 227 =1439.

כִּי 30 יֵשׁ 310 קוֹנֶה 161 עוֹלָמוֹ 152 בְּשָׁעָה 377 אַחַת 409 =1439.

וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “יִהְיֶה 30 כַנָּהָר 275 שְׁלוֹמֶךָ 396 וְצִדְקָתְךָ 620 כְּגַלֵּי 63 הַיָּם” 55 =1439.

אָנָּא ה’ “עוֹשֶׂה 381 נִפְלָאוֹת 567 גְּדוֹלוֹת 449 לְבַדּוֹ” 42 =1439.

וּכְמוֹ שֶׁבְּחוֹדֶשׁ כִּסְלֵו הִתְבַּטֵּל כָּל פַּחַד וְרַק נִשְׁאַר פַּחַד ה’, יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “אַתָּה 406 אַל 31 תִּירָא 611 עַבְדִּי 86 יַעֲקֹב 182 נְאוּם 97 ה'” 26 =1439.

וְעַל יְדֵי זֶה “וְיֵדְעוּ 96 כָּל 50 הָאָרֶץ 296 כִּי 30 יֵשׁ 310 אֱלֹקִים 86 לְיִשְׂרָאֵל” 571 =1439.

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “וַיְבִיאֵם 69 אֶל 31 גְּבוּל 41 קָדְשׁוֹ 410 הַר 205 זֶה 12 קָנְתָה 555 יְמִינוֹ” 116 =1439.

וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁהִגִּיעוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וִירוּשָׁלַיִם וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “לְסַפֵּר [בְּצִיּוֹן] שֵׁם ה’ וּ-תְּהִלָּתוֹ 841 בִּירוּשָׁלַיִם” 598 =1439.

וּכְמוֹ ה’ אֶחָד =1 שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת שַׁוְעַת הַחַשְׁמוֹנָאִים בְּחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַ-תַּעַל 500 שַׁוְעָתָם 816 אֶל 31 הָאֱלֹקִים” 91 =1439, כֵּן תִשְׁמַע שַׁוְעָתֵינוּ וְזַעֲקָתֵנוּ. וְכָל הַמַּלְאָכִים שֶׁלִּוּוּ אֶת הַחַשְׁמוֹנָאִים בְּחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו בִּתְפִלָּתָם וּבְזַעֲקָתָם יְלַוּוּ גַּם אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מַה שֶׁנֶּאֱמַר ה’ אֶחָד =1 בּוֹאֲכֶם 69 לְשָׁלוֹם 406 וְצֵאתְכֶם 557 לְשָׁלוֹם 406 =1439 מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם.

וְיִפָּתְחוּ לָנוּ בְּחוֹדֶשׁ זֶה כָּל מַעֲיָינוֹת הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה וְהַקְּדוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים: קָדוֹשׁ 410 אַתָּה 406 וְנוֹרָא 263 שְׁמֶךָ 360 =1439 וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ.

כסליו 1 כסליו 2 כסליו 3 כסליו 4

בס”ד

תפילה לחודש חשוון תשע”ו

מאת הגה”צ רבי אליעזר ברלנד שליט”א

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כֹּל יָכוֹל, בִּזְכוּת מוֹלַד חוֹדֶשׁ מַר-חֶשְׁוָן שֶׁיָּחוּל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי 6:30 בַּבֹּקֶר 10 חֲלָקִים
כְּ-שֵׁשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי הָנֵץ הַחַמָּה, שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמוֹעַ בּוֹ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּכְמוֹ שֶׁסִּיַּמְתָּ בּוֹ אֶת בַּיִת רִאשׁוֹן כֵּן תְּזַכֵּנוּ בּוֹ לַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אֵשׁ. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ” וְנִזְכֶּה בְּחוֹדֶשׁ מֵרַח-חֶשְׁוָן שֶׁפֵּרוּשׁוֹ חוֹדֶשׁ שְׁמִינִי לְכִנּוֹר שֶׁל שְׁמוֹנָה נִימִין כִּנּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וְנִזְכֶּה לְ-שָׂמֵחַ-רוֹן וּלְחֹשֶׁן מוֹר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה” וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּעוֹלַם הָעַקוּדִים וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק: “כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה’ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'”.

וְהַחוֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ הִתְחִיל הַמַּבּוּל תִּתְקַיֵּם בָּנוּ הַשְּׁבוּעָה: “כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה’. רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה’. הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ ה’ צְבָקוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹקֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא. בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'”.

וּבִזְכוּת חַג 11 הַסוּכּוֹת 497 שִׁבְעַת 772 יָמִים 100 לַה’ 56 =1436 יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפְּסוּקִים: “זְאֵב 10 וְטָלֶה 50 יִרְעוּ 286 כְאֶחָד 33 וְאַרְיֵה 222 כַּבָּקָר 322 יֹאכַל 61 תֶּבֶן 452 =1436. וְנִזְכֶּה לַשָּׁלוֹם הַנִּפְלָא וְ-אוֹרֶךְ 227 יָמִים 100 בִּימִינָהּ 117 בִּשְׂמֹאלָהּ 378 עוֹשֶׁר 576 וְכָבוֹד 38 =1436. וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם. לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה’ בִּגְאוֹן שֵׁם ה’ אֱלֹקָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם. וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. [מיכה ה’ א-ז’] מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ ה’ צְבָקוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. (ישעי’ כז) בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה’ בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם. אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי. הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה. וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת ה’ אֱלֹקִים צְבָקוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ. כִּי הִנֵּה ה’ בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ. כִּי בָאֵשׁ ה’ נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר וְרַבּוּ חַלְלֵי ה'”.

וּבִזְכוּת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חוֹדֶשׁ חֶשְׁוָן הַיּוֹצֵא מִן הַפְּסוּקִים: “הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. [מיכה ד] וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלָיִם”. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁנַּעֲלֶה בְּחוֹדֶשׁ חֶשְׁוָן רוֹן לְעוֹלַם הַנְקוּדִים וְעַקוּדִים נִזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לָבוּשׁ בְּחֹשֶׁן אוּרִים וְתוּמִים עַל הַר הַמּוֹר וּבִגְאוּלָה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ כְּהֶרֶף עַיִן אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.