צור קשר עם הרב ברלנד
"המשכן" ציור: יהושע ויסמן

"כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" • פרשת תרומה מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

איך הדינים והמשפטים נמתקים על ידי ריקודים? וכיצד באוכל נכנסים כל הרפואות? חידושים לפרשת השבוע מהגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א

"אשר ידבנו לבו" להוציא כמה שיותר כסף על מצוות!:

"צווית צדק אמונה מאוד" שרק אם אדם שונא את הכסף בתכלית השנאה, אז הוא יכול לקבל איזה השגה. "אי אפשר לבוא לחכמה תתאה" הרבי אומר רק מי ששונא את הכסף בתכלית השנאה. ואז הוא זוכה לבחינת אברהם לברית עילאה לחסד עילאה. וזה שהרבי אומר "צוית צדק" שאדם צריך לפזר ממון על כל מצוה שהוא עושה. הוא נוסע לאומן הוא צריך לנסוע בכסף מלא, כמה שהוא משלם יותר כסף על הנסיעה לאומן, אז כך הוא זוכה יותר לאורות של רבנו. כמה שאדם הוא הוציא יותר כסף על המצוה, אז כך הוא זוכה להמשיך יותר אורות, הוא זוכה לאורות אין סוף. וזה שכתוב בזוהר ב'; שגילה לי אשמדאי שאם אדם עושה מצוה בלי כסף, אז כל הסט"א שולטת על זה. זוהר פרשת תרומה קכ"ח בדף קכ"ט; אומר שלמה המלך: סיפר לי אשמדאי מלכא, הוא אומר סיפר לי שאם אדם עושה מצוה בלי שום כסף, אז שורה על זה רוח טומאה. כמה שאדם מוציא יותר כסף על המצוה, אז כך הוא מסיר את רוח הטומאה מהמצווה. הוא יכול לנסוע לאומן אלף פעמים, והוא לא יקבל שום אור, הוא לא ירגיש שום דבר. "בספרא דחרשאי" בספר הכישופים שלימד אשמדאי את שלמה המלך, וכל מי שרוצה להעביר ממנו את רוח הטומאה, כי מה שאדם יעשה, הוא ילמד, הוא יתפלל, על הכל שורה רוח טומאה. והוא רוצה לבער את הרוח של הסט"א, אז משהו הוא צריך להשתדל בו, הוא רוצה לדחות את רוח טומאה מהמצווה. כי אדם יכול לתת צדקה וזה הולך בכלל לרשעים, הוא נותן צדקה זה הולך לאנשים לא נכונים, אז הוא רוצה להוריד את רוח הטומאה ולכוף את רוח הטומאה, להשתלט על רוח הטומאה, לגרש אותה. אז כמה שאדם יוציא יותר כסף, וכל מה שיבקשו, הוא לא יתווכח על דבר מצוה. אדם מתווכח, הוא לא מביא את הילד שלו, תאמין ברבי, אז הרבי ישלם לך גם לילד, כמו שהוא משלם לך, הוא ישלם לך גם לילד. היה אחד הגיע לרבי והוא לא הביא את הילד, אז הרבי אמר, הדבר שלי זה דבר מוזר, מאמינים בי ואת הילד לא מביאים. אם תאמין שהרבי ישלים לך את החסרונות, ותוציא 10 אלף דולר, אם זה 9 ילדים אז זה 10 אלף דולר, ואם זה 11 ילדים זה 12 אלף דולר. אז אתה מאמין שתביא את כל הבנים, את כל הזכרים תביא לרבנו, ואתה מאמין בזה. אז זה יהיה כלי שהרבי ישפיע לך פי אין סוף, תוציא 12 אלף, יהיה לך 12 מיליון. ועל זה אומר רבנו בתורה כ"ג; האמונה של האדם זה רק בכסף! האר"י היה הולך לקנות דבר, שופך מטבעות על השולחן אומר קח כמה שתרצה!

"וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת" אם לא היו חוטאים בעגל לא היה צריך ארון הברית:

מה זה עשרת הדברות? אז בהתחלה שה' ברא את אדה"ר היה התוכנית שכל התורה תהיה חקוקה רק בלב אדה"ר. ואם הוא לא היה אוכל מעץ הדעת, וממתין לשבת, אז כל התורה היתה נחקקת בליבו, כל התורה לפרטיה ודקדוקיה עד סוף כל הדורות. כל זה צריך לכל אדם ואדם, אז היתה חקוקה בלב אדה"ר ולא היו צריכים בכלל ללוחות הברית. במצב שהיינו בני חורין מן המוות, אז ג"כ לא היינו צריכים את הלוחות. כי "אילו קרבנו להר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו"? מה זה ולא נתן לנו את התורה שהתורה היתה נחקקת בלב כל אחד ואחד, כל אבר היה עושה את המצוה שלו. העיניים היו צועקות אל תסתכל, רגליים היו צועקות אל תלך. הידיים היו צועקות אל תיגע והפה היה צועק אל תדבר, האוזניים היו צועקות אל תשמע. אז כל אבר מרמ"ח איברים ושס"ה גידים, כל אבר היה צועק את המצוה שלו. ברגע שהגיעו להר סיני יכלו לשמוע את כל התורה מהאיברים, כמו אברהם אבינו. אז ברגע שכבר היו רחוקים מהמוות, כבר היו לא היו צריכים את הלוחות. "ושב לבבנו ושכלנו כעצם השמים לטוהר" היינו ממש כמו השמים לטוהר, והיינו כמו שמש והתורה ניתנה בכל לב ולב. ועברנו וחיבלנו לעצמנו, כשאמרנו למשה; משה אין כח משה חלשים, אנשים חלשים, מה אפשר לעשות אין כח, משה מידי מעמיס עלינו, סוחב אותנו לדרכים קשות, אין כח אנשים חלשים. ואנו חיבלנו בעצמנו כשאמרנו למשה "ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות". שתי דברות ראשונות "אנכי" ו"לא יהיה לך" שמענו את זה מפי הגבורה, כל דיבור פרחה נשמתם. אז אמרו למשה מספיק! גם אחרי זה פרחה נשמתם, רק לא היה כזו עוצמה, אז לא היינו אומרים למשה; 'משה תרחם עלינו אין לנו כח'. אם לא היינו אומרים את המילים האלה, אז היה נהיה היינו נהיים "כעצם השמים לטוהר" שהגוף היה נהפך לרוחני לגמרי, כל דיברה ודיברה זה ביטש את הגוף, זה שבר את הגוף, והגוף היה מתבטל לגמרי ונהפך לעצם הנשמה. והנשמה היתה נהפכת לחיה ויחידה. הנשמה, אומר הרבי, השגתי יחידה בתכלית מעלה העליונה, כי הגוף שלו היה בדרגת נשמה. כשבאים לרבי אז ההבל דגרמי [רוח עצמותיו] של הרבי יותר גדול מהנשמה שלנו! אז הם אמרו "ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות", ומאז אחרי שאמרנו למשה; אין כח אנשים חלשים תרחם עלינו. אז מאז ניתנה תורה להיכתב על לוחות האבן, להסיר מעלינו – ממנו לב האבן. אז בסדר אז הלב שלנו נהפך בחזרה ללב אבן, חשבנו שיש לנו כבר לב בשר. לעתיד לבוא יהיה לב בשר, אז הלב חזר להיות לב אבן. אח"כ אמרו בכלל לא צריך את משה; "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו", נעשה עגל והעגל ינהיג אותנו, אז אנחנו נגיד מה שאנחנו נרצה, אז הוא יגיד. אז אומר לא הצלחנו בעגל, עלינו מדרגה לדרגה לא עלינו, או ירדנו. לא היו צריכים להכנס בארון, כשלכל הפחות קיבלו עונש – לוחות אבן, זה גם עונש לוחות אבן, אז לכל הפחות משה היה מחזיק את הלוחות ככה. בכלל לא היו צריכים להכנס בארון, עד שמשה ירד אז אומר "ציויתי" ארון שמשה אמר קודם ארון אחרי זה משכן, בצלאל אמר; לא, קודם משכן אחרי זה ארון, בכלל לא היו צריכים את הארון. בכלל זה כל העניין שמי ציוה? משה ציוה?! בצלאל ציוה! בכלל לא היו צריכים את הארון. לנו היו צריכים, התוכנית היתה שבכלל לא יהיה ארון אלא משה יחזיק ככה את הידיים עשרים וארבע שעות, והארון נושא את נושאיו – אז זה הלוחות נושאות את נושאיו, נושאות את עצמם. וכשפרחו האותיות, אז משה שבר את הלוחות. אבל הלוחות היו צריכות, בכלל לא היו צריכות להכנס בארון, וידיו של משה היו צריכים ללכת ככה כמו שני תשמישי קדושה. "וכסא כבודם" משה היה צריך להיות כסא הכבוד של הלוחות, "ומושב יקרם" ככה היה צריך להכנס לא"י, אם לא היו חוטאים בעגל, ביום שקבלו את הלוחות, באותו יום היו נכנסים לא"י, "מושב יקרו" להכנס עמהם לאלתר, שכל ישראל לארץ "מציון מכלל יופי" לא להשתקע, בכלל לא להשתקע, נכנסים לצִיוֹן, וישר עולים לעולם הבא, ציוֹן זה רק השער לעולם הבא, ארץ ישראל זה רק השער לעולם הבא. 

השיעור עבר עריכה ואם נפלה טעות אין לתלותה ח"ו במורינו הרב שליט"א אלא בכותב "ואיתנו תלין משוגתנו".
הציור באדיבות הצייר ר' יהושע ויסמן לרכישה: www.yehoshuawiseman.com

אתר שובו בנים מאחל לכל העוקבים והקוראים שבת שלום ומבורך!!

התחבר אלינו בוואצאפ

ראה עוד

"וּבְכֵן צַדִּיקִים" • שמחת השבע ברכות לנינת הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א בהשתתפות האדמו"ר מספינקא דונולו שליט"א

שיעור במעלת החתן וימי השבע ברכות ○ שירה וריקודים ○ שבע ברכות אמש ראש חודש …

2 comments

  1. "He who willingly opens his heart" to spend as much money as possible on fulfilling commandments! "Commanding justice with absolute faith" means that only if a person hates money out of pure hatred, then he can achieve some enlightenment. "One cannot come to lower wisdom" the Rabbi says only someone who hates money out of pure hatred. And then he merits the level of Abraham to the Covenant of Supreme Kindness. This is what the Rabbi means by "commanding justice" that a person needs to distribute money for every commandment he performs. When he travels to a craftsman he needs to travel with full money, the more he pays for the journey to the craftsman, the more he merits the lights of our Rabbi. The more a person spends on the commandment, the more he continues to receive lights, he merits infinite lights. And what is written in the Zohar II; "It was revealed to me, perhaps if a person does a commandment without money, then all the Sitra Achra dominates it." Zohar Parshat Terumah 128b on page 129; King Solomon says: "King Ashmedai told me, he says that if a person does a commandment without any money, then a spirit of impurity reigns over it." The more a person spends money on the commandment, the more he removes the spirit of impurity from the commandment. He can travel to the craftsman a thousand times, and he will not receive any light, he will not feel anything. "In the Book of Harshai" in the book of witchcraft that King Solomon taught, and whoever wants to remove the spirit of impurity from it, because what a person does, he will learn, he will pray, everything removes a spirit of impurity. And he wants to extinguish the spirit of the Sitra Achra, so he needs to make an effort, he wants to repel the spirit of impurity from the commandment. Because a person can give charity and it goes to the wicked in general, he gives charity it goes to dishonest people, so he wants to remove the spirit of impurity and to compel the spirit of impurity, to control the spirit of impurity, to expel it. So the more a person spends money, and whatever they ask for, he will not argue about anything of the commandment. If a person argues, he does not bring his child, believe in the Rabbi, then the Rabbi will pay you for the child too, as he pays you, he will pay you for the child too. One came to the Rabbi and he did not bring the child, so the Rabbi said, my matter is a strange thing, they believe in me and they do not bring the child. If you believe that the Rabbi will compensate you for the shortcomings, and you spend $10,000, if it's 9 children then it's $10,000, and if it's 11 children it's $12,000. So you believe that you will bring all the sons, all the males to our Rabbi, and you believe in it. So it will be a vessel through which the Rabbi will influence you infinitely, spend $12,000, you will have 12 million. And about this our Rabbi says in Torah 23; The faith of a person is only in money! The Ari would go to buy something, he would pour coins on the table and say take as much as you want!

  2. "And you shall bring there, inside the veil of the testimony, the Ark of the Covenant" If they had not sinned with the calf, there would have been no need for the Ark of the Covenant:

    What is the significance of the Ten Commandments? So initially, when God created Adam, the plan was that the entire Torah would be engraved only in Adam's heart. And if he had not eaten from the tree of knowledge, and waited for the Sabbath, then the entire Torah would have been engraved in his heart, every detail and specification until the end of all generations. All of this was necessary for every individual, so the Torah was engraved in Adam's heart and there was no need for the tablets of the covenant at all. In the situation where we were free from death, then we also did not need the tablets. Because "if we had approached Mount Sinai and He had not given us the Torah it would have sufficed"? What does "and He had not given us the Torah" mean? That the Torah was engraved in the heart of each and every one, every limb was doing its commandment. The eyes were crying out "do not look," the feet were crying out "do not go," the hands were crying out "do not touch," and the mouth was crying out "do not speak," the ears were crying out "do not hear." So every limb of the 248 limbs and 365 sinews, every limb was crying out its commandment. The moment they reached Mount Sinai, they could hear the entire Torah from the limbs, just like our father Abraham. So at the moment they were already distant from death, they no longer needed the tablets. "And return our heart and our understanding like the essence of the heavens to purity" we were truly like the heavens to purity, and we were like the sun, and the Torah was given with all heart and soul. And we corrupted ourselves, when we said to Moses; "Moses, there is no strength, Moses is weak, weak men, what can we do without strength, Moses constantly loads us, drags us into difficult paths, there is no strength in weak men." And we corrupted ourselves when we said to Moses "and let God not speak with us lest we die." The first two commandments "I am" and "you shall have no other gods before me" we heard this from the mouth of strength, every word their souls bloomed. So they said to Moses enough! Even after that their souls bloomed, it just wasn't such intensity, so they didn't say to Moses; 'Moses, have mercy on us, we have no strength.' If we hadn't said these words, then we would have become sighing "like the essence of the heavens to purity" that the body would have become completely spiritual, every word and utterance would have broken the body, it would have shattered the body, and the body would have been completely nullified and transformed into the essence of the soul. And the soul would have become like a heavenly and unique being. The soul, says the Rabbi, would have attained the ultimate unity, for his body was in the degree of the soul. When they came to the Rabbi then the vapor of his pride [the spirit of his bones] was greater than our soul! So they said "and let God not speak with us lest we die," and since then after we said to Moses; we have no strength, have mercy on us. Since then the Torah was given to be written on stone tablets, to remove from us – from him the heart of stone. So in order then our heart returned to being a stone heart, we thought we already had a fleshly heart. In the future there will be a fleshly heart, so the heart returned to being a stone heart. Afterwards they said in general we do not need Moses; "for this Moses the man, we do not know what became of him", we will make a calf and the calf will lead us, so we will say what we want, then he will say. So they said we did not succeed with the calf, we did not ascend step by step, we did not ascend, or we descended. They did not need to enter the Ark, when at least they received a punishment – stone tablets, this is also a punishment of stone tablets, so at least Moses held the tablets like this. They did not need to enter the Ark at all, until Moses descended then he said "I commanded" the Ark that Moses said before the Ark after that the Tabernacle, Bezalel said; no, before the Tabernacle after that the Ark, they did not need the Ark at all. In general who commanded me? Moses commanded?! Bezalel commanded! They did not need the Ark at all. For us, we needed it, the plan was that there would not be an Ark at all but Moses would hold the hands like this for twenty-four hours, and the Ark would carry its bearers – so it's the tablets carrying their bearers, carrying themselves. And when the letters bloomed, then Moses broke the tablets. But the tablets were necessary, they did not need to enter the Ark at all, and Moses' hands needed to go like this like the two holy vessels. "And the seat of their honor" Moses needed to be the seat of honor of the tablets, "and the foundation of their dignity" this is how they needed to enter the Land of Israel, if they had not sinned with the calf, on the day they received the tablets, on that day they would have entered the Land of Israel, "the foundation of their dignity" to enter with them immediately, because all of Israel from Zion is the essence of beauty, not to sink, in general not to sink, they enter Zion, and the righteous ascend to the world to come, Zion is only the gate to the world to come, the Land of Israel is only the gate to the world to come.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *