סוד הצחוק של שרה אמנו: נשמתו של יצחק והגאולה העתידית
מדוע שרה צחקה למשמע בשורת המלאכים אם אברהם כבר בישר לה על כך יומיים קודם?
שיעור מס' 273 | שיעור א' - מוצש"ק פר' וירא, אור לכ"א חשון תשס"א - ישיבה קטנה "אור תורה"
שרה אמנו לא צחקה מתוך חוסר אמונה, אלא מתוך בכי ופחד. מאמר זה מסביר, על פי ה"העמק דבר" וה"היכל הברכה", את עומק כוונתה של שרה שדרשה בן שהוא למעלה מדרך הטבע, נשמה קדושה וטהורה שבזכותה תבוא הגאולה לעם ישראל.
הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו: > "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ". ה' מבטיח לו בן ששמו יצחק, ומצווה עליו להחליף את שמה של שרי לשרה, כי שינוי השם מסוגל לזכות לבנים.
אברהם חוזר הביתה ומבשר לשרה את הנבואה שקיבל. הוא אומר לה: "קיבלתי נבואה, מהיום קוראים לך שרה. בעוד שנה בדיוק, למועד הזה, יוולד לנו בן, וממנו יצאו מלכים, שבטים שיאירו את כל העולם".
שרה שומעת את הבשורה ומתחילה לשמוח. במשך יומיים שלמים אברהם ושרה רוקדים ושרים שירי הודיה לה'. אחרי שמונים וחמש שנה של ציפייה ותפילות לילדים, סוף סוף מגיעה הבשורה המיוחלת.
הסתירה - מדוע שרה צוחקת?
והנה, בדיוק אחרי יומיים, מגיעים שלושה ערבים (המלאכים) לאוהל, ואומרים גם הם: > "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ".
לכאורה, שרה הייתה צריכה לענות "ברוך ה', אמת, כבר קיבלנו את ההודעה לפני יומיים". אבל במקום זאת, התגובה שלה מפתיעה: > "וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ".
איך אפשר להבין את הצחוק הזה? הרי רק לפני יומיים היא קיבלה נבואה מפורשת מאברהם שיהיה לה בן, בן שיהיה לגויים, שממנו יצאו מלכי בית דוד ומלך המשיח. איך ייתכן שאחרי יומיים של ריקודים ושמחה עצומה, פתאום כשמגיעים האורחים היא מתחילה לצחוק?
נשמה שלמעלה מדרך הטבע
את התשובה לכך מסבירים שניים מגדולי ישראל: הנצי"ב מוולוז'ין בספרו "העמק דבר", והאדמו"ר מקומרנא בספרו "היכל הברכה". שניהם, ראש לצדיקי ליטא וראש לצדיקי החסידות, פירשו בדיוק את אותו הפירוש ללא שראו זה את דברי זה, להראות שתורתנו תורת אמת. שניהם מסבירים שהצחוק של שרה לא היה צחוק של שמחה, אלא צחוק של בכי ואכזבה.
הקב"ה יכול להביא ילדים לעולם גם ללא דרך הטבע. ה' יכול להגיד לאבן שתוליד, או להביא ולדות ממים, כפי שראינו אצל יעקב אבינו שנהיה העשיר הגדול בעולם רק מכך שהכבשות שתו מים.
שרה אמנו התפללה 85 שנה. היא לא רצתה סתם ילד בדרך הטבע. הצדיקים רוצים להביא לעולם נשמות קדושות וטהורות, למעלה מדרך הטבע, נשמות שאין בהן שום פגם ושום שייכות לחטא.
כששרה שמעה את הבשורה מהמלאכים, היא חששה שמא מדובר בילד רגיל. היא אמרה לה': "זה מה שאתה נותן לי אחרי 85 שנה שאני בוכה אליך? אני רוצה ילד למעלה מהטבע, ילד קדוש שלא תעניין אותו בכלל הגשמיות של הרחוב".
יצחק אבינו - סנגורם של ישראל
שרה ידעה ברוח הקודש שהגאולה העתידית תלויה ביצחק. הגמרא במסכת שבת (פט ע"ב) אומרת שלעתיד לבוא, כשהקב"ה יאמר לאברהם וליעקב "בניכם חטאו", הם יענו "ימחו על קדושת שמך". רק יצחק אבינו ילמד סנגוריה על עם ישראל ויאמר: > "רבונו של עולם, בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך?".
יצחק יחשב את שנות חייו של האדם ויוכיח שאין לו כמעט זמן לחטוא, ויאמר לה': "חצי עלי וחצי עליך". כדי שיצחק יוכל ללמד סנגוריה כזו ולומר "אני זך וטהור, אותי עקדו על המזבח", הוא היה חייב להיות קדוש בתכלית.
יצחק מעולם לא פתח את העיניים להסתכל ברחוב, ולכן נאמר "ותכהינה עיניו מראות". שרה דרשה שהבן הזה יהיה למעלה מכל טבע, ולכן כשחששה שמא יהיה בו שמץ של טבעיות, היא בכתה.
סוד הפחד של שרה
הדברים הללו רמוזים בפסוק עצמו. הפסוק > "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ" הוא נדיר ביותר, ומחולק לארבעה חלקים על ידי טעמי המקרא (פסק). בכל קטע כזה טמונים סודות נוראים.
מדוע נאמר "כִּי יָרֵאָה"? ממה שרה פחדה? בעל "היכל הברכה" מסביר ששרה שמעה את המלאך אומר לאברהם: "וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". תמיד אריכות הימים באה מצד האיש (כמו שרואים בשושלות מאדם ועד נח). כאשר נאמר "בן לשרה" - בן שמיוחס רק לאישה, זה עלול לרמז על קוצר ימים.
שרה צפתה ברוח הקודש שיצחק עלול למות בגיל צעיר. היא פחדה ('כי יראה') שקיבלה בן שחייו קצרים. ואכן, האר"י הקדוש מסביר שיצחק היה אמור להסתלק בגיל 37 (כגימטריה של הבל, שאותו בא לתקן), ורק בזכות העקידה ניתנו לו חיים ארוכים.
חלק 3 מתוך 4 — שיעור מס' 273
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם