תורה על ט"ו בשבט מפי הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א
כל יום הגאולה צריכה לבוא, הגאולה יכולה להגיע בשניה הזאת, בשניה הזאת הגאולה יכולה לבוא, אם אנחנו נעשה מה שצריך הגאולה תבוא ברגע הזה!. אבל במה זה תלוי? רק אם אדם יהיה בשפלות אמיתית, רק אם הוא יאמין שהוא הכי פחות מכולם, כולם יותר צדיקים, יותר קדושים, יותר טהורים. אומר רבינו – (ליקוטי מוהר"ן יד' ה') "כי צריך האדם להקטין את עצמו לפני גדולים ממנו, ולפי בני אדם כערכו, ולפני קטנים ממנו, ולפעמים שהוא קטן שבקטנים – וצריך להקטין את עצמו כנגד מדרגת עצמו, וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו, בבחינת (שמות טז'): "שבו איש תחתיו". אומר ר' נתן (הלכות ערלה ה' ו'): שיש 4 תקופות בשנה, כל תקופה בת שלושה חודשים, בכל תקופה אדם עובד על סוג שיפלות אחר "והנה 4 תקופות הם מתחילים מניסן, נמצא שתקופות טבת היא התקופה הרביעית ששם עיקר הבירור והתקופה היא שלושה חודשים שהם, טבת שבת אדר, נמצא שחמישה עשר בשבט הוא נקודת האמצעית התקופה… שהם בחינת המדרגה הרביעית של שיפלות הנ"ל, שהוא שיהיה שפל ועניו למטה ממדרגת עצמו.." מסביר רבי נתן ש4 תקופות באים לשבור את 4 מידות של גאווה, כנגד תקופה ראשונה, אומר הרב'ה דבר ראשון צריך להאמין בכל הצדיקים, בכל האדמורים להאמין בכל הר'בעס בכל הראשי ישיבות, בכולם צריך להאמין, כולם צדיקים, שיטת ברסלב זה להאמין בכל אחד, להאמין בכל יהודי בכל אדמור, בכל צדיק, אדם חושב שהוא הכי צדיק מכולם, יותר צדיק מכל האדמורים, מכל הרבנים, ועוד מעיז לדבר עלייהם, על האדמור הזה, על הרב הזה, איך אתה יכול לדברים על רבנים, על אדמורים קדושים וטהורים בתכלית הקדושה והטהרה?. העבודה הראשונה זה לעשות חשבון שאתה פחות מכל הצדיקים, מכל האדמורים, מכל הראשי ישיבות, מכל הרבנים שמרביצים תורה יומם ולילה, וגם אם זכית לדעת מהצדיק שאין בו שום השגה ושם תפיסה, אף אחד לא צריך לדעת מזה, אתה צריך את כל הצדיקים לכבד, ולדעת שהם עושים נפלאות שהם באמת צדיקים! להאמין שהם עושים ניסים, עושי נפלאות, מה אתה מקנא לרבי שלך? מפריע לך שיש עוד צדיק שקדן? עוד צדיק שעושה נפלאות שפועל ישועות, אתה לא יכול לסבול שיש עוד צדיקים, זה בעיה שלך, שאתה קנאי אתה כזה טמא, אתה לא יכול לסבול שום צדיק בעולם, כי אתה נמצא באין סוף טומאות, אז אומר רבינו – הדבר הראשון זה תפסיק לדבר על צדיקים! תפסיק לבזות רבנים!, תפסיק לחשוב שאתה הכי צדיק בעולם. העבודה השניה היא כנגד הבינוניים, לדעת שאני פחות מבינוניים, וכי לדרגה של יהודי תמים שאומר תהילים בבכיות אתה יכול להגיע? אתה פעם בכית בפרק תהילים?! יש יהודים תמימים – הם בינוניים הם לא אדמורים הם לא ראשי ישיבות אבל הם בוכים בתהילים הם פותחים את התהילים מתחיל לרדת דמעות מהעיניים שלהם וכי אתה יכול להגיע למדרגות שלהם? אתה לא מגיע לאבק רגלייהם! אז תדע שיש יהודים בינוניים שכל היום הם דבוקים בה' ואתה פחות מהם. אז מה נשאר לך עוד להתגאות אתה עוד רוצה להתגאות על מישהו אולי על רשעים מחללי שבתות אתה יכול להתגאות, אתה מרגיש שאתה יותר צדיק מהם? וכי אתה יודע מה זה יהודי רשע, יש לך השגה ביהודי רשע? עוד שניה הוא עושה תשובה הוא ישיג אותך במיליוני מדרגות במיליוני שנות אור, אתה לא תוכל אף פעם להדביק את קצב שלו, אתה יודע כמה מחללי שבתות עשו תשובה, כמה אנשים שאכלו ביום כיפור עשו תשובה, היום הם כבר ראשי ישיבות הם כבר בעצמם צדיקים גדולים, היום אתה לא יכול להגיע לאבק רגלייהם, רבי עקיבא היה אומר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" ובסוף הוא נהיה רבי עקיבא ראש כל ישראל, אז תדע שאתה יכול להיות גם פחות מרשעים, "וצריך להקטין את עצמו ממדרגת עצמו וידמה בעינו שהוא למטה ממדרגתו" כמה שאדם מקטין את עצמו ויודע שהוא קטן, הוא צריך לדעת ולהאמין שהוא יותר קטן ממה שהוא חושב, ואלו 4 דרגות שיפלות – שצריך להאמין שאתה פחות מכל הצדיקים, שזה כנגד תקופת ניסן, אייר, סיוון, אחרי זה להאמין שאתה פחות מהבינוניים שזה כנגד תקופת תמוז, אב , אלול אחרי זה צריך להאמין גם ברשעים שכולם יעשו תשובה וזה כנגד תקופת תשרי, חשוון כסליו, וכשמגיע תקופת טבת שבת אדר, אפשר לזכות לשיא שיא השיפלות, וזה טו' בשבת שהיא הנקודה האמצעית של התקופה הרביעית שאפשר לזכות להגיע לשיפלות של משה רבינו, כזאת שיפלות שהוא יודע שהוא גרוע עד אין סוף ואין חקר, הוא מרגיש למטה ממדרגת עצמו למטה למטה, ואין לו שום התנשאות על שום יהודי שבעולם. כל השנה אדם עובד לראות את השיפלות של עצמו, לראות את החוסר דעת, את החוסר ידע, את החוסר הבנה, הנה פה עשיתי טעות, פה עשיתי טעות כזו, כל מקום עשיתי טעות אחרת, וע"י זה האדם מקבל עוד שיפלות, ועוד שיפלות, ויחד עם עבודת השיפלות, אדם חייב לעבוד את ה' בכל המרץ, בשיא המרץ, הוא "מרץ" חרדי, בכל המרץ לעבוד את ה' בשיא השמחה בשיא ההתלהבות, כי כשאדם יזכה להרגיש שיפלות פתאום הוא ירגיש שדם אחר זורם בעורקים שלו, פשוא הדם זורם בקצב אחר, בצורה אחרת, פתאום הוא ירגיש שהכל השתנה, כל מחזור הדם אצלו השתנה, פתאום הכל נהיה קל, כל האברים נהיו קלים, משהו חדש נכנס לאברים שלו, בדם שלו, ויתחיל להרגיש חיים טובים, חיים נצחיים, מעין עולם הבא. אמר הבעל שם טוב, כמה צריכים לעבוד עד שרואים את אליהו הנביא בחלום, וכמה צריכים לעבוד עד שזוכים להגיד שלום לאליהו הנביא, וכמה צריך לעבוד שאליהו הנביא יחזיר לך שלום, כמה צריכים לעבוד על שיפלות וענווה כדי ללמוד עם אליהו הנביא, וכמה צריך לעבוד כדי שאליהו הנביא יחכה לך בפתח, ועם הירהור גאווה אחד, שהוא יותר טוב מאיזה יהודי בעולם אפשר לאבד את הכל.
(מתוך עלון צמאה נפשי פרשת בשלח תשע"ג)