סוד העקב: הדרך להאיר לכל נשמות ישראל

שיעור מס' 34 | בוקר יום שלישי פר' מסעי כז' תמוז בשנ"ה בישיבה.

האדם נדרש לעשות כל מאמץ והשתדלות בעבודת השם, כפי שעשתה אסתר המלכה. אך העיקר הוא להגיע להכרה של שפלות אמיתית, להיות בבחינת \

כאשר אדם ניצב בפני ניסיון או סכנה רוחנית, הוא חייב לעשות כל "טצדקי" (תחבולה והשתדלות) כדי לדחות את הרע, אפילו בשנייה אחת. ממש כפי שאהרון הכהן היה צריך להשליך את הכישוף לארץ כדי לבטלו, כך האדם נדרש לפעול בכל דרך אפשרית כדי להינצל.

המסירות של אסתר המלכה

הגאון מווילנה, בחידושיו על מגילת אסתר, מסביר את הפסוק:

"וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ..." (אסתר ב, טו)

הגאון מצביע על כך שיש כאן ריבוי של תיאורים ומונחים. מדוע? משום שאסתר עשתה את כל ההשתדלויות האפשריות כדי להימנע מההליכה אל אחשוורוש. היא נשכבה על הארץ, התגלגלה על המדרגות, טענה שכואב לה, הפילה את עצמה ונחבלה. היא עשתה כל פטנט אפשרי, העיקר שאולי ברגע האחרון ירחמו עליה ויעזבו אותה.

מי שיש לו נשמה, לא צריך להגיד לו שום דבר – הנשמה כבר מלמדת אותו מה לעשות. כל העניין של האדם בעולם הוא לזכות לקבל נשמה. בזכות המסירות של אסתר, שעשתה כל שביכולתה כדי להינצל, השם עזר לה והיא הצליחה להוציא מתוכה את כל ההשפעות הרעות והשדים.

להיות מאוס בעיני עצמו

הצדיק האמיתי הוא בבחינת "ואקום" רוחני, שיכול לשאוב ולהוציא מהאדם את כל השדים והקליפות. כאשר אדם מקורב לצדיקים שהם ענווים באמת, הנמצאים בשיא השפלות, הוא זוכה להיטהר.

על כך אמר רבי ישראל מרוז'ין זיע"א בפירושו לפסוק:

"אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב)

מהי אותה "אבן מאסו הבונים"? זהו מצב שבו האדם מאוס בעיני עצמו. כאשר אדם מבין ורואה באמת את שפלותו, עד שהוא נהיה מאוס בעיני עצמו – דווקא אז, אצל הקדוש ברוך הוא, הוא הופך להיות "לראש פינה".

סוד העקב: להאיר לנשמות הנמוכות

הרוז'ינר ממשיך ומבאר את הפסוק "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (דברים ז, יב). ה"נועם אלימלך" דורש על כך את הפסוק מתהילים: "נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב" – כלומר, אני לעולם מחזיק את עצמי בבחינת "עקב", האיבר הנמוך ביותר.

שואל הרוז'ינר: כיצד ישמעו הנשמות שבעקבים? הרי אנו רוצים להחזיר את כל עם ישראל בתשובה, ואכן אפשר לעשות זאת אם רק היינו פועלים כראוי. התשובה טמונה במילה "עקב". אם אתה תדע שאתה עקב, שאתה העקב של כל עם ישראל – רק אז תוכל להמשיך הארה לנשמות שבעקבים.

כדי להשפיע על נשמות הדור שנמצאות במקומות הכי נמוכים, בבחינת "עקביים דעשיו", הכל תלוי בכך שהאדם ידע שהוא בעצמו העקב, שהוא הכי נמוך בעולם.

לכבד את כל יראי השם

העבודה המרכזית של האדם מתוארת בפסוק:

"נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד" (תהלים טו, ד)

כאשר האדם הוא "נבזה בעיניו נמאס", הוא זוכה לקיים את המשך הפסוק – לכבד את כל יראי השם בעולם. הניסיון הגדול של האדם הוא לא להסתפק בכבוד לרב הפרטי שלו בלבד, אלא לכבד באמת את כל יראי השם.

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה כ"ב) מלמד שכאשר אדם מכבד את כל צדיקי הדור, המפורסמים האמיתיים, הוא יכול להיכלל עם כל נשמות ישראל. מכיוון שקשה מאוד לאהוב כל יהודי ויהודי בפרטיות, העצה היא להכיר ולכבד את הצדיקים האמיתיים, שדרכם נכללים בכלל ישראל.

התנאים להכרת צדיקי הדור

בתורה רפ"ב מבואר שלכל צדיק יש נשמות השייכות אליו, בחינת "תינוקות", שלהם הוא משפיע את ה"הבל פה שאין בו חטא". כל צדיק בדור הוא בחינת רועה, כפי שנאמר: "וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים". התינוקות מקבלים את קדושת הדיבור מצדיקי הדור, וכל צדיק בונה משכן מאותם תינוקות רוחניים.

אך כיצד יזכה האדם להכיר מי הם הצדיקים האמיתיים? לשם כך עליו להיות נקי משלושה דברים חמורים, המקבילים לשלוש העבירות החמורות:

ראשית, עליו להיות נקי מ"עבודה זרה" – כלומר, שתהיה לו שלמות האמונה, שלא יהיה לו פחד משום דבר בעולם מלבד השם יתברך.

שנית, עליו להיות נקי מ"גילוי עריות" – לשמור על קדושתו ולעשות מיד תשובה על כל פגם או ראייה אסורה.

ושלישית, עליו להיות נקי מ"שפיכות דמים". **שפיכות דמים ברוחניות פירושה \

חלק 2 מתוך 3 — שיעור מס' 34

→ חלק קודם | חלק הבא ←

כל החלקים: חלק 1 | חלק 2 (נוכחי) | חלק 3