סוד החתונה: כוחה של הכלה והעלייה לעתיקא קדישא
שיעור מס' 263 | * יום ב', ג' דחוהמ"ס, אור לי"ח תשרי תשס"א - יארצייט רביה"ק בביהמ"ד בעידו הנביא
מאמר מעמיק על סוד הנישואין לאור תורה מ"ט בליקוטי מוהר"ן. המאמר מסביר כיצד הכלה מכלה את הקליפות, את חובתו של החתן לרוץ ללמוד תורה מיד לאחר שבעת ימי המשתה, ואת הסוד העצום של העלאת הבית היהודי למדרגת 'עתיקא קדישא'.
רבנו הקדוש מסביר בתורה מ"ט (ליקוטי מוהר"ן ח"א), שישנו סוד עצום בחתן וכלה. הפסוק אומר על דבורה הנביאה:
"והיא יושבת תחת תומר דבורה... אשת לפידות"
המילה "תומר" מרמזת לדבורה הנביאה. "אשת לפידות" משמעותו שכל רמ"ח האיברים צריכים ללהוט כמו לפידים. המילה "לפיד" פעמיים עולה בגימטריה רמ"ח (124+124). כלומר, שכל רמ"ח איבריה להטו כאש. בזכות אש קודש זו, זכתה דבורה להחזיר את כל עם ישראל בתשובה ולפרוע פרעות בישראל.
שירת האבנים וכוחה של הכלה
הכלה היא בחינת דוד מלך ישראל. על ידי הכלה מכלים את כל הקליפות, בסוד "כלה בחמה כלה ואינמו". כשהכלה כשרה, היא מכלה את כל הטומאה בעולם. היא בחינת תכלת, בחינת הניגון, עשרה מיני נגינה.
הזוהר הקדוש בפרשת וילך מביא, שכאשר נכנסו ישראל לארץ הקודש ועברו את הירדן, הם שמעו מכל אבן ואבן ומכל פינה שירות ותשבחות.
"מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק"
הכל היה בזכות משה רבנו, בזכות הצדיק. הצדיק מחיה את הדומם, הצומח, החי והמדבר. בזכותו, מכל אבן יוצאים שירים וניגונים. השירים הם בחינת האות יו"ד, שממשיכים אותה לתוך האות דל"ת, ועל ידי זה נעשית ה' למלא את הדל"ת, בחינת שרה ששרה על כל העולם.
ישיש כגיבור לרוץ אורח
על החתן נאמר: "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח". השמש דומה לחתן, אך החתן מאיר יותר מהשמש. ברגע שהחתן גומר את שבעת ימי המשתה, הוא צריך מיד לרוץ לישיבה. "ישיש כגיבור לרוץ אורח" – צריך מיד לרוץ ללמוד, לא לזוז מהגמרא אחת עשרה וחצי שעות ביום.
המדרש בקהלת מספר על רבי אלעזר שהקדים את רבי יהודה בר עילאי בשבעה ימים בלימוד התורה לפני החתונה. הם למדו בכזו התמדה ובכזה מרץ, שרבי יהודה לעולם לא הצליח להשיג אותו, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון".
כך גם מובא בגמרא במסכת כתובות (סב ע"ב) על רבי חנינא בן חכינאי ורבי שמעון בר יוחאי. רבי חנינא גמר את שבעת ימי המשתה לפני רשב"י. רשב"י ביקש ממנו שיחכה לו, אך רבי חנינא ענה: "אני לא מחכה לך אפילו שנייה!". שניהם הלכו ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק ושהו שם שלוש עשרה שנה ברציפות.
הדרישה האמיתית של הכלה
חתן יוצא מחופתו ומיד רץ לישיבה. אין דבר כזה שבחור יחשוב שעכשיו הוא מתחיל לעבוד חמישים שנה. בחור צריך לרצות להיות מלאך ביום אחד. האישה באמת רוצה שתשב ותלמד! כל המריבות בבתים מתחילות כשהאישה רוצה שהבעל ילמד והוא לא רוצה ללמוד.
הכלה מסרה את נפשה, היא קניין של החתן ויש לה דרישות: "מכרתי את עצמי לך, אני מוכנה לשרת אותך, אבל תשב ותלמד! נראה אותך קם לותיקין!". היא לא התחתנה כדי שהבעל ישכב במיטה ויאכל פלאפל כל היום. היא שולחת לו את הטלית, קונה לו את הטלית הכי מהודרת, רק כדי שילמד ויתפלל. אם באים הביתה ולא לומדים תורה, חבל על הכל.
לעלות עד עתיקא קדישא
בחתונה מקבלים אורות מקיפים עצומים. עם בחינת התכלת והמקיפים הללו, מכלים את כל העכו"ם. לכן בחתונה זוכים ל"אורייתא דעתיקא סתימאה" – תורה של עתיק, בחינת עונג שבת, תורת ה' תמימה.
הרמ"ק מסביר שאדם יכול וצריך להרים את אשתו עד "עתיקא קדישא". כל החיים האדם צריך להרים את אשתו, לבוא הביתה עם דברי תורה, עם חיוכים ושמחה. כששרים לחתן "לה לה לה", הכוונה היא "עלה עלה עלה" – תעלה את הכלה, תרים אותה מהמדבר ומשגרת החיים שלה אל הקדושה.
מכיוון שבחתונה עולים למדרגת עתיק, יש מנהג לזרוק כסף. ברגע שמגיעים לעתיקא, כבר לא רוצים את הכסף. מבינים שהכסף הגשמי חסר ערך לעומת האור הרוחני. רבי נתן מברסלב היה זורק את הכסף מהחלון בפורים, כי כשהופכים את המושגים ומתקרבים לאמת, מבינים שלא צריכים שום דבר חוץ מהשם יתברך.
סוד החדר: שלוש עשרה מידות הרחמים
הרמ"ק מוכיח את סוד העלייה לעתיקא מספר מלכים (א' טו):
"ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד"
"החדרה" רומז לקודש הקודשים. חתן וכלה הם בחינת כרובים, וחדר הייחוד הוא קודש קודשים, למעלה ממדרגת יום הכיפורים. דוד המלך מתואר כ"זקן מאוד" – כלומר, הוא כבר השיג את מדרגת עתיקא קדישא ("סבא דסבין").
כאשר בת שבע נכנסה "החדרה", דוד המלך עורר בה שלוש עשרה מידות של רחמים והעלה אותה לעתיק. על ידי ייחוד גבוה זה, הם יכלו להמשיך את המלכות לשלמה בנם, להוריד אותו לגיחון ולהמליך אותו. זהו ייעודו של כל חתן: להיות בחינת שמש המאירה בכל העולמות, להעלות את ביתו לקדושה העליונה ביותר, ובזכות זה נזכה לבניין בית המקדש ולמשיח בן דוד במהרה בימינו.
חלק 1 מתוך 4 — שיעור מס' 263
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם