תגים פוסטים מתויגים עם "הרב אליעזר ברלנד"

הרב אליעזר ברלנד

דברי התעוררות נפלאים לנסיעה לאומן ראש השנה מפי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

הרבי אמר “הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר” – למה לא עושים כרוז ותעמולה ורעש בעולם שכולם יסעו בראש השנה לאומן? איש לא יעדר! וצריכים על זה מסירות נפש!

*הטירחות והיגיעות זה עושה את הכלי!*

אדם צריך לנסוע לאומן לראש השנה! ויש מניעות! לזה אין כסף, לזה יש מניעות מאביו מחותנו, וזה סתם לא מרגיש טוב, וזה יש לו כל מיני עיכובים, על זה אומר הרב’ה לפי הטירחות והיגיעות של כל אחד לפי הקשיים של כל אחד ככה יש לו יותר כלים לקבל את האור של הצדיק, הטירחות והיגיעות זה עושה את הכלי!! אלה שזוכים למניעות וטירחות הם זוכים לכאלה כלים נפלאים יותר מאלה שהכל הולך להם חלק, כמה שאדם יש לו יותר מניעות, כמה שאדם מונעים אותו, יש לו מניעות מאביו, יש לו מניעות משאר בני אדם, אין לו כסף, יש לו בילבולים, הוא קצת חולה לא מרגיש טוב, והוא מתגבר ושובר את המניעות! אז ככה יש לו יותר כלים להשגת אלוקות! ככה הוא יזכה לקדושה וטהרה! מהיגיעות נעשה הכלי! אדם שאין לו יגיעות וטירחות אז אין לו כלים.

*מהנסיעה לבד מקבלים אור גדול*

כשנוסעים לרבינו מקבלים יראת שמים! רבינו אמר “אני אוצר של יראת שמים”, מכל פסיעה שנוסעים לרבנו נברא מלאך! מכל פסיעה שנוסעים בשביל הצדיק מקבלים יראה! מכל תנועה בשביל רבינו נבראים מלאכים! רק מהנסיעה לבד כבר זוכים לקבל אור גדול! כי רבינו זה אש! שנוסעים לרבינו נוסעים על דרכים של אש, רבינו זה עמודא דנורא, רבינו הקדוש זה אש להבה לה’ יתברך.

*צדיק אמיתי*

כולם רוצים לנסוע לרבינו! אנשים נוסעים לרבינו במסירות נפש! עוזבים את הכל! כולם יודעים בדור הזה שרבינו הקדוש הוא צדיק אמיתי! כי לרבינו הקדוש לא היה לו שום הסתכלות כאן בעולם, הוא מעולם לא שמע את העולם, לא ענין אותו כלום כאן בעולם, הוא לא ראה את העולם מעולם.

*ישועות לכל החיים*

הרבי אמר- אני לא רואה?! מה אתם חושבים שאני עיוור? באמת יש לי עיניים! יש לי עיניים לראות מסוף העולם ועד סופו! אנחנו נוסעים לכזה צדיק שרואה מסוף העולם ועד סופו, נוסעים לכזה צדיק שיכול לרפא את כל המחלות שבעולם, אין מחלה שהוא לא יכול לרפא אותה, בראש השנה ממשיכים את הפרנסה, ממשיכים את הנשמות של הילדים, את כל הישועות לכל החיים.

*אין ישועה שאי אפשר לפעול*

בראש השנה אפשר לפעול את הכל! אם אדם מאמין ברבינו, מאמין בראש השנה, אז אין ישועה שאי אפשר לפעול לו, לחברים שלו, לאשתו ולכל הדורות, אין דבר שאדם לא יוכל לפעול בראש השנה, אם רק יעמוד בציון ויתפלל באמת ברצינות ולא יסתובב ולא יטייל אז הכול אפר לפעול, אין שום שער סגור, אפשר לזכות לכל הישועות לו ולכל עם ישראל.

*הכל תקנתי לכם*

אומר הרבי “ראש השנה שלי הוא חידוש גדול, ה’ יתברך יודע שאין הדבר הזה ירושה מאבותי, הוא רק נתן לי זאת במתנה שאני יודע מה הוא ראש השנה!, לא רק אתם תלויים בראש השנה שלי אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי” – הרבי קרא בקול חזק מעומק הלב, מה אומר לכם? אין דבר גדול מזה. ומי שמגיע אלי על ראש השנה הוא יכול לקבל תיקונים מה שכל השנה הוא לא יכול לקבל בשום אופן, אין לכם מה לדאוג, אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה’ היא מעזכם, הכול תקנתי לכם בראש השנה, הכול תיקנתי לכם.

*העניין שלי זה פלא*

אמר רבנו העניין שלי זה פלא! אתה אבא מאמין בי! נוסע אלי! אז למה אם הבן רוצה לנסוע אתה לא לוקח אותו? אני לא מבין!? אם אתה מאמין בי שאני יכול לתת לך תיקון, אז תאמין שאני יכול לתת גם לבן שלך תיקון! מה? הבן לא צריך תיקונים!? מה? אתה חושב שהבן שלך כבר קדוש וטהור!? אדם צריך לדעת שגם הבנים שלו צריכים תיקונים! אדם אומר: נחכה עד שהוא יגדל יש זמן! מה יש זמן! הבן כל היום יש לו ראיות אסורות! כל יום הוא יכול להכשל בדברים לא צנועים! מה..אתה עוקב אחריו 24 שעות!? על הילד צריך לשמור כל הזמן! מי ישמור עליו אם לא הרב’ה! מי ישמור אם לא רבנו הקדוש! צריך לקחת את הילדים לאומן! וגם שם צריך לשמור עליהם, צריך להשגיח עליהם גם באומן! צריך לקחת את הילדים לאומן הם צריכים לראות את המחזה הזה! הילד יראה מה זה אומן! יראה מה זה כל המעמד הזה! הוא יבוא ויקבל את השכינה הקדושה.

*הצדיק האמת יש לו כוח לתקן את כל העולם*

הצדיק הזה יכול להחזיר את כל העולם למוטב! אם אנשים היו מתקרבים אליו ומאמינים בו, היו יוצאים מכל הרע שלהם ומזדככים לגמרי, כי הצדיק שכבר יצא מארבע יסודות, שזיכך את כל הארבע יסודות, שכבר נקי מכל תאווה, הוא יכול להוציא את כל בני העולם מהרע שלהם מהתאוות שלהם. וזה שאומר הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בעל “האור שמח” על הרמב”ם), על הגמרא במסכת סוטה (יג‘ עמ‘ א‘) “ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד” (בראשית נ‘-י‘) “תנא אפילו סוסים ואפילו חמורים”.- אומר רבי מאיר שמחה הכהן – “ויספדו מספד גדול” אפילו הסוסים ספדו ליעקב אבינו! היה כזה מספד גדול כזה מספד כבד שהסוסים בכו! החמורים בכו! כולם בכו על הצדיק! הסוסים הרגישו שהצדיק נעלם! החמורים הרגישו שהצדיק איננו! “ידע שור קונהו, חמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן” הסוסים מודים בצדיק האמת!! החמורים מודים בצדיק האמת!! זה ממש בושה וחרפה איך אנשים לא רואים את הצדיק!! איך אנשים עיוורים!! מסתובבים בעולם לא יודעים מי זה הצדיק.

*אפילו סוסים וחמורים הרגישו שהם אבודים בלי הצדיק*

אדם עם הגאווה שלו, עם היצרים שלו, הוא לא רוצה להאמין בצדיק! הוא לא רוצה לדעת מי זה הצדיק! אבל הסוסים והחמורים הרגישו שהם אבודים בלי הצדיק, כי מי יחזיק את העולם? מי יגן עליהם? מי שומר על סוסים? מי שומר על חמורים? מי מגן על העולם? הם יודעים בזכות מי הם חיים! אם הצדיק לא נמצא יהיה רעב! תהיה שואה בעולם! יהיו מלחמות! זה אומר רבי מאיר שמחה הכהן – תתחילו לראות את הצדיקים! תתחילו ללכת אחרי הצדיקים! תפתחו את העיניים ותראו מי זה הצדיק שבזכותו אתם חיים.

*צריך ממש לעשות עירוי דם*

אם אדם רוצה לעלות מדרגה לדרגה הוא חייב למעט את עצמו! הוא חייב בזיונות! כי את הדם, את הדמים העכורים את הגאוה צריך לשפוך החוצה, כל פעם צריך דם חדש! צריך ממש לעשות עירוי דם! ולהוציא את הדם זה רק על ידי בזיונות, אדם הוא מלא גאוה! הוא צריך שיהיה לו כל יום בזיון! אם לא יהיה לאדם בזיונות אז שום מצוה לא תעלה למעלה! אדם הוא מלא דם! מלא גאוה! הוא יכול כל כך להתנפח מגאוה עד שהוא לא יוכל לעבור את הדלת! וה’ רוצה לטעום מהמצוות שלו והוא לא יכול! כי האדם מלא גאוה! מלא דם! אדם עושה איזה מצוה אז ישר הוא מתנפח מהמצוה! אני עשיתי מצוה! אני קמתי בלילה! אני למדתי גמרא! אני הכי צדיק! אני הכי למדן! אני הכי קדוש! הוא כל כך מתנפח מגאוה עד שה’ לא יכול לאכל את המצוות שלו! אומר הרב’ה זה אבר מן החי שצריך שחיטה כדי להתירה! אומר הרב’ה צריך שחיטה! צריך שיבוא עליו בושה! צריך שיבזו אותו! צריך שיבוא עליו בושה שישפכו הדמים! ושנשפכים הדמים העכורים של הגאוה החוצה אז ה’ יכול לטעום מהמצוות שלו.

*ככה מקבלים את האור האמיתי*

נוסעים לאומן כדי להקיז את הדם! אתה נוסע לאומן אז מקיזים לך את הדם! סתם לנסוע לאומן כמו תייר זה לא זה! זה לא תיקון! צריך להקיז את הדם! אם לא זה לא תיקון! צריך שיבוא מישהו ויבזה אותך! למה אתה נוסע לאומן!? למה עם האנשים האלה!? אתה ככה….אתה ברסלב…הרב שלך ככה…כי מי שרוצה לעלות מדרגה לדרגה, מי שרוצה לעלות לדרגה חדשה,הוא צריך שיקיזו לו את הדם! שיחלקו עליו! שיבזו אותו! ככה מקבלים את האור האמתי!! אם האדם יקבל את כל הבזיונות האלה באהבה יעבור את זה בשלום, אז הוא יכול להביא את הגאולה.

*להוריד נחלי דמעות*

מי שיודע מרבינו ומאמין ברבינו אז יוכל ממש למשש את רבינו. אדם מגיע לאומן רבינו מעלה אותו לעולמות הכי עליונים – “עתיקא קדישא”. באומן נמצאים בעולמות הכי עליונים, אצל רבינו אפשר לפעול הכול ! אם מגיעים לרבינו ועושים תשובה, וידוי, חרטה וקבלה לעתיד, אז אפשר לזכות לקבל, נפש חדשה, רוח חדשה, נשמה חדשה, חיה חדשה, ויחידה חדשה. אצל רבינו בערב ראש השנה היו בקיבוץ 600 איש, ורבינו קיבל כל אחד ואחד מהשעה 8 בבוקר ועד השעה 6 בערב, נמצא שכל אחד היה אצל רבינו דקה אחת בלבד!, וכשהיה נכנס לרבינו היה מיד נזכר בעוונות שלו מיום היוולדו, והיה מתחיל להתוודות, והיו פורצים מעיניו זרמים של דמעות כמו נחל . וכשהתחיל להגיד כמה מילים, רבינו הוציא אותו החוצה, והיה אומר לו להמשיך את הוידוי בחוץ, ולכן צריך לבוא לרבינו ולזכור כל מה שעבר עלינו ולהוריד נחלי דמעות ואז נזכה לקבל נפש רוח נשמה חיה ויחידה חדשים.

*הרב’ה מדבר איתנו*

כשזוכים לבוא לציון הקדוש ולהשתטח על הציון, הרבי מדבר איתנו, לוחש לנו באוזניים, מעודד אותנו, ושומע את הבכיות שלנו, אנשים שמעולם לא בכו, פתאום נכנס בהם משהו שגרם להם לבכות, התעברה בהם נשמת משה, נשמת רבינו הקדוש.

*המלך*

שבאים לציון הקדוש, אנשים חושבים. האם יהיה לי התעוררות?, האם אני ירגיש משהו ? המחשבות האלו הם טעות. הענין של ראש השנה זה לא הרגשות, ולא התעוררות. אלא הענין של ראש השנה זה רק ביטול, להגיע לאפס אפסים, לעמוד על הציון, ולהתפלל, להגיע לשיא הביטול, להרגיש את האור אין סוף, לדעת שאין עוד מלבדו. יש רק את ה’ בעולם!, אין שום דבר בעולם חוץ ממנו. כי כל ביאתנו לציון רבינו הקדוש זה כדי להמליך את ה’ ולדעת שאין עוד מלבדו, ולכן אומרים בראש השנה “המלך”. לא באנו לבקש בקשות לא באנו לקבל פרסים אלא כל ביאתנו לציון הקדוש זה לדעת ש”אין עוד מלבדו”

*צדיק שהוא התגלות משיח*

אמר רבינו – “כל מה שמשיח יעשה טובות לישראל אני יכול לעשות, רק שהחילוק הוא שמשיח יגזור אמר ויקום אבל אני עדין …(הוא פסק ולא דיבר יותר) (חיי מוהר”ן רסו’). רבינו אמר אני יכול לעשות בדיוק את מה שמשיח יעשה, רק הדור עוד לא מוכן לשמוע, הדור עוד לא מוכן לקבל את מה שאני יגיד. אני אומר – לעשות שעה התבודדות, להתפלל שמונה עשרה בכוונה, לאט לאט, מילה מילה, ללמוד גמרא בעיון, לדעת שאני הכי פחות מכולם. בזמן רבינו היה כבר התגלות משיח רק הדור עוד לא היה ראוי, בכל דור יש צדיק שהוא התגלות משיח ורק היות והדור לא ראוי אז זה נדחה לעוד דור, ולעוד דור, עד סוף האלף השישי, יותר מזה זה לא ידחה!. אנשים עוד לא מקבלים את העצות של רבינו בשלימות, אם אנשים היו מקבלים את העצות של רבינו, אז היום היתה הגאולה! היום היה נבנה בית המקדש.

*מה פתאום ברסלב תפסו להם צדיק אחד לפני 200 שנה*

הרבי השיג “יחידה בתכלית המעלה” (חיי מוהר”ן רסז’). יש רק אחד, רק אחד! שהוא בחינת יחידה דיחידה, שהוא זכה לראות את ה’ כל שניה, לראות את מלאך מט”ט כל שניה, את כל המלאכים, את כל השרפים. אומר רבי נתן – שרק הצדיק שזיכך עצמו לגמרי, מכל וכל, שהוא נקי מכל, אין לו שום ריח של גוף, הוא כבר לא רואה שום דבר חוץ מה’, הוא לא רואה כלום! הוא רואה את ה’ 24 שעות מול העיניים, זה רק אחד ויחיד, אחד ויחיד שבא בכמה דורות, כולם אומרים “מה פתאום ברסלב תפסו להם צדיק אחד לפני 200 שנה? ובאמת זה רמב”ם מפורש, זה פשוט רמב”ם מפורש. אומר הרמב”ם בהקדמה למסכת ברכות שצדיק אמיתי שמואס בעולם ואין לו שום ריח מן העולם, הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות. הרמב”ם פוסק כלפי כל אלה ששואלים מה פתאום תפסתם את הרבי, את רבי נתן, יש עוד צדיקים נוראים, יש עוד צדיקים טהורים, יש עוד קדושים, להם אומר הרמב”ם תדעו לכם שצדיק אמיתי שהוא נקי מכל תאווה ומזוכך לגמרי, אין לו שום רע, אין לו שום ריח של תאווה, שום ריח של גוף, זה לא בכל דור! זה רק אחד בכמה דורות! זה פסק הלכה שאין להרהר אחריו שרק צדיק אחד בדור מהדורות יכול להגיע לכזה מעלה של זיכוך והוא ממשיך לזכך את כל הדורות שבאים אחריו גם כן.

*תחזיקו עצמכם ביחד*

הרבי השאיר צוואה – אני מבקש ממכם אני הולך להסתלק מן העולם “תחזיקו עצמכם ביחד” הרבי הניח ידו על המזוזה ואמר מה שאני מבקש ממכם זה להתקבץ ביחד, להתפלל ביחד, כל אחד צריך לראות לדחוק את עצמו בתוך הציבור, בתוך הקיבוץ ולחשוב שבאמת אני הכי פחות מכולם, ויש לי זכות אדירה להיות פה עם כולם, ואם ככה תתפללו ביחד, תתכללו ביחד, תתפללו בכוונה אז אולי תמשיכו אותי אליכם, ובאמת אם נהיה כולם ביחד אז נמשיך את הרבי אלינו ואז יבוא מלך המשיח ותהיה הגאולה השלמה.

(מתוך עלון צמאה נפשי 052-763-9126)

תפילה לעני לחג השבועות – נכתבה על-ידי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

אתה נגלית בענן כבודך על עם קודשך לדבר עימם, מן השמים השמעתם קולך ונגלית עליהם בערפילי טוהר, גם כל העולם כולו חל מפניך, ובריות בראשית חרדו ממך, בהגלותך מלכנו על הר סיני, ללמד לעמך תורה ומצוות, ותשמיעם את הוד קולך, ודברות קודשך מלהבות אש, בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת, ככתוב בתורתך: “ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה”. ונאמר: “ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלקים יעננו בקול”. ונאמר: “וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק”.

רבונו של עולם, אב הרחמים, בחסדיך העצומים ובנפלאותיך הנוראות נתת לנו מועדים וזמנים, קדושים ונוראים, כיום מתן תורה, שבו השמעת מתוך האש דברות קודשך בשבעים לשון מסוף העולם ועד סופו. כל העולם חל מפניך, עוף לא פרח, צפור לא צייץ, הרים וגבעות רקדו כאלים, והקול היה מנסר והולך, עד אשר כל מלכי אומות העולם, אחזן רעדה בהיכלותיהם, ואמרו שירה, שנאמר: “יודוך ה’ כל מלכי ארץ, כי שמעו אמרי פיך”. הודו לשמך בכל היכלות מלכים ורוזנים, כי באת לגאול את העולם מכף רודף ושונא, מכף מעוול וחומץ, כי הורדת לעולם עשרת הדברות, הנמשכים מכתר עילאה, הנאמרים בדבור אחד, אשר בו כל עשר הספירות נכללות בנקודה אחת עילאה דעילאה, בנקודה של טמירין דכל טמירין, סתימין דכל סתימין, סתימא דכולא, מרישא דלא אתידע. מרישא דלאו רישא, שמשם נמשכו כל נשמות ישראל. אנא האר בנו אורן של כל העולמות הטמירים הללו, על ידי הקולות של מתן תורה, הנשמעים בכל רגע ורגע, בבחינת “קול גדול ולא יסף”, ובפרט ביום מתן תורה, ימי קציר חטים, שזכה בהם ראובן, בהיותו נער בן ארבע שנים, לעלות לשדה חקל תפוחין קדישין, לשורש הנשמות, סוד אבן השתיה, ולהמשיך משם את הדודאים, סוד הכרובים, סוד המלאכים, מט”ט סנד”ל, סוד שתי נשמות – יששכר וזבולון, ולשמוע את עשרה הדברות בסוד “וישמע את הקול מדבר אליו… מבין שני הכרובים.”, ולתקן את חטא קין, סוד הפשתן, סוד החלל הפנוי, ולשמוע ולראות את הקולות ואת עשרת הדברות אפילו בתוך החלל הפנוי, הפנוי מכל וכל, לגלות שם אלקות, בסוד המתקת הגבורות על ידי ראו-בן, תיקון  הראיה, לראות את ה’ אפילו בתוך חלל הפנוי, בבחינה שזכה לה יצחק, בעיניו הכהות, שהן בחינת ענני הכבוד. זכנו לגאולה שתהיה בזכותו, עת נזכה לשמוע מחדש את עשרת הדברות, הנמשכים מהמרכבה העליונה, המתגלית עם הטבילה במקוה שער החמישים לפני עלות השחר.

רבונו של עולם, הן אתה יודע שרחוק אני מכל הנאמר כאן בתכלית הריחוק, בבחינת “וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק”, הן ידעת כי עדיין כולנו עומדים מרחוק ואיננו שומעים את הקול המהדהד מסוף העולם ועד קצהו, הקול אשר זכו לשמעו כל מלכי ארץ, גויים ולאומים, חיות עופות וצפרים. אב רחום וחנון, מה יהא עלי, כי איני שומע עדין את קול הכרוזים, ועדיין מתגולל אני בתוך המסילה, בתוך רפש וטיט של פגמי ברית נוראים והסתכלויות אסורות. אב רחום וחנון, אנא חוס על סכל ונבער מדעת כמוני, שאינו פותח עיניו ומטה אוזניו לראות ולשמוע את הקולות המנסרים בחלל העולם בכל עת ובכל שעה, את הקולות הקוראים ומכריזים: עורו ישנים מתרדמתכם ונרדמים הקיצו מתנומתכם, חוס ורחם על ערל אוזניים, שאינו מסכית לקול השופר “ההולך וחזק מאד, משה ידבר והאלקים יעננו בקול”. אנא, פקח אזני ואשמע את הקול, המעורר את הנרפים ממלאכתם, הישנים את ימיהם, אנא כרה לי אוזניים ואשמע את הקול הקורא “ישן אל תרדם, ועזוב התלהלהך, הרחק דרכי אדם, ושור דרכי גבוהיך, די מה לך נרדם, קום קרא אל אלקיך,” אנא חוס חוס וחנני, ואסכית לדברי ההתעוררות והתוכחה ואדבק בקול האומר: הקיצה אחי משנת פתיותך. “עד מתי עצל תשכב, מתי תקום משנתך. מעט שנות, מעט תנומות, מעט חיבוק ידים לשכב”. אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך, “הינצל כצבי מיד. כצפור מיד יקוש”. כי זה ימים ושנים מנסים לעורר ולהקיץ אותנו משנתנו בכל עת ובכל רגע בהתעוררויות אין סוף ביקיצות בלי שעור ערך ומספר, אשר לא יאומן כי יסופר, עד שאי אפשר להשתמט, לנוס ולהמלט, מהקול הקורא וזועק של הכרוזים והרמזים, באתגליא ובאתכסיא, כרוזא קרי בחילא קול גדול ולא יסף, עורה אחי משנת כסילותך, עורה לעבוד את בוראך, העודך מתגולל בתוך המסילה, בתוך עכירת רפש וטיט, בתוך יון מצולת ההבלים, העודך מסתולל בנפשך, לבלתי שלחה לחפשי – לעשות רצונה, ורצון צור מחצבתה, בשירה וזמרה, כאות נפשה, כעוצם כיסופה וערגתה, עד אין סוף ועד אין תכלית.

רבונו של עולם, אטה אוזן ואשמע את עשרת הדברות, הנמשכות משירת המרכבה העליונה, שירת הכרובים, זכנו לשמוע את הדיבור, אשר לנועם ערבתו יצאה נשמתו של כל אחד מן העומדים בפניו פנים אל פנים. ואחוש את ההתגלות הנפלאה של מתן תורה, ואתחדש בנשמה חדשה, בטל של תחיה, אשר זכו בו בני ישראל בכל דבור ודבור (כדי להחיות נשמתם שפרחה), עד אשר לא יצא הבל מפיהם בלא התחדשות. אנא זכנו להשגת אבותינו במעמד הר סיני, שהכירו את בוראם וידעו שזולתו הכל “הבל הבלים”, זכני להשגה של בחינת “הבל הבלים הכל הבל”, סוד קיום העולם. ולהשגה של שבעת ההבלים הרמוזים בשבע שמות שלמה (ידידיה, אגור, בן יקה, למואל, איתיאל, קהלת, שלמה), שהם שורש הבריאה, שראשון לכולם הוא הבל התינוקות, סוד ויקרא א’ זעירא, שבזכותו שומעים את הקול מבין הכרובים, “קול גדול ולא יסף, קול א-ל ש-די בדברו, קול ה’ בכח, קול ה’ בהדר, קול ה’ שובר ארזים, קול ה’ חוצב להבות אש, קול ה’ יחיל מדבר, יחיל ה’ מדבר קדש, קול ה’ יחולל אילות ויחשוף יערות, ובהיכלו כולו אומר כבוד”.

רבונו של עולם, אל חנון ורחום, אנא זכני לקול האדיר הזה החופש כל חדרי בטן, לקול הדברות שזוכין בו על ידי צדקה לעניי ארץ ישראל, צדקה לעניים הגונים, העוסקים בתורה ובתפילה יומם ולילה, צדקה לבני תורה שלא נותנים שינה לעיניהם ותנומה לעפעפיהם. אנא אמצנו במדרגת הצדקה המובחרת הזאת, למען נזכה להבל פיהם הקדוש של תינוקות של בית רבן, להבל פה שאין בו חטא, שעליו עומד העולם. אנא זכנו ל”ויחן ישראל שם נגד ההר”, זכנו לבחינת ההתכללות, שעל ידה זכו אבותינו להיכנס בין שני בדי הארון, ולשמוע בכל עת ושעה את עשרת הדברות, זכנו לבטול הגופים, כאשר זכו בבית המקדש במקום הכרובים. זכנו לנשמות זכות הראויות להיכלות של “הבל הבלים”, המאירים כיהלומים ומעולפים בספירים.

אנא חוסה נא על נפשי האומללה והעלובה מאד, חמול עלי בחמלתך הגדולה, ותן לי תקוה שלא אובד. זכני לבושה הנוראה, שזכו לה כל ישראל במתן תורה, בושה שהיתה קודם הבריאה, זכני לבושה, שבכוחה בראת את כל העולם כולו, לבושה וליראה של בראשי”ת (יר”א בש”ת), שבה אתה מחדש את הבריאה בכל עת ובכל שעה. זכני לבושה וליראה המתחדשים בכל רגע ורגע ביתר שאת וביתר עז. מי יתן ובושה ויראה יאפפו את כל ישותי ואת כל מהותי, בושה ויראה, אשר בכוחם אפזז ואכרכר בכל עוז, כי “אי לאו האי יומא, כמה יוסף איכא בשוקא”. זכני לשמוח ולגיל בליל מתן תורה על ההארה הנפלאה של התחדשות התורה, זכני להגות כל הלילה בתורה, ראשיתה וסופה מתוך שמחה וחדוה עצומה, עד שאזכה להיות מבני היכלא דמלכא, המכניסים את הכלה לחופתה טרם הנץ החמה. בסוד השמים מספרים כבוד אל, המאירים כיהלומים ומסוף העולם ועד סופו מבהיקים כספירים. בשעה שהקדוש ברוך הוא יוצא מחופתו שש כגיבור לרוץ אורח, וכבוד ה’ מתגלה על פני כל היקום, נהירו על נהירו, שולטנו על שולטנו, ומלכותו מתפשטת על פני כל הבריאה, וכל העולם כולו אומר כבוד. באותה שעה זוכים הצדיקים שהיו ערים כל הלילה מתוך לימוד ושמחה ודבקות באור ה’, להיות שותפים למעשה בראשית, כי בלימודם הקדוש שעולה לשכינה מחדש הקדוש ברוך הוא בכל יום את עולמו. אנא, זכנו לכל המעלות הנעלות הללו, עולם חדש לעינינו יתגלה, וכבוד ה’ עלינו יראה.

רבונו של עולם, ביום זה של מתן תורה, אנא הוציאנו מכל הקליפות החופות עלינו, משנו מן הקליפות, אשר אנו בלועים וכבושים בתוכם. וכשם שהוצאת את אביי מקליפת סיסרא ואת רבא מקליפת לוט, וגילית על ידם ששים המסכתות, כן תוציאנו גם אנו מכל הקליפות, האופפות אותנו, ויתגלה גם על ידינו האור שבששים מסכתות, עד אשר נזכה לסיימם בכל לילה ולילה. בבחינת “הנה מטתו שלשלמה ששים גיבורים סביב לה”. אנא זכנו בכח למוד ששים המסכתות להינצל מכל מחשבה רעה, ומכל הבל פה מיותר, כל הגיונות לבנו והגיגי פינו יתקדשו בתורתך, וכל מעינינו יהיה נתון לך בלבד. זכני להיות דבוק בלימוד ששים המסכתות, שעליהם נאמר: פעם נפלה ביצה של בר יוכני, וטיבעה ששים כרכים, ושברה שלש מאות ארזים. כי על ידי ששים מסכתות זוכים לצאת מכרך גדול, מהנחש הכרוך על הצואר, שהוא כרך גדול של רומי. בכוחן זוכים לשי”ן מ”ה, שהם כנגד “אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידוע אותי”. בבחינת “שש עשרה קרונות על חודו”, (י”ו – ע”ש עשרת הדברות וארכן ואו ורחבן ואו), סוד צדיק האמת, שזכה לחידוד המוחין ולקרון עור הפנים, עד ששם מסוה (111) על פניו, סוד אל”ף (111) של אקיא, “א” זעירא, המסתיר עצמו מכל וכל, בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים, בזכות שמירת הברית, שאין שלמות אחריה. הוא סוד הצדיק שזוכה להוריד תורה לעם ישראל בכל דור ודור, ולגלות רזי תורה חדשים, שלא התגלו מעולם, רזים שהיו עדין סתומים וכמוסים, מצפים לצדיק הראוי להם, אשר בקדושתו ובהתמדתו יגלה השגות חדשות, ונתיבים חדשים, הפותחים שער לחפצים להידבק באלקים חיים, בבחינת “והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור, אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים”.

רבונו של עולם, השמיעני את הוד קולך ביום קדוש ונורא זה, אשר בו כל ההרים אמרו שירה, וכל העולם כולו ניתר ממקומו, הרים רקדו כאלים, וגבעות כבני צאן, רקדו ושרו, אף טסו ועפו, עם כל הבריאה שנכספה להיכלל בנקודה הטמירה, שהתגלתה בסיני, “ארץ רעשה,גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים, הרים נזלו מפני ה'”.זה סיני מפני ה’ אלקי ישראל .

אנא זכני ביום שנשמעה בו בת קול שהחרידה את כל היקום: “למה תרצדון הרים גבנונים” – להזדכך ולהצטרף מכל סיג ופגם של רום לבב, מכל נדנוד קל של גבהות וגאות, מכל שמץ גאווה, כי בצרה גדולה אנכי, אסיר תאווה אני ושבוי גאווה, האופפת אותי מכף רגל ועד ראש, עד לא אוכל ללמוד ולהתפלל בכובד ראש, כי “תועבת ה’ כל גבה לב”, בגדלותי כהו חושי, ואני ערל לב. כי היה ראוי שבכל אות ואות של תורה ותפילה יתווספו בי יראה, שפלות וענוה, ולא יפילני לימודי חס ושלום לרוח גבוהה, לעין רעה ולשנאת חינם לכל בריה. אנא, אב רחום, בורא כל שחקים, ראה נא בעוניו של הנשחק מכל שחקים, הפולח ובוקע כל התהומות, החולק על צדיקים אמיתיים מקימי עולמות. אנא עזרני לבטל ממשות, חנני במידת הענווה, על ידי זמר ומחול של חדוה. מי יתן ואזכה לשירתם של ברק ודבורה, שהביאה ישועות, ולשירת הים שהורידה תורה בברקים וקולות, כי כל מי שיצא בתופים ובמחולות – לא המיר כבודו בעגלים ומסכות. לא נפל בעוון מרגלים, ולא ויתר על ארץ אבות.

רבונו של עולם, מתוך שירה וריקודים, נרקיע שחקים, נזכה לשמוע את עשרת הדברים, אשר בכל עת מתחדשים. זכנו גם אנו להתמיד בלמודים, אשר מפי הגבורה נתנו בקולות וברקים. זכנו להתגבר על מכשולי עולם הנשייה, המלא נפתולים, ונשמע קריאת הכרוזים: פתחו לי כפתחו של מחט, ואפתח להם כל הרקיעים. הראה לנו שאפס זולתך בעליונים ובתחתונים, ואיש ידו ורגלו מבלעדיך לא ירים. זכנו בזכות צדיק האמת, לכוון בכל עת לרצון האמת. כסף וזהב לא יסנוורנו, ועגל הזהב לא יכשילנו. נקבל על ידי מתן תורה, קדושה וטהרה, יראה ושפלות, לבל נכשל בחטא או בטעות. אנא, אבי שבשמים, זכני לדעת שאני נמוך ונחות, אף ממדרגת עצמי פחות, וככל שאראה את פחיתותי עד אין סוף, כן תגלה לי עוד ועוד תורתך, שאין לה סוף, כי ככל שאדע יותר ויותר ששוכן אני בשאול תחתיות, כן תרחמני ותאיר בי אורך להחיות.

רבונו של עולם, בשעה שמשה רבנו עלה לפניך לקבל תורה, צרת צורתו בקלסתר פניו של אברהם, “חסד ואמת יקדמו פניך”, צדקה ורחמים הם נר לרגלך. אדון השמחה והחדוה, עזרנו וחננו במידת השמחה והחדוה, במידתו של אברהם אבינו, שהיה מרנין לב אלמנות ויתומים, ומקרב את כולם לאביהם שבשמים, זכנו להיכלל במידתו של אברהם אבינו, שהיה כולו חסד, ושבזכותו קיבל משה תורה מסיני. כי ככל שנכלל במידתו של אברהם, אשר נטע אשל לקרב הבריות בחסד, ככל שנאכיל רעבים נשקה צמאים, ונלווה אורחינו במאור פנים, ככל שנציל משיני הס”מ אפילו רשעים גמורים, ונברא להם לבבות בלבותינו השבורים –  כן נתקרב לאל נורא וכביר, נגדיל עוד תורה ונאדיר.

רבונו שלעולם, זכני להידבק בענוותנותו של משה, שאמר (לשטן): וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: בדאי אתה ?. אמר לפניו: רבונו של עולם, חמדה גנוזה שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק בה טובה לעצמי?!, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תיקרא על שמך. אנא זכני ששפלות וענווה יהיו מנת חלקי. ובושה ויראה ימלאו את כל ישותי. ואהיה כמשה רבנו עליו השלום, שמעולם לא החזיק טובה לעצמו, ומיעט ערכו מיום ליום, עד שזכה להיכלל באור אין סוף.

אנא שלח לי דיבורים ממעון קדשך, לרצותך לחננך, פתח לי שערי תפילה, בקשה ותחינה, שערי לימוד, חכמה ובינה, שערי התבודדות ומליצה לשם שמים, שערי סיעתא דשמיא ויראת שמים. זכני בדיבורים קדושים ובדברי חן ותחנונים, זכני לבחינת נפתולי רחל, שאמרה “נפתולי אלקים נפתלתי”, וזכתה על ידי כן לבן חכים, הנותן אמרי שפר. נפ”ת-לי – נפת צוף מדברו, ודבש וחלב תחת לשונו, נעשה אף אנו לילות כימים , בדבקות, בנפתולי תפילות.

זכני, אבי, להרבות בתפילה כל ימי ושנותי, חרף רוב פגמי, פתח לי שערי תפילה ותחינה, שערי ענוה והכנעה, עד שיפתחו לי שערי חכמה ודעת להשיג את כל הנסתרות. ובזמן מועט אשיג, את אשר יושג בשבעים שנה, ואזכה לשיש כגיבור לרוץ אורח, לרוץ ולהדביק את אשר הפסדתי ,בימים שאיבדתי בהבל ובריק. כי גילית לנו על ידי צדיקי הדורות, כי אפשר לפעול על ידי תפילות, גדולות ונצורות, יותר מאשר על ידי סיגופים ותעניות. לכן פתח לי, אב הרחמים, שערי רצון, פתח לבי ופי בדיבורים קדושים, באופן שאזכה מעתה לפרש כל שיחתי לפניך בכל פעם בדברי חן ותחנונים, בריצויים ובפיוסים חדשים, ואזכה לשפוך לבי כמים לפניך, להתחנן ולבקש לעשות רצונך, כי אתה ידעת את לבבי כמה אני משתוקק לצעוק ולזעוק לפניך, לבכות במר נפשי -לשפוך לבי כמים לבקש רחמיך, לרוץ בדבקות עד כלות הנפש למענך. במסירת נפש באמת אחריך, לבקש על נפשי מלפניך, מפני החטאים והעוונות והפשעים, שהרביתי מאד לפשוע נגדך. מה אומר ומה אדבר, אדדה כל שנותי על מר נפשי, אשר עשקתיה בחינם, וקלקלתי מידותי הטובות וחינן, בשפל תאוות של רגע איבדתי חיי נצח, בתאוות שדמיון תענוגם כצל עובר ובטל, התכחשתי לנצח ישראל, אויה לי כי מרדתי נגדך, חטאתי ועויתי, עד אשר באתי למה שבאתי, ואיבדתי מה שאיבדתי, עד אשר הייתי כבלעם הרשע, שהפך צרופי אלקים חיים. כי בשעה שכל העולם כולו חל מפניך, ואומות העולם נאותו לשוב אליך, ובאו לבלעם בפחד וברעדה, אמר להם: לא שמעתם נכוחה. לו- תרצח, לו – תגנוב, אמרה חס ושלום השכינה, שובו לרוע מעשיכם, ואל יחת לבבכם, מפני עונש ותגמול, ומפני אימת המבול. “ה’ למבול ישב”, לכו לשלום, “ה’ יברך את עמו בשלום”.

אנא א-ל רם ונשא, בעיניך תיקר נפשי, אל תהי נמאסה, האר פניך אלי, חוסה, וזכני בכל לב לעבדך, ולהגות לשם שמים בתורתך, עד אשר יצטרפו אותיותיך ויצטיירו לברכותיך.

רבונו של עולם, רחום וחנון, חנני ביום קדוש ונורא זה של מתן תורה, שאזכה לעסוק בתורתך לשמה, פדני והצילני, לבל אהיה מתלמידיו של בלעם הרשע, אנא זכני להיות מתלמידיו של אברהם אבינו ומשה רבנו עליהם השלום. “נדבות פי רצה נא ה’, ומשפטיך למדני, דרך פקודיך הבינני, ואשיחה בנפלאותיך, דרך שקר הסר ממני, ותורתך חנני”. זכני ללמוד תורה לשמה באמת, ללא שום פניות ומחשבות זרות, בלתי לה’ לבדו, ועזרני ברחמיך בכל עת לקדש ולטהר את עצמי כראוי לשכינת עוזך, לאוקמא שכינתא מעפרא, עד שיעלה כל לימודי לשכינה הקדושה, ותקבל השכינה את כל לימודי באהבה גדולה, עד שכל לימודי יהיה סם חיים, ותמשיך עלינו על ידי זה  את כל ההשפעות, ויהיה נעשה מלמודנו שפע רוחניות ושפע גשמיות, להחיות כל העולמות העליונים, המלאכים והשרפים ואופנים, דרי מעלה ודרי מטה. אזכה שעל ידי לימודי לשם שמים, בלתי לה’ לבדו – יתעוררו כל עם ישראל בתשובה שלמה, ועל ידי זה  כל אות ואות, שאומר בקדושה ובטהרה לשם שמים באמת, על ידי כל אות ואות תתעורר בתשובה הנפש ששרשה באותה אות, ותרוץ לעשות רצונך, ותצא מכל החושך והאפלה שהיא שקועה בהם, ויתגלה לה אור ה’, אור האלקים המחיה את כל העולמות, תזכה גם היא לשמוע את קול עשרת הדברות, מכל מקום שהיא מונחת שם, עד שתבקע את כל המסכים והמחשכים, ותעלה לאור באור החיים.

אנא זכני, שכל אות ואות של תפילתי תזהיר כספירים, ויומשך על ידה ט”ל של תחיית המתים, שיבטל את כל ל”ט המלאכות, שמהן כל ל”ט הקללות, ועל ידי כל אות ואות, שנלמד בתורה בקדושה ובטהרה, ונאמר בתפילה בבושה ובחלחלה – תחדש לנו נשמות חדשות, ותחזיר לנו את האבודות, ותרעיף טל תחיית המתים על כל הברואים, ותוציאם מתוך האופל מבין מחשכים, ויתעורר העולם כולו על ידי לימוד תורתנו ביראה ובאהבה בששון ושמחה – לדבקות נפלאה בך, וירוצו כל בריותיך למלא רצונותיך בהתעוררות מחודשת, ובחדוה מקודשת, ויעסקו בתורתך ובעבודתך באהבה יוקדת, ובערגה שאינה פוסקת. אב הרחמים, זכני שתהא תורתך חדשה בעינינו ושגורה בפינו, ונזכה על ידי זה לחדש חידושין דאוריתא אמיתיים, לקבל ולשאוב מצדיקים אמיתיים, הלומדים תורתך לשם שמים, הזוכים לשמוע את הדברות בכל עת מן השמים.

אנא ה’, עושה נפלאות גדולות לבדך, אתה גילית לנו על ידי צדיקיך, כי על ידי כל אות ואות של לימוד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, חוזרים נשמות בתשובה, ונבראים מלאכים דקדושה, המניסים מפנינו את כל אויבינו בבחינת “וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו…”, וגילית לנו כי לעתיד לבוא יתגלה, שבאות אחת של התורה בנסתר ובנגלה, כל חכמת הגויים תתבלה. אנא זכנו גם בדורותינו, להתעלות בתפילותינו, ולפעול בהן נפלאות גדולות, הכוללות את כל הרפואות והישועות.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים, עושה גדולות עד אין חקר, ניסים ונפלאות עד אין מספר, עשה עמדי פלא לחיים, ואחיה ולא אמות, ואזכה בליל השבועות הזה להיות מבני היכלא דמלכא, אהגה בכל ליל החג בתורה הקדושה, אתחילה ואסיימה, תורה שבכתב ושבעל פה, מדרש זוהר וקבלה, אשמח ואגיל, ארקוד ואשיר פסוקי התחזקות בטחון ואמונה, עד אשר יבולע המוות לנצח. כאשר זכו לו דור דעה במתן תורה. כי בכל דיבור ודיבור נשמתן פרחה, ומיד זכו בחדשה טהורה וצחה, זכו לטל אורות, ול”חרות על הלוחות”. אבינו, אב מלא רחמים, זכנו גם אנו בלילה זה לכל האורות ולכל הברכות, שזיכית את בני ישראל, כשהוצאתם מארץ מצרים וקרבתם להר סיני, זכנו להארה העצומה של “ויחן שם ישראל נגד ההר”, להארה של התכללות כל נשמה ונשמה בחיבה יתרה באהבה עצומה, שעליה נאמר: “אילו קרבנו אל הר סיני, ולא נתן לנו את התורה – דיינו”. עת כל התורה האירה אז בשלמות לכל אחד ואחד, כמו לאבות הקדושים, שכליותיהם נבעו חכמה ורמ”ח אבריהם ושס”ה גידיהם הכריזו על תרי”ג מצוותיך כל עת ושעה.

רבונו של עולם, אנא זככנו וטהרנו מכל פגמי הברית, האוטמים כליותינו וכובשים מעינותינו מלנבוע חכמה, סותמים עינינו, אזנינו ולבנו, בבחינת – “השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין, ושב ורפא לו, ואומר עד מתי ה’, ויאמר, עד אשר אם שאו ערים מאין יושב, ובתים מאין אדם, והאדמה תשאה שממה, וריחק ה’ את האדם, ורבה העזובה בקרב הארץ, ועוד בה עשיריה, ושבה והיתה לבער, כאלה וכאלון אשר בשלכת, מצבת בם זרע קודש מצבתה”.

רבונו של עולם, כבר נתקיימו בנו כל הקללות וכל הגזרות, גם המטת עלינו כל השואות, כבר מצית בנו את כוס התרעלה, ונשארנו עשיריה, מכלל ישראל, וגם היא שבה והיתה לבער. בכל יום ויום הורגים בנו, ושופכים את דמנו כמים בריש גלי, ואין פוצה פה ומצפצף, נשארנו כגזע כרות מעץ, וזרים ורשעים מושלים בנו ביד רמה, ועושים בנו ככל העולה על רוחם הטמאה. כל זרע קודש בסכנת כליון, בסכנת שמד ואבדון, ואין מי שיתן לנפשנו פדיון, אלא משה העומד בין שמד לרצון, המתלבש בצדיקי הדור, כבועז העושה לנשמות ברורים, ועליו נאמר: “הנא הוא זר”ה (212) א”ת גר”ן השערים”. ההופך מרי”ב לרב”י, מוציאנו “מריב לשונות”, ומקרבנו לאמת בתורותיו הנוראות, שקיבלם מפי הגבורה, והמתיקם ברחמים ובחמלה, מקרב א”ת (1+401) – ב”ת (402) מואב. ומגיר גרי”ם (גר”ן) ובעלי תשובה, מבררם מקליפת עמלקים עמונים ומואבים, כאשר מתבררים השעורים ממוץ ותבן וסובין, עד שמגלה את נשמות רות ודוד, שמהם יצא משיח בן דוד, מקליפת סדום ומואב מוציאם לכת”ר, מעלה אותם אל תר”ך אורות ואותיות של עשרת הדברות, ומזכה את כל עמא קדישא להיות מבני היכלא דמלכא.

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכני להניד שנה מעיני בליל שבועות,  ולזכות על ידי כך להתקרב לצדיק האמת בבחינת בועז, שזכה לברר את רות ודוד, ואזכה לקשט את כנסת ישראל ביום כלולותיה, בכ”ד קישוטיה, בתורה שהיא כנגד חסד גבורה תפארת, בנביאים שהם כנגד נצח הוד יסוד, ובכתובים שהם כנגד מלכות, ועוד אוסיף ואקשטנה בכל ספרי גדולי ישראל, ואזכה בלילה זה על ידי רזי הסוד והחכמה, להיות משושביני הכלה, הנכנסת לחופתה בהנץ החמה, שזה סוד יחוד קודשא בריך הוא והשכינה, שעל ידו זוכין לגאולה השלמה.

כי בבקרו של יום מתן תורה אתה משמיע מחדש את עשרת הדברים, ומוריד טל תחיית המתים, כאשר זכו ישראל בעת אשר ענו: “נעשה ונשמע” פה אחד, בשמעם את עשרת הדברות מפיך בדיבור אחד, נכללו ונהיו לאחד, כאיש אחד בלב אחד, מי יתן ונזכה גם עתה לבחינה הזאת, הנפלאה והעצומה, עד שיהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה שבעתיים כימי השבעה, עת יוסרו כל הקטרוגים שיש לאיש על רעהו, ויאיר כל אחד באור יקרות מסוף העולם ועד קצהו, כי אתה מעטר בלילה זה כל בני עמך ישראל ב-תר”ך כתרים, והשמים כבוד א-ל מספרים, וכל הברואים כזוהר הרקיע מאירים, ואורם ההולך ועולה ממעמקים זורח בכל העולמות בוקע שחקים. וכשהתיקון יהיה שלם, יבוא גואל לציון לעיר שלם.

רבונו של עולם, אדון השמחה והחדוה, אנא זכנו לחוש את הדיצה והעילצון, שנעשו בכל העולמות ביום מתן תורה, יום שכל צבא מעלה ומטה מצפים ומחכים לו כל השנה, יום שבו יוצא חתן לקראת כלה, יום שקודשא בריך הוא מוריד את עצמו לכל הדיוטות התחתונות, בבחינת נ’ח’י’ת’ דרגא ונסיב אתתא, בסוד הח’ת’ן’, הנוחת ויורד לכל דרגות שאול התחתיות ומתחתיו (ע”י שלשת מלואי אקיא), ומוציא את כלתו מבין הקליפות וממשיכה אליו ברוב אהבה וחיבה, מחזקה ומנחמה. אנא זכנו לקדושת היום הגדול והנורא הזה, אשר בו הופך החתן עוונות כלתו לזכויות, ירידותיה לעליות, אכזבותיה להצלחות, וכל הירידות הנוראות של כל ששת אלפי השנים, מיום בריאת העולם ועד הנה, מתקנין בלילה זה בתכלית התיקון, עד שהשמים, שהם סוד קודשא בריך הוא, סוד החתן, מספרים ומאירים ומזהירים בכל העולמות, ונמשכת הארתן ל”כבוד א-ל”, היא ספירת המלכות, היא הכלה שנפלה עד עמקי שאול, הזוכה בעת הזאת לראות את האור הנפלא, אור החתן הקרוי – שמים, ועוזבת את כל הבלי העולם, ומתנערת מן העפרוריות, בבחינת “התנערי מעפר קומי”, ופושטת את בגדי אלמנותה, הוא הגוף השוכן בעפר המזוהם בכל התאוות והמידות הרעות של קנאה ושנאת חינם, משליכה אותם מעליה, ומתקשטת בלבושי יקר של תורה ותפילה, מתעטרת בכתרים, של תורה נביאים וכתובים, כתרים של משנה גמרא ומדרשים, זוהר ורזי חכמה, ועודה עדיים של “נעשה ונשמע”.

רבונו של עולם, אנא זכנו לאור הכלולות הגדול והעצום הזה, זכנו ביום זה לתורת ה’ ותפילת ה’, שהם סוד “נעשה ונשמע”, זכנו לעשות מהנעשה – נשמע, עד שנשמע את עשרת הדברות, המנסרים בחלל העולם בכל עת ובכל שעה, ונטוהר מכל קנאה ושנאה, נזדכך מכל אהבה נפולה, ונשמר מכל יראה חיצונית, ושם מ”ה יהפך לשם ע”ב, ונתעטר בשבעים ברכות ובשתי עטרות של נעשה ונשמע, שהם תורת ה’ ותפילת ה’, הנמשכות משם ע”ב, נלמד תורה כמו שאתה כביכול לומד, ונתפלל כמו שאתה כביכול מתפלל, יושלם בנין התפילה, וייבנה בית הבחירה. חתן יצא לקראת כלה, ותיכנס כלה לחופתה.

אנא אב רחום וחנון, זכנו בכל הישועות והנחמות הללו, כי כבר שבענו מרורים, פורענויות, שואות, הרג ואבדן, “צרפתנו כצרוף כסף, באנו באש ובמים”, ועתה, אנא, א-ל רחום וחנון, הוציאנו לאורה, ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה. ואם עד כה היינו, בבחינת כפה עליהם הר כגיגית, ויצאנו ממצרים, כעבד הבורח מפני אדוניו, והיינו עדיין בבחינת תשובה מיראה, – הרי עתה נזכה ברחמיך לתשובה מאהבה, ונקבל על ידי זה תורה מחדש מתוך ישוב דעת נפלא, שהוא סוד שלמות ספירת הכתר, ספירת האין, הנמשכת מתיקון ספירת המלכות, (הנקראת אדנ”י, דאי”ן, שזה סוד אדנ”י, הנכלל בהוי”ה, בה’ אחרונה) שאינה נכללת באור אין סוף, עד שתתבטלנה כל ההרגשות העצמיות, ועד שתיהפך כל הרגשת האני – לאין.

אנא זכנו על ידי לימוד תורה בלילה לתקן כל בחינות הלילה והחושך, ועם אור בוקר תצא המלכות מהסתרתה, ויתהוו מכל ההסתרות כלים נפלאים – לגילויים עצומים ונוראים, שלא היו מימות עולם, תתהפכנה המניעות לנעימות, כל נגע – לענג רב, והר כגיגית – ל”כתר ההוי-ה”, וכל העולם ישמע את הקול הקורא: “מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום מבשר טוב, משמיע ישועה, אומר לציון מלך אלוקיך, קול צופיך נשאו קול, יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה’ ציון, פיצחו ורננו יחדיו חרבות ירושלים, כי ניחם ה’ עמו, גאל ירושלים, חשף ה’ את זרוע קדשו לעיני כל העמים, וראו כל אפסי הארץ את ישועת אלוקינו, כי לא בחיפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה’, ומאסיפכם אלוקי ישראל”.

רבונו של עולם, זכנו לשלמות האור, זכנו לאור הגאולה השלמה, ביום שבו מנסרות עשרת הדברות בכל חלל העולם, וכל הרקיעים מזדעזעים, וכל לאומים רועדים, ביום שבו (לדברי רבי יהושע), אמר קין להבל: פרח באויר, והבל לקין: חלוץ בגדים, יום שמחזירים “י” לאור, שהם עשרת הדברות, והמשלימות אור לאוי”ר, אוירא דמוחא סתימאה, שהוא חסד דרדל”א(רישא דלא איתידע), המקיף את מוחא סתימאה, שהוא גבורה דרדל”א(דרישא דלא איתידע), המחבר גולגלתא דאדם קדמאה, עם מוחא סתימאה, וממשיך את אור אין סוף, הגנוז בגולגלתא דאדם קדמאה, למוחא סתימאה, באופן שלא ייפסק האור לעולם, ויתבטלו כל מיני חשך מהעולם, שעליהם נאמר “והארץ היתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום”. כי אחרי שנשברו עשר הספירות, שבעולם הנקודים, ונהיה פרוד בין גולגלתא למוחא סתימאה – שלט החושך בכל העולמות, עד שקודשא בריך הוא קרא: “יהי אור, ויהי אור”, והחזיר את ה”י” לאור. ונשלם אוירא, ואז “וירא אלקים א”ת האו”ר (613) כי טוב, כי מיד נשמעו תרי”ג (613) מצוות של אור, והתחברו מחדש מוחא סתימא על ידי אוירא עם גולגלתא דאדם קדמאה, וסוד ה-“י”, הוא סוד עשרת הדברות, המשלימות את אור הלבנה לאור החמה, המבטלות על ידי ספירת כתר את החמדה. וזהו: “לא תחמוד”, שהיא בחינת עין טובה כנגד כולם, המבטלת כל מיני חמדה קנאה וכבוד, והמגלה לכל אחד את השביל שילך בו, ואת חלקו בתיקון עולמו, כדי שלא יחמוד את של חברו, ולא יכנס בתחומו, על ידי “אנכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”, כי עבדים הם כל מיני חמדה וקנאה ושאר תאוות, הבאות משבירת כלים, מהסגת גבול וקלקול התחומים. אך כשבא אדם הראשון, שהתעתד לשמוע את עשרת הדברות, בהתנזרות מעץ הדעת ושאר תאוות, לא די שלא תיקן אלא קלקל, ופרח “י” מאוירא, “י” מאדם הראשון, שהוא בבחינת יעקב, ונהפך ל”עקב”, בסוד “ואתה תשופנו עקב”, ונבלע בעור הנחש, ונחש שף על עקבו, ועור אדם – כעורו, ומהות אדם – כמהותו.

אחר כך באו בניו, קין והבל, וניסו להעלות את ההבל, הבל בחר בכבשים – “שער ראשה כעמר נקא”, להמשיך את האור, על ידו צמר של כבשים ממחא סתימאה על ידי אורות וכלים, לחבר לאור את ה”י”, (עשרת הדברות). לעלות לאוירא דכיא, שורש החסד והטוב, כדי לזכות את כל הברואים לגולגלתא דאדם קדמאה, שורש עשרת הדברות, אור הצחצחות. ואילו קין, לא בצמר בחר אלא בפשתן, רצה לדלג מדרגות לאור הנעלם, להיכנס בסופה לחלל הפנוי, כדי להודיע ולהיוודע, כי גם בחלל ה’ נודע, רצה להמתיק גבורות בלא תחינה ובכיה, בלא תפילה מעומקא דליבא.

זכני, רחום וחנון, להתפלל תמיד בכוונה מעומק הלב, ולתקן את הקלקול הנורא הזה של קין והבל, אשר לא הסכיתו ושמעו לעצת אביהם. כי אדם לשני בניו גילה בשבועות: אם תזכו תשמעו את עשרת הדברות, נשיל את עור הנחש, ובכותנות אור נתלבש מחדש. אז הבל בקין לא נתכלל, וקין אף מעומק הלב לא התפלל, היה קין בחינת “לא שעה” (שועה), התפלל ללא צעקה ושוועה, והבל אף שזכה ל”וישע”, ולאלוקיו שיווע, לאחיו הפנה ערפו, סמך על כוחות עצמו, לא חיבר  צמר עם פישתים, לא תיקן אף הוא שבירת כלים.

אנא, רחום וחנון, זכנו להכלל איש באחיו, כנאמר: “ויחן”, נזכה לראות תמיד החן והפאר שבכל איש ישראל, ושל כל אשר בצלם אלקים נברא, נהיה ראויים לקבלת התורה.

אמר אז קין לאחיו בקנאה, אמנם ה’ לקרבן תפילתך שעה, אך לא השמיענו עדין עשרת הדברים – פ’ר’ח’ בא’ו’י’ר’, ותקן ר’פ’ח’ ניצוצות שבורים, החזר “י” לאוירו, ובעשרת הדברות יתוקן עולם ואורו. אך הבל לא החריש, ובאחיו בעוז התריס: חלוץ בגד (חלו”ץ 134 + 4 + בג”ד 9 + 1 = פס”ח), פשוט כתנות עור, כי מימי פסח יש להכין את האור, לא בהתלהבות אשר מן השפה ולחוץ, בתפילה כסופת שקר נקוץ. (ח’ל’ו’ץ’  ב’ג’ד’ – בא”ת-ב”ש: כ’ס’פה’ ש’ק’ר’). לא לימד את אחיו דרך תפילה, גם לא נהג בחמלה. נדחו התיקונים לדורות הבאים, נשמת הבל נגנזה לפי שעה, וקין יוקם שבעה.

רבונו של עולם, מה נאמר ומה נדבר, גם אנו לא זכינו לשמוע אף דיבור. עברו עלינו כבר הרבה ימי מתן תורה, בלי אורה, לא זכינו בהם לשמוע קול תורה, המהדהד בכל היקום בכל הבריאה, כי כאשר החמיצו קין והבל, אף אנו שוגים בשוא ובהבל. אנא למדנו לשאוג ממעמקים, ואיש את רעהו באהבה להקים, עולם יעמוד על כנו, והמקדש על מכונו.

רבונו של עולם, מלא רחמים עד אין סוף ועד אין חקר, אנא, רחום וחנון, האצלת את ספירותיך הנוראות, על מנת להשמיענו את עשרת הדברות, אך מיד בתחילה גרמת לשבירת הכלים, סוד לוחות נשברים, שאי אפשר לחברם, כי אם על ידי לבבות שבורים, בהסרת הקנאה ושנאת חברים.

וכשבראת חמה ולבנה, שני מאורות גדולים, בסוד שני לוחות עשרת הדברים, – קנאה הלבנה, ונתמעט אורה, הלוחות נשברו ונפלו לשאול תחתיה, היו הלוחות שבורים והניצוצות פזורים, עד שבראת אדם עלי אדמות. ציוית עליו להמתין ולצפות, התכוונת אך לשלוש שעות, חפצת להשמיעו בשבת עשרת הדברות, אך במקום “להודות לה’ ולזמר לשמך עליון” – להיכלל בעץ החיים למעלה מכל הגיון – חמד העץ הנחמד להשכיל, גרם מחדש לשבירת כלים, ואין להציל.

להקריב קרבנות ציווה אדם לבניו, אולי ישמיעם הדברות ממרומיו, עשן קרבן הבל עלה לשכינה, תיקן: ע’ולם, נ’פש, ש’נה (עש”ן).

אך במקום לעלות לשחקים עשר מדרגות, כדי לזכות לש”ע אורות (הב”ל X 10) – קיפח חייו בקנאת רוח סערה, ברום לבבו כחוט השערה.

ראה קין שלקרבן אחיו שעה, דחק השעה, לא עשה תשובה, בחפזה חיש מהר , פגם ש’רף נ’חש ע’קרב (עש”ן)ומלפני ה’ גורש .

“אי הבל אחיך” נשאל ממרומים “השומר אחי א’נכי” ענה בעזות פנים, הפריד “אי” מ”-כן”, הפכו לי”א אלופים, ו”כ”ן לרשעים” לחרשי משחית – לרדוף להשמיד ולהשחית. עד מתי “אי” מא-נ”כ-י ומא-ד”נ-י -תפריד, נרגן אלוף מפריד, עוד מעט אהפוך כל העולם למים, צעקה בת קול משמים. קין נעשה כגונב דעת עליונה, בנע ונ”ד (א-ד”נ-י) נפשו נידונה, ממקום למקום על פני האדמה, ותובל קין יצר כלי מלחמה, תיבל אומנותו של אביו, להרוג להשמיד ולהאביד.

“אי הבל אחיך” הדהד עוד הקול, קול משחקים, “א” של אד”ני ואנ”כי הפרדת לשלושה חלקים, שני היו”דין שהיו כנגד שני לוחות, נשברו ונפרדו, ירדו לתהומות, “ו” של לוחות פרח באויר העולם, הוא עצמו היה עץ החיים, חיי עולם. נפרד ד”ן מ”אי” ונ”דון בנע ונ”ד, נפרד א”י מ-כ”ן, נבראו י”א אלופי עשו, אשר כנגדם נאמרים ,– י”א ארורים. אנא זכנו לכוון בפרשת הקטורת בי”א סממנים, זכנו לשלמות אלו התיקונים.

אנא רחום וחנון, שמע לשוועתנו, כי זרע קין היה בעכרנו, דמנו בדם הפקר, רוח קנאתם את דמנו עוכר. כי נשמות בני קין מכריזים עלינו בכל יום מלחמה, עושים עין של מעלה כאינה רואה, ואנו לבנו לי-ה ועינינו לי-ה.

אנא, אב הרחמן, רחם עלינו אחרי שבעה שבועות, בהם היו עינינו אליך נשואות, האר לנו בליל שבועות – חמישים שערי בינות. עד נש’יל’ קליפת ב”ן בעו”ר (ש”ל) כבעת מתן תורה, נידבק בך בקדושה ובטהרה.

“כ”ן לרשעים” – נמשך אלפים שנים, עד שבא אברהם וחפר בארות של מים, פרסם בעולם שם שמים, המשיך תורת ה’ כנחל נובע, עד שאמר: “אנכי אשבע”, “אנכי” כזה לא נשמע עוד בעולם, “וגם אנכי לא שמעתי” – לא משם, לא מעבר, לא שמע אבימלך מעולם. בכל יום משמים שתי דמעות לים ניגרים, כנגד שני לוחות נשברים, כי במקום להעביר על המידות, ולזכות לשמוע בכל העתים והשעות את עשרת הדברות – נכשלים אנו בקנאה ובדבורים רעים על צדיקים וברורים על אחים ורעים, אנא, רחום וחנון, הצילנו משנאת חברים, זכנו בשלמות ללבות נשברים, – להר ה’ הנכון והנישא בראש ההרים, כי עם לוחות נשברים – יורדים למלחמה ונוצחים וכן אתה משיב לב נדכאים, ורוחות נשברים, ומגלה להם סוד לוחות ראשונים.

בכל דור חפץ ה’ להודיע, אמיתותו להשמיע, עשרת הדברות מן השמים, אך הברואים – ערלי אוזניים. דור המבול לענות ההינו: “סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו”, נענשו בחומרה, למי מבול הפכו אותיות התורה.

השתוקק הבורא להשמיע את הקול, הקורא תדיר ואין חדול, להשמיעו אחרי ש”מ שנה על ידי שם לדור הפלגה, אך גם הם החמיצו, נתפלגו ונפוצו. עד אשר הגיעו האבות אברהם יצחק ויעקב, התחילו במעשיהם להפוך למישור העקוב, בדבקותם בעולמות העליונים, זכו להוריד שכינה לתחתונים, נבקעו להם היכלות ורקיעים, שמעו בקול גדול עשרת הדברים, קיימו התורה וכל המצוות. גם פרטי פרטים גם שניות לעריות.

על ידי מסירות נפש זוכין בתורה, נתגלו עשרת הדברות בעקדה בטהרה, ראה אברהם את עשרת הדברים, שיינתנו לשלושה ימים. ראה כיצד יינתן לזרעו משפט וחוק – “ויהי ביום השלישי… וירא את המקום מרחוק”.

לעשות רצון אדונו יוצא אליעזר לדרך, בחשק רב היפך רצונו – נעשית לו קפיצת הדרך, בביטולו בתמימותו מתעלם מקושיות, נאמן לשליחותו, מתעלה מעל פניות. מבקש ומתפלל ,– חטא נחש לבטל, והנה מי פילל, לקראתו בת בתואל. עולים המים לקראתה, הבאר מתעוררת, באבני כדכד, נשמתה זוהרת. והנה לפתע מתרומם לשחקים, שומע הדברות בקולות וברקים. משה מופיע והלוחות בידיו, והנה הן נשברות מפני עגל הזהב. אנא מלט את בניה מן הקלקלה, מזדעזע העבד נושא תפילה. יבטל צמיד הזהב, את עגל הזהב, ולבל ימירו במעשה ידים הצדיק. ייצמד לידיה הצמיד, שני צמידים ,כנגד שני לוחות אבנים, צמודים חרותים, על ליבות הבנים. וכשייצמדו הבנים, ויאחזו זה בזה – ראויים יהיו לכתובים מזה ומזה.

מבית שם ועבר יעקב יצא, אחרי שהניד מעיניו שנה ארבע עשרה שנה, בשרו בצאתו נעשה כש”ע-וה, בכה בש”ע דמעין, וליבו דוה, התעוררו לקראתו ש”ע נהורין, – הארת פנים של אריך אנפין (כמרמז – ו’יצא י’עקב מ’באר ש’בע ו’ילך ח’רנה = ש”ע). “עש”ר אעש”רנו לך” – תחילה וראשית, המתיק ל”ז (ש”ע: 10) אלקי”ם שבמעשה בראשית. הניח ראשו על מקום מזבח ה”ב”ל (ל”ז) ועקדה, (נעקד לל”ז שנה) – לתקן את הבל נפשו נועדה, סינ”י (זה סל”ם) בא לקראתו, שמע הדברות מתוך שנתו. “מה נורא המקום” קרא ביראה, אילו ידעתי תיקנתי הבריאה, הרקעתי לזבול “שמש וירח זבולה”, אור הלבנה כאור החמה, אחזו מורא גדול, כי לא הפך המאור הקטן למאור הגדול, החמיץ ולא תיקן, בעת אשר ישן. מן השמים קול קרא: בחיר האבות, אל תירא ,– “יומם השמש לא יככה וירח בלילה”. זכית להניח על אבן -שתיה ראשך. זכית שבכסא כבוד חקוקה דמותך. ברחל ובלאה תיקונך, תחילה – “לוז” ואחר כך – “לבנה”. בדמעותיה של רחל התיקון יושלם, תבוא הגאולה לעולם.

נעור יעקב להתעלות, – בשיר המעלות, “עזרי עזרי” כנגד שני משיחין, מרחל ומלאה, שהן שני עולמין. משיח בן יוסף בתחילה יופיע, בית יוסף להבה, הקש יכניע, אחריו – משיח בן דוד, “כסאו כשמש נגדי” – כסאו של דוד, שפורח באויר בשירות ותשבחות, ובבואו נשמע מחדש עשרת הדברות. (על אחת עשרה העמיד התורה, “הולך תמים” – כוללת העשרה).

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכנו גם אנו לכל התיקונים, זכנו בחג השבועות בכל לב להתפלל, ובאקדמות ובהלל לשבח לרומם, לפאר ולהלל. להיטהר להזדכך ולהתקדש, עד שנראה את הדברות מלהטות מתוך האש.

בימי קציר חיטים, ביום הבכורים, לאה לקראת יעקב – יצאה את החג לחוג, בשירי”ם תפי”ם ומחולו”ת (1588+1) לשמוע את עשר”ת הדברו”ת (1587+2), כ”י שכ”ר שכרתי”ך בדודא”י בנ”י (1589) אמרה, נשלמתי במדרגות עשרה, (א”ל X 10 = י”ש; ב”ן X 10 = שכ”ר). “אנכ”י טוב לך מעשרה בני”ם” (ב”ן X 10) בת קול הדהדה. “יש שכ”ר לפעולתך” – הוסיפה עודדה. ובשני דודאים, הם שני כרובים, עם מטטרו”ן (6+314) וסנדלפו”ן (280) מרקיעים שחקים, יעקב ולאה על כנפי נשרי”ם (600) אל המרומים, אל עשרת הדברים, לאה ברוחה, רוח הגבורות, המתיקה בחסדים – הגבורות (בחמשת הדברות הראשונות הכפולים שהם כנגד שם א”ל שהוא בחסד א”ל X 10 המתיקה חמשת השניות הכפולות שהם גבורות כנגד שם ב”ן –ב”ן X 10).

ראתה רחל את שני הדודאים, את ראובן בלוית שני הכרובים, הבינה את סוד הדברים, לקראת מה אם ובנה מתעוררים, ע”ת הז”ה מת”ן תור”ה (1+1588), שופע העולם אורה, נתמלאה התבל בריחות של בשמים, “הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים”, באהלה של לאה – ציצים ופרחים, וריחות גן עדן בחלל מנשבים. וכבעת מתן תורה הנשמות פורחות, אלי ריחות ניחוחות, אל שירת אראלים, מפארים מהללים. הבינה רחל את פשר ההלל, במשיח בן דוד עולם מתבשר, על כן היקום מתעורר ומזמר.

תמהה רחל, כיצד נשלים עולמנו, ובני, משיח – איננו. נפשה כמהה ולבה היה כוסף – למשיח בן יוסף. אנא רחום וחנון, שמע קול תחנון, זכני בדודאים, בנעמם הנעים, אנא שלח אלי מלאכיך הכרובים, יקיפוני יהיו אלי קרובים, למען אשלים מנין השבטים – למען בחיר הבנים. ביעק”ב לא”ה רח”ל יוס”ף (1+612) תרי”ג מצוות נשלמים, בקולות וברקים תרד תורה ממרומים.

כל העולם נתמלא בריחות גן עדן, עשרת הדברות נשמעו מעדן, רחל ולאה נכללו זו בזו,  (אדנ”י מ”ה אדנ-י [דודאים] כנגד רחל; ומ”ה כנגד לאה).עד שבא מרדכי {גמטריא רחל לאה }והוריד תורה מחדש מאהבה

יעקב רחל ולאה ממריאים – לזבו”ל לרקיעים, יורדות מן המרומות – שלוש נשמות, שלושה צדיקים, מעתיק נעתקים. זבו”לון מכותר אותיות התורה, יששכר – באהלה של תורה, יודע בינה לעתים, יוסף להבה בקולות וברקים.

ואילו לא הורד מצרימה בשנאת אחים, היו ניצוצותיו כל קוצים מכסחים, לו שבטים זה לזה משלימים, שמש וירח ממסילתם נלחמים. לא כובשים את הארץ בחיצים ורמחים, כל העולם מפניהם חתים, ובחייהם – תחיית המתים. היו עשרת הדברות באזנינו מהדהדים, בכל העתים והמועדים.

נמסר התיקון ל’משה א’יש ה’אלקים (לבני לוי בן ל’א’ה’), אשר זכה ששים רבוא נשמות להקים, העלה נשמות ישראל לעולם האצילות, כנסת ישראל זכתה בפסגת ההתגלות. מלאכי צב-אות ידודון בחדות חן חברים. ישמחו השמים, תגל הארץ בעשרת הדברים.

משדה מואב נתעוררה רות אל עם השם להצטרף, מסיגים להזדכך ולהצטרף, כי שמעה בשילה – לוחות ושברי לוחות. מתאחים שם לבבות שבורים, עת נקרבים על מזבחות. גם קולות נשמעים שם מבין הכרובים, קולות רחוקים נעשים שם קרובים, עד נשמעים גם מתוך לב וקרבים. מאסה רות בכל חיי העולם, נשתוקקה, לנצח לחיי עולם. ויתרה על ארמון משובץ יהלומים וזהב, גם על מלכות בית אב, על עגלון – עגל הזהב. עיניה זלגו דמעות לילות וימים, לפני שוכן במרומים, נמס ליבה לפני בוראה, נשפך כמים, הוציאני נא כבתיה בת פרעה ממצרים, ממסגר מואב, ממאסר אב – לאב בשמים. רות בשבילים המוליכים אל בית אל – מצאה בבית לחם את שדה הגואל. משדה מואב שורש הקליפה – אל תוכיות הקדושה, אל שדה בועז, אל ט”ל אורות, ב”ו-ע”ז נועם אמרות, משיבות נפש נכאבת ודוויה, לדבר ה’ שוקקת לטל של תחיה. אולי עוד תזכה לראות הכרובים, תצא לשדה חקל תפוחין, אולי עוד תזכה להיות אם לדוד, אם למלכות שלמה, למשיח בן דוד. מרווה את הקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, בכל לב ונפש בכל הכוחות, מלקטת אך שיבולת שתים לא שלוש, אולי תהיה בירושלים כבר בשנה הזאת.

אנא זכנו יוצר הרים, חננו בחן רועים באהבת חברים. נזכה ל”ואהבת לרעך כמוך” בכל לב ונפש, לחון ולגמול חסד, לאהוב במסירת נפש. “שיתה לפי, ניצרה על דל שפתי”, לבל אכשל במוצא שפתי, פן אפצה פי על אחי ורעי, אשר בחביבותם תלויות ישועותי. אזכה קודם התפילה להתכלל – בכל נשמות עמך בית ישראל, עד אשר יבוא לציון גואל – (כת”ר באתב”ש: גא”ל). אזכה לשבץ בכתר מלך מלכי המלכים, כל אבן-חן בני מלכים, עד אשר כתר אותיות הדברים – יתעופף גם אל עמים ונכרים, יחדור לליבם ויגייר גרים. כי ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא אחד, וכשנעשה ישראל גוי אחד, איש ברעהו נכללים, בי”ג מידות של רחמים – מתכללים, היורדים אליהם מן השמים, להמתיק האש במים. את ו’ דגיחון אזי מתקנים, את נשמות ישראל אשר בעמים. כבושים בלועים בלאומים, הטוב הכבוש נשמות הגרים. כי במתן תורה היו כל הנשמות, ששים רבוא של כל הדורות. אשר ישנו פה ואיננו כולם – ניצבים, וביניהם גם נשמות הגרים. נשמות אדירות חצובות מן הנועם העליון, כרבי עקיבא, אונקלוס, שמעיה ואבטליון. מן הנפש אשר עשו בחרן – האבות, באהבת ה’ והבריות ובקרוב לבבות.

“גם כל העולם כולו חל מפניך, בהיגלותך מלנו על הר סיני”, האזינו כל בני תבל אל הקול הקורא שובו אלי בני, כלתה נשמתם אל קול הנועם העליון. פרחה נשמתם מזיו צור חביון. בעת ההתגלות הנוראה הזאת, אפשר היה בגאולה לחזות, כל לאומים עמדו להתייהד, לולא בלעם קלקל את ההד. הגאולה עמדה להתרחש, לולא שאלו מבול של מים או של אש. לולא נפלו בעוונותינו ליראות נפולות, לולא גם בנו היו עדיין מחשבות פסולות.

“לבבתיני באחת מעיניך”, ולא בשתים, לא הזדככנו עדיין ביראת שמים. כנורנו לאבל – בחורבן פעמיים, בגלות בבל ובגלות אלפים. וגם עתה עדיין עמים ולאומים לוטשים עינים, להשליכנו מאדמתנו ומירושלים. טבענו עד צוואר, על ראשנו מים, כי לא היינו נעורים פעמיים, לא בליל מתן תורה, ולא בליל עקידה, אשר לנצח זהרה. כי רק בקימת חצות בנידוד עפעפיים – מכריתים האויבים ובונים את ירושלים. רק בתיקון העינים מרחמים עלינו מן השמים. עד אשר שוב נשמע את הקול החוצב להבות, את קול עשרת הדברות, כאשר היה בימים הקדומים, באימה ביראה בפחד ובסילודים.

רבונו של עולם, מלא רחמים, רחם עלינו למען שמך, כמו שעזרת ל’משה א’יש ה’אלקים שהוציא את ה’עם ל’קראת הא’לקים, העלה אותם לעלמא דאתכסיא, לעלמא דל’א’ה’, שעיניה רכות – בתפילות שאינן פוסקות, והוציא אסירים בכו”שרו”ת – בבכ”י ובשירו”ת. אבל כשמשה עלה למרומים, ויצא העם במחולות זרים – פרחה מהם הבושה, איבדו גם היראה והקדושה, חיל ורעדה נמוגו כענן, ענוה והכנעה נעלמו ואינן, משה ניגש אל הערפל, אשר שם האלקים מסתתר, ועם ישראל שעמד מרחוק כוסה בערפל. שכחו את משה, את הנפלאות הגדולות, נלכדו ביראות נפולות. מטתו פורחת באויר ראו בטעותם, נצחיות הצדיק שגבה מבינתם.

אנא א-ל חנון ורחום, קרוב לקוראיו באמת, אנא עורר בנו נקודת צדיק האמת, נבקשנו ונחפשנו בנרות, וישמיענו שוב עשרת הדברות.

“ה’ בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים, הרים נזלו מפני ה’, זה סיני מפני ה’ אלוקי ישראל”.

רבונו של עולם, קרוב לקוראיו באמת, הקורא והמרמז לנו מבעד לכל ההסתרות, הקורא מאדום ומכריז לנו אף משדה שעיר, ואומר; “מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה, נטיתי ידי ואין מקשיב, הקצור ידי מפדות, אם אין בי כח להציל” רחם עלי ועל כל עמך בית ישראל, לבל תהיה בעולם הסתרה שתוכל להעלימך מאתנו חס ושלום, ותזכנו להפוך את כל ההסתרות לגילויים, וכל ההעלמות לדעת, עד שתעשה מכל ההסתרות – תורה חדשה. כי בכל יום ויום אתה קורא לנו, ומרמז לנו ברמזים וכרוזים אין סוף, עד אשר אי אפשר לישון מקול הרמזים והכרוזים, המתנוצצים בכל רגע ורגע, עד שאפילו בתוקף ההסתרה שבתוך ההסתרה, בשעיר ובשדה אדום, גם שם אפשר לשמוע את שאגת התורה, השואגת וקוראת תמיד, בבחינת “מקראי קודש” בקול גדול ועצום מאד, “על גבי מרומי קרת”, בראש הומיות תקרא ותשאג. “עד מתי פתיים תאהבו פתי, ומי פתי יסור הנה, חסר לב אמרה לו, לכו לחמו בלחמי שתו ביין מסכתי. עזבו פתיים ויחיו. ואשרו בדרך בינה”. אז נשמע את קול עשרת הדברות הממלא את כל חלל העולם בכל רגע ורגע, בפרט ביום מתן תורה. נשמע את הקול המכריז ואומר “אנכי” – אי”ן “כ”, המכתיר בכתר אותיות תורה את כל מי שזכה להפוך אנ”י לאי”ן בקדושה ובטהרה.

רבונו של עולם, מלא רחמים, אתה לבד ידעת את עצם יקרת היום הזה, יום שבו נשמעים עשרת הדברות, ואפשר לראות את המרכבה הקדושה, יום שבו אפילו הפחות שבפחותים והגרוע שבגרועים כמוני יכול לשמוע את עשרת הדברות – “אנכי ה’ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים” ולצאת מכל התאוות והמידות רעות של שנאת חינם ומחלוקת, הנקראים עבדים וחובלים, בבחינת “חבלים נפלו לי בנעימים”. אנא זכנו ביום זה להזדכך מכל התאוות בנועם א’נ’כ’י’, (בא’מירה נ’עימה בכ’תיבה י’היבה), שלקראתו אנו מתחילים להכין את עצמנו בחדש א’י’י’ר’ (א’ברהם י’צחק י’עקב ר’חל – עיקרא דביתא), הנקרא זיו, בחודש ששופע בו הנועם והזיו העליון של האבות והאמהות, זכנו לחוש את הנועם העליון, השופע בכל אמרי תורתך ובתרי”ג פקודיך. אנא, רחום וחנון זכנו לנע”ם הנפלא הזה, שעל ידו מתבטלים אליך בכלות הנפש (ומתקנים חטא קי”ן), זכני להיכלל בצדיקים אמיתיים, שזכו לנועם האלוקי הזה, שהוא סוד “ויקח משה את עצמות יוסף”, זכנו לנועם שנשפע בעצמותיו של יוסף, כאשר נשמר מנועם דסטרא אחרא, בתכלית השמירה. זכנו לנועם האלוקי, שעל ידו המתיק יוסף את חלום פרעה. וחננו בנועם דארץ ישראל (הרמוז ב”קחו מזמרת הארץ”), שבו שימר את כל תבואות הארץ. חננו בנועם, שבכוחו אפשר להפוך את כל המחשבות הרעות למחשבות טובות, ואת כל הפגמים והקלקולים לתיקונים נפלאים.

צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי. אנא זכני, אבי שבשמים, להשתוקק אליך בגוף ובנפש, עד שכל רמ”ח אברי ושס”ה גידי, עד שכל חושי והרגשותי הפנימיים והחיצוניים – כולם ישתוקקו אליך בלבד, בבחינת – “דודי שלח ידו מהחור ומעי המו עליו, סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים, כי חולת אהבה אני”, עד שכמעט תצא נפשי מרוב השתוקקות וכיסופים אליך, ואזכה אז לנועם העליון, אהפך לאין, ואעלה את כל בחינות הכבוד – לכבוד אלקים, ועל ידי אי”ן “כ”, אזכה לשמוע את “אנכ”י ה’ אלוקיך”, ואגלה את עשרת הדברות הצפונות בכל עשרת המאמרות, (כל כל מאמר ומאמר נמשך מן הדברה המיוחדת לו, אך מאחר שנאמרו בדיבור אחד – אפשר לשמוע מכל מאמר ומאמר את עשרת הדברות כולן), עד שאזכה לשמוע בכל תנועה ותנועה ובכל נשימה ונשימה את הקולות הנפלאים הנשמעים ממרומים. אנא, אב חנון ורחום, זכני לדעת שאין שום יאוש בעולם כלל, וכל הסיבות, שאתה מסבב עמי – הן לטובתי הנצחית, ותבטל מכל מיני מחלוקות מעלינו, ובפרט תשמרנו מהמחלוקות שאנו חולקים על אחרים, כדי שנוכל להמשיך את הנועם הנפלא, ולבטל על ידו כל מיני חובלים שבעולם.

רבונו של עולם, עושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר, אנא גלה לנו בנפלאותיך הרבים את הצדיק, אשר יוכל לזכך את כל העולם מתאוותיו, את הצדיק שהוציא את עם ישראל ממ”ט שערי טומאה, והכניסם למ”ט שערי קדושה. אנא חוס ורחם עלינו, כי עתה אנו זקוקים מאד לצדיק בבחינת משה, שיעלנו לחמישים שערי בינה, יגלה לנו מחדש את הנועם שהיה בשעת מתן תורה, ויקיפנו בענני כבוד, יאכילנו את המן וישקנו מבארה של מרים, יגלה לנו שהכל בהשגחתך, ואפס בלתך, עד שנשמע מחדש בכל רגע ורגע את “קול השופר ההולך וחזק מאד”, ומשמיע את קולו לכל הנופלים לעמקי הקליפות. אנא קרבנו לצדיק כזה, שיודיענו שמעולם לא אפסה תקוה, “ואין יאוש בעולם כלל”, שיודיענו, שגם לי יש נתיב ושביל להגיע אל צדיק האמת, בבחינת בעז. “ואלקטה בשבלים” – בשבילים, עד שאזכה לגלות את השביל אל צדיק האמת, שבו תלוי כל תיקון רוחי ונשמתי, הצדיק שפוסק את ההלכה: “עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית”, ומוצא את הדרך להכשירני ולהעלותני מטומאת עמון ומואב, לעקור מלבי את רוח הקנאה ושנאת החינם, באופן שאהיה ראוי שיבנה בית המקדש בימי.

רבונו של עולם, זכני ברחמים הרבים להתקרב לצדיק האמיתי, אשר כבר זכה לנועם הנפלא הזה, לשיר הקדוש והנורא, המתנגנן על ע”ב נימין. אשרי האוזניים שיזכו לשמוע את השיר הזה, ואשרי העינים שיזכו לראות את הצדיק שמלובש בו רעיא מהימנא, שעליו נאמר “אז ישיר”, הצדיק שהתגלו לו כל השירים וכל הניגונים של כל הדורות, גם השירים והניגונים שיתנגנו לעתיד לבוא, שירת המלאכים, וניגוני הנשמות, הצדיק שהתעברה בו גם נשמת דוד, שבכנורו יכול היה להכניע את משמרת הכלבים, ולבטל מעל ישראל את כל הקטרוגים, שבכנורו יכול היה אפילו להחיות מתים. אנא זכנו למחול שאי אפשר להגיע אליו אלא מתוך מחילת עוונות, זכנו לנועם השרים והמחוללים שבכל הדורות, ולמחול שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים לעתיד לבוא.

אנא רחום, זכני גם אני להיות לפחות מבין המציצים מבין החרכים, לראות ולשמוע את מחול הצדיקים, עת כל צדיק יראה באצבעו ויאמר: “זה ה’ קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו”. אנא, א-ל, עושה נפלאות. מרים אביון מאשפות, מקים מעפר דל, ורשע משפל המדרגות, אנא החזירני בתשובה שלמה מלפניך, עשה עמי פלא לחיים, ועזרני מהרה לסור מרע, ולעשות הטוב בעיניך תמיד, טוב ומיטיב לרעים ולטובים, עשה עמי פלאות, על ידי שירה וניגונים, כי אתה לבד ידעת את ערבות נעימות מתיקות ידידות השיר הנפלא הזה, אשר יתגלה בעדן, אשר עליו נאמר “עין לא ראתה אלקים זולתך”, זכה גם אותי לשמעו ולהתענג בו, כנאמר עליו: “אז תתענג על ה’ והרכבתיך על במתי ארץ”.

רבונו של עולם, מלא רחמים, כשקראת למשה למרומים – ביקשת להעניק לנו לוחות מושלמים, לו’חות בוא”ו ראשונה, מספירת התפארת נזר תפארה. לא שניים אמרת, לאור הייחוד נתכוונת, כי היו אז כל ישראל – לב אחד לאלוקי ישראל, לב אחד למשה, גם לב אחד זה לזה. “לו’חת אבנים לו’חת הברית” – לוחות עליונים בטרם השחית. היו אז קשורים באלקים חיים. חירות ממלאך המות, נכללים בעץ החיים. דבקו ברצון אין סוף, באחד המיוחד, כל העולמות נכללו באחד.

אך עם עלות משה למרומים, הסיחו דעתם מבורא עולמים. זנחו את משה איש האלקים, סטו מארחא דמהימנותא, “בקשו חשבונות רבים”, חילקו בין נאצלים, נבראים, נוצרים ונעשים. הרגישו עצמם מיותמים ונטושים. וכששכחו צור מחצבתם – מיד ירדו הלחו’ת ממעלתם, וירדו לספירת היסוד מספירת תפארה, עברה הוא”ו לקצה המלה.

כשלו עם מאמינים – לקראת יום הארבעים, צעקו אל אהרון – באף ובחרון: עשה לנו העגל זה, כי בושש משה. את הזקנים הרגו ולעגל סגדו. נשכחו עשרת הדברים ואבדו.

משה בשמים מצפה עדיין ללוחת, ובארץ כבר פתחו במחולות, מחולות של חרופין, שירי גידופין – ומשה בסילודים. השכינה מקוננת ממררת – על האמת הנעדרת. מן הדרך (ספירת היסוד) סרו מהר, וא”ו הספירות הסתתר. לא לוח אחד, אלא שנים, כי חלוקות הנפשות – גם מאביהם שבשמים. אין שלום בשבטיהם – את הסנהדרין הרגו, אין שלום בבתיהם – בנשים חיבלו. ויתפרקו כל העם לעגל הנזמים, נעשו לחו’ת הברית – לשני לחת אבנים. העם – כיתות כיתות במחול השדים, נעלמו וא”וי ספירות, הלחת מפורדים, עד אשר פרחו המילים, והלחת – שברי שברים.

לעגל מסכ”ה סגדה עני”ה סוערה, רוצצו את רוחה רוחות סערה, מנשותיהן פרקו הנזמים, משתי הלוחות פרחו הואו”ים. ומעתה הן נקראות שני “לחת אבנים”, ולא אחת אלא שתים בגלל בגידת בנים, שכחו זנחו אב בשמים, גם משה המוציאם ממצרים, נשברו הלוחות, פרחו האותיות, חזרה גזירת המיתה, גם שעבוד מלכויות.

בימי הספירה, מתפללים להמשיך את כל המוחין – חכמה ובינה, חסדים וגבורות. כדי לזכות למתן תורה לעשרת הדברות.

על כן נכנסו לפרדס ארבעה חכמים, בן עזאי – ובן זומא – להמשיך את מוח החכמה והבינה, רבי עקיבא – להמשיך חסדים, ואלישע – להמתיק הגבורות. (ארבעתם היו משורש אחד, מקשר של תפילין, שורש דעת דלאה – ויוצא משה א’ת ה’עם ל’קראת האלקים – לא”ה).

אמר להם רבי עקיבא: “כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור, אל תאמרו: מים מים, משום שנאמר: “דובר שקרים (גבורה בלי חסדים) לא ייכון לנגד עיני”. כי רק רבי עקיבא שהיה שורש החסדים, ידע לחבר גבורות וחסדים. כי כדי להידבק בה’ שהוא חי העולמים, לשמוע עשרת הדברים ממרומים, לחבר שני אבני שיש מפורדים, שהם סוד שני לוחות נשברים, לכלול שני יודין ב-ו”ו, שהוא עץ החיים – צריכים להיכלל זה בזה כאחד, כרבי עקיבא שהיה מעביר על מידותיו. אך כל השלושה פעלו בנפרד, “אחר” טבע ביון מצולה, בן עזאי ובן זומא – זה מת וזה נפגע, והתיקון נדחה לכאלפיים שנה.

אנא רחום הסכת ממעונים, רחם עם דל מרודים ומעונים, שלח הצדיקים האמיתיים הנכונים, היודעים לעשות את כל התיקונים. כלה דבר וחרב מבנים רחומים, חדש אהבתך אהבת קדומים. ביום זה יום שבועות נקריב שני שעירים, כפר נא למשוגותינו כביום הכיפורים. אנא, השמיענו מחדש את עשרת הדברים, יבנה המקדש, נקריב עולות וזבחים. ישוב ה’ לציון, ועמו הנועם העליון, יתבטלו התאוות, יתוקנו המידות הרעות.

אנא, זכנו לנועם אשר זכו לו ישראל במתן תורה, עת מלאה הארץ דעת, התבשמה באורה, זכנו לנועם מכתר עליון, מספירת האין, מצור חביון, “קרנים מידו ל’ו וש’ם ח’ביון עוזה”. נידבק באלוקינו, גם בעזוזו.

רבונו של עולם, מלא רחמים, בשיר שיתנגן בכנור של ע”ב נימין השמיענו בשורות, שמחנו בשיר שיתנגן בכנורו של נעים זמירות, בערגתו נשמע מחדש את עשרת הדברות. בתפילת אתה החלו”ת (הלוח”ת) נתכלל, נפוצותינו יקבץ לארץ ישראל.

אנא השמיענו שיר של נפלאות, שיר של ארץ ישראל, שיר של ישועות, המבשר את הגואל. נוריד מחדש הלוחות הראשונות, לא מעשה אדם, לוחות עליונות. אנא, אב רחמן, גלה לעינינו את ההתגלות הנוראה הזאת, אשר בה כל העבירות נהפכות לזכויות. בבחינת “נרדי נתן ריחו” – יתגלה גם מן העוון – ניחוחו. יתהוו גם מן הזדונות כלים מפוארים – של ענו”ה (בטול ס”מ – 131) וליבות שבורים, עד שנזכה לנהר, המשקה את הגן, אשר גדלים בו כל הריחות, כל היראות הניחוחות. ויוכללו ארבעת הנהרות, שמהם היסודות, רוע תאוות ומידות – בנהר היוצא מעדן, בנשמת הצדיק שזכה לעדן, ייהפך כל העולם מחדש לגן עדן.

רבונו של עולם, עילת העילות וסיבת כל הסיבות, אנת לעילא מן כולא ולית לעילא מינך, דלית מחשבה תפיסה בך כלל, ולך דומיה תהילה. ומרומם על כל ברכה ותהילה, אותך אדרוש אותך אבקש, שתחתור חתירה דרך כבושה מאתך דרך כל העולמות עד ההשתלשלות שלי, במקום שאני עומד, כפי אשר נגלה לך, יודע תעלומות. ובדרך ובנתיב הזה תאיר עלי אורך ואמיתך לאור באור החיים. ותן בלבי געגועים עזים אליך, ואערוג ואכסוף אליך בכל לבי ומאודי, ואשתוקק לעסוק בתורתך בכל נימי נפשי, ואצפה ואיחל בכל יום תמיד ליום הנשגב, יום מתן תורה, יום שבו כל יהודי ויהודי יכול להגיע לתכלית השלימות והזיכוך, כראוי לאיש הישראלי, עד אשר אזכה ביום זה להיכנס לקדושת ישראל (כנאמר: “היום הזה נהיית לעם”) ולפשוט גופי המצורע, וללבוש בגדי שבת מגן עדן, כרות, שנאמר עליה: “ורחצת וסכת ושמת שמלותיך”.

ועל כך נצטוו ישראל קודם הפסח: משכ”ו ידיכם מעבודה זרה, לזכך שס”ה גידים של דמים עכורים. ומיד למחרת הפסח נצטוו על הספירה, לעשות חשבו”ן נפש ולהזדכך, לבל ירפו מן הרצון דקדושה לעולם, למען יזכו ברצון הטהור הזה – להתגלות הנוראה של פנים בפנים ביום החמישים, וזה הטעם לקריאת פרשות תזריע ומצורע, העוסקות בסוד הכלה, הפושטת גופה המצורע ומטהרת שבעת ימים – כי בימי הספירה שהם סוד חל”ל הפנו”י (טהר”ה) זוכים ל”עיניך ברכות בחשבו”ן” (טוהר העינים תלוי בחשבון הנפש) עד אשר זוכין ביום מתן תורה לשמוע מתוך החלל הפנוי את עשרת הדברות, כדי שנבטל את כל הקושיות וכל השאלות בעולם, ולא נרפה ולא נעזוב לנצח את הרצון דקדושה, נתחזק ונתאמץ בכל עת ובכל רגע, לא ניתן לעצמנו ליפול בשום אופן ופנים, לא ביאוש ולא בחלישות הדעת כלל, עד שנזכה שכל הספירות, שזוכין להן בספירת העומר, תארנה לנו כספירים, ויומתקו כל העשר אדנ-י, שהם שורש הדינים, ע”י האור שנמשך עלינו במ”ט ימי הספירה, בסוד ספיר גזרת”ם (א-ד-נ-יX  10 ) ואז נזכה לסוד השערות, שהם סוד “עמר נקא”, כי ע”י התשובה הנעשית בימי הספירה, גם אם יאדימו חטאינו כתלע – כצמר יהיו, כצמר כבשי”ם ע”י כביש”ת יצרנו בתכלית. ו”שאת” וצרעת הגוף תיהפך לצמר לבן, בסוד הגדול “הלא אם תיטיב שאת”, אשר בו רמז הקדוש ברוך הוא לקין, שגם אם גופו מצורע ביותר, אם ישבור גאוותו ויתבטל בפני הבל אחיו – יזכה להתרומם ולהתנשא למעלה עליונה. כי במ”ט ימי הספירה זוכין להפוך “שאת” של צרעת – ל”שאת” של התנשאות דקדושה, וצרע”ת – ל”ימינך ה’ תרע”ץ אויב”, זוכין לבחינת “לא תירא לביתה משלג” – סוד “בהרת עזה כשלג” הנהפכת ל”כשלג ילבינו”, (סוד שלג + 10 ספירות, סוד מ”ט ימי הספירה הנכללים בשבע, בסוד שבעת קני המנורה, שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה ). ההופך את כל העוונות שבעולם על ידי תשובה מעומקא דליבא – ללבושים ד”תלג חיור”, וכל הימים שעברו בחטאים, נהפכים ללבושים של אור וחרות.

כי בכל ימי הספירה יושבת השכינה ומצפה – להשלים טהרתה שבעה שבעה, וכל צבא מעלה ומטה, שרפים ואראלים ליום הכלולות מחכים ומצפים, לבני ישראל שושביני הכלה, שיבואו גם הם מטוהרים כמותה. כשלג ילבינו עוונות כשנים – בכסות שני יתעטפו חטאי השנים, דמעות שליש ינביעו אבני שיש טהורים, מהם יפכו מים זכים וברים. שלוש דמעות של עשו תאבדנה לעולמים.

עם איילת השחר כל השושבינים יצעדו עם הכלה בצהלה במאור פנים. והכלה בכל המעלות כלולה – “אתי מלבנון כלה”, כלולה מכל מיני לובן ובינה, נמשכת מנו”ן שערי בינה. לאלוקיה נכספה גם כלתה נפשה, להיכלל בכלה העליונה, ליחודא דלא פסיק תעלוזנה כליותיה, לנצח יום כלולותיה.

אבינו אב הרחמים, זכנו כבר עתה לנחמה של אחרית הימים, כשיגיעו מים עד נפש ובנים עד משבר, והאיילה הקדושה שהיא כנסת ישראל הנרדפת תחפש לה מקום מפלט, ישביע הקדוש ברוך הוא  “בצבאות או באילות השדה” את כל צבאות מעלה וצבאות מטה – לחוס ולרחם על האיילה הנרדפת והזועקת, השסועה לגזרים על ידי כל חיתו יער, ואז בד’ סיון, מ”ח לעומר ילוו אותה כולם עד מערתו של משה רבנו, ורק היא לבדה תיכנס ותראה את משה רעיא מהימנא לומד רזי תורה, ונר דלוק לפניו, וריחות של בשמים אופפים אותו מכל צד. האיילה ומשה ישבו וילמדו יחדיו, וקול גדול ישמע, ומשיח יתעורר ויצטרף עימהם. ולמחרת בספירת מלכות דמלכות, שפלות דשפלות, תעלה האיילה על הר ותשמיע שלוש קולות, כנגד אברהם יצחק, וקול אחרון כנגד משה ויעקב, וישמעו כל העולם תרועה תקיעה תרועה, וידעו כי ה’ הוא האלקים ויתכונן כל העולם למתן תורה, ולמחרת ביום שבועות – בשופר גדול ייתקע, וישמעו כל העולם את עשרת הדברים בקולות וברקים.

יתבשר אז העולם בבשורת הנחמה, כנאמר:

על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון,

הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים,

הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם”;

“ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם

והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך”.

ע"י -

צפו בתיעוד מיוחד: הרב אליעזר ברלנד ושובו בנים בהולנד ובמירון ל”ג בעומר תשע”ה. צפו בשיעור ששודר ברמקולים במירון ובכל העולם בעת יריית החיצים.

קדושת ל”ג בעומר והאש של רשב”י

מפי צדיק יסוד עולם כ”ק הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

ביום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי יורדת אש מהשמיים, 33 יום אחרי ליל הסדר, אחרי הפסח אנחנו זוכים למורא גדול, לגילוי שכינה, להתגלות האש, כל ההרים שמסביב לציון הרשב”י מלהטים באש. שהכהן הגדול היה נכנס ביום הכיפורים לקודש הקודשים אז אפילו המלאכים והשרפים היו בורחים, היו נשרפים, כמו כן הוא רבי שמעון בר יוחאי שהוא בחינת חסד עילאה, שהוא בחינת הכהן הגדול של כל הדורות שמהאש שלו נשרפים כל המלאכים. כי ברגע שפתח רבי שמעון בר יוחאי בדברי תורה הוא היה מוקף בלהבות אש, כל סביבותיו להטה אש, אז אם בחייו הייתה אש מלהטת סביבותיו אז על אחת כמה וכמה אחרי פטירתו שהאש מלהטת סביבותיו ביתר שאת וביתר עוז, שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.

 ל”ג בעומר זה ממש יום הכיפורים, יום שנמחלים בו כל העוונות זה ממש כמו “כל נדרי”, הכל נמחל הכל נמתק, מתגלים בו החסדים הכי גדולים, החסדים הכי נפלאים, אפשר בל”ג בעומר להמשיך את כל המוחין את כל הרפואות, ואת כל הישועות לכל השנה, זה יום שאפשר לרפא בו את כל המחלות, אין רפואה בעולם שאי אפשר להמשיך ביום הזה, אפשר לרפא בו את כל הסרטנים, כולם יכולים להיפקד בבנים, כולם יכולים למצוא את השידוך שלהם, היום הזה זה יום של התרת נדרים הכל נמתק הכל נמחק כל העבירות שאדם עשה, מיליוני עבירות מיום היוולדו עד היום הזה, עבירות מכל הגלגולים הכל נמחל.

אדם נוסע למירון 3 שעות, נדחף, מתייסר שם בתוך אלפי אלפי רבבות אנשים, אז על ידי זה נמחלים כל העבירות שלו, כל פגמי הברית שלו, כל מה שהוא חטא כל החיים הכל נמחל לו, וזה שכתוב “חדי רבי שמעון” – רבי שמעון שמח שהוא רואה שנוסעים אליו מאות אלפי אנשים כל עם ישראל נוסע אליו, כל שנה נוסעים אליו יותר ויותר אנשים, ובאמת אף אחד לא יודע מה קורה כאן, אף אחד לא יכול להבין את זה, את עניין הנסיעה הזאת, אנשים לא יודעים על מה הם נוסעים, על מה הם חוגגים בל”ג בעומר, אבל “אף על גב דאיהו לא חזי מזלי חזי” – כל הארץ חוגגת עושים מדורות ולא יודעים בדיוק למה ומדוע.

ובאמת צריך לדעת שהצדיק הוא שורש לכל הנשמות, הוא האבן שתיה, הוא השורש של כולם, של כל נשמה ונשמה. כל נשמה זה ניצוץ קטן מהצדיק, הניצוץ של רשב”י נמצא בכל יהודי, הנשמה של רשב”י נמצאת בכל יהודי, זו נשמה שכוללת את כל עם ישראל, מקיפה את כל העולם, חובקת את כל העולמות וכל הספירות ולכן כולם נוסעים לציון הרשב”י להיכלל בנשמה שכוללת את כל עם ישראל.

אדם צריך לנסוע לרשב”י במסירות נפש, רשב”י קורא לנו – “תבואו אלי, תעלו לרגל 2 ,3 שעות, אתם כבר אצלי!” כל השפע שבעולם כל ברכה שבעולם, תפילה, תורה, קדושה, כל מה שאדם צריך הכול הוא יכול לקבל רק תבואו, תיסעו, אתם צריכים קודם כל לנסוע! הצדיק הוא חי וקיים. אתה בכלל לא נוסע לבן אדם! אז תיסע בחרדת קודש! נוסעים ברכב, באוטובוס שעתיים שלוש, תיסע בחרדת קודש עם ספרים עם תפילה עם התבודדות, לא צוחקים לא מתבדחים לא עושים שטויות, תיסע לשם שמים להיטהר להתקדש, ואז רשב”י יוכל להמשיך לך אין סוף ישועות, אין סוף קדושה וטהרה, הוא יכול לתת לך נשמה חדשה שום דבר לא מוגבל אצלו, אין אצלו שום הגבלות הוא יכול לתת לך הכול, כל מה שאתה חושב, כל מה שאתה רוצה הוא ייתן לך, רק תיסע בחרדת קודש ברצינות.

אומר ה”בית אהרון” – שהדרגה הכי גבוהה ביותר בכל הפסוקים שבספר תהילים זה “צמאה לך נפשי כמהה לך בשרי” שאפילו הגוף, הבשר נהפך לנשמה, אפילו הבשר כבר לא מרגיש שום גשמיות, שום תאוות, הוא נשרף מרוב אהבת ה’, ואת הדרגה הזאת “כמהה לך בשרי” אפשר לקבל על ידי רשב”י על ידי האש של רשב”י שהאש מלהטת סביבותיו יום ולילה, כי רשב”י זה אותיות ב,ש,ר,י – אדם בא לרשב”י ברצינות, רוקד את כל הריקודים אז הוא זוכה שכל הבשר שלו, כל הגשמיות שלו נשרפת והוא מגיע לדרגה הגבוהה ביותר “כמהה לך בשרי”.

כל מי שיזכה בל”ג בעומר, כל מי שיסע ברצינות לרשב”י, כל מי שיבכה בל”ג בעומר, כל מי שירקוד באמת בל”ג בעומר, לא יעמוד חולם, טיפש בצד, ירקוד באמת ויאמין שרשב”י חי וקיים, לא יסע מלחץ חברתי, לא יסע כי השני נוסע אלא כי הוא מאמין כי רשב”י חי וקים ויתפלל בהתלהבות, ירקוד בהתלהבות, ולא יעמוד בצד בשעת הריקודים כמו שאומר הרמב”ם שכל מי שרואה שרוקדים והוא עומד בצד אז הוא הדיוט גמור ואפיקורס גמור שלא מאמין בכוחות הצדיקים, לא מאמין בכוחות הריקודים, לא מאמין שהצדיקים יכולים להתעבר בו, כי רשב”י צריך בהילולא לרדת עוד למטה ולהתעבר בכל אלה שמגיעים אליו ועל ידי זה לבטל את כל הגזירות. אז מי שיסע לרבי שמעון באמת וישים את הראש בספר, בתהילים, בגמרות, בספרי הקודש ויחזיק ראש ויחזיק לב ויתגעגע באמת לרשב”י יזכה שרשב”י יתעבר בו באמת, ועל ידי זה יזכה לכל הישועות ובזכות זה נזכה לגאולה שלימה במהירה בימנו אמן.

רבונו של עולם, מלא רחמים, פתח לנו את אוצרך והשפע עלינו אור חדש ביום קדוש ונורא זה, שבו מאירה נשמת רשב”י באור חדש, פותחת לנו את כל הרקיעים וממשיכה לנו השגות אלקות לכל השנה כולה, יום שבו מתגלית הנשמה שזכתה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, עד שנאמר עליה: “נעשה אדם – נאמר בעבורך”. זכה רשב”י להחזיר את כל האורות לשרשן, אור גניז וטמיר וקדמון צח ומצוחצח, שהם חמשת הפרצופים של אדם קדמאה, שתיקנם בשלמות, עד שאפילו משה רבנו נזקק לו, כי כשעלה למרום לחדר שנקרא “מרום”, בו היו גנוזים הלוחות הקדושים, נתעברה בו נשמת רשב”י במלחמתו עם מלאכי רום, בבחינת “עלית למרום שבית ש’ב’י'” (ש’מעון ב’ר י’וחאי).

רבונו של עולם, גדול העצה ורב העליליה, פינו מלא שירת הודיה על היום הנפלא שהורדת לעולמך, שהוא יום ההלולא של רשב”י, שבו חדוה וששון בכל ההיכלות, חיות לכל העולמות, יום שבו כל מלאכי מעלה ששים ושמחים בהתגלות האורות החדשים והנפלאים. יום שכל שרפי מעלה אראלים ותרשישים מצפים לו בכליון עינים, מצפים להתגלות האורות החדשים והמחודשים, שנסתמו ונעלמו מאז חטא אדם הראשון. כי היה על אדם הראשון להוסיף שפלות וענוה, הכנעה ובושה, אימה ויראה, יותר ויותר מרגע לרגע, ולשיר להודות ולזמר משעת הבראו ועד כניסת השבת כמו שנאמר: “טוב להודות לה’ ולזמר לשמך עליון”, כדי לזכות עם כניסת השבת לפתיחת כל מקורות האור, עד “והיה אור הלבנה כאור החמה”, לתקן על ידי כן שבירת הכלים, ולהמשיך את האור לכל התהומות והמחשכים. אך הוא לא עשה כן, אלא ניסה להרקיע שחקים ולהמשיך את האור בלא תפילה ותחנונים, בלא זמר ושבחים. בבחינת עץ הדעת, בבחינת “ולא התבוששו”. הפסיק על ידי כן בין חכמה דאדם קדמאה לחכמה סתימא דעתיקא קדישא. מאז שבירת הלוחות, לא היה מי שיתקן זאת, עד שנאצלה נשמת רשב”י הקדושה והנוראה, שגילתה שבעים תיקונים, הנמשכים משבעים פנים, שבהם כלולים כל האורות הגנוזים מכתר דאדם קדמאה, ובהם הביטול  השלם לאור אין סוף, באופן שלא ידע האדם מעצמו כלל.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו והאר לנו את האור הנורא של סתרי אוריתא ביום קדוש ונורא זה, יום ל”ג בעומר, אשר בו מתגלית מחדש נשמת רשב”י ביתר שאת וביתר עוז. כי כפי ירידת הדורות, כן הולכת ועולה נשמת רשב”י עד אין סוף ועד אין חקר, כדי למשות מן המים הזידונים את המטים לשקוע ביון מצולה.

אנא אבי, חוס וחנני בכח רשב”י, יחיד מיחידי הדורות, שזכה להשלים דמות צלם תבניתו בתכלית השלמות. עזרני לנתק ולשבר, לעקור ולמגר את כל שלשלאות הברזל שנקשרתי בהם, זכני להשתחרר מכל הכבלים שנסתבכתי ונלכדתי בהם, ההולכים ומשתרגים ועולים על צוארי מיום אל יום ומרגע לרגע יותר ויותר, כי בכל שעה ושעה הולכים וגוברים ההרהורים הרעים השוטפים את לבי ומוחי, ומי המבול המציפים את כל כולי. אנא הצילני מידם, פן יכוסו כל ההרים הגבוהים, פן לא תישאר בי אף נקודה אחת שלא נשטפה עדין במי המבול הזידונים והנוראים. “טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני”. אנא אבי שבשמים הצילני מן ההרהורים הרעים הסובבים אותי מכל הכוונים, תן לי עצה כיצד להימלט מהם. כי כל העצות שמצאתי עד כה, עזרו לי רק לזמן מועט, ואחר כך שוב עטו עלי הרהורי ביותר, עד לא נתנוני השב את רוחי, “באו מים עד נפש, אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות ומתחתיו”, נפלתי לעמקי עמקים שלא נפל שם אדם מעולם. “כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול”, בקעתי את כל הארץ בנפילותי, ואת התהום מרוב חטאי, שקעתי יותר מקורח ועדתו, והגיהנם הפעורה מתחתי מלפפת אותי מכל עברים. אני כאוד הנתון עדין בתוך האש, והלהבות מקיפות אותו מכל צד ועבר.

נא אל רחום וחנון, הן ידעת שאני נעור וריק מכל וכל, וכל סמיכתי ומבטחי בכח הצדיקים האמיתיים ובזכותם העצומה. ביום זה נסמך אני ונשען בכח רשב”י הקדוש, שזכה לראות מסוף העולם ועד קצהו, מתחילת הבריאה ועד סופה, יוצא ובא בהיכלות של מעלה, מכיר כל סודותיהם, ויודע תושיה להמתיק את כל הדינים, עד אשר אמר: אילו היו אלעזר בני ויותם מלך יהודה עמי, יכול הייתי לתקן את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה. נאמנים דבריו ואמיתיים, חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים. ובודאי הצדיקים האמיתיים בעזרו, ניצבים לימינו לתקן את העולם כולו, מראשיתו ועד סופו, ועל כך כל שברי ותקותי. מצפה ומייחל אני, שגם לשפל ולבזוי כמוני יהיה תיקון, גם לפגום בברית כמוני תהיה פדות והצלה, גם לחוטא כמוני בחטאים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו – תמצא דרך לכפרה ולמחילה. כי אף על פי שאיני ראוי למחילה, באשר ממשיך אני להזיק ולהשמיץ, לחרף ולגדף, לגנות ולבזות צדיקים ויראים ואנשים כשרים בסתר ובגלוי, הטובים ממני רבבות פעמים, ולשפוך את דמם כמים מידי יום ביומו ובכל רגע ורגע, אשר על זה נאמר: כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא – אף על פי כן אני מלא תקוה כי צדיקיך האמיתיים כרשב”י ימשיכו עלי מחינם ומחסדם, עד שיתהפך לבבי לאהוב את כל בריותיך, בפרט את יראיך ועושי רצונך, ועל ידי כן אזכה לתשובה שלמה ולמחילה גמורה.

אנא, אבי שבשמים, תן בי לב לחבב ולאהוב את כל עמך ישראל הכשרים, תן בי לב טהור להתחבר ולהתקרב אל התמימים והיראים, תן בי לב נקי וזך לאהוב אותם אהבה עזה, בפרט את צדיקיך המקדשים את שמך בעולם. זכני ביום ההלולא של רשב”י להיתקן ולהיטהר מפגם תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. כי גדול ונורא העוון הזה ושנוי עד מאד לפני המקום, שהרי בעטיו נענשו קדושי עליון בחומרה יתרה, בעבורו נספו עשרים וארבעה אלף תלמידים על פגם דק מן הדק, שאין לנו בו שום תפיסה והשגה.

אנא אבי שבשמים, תן לי מחינם ומחסדם של צדיקי האמת, זכני לאהבה ולחביבות של רשב”י שאמר: אנן בחביבותא תליא מלתא – עד אשר אתכלל בכבוד האלוקי של התנא האלוקי, שתיקן פגמם של אלו, שלא נהגו כבוד זה בזה. זכני לדבוק באורו הגדול של רשב”י, המתגלה ביום המיוחד הזה, זכני לאור הגואל את העולם מאופל שנאת חינם ובזוי חברים, אשר בכוחו פתח רשב”י את כל הרקיעים וגילה סודות שלא התגלו מעולם, עד שכל הפמליא של מעלה ורעיא מהימנא ואליהו הנביא ושאר כל צדיקי הדורות ירדו לשמוע את גילוייו הנפלאים, וכל  התיקונים אידרא רבה ואידרא זוטא.

זכני, אל חנון ורחום להתקשר אל הצדיק ולאחוז בו, שהרי את כל האורות האלו הוריד רשב”י לעולם כדי לתקן את כל הנפשות שיאחזו בו, כי כל אשר יזכיר את זכותו, ימליץ עבורו התנא הקדוש לפני כסא הכבוד להוציאו משאול תחתיות ומתחתיו, להרימו ולנשאו מכל מקום שנפל אליו. אבי, צורי וגואלי, הן כל יכול אתה, ולא תבצר ממך תושיה להושיעני, כי אין רשע בעולם שלא תוכל לתקנו בכח הצדיקים האמיתיים, אפילו רשע כמוני, שהרשיע יותר מכל בני תמותה, וחתר חתירות נוראות מתחת שאול תחתיות ומתחתיו, והתחייב בפגמיו וחטאיו הקשים בנידוי ובחרם רבבות פעמים. כי לא תבצר ממך דרך עד ההשתלשלות הנמוכה של פוגם בבירת, בדיבור ובמחשבה כמוני, כי על כל הפגמים האלה אתה מוכן לכפר ולמחול, אם אך אעשה תשובה אמיתית מעומקא דליבא, אם אך אתחרט חרטה של ממש, אם אך אהיה טובל בלא שרץ בידו. תוציאני אז משאול תחתיות ותציבני לפני כסא הכבוד. כי בכל רגע ורגע אפשר לזכות לתשובה אמיתית שמגעת עד כסא הכבוד, ובפרט כשאתה בעצמך מוכן לסייע ביד החוטאים להגיע לתשובה זו בזכות צדיקים אמיתיים כרשב”י והאבות הקדושים. אור התשובה הזה יורד במיוחד ביום ההלולא הקדוש והנורא של רשב”י, ביום שכל בית ישראל מצפים לו כל השנה כולה, ומדליקים בו מדורות ואבוקות לכבוד הצדיק פאר הדורות, יום שבו יהודים מכל רחבי תבל משתוקקים לבוא ולהשתטח על ציונו הקדוש, ולבקש על נפשם ונפשות בני ביתם ועל נפשות כל עמך בית ישראל ברוחניות ובגשמיות. כי יכול רשב”י להמליץ טוב בעד כל יהודי ויהודי ולעזור לו, באשר הוא שם. כי כלול רשב”י מכל ששים רבוא נשמות ישראל, שבכל הדורות, קבוע בלבו של כל יהודי ויהודי, וחקוק בכל רמ”ח אבריו ושס”ה גידיו כ”מחוקק” רעיא מהימנא. כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, בשביל האדם השלם, בשביל הצדיק – “כי זה כל האדם” – “וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה”. כי האדם לא נברא אלא לפאר ולרומם גדולת הבורא יתברך, המתגלה בעולם בכל תפארתה והדרה על ידי הצדיק יסוד עולם בתורותיו הנגלות והנסתרות. עלינו, איפוא, לספר כבודו וגדולתו של הצדיק, ללמוד בספריו הקדושים ולפרסמם בעולם כולו. עלינו להגדיל תורה ולהאדיר, להאיר לזרוח ולהזהיר, באור הזוהר ושבעים התיקונים והאידרות הנוראות, אשר סובבים עליהם כל ספרי העץ חיים ופרי עץ חיים, ומתוכם הם מפיצים דעת פנימיות התורה לכל העולם. כל ספרי הקבלה שבעולם דולים מהנחל הנובע של תורותיו הנוראות, מהנהר הנמשך מעדן, דלא פסק לעולם, לחדש חידושין נוראים בכל עת ורגע. ואין לך אדם שלא יתעורר בתשובה, כאשר יקרא את דברי הזוהר הקדוש ושבעים התיקונים, שכן זכה רשב”י שחץ דבריו יפלח כבדו של הס”מ. וזהו סוד דריכת הקשת והחץ, הנהוג בכל בית ישראל בל”ג בעומר. מנהג זה בא לומר, כי זכה רשב”י לירות חיצים בליבה של הסטרא אחרא, להמיתה ולירש את ברתא דמלכא.

רבונו של עולם, תן בנו הכח לירות חצים בסטרא אחרא, עד יפלח החץ כבדו של הס”מ הנורא האופף אותנו מכל צד. כי בכל צד שאנו פונים, אנו רואים אותו ניצב לנגדנו, ומאיים להמיתנו בכל מיני מיתות קשות ומשונות, עד היינו ככדור המתהפך וכגלגל הסובב תמיד על צירו, כאופן המתהפך סביב עצמו, הנשאר תמיד במקומו, ואף כי ירבה להסתובב, לא יזוז ממקומו כמלוא הנימה, כן היינו גם אנו מסתובבים על צירנו ולא נעתקנו ממעשינו הרעים אפילו כחוט השערה. וכל הדרכים והעצות שפעלנו בהם לא עזרונו למחוק את היצר הבוער בקרבנו יומם ולילה, לא יתננו השקט ומנוח לא בשבתנו ולא בקומנו. ובכל זה הרי אנו האשמים, ובפרט אני הגרוע מכל, שהמשכתי עלי את יצרי הרע מנעורי, כי מיום עומדי על דעתי עד היום הזה עדין לא עשיתי שום עבודה מעומקא דליבא, ולא קיימתי שום עצה בלב שלם, ואף על שגיאותי לא התחרטתי מעולם חרטה אמיתית. נהגתי בכל כמצות אנשים מלומדה, והייתי כדואג ואחיתפל שתורתם ועבודתם היתה מן השפה ולחוץ, כי דואג, שהיה אביר הרועים, ואחיתפל, שעצתו כאשר ישאל איש בדבר האלקים – לא נלחמו ביצרם הרע, עד שנפלו חלל ברשתו, בנכליו ובתככיו. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר!

אבל אף על פי כן איני מייאש עצמי כלל, כי אני מאזובי הקיר, הנסמכים ונשענים בארזי העולם, שאין אש שולטת בהם לעולם (ואילו דואג ואחיתפל חלקו על שמואל ודוד. ואלמלא זה היו יכולים כשאול לזכות לכפרה, ולהיות כמוהו במחיצת שמואל). אנו מאמינים באמונה שלימה בצדיקי הדור, ובפרט בפאר הדורות, שעליו נאמר: “אנת הוא שבת דכולי יומא” (שב”ת עם הכולל גימטריא שמעון בר יוחאי). וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, מאיר הצדיק השוכן כאן כשמש שלעולם אינה שוקעת, ואף כשמסתלקת ממשיכה להאיר בסיהרא ובכל כוכביא. כן, אל חנון ורחום, תמשיך גם עלינו מאורו, ותזכנו לתשובה שלימה מאהבה ביום ההלולא הקדוש.

אנא, אב רחום וחנון, הורה לי פתח הצלה, גלה לי את אורו של הצדיק אשר יוכל להצילני ולהראות לי דרך תשובה, גלה לי את אורו של רשב”י, היודע את רוע מצבי ואת כל אשר עבר עלי, מיום שנאצלה נשמתי דרך כל העולמות וכל הדורות עד שנוצרתי על ידי ההשגחה העליונה דוקא בגוף שכזה, עם חלקי נפש רוח ונשמה שכאלו, עם חלקי המח אשר יש לי היום, שלא זכיתי להוציאם מן ההעלם אל הגילוי. אנא גלה לי את אורו של הצדיק שיסייע בידי לקיים את עצות הצדיקים, שעל ידם אפשר לגלות את המוחין מתעלומתן ולדחות את כל המחשבות הרעות ממוחי, שהרי אין שתי מחשבות שוכנות במח בעת ובעונה אחת. ברגע שמתגלים המוחין מתעלומתן, נדחית כל מחשבה זרה, בפרט על ידי לימוד ש”ס בעיון ובהבנה, שעל ידו עיקר התגלות המוחין החוצצים והדוחים מן המח כל מחשבה רעה. אויה לי, כי זנחתי את עצת הצדיקים, וטמאתי את רמ”ח אברי ושס”ה גידי בכל טומאה שבעולם, עד שאפילו אפר פרה לא יוכל לטהרני ממחשבותי הנוראות השוטפות את מוחי, כי לא יצאתי מחול אל הקודש אפילו כפחות מחוט השערה, ואינני יודע שום עצה כיצד להגיע לחרטה אמיתית מעומקא דלבא, ולתשובה אמיתית, ולטובל בלא שרץ בידו. לכן טרחתי את כל הטירחה הזאת, וטלטלתי את עצמי בכל מיני טלטולים, והנני מנדד שינה מעיני ותנומה מעפעפי, כדי להגיע לציונו הקדוש של רשב”י, אשר בזכותו, אתה יכול לפדותני, להוציאני משאול תחתיות ומתחתיו, ובפרט ביום ההילולא הנורא הזה, ביום שרשב”י עולה עליות חדשות שלא היו עדין מעולם. כי בכח עליותיו הנוראות והעצומות אתה יכול לעזור גם לחלוש כח וחסר דעה שכמוני, גם לגרוע כזה שלא היה עדין מעולם. אמר להרים כסוני ולגבעות נפלו עלי, מרוב בושה וחרטה, עד שכמעט אחזני היאוש, כי הרי אני כבר צועק ימים ושנים ועדין לא נושעתי. אך מאחר ויודע אני כי מעולם לא צעקתי צעקה אמיתית אחת, מתנוצץ בי אור של תקוה, שהרי אם הייתי עושה כן, בודאי הייתי נושע מיד, מתרומם מעל המים הזידונים, ומתחיל להיטהר ממחשבותי הקשות.

רבונו של עולם, מה אעשה, ואיני יודע כיצד להגיע אפילו לצעקה ראשונה, לצעקה שהיא התחלת כל הצעקות, ואיני יודע כיצד לצעוק צעקה ראויה שתהיה מעומקא דליבא באמת, שאחריה אין אדם יכול להרים גופו, כמו שאמרו רבותינו זכרוני לברכה: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. כי בצעקה אחת אמיתית זוכה אדם לשבור את מחצית תאוותיו, ובצעקה אמיתית שניה שובר מחצית מן הנותרת. מי יתן ואזכה לאותן אנחות וצעקות אמיתיות ואמחה כל שמץ תאוה ומחשבה רעה מאיתי. הן אתה יודע, אבי, אב הרחמן, שניסיתי והתיגעתי להגיע לצעקה האמיתית הזו, ועדין לא עלתה בידי. אבל אני מאמין באמונה שלימה, שדוקא היום אפשר להגיע לצעקה מעומקא דליבא ולאנחה השוברת גופו של אדם, ולזכות על ידי זה לצאת מכל תאוותי הרעות  וממידותי הפחותות. כי ביום זה מקבל רשב”י כוחות חדשים להשפיע ולעזור לחסרי כח ולנעדרי דעת, הריקים מכל וכל, להכניס בהם שכל ומוחין ולהמשיך להם שפע הדעת מהנהר היוצא מעדן, מעדן עילאה מנועם עליון, באופן שתתבטל הסטרא אחרא לגמרי, וכל הרצונות הזרים יתהפכו לרצון ה’, עד אשר נזכה כולנו לנועם שזכו אליו הצדיקים הנפלאים, יחידי הדורות, שמקום גניזתם מאיר באותו נועם נפלא שהיה קודם החטא.

רבונו של עולם, אנא זכני לנועם הנפלא הזה בזכות רשב”י, שזכה להגיע לדרגת אדם הראשון שקודם החטא, אשר עליו נאמר “נעשה אדם”. אנא אל רחום וחנון, המשך עלי בזכות הצדיק הזה מאותו נועם נפלא, הדוחה כל דמיון של נועם דסטרא אחרא, שאחריתו מרה כלענה. אוי, אבי, אל רחום וחנון, פדה נפשי ממלכודת הסטרא אחרא, המצליחה לפתותנו בנועם המדומה שלה, אשר כבר בראשיתו חשים במרירות הצפונה בו, עד שאפילו השוטה הגדול שבעולם, כשמתבונן לרגע קט בישוב דעת, נוכח מיד בחרפת השקר, בטומאת הזיוף ובמרירות האכזבה שטומנת בחובה מזימת הדמיון של הסטרא אחרא. אך אני הגרוע מכל, חרף יודעי כל זאת, הלכתי שולל אחרי יצרי והתפתיתי אחר כל דבר חרפה ומאוס, והמטתי על עצמי חרפות נוראות, חרפה שברה לבי, ולא אוכל השב את רוחי, ואין לי שום פנים לבוא ולבקש מחדש פדות בכל שנה ושנה, אין לי פנים להיות ככלב  השב על קיאו, וככסיל השונה באולתו.

אבי שבשמים, תן בי אמונה שלמה בכוחך הגדול להושיעני מרשת הסטרא אחרא על ידי צדיקיך המלמדים זכות על כל הרחוקים והנידחים, תן בי אמונה שלימה בכח תורתם של צדיקים אמיתיים לטהר את המוחין ולזכך את הדמים, אנא המשך עלי הארה ביום זה מאורו של רשב”י, אורות של מוחין זכים וטהורים, שיתפשטו בכל רמ”ח אברי ושס”ה גידי, ידחו את החיצים הנעוצים בי, את המחשבות הרעות השוטפות את מוחי ויטהרו ויזככו את כל דמי העכורים, עד אשר יזדכך הכבד ויתחיל ליצר דמים חדשים, הבאים ממח זך וטהור, המתפשט בכל העורקים והגידים, הנמשך מנועם קדוש עליון, בבחינת “על מי מנוחות ינהלני”. אנא, אל רחום, זכך כל הדמים העכורים והפכם למי מנוחות, וכל רוחות הסערה הנושבות בקרבי, לרוח חכמה ובינה, לרוח עצה וגבורה, לרוח דעת ויראת ה’.

בעל הרחמים, חוס על דל ואביון כמוני, המשך עלי את כל הרוחות, ממקום שנמשך רוח חיים למשיחא, (מנוקבא דפרדשקא), שנאמר עליו: פלא יועץ שר שלום, זכני לרוח החיים שתטהר ותזכך את כל דמי, עד אשר אפסיק לשנוא אנשים צדיקים כשרים ותמימים, ההולכים לפי תומם, ואזכה לאהבת חברים אמיתית, כי כל עוד זורמים בי עדין הדמים העכורים, אני נכשל בכל פעם מחדש בשנאת חינם, וצדיקים אמיתיים לצנינים בעיני, “כי אנשי דמים ישנאו תם”, וכל עוד אני מעליל עלילות ושקרים על אנשים כשרים וישרים ממני, מוסיף דמי להיות עכור ואיני יכול לטהרו, כי “אי אפשר לאדם לדבר שקר, עד שיעכיר את דמיו”. ועתה, אבי, מה אעשה, והרביתי כל כך לחטוא ולפשוע בענין זה, וכזבים עד אין סוף טפלתי על בריותיך, מיום עמדי על דעתי עד עתה, וכל ישותי, מעשי, דבורי ורעיוני הם אך שקר כל היום, חנופה, רושם ופרסום. ובכבודי מהרהר אני בכל עת, מעמיד פנים בכל רגע ורגע וגונב דעת הבריות. איך אשא פני אליך, ואיך יזכה לחנינה נער חסר דעה כמוני, השקוע בכל הבלי העולם. שהרי כבר אבדתי צלם אלקים, וירדתי לדיוטה התחתונה, הנמוכה משל נחש המזיק. אוי לי, כי בזיתי וחרפתי אנשים צדיקים וישרים, קדושים וטהורים, ההולכים לתומם, שמעולם לא עשו לי מאומה, ואף כפוי טובה הייתי, כאשר פגעתי גם בכבודם של גומלי טוב וחסד עמדי.

רבונו של עולם, עדין אני מחזיק בך, ואיני נופל בדעתי כלל ואיני מיאש עצמי חס ושלום, כי אתה גלית לנו, שדוקא בימי הספירה האלו אפשר לתקן פגם אהבת חברים.  לפיכך אבוא עתה לפני רום מעלת הצדיק הנורא השוכן פה, ואבקש חנינה על כל מה שעשיתי ונכשלתי בדמי העכורים, אבקש מחילה על שבזיתי אנשים ולעגתי לחברים, ובפרט לכל הישרים והתמימים המקימים את עצת הצדיקים בתמימות ופשיטות. כי אכן ידוע ידעתי שרחמי הצדיקים האמיתיים הם לבלי סוף, וחפצם אך להמליץ טוב בעדנו לפני כסא הכבוד, ולבקש עלינו רחמים מאל עליון, ידעתי כי לא יחשכו כח ומאמץ, וישתדלו מאד להציל אפילו נחות כמוני, הנותן עצמו למרמס התאוות והמידות רעות. לכן סומך אני יתדותי על גודל רחמי הצדיק, ובא לבקש ממנו באמת ובתמים להפכני מרע לטוב גמור, ולזככני בכל פנימיות לבי, אברי חושי וגידי, לא מהשפה ולחוץ, כפי שהייתי עד עכשיו, אלא לעוררני באמת מעומקא דלבא בחרטה עמוקה אמיתית על העבר, ובקבלה להגמל מכל הרע לעתיד, להרחיק השאור מגבולי לגמרי, בבל יראה ובבל ימצא, לא במחשבה ולא במעשה.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים וחסדים גדולים ונוראים, אתה גלית לנו על ידי הזוהר ותקוניו וספרי האר”י ותלמידיו את גדולתו הנוראה של רשב”י, שכדאי הוא לסמוך עליו בעת צרה ודוחק, בכל מיני נפילות וירידות. כי הוא יכול להמליץ עבורנו, ולעוררנו לעלות מכל הירידות, עד אשר נזכה לתשובה שלמה בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי זכותו מספקת לכל הדורות, לכל הנפילות ולכל הירידות. ויתקיים בנו מה שהבטיחנו, שיכול הוא לפטור את כל העולם כולו מן הדין מאדם הראשון ועד סוף הדורות, את כל מי שיבוא על ציונו הקדוש ויזכיר את שמו וזכויותיו.

אנא רחום וחנון, פדני והושיעני מכף מעול וחומץ, כי מלא רחמים וחסדים עד אין קץ ותכלית אתה, המגיעים אף לחוטא ופושע כמוני, המתגולל במסילה מגואלה בכל מיני חטא ועון, לוקה בכל מיני יאוש עצבות ושברון. עד שנדמה לו שאפסה כל תקוה והוא נתון בידי לא יוכל קום. במרי שיחי אמרתי אין מי שיקימני מירידתי, אין מי שיקיצני מתנומתי, שהרי עברו עלי כל ימי ושנותי באפס וריק, במחשבות פגומות ובראיות אסורות, אשר פגמו בנפש וברוח, והרחיקו ממני נשמה חיה ויחידה. “הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני, פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג, כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי”.

אלוקי ואלוקי אבותי, אנא אל תטשני חושה לעזרתי, כי בזאת התחזקתי – “אמר ה’ מבשן א’ש’י’ב’  א’ש’י’ב’ ממצולות ים” כי על ידי א’מרי ש’מעון ב’ר י’וחאי, על ידי זכויותיו ומאמריו אפשר להנצל ממצולות ים, ואף מקליפה קשה כמלך הבשן, ומכל הירידות והנפילות שבעולם. ואף כי יבש כבר כחרש כחי, ולשוני מודבק מלקוחי, ולעפר מות תשפתני – איני נופל ביאוש, כי בידך להושיעני על ידי בחינת עפר ואפר של הצדיקים, על ידי בחינת עפר של רשב”י, שנטמן שלש עשרה שנה בעפר, עד שהעלה גופו חלודה ועורו נקלף מעליו, וזכה על ידי כן לצאת מעור הנחש בתכלית השלמות, עד שנגלה לו רעיא מהימנא ואליהו הנביא עם פמליא של מעלה, וגילו לו כל רזי תורה, סודות העליונים והתחתונים, המלאכים והשרפים, האראלים והחשמלים, עד אשר כל רז לא אניס ליה, כל סודות הנשמות היו נהירים  בפניו, שרשיהם וגלגוליהם מבריאת העולם עד סוף כל הדורות. כל מה שיעבור על כל אחד וכיצד יהיה תקונו, ואיך ינצל מכל הבא עליו ברוחניות ובגשמיות.

רבונו של עולם, עתה באתי לציונו הקדוש לשפוך תחינתי בפניך, ושאגותי כמים נגדך, להצילני בזכות הצדיק מכל מה שעובר עלי ברוחניות ובגשמיות. תמכתי יתדותי בציונו הקדוש, ואני מאמין שזכותו תקיצני מתנומתי, תעוררני משנתי, תעלני מירידתי, תקימני מנפילתי.

רבונו של עולם, אנא זכני בימי הספירה האלו המקדשים והמטהרים, בימי התשובה המכינים כל נפש ישראל לקבלת התורה, לעשות תשובה כרבי עקיבא, שאף על פי שבתחילתו אמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור – זכה לעשות תשובה עילאה, להיכנס בשלום ולצאת בשלום, ולגלות על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות. והרי זהו סוד ימי הספירה הקדושים, סוד ספירת העומר, עומר לגולגולת, לגולגלתא דעתיק, שעל זה נאמר: “ושער רישיה כעמר נקא”, שכל מי שמהרהר בתשובה אמיתית בימים אלו, ובפרט ביום קדוש ונורא זה, מובטח לו שכל שערותיו יזהירו באורות יקרות, בבחינת ושער רישיה כעמר נקא, ובמוחין עצומים, ויזכה להתעטר במוחין, שיורדים בליל הסדר, מתגלים במ”ט ימי הספירה, ונשלמים בספירה הקדושה של הוד שבהוד, ספירת ההלולא הנוראה של רשב”י, עד שיזכה לשער החמישים ביום מתן תורה, כשיחזור זיהרא עילאה שנעלם מאדם הראשון, החוזר בימי הספירה ושורה על שערות הראש, בבחינת כי נזר אלוקיו על ראשו, עד שיזכה שכל הזיהרא עילאה, בבחינת עומר לגולגולת תחדור לגולגלתא דרישא. (שעל כן יש להיזהר מלקצצם עד ערב שבועות, כי הם סוד התיקון שהתגלה לרבי עקיבא ככל הסודות שנתגלו ויתגלו עד סוף הדורות, שעליהם נאמר הלכה למשה מסיני – המתגלים בשלמותם ביום החמישים ביום מתן תורה, והמה יורדים במשך ימי הספירה הקדושה, המה השגות של תילי תילים, הארות המתגלות על ידי שממתיקים את עשר אלקי”ם (תלת”ל), שהם כלל כל הגבורות, שהיו צריכים תלמידי רבי עקיבא להמתיק על ידי אהבת חברים ולזכות שתתגלה להם תורה דעתיקא סתימאה בשלמותה כדי להביא את הגאולה השלמה).

רבונו של עולם, זכני להכלל בתיקון הנפלא של תלמידי רשב”י שבמסירות נפשם העילאית, שקיבלו מרבם, באהבת החברים הנפלאה שלהם, ובבטולם זה לזה בלב שלם – זכו להפוך את אש גבורתם לעמודא דנורא, עד אשר עמוד אש הקיפם בכל עת שעסקו בתורה, ותקנו בזה בשלמות את פגם תלמידי רבי עקיבא.

אנא זכני להכלל במעלתם הנפלאה של בטול הגוף לגמרי, שהרי גם הם כרבם, שזכה לרוח נשמה חיה יחידה, על ידי שנאכל גופו במערה שלוש עשרה שנה – זכו שנתבטל גופם, עלו לדרגת נשמה ונעשו כמלאכים, נשאו את נשמתם לפני כסא הכבוד של מעלה וזכו לבחינת מיתת נשיקה.

רבונו של עולם, הצילני נא מן העוון הנורא של שנאת חינם ובזוי אנשים, טהר לבי לאהבה אותך ואת כל בריותיך, ובעיקר בימים אלו ימי הספירה, בהם נספו תלמידי רבי עקיבא שפגמו בזה, והקפדת עליהם והחמרת ענשם, אף על פי שפגמם היה דק מן הדק. כי בהיותם בבחינת אי”ה, לא נכללו גבורותיהם זה בזה, ולא זכו לכלול את אור השגת התגים באותיות שהם בחינת גופים. לא זכו להמתיק הגבורות על ידי השגת ת’ל’י ת’ל’ים (אלקי”ם), ולהמשיך את אור החשמל, שנמשך מאורו של רבי עקיבא, (חשמל בא”ל-ב”ם). אנא זכנו להגיע למעלת רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום, על ידי שהעביר על מדותיו, ועל ידי זה נענה מיד, כשאמר: “אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה; אבינו מלכנו למענך רחם עלינו”. כי היה מעל כל גוף, עד שנסרק בשרו במסרקות של ברזל, ועלתה נשמתו לגנזי מרומים, ובגופו הכרית את כל החוחים, ועשה נקמה בגויים. אנא ה’ זכה את בניך רחומיך להושע בזכותו ובזכות העשרה הרוגי מלכות, וכל הקדושים הנעקדים ונשרפים בכל הדורות, שאם לאורך נלך נזכה מיד לבית מקדש של אש, וכל המדורות שקפצו לתוכם במחול – יהפכו לענני אש וכבוד.

אנא אב רחום וחנון, הבוחר בעמו ישראל באהבת עולמים. אב אוהב וחומל, המחבב כל נפש ונפש יהודית מכל יקר, המתפאר בכל אשר בשם ישראל יכונה, אפילו אם הוא מפושעי ישראל, כי מכסא הכבוד השתלשל, מה גדולה חמלתך על עמך ישראל המנסים ללכת בדרכיך, המאמינים בצדיקיך. בחמלתך גילית לצדיקים אמיתיים תקונים נפלאים, לברוא לבבות לבנים תועים, לברוא מח ולב על ידי תפילה בכוונת הלב, ועל ידי למוד תורה באהבה ובמורא. נתת בהם כח להעלות כל נשמה לשרשה, ולהמשיך לה משם הארה, עד שתחזור בתשובה שלמה. ואכן אם נסכית לעצת צדיקיך יתגלו לנו פלאותיך, יתגלו גדולות ונצורות, מול עינים טהורות, ישמע, הנשמר משמוע רע ודבור בטל, שירת המלאכים בזמר והלל, כרוזים וקולות עליונים, בנות קול מן המעונים, ואת עשרת הדברים מפי אלקים אדירים, ועל ידי שמירת הדבור, ופה נצור, נוכל לשורר לפניך, כאראליך ושרפיך. וכשאיש לא ירים ידו ורגלו מבלעדיך, כל היקום יפזז וירקד לפניך.

כי אתה גילית לנו על ידי צדיקים הנוראים רשב”י האר”י, הבעל שם טוב, ותלמידיהם, כי אך בנו תלוי תיקון כל העולם, ובאהבת חברים עילאית, נתעלה מעל כל גוף, כי אך ה”גופים מחולקים”, ואילו הנשמות הם “אחד”. יוצאות הן כולם משמך המיוחד, קשורות הן כולם בקוצו של ד’ ד’-“אחד”. וקוצו של ד’ הוא נשמת רשב”י, ובה כלולות כל נשמות הצדיקים, כל הנשמות מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות. ואם אך נכוון ב-ד ד’-אחד במסירות נפש בבטול הישות, ואף נקבל עלינו ארבע מיתות בית דין – אזי כל הבריאה תשוב מיד בתשובה ותעלה לשרשה, וכל הישות תתבטל, ועולם חדש של רוחניות יתגלה, ונשמות עשוקות יעלו מתוך הקליפה, ורשעים ומתיונים יעשו תשובה, והשוכחים צור מחצבתם יחזרו לחיק אמונת אבותם, לאבות רחומים, ושבעת הרועים, וכל הגבורות והמחלוקות יתבטלו על ידי יצחק-ישחק, שבו צפון סוד הגאולה, ההופך הגבורות לששון ולשמחה, המחוי באצבע ומראה הקב”ה בעינייהו, ואומר: “אתה ה’ אבינו גואלנו מעולם שמך”.

כי אין זולתך, ואין בלתך, ואין שום תנועה מבלעדי צדיקיך, כי אנו כולנו כעט ביד הסופר. ואם אך נמסור את ידינו לצדיק הגואל, יעשה בידינו ובמֹחנו כל אשר יחפוץ, ולב חדש יברא לנו תחת לבנו האכזר, שהוא כעמלק עמון ומואב, שהרי אף אנו בלחם ומים איננו מקדמים, לבדנו פתנו אוכלים, בביתנו ספונים, ומכל עין מסתתרים, עד שחס ושלום עשינו עין מעלה כאינה רואה, והלא “שבעה אלה עיני ה’ המה משוטטים בכל הארץ” – עינים דדכורא, “וה’ עיניו משוטטות בכל הארץ” – עינים דנוקבא.

אנא אל רחום וחנון, על ידי קדושת העינים של הצדיקים, ובפרט של הצדיק הקדוש והנורא רבי שמעון בר יוחאי, זכנו ל”על אבן אחת שבעה עינים”, עזרנו להחזיר לשרשן את עיני ה’ המשוטטות להעניש ולחבל, וישובו על ידי שמירת העינים לשבעת העינים שבאבן השתיה בבית המקדש שבירושלים, שעליה נאמר: “על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה נאום ה’ צבאות, ומשתי עוון הארץ ההיא ביום אחד, ביום ההוא, נאום ה’ צבאות, תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה”. בזכות אהבת חברים בבחינת אנן בחביבותא תליא מלתא – נזכה לשבת תחת תאנה לתקן את חטא התאנה, חטא שבירת הכלים, קטרוג הלבנה, שאי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד. כי הלא זאת מתקנים בספירת הוד שבהוד, כי אז נכללים כל הספירות זו בזו, וכל אחד זוכה לראות כל הוד והוד אשר בכל אדם ואדם, ובפרט בחבריו ובמקורביו, שבהם עיקר נסיון רוח הסערה, עד אשר נזכה ויתהפכו כל הגבורות לרחמים על ידי שירת הלויים בבית המקדש השלישי. ואז אף כהנים יהפכו ללויים, ויעסקו בעיקר בזמר ושירים, כי זו תהיה עיקר העבודה לימות המשיח – להפוך את כל הגבורות של אש וסערה ,לרוח ניחא של ששון ושמחה, ושל למוד התורה הנמשך משמן המנורה, מנורת הזהב, שבאה למתק כעס וגבורה, כי אז נזכה ל”גולה” על ראשה, ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה, ואור הלבנה יהיה כאור החמה, ואור החמה שבעתים מאור השבעה, וחמה מנרתיקה תצא, לצדיקים רפואה, ואש לרשעים, ושמש הדין תכלל ברחמים, וצדיקים יזכו לח’מ’ה’ שהיא ג’ן’ שושנים, סודות של ג”ן פרשיות יתגלו לכל הנבראים, ומתורה דעתיקא סתימאה תבורך כל התורה ויתגלו הסודות בכל אות  ותג

לכן, גואלנו, חי וקיים, האר לנו את סודות התורה ביום זה הקדוש והנורא, גלה לנו תורה דעתיקא סתימאה, ואז נזכה לגאולת עולמים, לבית מקדש של אש ממרומים.

רבונו של עולם, הן ממך לא יפלא דבר, כל יכול אתה, ולא תבצר ממך מזימה, אנא זכנו ביום זה לתורה דעתיקא סתימאה, בסוד ג”ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. כי ביום זה, שהוא “הוד שבהוד”, עת מטו רגלין ברגלין, שהוא סוד הגאולה – יכולים לזכות ולתקן את כל בחינות הרגלין, עד שכל הירידות יהפכו לעליות, וכל הכשלונות להצלחות, וכל העוונות לזכויות. כי רבי שמעון תקן את חטא שמעון, שהשליך את יוסף לבור, בשלש עשרה שנה שהיה בתוך עפר בבור, ותיקן את חטא אחיה השילוני שנכשל בתלמיד שאינו הגון בירבעם בן נבט, על ידי שהפך גופו ללפיד אש במערה, וממנו נעשה עמודא דנורא שהיה מקיף את תלמידיו יומם וליל, ומגן עליהם מפני תלמיד שאינו הגון.

אנא זכני להיות מהתלמידים ההגונים, המשתטחים על קברי צדיקים וציונים, עוסקים בתורותיהם ובמאמריהם הקדושים, הוגים בהם לילות וימים. אנא רבון העולמים, אבינו אב הרחמים, עזרני לעסוק בתורות ובמאמרים של השוכן פה התנא האדיר שבאדירים, לעסוק בכל הגילויים הנפלאים, סודות התורה של האר”י הבעל שם טוב ושאר הצדיקים. לא ימושו דבריהם מפי לעולמים, בפי יהיו שגורים ובלבי חרותים. ותן בלב רשב”י עלי רחמים, שלא ירפה ממני לא יטשני לעולמים, ויקרבני לדרכיו, ויפתח לבי בתורותיו, ויגלה לי כל רזיו וסודותיו, שזכה וזיכה את תלמידיו.

אנא אל רחום, זכני להיות מתלמידיו ההגונים אשר בדור הזה, וזכה את צאצאי ואת צאצאי כל עמך בית ישראל ללכת בדרכיו ולהימנות על תלמידיו ההגונים, זכני להכלל בנשמתו  ובנשמת האבות, ובנשמת כל שבעת הרועים וכל הצדיקים שהיו בכל הדורות, ואזכה להמתיק את כל הגבורות וכל הדמים הסוערים בקרבי והרותחים בכל רמ”ח אברי ושס”ה גידי, דמים של כעס קנאה ושנאת חינם, תאוות ומידות רעות. אנא זכני שכל הדמים הרעים האלו יזדככו בימי הספירה בתכלית הזכוך והקדושה, ויבלעו בי ויהפכו לדמים של ניחא ומרגוע, של נועם וקדושה, עד שאזכה לתקן את כל שפיכות הדמים שגרמתי בעולם על ידי הדמים הסוערים שבתוכי, אזכה לתקן את הדמים ששפכתי לאנשים צדיקים ותמימים וישרים מיום הולדי ועד היום, ולתקן את כל מה שהזקתי בכל הגלגולים. כי במעשי הרעים גרמתי לשפיכות דמים בכל העולם כולו, ובפרט בירושלים עיר הקודש בבחינת “שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר”, כי בכל זה הייתי אני האשם, ו”בשלי כל הסער הזה”, כי בכל יום ויום דם ישראל ניגר כמים בחוצות ובשוקים, ואין פוצה פה ומצפצף, “כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד”, אוי לי על חלקי המר שבכל זה. יודע אני, צורי וקוני, שאך בי האשם. כי נכשלתי במחשבות פגומות ובראיות אסורות, שהמה שורש הרע ומקור הדמים הנשפכים בכל יום ויום, אוי לי, כי אין אני עדין חש כראוי שבי האשם. כי אם נמנע אליהו הנביא שלושה ימים לבקר כדרכו את יהושע בן לוי, שזכה לאבני כדכד ולסוד הלויתן, לסוד האור שיתגלה לעתיד לבוא, בשביל אדם אחד שנטרף בתחומו במרחק שלש פרסאות – מה נענה אנן בתריהו. עתה מה אומר אני הדל, העני והאביון, המושחת מכל וכל, בעת שדם ישראל ניגר סביבותי יום יום. לפיכך בא אני לפניך בעל הרחמים וצועק, מתחנן ומבקש כפרה סליחה ומחילה על חלקי בכל זה. אנא הצל את עמך ישראל ואמור למשחית הרף, חוס ורחם, כפר ומחל לכל חטאי ועוונותי ופשעי המרובים שעברו ראשי. “כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי, צפו מים על ראשי, אמרתי נגזרתי שתני בבור תחתיות, שמני כלוא ולא אצא, נשקד עול פשעי בידו, ישתרגו עלו על צוארי, הכשילו כחי, נתנני ה’ בידי לא אוכל קום. על אלה אני בוכיה, עיני עיני יורדה מים, כי רחק ממני מנחם, משיב נפשי, היו בני שוממים, כי גבר אויב. קראתי למאהבי המה רמוני, כהני וזקני בעיר גועו”, ויד המתיונים גברה עלינו, ברוב עוונותינו, על עולל ויונק לא יחוסו, וכל מחמדי עין תחת רגליהם ירמוסו, ונשים וטף עוללים וזקנים, דמם נשפך כמים בחוצות ובשווקים, עד ש”כלו בדמעות עיני, חמרמרו מעי, נשפך לארץ כבֵדי על שבר בת עמי, בעטף עולל ויונק ברחובות קריה”.

אין מי שיבקש מידך בעדנו, אין מי שמן הצרה יחלצנו, אלא הצדיק הגנוז כאן, רעיא מהימנא ושבעת הרועים, אך הם יוכלו להצילנו מהקללה של “מהרסיך ומחריביך ממך יצאו”, כי אין מנחם לנו, כל אויבינו שמעו ששו שמחו, כי מקרבנו קמו מהרסנו ומחריבנו, וימכרו את עמנו בלא הון, בחנופה ובתרמית בעבור כבוד התדמית. אויה לי, כי אני בעצמי האשם בכל אלה, כי כל תורתי ותפילתי ומעשי הטובים – פגומים המה בנגיעות ובפניות של חנופה ופרסום. ואתה גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שהכל תלוי במעשינו אם טובים הם או רעים, והכרעת העולם בנו תלויה לכף זכות או לכף חובה.

רבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלי לתקן את כל אשר עויתי, את כל אשר פגמתי וקלקלתי, זכני לעשות תשובה שלמה, לשמור את מוחי ועיני, להגות בתורה ימי ולילותי, ולהוסיף כל יום דעת וקדושה, בבחינת “ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה”, שהרי זהו סוד ימי הספירה, המסוגלים להוריד מוחין לכל השנה, יום ליום אומר יביע, כל יום עם חכמה חדשה יופיע, בחידות ושירים, בתוספת קדושה ונגונים, כל יום עם הארה חדשה בא  לחרטה אמיתית מעומקא דליבא, עם זמר חדש של דבקות בבורא עולם, שלא היה עוד מעולם, שורש כל החכמות, שורש הדעת והתבונות, כל יום מתחדש בניגון מאור אין סוף בכח חדש ליחל ולכסוף, המבטל את כל המוחין דקטנות וכוללם יחד במוחין דגדלות.

אנא אב רחום, זכנו על ידי האור הגדול הזה, המתחדש בכל יום ויום מימי הספירה, לישוב דעת נפלא בהדרגה ובמידה, עד שנזכה לדבקות נפלאה, ולא נהיה בבחינת “יעלו שמים ירדו תהומות”, ונצא מרוח הסערה הבאה על ידי דבורים פגומים, לשון הרע ושנאת חינם, המעלה אותנו לשמים ומורידה אותנו לתהומות, לעליות חדות שלא כסדר, ואחר כך לירידות תלולות, שהרי אפילו בעת לימודי ותפילתי אני יורד מטה מטה, כי ממלאות את מוחי ולבי מחשבות של אני ואפסי עוד. אנא אל רחום וחנון, הן אתה גילית לנו שאי אפשר לשבר את הגאווה, שהיא בבחינת “אבימלך”, המרחקת מצדיק האמת, אלא אך על ידי התקרבות לצדיקים אמיתיים, שהם בבחינת “רישא דרומחא”, על ידי בחינת עומר שעורים, בבחינת “ושקיל גבבא דעמרא ומשיה במיא”, סוד הרגלין, סוד אפיקי מים, סוד ערבי נחל, רגלוהי דבר נש אנון ערבין ליה, סוד מרדכי ואסתר, בבחינת ידין ורגלין, המחאת כף וריקודין, כי אי אפשר לשבר את הגאווה, כי אם על ידי הרוח שבלב שבאה מהצדיק האמת, שהיא בבחינת רוח השמחה והריקודין, כי רק על ידי זה מתבטלת הגאווה, שהיא העבודה זרה, ומתבטלין עמה כל הדינין והחרון אף.

אנא, אבי שבשמים, הסר ממני כל הרהורי גאווה, זכני לתפילה זכה ולתורה לשם שמים, ועל ידי המחאת כף וריקודים – רגל גאווה אל תבואני, עד אשר אזכה לבחינת “רחצו רגליכם”, ל”רגלי עמדה במישור” ולבחינת “חסדי דוד הנאמנים”.

רבונו של עולם, בימי הספירה הקדושים הללו, כשעולים לבחינת עומר לגולגולת, גולגלתא דעתיק, לבחינת עמר נקא, סוד הדבקות עילאה דעילאה, עד שעולים לבחינת איה מקום כבודו, למדרגה של בקשה וחיפוש – אנא זכנו לדרוש אותך, לבקש אותך, לחפש אותך מאד מאד בכל עת ובכל מקום, זכני לשאול ולבקש את כבודך יתברך. יודע אני, כי אפילו אם אני כמו שאני, גרוע מכל, אם אך אזכה לבקש ולחפש אותך בכל עוז – תשלח ידך אלי מן החור, בפרט בימי העומר על ידי הצדיק האמת, הלובש בגדי תכלת וחור, שעליו נאמר: אתא קומץ דידכו ודחי לעשרת אלפים ככר כסף, כי על ידי עומר שעורים שמקשרים אותו לצדיק האמת אפשר לדחות את כל הגזירות בעולם, אפשר לדחות אפילו את אלה שהם בבחינת “עשרת אלפים”, שהפגם שלהם הגיע עד אריך אנפין, שהוא בבחינת רבבות. כי כל זמן שהחותמת היא של טיט, כל זמן שהפגם הוא רק במלאכים בבחינת מט”ט, כל עוד לא פגמנו עדין בשם אקיא שהוא בבחינת דום לה’, כל עוד לא נסתלקה הבושה מאתנו, ואנו מוכנים עדין להשפיל עצמנו לצדיקים שזכו לבחינה זו – אפשר עדין להמתיק את כל הגזרות שבעולם, ולבטל שפיכות דמים מישראל, ובפרט כאן על הציון הקדוש של רשב”י, שעל פתחו עומד אליהו הנביא, שזכה לרוחו של נדב ועלה ליסוד, זכה להיות מלאך הברית – מלאך סנד”ל, ולתקן את כל הגבורות של קין שהם משרשו, עד שהפכם לרכב אש וסוסי אש.

אבי שבשמים, רבון כל העולמים, האר פניך אלי וחנני, אנא זכני גם אני אבי, בימים אלה לתקן את שורש קין, שורש הגבורות הסוערים ורותחים בי ואינם נותנים לי השב את רוחי, עד שיתהפך הפשתן שורש הגבורות (עשר פעמים אלקי”ם=לפשת”ן) – ל”פארי פשתים יהיו על ראשם, ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם”, וכל הגבורות יהפכו לעטרות על ראשנו וללבושי רחמים, שיקיפו את גופותינו בבית מקדש של אש משמים, ואש תכלל במים, והמים יזהירו באור יקרות, כאבני כדכד ואבנים יקרות, וכל ערי יהודה יאירו כמרגליות ופנינים, וירושלים תהיה מעולפת ספירים.

רבונו של עולם, רבונא דעלמא כולא, מי כמוך אב הרחמים, מי כמוך מרבה להיטיב, מי כמוך רב להושיע, רב סליחות ובעל הרחמים. בימים קדושים אלו, שהם ימי הספירה ובפרט ביום זה של ההלולא הקדוש, אנא עשה למענך וסלח לנו, מחל לנו, כפר לנו. רבונו של עולם, רחם עלי ועל כל עם ישראל בימים אלו, שנסתלקו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, הסר מאתנו את הדינים הקשים השורים עלינו בימי דין אלו, שהרי גם עכשיו בימינו נשחטים ונטבחים מידי יום ביומו יהודים כשרים ותמימים ההולכים לפי תומם, אנא טהר ומרק את עוונותי הגורמים לכל ההרג והאובדן הזה. שהרי אף אני שופך את דמם של אנשים כשרים וצדיקים ממני, “ובאו בנים עד משבר וכח אין ללידה”. אנא רחם עלי, מלא רחמים, ברחמים גדולים ונפלאים, הידועים רק לך, בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, בזכותו ובצדקתו הוציאני מכל המקומות שירדתי אליהם והשיבני אליך בלב שלם באמת ובתמים, ואזכה מחדש ליחד ולחבר את כל מ”ט הספירות הקדושות, שהם שורש כל המוחין לכל השנה ולכל החיים, אנא חמול עלי בחסדיך והורני את דרכיך, וזכני לאחוז במידותיך הקדושות ובדרכי טובך ורחמיך, הנמשכים משלש עשרה מידות של רחמים. שאתה מתנהג בהם עם כל בריותיך, עד שאזכה גם אנכי ללכת בדרכיך ולרחם על בריותיך ברחמנות אמיתית, בכל מיני רחמנות הכלולים בשלש עשרה מידות של רחמים, ואזכה להיות טוב לכל, אזכה להשפיע צדקה וטוב וחסד לכל ההולכים בדרכיך, לעניים הגונים באמת, באופן שאזכה בימים אלו לעורר את כל רחמיך הנמשכים ממ”ט ימי הספירה, שהם כנגד מ”ט פנים שהתורה נדרשת בהם, הנמשכים משלש עשרה מידותיך הטובות, הקדושות והטהורות. אזכה לעורר רחמיך עלי ועל כל ישראל לסלוח לנו ביום הקדוש הזה, שהרי נאמר: מיתתם של צדיקים מכפרת כביום הכיפורים. אנא מחול לי ביום זה על כל עוונותי וכל עוונות עמך בית ישראל, הוציאנו מהגלות המרה הזו ופדנו מיד המתיוונים, שהפקירו את רוחנו נפשנו וגופנו לעוף השמים ולחיתו ארץ. הסר מאתנו את הרעה הקשה הזאת בזכות התשובה שאעשה, כי הרי מחמת עוונותי הרבים שעלו והשתרגו על צוארנו – פקדתנו הצרה הגדולה הזאת.

אנא שמרני והצילני מעתה מכל מיני חטאים עוונות ופשעים בשוגג במזיד באונס וברצון, והשיבני אליך בתשובה שלמה, עד אשר אזכה להיות כרצונך הטוב באמת ובתמים, אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם, ותהיה בעזרי ותושיעני שאזכה לזכות גם אחרים, שילכו בדרכיך הקדושים ויאחזו בדרכי טובך ורחמיך לרחם על הבריות בכל מיני רחמנות וחסד, הכלולים בשלוש עשרה מידות של רחמים, ויקוים בי מקרא שכתוב: “אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו”.

מלא רחמים, אתה יודע כמה רחוק אני מרחמנות אמיתית, כמה רחוק אני מלרחם על הבריות כראוי, כי עני ואביון אנכי, דל ונשחת, ולא זכיתי לרחם על הבריות ולגמול עימהם חסד אפילו חלק מאלף ומרבבה מהראוי לרחם עליהם, ולא עוד אלא התאכזרתי עליהם בכל מיני אכזריות והתעלמתי מהם ומצרכיהם בתכלית ההעלם ועברתי על “לא תוכל להתעלם”, וכבר נשחתה אצלי אפילו הרחמנות הטבעית, שנטעת בי מיום היוולדי, מרוב עכירות דעתי ומעשי המקולקלים, ועתה מאין יבוא עזרי. לכן תמכתי יתדותי בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, שלא תשיבני ריקם מלפניך, תחזיר לי את מידת הרחמנות ותעזור לי לתקן את כל אשר שגיתי קלקלתי והשחתתי.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו, למענך עשה ולא לנו, ראה עמדינו דלים וריקים, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, לא כרעותינו תגמול לנו, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאד, ואין לנו כח לעורר רחמנותך עלינו לא על ידי תפילתנו ולא על ידי רחמנותנו על אחרים, אנא רחם עלינו, מלא רחמים, והעבר פשעינו וחטאינו מנגד עיניך, ומחל וסלח וכפר לנו על כל קלקולינו הרבים, ולא יהיה נשאר מהם שום רושם כלל, רק הפוך אותם לטובה, באופן שיהפכו כל כשלונותינו לכלים של לב נשבר ונדכה, למען נוכל לקבל את אורך רוחך האין סופי, וכל עוונותינו יהפכו לזכויות, כנאמר: “ביום ההוא יבוקש את עוון ישראל ואיננו”, כאילו עשינו תשובה שלמה ממש, כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך, כי על רחמיך הרבים, שנתגלו בעולם בכח וזכות הצדיקים האמתיים, אשר המשיכו דרכי טובך ורחמיך בעולם, וגילו לנו שאין סוף לחסדיך, אין קץ לרחמיך, ובכל מצב ומצב אתה מוכן לרחם עלינו מחדש, כאילו נולדנו עכשיו. כי בכחם הגדול והנורא בטחנו, לבוא אליך, ולהשתטח מול הדרת קדשך, ולהתחנן לאין סוף רחמיך, ואתה הטוב בעיניך עשה, “כי אנחנו החומר, ואתה יוצרנו, ומעשה ידך כולנו. זכור רחמיך ה’ וחסדיך, כי מעולם המה, אל תזכור לנו עוונות ראשונים, מהר יקדמונו רחמיך, כי דלונו מאד, אתה ה’ לא תכלא רחמיך ממני, חסדך ואמיתך תמיד יצרוני, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי”.

רבונו של עולם, זכני לדיבור דקדושה, למדרגת אדם דקדושה באמת, זכני לעלות בכל פעם ופעם מדרגה לדרגה, עד שאזכה לעלות ולהיכלל בבחינת אדם העליון, ששכינה מדברת מתוך גרונו. זכני לכל זה בזכות הצדיק הקדוש והנורא, בזכות רשב”י השוכן פה, שזכה למדרגת אדם דקדושה באמת, ועליו נאמר: “נעשה אדם”. אמנם הקשיתי לשאול, אבל לפי גודל רחמיך וחנינותיך, אין שום דבר רחוק וקשה לפניך, כי באמת ידעתי אשר לפי שפלות פחיתות מדרגתי אין לי פה לדבר ולבקש אפילו על דבר קטן שבקטנים, ואין שום דבר קדושה שבעולם, אשר לא יהיה עצום ונשגב מרומם ומרוחק ממני בתכלית הריחוק, אשר אי אפשר לבאר. אבל כבר שמענו מרחוק גדולתך ורוממותך, רחמיך וחסדיך הרבים בלי ערך ושיעור, ומעט מהרבה ראיתי בעיני, על כן אני מלא תקוה ויש לי פתחון פה לשאול ולבקש אפילו על המדרגה הגדולה שבגדולות. כי אין דבר נמנע ממך, ולא ייפלא ממך דבר, הן כל תוכל, ולא תבצר ממך מזימה, ובשביל זה בלבד בראת עולמך – להראות טובך ורחמיך וחסדיך לכל החפצים ומשתוקקים לקבלם.

רבונו של עולם, חוס ורחם על דל ואביון, נחות ובזוי כמוני, כי כל מה שאני רחוק וחייב ביותר – יתגלה ביותר, על ידי זה דייקא, רוב טובך חסדיך וחנינותיך, כי זוהי עיקר גדולתך, כי לא יתגלו נוראות נפלאות טובך וגודל חסדיך, על ידי שאתה גומל חסד וטוב לראויים לכך, לצדיקים אמיתיים העובדים אותך באמת כל ימי חייהם במסירות נפש באמת, כי הם זוכים למה שזוכים על ידי מעשיהם הטובים. אבל באיש כמוני יתגלו דרכי טובך וחסדיך באור גדול ונורא. ורחמנותיך וחנינותיך הנוראים והנפלאים, הנשגבים מכל השכליות בלי שעור וערך ומספר, יתגלו דייקא כשתקרב אליך מרוחק פגום וחייב כמוני. “בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי, שמח נפש עבדך, כי אליך ה’ נפשי אשא, אגילה ואשמחה בחסדך, אשר ראית את עניי, ידעת בצרות נפשי, תשמיעני ששון ושמחה, תגלנה עצמות דיכית. השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני, וישמחו כל חוסי בך, לעולם ירננו, ותסך עלימו, ויעלצו בך אוהבי שמך, אשמחה ואעלצה בך, אזמרה שמך עליון, תודיעני אורח חיים, שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח, בה’ תתהלל נפשי, ישמעו ענווים וישמחו, ירונו וישמחו חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל ה’, החפץ שלום עבדו, ישישו וישמחו בך כל מבקשיך, יאמרו תמיד יגדל ה’ אוהבי תשועתך, וצדיקים ישמחו ויעלצו לפני אלקים וישישו בשמחה, הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך, שבענו בבקר חסדך, ונרננה ונשמחה בכל ימינו, שמחנו כימות עיניתנו, שנות ראינו רעה, ישמחו השמים ותגל הארץ, ויאמרו בגויים ה’ מלך, עבדו את ה’ בשמחה, בואו לפניו ברננה, יערב עליו שיחי, אנכי אשמח בה’, התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי ה’, זכני ה’, ברצון עמך, פקדני בישועתך לראות בטובת בחיריך, לשמוח בשמחת גוייך להתהלל עם נחלתך, יראו ישרים וישמחו, וכל עולה קפצה פיה, יקללו המה ואתה תברך, קמו ויבושו, ועבדך ישמח, יראיך יראוני וישמחו כי לדברך ייחלתי. ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם.”

רבונו של עולם, מלא רחמים, אדון השמחה והחדוה אשר השמחה במעונך, ואין לפניך שום עצבות כלל, ככתוב: “הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו”, זכני ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים להיות בשמחה תמיד, כאשר גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, ששמחה היא סטרא דקדושה, ועצבות ומרה שחורה היא סטרא אחרא, והקדוש ברוך הוא שונא אותה ביותר, וכל קדושת איש הישראלי היא על ידי שמחה דייקא, וכל ההתרחקות שלנו ממך וכל התגברות התאוות הכל על ידי עצבות ומרה שחורה. אבל הן אתה ידעת כמה פגמתי בשמחה וכמה אני רחוק ממנה, כי פגמתי וקלקלתי הרבה מאד. על כן באתי לפניך, מלא רחמים, ביום קדוש ונורא זה בזכות התנא האלקי, רבי שמעון בר יוחאי, שהוא שמחתם של כל ישראל, הממשיך שמחה על כולנו, שתהיה בעזרי ותשמחני בישועתך ותאיר בי ותגלה לי דרכי עצותיך האמיתיות ותורני ותלמדני להיות בשמחה תמיד בזכות הצדיק הקדוש והנורא השוכן פה, אשר הורה לנו, שרק על ידי שמחה אפשר להמתיק את הדין ולבטל כל גזרה רעה, עד שאזכה להפוך כל מיני יגון ואנחה לששון ולשמחה, ולא יהיה שום כח לסטרא אחרא להכניס בי איזה יגון ואנחה חס ושלום  אפילו כל שהוא, אלא אדרבא, אזכה בכל עת להתחזק ולהתגבר בשמחה גדולה כל כך, ולא אניח לעצבות וליגון ולאנחה לאחוז בי כל, רק את כל העצבות היגון והאנחה חס ושלום שרוצים להכניס בי בגלל ריבוי החטאים והפשעים והעוונות העצומים שעשיתי ופגמתי הרבה מאד בלי שיעור – אזכה להפוך לשמחה, כי אף על פי כן, חמל עלי השם יתברך ושם נפשי בחיים ולא נתן למוט רגלי וזכני להיות בכלל ישראל, ולא עשני גוי וזיכני לקיים כל יום ויום מצוות גדולות ועצומות, להתעטף בציצית ולהניח תפילין, לקרוא קריאת שמע ולקבל שבת ויום טוב, לשמוע קול שופר בראש השנה ולצום ביום הכיפורים, לישב בסוכה וליטול ארבעה מינים, לאכול מצה בפסח ולספור ספירת העומר. בפרט המצוה הקדושה והנוראה הזו, שאין לנו שום מח ושכל לשער את ערכה וגדולתה, לבוא על הציון הקדוש ולהתפלל במקום נורא וקדוש זה ולבקש בזכות הצדיק רחמים לפני קוני יוצרי ובוראי, אשר אפילו הפחות שבפחותים והקל שבקלים, הזוכה לבוא לציון הקדוש הזה ולבקש רחמים בזכות הצדיק השוכן כאן, מעומקא דלבא באמת, ולהתחנן על נפשו באמת, שיזכה לשוב בתשובה שלמה באמת – תקבל בודאי את תפילתו ותשובתו. מה רב טובך אשר עשית עמנו, “מה יקר חסדך אלקים, רבות עשית אתה ה’ אלקי, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו, אין ערוך אליך, אגידה ואדברה עצמו מספר, כי לא בקשתי אבטח, וחרבי לא תושיעני, כי הושעתנו מצרינו, ומשנאינו הבישות”, מה גדלו ומה רבו, מה עצמו רחמיך וחסדיך עלינו, שהרי הכתרת אותנו בכתרים קדושים כאלו, במצוות נפלאות כאלה, ועל אף תוקף גלותנו ועוצם התרחקותנו ממך על ידי ריבוי פשעינו נגדך – עדין אהבתך קשורה בנו, ואתה מזכה גם אותי לעשות כמה מצוות בכל יום ויום, ובודאי ראוי לי להגדיל השמחה בכל עת, ולהפוך כל היגון והאנחה לשמחה, כי אדרבא זוהי שמחתי, שמרוחק ופגום וחוטא כמוני, יזכה לגעת בדברים קדושים ונוראים כאלה, אשר עליהם עלינו לשיר בשירה וריקודים יומם ולילה.

ויש אומרים שמירון היא קָדש, עיר מקלט עיר של הלויים, אשר בשירתם וזמרתם היו מחזירים את כולם בתשובה. זכו להחיות מחדש אף רוצח בשוגג, אשר אבדה חיותו ונכרת משרשו, על ידי שירים ומחולות, אשר מהם כל מחילת העוונות. על ידי שירת אמונה חדשים לבקרים, המשיכו נשמות חדשות לנידחים ושבורים, ובאהבתם ודבקותם בבורא, קרבו אליו כל שוגה וחוטא, לכך נבחרו עריהם להשיב נפשות נידחות. אנא, זכנו בזכות מי-רון והשוכן בה, לגיל ולרון, ולבטל כל חרון, מתוך רֵעות ואחוה, ותשובה מאהבה.

על כן, רשב”י, באתי לציונך הקדוש והנורא כדי שתשיב נפשי בנשמה חדשה, ואת כל הבאים על ציונך והמטלטלים עצמם לחסות בצלך, אנא הושע את כולם בזכויותיך והפח בהם נשמה חדשה, הן אתה תוכל להפוך לגן רווה את כל מאמיניך, עצמותם החלץ, וכדשא תפרחנה, וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, כן תשפיע מרוחך עלינו, ואז יבקע כשחר אורנו, וארוכתנו מהרה תצמח, והלך לפנינו צדקך, כבוד ה’ יאספנו, אז נקרא וה’ יענה, נשווע ויאמר הנני, וזרח בחשך אורנו, ותרון נפשנו, ויגל לבנו, כי אפלתנו תאיר כצהרים בנשמות חדשות ומחודשות בכפלים. על כן אתאמץ מעתה מאד ואתחזק בשמחה, ולא אתן מעתה לשום עצבות ויאוש לגעת בי, ואומר ללבי – אדרבא, זוהי שמחתי חדוותי מעוזי, כי בטחתי בצור ישעי, שלא יעזבני לעולם ועד, בזכות צדיקי אמת, אשר גילו שבעים תיקונים, יקרים מפז ומפנינים, שיש בהם להושיע הנשמות הנידחות, ואף אותי המרוחק מכל, שהרי זוכה גם אני לבוא על  ציון רשב”י ולגעת בקדושה נוראה שכזו. מי יתן ויגיעו מעשי למעשה אבותי, ואזכה לגעת בזכויותיהם אף נגיעה קלה שבקלות, הקיצותי ועודי עמך, ועדין אני מאמין שיש תקוה גם לחוטא ופושע כמוני  הנס לעיר מקלט, לציון הרשב”י. ובכל עת שאני לדודי – דודי לי, כי אחזתיו ולא ארפנו, אבקשנו גם אמצאנו, לא ארפה ממך רשב”י לעולם ועד, וכל עוד נשמתי בקרבי, תורתך לא תמוש מפי, עד שאזכה לשמחה עליונה שבעליונות כאחד מבני עליה, ותעלה ותשגה שמחתי עוד ועוד כאחד מן האבות, עד אשר יסור ממני כל שמץ של יגון ואנחה, ותתבטל ממני העצבות בביטול עולם על ידי שמחה וחדוה נוראה, עד שאזכה לעשות את כל המצוות בשמחה רבה וחדוה גדולה עצומה.

אבי שבשמים, בזכות השמחה הזאת שובה אלי בהמון רחמיך, ותבנה את חרבותי, שובה אלי ובנה היכלי, ויעמוד ארמוני על כנו, ושכלי על מכונו, ודעתי על משפטו ישב, ישובו אלי כל חלקי נשמתי בקדושה אמיתית ובטהרה גדולה באמת ובאמונה שלמה, בששון ובשמחה שאינם פוסקים לנצח. בזכות רשב”י אזכה לעלות חיש קל מהרה ממעלה למעלה ומדרגה לדרגה, עד שאזכה ברחמיך לכל התשעה היכלין עילאין שגילה רשב”י, דלאו אנון נהורין ולא רוחין ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין ולא מתידעין – כי כל השתוקקות רוחי ונשמתי יומם ולילה היא לאלו ההיכלין, שהרי לכן נוצרתי, לזכות להיכלין שהם למעלה מכל שורש ורעיון, אשר לא יכילן שום שכל והיגיון. “צמאה נפשי לאלקים לקל חי, מתי אבוא ואראה פני אלקים, מה ידידות משכנותיך, ה’ צבאות, נכספה גם כלתה נפשי לחצרות ה’, לבי ובשרי ירננו אל קל חי”, עד שאזכה גם בעולם הזה בעודי בחיי לדעת ולהכיר אותך באמת, ואזכה לעלות לכל המדרגות העליונות של הקדושה עד תכלית מדרגה העליונה, לכל מה שאפשר לאיש הישראלי לעלות ולהשיג בעולם הזה עד תכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי לכך ירדה הנשמה בזה העולם מרום המעלות, לעלות לצור מחצבתה, ואף למעלה משורש בריאתה, למעלה למעלה, ביתר שאת וביתר עוז.

רבונו של עולם, זכנו להתרומם ולהתעלות בימי הספירה, שהם הכנה לשבועות ל”ויחן ישראל” כאיש אחד בלב אחד, כבעת אשר זכו ל”מראה כבוד ה’ כאש אוכלת בראש ההר”. נזכה למדרגתם הנפלאה של נשיאת חן וההתבטלות איש בפני רעהו בלב שלם, שהפכה את כל גבורותיהם לאש להבה, לקולות וברקים ולקול שופר, כי ככל שביטולם הלך וגדל – כן שמעו את קול השופר ההולך וחזק, עד שנשמעו עשרת הדברות מסוף העולם ועד סופו, “וכל העם רואים את הקולות”, כי הם קולות הנשמות הנכללות זו בזו. ובכל דיבור פרחו כל הנשמות, בבחינת האחים שפרחה נשמתם מרוב ערגה וביטול, בעת שראו את יוסף, כי התגלה להם אור אין סוף, אור יוסף נועם עליון. כן תזכנו גם אנו, אבינו, גם עתה בבואנו אל הציון הקדוש, כי היה ראוי שתפרחנה נשמותינו כבעשרת הדברות, כי על ידי הציון הקדוש נשמעים הדברות, וקולם הולך מסוף העולם ועד סופו. כי היה ראוי להיות כל היום בערגה לאין סוף, לאור הצדיק המאיר מסוף העולם ועד סופו, היה ראוי לכסוף ולערוג עד כלות הנפש והגוף, עד שלא נדע מעצמנו, לא נדע מרוחנו ונשמתנו, ונעלה למעלה מכל נשמתין לעולמות נכספים נערגים ונעלמים, המתגלים בימי הספירה הקדושים, שהם בבחינת חול המועד, אשר פסח לפניהם ושבועות מאחריהם, ובפרט ביום הזה, שהוא ספירת הוד שבהוד, יום ההילולא של רשב”י, אשר זכה ל”יחידה” בתכלית מעלה העליונה.

אבינו, אל קדוש ונורא, נשגב טמיר נעלה, אנא זכנו גם אנו, להגיע לדרגה קדושה זו של יחידה, לדרגת הצדיקים שזכו ליחידה בתכלית מעלה העליונה, למען נדע שאין בלתך, אפס זולתך, ואתה יחיד בעולם כולו, ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, לעשות מטוב ועד רע. זכנו לעבוד אותך במסירות נפש עילאית כרשב”י הקדוש, עד שנגיע לביטול כל ההרגשות והישות, ונכלל באור האין סוף בתכלית השלמות, ויוכללו עשרה אקי”א בעשרה מ”ה, שהם סוד שפלות דשפלות ביטול של ביטול.  נזכה להכלל איש בחברו בתכלית הבטול והשפלות, עד שנזכה למקבלין דין מן דין, ויאירו לנו כל המוחין אשר בחברינו, נזכה להיכלל ברשב”י ובצדיקים הכלולים מששים ריבוא נשמות, שזכו לכל הששים ריבוא מוחין, וקיבלו על ידי זה תורה מפי הגבורה, ושמעו בכל יום ויום את עשרת הדברות ואת קול השופר ההולך וחזק מאד, היוצא מגופא שפירא, כי בטלו כל האהבות הרעות, וזכו לשלהובין דרחימותא. ביטלו את השאור שבלב, החוקר אחרי תלמידי חכמים וצדיקי הדור, בבחינת חלק לבם לומר זה נאה וזה לא נאה.

אנא אל רחום וחנון, גלה לנו את אור העינים, של דוד יפה עינים, המתגלה באור לארבעה עשר (גימטריא דוד), והולך ואור בכל ימי הספירה עד נכון היום, עד שמגיעים לל”ג בעומר, שהוא בחינת “ג”ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך”, ואז מתלהב הלב בשלהובין דרחימותא, עד שהופך ללב בשר, השומע את “קול השופר הולך וחזק מאד”, בבחינת מתן תורה בחג השבועות, שזוכין לה לאחר ל”ג בעומר, אשר בו התגלות סתרי תורה על ידי הצדיק האמת. אנא זכנו בזכות תורת רשב”י לצאת מן הגלות המרה – “בהאי חיבורא דאיהו ספר הזהר יפקון מן גלותא”. ובזכות התנא רבי שמעון, הרמוז בפסוק: “ע’יר ו’קדיש מ’ן ש’מיא נ’חית”, נזכה להתגלות תורה דעתיקא סתימאה, ויתגלה משיח בן דוד, “חכלילי עינים מיין, ולבן שינים מחלב, יפה עינים וטוב רואי”, הרואה בשפלותו, רק את הנקודות הטובות שבכל אחד ואחד, ומביא בעינו היפה את הגאולה השלמה.

רבונו של עולם, מלא רחמים, עומד אני לפניך באימה וביראה, ביום בו נשמת רשב”י מתנשאת להיכלות עליונים ולעולמות חדשים, ומבקש ומתחנן לפניך, החונן והנותן לאנוש בינה, אנא האר לנו את תורתו הקדושה של רבי שמעון בר יוחאי, פתח מוחנו ולבנו לסתרי תורתו, אשר בכוחם ירה חצים בנחש תתאה ובנחש עילאה, בנחש תתאה, הנאחז במלכות דמלכות, המורידנו לשאול תחתיות ומתחתיו, ובנחש עילאה, הנאחז בבינה דמלכות, בבחינת “ואת מקדש ה’ טמא”, אשר על ידו נחרב הבית.

אבינו אב הרחמן, כשם שהורדת את נשמת רשב”י אחר החורבן כדי שתמשיך לנו את תיקוני הגאולה, כן תאיר עלינו בחסדיך גם עתה בגלותנו המרה את התיקונים האלה הנמשכים בימי הספירה. כי בימים אלו יורה רשב”י בסטרא אחרא, בקשת בגירא, בקירטא ברומחא, עד שנשלמים ימי הספירה, ואז “סוס ורוכבו רמה בי”ם”. וכשנשלמים חמישים ימי הספירה, מתבטלת הסטרא אחרא, וזוכין לראות את המרכבה העליונה ולשמוע את עשרת הדברות.

אנת הא מארי דקירטא (בעל המקלעת), דרעיא דאזיל בעאנא בגין דובין זאבין וחיון בישין, דקא אתין למיכל עאנא. קום נטיל קירטא בידך, אנת הוא קירטא קדישא דקודשא בריך הוא, דבה אזריקו תלת אבנין קדישין אבנין יקירין, דאנון תלת אבהן, אנת הוא דאתמר עלך: “אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה”, ואנת הוא דאתמר עלך: “האבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים”, הרי הוא הזוהר הקדוש, שהוא אבן פינה לכל ספר שבעולם. ועלך אתמר: אבנא די מחת לצלמא, והות לטור רב ומלאת כל ארעא, עלך אתאמר: “והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים”, המשכילים – אלו שיודעים לזרקא לה להאי אבנא, עד יפלח חץ כבדו של אותו חויא עלאה ותתאה, ומאן דקטין לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא, דאיהי בת יחידה. וההוא אבנא מטא לאתר, דלית מאן דידע אתרהא, ומלאכין קדישין שאלין בגינה: איה מקום כבודו להעריצו, דלית מאן דידע מקומה, ואף על גב דאיהי זעירא לתתא – לעלא לית לה סוף, מאן יכיל לאגחא קרבא באתר דאנת תמן, באבנא זעירא דזריקת אזדעזעו רקיעין עד אין סוף, ומלאכין עד אין תכלית, וכל מארי מתיבתא כולהו אזדעזעו, וכי באבנא זעירא כוליה האי, כל שכן כד נחית רבי שמעון בסיפא ורומחא – וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך, שנאמר עליהן: “רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם”, דאיהי קריאת שמע וברך שם. דאיתנהו בהון מ”ט אתוון לקבל מ”ט ימי ספירת העומר, ותרי שמע ישראל דאית בהון חמשין אתון – כנגד חגא דשבועיא.

קום רבי שמעון, זריז גרמך במאני קרבא דילך, בגירא ובקשתא, בקירטא, ברומחא ובסיפא, דהא כל עלמין עילאין ותתאין, מלאכי עילאין ועילאין דעילאין וכל מארי מתיבתא בסעדך, כי עליך נאמר: “ויקח דוד חמישה חלוקי נחל אבנין מן הנחל”, דאנון: הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. בהוד שבהוד, דאיהו יומא דהלולא דילך – וביה אנת משבח לקודשא בריך הוא, ואמרת “לך ה’ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד”, ואת נטיל לון מן נחלא, דאיהו יסוד חי עלמין, וכדאנת תשוי לון בקירטא, דאיהי מלכותא קדישא – אתעבידו חד, וטבע במצחא דפלשתאה וקטיל לה. אנון חמש אבנין – דאתוון “שמע ישראל ה’ אלקינו ה'”, וכד שוי לן בקירטא, דאיהו שפה דילך, צריך למעבד לון כולהו “אחד”. בהון קוב”ה נצח כל אומין דעלמא, ואז יקוים הפסוק: “כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה’ ולעבדו שכם אחד”, ואז עתידין כל אומין דעלמא להשתעבדא תחות ידיהו דמלכא משיחא ולאמלכא ליה לקודשא בריך הוא עליהון, כמו שנאמר: “ומלכותו בכל משלה”.

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכנו לגלות את סתרי התורה הנמצאים בנשמתו של כל יהודי ויהודי, ועל ידי זה יתגלו כל סתרי אוריתא, עד אשר נהיה בבחינת “ונחנו מה”, בבחינת “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה”, עד שנזכה כמשה רעיא מהימנא לשמוע ולהשמיע את עשרת הדברות. בזכות שלמות היראה והבושה, בבחינת “בראשית” יר”א בש”ת, למעלת החיפוש והביקוש של משה, בבחינת “איה מקום כבודו”, כאשר חיפש תמיד אחר כבודך, הנעלם בכל העולמות, והטמון והצפון בלבו של כל יהודי ויהודי, עד שזכה לשמוע ולראות, להשמיע ולהראות את הקולות והברקים, האש והלפידים, הבוקעים מכל נשמה ונשמה.

רבונו של עולם, הגומל לחייבים טובות, זכני להידבק במעלת רבי שמעון ותלמידיו, שאש הקיפתן מעצמת האהבה והאחוה שביניהם, מאור החדוה והשמחה באהבתם איש את רעהו, על ידי שעמלו והתיגעו למצוא את סתרי התורה שבכל אחד ואחד, עד שנתגלתה להם נשמת רב המנונא סבא. והעיד עליהם רשב”י, שהתגלו להם סודות שלא נתגלו מזמן מעמד הר סיני, והיה לפלא בעיניו כיצד לא נשרפו. זקיף ידו על רישיה ואמר: ומה רב המנונא סבא, נהירו דאוריתא, זכיתון אתון למחמי אפין באפין, ולא זכינא ביה, עד שקרא להם פניאל, כמו שכתוב: “כי ראיתי אלקים פנים אל פנים”. והודיע להם רב המנונא סבא את סוד תחיית המתים, מלכות דאדם קדמון, כד מטו רגלין ברגלין, סוד מלכות במלכות, דלית בה חיין כלל. כי לפני גמר התיקון אי אפשר להמשיך שום הארה לשם, רק כשתתגלה יחידה דיחידה, ואף על פי כן זכו רבי אלעזר ורבי אבא להתגלות שכזאת, כי זכו להמשיך הארה מיחידה דיחידה עד מלכות דמלכות.

אנא רחום וחנון, זכנו ביום זה, שהוא שלושים ושלושה יום מיום תלייתו של המן – לקבל מוחין דדכורא של זעיר אנפין, וכעבור עוד שלושים ושלושה יום בכ”ג סיון לקבל גם מוחין דנוקבא של ספירת המלכות, כי ביום זה ביטלה אסתר המלכה את רעת המן האגגי וביום זה שומעת כנסת ישראל בת קול: “ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך”. כי אז נשלמים המוחין דכורא ודנוקבא, ואין כבר לסטרא אחרא שום שליטה, “כי נפל פחד היהודים עליהם”, נשלמו כל המוחין על ידי הצדיק, ה”דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו”.

אנא זכנו במוחין האלו לזכות להארת הצדיק השוכן פה, המקשר ומחבר בכל עת את “איה מקום כבודו” עם “מלוא כל הארץ כבודו”, ומתקן בכך את פגם תלמידי רבי עקיבא, שבחינת איה העלימה מהם סתרי תורה, שהם גדולתו הפנימית של כל אחד ואחד. אנא זכנו גם אנו לתקן פגם זה בשלמות, ולגלות את סתרי התורה שבכל יהודי ויהודי, עד שנהיה ראויים להתגלות כל סודות הבריאה, מיתוש קטן ועד ליש גיבור בבהמה, ויהיו נהירים בפנינו סודות הזוהר והעץ חיים ושאר סודות טמירים ונעלמים, שעדין לא נתגלו לשום אדם בעולם, שכולם הם בבחינת כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש ניתן למשה בסיני, סודות המתגלים רק על ידי גילוי פנימיות סתרי התורה הנמצאים בכל יהודי ויהודי.

רבונו של עולם, זכני לדבוק בצדיקים אמיתיים כרשב”י, אשר בכוחו לא תשכח תורה מפינו לעולם (כי’ לא’ תשכח’ מפי’ זרעו’). כי גילוייו העצומים וסודותיו הטמירים חודרים לעומק נשמתו של כל יהודי באשר הוא שם, מחממים את לבו, מרוממים את נשמתו, ונוצרים אותו ביהדותו ובקדושתו.

זכני להתחמם באורם של קדושי עליון כרשב”י, שנשמתו אש להבה, חצובה מספירת הבינה, בסוד משה רעיא מהימנא (אשר זכה להתגלמות משה באופן שלא זכה תנא כדוגמתו). זכה רשב”י, שקול תורתו היה הולך ובוקע את כל הרקיעים ומשבר את כל המסכים, מכרית את כל הקוצים ומבטל את כל הדינים. ריחות גן עדן של נועם אמרים התפשטו על פני שחקים, עד שהגיעו לעתיק יומין. מלאכי מעלה מפניו נשתתקו, ומלומר שירה פסקו, בעת השמיע תורותיו, בעת בקעו למעלה סודותיו, כל הבריאה זהרה בזהרו, ונתעוררה מעצמת קדושתו, אפילו עופות השמים נעורו כמתרדמה, והיו דובבות חכמה. פניו היו מאירות כשמש בזהרה, ומקיפו היה תדיר עמודא דנורא. רשב”י הוא ארי שבאריות ולא כשאר אריות. “אריה שאג מי לא יירא”. בשאגת תפילותיו בטל כל גזרה, ללא צום ותענית, מתוך שמחה ודבקות עילאית.

רבונו של עולם, מלא רחמים, סייע לצדיקי האמת במלחמתם ובמאבקם עם המקטרגים. הן אתה יודע את עוצם המלחמה הנטושה מימי הפסח ועד חג השבועות, בין צדיקי אמת לבין מחנות הס”מ וכל חילותיהם, הרוצים להעלים את תפילות ישראל שנפגמו בחטאים ובהרהורים זרים, ואילו הצדיקים עמלים להפכם לכלים נפלאים, שעל ידיהם תוכל להיות נתינת התורה מחדש, וכל אחד ואחד יוכל לשמוע שוב את עשרת הדברות. אנא אל רחום וחנון, סייע להם ללקט את הנקודות הזכות והטהורות המפוזרות בין כל תפילות ישראל לקומה שלמה, ויבנו מהם את בית המקדש, כאשר הקים ובנה משה את המשכן. אנא זכה אותנו לסוד הסולם שנתבשר בו יעקב בחלומו, כאשר ראה מלאכי זכות נלחמים כנגד מלאכי חובה להעלות את תפילות הדור, ותפילות עולות ומתקבלות ותפילות נידחות ונופלות, עד אשר ה’ ניצב עליו, ובישרו שהוא עצמו עתיד בעוד עשרים שנה לזכות לכ”ף, לכתר ההויה, לנשמה מכתר בזעיר אנפין, והוא עצמו יזכה להאבק ולהלחם עם הס”מ ולהעלות את תפילות דורו וכל הדורות, שעדין לא זכו לעלות לשרשן ולפעול את פעולתן.

רבונו של עולם, עושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר, אתה עשית עמנו חסד נפלא, וצוית על רשב”י להתגלות ולחבר את ספר הזוהר הקדוש, כדי שנהגה בו יומם ולילה, ונדע שהוא צדיק הדור המעלה את תפילות החוסים בו ותורתיהם לשרשן, מטהרן ומזככן מכל סיג ופגם. ועתה, קל מלא רחמים, רחום וחנון, נתת לנו שלושים ושלושה יום מפסח ועד יום ההלולא הקדוש של רשב”י, שהם שלושים ושלושה ימי טהרת היולדת, אחרי שזכינו להולדת המוחין בליל הסדר לכל השנה כולה, וצוית לנו “שלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה”, לטהרנו ולזככנו מכל סיג ופגם ולהוציאנו מכל הזוהמות והטומאות, כדי שהמוחין שקיבלנו בליל הסדר יוכלו להתישב בדעתנו ולהתפשט בכל רמ”ח אברינו ושס”ה גידנו. כי אין הם מתישבים במח ומתפשטים בכל אברי הגוף, אלא כשהמח נקי מכל סיג ופגם, ורמ”ח אברי הגוף טהורים וזכים מכל טומאה, ועד אז “בכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא”. כי אין לנו שום נגיעה במוחין הקדושים ובהיכלות ובמקיפים עד מלאת ימי טהרה, עד שנזכה להיטהר ולהתקדש בתכלית הזכוך והקדושה.

ועתה ה’ אלוקי מלא רחמים מאין יבוא עזרנו, כי כדי להיטהר ולהזדכך, זקוקים אנו לנקודת ההתחלה, ועדין לא יצאנו מחול אל הקודש אפילו כחוט השערה, ובלועים אנו בתוך הנחש, הוא הס”מ. “צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות, כלוא ולא אצא”, ואין לי שום סמיכה ותקוה, כי אם על זכות התנא האלוקי השוכן כאן, היורה חצים ורמחים בלב לבה של הסטרא אחרא, בעל הרחמנות האמיתית, המחפש בכל מיני חיפוש נקודות טובות בישראל, חיפוש הנמשך מאור לארבעה עשר, שעליו נאמר: “ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות, נר ה’ נשמת אדם חופש כל חדרי בטן”. רשב”י הוא נר ה’ המחפש בכל מצוה ומצוה ובכל תורה ותורה ובכל תפילה ותפילה איזו שהיא נקודה טובה, בבחינת “אם יש עליו מלאך אחד מליץ מיני אלף”. כי הוא יכול להעלות את תפילתנו לפני כסא הכבוד, להמליץ טוב בעדנו, ולהמתיק את כל הגזרות הקשות והנוראות שנגזרות עלינו בכל יום ויום. בעיקר להמתיק את הקטרוגים הנוראים בימים אלו שהם לפני מתן תורה, שאז מתגברים הם ביותר לזנב את הנחשלים, בבחינת מלחמת עמלק שהיתה לפני מתן תורה, כדי שלא תתקבל תפילתם ולא יזכו לעשרת הדברות. לפיכך באנו עתה לפניך, אבינו שבשמים, שתסיר מאתנו את הקטרוגים המונעים את מתן תורה בזכות נשמת רשב”י, שאפילו משה רבנו עליו השלום נעזר בה, בבחינת “עלית למרום שבית ש’ב’י'”.

לכן באתי לפניך, מלא רחמים רבים, ראה נא בעניי, וזכור שפלותי, וקבל את דברי המליץ בעדי ובעד כלל ישראל. רפא אותי מכל מומי, כשם שרפאת את עם ישראל במתן תורה, וכשם שנפקחו עיני סומים לראות ואזני חרשים לשמוע, כן פקח את עיני ואזני לראות ולשמוע, להבין ולהשכיל בדברי תורתך הקדושה. ובזכות חמישים יום של ספירת העומר תכרית כהרף עין את כל שונאינו, ותשליכם מ’אגרא ר’מא ל’בירא ע’מיקתא (ל’ע’מ’ר’). כאשר נענית בימים אלו לתפילות מרדכי ואסתר וביטלת את הגזרה, ותלית על עץ חמישים בזכות חמישים. כאור בוקר יזרח שמש – שמשו של רשב”י, הממתיק את כל הדינים, החל משלושים ושלושה יום הקודמים לל”ג בעומר ועד שלושים ושלושה יום שאחריו, שהם פעמיים שלושים ושלושה יום של טהרה לבן ולבת, עד שקודשא בריך הוא בכבודו ובעצמו מושיט את שרביט הזהב, שהוא הארת ספירת החכמה דרך ספירת הבינה, ואומר: “ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם”. מטהרים כל הדמים ונמתקים כל הדינים על ידי הארת החכמה – “ורבים מעמי הארץ מתייהדים”.

“זכרתי ימים מקדם, הגיתי בכל פעלך, במעשך ידיך אשוחח, פרשתי ידי אליך, נפשי כארץ עייפה לך סלה, אזכור מעללי י-ה, כי אזכרה מקדם פלאך”.

רבונו של עולם, לבנו נפעם מול נפלאותיך, הומה בשירת דומיה אליך על הפלא הגדול ביותר שבכל הבריאה, על נשמות הצדיקים שהאצלת שקדמו לבריאה, נשמות אדירות, שעִמם נועצת בבריאת העולמות. כרשב”י האבות הקדושים ורעיא מהימנא, שנמשכו מזיהרא עילאה דאדם קדמאה, ובהם כללת כל נשמה, וגילית להם כל סודותיך, כיצד להמתיק חומרת דיניך, זכו בחייהם לעלות להיכלות טמירים, ולשמוע מפיך דברי אלקים חיים, עד שבכל דיבור ודיבור, שיצא מפיהם הקדוש, אפילו במילי דעלמא, היתה בחינת שכינה מדברת מתוך גרונם, ופיהם היה כפיך, בבחינת “פה אל פה אדבר בו”, בכל מלה ומלה שיצאה מפיהם זכו לפדיון הכולל, המתיקו כל כ”ד בתי דינים, ושמחה חדוה רחמים וחסדים המשיכו על ישראל ועל כל הברואים, ביטלו את כל ההסתרות ואת ההסתרות שבתוך ההסתרות, כדי שנזכה לראותך עין בעין, בשוב ה’ ציון, ירושלים.

רבונו של עולם, “ע’יר ו’קדיש מ’ן ש’מיא נ’חית” להאיר את סוד פנימיות התורה, לעלות מתגין לסוד הנקודות, מאיה מקום כבודו להתגלות מקום כבודו, לראותך ולהראותך לעין כל, לקשט את כנסת ישראל בדיבורי תורתך ואמונתך ככלה לקראת חתן, עד שתצא ותתגלה אלינו בבחינת פנים אל פנים, ותשמח את נפשנו הד’ו’ה’ והדוויה בספירת ה’ו’ד’ שבהוד על ידי תודות וה’ו’ד’אות שירים ריקודים ומחולות, המסוגלים למחילת עוונות. אנא זכנו לכל סודות הזוהר הקדוש והנורא, זכנו ללכת לאורו הגדול, לאור פנימיות התורה שהוא סוד הנקודות, “נקודות הכסף” לארבע מאות עלמין דכסופין.

 אשמח אז עד אין סוף, אשיש ואגיל עד אין קץ, אפזז וארקד מערב עד בקר, עד שבזכות הזמר והמחול אזכה לדרוך את הקשת, קשת הברית, ולירות חצים בתוך לבה של הסטרא אחרא, אזכה לדיבורי תפילה שמחה ואמונה, שיפרחו כחץ מקשת, עד יפלח חץ כבדו של הס”מ, עד שיתגלה כל הטוב הכבוש המסתתר בלבו של כל אחד ואחד, אפילו בלב אומות העולם, ויתווספו גרים רבים לעם ישראל כרות אם המלכות. אשר באור ז’ה’ר’ה’ אנו פותחים את ימי הספירה, ומתיקים את המרור בחס-רות, ברות הממתיקה כל מרירות, מרירות עם ישראל, במתק נועם נעים זמירות ישראל, ובשלמות המוחין של רות, ומסיימים בקריאת מגילת רות.

כי אי אפשר לקבל תורה כי אם על ידי חמישה ספרי המזמורים כנגד חמישה חומשים, כי עשרה מיני הניגונים הם כנגד עשרת הדברים, ורק על ידם סרות המחיצות ונמתקים הדינים, ומתגלים פני המלך הנסתרים, אוצרותיו החבויים, וסודותיו הכמוסים, שיזכונו עוד לשמוע קול האלקים, בהשגה של פנים בפנים.

מלא רחמים, אשר אין זולתך לגאול, מחל לשוכן שאול, כי ירבה לבקש ולשאול, ואל יקשה בעיניך כי הקשיתי לשאול, כי הרי אנכי תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם, אך אתה גילית לנו שהתנא הקדוש השוכן כאן הוא צדיק הדורות הנרמז ב”ויג”ל את האבן, מעל פי הבאר”, הוא אשר יכול לגול את האבן, מעל לב האבן להמיס את לבנו, ולהפכו לבאר מים חיים, בבחינת “מעין גנים, באר מים חיים ונוזלים מן לבנון”, מן לבונא דמוחא, ולדלות לנו מים חיים מן הבאר העליון, בבחינת “ג’ל’ת עלית וג’ל’ת תחתית, פל’ג’ אלקים מלא מים. תכין דגנם ברביבים תמוגגנה, ירעפו נאות מדבר, וגיל גבעות תחגורנה, לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו בר, יתרועעו אף ישירו”.

רבונו של עולם, מרא דעלמא כולא, יהי רצון מלפניך ה’ אלקי ואלקי אבותי, שתזכני להידבק בדברי תורתך, ובפרט בדברי תורתו של רשב”י, באמרי הזוהר הקדוש, ותפתח את לבי ודעתי, עד שאזכה לשמוע ולהבין היטב בלבבי את כל דברי תורתך הקדושה והטהורה, תורתך התמימה משיבת הנפש מחכימת הפתי מאירת העינים העומדת לעד. ואזכה להרגיש היטב נפלאות נעימת אמרי תורתך, עריבת מתיקות חידושי תורתך, הקדושים והנוראים מאד, שגילו כל הצדיקים האמיתיים המחיין כל העולמות, ואזכה להתענג מאור סודותיך וליהנות מזיו פניך, עד אשר אקוץ ואמאס בחיי העולם הזה ובתאוותיו ובהבליו, ויתבטלו כל חיי העולם הזה אצלי לגמרי על ידי עוצם ההנאה והתענוג והשעשוע בדברי תורתך הקדושה והנוראה, ובפרט בדברי הזוהר הקדוש. כי כל דבריהם חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד, “הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים”, באשר כל דיבור ודיבור עולה עד אין סוף ויורד עד אין תכלית, מקשר ומחבר וכולל את כל העולמות יחד, ונותן עצות נפלאות לכל דרי מעלה ודרי מטה, כיצד להכיר אותך תתברך ולהתדבק בך באמת, “מה גדלו מעשיך ה’ מאד עמקו מחשבותיך”. ואם היינו זוכים להטות אזנינו ולבנו היטב ולשמוע היטב אפילו דיבור אחד מתורתך הקדושה, אשר גילית לנו על ידי משה עבדך, ועל ידי כל הצדיקים האמיתיים, שהיו בכל דור ודור עד היום הזה – היינו בטלים במציאות.

מי יתן ונשמע ונסכית, נטה אוזן ונקשיב לקול הנהר המשקה את הגן, הוא קול תורתך הקדושה מי יתן ונאזין לקול דברי הזוהר הקדוש, אשר כנעימותו לא היתה מזמן לוחות שניות. מי יתן ונדבק באור הצדיק, אשר במתק נעימות זו האיר את כל המחשכים והסיר את כל ההסתרות, בקע לנו את כל הרקיעים והחזיר לנו את כל חלקי הנשמה שאבדו לנו בגלגול זה ובגלגולים אחרים מחטא עץ הדעת ועד היום הזה, מי יתן ונדבק בצדיק אשר בכח התנוצצויותיו האדירות משער החמישים משפיע חסד ורחמים לעם ישראל ולעולם כולו, מי יתן ונתקשר אל הצדיק המלקט את כל חלקי רוח ונשמה מכל העולמות ומכל הדורות, להראותנו עין בעין את ההשגחה האלקית המצויה בכל רגע ורגע.

“אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה'”, המקרבני אל הצדיקים שזכו לבחינת אין, כאבות הקדושים שזכו לבחינות עפר ואפר, כרעיא מהימנא שאמר ונחנו מה, המקרבני אל רשב”י שנתכסה בעפר שלוש עשרה שנה במערה, וזכה על ידי זה לגלות את שלוש עשרה מידות רחמיך, הנמשכים משלושה עשר תיקוני דיקנא. עזרי מעם ה’, המקרבני אל הצדיק שזכה להיות קוצא דאות “ד” ד”אחד”, לצדיק שזכה לגלות ולהאיר לכל באי עולם שבכל הדורות שה’ הוא האלקים, (ואתה שמעון בר יוחאי =1115+3 מילים:שמעון בר יוחאי =1118  בגמטריא: שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד). והמתיק על ידי זה את כל הכ”ד בתי דינים, שדנו למיתה את כ”ד אלף התלמידים, שפגמו ביחוד התחתון של כ”ד אותיות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, המרומזים בפסוק: “אל ישוב ד”ך נכלם”.

אנא אב הרחמים, רחם על כואב ודואב, על נכאב לבב כמוני, העומד לפניך ביום זה כעני בפתח, כעין שפחה אל גבירתה, כעין העבד אל אדוניו, וכעין השבוי והחייב השואל ומבקש על נפשו. רחם על העומד עתה לפניך בלב נשבר ונדכה, מתחנן ביום ההילולא של התנא הקדוש השוכן פה, אנא חוס ורחם עלי, ועשה מחיצה גמורה ביני ובין הסטרא אחרא, שלא תיגש ולא תקרב עוד אלי כלל, אנא הסר ממני את העצבות, וגרשה מתוך גבולי בתכלית הגירוש וההרחקה, ויתקיים בה הפסוק “מפני שרה גברתי אנכי בורחת”, תברח השפחה מפני שירתה של שרה, שירת הגוף והנשמה, מפני השיר והמחול הזמר והריקודים. אשמח ואגיל בכל לב, אפזז ואכרכר בכל עוז, עד שתקים ג’ל’ ביני ובין העצבות בבחינת “עד הג’ל’ הזה”, ואתה בעצמך תזהיר את היצר הרע ותתרה בסטרא אחרא, שלא ידברו אתי עוד מטוב ועד רע, עד שאזכה להינצל מידם בשלמות, ואוכל להתוודות לפניך ביום הבכורים בבית מקדש של אש, ולהודות לך על כי פדיתני, מארמי אובד אבי, הרודף אחרי בכל עת.

רבונו של עולם, מלא רחמים, זכני לאורו של צדיק הדור ולתיקוניו הנפלאים, זכני להידבק בצדיק, בחינת בועז, שהיה זורה בימי העומר את גר”ן (גימ’ גרי”ם) השעורים, מברר נשמות ממוץ ותבן, הופך סבולת לשבולת, ומעלה משעורים לחטים, מחזיר נשמות ישראל בתשובה, ומגייר גרים מאומות העולם. בכח תפילותיו, שהיו בבחינת “כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים”, הוא בית המקדש שעליו נאמר: “עמים הר יקראו ושם יזבחו זבחי צדק”. ואילו זכינו לתפילה שכזו – היו הניצוצות הקדושים, שהתפזרו בעולם מחטא עץ הדעת, באים מאליהם ללקט בשדותינו, כרות המואביה שבנתה את מלכות בית דוד.

אך בעוונותינו הרבים שבולת הפכה לסבולת, כי “לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל”. אויה לנו כי נתנו כתף סוררת, עד אשר שבילים ברורים ונפלאים המוליכים לשבלים של ח’ט’ים, המתקנים ח’ט’א עץ הדעת וממתיקים מנצפ”ך כפולים (גמטריא שער”ה ,מנצפ”ךx 2 +10 אותיות +5 אותיות אלקים {שרש הגבורות}=575 -שערה =575), שבילים ונתיבים המגלים מידות ושיעורים חדשים, הממשיכים את כל המוחין הקדושים – הפכו לארחות עקלקלות של משא וסבל, השבולת הפכה לסבולת.

אנא, אב חנון ורחום, זכני ביום ל’ג’ בעומר, שעליו נאמר: “ותג’ל’ מרג’ל’ותיו”, לקבל את שש השעורים, שהם כל המידות הנפלאות של דוד משיח: “יודע נגן; גבור חיל; איש מלחמה; נבון דבר; איש תואר; ה’ עמו”; (שהלכה כמותו בכל מקום).

רבונו של עולם, זכנו ביום ההילולא הקדוש לפזז ולכרכר בכל עוז, וארים את רג’ל’י וידי בזמר ומחול, עד שיגיעו רג’ל’ין ברגלין ויאמרו כל לאומים שירה, והר הזיתים יבקע, קול מבשר ואומר ישמע, ובשופר גדול יתקע, ובית המקדש יאמר שירה, ותבור וכרמל חרמון וסיני יפצחו בזמרה, וכל העמים ירננו בחדוה, “והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך”. תתגלה אז קשת הברית בכל הדרה, והסטרא אחרא כעשן תכלה באש להבה, באש היוקדת בלבות צדיקים, וכק’ש’ יהיו כל המורדים על ידי ארבע מאות עולמות של כסופין.

“ובנו בני נכר את חומות ירושלים, ומלכיהם יציבו את שעריך באבני כדכד, לקדוש ישראל כי פארך, יומם ולילה לא יסגרו, עד שתראי שכולם נקבצו לך, חיל גויים והמון ים יבואו לך, אניות תרשיש ועיפה, זהב ולבונה משבא, בתהילות ה’ יבשרו, בניך בחוצן ובנותיך על כתף, מלכים ושרים אפיים ארץ יפלו, ועל כפות רגליך ישתחוו, וכל מנאציך יפצחו בתהילות ה’, ואז ראית ונהרת ופחד לבבך, לא ישמע עוד חמס בארצך ושוד ושבר בגבוליך, וקראת ישועה חומותיך, ושעריך תהילה, לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף, והיה לך ה’ לאור עולם, ושלמו ימי אבלך, והר ה’ יהיה נכון בראש ההרים, ונהרו אליו כל גויים, והיו מלכים אמניך, ושרותיהם מניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך, וילחכו עפר רגליך, והביאו את כל אחיכם בסוסים וברכב, ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי, בירושלים המעולפת ספירים. מי שמע כזאת, מי ראה כאלה, שאסיך למשיסה, כי תהיו אתם ארץ חפץ, לא יאמר לארצך עוד שממה, ולירושלים מדבר, כי לך יקרא חפצי בה ולירושלים תהילה”, ובשם ה’ תקראי אז, ובאור הצדיק הנקרא לויתן יבהיק אורך מסוף העולם ועד סופו, תזהיר בך כל חומה,

ובאש הצדיק יוקד כל לב.

יצא הצדיק פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה ואנחנו פה נשארנו עם הכיסופים, הגעגועים. מחכים ולא שוכחים, כל דיבור של מורינו הרב שליט”א שהיה נאמר במעמד המרגש של ההדלקה ליד ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי בל”ג בעומר. שובו בנים אינטרנשיונל מגישים לכם את מעמד ההדלקה הקדוש במחיצתו של מורינו הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א. לראות את רגעי ההוד וההתעלות ליד הצדיק ובצילו של הרשב”י.
מי שהיה שם לא ישכח.

 

לג-בעומר

תפילה לפורים מאת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, עושה נסים ונפלאות בכל דור ודור, ”הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו“. שתרחם עלינו ברחמיך הרבים ותעזור לנו בישועתך ונפלאותיך הנוראות, שנזכה לקבל ולקיים את ימי הפורים הקדושים בזמניהם כראוי, שנזכה לקיים כל המצוות הקדושות הנוהגות בפורים, בקדושה ובטהרה גדולה בשמחה ובטוב לבב, בגילה ברינה בדיצה וחדוה רבה ועצומה מאד, עם כל פרטיהם ודקדוקיהם וכוונותיהם ותרי”ג מצוות התלויות בהם.

רבונו של עולם, כבר גילית אזנינו שכל הנסים והנפלאות שעשית לאבותינו אשר עליהם נקבעו הימים טובים הקדושים, כולם נעשים ונתגלים ומאירים בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן, ואנו צריכין להמשיך קדושת פורים וקדושת כל הימים טובים, והארת הנסים ונפלאות שנעשו אז, בכל שנה ושנה בכל דור ודור ובכל אדם ואדם בפרטיות.

ובכן באתי לפניך עושה נסים ונפלאות בכל דור ודור, ובכל יום ובכל עת ובכל שעה. למדני והורני וחנני וזכני שאזכה לשמחת פורים בשלימות באמת, שאזכה לשמוח מאד מאד בכל לב ונפש בימי הפורים הקדושים בכל שנה ושנה בשמחה שאין לה קץ. עד שאזכה על ידי השמחה והקדושה של פורים להמשיך עלי ועל כל ישראל הקדושה והטהרה הנמשכת מהפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת, אשר צוית עלינו לעסוק בקריאת הפרשה הזאת של פרה אדומה אחר פורים, וגילית לנו שעל ידי פורים זוכין לטהרת הפרה אדומה, למען נזכה להיות טהורים לקבל קדושת הקרבן פסח בזמנו.

רבונו של עולם, אתה יודע שבעוצם ירידתנו ונפילתנו בעומק הגלות המר הזה, ועוצם ורבוי צרות הנפש שעוברים על כל אחד מישראל ועלי בפרטיות, ועוצם ורבוי המצולות ים השוטפים עלי, ורודפים אותי מאד מאד מכל הצדדים, ובצרה גדולה אני מאד מאד בלי שעור וערך, ואיני יודע שום פתח תקוה לתקן ולהינצל מכל זה, הן על כל אלה אני צריך עתה נסים נפלאים וישועות גדולות ונוראות, כאשר עשית עם כלל ישראל לדורות עולם, נסים נפלאים ונוראים אשר לא היו כמותם, בימי מרדכי ואסתר כשעמד עליהם המן הרשע ימח שמו וזכרו, אשר נס זה של פורים גדול מכל הנסים שעשית עמנו מעולם, כאשר הודעת לנו על ידי חכמיך הקדושים זכרונם לברכה, ”וכל המועדים יהיו בטלים וימי הפורים לא נבטלים“. ובתחילה היו כל ההתחלות מפסח, כי כל המועדים הם זכר ליציאת מצרים, ועכשיו וכו’.

רבונו של עולם, מריה דעלמא כולא, אדון הנפלאות מצמיח ישועות, אתה יודע האמת, שכל הנסים והנפלאות שעשית עמנו ביציאת מצרים ובמלחמת עמלק בימי משה ובימי מרדכי ואסתר, וכל הנסים ונפלאות שעשית עמנו בימי חנוכה, ובכל דור ודור, עיקר הנס והישועה הוא ישועת הנפש. כי עיקר הקנאה והשנאה של כל צרינו ורודפינו בגשמיות ורוחניות, הוא רק על אשר אנו מאמינים בך ה’אלקינו, ומשתוקקים לילך בדרכיך הקדושים ולקיים מצוותיך הנוראות, ולגלות ולפרסם אמיתת אמונת אלקותך והשגחתך וממשלתך בעולם, אשר רק בשביל זה ”לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם“.

רבונו של עולם, איום ונורא אדון השמחה והחדוה, אדון יחיד, שעליך נאמר ”הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו“, בשעה נוראה זו שהיא בחינת יום הכפורים, כשהשכינה הקדושה נכנסת לחצר המלך הפנימית לפני ולפנים לבקש רחמים על עמך ישראל הנתונים לביזה ולמשיסה, להרוג ולאבד, וגלוי וידוע לעיני כל העמים ואין פוצה פה ומצפצף, בשעה שהשכינה אומרת: ”הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי“, השב לי את בני ואם לא אחזיר את כל העולם לתהו ובהו, ”מאנה להנחם על בניה כי איננו“, ביום נורא וקדוש זה של ”ותלבש אסתר מלכות“, כשהשכינה לובשת את בגדי הלבן שלה ונכנסת למקום שנכנסת ועומדת במקום שעומדת, במקום שאין רשות למלאך ושרף ומקטרג להיכנס ”וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש“ ”והזר הקרב יומת“, יום שהס”מ בעצמו מפחד להתקרב אל הקודש, כי אחת דתו להמית, יום שאין שום שליטה לקליפת המן -עמלק, יום של שמחה וחדוה בכל העולמות, יום של התעלות כל הנשמות למדרגה של קודם החטא, יום שאין בו שום עצבות יגון ואנחה, יום שכל אחד פושט את בגדי המשכא דחויא שלו, בגדי הגאוה שלו שה’מ’ן’ א’ח’ש’ו’ר’ו’ש’ – מר’א’ש’ ה’נ’ח’ש’ מלובשים בהם, ויוצא בשמחה ובחדוה, בשירים ובמחולות בחוצות ובשווקים, יום שנאמר עליו ”אמצאך בחוץ אשקך, גם לא יבוזו לי“, יום שהחיצוניות נהפכת לפנימיות, וכל העולמות מקבלים הארה משער החמשים, וכל הגשמיות נהפכת לרוחניות, והיין נהפך ליין המשומר ליין של קודם החטא, ליין שהמלאכים היו מוזגים לאדם הראשון, יום שכל העולמות עולים ומתעלים וחוזרים לשרשם שהיה קודם החטא, יום עליו נאמר – ”ועכשיו“…, שהוא השורש של כל הקדושות וכל השמחות, שבו כל המועדים עתידין להבטל ”וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם“, יום שהוא שרש לכל הנסים והנפלאות, יום של קבלת התורה מחדש מאהבה, אנא זכני ביום זה להיכנס למעגלי השמחה התמידיים, שאינם פוסקים אף לרגע, לשמחה שאין לה קץ וגבול, זכני שתאיר עלי באורה במשך כל ימות השנה ללא הפסק של רגע קט, שמחה וחדוה אמיתית בך ובצדיקיך האמיתיים, שמחה שאזכה על ידה לצאת מכל העבירות והפגמים, מכל הנפילות והיאוש, באופן שלא אטעה עוד שום טעות ולא אכשל עוד בשום חטא ועוון. אנא זכני להתבודדויות של שמחה רנן וגיל, זכני לערוך תיקוני חצות בבחינת כנורו של דוד, עד שמתוך השמחה העצומה אשפוך לבי כמים נוכח פני ה’, בשעה שכל שערי השמים פתוחים, ואין שום חטא ועוון יכול לעכב את תפילתי.

רבונו של עולם, אנא השפע עלינו יראה עליונה מאד, יראה עילאה דעילאה ביום קדוש ונורא זה, שהוא בבחינת יום הכפורים, יום שבו אתה שולח את ידך מתחת כנפי הכרובים ומושיט לנו את שרביט הזהב ומשפיע עלינו יראה עילאה דעילאה, שהיא שורש הגבורות, שורש הזהב, אנא זכני על ידי שרביט הזהב להכניע את מצח הנחש (נח”ש דנח”ש, =720 +מאה כתרין דמסאבותא +1 =821 גימטריא אחשורוש =821), ואת קליפת ושת”י (נח”ש דנח”ש קליפת יתו”ש), שלא נחה ולא שקטה כיתוש עד שעינתה את בנות ישראל הכשרות בכל עינוי שבעולם. אנא א-ל רחום וחנון בזכות קימת חצות שנזכה לקום בכל לילה, שעה שבה תחילת מפלת המן, ובזכות ”שירי דוד עבדך (שיר”י עם הכולל גימ’ שרבי”ט) הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך“, תשפיע עלינו יראה נפלאה ונוראה מיראת צדיקיך הנוראים, ופתח לנו את אוצרך הטוב הזה, שממנו כל הזהב וכל העשירות דקדושה, שלא נהיה בעלי חוב יותר ולא נצטרך ללקט בשטותא ולרוץ ולהתיגע אחר פרנסתנו, ותשפיע עלינו שפע העשירות דקדושה מבחינת ”ואברהם זקן בא בימים וה’ ברך את אברהם בכל“ בבחינת ”מזקנים אתבונן“, כי על ידי בחינת ”זקן“ נבוא להתבוננות דקדושה, להתגלות הלוחות, המתגלים ביום קדוש ונורא זה, כשהשכינה הקדושה שהיא כנסת ישראל עולה למקום שעולה, ונכנסת למקום שנכנסת ועומדת במקום שעומדת, במקום שהזר הקרב יומת וכל המעיז לבוא שם ולקטרג על עם קדושיך אחת דתו להמית, במקום הלוחות הקדושים, אבן השתיה, שממנו נמשכת התורה הקדושה לכל אחד ואחד כפי בקשתו וכפי הבנתו, בבחינת ”כל הפושט יד נותנים לו“. במקום שממנו זוכין ללוחות שהם התורה, ולפסולת הלוחות שהיא העשירות, כי משם נתעשר משה.

אנא רחום וחנון, אליך אזעק ואתחנן בכל רמ”ח אברי ושס”ה גידי, בכל מורשי לבי וחושי, יראה ורעד יבוא בי, ותכסני פלצות, ”סמר מפחדך בשרי, וממשפטיך יראתי“, ”מי לא ייראך מלך הגויים כי לך יאתה, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך א-ל נערץ בסוד קדושים רבה, ונורא על כל סביביו“ על כן מפניך אבהל אתבונן ואפחד ממך.

אנא רחום צדיק, אדיר איום ונורא, אתה יודע עצם היראה הקדושה שזכו הצדיקים האמיתיים על ידי עבודתם ויגיעתם ומסירת נפשם באמת אליך, עד שזכו להכיר אותך ולהתירא מפניך ביראה נפלאה, יראה עילאה לעלא לעלא, אשר יש כח ביראתם הקדושה, שתגיע גם עלינו. רחם עלינו למענם ותשפיע עלינו מיראתם הקדושה והנפלאה, שנזכה גם אנחנו ליראה שלימה מפניך תמיד, ותהיה יראתך על פנינו לבלתי נחטא עוד, ונשוב אליך באמת ובלב שלם.

רחם עלי למען שמך, וזכני להשתוקק ולכסוף תמיד להתקרב לצדיקים ויראים אמיתיים, עד שאזכה על ידי התגברות החשק והרצון באמת לשבר כל מיני מניעות שבעולם, ולסבול כל מיני טרחות וטרדות, יגיעות ויסורים בשביל להתקרב לצדיקי אמת, עד שאזכה להתקרב אליהם ולהתדבק בהם באמת ולהמשיך ולקבל מהם יראה שלימה באמת, באופן שאזכה להיות כרצונך הטוב באמת תמיד לעולם ועד. ואזכה על ידי המניעות והיגיעות והטרחות שאסבול בשביל להתקרב לצדיקי אמת, שעל ידי זה יהיה נעשה כלי קדושה וטהורה לקבל על ידה שפע טובה וברכה וכל טוב לנו ולכל בית ישראל.

רבונו של עולם, מלא רחמים, נורא ונשגב, חננו ועננו וזכנו מהרה ליראה שלימה באמת. קדוש אתה ונורא שמך, אשר כל צבא מעלה זוחלים ורועדים מאימת שמך, שרפים וחיות ואופני הקודש וכל המלאכים הנוראים רועשים ומתפחדים מהדר גאונך, וכולם עושים באימה וביראה רצונך. ”ה’ שמעתי שמעך יראתי ה’ פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע, ברוגז רחם תזכור“. תן לנו יראה, מלא רחמים, תן לנו יראה. איום ונורא. תן לנו יראה. אלקי כל הצדיקים שהם שורש היראה. ”תן פחדך ה’ אלקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם“.

רבונו של עולם, ”אתה נורא אתה“, עשה עמנו נוראות ונפלאות באופן שנזכה לשוב אליך באמת. ”נוראות בצדק תעננו אלקי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים“. ”הורני ה’ דרכך, אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך“. קדוש ונורא הושיענו וזכנו לבוא לכל מה שבקשנו מלפניך, ותן לנו יראה שלימה מפניך באמת, עד שנזכה על ידי היראה להעלות נחת ושעשועים גדולים לפניך, ועל ידי זה תשפיע עלינו שפע טובה וברכה ורחמים וחיים ושלום, בני חיי ומזוני רויחי, עושר וכבוד וחיים וכל טוב בגשמיות וברוחניות בזה ובבא, למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותעלנו מהרה מעלה מעלה עד שנזכה ליראה עילאה בתכלית השלימות, ועל ידי זה יהיו נשלמים מעשינו לפניך בשלימות גדול, עד שנזכה שיהיה נשלם שמך הגדול והקדוש על ידינו תמיד בתכלית השלימות כרצונך הטוב, ויגדל שמך עד עולם, וישובו כל באי העולם אליך, ויעבדוך כולם באימה וביראה ובפחד גדול. ”יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא“. ויקוים מהרה מקרא שכתוב, ”ארץ  נתנה יבולה יברכנו אלקים אלקינו. יברכנו אלקים וייראו אותו כל אפסי ארץ. ונאמר, וייראו גויים את שם ה’ וכל מלכי הארץ את כבודך“. ונאמר ”כי ה’ עליון נורא מלך גדול על כל הארץ“. ”יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה’ צורי וגואלי“. ”ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך“. ”ברוך ה’ אלקים אלקי ישראל, עושה נפלאות לבדו, וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ, אמן ואמן“.

רבונו של עולם, אנא זכנו ביום שמחה זה להרבות בניגונים בריקודים ובמחולו”ת המסוגלים למחיל”ת עוונות, ששורשם בתשובה מאהבה הנמשכת מקריאת המגילה באימה וביראה בתשובה ובבכיה, הנמשכים מיראה עילאה דעילאה שהשפיע עלינו מרדכי הצדיק על ידי שקרע את בגדיו ולבש שק ואפר וזעק זעקה גדולה ומרה לבטל את צעקת עשו. אנא השם, זכנו על ידי יראה עילאה דעילאה זו לזכות לשמחה אמיתית של פורים, לשמחה שאין לה קץ וגבול, המעוררת ומגבירה את היראה הנוראה הזו בבחינת ”וגילו ברעדה“, ונזכה על ידי כך ”לעד דלא ידע“, בסוד אריך, בבחינת ”גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי תערוך לפני שולחן נגד צוררי כוסי רוי”ה“ (רויה=ארך= 221 בחינת אריך)

רבונו של עולם, א-ל גדול ונורא, קדוש אתה ונורא שמך, זכני לקדושת מרדכי ואסתר, שבכח קדושתם הנוראה הוציאו את כל עם ישראל מקליפת המן עמלק. רבונו של עולם, אשר יראתך ואימתך על כל שנאני שחק ועל כל השרפים והאופנים וחיות הקודש ועל כל העולמות עליונים ותחתונים ועל כל דרי מעלה ודרי מטה, כולם ירעדון ויפחדון מאימת שמך, זכני לראות את מרדכי ואסתר במגילה. חוס וחמול עלי בחמלתך הגדולה ואזכה לעמוד בכל זמן קריאת המגילה באימה יראה ופחד ולהאזין לכל מילה ומילה ולשמוע כל אות ואות ביראה נוראה ביראה עילאה דעילאה, ואזכה לשפוך דמעות כמים בזמן קריאת המגילה הנוראה הזו שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה, ושקולה על פי סוד כספר תורה, ואזכה להרגיש את גודל הצרה הנוראה שהיו נתונים בה אז כלל ישראל וגודל הצרות הנוראות שעברו על כלל ישראל בכל דור ודור ואזכה לשפוך לבי כמים ולקרוע את סגור לבבי האטום בחומות פלדה, לנוכח הפסוק ”ובכל מדינה ומדינה, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד, שק ואפר יוצע לרבים“ . ואעביר לנגד עיני את כל הדורות ואת כל הקדושים והטהורים שהושמדו בכל מיני מיתות משונות ובכל מיני עינויים קשים ומרים ואת ששת מיליון היהודים הקדושים והטהורים שנטבחו ונהרגו בכל מיני מיתות משונות ביותר, שלא היו כהנה בשום עם ולשון מזמן בריאת העולם, אוי לנו שבדורנו עלתה לנו כך, כי ”אילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, כי אין הצר שווה בנזק המלך“.

אנא השם, זכני להיות כאסתר המלכה שהיא השכינה הקדושה שנאמר עליה ”ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותיפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים“. זכני לקרוע את לבי לגזרי גזרים, על צרות ישראל המרובות ועל הגזירות הנוראות והמשונות הנשמעות בכל רגע ורגע בגשמיות וברוחניות. זכני בכל עת ורגע לשפוך לבי כמים ובפרט בחצות לילה, בשעה שהיא עת רצון ושערי שמים פתוחים ואין כל קטרוג יכול לעכב את התפילות, שעה שעליה נאמר ”נכח פני ה’“, ואזכה בכל יום ובכל שעה לשפוך שיחי לפניך מעמקי הלב מעומקא דלבא באמת, ולהיות כמרדכי היהודי שיצא ברחוב העיר וזעק זעקה גדולה ומרה, אזכה גם אני בתוך כל עמך בית ישראל לבטל את כל הגזירות הנוראות המתחדשות לבקרים ולבטל את מחשבת העמים היועצים רעות עלינו בכל עת ושעה, יומם לא ינוחו ולילה לא ישקוטו מלטכס עלינו גזירות נוראות להשמיד ולאבד אותנו ולכלותינו מעל פני האדמה, כמו שנשבע אותו מין לר’ אושעיא: גפא דרומאי בהא נחתינן ובהא סלקינן, ולכן, ”אם על המלך טוב תנתן לנו נפשנו בשאלתנו ועמנו בבקשתנו כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד“ ולכלותנו מעל פני האדמה.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים, מרא דעלמא כולא, חוס ורחם עלינו שהרי בידך נפשות החיים והמתים, ואתה יכול להמתיק את כל הגזירות כהרף עין, בפרט ביום הפורים הקדוש והנורא הזה. ואכן גילית לנו, כי עיקר ההמתקה ביום זה הוא על ידי שירים וניגונים, ריקודים ומחולות בבית ובחוץ, ברחובות ובשווקים. חוס וחננו ביום זה שבו כל החיצוניות נהפכת לפנימיות, והגשמיות לרוחניות, לקדשו בתורה ובתפילה, ביראת שמים, ובשמחה דקדושה, בשמירת עיניים ובקדושת הברית, במוחין נקיים ובמחשבות קדושות. כי יום זה, אם אך נזכה לקדשו – אין בו אחיזת דין כלל, ויכולים לפעול בו אפילו תחיית המתים, כאשר פעל רבה והחיה את רבי זירא, בהמשכת הארה משער החמשים בסוד תחיית המתים.

אנא א-ל חנון ורחום, זכנו לראות את מרדכי היהודי יוצא בלבוש תכלת וחו”ר ושולח ידו מן החו”ר, מתוך כל החורים והסדקים, ומרמז לנו להשליך את הבגדים הצואים, את לבושי הגאוה. אנא, זכנו לבחינת ”דודי שלח ידו מן החו”ר“ ולבחינת ”מה-זה ועל מה זה“ שנהפכה ל”מזה ומזה הם כתובים“ ו”חרות על הלוחות“, מי יתן ונזכה שדברי התורה יהיו חקוקים על לבנו מעבר אל עבר, ומרדכי ששמו פותח במ”ם ואסתר בחינת ”סתר“ בחינת סמ”ך, יוחקו על לבנו מעבר אל עבר, כמ”ם וכסמ”ך החקוקים בנס על הלוחות עד אשר לא יסורו מאתנו דברי הצדיקים ויהיו חקוקים בלבנו לנצח, כמו שהיה ראוי לפני החטא, כמו שהיו חקוקים דברי תורה על לבו של אדם הראשוןוזכה לראות האלקות בלבד. יהי רצון מלפניך כי לא נסוג ממך יותר, ולא נסיג את גבולות הסטרא אחרא חס ושלום, לא נעבור גבולות אשר גבלו ראשונים.

רבונו של עולם, אדון השמחות, שעוז וחדוה במקומך ואין עצבות יגון ואנחה לפניך, זכנו לקיים מצות עומר שעורים, שהוא בחינת ידין ורגלין, מחיאת כף וריקודים שזכו להם מרדכי ואסתר, זכנו על ידי זה שיתגלו לנו הנגלה והנסתר שבתורה שעליהם נאמר ”עמר שעורים דידכו אתי ונצח אותו ואת בניו“ . זכנו על ידי שירה וניגונים לנצח את הסטרא אחרא וכל חילותיה ומרכבותיה ,בבחינת ”אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה’, אשירה לה’ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים“. ולהחיות את עצמי בכל הנקודות הטובות שזכיתני לקיים מעודי עד היום הזה, למרות שעשיתי מה שעשיתי ונכשלתי במה שנכשלתי, זכני להושיט את ידי ומוחי ולשאת את עיני לצדיקים המקיימים ”דודי שלח ידו מן החו”ר“, בבחינת מרדכי, היוצא בלבוש תכלת וחור ומושיט ידו דרך כל החורי”ם והסדקים, המציץ מן החרכים לקרב גם מרוחק כמוני, שכבר נטמא בכל הטומאות, צלל לכל התהומות וכבר איבד רחמנא ליצלן כל תקוה. זכני להתקרב לצדיק האמת שאינו מתיאש משום אדם, ופועל במיוחד למען הנושאים עיניהם אליו ומתחננים ומבקשים שיצא לקראתם, זכני להתקרב לצדיקים אמיתיים כאלו, האוחזים בידינו תמיד, מזרזים ומחזקים אותנו להתקרב ולהשתוקק אליך תמיד בכל עת, יהיה איך שיהיה, לבלי להסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל, מחזקים אותנו בעצה של שירה וריקודים, בבחינת ”וירא בצר להם בשמעו את רינתם“.

רבונו של עולם גדול העצה ורב העליליה, הן אתה כל תוכל, ולא יבצר ממך מזימה, ואתה יודע את כל מחשבות העמים והשונאים ורואה את כל עצתם עלינו, באתי לפניך בעל הרחמים בכחם וזכותם של צדיקים אמיתיים, חזקנו ביום זה לשיר ולרנן, לרקוד ולחולל למענך ולא למעננו, למען כבוד שמך ולא לכבודנו, כי כבודנו בזוי מאד, כי נשברנו על ידי לבנו הסורר לאין סוף שברים ונשחקנו לאין סוף שחקים, עד אשר אין לנו שום ענין בכבוד, אך אתה עשה למען שמך. ובזכות השירה והריקודים שנרקוד ונשיר ביום זה, אנא הטה לב המלכות והשרים היועצים עלינו לטובה, אנא, הפר כל מחשבותיהם הרעות על ישראל עמך הקדוש ובטל ברחמיך כל הגזרות הרעות וכל הפקודות שאינן טובות לישראל, הן אותן הגזרות והפקודות שכבר נגזרו, והן אותן שחפצים לגזור חס ושלום, הן אלו שכבר הושמעו ויצאו והן את אלו שעדיין טרם נשמעו. את כולם תשבר ותעקור ותבטל בביטול גמור, וכשם שהפכת את לבו של אחשורוש, כן תהפוך לב כל הקיסרים, המלכים והשרים עלינו לטובה תמיד.

כי אתה ידעת ה’ אלקינו כי אין מי שיעמוד בעדנו עתה בעקבא דמשיחא בעת צרה הזאת כי אם רחמיך הרבים בלבד, ”שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך“, זכנו ברחמיך הרבים שיזדכך קול רינתנו, עד שנזכה להמתיק כל הדינים ולבטל כל הצרות וכל הגזירות מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל על ידי הניגונים בלבד, על ידי שתשמע קול רינתנו ויערב לך רינוננו, תרחם עלינו ותושיענו.

ונזכה לשיר ולזמר, לרנן ולנגן לפניך ניגונים ורננות, שירות ותשבחות לשמך ולעבודתך באמת תמיד, עד שנזכה לעורר ברחמיך ”שיר השירים אשר לשלמה“, שיר המעולה מעל כל השירים, ונזכה לכל העשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, הנמשך על ידי הנקודות הטובות שגילה דוד בכל יהודי בבחינת ”באמ”ת (אקי”א X אקי”א) אמרו החזן רואה היכן התינוקות קוראים“, כי הצדיק האמת שהוא החזן האמיתי מעלה את כל התפילות על ידי שמוצא שפע נקודות טובות בכל יהודי ויהודי, כי הנקודות טובות תאבות ונכספות להראות לפניו ולהיכלל בו, והוא בונה מהם ניגונים נפלאים, מתגלים אליו כל הניגונים שבעולם, כל הניגונים שבכל הדורות, מרוב הטוב שמוצא בכל יהודי ויהודי ובכל נברא ונברא. ומתגלית לו תכלית שמים וארץ, עת דן לכף זכות את כל הנבראים אפילו את הרשעים ויודע שהם צורך גבוה ובכולם ניצוצות אלקיים הנמשכים מאור אין סוף ומניגון אין סוף, שהוא שורש הבריאה בבחינת ”תבואי תשורי מראש אמנה“.

לכן בדרך כלל בשנה מעוברת קוראים ”ויקרא“ לפני פורים, ואז מתגלה סוד שני אדרים, סוד מנשה ואפרים, בסוד ”נשני אלקים“, כאילו היום נבראתי, בבחינת ”אני היום ילדתיך“, ”א“ זעירא, וב”ויקרא“ מתחילים התינוקות לקרוא, כי אז מתגלות הנקודות הטובות, הטוב שבכל אחד בבחינת ”ואתה תחזה“, בחינה שזוכה לה הצדיק, הקדוש בתכלית הקדושה והפרוש בתכלית הפרישות, שזכה לשמירת הברית בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו, כי על ידי זה זוכה לראות את כל הנקודות הטובות, ואת כל הטוב שיש בכל יהודי ויהודי אף בקל שבקלים, ועל ידי זה זוכה לעשות ניגונים, ולהמתיק את כל הדינים.

אנא אבינו שבשמים, אב רחום וחנון זכנו שיתעבר בנו הצדיק בחינת מרדכי בשית פירקין דידין ובשית פירקין דרגלין, ויכבס וירחץ אותנו על ידי זה מכל שמץ פסול ומכל הרהור גאוה, עד שעל ידי זה נזכה לא לראות שמץ פגם בשום יהודי שבעולם, בבחינת ”ומה שמץ דבר נשמע בו“. וישלח ידו מן החור ויעשה לנו חלל בלב, בידיים וברגליים, ובכל איבר ואיבר. ויסיר מאתנו הקליפה הנמשכת מר’א’ש’ הנ’ח’ש’-ה’מ’ן’ א’ח’ש’ו’ר’ו’ש’ הרובצת בכל חלל לבנו וסותמת את כל אברינו, ואוטמת כל מוחנו וחושינו.

אנא אב רחום, שלח לנו את הצדיק שינשב רוחו בתוכנו ובקרבנו ויעורר אותנו לשירים ולריקודים, יבקיע לנו את כל גידי קשיות ערפנו ואת כל אוטם איברנו וחושנו בבחינת ”חוללה ידו נחש בריח“.

אנא השם יהי רצון מלפניך, כי על ידי המחולות והשירים שנזכה לחולל ולשיר, תבקע כל אטימות לבנו ומוחנו אברינו וגידנו, ערקינו וחושינו, ונזכה לחולל ולשיר על בית ה’, ונגינותי אנגן על בית ה’ כל ימי חיי ויקוימו בנו הפסוקים:”וישם רגלי כאילות, ועל במותי יעמידני“, ”ואני בה’ אעלוזה, אגילה באלוקי ישעי. אלקים ה’ חילי משוה רגלי כאילות, ועל במותי ידריכני למנצח בנגינותי“.

רבונו של עולם, מלך מלא רחמים, בטל כל גזירה רעה מעלינו ופדנו והצילנו ביום זה, ואף אם הרצים כבר יצאו מבוהלים ודחופים, בידך להשיבם ולהפכם לרצים מבוהלים ודחופים לבשר כל בשורה טובה, ”ואף אם נחתם בטבעת המלך ואין להשיב“, יכול אתה להשיב לנו את המוחין מחדש ולחתום אותנו בטבעת של ישועה לחיים ולשלום, לרפואה ולהצלחה, לעשירות דקדושה ולכל מעלה טובה. כי אתה כל יכול, ומי יאמר לך מה תעשה.

אנא רחום וחנון, שאין גבול לרחמיך, ואין קצבה לגודל חסדיך, ואין קץ למרכבות ישועותיך, ואין סוף למלאכי רחמיך, חוס ורחם עלינו, כאשר אתה חס ומרחם ושולח ישועה לכל אחד ואחד באשר הוא שם, אם אך ישא עיניו לגודל רחמיך וחסדיך ויאמין באין סוף ישועותיך. אנא, שלח לנו ישע ופורקן ממעינות הישועה שאין להם סוף ותכלית, המתחדשים בכל רגע ורגע ביתר שאת וביתר עוז.

אבינו אב הרחמן, בזכות שמחת פורים תבטל מאתנו שאור וחמץ, של יצר לב האדם רע שנשאר בנו מנעורינו, וכמו שאמר הבעל שם טוב : ”לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך“,- שלא יהיה לך חס ושלום שום הרהור של דופי באיזה יהודי שבעולם. אנא א-ל רחום וחנון, זכנו לאהוב את כל אחד ואחד בלב ונפש, ונזכה לראות אך ורק מעלת חברינו ולא חסרונם, ויתבטל מעלינו הקטרוג של ”עם מפוזר ומפורד“, ונזכה לבחינה של ”ויחן שם ישראל נגד ההר“ – כאיש אחד בלב אחד, כל אחד ישא חן בעיני חברו ויחונהו. אם לכך נזכה, נוכל לשמוע מחדש את עשרת הדברות כי כפי מה שנאהב זה את זה ביותר, כך נזכה לראות את המאור שבתורה, לקבלה מחדש ולשמוע שוב את כל עשרת הדברות כמפי הגבורה.

אנא א-ל רחום וחנון, מלטנו מן הכסילות, המטה את ליבנו למצוא דופי ביראים ובכשרים ההולכים לפי תומם, טהר את ליבנו, לבל נעז להרהר אחרי תלמידי חכמים, לאמר ”זה נאה וזה לא נאה“, כי כל הפוסל-במומו פוסל ומפני המום הזה חלק ליבנו ונעלמו מאתנו שבעים ושנים הצדיקים שבכל דור ודור (חלק לבם – בגימטריא ע”ב), ואין אנו יודעים בברור אחד מהם, אוי לנו, כי עוונותינו ופירוד לבבנו עוללו לנו כל זאת.

רבונו של עולם, זכני לזכור היטב שאני בעצמי האשם בכל זה, כי מחמת שלא התגברתי באהבת חברים, התגבר עלי הקטרוג של ”עם מפוזר ומפורד“, שהוא קטרוג הלבנה, שאי אפשר לשני מלכים לשמש בכתר אחד, ומשום שעיני צרה בהתנשאות חברי, פגמתי בבחינת משיח ”יפה עיניים וטוב רואי“, והסתלקו ממני כל המוחין ומשום שעברתי על ”מוציא דיבה הוא כסיל“ והקדמתי פה לעין, נחרב בית המקדש, כי חשדתי ואמרתי בפי דברים שלא ראו עיני, החזרתי את כל העולם כולו לתהו ובהו, והחשכתי פני תבל, במו ידי הבאתי על בית ישראל את כל הגזירות הקשות וחידשתי את שבירת הכלים במקום לתקנם. אוי לי על הקלקולים הנוראים שגרמתי בכל העולמות, כי במקום להתבטל לחברי ולעשות את רצונם ולזכות על ידי זה לאחד את כל הספירות, במקום להיות כמו אהרן הכהן אוהב שלום ורודף שלום, ולקיים את הפסוק ”בקש שלום ורדפהו“, במקום להיות כמרדכי ”דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו“ – הלכתי מהיפך אל היפך והצתי את אש המחלוקת, ודברתי סרה על אנשים הטובים ממני פי כמה וכמה, טובים ממני אין ספור פעמים, דברתי אפילו על תלמידי חכמים והייתי כקורח ועדתו, שחלקו על משה ואהרן ועל עדת בני ישראל הכשרים וכמעט החזירו את כל העולם לתהו ובהו.

אויה לי כי נטיתי מדרך הישר ונעו מעגלותי חוצה ובמקום לכלול שמאל בימין, ולהאמין שאני השמאל וחברי הימין ,עשיתי מהיפך אל היפך, הגברתי את פירוד הלבבות בשקרים ובהוצאת דיבה, איבדתי את צלם האלקים, והתקיים בי הפסוק: ”כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי“, איבדתי את בחינת ”אברהם אוהבי“, ונפלתי מאהבת ה’ לאהבות רעות, אהבות בהמיות, כי על ידי הוצאת דיבה מאבדים הדעת ונופלים לכסילות ובהמיות, אוי לי כי עשיתי מעשה נחש, ונפלתי למדריגה שהיא למטה מהנחש וגרמתי ל”נדמו עמי מבלי הדעת“, בראתי רקיעין דשוא וארעא דשוא, החרבתי את כל העולמות ואת כל הספירות והחזרתי את העולם למצב של שבירת הכלים, עד שהתקיים בי הפסוק ”ולא נודע כי באו אל קרבנה“. כי במקום לזכות לפרות הטובות לבחינת ”פרה אדומה“ לאפר פרה המטהר מכל חטא לבחינת ”ואנכי עפ”ר ואפ”ר“, שעל ידו זיכה אברהם את בני ישראל באפ”ר פרה ובעפ”ר סוטה, במקום לזכות לבחינת ”בן פור”ת יוסף“, שזכה לברור המדמה ההיפך מ”נדמו עמי מבלי הדעת“ וזכה לפתרו”ן הפרו”ת ולפתור חלומות – במקום זה נפלתי לפתרון תעלומות של דברים שלא היו ולא נבראו, הייתי כקורח בסיפור האלמנה והורדתי את הגיהנם מגניזתה, הבערתי את אישה ונפחתי את מדורתה עד אשר הכחשתי את כל מעשה בראשית, כי לא נברא העולם אלא בשביל השלום ואין הוא עומד אלא על השלום ושמו של הקדוש ברוך הוא נקרא ”שלום“.רבונו של עולם כתוב במדרש פליאה: מי שלא יודע טעם הסרת הטבעת מיד פרעה ליד יוסף, לא יכול לדעת את סוד הסרת הטבעת מיד אחשורוש ליד המן.אנא רחום וחנון כמו שזכה יוסף הצדיק בזכות פרשת עגלה ערופה שלמדו אביו בשעה שליוהו בדרכו אל אחיו, ובפרשה זו עסק כל העשרים ושנים שנה כמו שכתוב: ”וירא את העגלות אשר שלח יוסף“ שרמז יוסף לאביו שעדיין זוכר את פרשת עגלה ערופה שלמדו בשעה שפרש ממנו, ובזכות זה זכר יוסף לרחם על אחיו,כמו שכתוב ”ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף“, כן תזכה גם אותנו שתהיה פרשת עגלה ערופה תמיד מול עינינו, ושתמיד נתפלל על שלום כל ישראל שלא תסובב שום גרמא על ידינו חס ושלום של שפיכות דמים כמו שכתוב ”ידינו לא שפכו את הדם הזה“ וחמשה אנשים מן הסנהדרין של לשכת הגזית חייבים ללכת ולמדד סביבות החלל לעיר הכי קרובה, ולפי רבי אליעזר בן יעקב המלך וכהן גדול וכל הסנהדרין, שלכולם יש חלק בכל דם שנשפך מישראל. אנא רחום וחנון חוס נא עלינו שלא נהיה גרמא חס ושלום בשום שפיכות דם בישראל כל שכן שלא נגרום ממש לשפיכות דמים,הן במעשה הן בדבור של צער ואונאה, שלא נגרום שום שפיכות דמים. ובפרט אני שכבר שפכתי את דמיהם של אנשים כשרים וטובים,ועברתי על ”ביזוי אנשים“. אוי לי על כך, כי אם הייתי נזהר בזה, הייתי זוכה להמשיך את כל הרפואות ללחם ומים, הייתי זוכה לבחינת בן פור”ת יוסף, (בחינת פורי”ם) שזכה לזון ולכלכל את כל עם ישראל ולאכילה בחינת מ”ן, בחינת ”משלוח מנות איש לרעהו“.

רבונו של עולם, אנא זכני לכל המעלות הגנוזות במשלוח מנות איש לרעהו, שהרי בפורים אנו יכולים לזכות על ידי משלוח מנות לראות את התפארת שבכל אחד ואחד, וכפי ההתפארות שנזכה לגלות בכל אחד ואחד, כן גם אתה תגלה לנו את כל סודות הבריאה שבכל פרטי פרטיה מיתוש קטן ועד ליש גבור בבהמה, מרעמת הארי ועד שלשול קטן שבים (מ”חסד“ שב”חסד“ שב”חסד“ גימטריא ארי”ה ועד קליפת ”נחש“ ד”נחש“ גימטריא יתו”ש).

 אנא א-ל חנון ורחום, זכני לגלות את פרטי פרטי ההתפארות שבכל יהודי ויהודי, מן ההתפארות ביהודי פשוט הנותן פרוטה לעני ועד ההתפארות בתלמיד חכם המניד שינה מעיניו ומעפעפיו תנומה, זכני לראות בכולם רק את ההתפארות האין סופית שאתה מתפאר בכל יהודי ויהודי בבחינת ”ישראל אשר בך אתפאר“, ”על ישראל גאותו ועוזו בשחקים“, כי כל גאותו של ה’ יתברך היא על כל יהודי ויהודי, על כל תנועה כשרה שלו. אוי לי כי במקום לדון כל יהודי ויהודי לכף זכות ולקיים ”הוי דן את כל האדם לכף זכות“ – נהגתי מהיפך אל היפך, ואף במצוות שכל יהודי ויהודי מקיימם הטלתי דופי רחמנא ליצלן.

רבונו של עולם, מלא רחמים עד אין חקר ועד אין מספר, הריני מאמין באמונה שלימה, שאתה יכול לשנות את כל הברואים מהיפך אל היפך, מרעה לטובה, ובידך לשנות גם אותי, כי על אף שכתוב ”היהפוך כושי עורו ונמר חברברותיו“, אתה כל יכול, ולא יבצר ממך מזימה ויכול אתה לעשות שינויים עד אין חקר שהרי אתה יכול לעשות ממשלש מרובע ולעשות אפילו שני הפכים בנושא אחד, על כן אני מאמין באמונה שלימה שאתה יכול להיטיב גם אותי, לטהר ולזכך אפילו רע כמוני, רע כזה שלא היה עוד מזמן בריאת העולם, שהרי כל מהותי, מחשבותי ורעיונותי -אך ”רע כל היום“, והריני מלא מזימות רעות והרהורים רעים, עד אשר התקיים בי הפסוק ”עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו“. רק אתה ידעת אותי, את מזימותי הנוראות ומחשבותי האיומות השוטפות את מוחי ועוברות בדעתי בכל רגע ורגע, ומעכירות את רוחי ומפילות אותי בתכלית היאוש, עד שממש קצתי בחיי, כי כל מה שניסיתי להחכים ולהתבודד לא עלה בידי ולא יצאתי מחול אל הקודש אפילו פחות מכחוט השערה, אבל ידעתי גם ידעתי ואני מאמין באמונה שלימה, שאף על פי שנבלעתי בקליפת המן, אני ונפשי רוחי ונשמתי, ומכף רגל ועד ראש אין בי מתום, ונהפכתי לעשר כתרין דמסאבותא, ונשקעתי בכל חמשים שערי טומאה, אף על פי כן אתה יכול לקיים בי ”ונהפוך הוא“ ולהפוך אותי בתכלית ההיפוך, וכמו שתפסת את ירבעם בן נבט בבגדו ואמרת לו: ”חזור בך“ והבטחת להכניסו לגן עדן, כן תרחם גם עלי ותתפסני בבגדי ותאחז בציצית ראשי לבל אפול עוד.

אנא אב רחום וחנון, אל תטשני ואל תעזבני, עזרני לקום בחצות לילה ולהתבודד כראוי בשיר ובשבח, בשפיכת הלב כמים נוכח פניך ה’, זכני לאהבת חברים באמת, לצאת מבחינת ”מפוזר ומפורד“. ולא יהיה לבי חלוק משום יהודי בעולם, ואזכה לשוב בתשובה שלימה מן הכעס ומן האיבה מן הקנאה ומן ההיתול.

רבונו של עולם, משני נא מן המים הזדונים של רדיפת הממון והכבוד, ומלטני מתאוה הקשה של האכילה, כי כל אלו היו בעכרי ומנעו ממני כל קורטוב של קדושה, אנא הצילני נא מכל אלו ובפרט מרדיפת הממון השקולה כפליים מכל התאוות, שחייבים לצעוק עליה פעמיים שבעים קולות, כי היא היא קליפת המן- עמלק הבולעת אותנו ואת כל מעשינו הטובים, הצילני מן הקליפה הקשה הזאת, אשר עליה צריכים לבקש ממך בכל שעה ורגע, כי צריך לבקש שנזכה להכניע ולשבר, לבטל ולמחות, לכלות ולעקור קליפת המן-עמלק מן העולם, שהיא תאות ממון, צריך לבקש ולהתחנן לפניך שנזכה להוציא כל החיות והקדושה ממנו ולהשיב ולהחזיר כל הניצוצות הקדושים וכל החיות דקדושה לשרשם העליון, ולחזור ולעשות מהם תורה.

רבונו של עולם, זכנו גם עתה לכל הבחינות של ”משלוח מנות איש לרעהו“, שזכה להם כל יהודי ויהודי בימי מרדכי ואסתר, זכנו לביטול אמיתי בסוד ”איש לרעהו“ (פעמיים מט”ט), כאשר זכה אז כל אחד והשיג השגת מט”ט, להיכנס בשלום ולצאת בשלום על ידי אהבת חברים אמיתית, זכנו לשבר התאוות ובעיקר תאות ממון, כי בביטולן יכולים להכלל זה בזה ולהאיר זה לזה. וזה סוד ”משלוח מנות ומתנות לאביונים“. זכני למה שזכו בימי מרדכי ואסתר להיכלל בחברו בסוד ”ויחן שם ישראל נגד ההר“, ועל ידי זה לקבל את התורה מחדש באהבה וברצון.

זכנו אבינו גם עכשיו להתכללות הזאת אשר בכחה מאיר כל אחד בחברו מהשגותיו, מתורותיו, מעצותיו, ומעבודותיו, בעין יפה, בעין טובה, הנמשכת מדוד מלך ישראל ”יפה עיניים וטוב רואי“, שבסוד הארת משי”ח ב”ן דו”ד (גימטריא כד”ת). שבו נמחתה ושתי מן העולם, בסוד ”כדת מה לעשות במלכה ושתי“. זכנו לעשות כדת היום בשירה וניגונים, ריקודים ומחולות, ולהמשיך על ידי כן את הארת משיח.

רבונו של עולם אנא גלה לנו סוד שתיית היין, כי על ידו זוכין לתיקון הברית, גלה לנו סוד זה, כי על ידו מפרידי את הניצוץ הקדוש מקליפת המן ומתקנים על ידי זה חטא אדם וחוה, בסוד ”סחטה ענבים ונתנה לו“, שזה סוד עק”ב (גימטריא ענבי”ם), שהכהתה את עקבו של אדם הראשון שהיה מכהה גלגל חמה, עד שירדו כל העולמות למטה ממדרגתן. זכנו עתה על ידי שתיית היין הנמשך מסוד יין המשמח, הנמשך מספירת הבינה, ומסוד היין המשומר שיתגלה לעתיד לבוא, להחזיר את כל העולמות לשרשם, כמו שהיו קודם החטא, עד שנזכה לתחיית המתים, וכמו שזכה רבה בכח שתיית היין להחיות את רבי זירא, כן תזכה גם אותנו להמשיך בכח שתיית היין את סודות תחיית המתים, ונזכה גם אנו בפורים זה לביאת משיח בן דוד ולבנין בית המקדש, לגאולה השלימה ולתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

רבונו של עולם אבי שבשמים. זכני להארה הנפלאה, הארת תחיית המתים הנמשכת בפורים מתיקון סחיטת הענבים על ידי שתיית היין בקדושה, כפי שהמשיכה רבה שזכה להחיות את רבי זירא מחדש. כי על ידי הארה זו יכול כל אחד ואחד להתחיל לחיות חיים חדשים, חיים שלא טעם מעולם בבחינת ”עדיין לא התחלתי לחיות כלל“, בבחינת חיים נצחיים, שזוכה להם צדיק האמת, חיים נצחיים הנמשכים מהביטול הנפלא ומן השפלות האמיתית שהם סוד תחיית המתים.

אנא פתח לנו שערי אהבה חן וחסד והאר פניך אלינו בפרט ביום הפורים הזה, המסוגל להחיות מתים, שבו החיה רבה את ר’ זירא, שהיה נכנס עם גופו לאש כל שלשים יום, והנקרא זעירא בבחינת אל”ף זעירא, כי אש לא שלטה בו. אנא תן לנו  חיים אמיתיים ונצחיים ביום הפורים הזה, בבחינת ”במחקק במשענותם“, בבחינת ”עתידים צדיקים להחיות מתים במשענותם“. כי פורים הוא סיום שבעת ימי האבילות של משה רבנו עליו עליו השלום, הנקרא ”מחוקק“, שענותנותו ושפלותו חקוקה בכל רמ”ח אברינו. זכנו שנוכל על ידי זה לזכות לבחינת ”באר חפרו”ה שרים“, סוד –פו”ר י”ג, סוד הפורים הנמשך מי”ג תיקוני דיקנא, שעל ידם זוכים לבושה הנוראה של ”וחפרה הלבנה ובושה החמה“ ולבחינת ”באר“, באורי תורה חדשים ונתיבים נעלמים, שיש בהם להושיע אף מרוחק ונזוף, חוטא ופושע כמוני, שסלל נתיבים חדשים בתוך הסטרא אחרא, כי גם בפגום כמוני אתה מוכן לקיים את הפסוק ”והולכתי עיוורים בדרך לא ידעו“.

רבונו של עולם, אנא זכנו לעלות מעלה מעלה, זכנו לעלות למעלות נפלאות ולקיים את דברי רבותינו הקדושים: כי חייב אדם לומר ”מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי“, שעל כן נכתב “אברהם אברהם“”יעקב יעקב“ ”שמואל שמואל“ ”משה משה“, שאין לך כל דור ודור שאין בו כאברהם כיעקב כשמואל וכמשה, משה שנאמר עליו: ”בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו“, וארז”ל: ”בסופה“ זה משה ”בסערה“ זה אליהו, ולכן זכה משה שנשמתו גנוזה בגן עדן שבאצילות, בחינת ”עין לא ראתה אלקים זולתך“, כי מעולם לא פתח את עיניו ומעולם לא ראה דבר זולת האלקים, כי בכל אשר הסתכל ראה אך ורק אלקות.

רבונו של עולם, ביום זה שהוא בחינת חצות לילה, בחינת יום הכפורים, ביום שכל הפושט יד נותנים לו, ביום של קבלת כל התפילות והבקשות, באתי גם אני העני והאביון, הדל והרש מכל, לשטוח את תחינתי לפניך מתוך אהבה ודביקות שאין לה קץ ותכלית. אנא, זכני בכח האהבה והדביקות לפשוט את גופי המצורע וללבוש בגדי שבת, גוף קדוש מגן עדן, זכני למעלתה של סרח בת אשר, שזכתה על ידי הבשורה של ”עוד יוסף חי“ להיכנס עם גופה לגן עדן. אנא זכני גם אני להכריז בימי הפורים האלו ”עוד יוסף חי“, ולרקוד ולשיר כסרח בת אשר, שזכתה בזכות זה שנתהפך גופה לגוף קדוש מגן עדן. זכני למעלתם של חנוך, אליהו, משיח, בתיה, סרח ויהושע בן לוי שזכו להיכנס עם גופם לגן עדן.

רבונו של עולם, ידעתי כי רק בזכות שמירת ברית קודש אפשר להיות ראוי לכל אלה, לפיכך זכני נא להיות כיוסף הצדיק, שקידש את כל חלל העולם על ידי שמירת העיניים, עד אשר בשילה-קודשים קלים נאכלים בכל הרואה, זכני ביום פורים זה לצאת מכל פגמי הברית ומכל פגמי העיניים ולהיות כמשה רבינו שזכה מא’ עד ז’ אדר בהתגלות הסנה בגוף קדוש מגן עדן בבחינת ”והנה שבה כבשרו“. ואז אזכה שכל המרה שחורה והליצנות יהפכו לששון ושמחה, ויתגלה המזל של העשירות בבחינת ”ואת עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו… חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן גלילי כסף ועמודי שש, מטות זהב וכסף על רצפת בהט ודר וסוחרת“, ותתבטל העצבות וכל היגונות הבאים מקלקול הברית קודש, וכל האהבות רעות יהפכו לאהבות דקדושה, וכל המאורי אש למאורי אור, ויקוים בי ”גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך“, ”כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות“, ואזכה לתורת אמת ולבריאת העולם מחדש, ויתבטלו ”המארת“ חסר, ויהי אור הלבנה כאור החמה, ושתי עיני יאירו כשמש וכירח, ותחול עלי ברכת אליהו לאלישע, ברכת ”פי שניים“, בשעה שרכב אש וסוסי אש הפרידו ביניהם, ואליהו עלה בסערה השמימה וזכה שנגנז גופו בגן עדן התחתון ונשמתו עלתה לגן עדן העליון.

רבונו של עולם זכני לכל המעלות הרמות שזכו להן הצדיקים והצדקניות בזכות שמחתם העצומה בך, שמחה שלא היתה לה קץ וגבול, זכני להיות כיוסף הצדיק שנאמר עליו ”איש מצליח“, כי היה תמיד צוהל ושמח, מקפץ ומרקד אף בבית הסוהר אף בבור שאול שלא ראה קרן אור, כי אתה היית לו אור עולם, על כי לא הסיח דעת ממך מעולם ולא ראה דבר זולתך. זכני בשמחה כ”בן פור”ת יוסף בן פור”ת עלי עין“, שזכה שכל חייו היו לו בבחינת פורי”ם כי מעולם לא פתח את העין. זכני לשמחה שאינה פוסקת, זכני למעגלי השמחה שאין להם סוף ותכלית, זכני לשמחה שחשבת עליה בשעה שבראת את העולם ואמרת, ”יהי אור“, ואור הלבנה היה כאור החמה, כי בראת את אדם הראשון אך להודות ולהלל ולזמר לשמך, ואם היה עושה כן, היה זוכה להשיב ללבנה את אורה כאור החמה, היה נשאר בגן עדן לעד, ושותה מן היין המשומר כל ימי חייו, לובש כתנות אור, ועקבו היה מאיר יותר מגלגל חמה.

ובכן תעזרני ברחמיך הרבים שאזכה לפשוט גופי המצורע, שהוא משכא דחויא, שרש זוהמת הנחש הנמשך מה’מ’ן’  א’ח’ש’ו’ר’ש’ -מ’ר’א’ש’ ה’נ’ח’ש’, וללבוש בגדי שבת, גוף קדוש מגן עדן.

מרא דעלמא כולא רופא חינם, רפאני נא ברחמיך הרבים רפואת הנפש והגוף, ”רפאני ה’ וארפא הושיעני ואושעה, כי תהלתי אתה“, רפאני ואספני מצרעתי ומהר להפשיט מעלי גופי המצורע והלבש אותי בחסדיך גוף קדוש מגן עדן, ועל ידי זה יתרומם מזלי ואזכה לעושר, ובברכותיך תברכני ותשפיע לי עשירות גדול דקדושה בטהרה, ויתחזק יצרי הטוב, ותסיר לב האבן מבשרי ותתן לי לב בשר, ויתבטל העצבות והליצנות הבאים ממרה שחורה, ויתבטל ממני העניות והדחקות, כי כשל כח הסבל של העניות והדחקות של עמך בית ישראל בפרט גודל העניות והדחקות של הכשרים החפצים לכנוס בדרך הקודש באמת, רחם עלינו בחסדיך הנפלאים ותאיר עלינו מזל של עשירות, ויהיה כל העשירות אצל עמך בית ישראל הכשרים החפצים לעבדך באמת, למען יתגדל ויתקדש שמך על ידי זה, ויתבטל מאתנו הליצנות של כל החולקים על הכשרים והיראים, ותתן כח שיתגבר לב חכם לימין על לב הכסיל שהוא משמאל, ועל ידי הימין הזה תקים את הנופלים מאהבות ויראות רעות – לאהבות ויראות קדושות, והימין יעביר את החושך מעיניהם, עד אשר עיניהם יראו נפלאות, ויקוים מקרא שכתוב: ”כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות“.

רבונו של עולם, זכנו ברחמיך הרבים שיהיה חג הפורים הזה התחלה לפסח, כי פורים הוא דרך לפסח, ותמשיך עלינו את קדושת חג הפורים ואת קדושת חג הפסח. ותעזור לנו תמיד לספר ולשוח בנפלאותיך ותורתך האמיתית, ונזכה לדבר ולגלות תמיד תורת אמת, ויקוים בנו מקרא שכתוב ”תורת אמת היתה בפיהו“. ותרחם עלינו ותושיענו מהרה ותעזרנו להעביר ולסלק החושך שכסה פני תהום ולהאיר אור האמת בעולם, עד שיהיה נחשב כאילו אנו בעצמנו בראנו את העולם.

רבונו של עולם, השם פה לאילם, תן לנו פה לשוח בתורתך ונפלאותיך האמיתיות תמיד, למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם, ונזכה להודיע לבנינו ולבני בנינו ולכל בני ישראל לדורותם את כל מעשה ה’ ונפלאותיו אשר עשה עמנו מיום יציאת מצרים עד היום הזה, כמו שכתוב ”והודעתם לבניך ולבני בניך“. מלא רחמים, זכנו אותנו ואת כל ישראל לאור עיניים אמיתיות להסתכל ולראות האמת תמיד, ונביט ונראה נפלאות ה’ באמת תמיד, גל עיני ועיני כל ישראל ונביט נפלאות מתורתך הקדושה אשר גילית על ידי צדיקיך האמיתיים, אשר אתה לבד יודע נפלאות תורתם שגילו בעולם, ועל ידי אור העיניים יעלו כל הבקשות והתחינות אשר אנו מתפללים נוכח בית המקדש ועל ידי זה תעורר הגאולה התלויה בלב כמו שנאמר, ”כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה“.

אב רחום וחנון, מה יהא עלי ואני גרוע מלוט, שהרי אני רואה כיצד אתה שולח אלי מלאכיך הקדושים והנוראים להצילני מכל מה שבא עלי, והם אוחזים בידי ומושכים אותי מן השאול תחתיות, מושכים אותי בכל כחם ואומרים לי ”ההרה המלט“, והאדמה כבר פעורה מתחתי, ואני הגרוע מלוט ממשיך עדיין לרוץ אחרי כסילותי, אחרי תאוותי ודרכי הנלוזות, ממיט בושה על צדיק האמת ומחלל את שמו הגדול, עד שברוב עוונותי הוא ממשיך להיות בהעלם מכל בריה, והגלות נמשכת משנה לשנה. אויה לי כי חללתי דוקא את שם הצדיק הקדוש שקרבני אליו, ואף האשמתיו ”עד מתי אתה מפילני בחרבו של אותו רשע“, עד אשר נתקיים בי הפסוק ”איולת אדם תסלף דרכו ועל ה’ יזעף לבו“. כי במקום להבין שחטאי גרמו לכל מה שבא עלי, שהרי אכלתי מאכלות אסורים, פגמתי בנשים נכריות, סגדתי לצלם, שהוא כחי ועצם ידי, והאמנתי במעשי ידי, בשכלי ובחכמתי, עברתי על צווי הנביא ”אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, ואל יתהלל עשיר בעשרו“ ונלקיתי ב”השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע“, נסתתמו כל חושי, עיני ואזני מלהבין ומלהביט אל דברי הצדיקים, עד אשר אינני מרגיש שום חיות בלימוד התורה הקדושה שעליה נאמר ”חמאה ודבש (בגימטריא ש”ס) יאכל“, ובמקום לסיים את הש”ס בכל שנה ולעלות מדרגה לדרגה, הוצאתי את השנה בשה”י -פה”י, כי עשיתי לי חגים וימים טובים משלי, ואכלתי חמאה ודבש בכל יום ויום.

רבונו של עולם, אנא זכנו ברחמיך הרבים להמשיך עלינו תמיד קדושת מרדכי היהודי ואסתר המלכה, ועזרנו לגלות ולהאיר כל הגונין עילאין, שיש בזהב בכסף ובנחושת, בקדושה ובטהרה גדולה כרצונך הטוב ותחמול עלינו ברחמיך הרבים ותשפיע עלינו מידת הרחמנות באמת, ונזכה לרחם על הבריות ולהרבות בצדקה.

ואתה תרחם עלינו מן השמים, ותמשיך לנו פרנסה ושפע, טובה וברכה, צדקה ורחמים, חיים ושלום. אנא השפע עלינו דעת שלם דקדושה וכל טוב, ותבטל המחלוקת מן העולם, תעביר כל מיני שנאה וקנאה וקנטור ומריבות מכל עמך בית ישראל לעולם ותמשיך רחמנות ושלום בעולם, שלום גדול באמת בין כל עמך בית ישראל, ובכל העולם כולו, עד שכל באי עולם כולם ירחמו זה על זה באהבה גדולה וברחמים גדולים באמת. ותתן לנו פרנסה טובה מן השמים, וכשם שכלכלת את אבותינו, ואת עמך ישראל במדבר ארבעים שנה ונתת להם מן לאכול ולא חסרו דבר, כן תחמול עלינו ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים ותשפיע לנו שפע פרנסה טובה מן השמים, ותתן לנו כל מחסורנו בלי שום יגיעה וטרדה כלל, באפן שנזכה לעשות רצונך ולשמור חוקיך ומשפטיך ולעסוק בתורתך תמיד יומם ולילה בלי שום ביטול תורה כלל, ונזכה לקבל את התורה ביום הפורים הזה מחדש, קבלה מאהבה מתוך שמחה וחדוה, כי כל ימי חיינו הבל וימינו כצל עובר ואם לא עכשיו -אימתי.

רבונו של עולם, מלא רחמים רבים עד אין סוף, גדול העצה ורב העליליה, עושה גדולות עד אין חקר, נסים ונפלאות עד אין מספר, אין דבר נמנע ממך, הן כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה, הן ידעת את רע מצבנו עתה, בימים טרופים אלו, כשצר ומצוק מצאונו מכל צד, וכל הגויים עומדים עלינו לכלותינו, וצרו צעדנו מלכת ברחובות, מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, כי עלה מות בחלוננו, ומלאך המות עומד מאחורי כתפינו, ובכל אשר נלך הוא אורב לנו בגשמיות וברוחניות, אנא א-ל רחום וחנון, הן רק אתה בעצמך תוכל להושיענו מידו, אוי לנו, כי אנו בעצמנו משכנוהו עלינו בעוונותינו הרבים, פגמנו בכל אברינו וחושינו מוחנו וראייתנו, והעולה על כולנה ”תועבת ה’ כל גבה לב“, כי אחרי כל מה שפגמנו, עדיין אנו אומרים, ”צדיקים אנחנו ולא חטאנו“, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, אבל אתה ברחמיך הרבים, על כל זה אתה מוכן לסלוח לנו גם עתה ולהפוך את מחשבתנו מרע לטוב מגאוה לענוה, לענוה שהיא בתכלית הביטול והשפלות, עד שנזכה לבחינה של הר תבור שלש פרסאות, וארבע פרסאות, עד שנדע שאנחנו גרועים פי כמה וכמה מכל אחד ואחד אף מבחינת עצמנו.

אבי שבשמים למדני והורני וחזקני ואמצני איך לזכות לזה, שאדע תמיד פחיתותי ושפלותי באמת, ואף על פי כן אזכה להתחזק נגד כל המונעים והמחלישים את הדעת, יהיה מי שיהיה, ולא אתבטל נגדם כלל, ובכל דבר שהוא אמת לאמיתה אהיה בבחינת ”ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה“, ואף על פי כן אדע באמת שאני גרוע יותר מכל אפילו מהרשע הגדול ביותר האומר ”מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור“, אדע כי גם הוא יותר קרוב לתשובה ממני, ובקל יזכה לשוב. ואילו עלי כבר עברו רב ימי ושנותי בהבל ובריק במחשבות של גאוה ותועבה של ”אני ואפסי עוד“, שריחקוני ממך בתכלית הריחוק, והסתירו ממני כל דרכי הצדיקים, דרכי הישועה לעלות במסילה המובילה אליך, וכל הדרכים כוסו אבק ועפר של הרי עצלות ועצבות, יאוש, דכדוך וגאוה, המשתלשלים מ”כל זה’איננו’ שווה’ לי’“. אוי מה היה לי, כי על ידי זה הפכתי את כל צרופי הויה ל”הוהי“, ונשתנו עלי כל סדרי בראשית לרעה, כי בשעה שבראת את אדם הראשון, נטלתו על כל אילני גן עדן ואמרת לו, ”ראה מעשי כמה נאים ומתוקנים הם, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי“. ומאז שחטא בעץ הדעת ונכשל בפגם הגאוה של ”והייתם כאלקים“, עדיין לא יצאנו מפגם נורא זה. הוא היה בעוכרנו והוא הביאנו לכל מה שנכשלנו ולכל מה שחטאנו העוינו והרשענו, הוא הוליכנו קדורנית מפני הצב-אות והפילנו מדחי אל דחי, עד אשר איבדנו את כל מעגלי השמחה והחדוה ונכשלנו בענוה פסולה. התבטלנו למי שהיה נוח לנו בכח ”יש לי רב“, ועזבנו את צדיק האמת בבחינת מרדכ”י, המדרי”ך אותנו ומורה לנו דרך בדרכים של ”נעימו”ת בימינך נצח“, בכח ”ויהי נע”ם ה’ אלקינו עלינו“, כי דרכיו דרכי נעם של לימוד תורה מתוך שירה וניגון, מחול וריקוד. ואילו זכינו ללכת בדרכיו, היינו זוכים לענוה אמיתית בבחינת ”ורחצו רגליכם“ והיינו זוכים שהיה מתעבר בנו הצדיק ”בשית פירקין דידין ובשית פירקין דרגלין“ והיה מדריך אותנו ומורה לנו דרך ישרה כיצד להגיע לענוה אמיתית של ביטול אמיתי לשפלות דשפלות דשפלות בבחינת ”מאד מאד הוי שפל רוח“.

ושפלות זו היא בבחינת אד”ר, שאותיותיו מורות על שפלות ודלות. ”א“ – אל”ף זעירא- ”ואני ככבש אלוף“, להיות ככבש אלוף תחתיך. דל”ת – דלות ועניות, דלית לה מגרמא כלום. רי”ש – רשות ואביונות. כי מי שיש בו גאוה, אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת, מסלק השכינה מעליו, וכל הנתיבות והדרכים נעלמים ממנו.

רבונו של עולם, קרבנו אליך, פרוס כנפיך עלינו והשכן שכינתך בתוכנו בחדש זה, חדש אד”ר, לשון מדור, שעליו בקשת: ”עשו לי קיטון אחד ואדו”ר ביניכם“, עת הארת פניך אלינו והתרצית להחזיר שכינתך בינותינו.

זכני על ידי השפלות והשתיקה של משה רבינו עליו השלום, בבחינת ”שתוק כך עלה במחשבה“ לזכות ל”אז ישיר משה“, כי על ידי הניגון של הצדיק בחינת ”משה“, הוא מעלה את הנשמות מן האפיקורסות, בבחינת ”רבים מעמי הארץ מתיהדים“. ולכל זה זכה משה בשבעת ימי ההתגלות בסנה בחודש אדר, בחינת ”אדיר במרום ה’“, בחינת ”אדירים משברי ים“. ”אדירים“ אלו הטעמים, שהם השירים והניגונים, הנקראים כלי קרב, שבהם עם ישראל מתגברים על אויביהם ושונאיהם, משברים ודוחים את כל הקליפות, וזוכים ל”נהפוך הוא“.

רבונו של עולם אדון השמחה והחדוה, אשר לפניך אין שום עצבות כלל, אין שינה לנגד עיניך ותנומה לעפעפיך, אתה הבטחתנו ”אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה“, וזה כבר אלף ותשע מאות (עשרים חמש שנה) {שלושים ושש שנה}  שקועים אנו בתרדמה נוראה בתוקף גלותנו הקשה, והצרות והשמד מקיפים אותנו מכל עבר. ומעל הכל כבדה עלינו שנתנו העמוקה בבחינת ”ישנו עם אחד“, ההולכת וגוברת עלינו מיום אל יום בשכחת אלקותך, ובתוך השכחה והתרדמה הקשה הזאת אתה עומד עלינו מכה בנו לעוררנו משנתנו, מעוררנו לקום ולזעוק אליך, כי אתה מלא רחמים, ואין סוף לרחמנותך, ואין קץ ליכולתך לעזרנו ולהושיענו כהרף עין, וכל חפצך שאך קט נצעק אליך.

אנא א-ל חנון ורחום כשם שהושעת את עמך ישראל על ידי מרדכי ואסתר בשלשה ימים בלבד, כן רצונך להושיענו בכל דור ודור כהרף עין, אם אך נקום ונזעק, אם נתעורר ונצעק.

אבי אב חנון ורחום, הושיעני נא ועוררני מתרדמתי העמוקה, כי הולך אני ושוקע בשינה יותר ויותר מיום ליום, ואם עוד לפנים הייתי צועק ומתעורר, הרי היום כבר השלמתי עם מצבי ונפלתי בתרדמה קשה וביאוש נורא והרי כוונתך אך ורק לטובתי, לעוררני משנתי ומתרדמתי, למען אזעק ואשווע, למען אקרע את השמים בבכיותי וזעקותי בבחינת תפילתו של משה, שהיתה כחרב פיפיות ולא היה מסך ורקיע שלא נבקע בפניה, וקרעה את כל הרקיעים ובקעה את כל השחקים. ועל אף שנזדעזעו שמים וארץ והשתנו כל סדרי בראשית, עד שנעלו כל מלאכי מרום את כל השערים ואת כל הרקיעים, תפילתו של משה היתה בוקעת ועולה בבחינת ”כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גדע“.

רבונו של עולם, זכנו בתוך כל עמך בית ישראל שימחל”ו לנו כל עוונותינו על ידי המחולו”ת והריקודים, הניגונים והשירים שנזכה להם ביום זה. זכנו להרהר בתשובה אמיתית, ולשוב באמת מכל חטאינו. זכנו להרגיש באמיתת אלקותך עלינו, לדעת שאין עוד מלבדך, ולא המן ואחשורוש מכים בנו, אלא רק אתה ברוב רחמיך וחסדיך, למען נתעורר ונצא מתרדמתנו הנמשכת כאלפיים שנה, ולמען נזכה שוב לכל המוחין דקדושה שנסתלקו מאתנו.

רבונו של עולם, שומע זעקה ומאזין לתפילת עמך ברחמים, אתה גילית לנו כי על ידי צעקה וזעקה העולים עד עתיקא קדישא, אפשר להמשיך מוחין חדשים אפילו לנפול כמוני, שנפל מכל השבעים פנים ומכל החמשים שערי בינה, ואיבד את כל הלמ”ד בי”ת נתיבות חכמה, טעה בדרכים ובנתיבות שלא היו מעולם, וחידש דרכים תועים ומבולבלים שמזמן בריאת העולם עדיין לא דרך בהם אדם.

אנא חוס ורחם עלינו, כי עדיין אנו הולכים ותועים מטעות אל טעות ומדחי אל דחי, הולכים ומסתבכים מסבך אל סבך, וכבר שלחת לנו צדיקים נוראים בכל הדורות, את רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי, את האריז”ל והבעל שם טוב ותלמידיהם שיעירונו ויקיצונו, ואנחנו עדיין הוזים שוכבים אוהבים נום, שוקעים בשינה מיום אל יום יותר ויותר, ושינתנו ותרדמתנו עמוקה מאד מאד בלי שחר וערך, ומה לנו עוד צדקה לזעוק אל המלך. כי אתה שוקד יום יום, שעה שעה, רגע ורגע לעוררנו על ידי צדיקים נפלאים בעלי רחמים אמיתיים, המתאמצים להקיצנו על ידי שירה וניגונים, על ידי צדיקים שגילו לנו, כי ביום זה האור חודר דרך כל המסכים והמחיצות ומאיר כל מה שבחביות, בתיבות ובמטמוניות, עד שאין נקודה שאינה מאירה בו באור יקרות, גילו לנו שכל החטאים והעוונות נהפכים לזכיות על ידי תשובה מאהבה, והלב הנשבר נהיה כלי לאור אין סוף. ודייקא על ידי ניגונים ושירים, שלכאורה אין בהם אף אחד מן השבעים פנים, דייקא על ידם מעלים את הנפולים משבעים פנים, דייקא על ידי ריקודים ומחולות שאין בהם שום צורת אות, מעלים נפולים מכל תמונה של אות, כי באמת ניגונים ושירים גבוהים מכל השבעים פנים, ובהם מושרשים וגנוזים כל השבעים פנים, החכמות והתבונות, ומשם נמשכים כל השכלים, הדעות והרעיונות. ועשרה מיני נגינה הם כנגד עשרת הדברות, כי על ידם מדביקים שברי לוחות וכל לב נשבר, ובהם מרפא אותנו צדיק האמת.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלי וטהרני וזככני מקליפת המן ביום קדוש ונורא זה, שהוא שלשים יום לפני יציאת ישראל ממצרים, יום שעליו נאמר ”ולכל בני ישראל היה אור במושבותם“, יום שזכו לראות בו גם מה שבחורים ובסדקים, עד אשר נתגלו להם כל פגמיהם ועוונותיהם, כל חסרונותיהם וכשלונותיהם, ועל ידי זה ידעו מה לבקש ומה לתקן, כדי שיוכלו לצאת כעבור שלשים יום מעבדות לחרות, ולקבל כעבור חמשים יום את התורה הקדושה. קדשני ורוממני ביום קדוש ונורא זה שעליו נאמר שואלין בהלכות הפסח שלשים יום קודם הפסח, ביום שבו אתה מגלה לנו כיצד לצאת מעבדות לחרות, כיצד לעלות מעשיה ליצירה, מיצירה לבריאה ומבריאה לאצילות וכיצד להכניע את שורש המן שהוא כנגד זעיר אנפין דבריאה המעכבנו לעלות מעולם לעולם ומהיכל להיכל, שהרי הוא היה זה שהכשיל את בן עזאי ובן זומא וגרם ל”אחר“ מה שגרם, עד שבא רבי יוחנן ואמר: גבורתא למקלא רביה וכו’ אי נקטיה בידי, מאן מרמי ליה, עד שאמרו עליו רבותינו הקדושים אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך, ופירש רש”י אפילו שומר הפתח של הגיהנם לא עמד לפניך רבנו, בבואך להוציא ”אחר“ משם.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלי פדני והצילני אף על פי שאני גרוע הרבה יותר  מ”אחר“ אף על פי שחטאתי והחטאתי את הרבים באין סוף חטאים, כי הרי אתה גילית לנו, שבכל דור ודור אתה שולח צדיקים נוראים, שעליהם נאמר ”אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך“ אנא ברחמיך הרבים גלה לי אותם, והאר עיני בספריהם הקדושים ובתפילותיהם הנוראות ואל תכני יותר בסנוורים בגלל פגמי הברית הנוראים שפגמתי.

רבונו של עולם, זכני לאורות הנפלאים ולעולמות הנעלים שזכו להם מרדכי ואסתר וזיכו בהם את בני דורם על ידי הביטול העצום לרצון האלקים. כי על ידי שעשה מרדכי מעצמו אפס אין ”לא קם ולא זע“ זכה ל”עטרת זהב גדולה“– אור הלבנה נעשה לו כאור החמה באורות שם אקי”א וכך עלה לעלמא דאתכסיא, עלמא דלאה, עד עולם שנקרא רישא דלא אתיידע. זכה לא לדעת שום דבר, לא לדעת ולא לראות מה יהיה ומה יקרה, השליך את כל יהבו על השם יתברך, ורצונו בלבד היה לנגד עיניו. ואסתר הלכה בעקבותיו ואמרה ”כאשר אבדתי אבדתי“, כך זכו שניהם לעלות לעולמות נפלאים והורידו אורות מעולמות עליונים ונעלמים לעשיה דעשיה ולכל עשרה כתרין דמסאבותא, גילו אלקותו בכל המקומות הנעלמים והאירו את כל המחשכים, עד ש”רבים מעמי הארץ מתייהדים“ומרדכי היהודי שהוא מרא דכיא, איש ימיני, יסוד דאבא, האיר באסתר בחינת יסוד דאמא, את הארת הביטול האמיתי להיות אפס ואין לגמרי לרצון ה’, עד שעלתה לעולם שנקרא ”אבא“ ולהיקרא ”בת אביחיל“ ועל ידי זה המשיך את הארת שלש עשרה תיקוני אריך, שהם י”ג פעמים שם ע”ב גיטריא מרדכי ואסתר, והעלו בהם ניצוצות מן הקליפות, עד שהצליחו להפריד מהמן את הניצוץ הקדוש, את בניו של המן שהתגיירו, למדו ולימדו תורה.

רבונו של עולם מקור האורות והרחמים רחם עלינו למרות שנפלנו בגלות זאת לעשרה כתרין דמסאבותא ואבדנו את כל שבעים הפנים של התורה, שלח לנו צדיקים אמיתיים, כמו ששלחת בימים ההם בזמן הזה את מרדכי שהאיר באור קדושתו לדיוטות התחתונות, הוציא את עם ישראל מתרדמתן הגדולה שנפלה עליהם במשך שבעים שנה, השיב להם את המוחין של שבעים הפנים שאבדו בשבעים שנה אלו, והקימם מנפילתם הקשה לעשרה כתרין דמסאבותא, כי בנפילתם הקימו עליהם את המן ובניו שהם כלליות כל הקליפות. ומרדכי ברוב צדקותו וקדושתו, טהרתו וענותנותו, בעוצם ביטולו לה’ יתברך זכה להכניעם, עד  שזכה לעטרת זהב גדולה מסטרא דאבא גדול על כולם בסוד אדם קדמאה, ומשם המשיך את הארת תחיית המתים הנמשכת כל שנה בפורים, שהיא סוד תיקון עץ הדעת תיקון המיתה שהמשיכה אדם הראשון, על ידי ש”סחטה ענבים ונתנה לו“.

אנא א-ל חנון ורחום, אל תסתר פניך ממנו. ואף אם טבענו ביון מדמנה ואין מעמד, אף אם שקענו מכף רגל ועד קדקד בתוך קליפות נוראות למטה מעשר כתרין דמסאבותא – אל תתעלם, אל תסתר פניך ממנו, כי יש בידך להושיע גם אותנו, בזכות צדיקים נוראים קדושים וטהורים שאתה שולח לנו בכל דור בבחינת מרדכי ואסתר, שעליהם נאמר ”מרי דכיא“, נסתרים בתכלית ההסתרה, ומורמים למעלה מכל רעיון ושכל, מכל תפיסה ומחשבה, שלא נשרבו בעולם התהו, אלא נשארו זכים ונקיים מכל פגם ורבב, שנשמתם קדמה לשבירת המלכים, בבחינת זיהרא עילאה דאדם, שהם בבחינת אסת”ר- גימטריא א”ש נג”ה בר”ק, המלהיבים את ליבות עמך בית ישראל באש קודש, ”אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה“ יומם ולילה. המציתים את הלבבות באש הקודש היוקדת בלבבם, מאש אוכלת אש, הנמשכת מאש החיות, מאש של מעלה, ששום סטרא אחרא אינה יכולה לעמוד כנגדה, ובאשם זו מציתים את הלבבות לא לנוח ולא לשקוט יומם ולילה, להמשיך את מלחמת ה’, וגם בחמישה עשר…, בזכות הצדיקים האלו המקיפים אותנו בחותם דקדושה, הנמשך משלוש אקי”א של ביטול דביטול דביטול, שפלות דשפלות דשפלות, ובחומת אש להבה בבחינת ”ואני אהיה לה לחומת אש סביב“ ”וברא ה’ על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה“ – אנא האר פניך אלינו והושיענו  אנא ה’, בזכות צדיקים אלו תמשיך לנו מוחין חדשים, שלא נשברו מעולם ממעי הבינה הנקראת חמו”ת, בסוד ”חומ”ת אש“, חות”ם בתוך חות”ם, על ידי אסתר המלכה שנכנסה בפורים עצמו לבית אחשורוש, ושברה את קליפת נח”ש דנחש – המן ועשרת בניו בתכלית השלימות, ובקשה ”ינתן גם מחר… לעשות כד”ת היום“, בסוד משי”ח ב”ן דו”ד (גימטריא כד”ת), על ידי אסתר שזכתה להמשיך את הארת משיח לעולם ועד, לכל השנים ולכל הדורות, ולהמשיך את מלחמת ה’, מלחמה לה’ בעמלק מדור לדור, בפרט בערים מוקפות חומ”ה מימות יהושע בן נון, שבשלימות ביטולו נלחם מלחמת עמלק, ובכח הצדיקים הנקראים חומ”ה וחות”ם החותמים אותנו בחות”ם בתוך חות”ם, החותמים את העולם מבריאתו ועד סופו, היורדים בכל דור ודור לחתום אותנו בחותם דקדושה, בחות”ם של אש ובחומ”ת אש, הנמשכים מחמו”ת ספירת הבינה, ספירה של אש, שהם הגבורות בסוד שרביט הזהב, המכלה את כל הקליפות, שמשם נמשכת כל העשירות דקדושה, בסוד ”ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן“, הנמשכת מאור הביטול, בסוד ”ומשלוח מנות איש לרעהו“.

אנא א-ל חנון ורחום, זכנו על ידי שמחת פורים, סעודת פורים ושתייה בפורים למוחין דאריך, הנמשכים משער החמשים, מרישא דלא אתיידע, עד שנזכה לרצון עליון ושלא נדע כלל בבחינת ”מה“. ונכלל בהשגת המקיפים העליונים של ”מה חמית ומה פשפשת“, עד שלא נדע בין ”ארור המן“ ל”ברוך מרדכי“. זכנו בכח הארת ”ברוך מרדכי“ לברר את כל הניצוצות מתוך קליפת ”ארור המן“ ולתקן את חטא שאו”ל (בגימטריא המ”ן -עמל”ק, עם הכוללים, בגימטריא ”אג”ג מל”ך עמל”ק“), שהיה צריך לברר את כל הניצוצות מעמקי הקליפות ובפרט מקליפת המן -עמלק.

אבינו אב הרחמן זכנו כי יתגלו לנו עתה כלליות כל העצות, שהם השכל הנפלא הנמשך משער החמשים, שבכחם אפשר לברר הניצוצות מעמקי הקליפות, בכח האמונה בשמואל הנביא, שהוא צדיק האמת שבכל דור ודור, הממשיך לנו את השכל הנפלא הזה על ידי שב ואל תעשה, על ידי האמונה הפשוטה בצדיק האמת. כי כפי האמונה שמאמינים בצדיק הדור, כך זוכין למחות את כל הקליפות ואת הסטרא אחרא וחילותיה בבחינת ”שבעת ימים תוחל“, כי על ידי זה היה יכול שאול להפיל את עמלק חללים חללים, בבחינת ”דום לה’ והתחולל לו“ בבחינת ”ואין אסתר מגדת“ על ידי הדמימה הזאת מאירה הנקודה העליונה בבחינת חכמה ודעת ונשלם ה-”ו“, שהוא סוד הלוחות ארכן ו’ ורחבן ו’, זוכין אז להארת התורה מחדש, ונשלם ה”א“ בסוד אקי”א, עד אשר זוכין להארה חדשה מסוד אקיא, שזכה לה יהושע ועל ידה קיבל ממשה, ומשה שזכה להארה זו ביתר שאת ויתר עז, קיבל תורה מסיני. וזהו סוד הבושה והשפלות שזוכין לו בפורים, אשר בשלימות זכה לו משה רבנו עליו השלום, עד שקרן עור פניו, בסוד ”עקבו של אדם הראשון מכהה גלגל חמה“.

רבונו של עולם, אב חנון ורחום, זכנו לגאולה השלימה, עת תאיר הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים. זכנו לשלימות האור הנפלא הזה בכח השמחה והשירים, המחולות והריקודים, שנזכה להם ביום קדוש ונורא זה.

זכנו ביום זה שהוא הכנה לפסח, שעליו נאמר ”ועכשיו“… – להארת ”אני ולא מלאך אני ולא שרף אני הוא ולא אחר“, נזכה לדעת שכל הפעולות המשונות נתונות בידך בלבד, כי רק אתה יכול להפוך את לב השונאים והמקטרגים מאויבים לאוהבים, ולהפוך כהרף עין את הצרות לישועות ולעשות מצרה צהר, מנגע ענג, מרשע עשר וממניעות- ”נעימות בימינך נצח“, על ידי הצדיק הנקרא נצ”ח פס”ח קמ”ח, שהוא הכנה לפסח, המגלה לנו כי ”אני הוא ולא אחר“, כי אין הסתרה עומדת בפניו, והוא בוקע את כל ההסתרות וממשיך לנו את כל הישועות.

אנא זכנו ביום זה לאמונת חכמים אמיתית, שנזכה לשלימות האמונה במרדכי היהודי שהוא הצדיק שבכל דור ודור, ולא נטה מעצותיו ימין ושמאל, לא נהיה כדור שהשתתף במשתה והשתחווה לצלם ולהמן, אלא נקבל על עצמינו כל אשר יאמר, כי הוא זה, אפילו אם על פי דעתנו האנושית דבריו בניגוד גמור למציאות וכמרידה גמורה במלכות, נהיה כאסתר המלכה אשר אמרה ”וכאשר אבדתי אבדתי“, ובכח זה נזכה גם בדור זה להמשיך את כל הישועות והנפלאות על ידי הארת הרצון הנמשכת על ידי הצדקה בבחינת ”ומתנות לאביונים“, המשנה את הטבע ואת כל החוקים והופכת לבב מלכים ושרים, הופכת גזירות איומות לישועות נפלאות, שמד לרצון, וכפירה לאמונה נפלאה, עד שתאיר האמונה בכל העולם ובכל הגויים בבחינת ”ורבים מעמי הארץ מתייהדים“.

אנא אב רחום וחנון, אנא עוררנו לתשובה על ידי ענוה ושפלות הנובעת משמחה אמיתית המנשבת בשית פירקין דידין ובשית פירקין דרגלין, בפרט ביום זה בו רוח הצדיק מנפצת ומנשבת את רוח הגאוה מאתנו, זכו לשמוע את ”קול דודי דופק“, ”קול התור הנשמע בארצנו“, קולה של אסתר שהיא השכינה, שעליה נאמר ”ובהגיע תור אסתר“. כי ביום זה מגיע תורה של השכינה להשמיע את קולה בתוך אברינו לבנו וחושינו. שלש מאות וששים וחמש יום שומעים אנו את קול היצר הרע הנוקש בנו בכל גיד וגיד ובכל עורק ועורק בשס”ה גידנו וברמ”ח אברינו, הנסוך בנו בכל גיד ובכל עצם, בכל חוש ובכל איבר, עד אשר מגיע תור אסתר, תור השכינה. יהי רצון שנשמע ביום זה את קולה הנוקש והזועק מתוך כל קרבנו, מתוך כל אברינו מתוך כל גידנו ועצמותנו, נסכית ונתעורר מקולה המנשב בשית פירקין דידין ובשית פירקין דרגלין, לתשובה מתוך שפלות ושמחת אין קץ.

רבונו של עולם, ”גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך“, אנא זכנו לבאורי תורה חדשים מופלאים בסוד ”באר חפרו”ה שרים“, (חפרו”ה סוד פו”ר י”ג,171 הנמשך מי”ג תיקוני עתיק), שעל ידם זוכין לבושה הנוראה של ”וחפרה הלבנה ובושה החמה“  ”כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה“, הבושה הנוראה הנמשכת מאור הפורים הנמשכת מי”ג תיקוני עתיק מדיקנא קדישא, בבחינת ”ואראה את ה’“, בבחינת ”חזה הוית עד די כרסוון רמוי ועתיק יומין יתיב ולבושה כתלג חוור ושער רישיה כעמר נקא“ בבחינת ו”ידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר“, מרי דכי”א עמר נק”א, הנמשך מאור ה’שלפני שבירת הכלים, ממקום ששבירת הכלים לא גרמה שום פגם, ממקום שאין בו שום זכר ל”המן עמלק“, אור שכולו טוב צח ומצוחצח, אור שגם החמה והלבנה בושים ונכלמים ממנו, סוד עמ”רם (עמ”ר נקא) אבי משה, שאין בו שום שבירה, סוד ”ותרא אותו כי טוב“, הוא אור שבעת הימים, המאיר בשבעת ימים של ההילולא של משה רבנו, רעיא מהימנא, אור האמונה הזכה, שאין בה שום שליטה לצר ואויב מציק ומקטרג, אור שנזכה להמשיך אותו כל השנה ולכל ימינו לנצח, לכל הדור ולכל הדורות, אורו של משי”ח ב”ן דו”ד (385+52+14=424)(כד”ת היום), אור של תחיית המתים, שעליו נאמר ”וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה’ צב-אות בירושלים ונגד זקניו כבוד“.

רבונו של עולם, זכני ביום ז’ באדר להכלל במידותיו של משה רבינו עליו השלום וברוח קדשו של אדון הנביאים, שזכה להיות ה”ענו מכל האדם אשר על פני האדמה“. וזכה מיד עם לידתו להכלל באור שבעת הימים בבחינת ”ותרא אותו כי טוב“ בבתינת ”וירא אלקים את האור כי טוב“, כי היה כלול מכל האורות של כל נשמות ישראל, כי באשר את נשמתו חצבת מעצמיותך ממש הכוללת כל נשמות עם סגולתך.

רבונו של עולם, אין קץ לרחמיך, אין סוף לגודל חסדיך ואין חקר לנפלאותיך, והעולה על כולנה היא ענותנותך, כי כשם שגדולתך היא אין סופית כן גם ענותנותך עד בלי חקר, ומאורה האצלת למשה בחיר נביאיך, עד אשר בכחה חיזר אחר דתן ואבירם החולקים ובזים לו וביקש להשכין שלום ולפייסם, ואף לקורח אמר ”אף אני רוצה שתהיה כהן גדול“.

אנא אב חנון ורחום, זכני להיכלל בענותנותו של משה רבינו ברדיפת השלום והחסד ובאהבתו את הבריות, במעלותיו הזכות והטהורות אשר על ידן ראה את גדולתו של כל יהודי ויהודי והאמין שבודאי יעשה תשובה כל עוד נשמת רוח חיים באפיו. זכני לקבל מאור העטרות שהאצלת עליו מרוח הקדושה ומגיזרת אבן הספיר הטוב, שהיתה גנוזה במאתיים וארבעים ושמונה [רמ”ח] עולמות ואשר ממנה בנית את גופו הקדוש, שלא היה לו שום אחיזה בחומר.

זכנו להיכלל בנעוה של משה רבינו, שנשא אותנו בחיקו, ”כאשר ישא האומן את היונק“. זכנו להתבשם מאורו ולהתעלות בעטרותיו, שהרי עיטרתו בארבע מאות עשרים וחמש אורות כמנין ”נעשה“, שבכחם המשיך על ישראל הכיסופים והגעגועים של ”נעשה ונשמע“ והמשיך להם בכל דיבור ודיבור נשמה חדשה בבחינת ”כל הנשמה תהלל (ר”ת כה”ת) י-ה“ והעטרתו בשלש מאות וששים וחמש עטרות שבכחם היה מתחדש בכל יום ויום.

רבונו של עולם, זכני להיכלל בטוהר נשמתו, כי עוד בטרם ירדה נשמתו לעולם, העלית אותה לפני כסא כבודך והפקדת בידה את כל מפתחות החסד והרחמים למען עושי רצונך ואת כל מפתחות הדין להעניש את הסרים מעליך והרודפים את בניך.

עוד בטרם בא לעולם העטרת אותו באות ”מ“ שהיא כנגד כסא הכבוד עצמו, ובאות ”ש“ כנגד שלשת רגלי הכסא, בבחינת שלשת האבות, ובאות ”ה“ כנגד ספירת המלכות רגל רביעית שבכסא, והעברת אותו בתוך כל האורות שבגן עדן ודרך כל צבאות וחילות השמים, עד שנזדעזעו כל המלאכים וכל השרפים, ונשמע קול איום ונורא שזעזע את כל השחקים והכריז ואמר: ”זו הנשמה שעתידה לרדת בין בני אדם ועתידה לתת את התורה חמדה גנוזה מכל הגניזות ולהרעיש כל העולמות של מעלה ושל מטה“. בה בשעה קבלוהו כל מלאכי רום עליהם ופתחו ואמרו: ”הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים“.

רבונו של עולם, כשם שזיכית את משה רבנו בחדש אדר, שמזלו דגים, להתפלל תקט”ו תפילות בגימטריא שיר”ה. כי אמר לפניך שירה כדי שתשמע תפילתו , כן תזכנו לפתוח כל תפילה ותפילה בשירות ותשבחות ריקודים ומחולות, כדי שתעלה לפניך לנחת ולרצון.רבונו של עולם, זכני להיכלל באהבת ישראל של רעיא מהימנא אשר ביקש ”אעברה נא“ דייקא בחודש אדר, כדי להציל את עם ישראל מכל הד’ גלויות העתידות ומשני החורבנות שעדו עלינו, כנרמז ב”אעברא נ”א“ – גלות בבל – נ’בוכדנאצר א’חשורוש, גלות יון – א’נטיוכוס נ’קנור, גלות אדום – נ’ירון א’ספסיאנוס.

זכני גם אני להתפלל ולבקש על עם ישראל כאשר ביקש משה מא’ עד ז’ אדר, בחודש שמזלו דגים – להציל את עם ישראל המשולים לדגים.

זכני להמתיק מעלי ומעל כל בית ישראל ומעל כל העולם כולו את כל הדינים הנמשכים מתכלת בזכות מרדכי אשר ”יצא מלפני המלך“ – מלכו של עולם –ב”לבוש תכלת“. כי זכה להמתיק את כל הדינים הכלולים בתכלת על ידי לבוש ”תכלת וחור“, על ידי שנתעוררה נשמת ”חור“ שמסרה נפשה להציל ישראל מעבודה זרה. ועל ידי ”ועטרת זהב גדולה“ זכה לבחינת ”צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם“, להמתיק את כל הגבורות הנקראות זה”ב, ולזכות לאור היוצא מעדן, ”אשר שם הזהב“ בבחינת ”ועפרות זהב לו“, כי על ידי בחינת עפר הבאה מ”תכריך בוץ“, שכרך עצמו בבו”ץ והשליך עצמו לרפש וטיט, זכה לעטרת זהב גדולה בסוד אדם קדמאה, והמשיך אורות מאדם קדמאה, עד שזכה לא’ר’ג’מ’ן’, זכה שא’וריאל ר’פאל ג’בריאל מ’יכאל נ’וריאל הקיפוהו ושמרוהו מכל עבר.

רבונו של עולם, זכנו להארה נפלאה זו שהמשיך לנו מרדכי בכל שנה ושנה, זכנו גם אנו לחמשת הבחינות הללו: להיות בו”ץ עפר ואפר ולהשליך עצמנו לרפש וטיט למען כבוד שמו יתברך, כמו שעשה מרדכי היהודי. ועל ידי זה לזכות ללבוש תכל”ת להמתיק כל הדינים הנמשכים מתכלת. לזכות שיתעברו בנו הצדיקים כחו”ר שמסרו נפשם על קידוש ה’, ול”עטרת זהב“ לבחינת ”עטרותיהם בראשיהם“, לכל המקיפים הקדושים, עד שנזכה לביטול הבחירה, לדרגת מלאך ונהיה ראויים שהמלאכים שנקראים ”ארגמן“ א’וריאל ר’פאל ג’בריאל מ’יכאל נ’וריאל, יקיפונו יומם ולילה וישמרונו מכל רע.

רבונו של עולם, כשם שהמשכת עלינו אור עתיק ואריך שהוא אור הפורים הנמשך מרישא דלא אתידע, בבחינת ”עד דלא ידע“, הנמשך משער החמשים עוד טרם בנין בית המקדש, כשעדיין היו ישראל בגלות, כן תמשיך גם עתה עלינו את הארת שער החמשים, ותמשיך לנו משם חידושי תורה נפלאים על כל השנה, שמהם יימשך אור הגאולה ואור הישועה, אורו של משיח בן דוד, להכרית את כל השונאים והמציקים, האויבים והרודפים, בבחינת ”כדת מה לעשות במלכה ושתי“, ”ומלכותה ית”ן“ לזו שזכתה לי’-ת”ן, לעשר בחינות של מ”ה, עד שזכתה לעלות לאדם באצילות, הנקרא מ”ה, ולהמשיך את אורות הפורי”ם, בעשותה מעצמה פירורי”ם, ובאומרה ”החרשת”י“, זכתה לבחינת ”ה’ ילחם לכם ואתם תחרישו”ן“, עד שעלתה מאסת”ר תכלית ההסתרה – לאסתהר, לבחינת לבנה, תיקנה את הלבנה, והמשיכה לה על ידי הבושה הנוראה את אור שבעת הימים, אור שהיה קודם החטא, שנמשך לה על ידי מרדכי הצדיק, שזכה לצאת מלפני המלך, ”ועטרת זהב גדול”ה“, סוד החסד והחכמה סוד ”הגדו”ל הגבור והנורא“, שזכה בו מרדכי עם כל אנשי כנסת הגדול”ה, כאשר תיקנו לדורות עולם וגילו שמכל החורבנות תצמחנה ישועות, ומכל ההסתרות שלל אורות, בבחינת ”ודר וסוחר”ת“, שהם מרגליות שהאירו גם בלילה והאירו להם כצהרים, עד שהסתחרר”ו מרוב אור וגיל.

כן תמשיך גם עלינו עכשיו את האור הגדול הזה בזכות השמונה עשרה שתיקן מרדכי הצדיק וחבריו הפותח ב”אלקי אברהם יצחק ויעקב הגדול הגבור והנורא“, בזכות זה תשלח לנו את שלשת האבות, כשם ששלחת לאסתר המלכה, ותגלה לנו את הסוד ”הגדול הגבור והנורא“, שהן הן גבורותיך, והן הן נוראותיך, עד שנזכה ביום זה להמשיך עלינו את אור הפורים לנצח נצחים, ואור הפורים לא יסור מאתנו ולא יעזבנו ולא יטשנו, ויקויים בנו ”ודר וסוחרת“ ד”ר  גימטריא צדי”ק, ”וסוחר”ת“ בבחינת סחו”ר סחו”ר בחינת ”ואמונתך סביבותיך“ ותקיף אותנו ותגן עלינו, בכל השנה כולה באורותיך הנפלאים והנצחיים שאינם פוסקים לנצח.

רבונו של עולם, נותן התורה, אתה חידשת לנו ברחמיך הרבים, יום נוסף בשנה לקבלת התורה מחדש מאהבה כנאמר ”קיימו וקיבלו“. כי אילו זכינו במתן תורה כשפסקה זוהמתן – היינו זוכים שהלוחות היו נשארים לעד על ידיו של משה שהיו כארון הברית שנשא את נושאיו. כל תלמיד ותלמיד היה רואה בהם חידושי תורה ודקדוקיה וכל העצות הנדרשות לו כפי כחו והבנתו, והיו חקוקים דברי התורה על ליבו לעד. אורו של משה היה פי אלף ממה שהיה בלוחות שניות, ולא היתה תורה משתכחת לעולם. כל מה שהיינו משיגים היינו זוכרים לעולם, והיה סר מאתנו לב האבן והיינו זוכים ללב בשר, היינו עולים מעלה מעלה בשפלות אמיתית ובמוחין אין סופיים. משה רבינו היה נכנס לאלתר לארץ ישראל ולציון מכלל יופי, והיה בונה את בית המקדש שהיה עומד לעד, ומגיע למערת המכפלה, לשערי גן עדן, ומסיר משם את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת – לגלות את הדרך אל עץ החיים לגוי צדיק שומר אמונים. אילו כך היה, היינו זוכים מיד לתחיית המתים ולאור הלבנה כאור החמה ולאור החמה שבעתיים כאור שבעת הימים.

וברחמיך הרבים שלחת לנו בימים ההם בזמן הזה את מרדכי ואסתר, שהם בחינת  חמה ולבנה (אסתהר-לבנה), שהאירו לנו את קבלת התורה מחדש מאהבה כמו בזמן מתן תורה, כמו שהאיר עם ישראל בזהר עליון עת ניתנו לוחות ראשונות וזיוום הבהיק מסוף העולם ועד סופו. וכמו שהבהיק משה אז פי אלף מכל בני ישראל.

ועכשיו ביום נורא וקדוש זה אתה חפץ להשיב לנו את כל האורות והמעלות הללו, שעליהם נאמר: ”והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה’ את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא“ – כי עתיד להכפיל את אור החמה בשלש מאות ארבעים ושלש פעמים (בסוד בשג”ם – זה משה) מאור שבעת הימים, ואז נזכה שיתקיימו הפסוקים: ”וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה’ צב-אות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד“ ואז כל זקני תלמידי חכמים וכל צדיקי הדור יאירו באור כפול ומכופל באור שבעת הימים בסוד ”ואוהביו כצאת השמש בגבורתו“. ועל ידי שנזכה לשתייה בבחינת יין המשומר ולאכילה בבחינת שור הבר והלויתן, תפרוס מעורו של לויתן על חומות ירושלים, עד שיבהיק זיוום מסוף העולם ועד סופו,

 ויקויים בנו: ”רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלים; והלכו גויים לאורך ולאומים לנגה זרחך“; ”והלכו אליך שחוח בני מענייך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו עיר ה’ ציון קדוש ישראל“.

תפילה לעני פורים

בס”ד בר”ה

אב רחום וחנון, שומר עמו ישראל באהבתו, אשר עליו גאוותו ובו תפארתו, אמצני נא וחזקני לכבוד השנה החדשה,מתחילה בחמישה עשר בשבט לגלות ברחמיך הרבים את ההתפארות החדשה, העולה לפניך מכל יהודי ויהודי באשר הוא, כי אתה למדתנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שאתה מחדש עולמך בשפע רב ובתפארת חדשה, כפי ההתפארות החדשה המתגלה בכל איש ישראל בכל עת ושעה. וככל שנגלה ונמצא נקודות טובות ופאר גוונין בכל אחד ואחד, כהתחדשותם בו בכל יום תמיד, ובגילויים שלא היו מעולם. תפתח לנו פתחים ושערים לעולמות מרוממים של פדות וישע ותגלה לנו סודות כמוסים ושבילים חדשים להיכלות של מעלה.

אבינו, אב הרחמן, אוהב עמו ישראל לעד, חננו מאתך לב טוב ועין טובה למצוא חן ושכל טוב יופי ופאר בכל הבריאה הנפלאה אשר בראת ובכל ברואיך מעשי ידיך, כולם בחכמה עשית, ובפרט אזכה למצוא ולגלות בעמך ישראל אשר בו תתפאר, בכל אחד מהם אפילו בפחות שבפחותים, את הוד כבודך, את זיו הדרך לרצונך ולתפארתך, עד שנזכה להמשיך על ידי כך לעולם כולו את כל הגוונים הנפלאים, שבהם אתה חפץ להעשיר ולקשט את עולמך, זכנו לקדש את עינינו, למען נראה אך טוב, זיו והדר בכל ענין ודבר, ובפרט באחינו בית ישראל, למען נזכה לכל הטוב והשפע שאתה חפץ להשפיענו כרצונך הטוב לחדש מלכותך בעולם באורך האינסופי בכל יום בהתפארות חדשה ביפעת הוד של פריחה ושגשוג, שלא היו מעולם, בגוונים נפלאים ומחודשים, באופן שיהא עולמך יפה יותר ויותר מיום ליום.
לפיכך זכנו, א-ל אדיר ונורא, שוכן שחקים יושב על חוג הארץ, שעיניו משוטטות בכל הארץ, זכנו בעין טובה ובלב אוהב, טע בלבנו אחוות אחים ואהבת חברים, למען נתחדש כולנו יחד עם כל אחינו בית ישראל להאמין בטוב הנפלא המתחדש בכל יום, טוב שלא היה מעולם, אשר אתה בכבודך ובעצמך משפיע אותו עלינו מכסא כבודך, מעצמיותך ממש, שהוא שורש כל נשמות ישראל, עד אשר נזכה באחוותנו זו למשוך אותך אלינו ולהשכין שכינתך בבית מקדשנו שיבנה במהרה בימינו אמן

“ותעזרנו מעתה, שלא יהיה לנו עוד שום התלהבות בלבנו לשום תאווה בעולם, אפילו לדברים המותרים, כל שכן וכל שכן שלא יעלה על לבנו שום התלהבות חס ושלום לשום דבר איסור”

רבונו של עולם חוס וחננו ביום קדוש זה שהוא בחינת ראש השנה ראש השנה לאילנות שנאצלו בו נשמות ישראל לשיטת ( רבי יהושוע ) יום אשר אתה מחדש בו את כל הבריאה ומוריד שפע של שכל ושפע של מוחין חדשים לנשמות ישראל, המשולות לאילנות, אנא השפע עלינו מאור המקיפים הקדושים ביום שמתחברים בו שני שמותיך הקדושים הוי-ה ואד-ני = בגימטריא איל”ן, ביום שנמשכים בו שפע המקיפים הקדושים של הוי-ה ואד-ני גימטריא סוכ”ה. חוס וחננו, ושמע קול תפילתנו ברחמים, ותשפיע עלינו שפע קודש, שפע אלקי, שפע השכל באמת, שפע המקיפים הקדושים, שפע רוח קודש. ויופתח לנו אור השכל, וימהר תנועת שכלנו להשיג במהירות גדולה השגת המקיפים הקדושים, ונזכה להשיג השכל הנורא, הנקרא “קדם”, שהוא אור הפנים, עד שלא נצטרך להשתמש בשום הקדמה ועל ידי השכל הזה נזכה, שתהא שלהבת הלב עולה מאליה תמיד. ותעזרנו שיתלהב לבנו בהתלהבות עצומה תמיד באמת לעבודתך וליראתך ברשפי שלהבת י-ה, עד אשר נתקן על ידי התלהבות הלב דקדושה כל הפגמים שפגמנו על ידי התלהבות הלב דסטרא אחרא, ונזכה לתקן את כל פגמי החמימות וההתלהבות לדברים גשמיים, לתאוות רעות ולמידות רעות, אשר הביאונו רחמנא ליצלן לתאוות עולם הזה.

על כן באנו לשחר פניך, אבינו שבשמים, אנא יכמרו רחמיך עלינו השתדל בהצלתנו והתאמץ בתיקון נפשותינו, ותעזרנו מעתה, שלא יהיה לנו עוד שום התלהבות בלבנו לשום תאווה בעולם, אפילו לדברים המותרים, כל שכן וכל שכן שלא יעלה על לבנו שום התלהבות חס ושלום לשום דבר איסור. ותעזרנו ותחננו ותשפיע עלינו בחמלתך, שתהיה לנו התלהבות הלב דקדושה להתלהב בשלהובין דרחימותא לשמך ולעבודתך באמת, להתפלל .להתחזק, ללמוד וללמד ולקיים את כל מצוותיך בהתלהבות גדול, בקדושה ובטהרה כרצונך הטוב באמת, ועל ידי זה נזכה לתקן פגם התלהבות הלב דסטרא אחרא, שהיה בלבנו מעודנו עד היום הזה, באופן שנזכה שייטהר לבבנו באמת, ועל ידי זה נזכה לפרש שיחתנו לפניך תמיד, לרצות ולפייס אותך ולהתחנן לפניך בכל פעם בדיבורים קדושים חדשים אמיתיים באמת, שיהיו לנחת ולרצון לפני כסא כבודך, ונזכה להתקרב בהתקרבות גדול באמת ובלב שלם, כאשר נאה לעם סגולתך .
לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי, אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תיקח ממני.

רבונו של עולם, חוס ורחם עלי ברחמיך הרבים, שאזכה לחדש בתורה חידושים אמיתיים בקדושה ובטהרה, ותהיה לי רשות מן השמים לגלותם לעמך בית ישראל, ותגולגל זכות על ידי להיטיב מטובך אשר תחנני לכל עמך בית ישראל, לגלות הסגולה לעם סגולה, לגלות להם מה שאשיג בשכלי, חידושי תורה אמיתיים בקדושה ובטהרה, באופן שיחזרו בתשובה שלימה על ידי דיבורי, ולא אכשל באמרי פי, ולא אומר דבר שלא כרצונך. מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון, חוס וחנני ומלא משאלותי ברחמים, עשה למענך ולא למעננו, עשה למענך והושיענו, ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע קול תפילתנו, כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים ומאזין קולנו ממעמקים, קולות בית ישראל הנאנחים והנאנקים אשר יצעקו מארץ מרחקים, לא תוכל להתעלם מאחיך האביון, עזוב תעזוב, הקם תקים, רוכב שמים בעזרנו ובגאותו שחקים.
יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, ריבון כל המעשים, אדון כל הנשמות, הצל הצל, פדה וגאל גם את הנחשלים והעייפים והיגעים כשם שגאלת את אבותינו שעמדו ליפול לנו”ן שערי טומאה, שמע את זעקת עמך התועה כשם ששמעת את שוועת אבותינו במצרים והאזנת לנאקתם, וענית לצעקתם, ובקעת להם את הים, בזכות משה רבם על אף שהמרו על ים סוף והוליכו עמהם את פסל מיכה, כאשר בקעתו לשנים עשר נתיבים, למען יעבור כל שבט ושבט בנתיב המיוחד לו אנא שעה גם לשוועת מרוחק כמוני, שעוד לא היה כמוהו מיום שנברא העולם, ובקע גם לפניו את הים, והסר ממנו את כל ההסתרות, ופתח לבו בתלמוד ובהלכות, גלה לו דרכים חדשות ונתיבים חדשים, שעדין לא התגלו מעולם, שיוכלו לעזור גם לפחות כמוני. עזור גם לעובר על לא תעשה לך פסל, והושע גם את אשר עדיין לא השליך את פסל מיכה, העושה את התורה קרדום לחפור בה.אנא פדה גם מי שתורתו באה מעזות דסטרא אחרא, שהיא בחינת פסילים, בזכות צדיק הדור, בחינת משה.
רבונו של עולם, כמו שזיכית את אהוד בן גרא, לעקור את הפסלים ולהכניע על ידי זה את עגלון מלך מואב ובני מואב עמו, עד אשר בעבורו שקטה הארץ שמונים שנה, כן תזכה גם אותי להשליך את כל הפסילים מאתי, ואזכה לפסולת הלוחות, לתורה של צדיקי אמת, הנקיה מכל רבב, מכל פסולת ומכל פניה, אשר ממנה נתעשר משה ברוחניות ובגשמיות.
אבי שבשמים, תן בי לב לדעת, שכל פסולת שיש בעולם משתלשלת אך ממני, מהתרשלותי בתורה ובמצוות, וכל הפסילים והאפיקורסים מתגברים בעולם על ידי לימוד תורתי בבחינת פסל, ותפילתי בלא לב, בלא התגברות על האפיקורסות שבלב, המונעת את כוונת הלב, ומסתירה את הידיעה שאתה עומד על ידי בשעת התפילה ומאזין לכל אות ואות, ושכל אות ואות מלפפת אותי ומחבקת אותי ומתחננת לפני, לבל אעבור ממנה, ולבל אלך ללקוט בשדה אחר. אנא חוס ורחם עלי, שאזכה להתבונן בהדרה וביופיה, זיוה ותפארתה, בסגולותיה הגדולות, היקרות והחמודות הטמונות בה. אנא חוס ורחם עלי והסר ממני זדוני ומעלי, שאט נפשי ורוע לבבי, ולבל אדחה בידים את כל הטוב הצפון בכל אות ואות של התפילה הקדושה, לבל אכסה את הנסים בדרך הטבע, בבחינת “תהומות יכסיומו”. אנא זכני לדבוק בצדיק האמת היורד למצולות כמו אבן להציל את נפשות ישראל מתהומות. מרא דעלמא כולא, אתה ידעת כי עדיין רחוק אני מאד מן האמונה בכוחה של תפילה, ועדיין לא נהיר לי כי על ידי כל אות ואות בתפילה אפשר לפעול את כל הישועות שבעולם. אנא זכני להתחזק באמונה, כי לנקי מביזוי אנשים, מפגם אמונה ומגילוי עריות, הבטחת לשלוח את כל הברכות והרפואות בלחם ומים, כמו שכתוב: ועבדתם את ה’ אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך. והיה אם שמוע תשמע לקול ה’ אלקיך והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה’ רופאך.
רבונו של עולם, מלא רחמים, חוס ורחם על פגום בתפילה כמוני, אשר במקום להעלות את התפילה מבחינת הר לבחינת שדה, ומבחינת שדה לבחינת בית, ולפעול בתפילתי כל הישועות הברכות והרפואות השפלתי אותה מטה מטה, וירדתי מדחי אל דחי, ולא עוד אלא שנתרחקתי גם מן המעט שהייתי מתפלל פעם בכוונה, ועוד נפלתי בגאוה של “אנא אמלוך”, ועשיתי מעצמי פסל, ועל ידי זה נמאסה תפילתי לפניך בתכלית המיאוס, עד אשר התרחקתי כרחוק מזרח ממערב מצדיק האמת, היכול רק הוא להעלות התפילה, ושכחתיו, אויה לי כי התעלמתי מכל ציוויו, הפניתי עורף לכל עצותיו, והחמצתי כל הבטחותיו, שיעשה מאתנו “כמוני ממש”. אויה לי, כי הרעותי את מעשי, עד אשר הייתי פחות משפחה מצרית, שבדביקותה בצדיק האמת זכתה להשגת פנים בפנים, ראתה והשיגה יותר מיחזקאל בן בוזי. נבקע לה הים, ונתגלו לה כל סודות התורה, והראתה באצבע ואמרה “זה א-לי ואנוהו”. ואילו אני, שאני מזרע אברהם יצחק ויעקב, נפלתי למטה משער החמישים של טומאה, ונטמאתי בכל הטומאות שבעולם, ובעוונותי הרבים אני נופל ברפיון יותר ויותר מיום ליום, ומתרפה במלאכת שמים בכל יום ויום יותר ויותר, ואיני מתגבר בעבודת ה’ כלל, לא בתורה ולא בתפילה, ומעולם לא זכיתי לתשובה שלימה באמת.
רבונו של עולם, חוס ורחם עלי, כי כל יכול אתה, ולא יבצר ממך מזימה, וכמו שבקעת לאבותינו את הים, וזיכית אותם בנסים ובנפלאות שלא היו מעולם, והעליתם ממ”ט שערי טומאה למ”ט שערי קדושה, עד שבאו לדרגה שפסקה זוהמתם – כן גם עתה אתה יכול לחולל למעני קריעת ים סוף חדשה לגמרי, כמו שבקעת את הים מחדש בפני דתן ואבירם, חרף רשעתם ומרדם ועל אף שלא חפצו לצאת ממצרים, ריחמת עליהם בזכות משה רבנו, ושדדת להם מערכות כן תרחם גם עלי, על חלוש ועלוב כמוני, המתרפה לצאת ממצרים, ולהיות בן חורין, השקוע בגלות הגוף והנפש, הקשה מכל הגלויות, בזכות הצדיק הגדול במעלה מאד, בבחינת משה רבינו עליו השלום ואף שאני גרוע הרבה יותר מכולם, הושיעני נא, כי אתה עושה חדשות בכל עת, ומחדש בכל יום ובכל שעה ורגע נסים ונפלאות עד אין חקר ועד אין מספר, אשר לא היו מעולם, ומרחם בכל עת על עמך ישראל ברחמים וחסדים חדשים. אנא רחם גם עלי ברחמיך הנפלאים, ברחמים וחסדים חדשים, שלא נתגלו עדיין מעולם, בזכות הצדיקים הקדושים, אשר בארץ המה, באופן שאזכה לשוב אליך לדרך החיים באמת לאמיתו, ואל תניחני לתעות עוד בדרכים נבוכים ומבולבלים, שאינם כרצונך, ולא אלך עוד חשכים, ולא אתרץ את השקר באמת, אבטח בשם ה’ ואשען באלקי. אל תתעני ה’ מדרכך, אל תקשיח לבי מיראתך, תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי.

“יתגלה גם בדורנו הצדיק, אשר יש לו כח לעורר ולגלות הניגון והשיר העליון והמובחר מכל השירים והניגונים שבעולם, המוציא לחרות עולם ולאמונת נצח כל הנשמות שנפלו בטעויות ומבוכות ושקעו באפיקורסות, הנמשכת מן חלל הפנוי.”

רבונו של עולם, עזרני והושיעני, כי ממך הכל, ואתה כל יכול, אנא קדש וטהר מחשבותי ברחמיך הרבים, זכני לדרך האמת לאמיתו, תן לי תקוה, ולא אובד עוד כלל, עזרני להיות כרצונך הטוב באמת, ואזכה לתקן את כל אשר פגמתי, ויתהפכו עוונותי לזכויות, ואזכה בשבת שירה, שבה כל הברואים שרים לפניך, עת נבקעו בה כל מימות שבעולם שגם לבי האטום ייבקע, ועמו ייבקעו כל הלבבות האטומים, ויהפכו כל האפיקורסים למאמינים, (כמו שכתוב:) “ויאמינו… בה’ ובמשה עבדו”. יתגלה גם בדורנו הצדיק, אשר יש לו כח לעורר ולגלות הניגון והשיר העליון והמובחר מכל השירים והניגונים שבעולם, המוציא לחרות עולם ולאמונת נצח כל הנשמות שנפלו בטעויות ומבוכות ושקעו באפיקורסות, הנמשכת מן חלל הפנוי. אנא חוס ורחם על עמך ישראל כי אתה לבד ידע עוצם הרחמנות שעליהם, ויופיע צדיק האמת, בחינת משיח, ויגאלנו ברחמיו, וישמיענו שנית לעיני כל חי לאמר: “אלקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה”.
רבונו של עולם הורנו ולמדנו, הדריכנו באמיתך, למדנו האמת לאמיתו כרצונך הטוב באמת, רחם עלינו למען שמך, למען חסדיך הרבים והעצומים, רחם עלינו למענך לבד, למען כבוד שמך, למען ידעו ויכירו כל הגויים, כי אין מבלעדיך מושל בעליונים ובתחתונים, בגאות הים ובכל משבריו, ומי יאמר לך מה תעשה. על כן, ה’ אלקי ואלקי אבותי, אלקי אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן יוסף ודוד, כשם שזכרת את אברהם יצחק ויעקב, שהאמינו בך, ואת יוסף הצדיק, ששמר ברית קודש, כשם שעמדה לפניך זכות משה ואהרן, שעמדו על שפת הים, וזכות נשמת דוד, שהלכה לפני בני ישראל בעמוד האש, כאשר עשית לאבותינו את הנסים הנוראים על הים, כן גם עתה עשה עמנו נס ופלא ורוממנו וקרבנו אליך ותקיפנו בשבעת ענני כבוד, בזכות שבעת הרועים, ויקיפונו וישמרונו מכל מיני ראיות אסורות, מכל מיני נחשים ועקרבים, המקיפים אותנו בכל עת, עד אשר יתהפכו כל הנחשים והעקרבים למסייעים, וגם מהם תעלה שירה לפניך, וגם הם יודו על טוב חסדיך ועל עצם רחמיך, ונזכה אז כולנו לשמוע את שירת העקרב – “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו”, ונדע שהכל היה לטובה, וכולם היו שלוחיך, ואף אחד לא הרים ידו ורגלו מבלעדיך, ונשמע אף את שירת הנחש – “סומך ה’ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים”, למען נצא לנצח כל המכשלות ונקום לעד מכל הנפילות שבעולם, כי אף הנחש עתיד לקום משאול תחתיות, להתקן ולהזדקף, כמו שהיה בגן עדן לפני החטא.
רבונו של עולם, סומך לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, חוס וחננו, והפוך כל נפילותינו לעליות, כשלונותינו להצלחות, ועוונתינו לזכויות, אנא פדה מבטן שאול תחתיות גם חוטא ומחטיא את הרבים, הבלוע בתוך הנחש, הנהפך כבר למהותו ממש, ולשלוחו של הס”מ, כמוני רחמנא לצלן כי יש בכוחם האין סופי של צדיקים אמיתיים להפוך גם נחש כמוני למטה אלקים, למטה של סנפיר ויהלומים, לבחינת “כמוני ממש”, אם יטה לבו לדרכיהם ואזניו לעצותיהם. אנא קשור אותי אליך ברמ”ח אברי ובשס”ה גידי, בכל קרבי כסלי וכליותי, בכל תעלומות לבבי ובכל מורשי מזימותי, למען יהיו כפופים רק אליך, משרתים רק את רצונך ומפארים את גודל שמך בדביקות אין סופית בתורתך. אנא ה’ הטה את כל כוחותי החיצוניים והפנימיים לעשות רצונך, הפוך את כל כוחות הרצון שבי, הסירוב והמיאון, לשמוע אליך, לתורתך ולעצותיך, אנא הנהג אותי באמיתיות רצונך בכל תנועה ותנועה שבי, באופן שאמאן בזוהמת תאוות גופי ומידותי הרעות בכל מיני מיאון, ואבחר בטוב, ברצון, בהשתוקקות ובכיסופין כרצונך הטוב בתכלית השלימות, באופן שלא יהיה עלי מעתה שום חטא ועוון ופשע חס ושלום, ויתוקן מעתה ויתהפך לזכות כל מה שחטאתי וקלקלתי במעשה בדיבור ובמחשבה, וכל מה שהתרשלתי בגלגול זה ובגלגולים אחרים, באופן שלא יהיה עלי מעתה שום דין ומשפט חס ושלום לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ותזדכך דעתי ולבבי להרגשת השמחה בך ובצדיקיך האמיתיים בהרגשה עצומה ונשגבת תמידית, עד אשר גם בחיים חיותי אזכה להיות נכלל בך ברצוא ושוב כרצונך הטוב מעתה ועד עולם.
רבונו של עולם, עזרני והושיעני, פדני וגאלני, והפוך כל רצונותי אליך לבד. כשם ששפחה מצרית הפכה כל רצונותיה לדביקות בך, וכשם שבת פרעה נטהרה מגילולי בית אביה להציל ולגדל את משיחך – זכני אף אני אם כי גרוע אני מכל אלה אין סוף פעמים, לשעבד רצונותי לרצונך, לשרת צדיקיך גיבורי כח עושי רצונך, זכני לפרסם שמם ותורתם ולקיים עצותיהם, באופן שאמאן ברע בתכלית המיאון, ואמאס בזוהמת התאוות וברוע המידות, ואקיים את הנאמר ביוסף: “וימאן” – בכל מיני מיאון ובכל מיני צעקות, ברעם וברעש גדול, בצווחה וביראה גדולה, ובהתקשרות אמיתית לצדיקי אמת, עד אשר אדבק ואתכלל בכח צדקותו העצומה לבקוע את הים לכל עם ישראל, ולגלות לכל אחד ואחד את דרכו לפי שורש נשמתו. אנא זכני בכח יוסף הצדיק למאן בתכלית המיאון בכל דבר תאוה רעה, ובכל מידה רעה, כעס, חימה ושנאת חינם, עד אשר יכופרו כל עוונותי הן בגלגול זה והן בגלגולים אחרים, ולא יהיה עלי שום דין ומשפט חס ושלום לא בעולם הזה לא בעולם הבא תזדכך דעתי ולבבי, בעת שכל הברואים שרים ומרננים, ששים ושמחים בך ובצדיקים האמיתיים, להרגיש השמחה אך בה’ לבדו וביראיו עושי רצונו בהרגשה עצומה ונשגבה תמידית, בבחינת – ויאמינו בה’ ובמשה עבדו, ואזכה להיות נכלל בך כרצונך הטוב באמת מעתה ועד עולם.
רבונו של עולם, זכנו לענוה של משה רבינו עליו השלום, למידת השפלות וההכנעה שרק בה שיבחתו ורוממתו מכל האדם, והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, זכני לבחינת אין ממש, שבכוחה שידד משה כל מערכת הטבע והפך את הים לאין וחיבר אש מים יחדיו ביטל ארבעת היסודות אש מים רוח עפר בביטול ארבעת יסודותיו ובביטול הזה שלט על בחינות דומם צומח חי מדבר ועל עולמות עשייה יצירה בריאה אצילות ובכח ביטולו לכל יהודי ויהודי בתכלית הביטול זכה להוציא את כל השישים רבוא ממצרים אנא ה’ ברחמיך הרבים זכה גם אותי לתכלית הביטול לבחינת אין גמור זכני לידיעה הבהירה והתמידית שכל יהודי ויהודי אפילו הנחשב בעיני ח”ו לפחות שבפחותים הוא יותר טוב ממני אין סוף פעמים ולא יהיה לי חס ושלום שום הרהור אפילו קל שבקלים שאני חס ושלום יותר טוב מאיזה יהודי בעולם רק אדע שאין גרוע ממני לפחיתות גרוע אני יותר מכל אדם שבעולם ואף ממה שאני חושב בעיני למדרגת עצמי ומונח אני בשאול תחתיות ומתחתיו. ואינני יודע כיצד אזעק ואשווע, כי על ידי צעקה מעומקא דלבא, שהיא גדולה מכולם, אפשר לצאת מכל המיצרים ומכל מיני מים זידונים שבעולם. אך אתה יודע, גואלי חי ואחרון על עפר יקום, שטבעתי ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני. הצילני מטיט ואל אטבעה, אנצלה משונאי וממעמקי מים, אל תשטפני שבולת מים, ואל תבלעני מצולה, ואל תאטר עלי באר פיה, וזכני לשפוך לבי כמים ממש נוכח פני ה’ כי כל מיני קינות וכל מיני בכיות וזעקות גדולות ומרות לא יספיקו כלל לצרות הנפש, העולות על כל הצרות שבעולם אבל עם כל זאת, ואחרי כל אלה, אנו מאמינים בכוחו של משה רבנו, הנמצא אתנו בכל דור ודור, להוציא אותנו גם בדור שכזה מן המים הזידונים ולבקוע לנו את כל המימות שבעולם, שהם כל הצרות וכל המיצרים, כל המבולים והשטפונות השוטפים על המח והלב. אנא, זכנו כולנו בזכות משה רבנו עליו השלום לחוט הזוהר אין סוף, כמו שראתה שפחה על הים, וכמו שזכו העוברים במעי אמם בדעת למעלה מדעת ובעונג למעלה מעונג, עד בלי תכלית ללא שום מיצרים וגבול. ונזכה להיות תלמידים נאמנים לצדיק האמת כמו יהושע עליו השלום ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, כאשר אומר עליו רבי אברהם בן רבי נחמן שלא עשה שום ממשות מן התורה חס ושלום אלא זכה להיות תמיד בבחינת אין, ובכח בחינה זו הכניע את עמלק והכניס את ישראל לארץ, העמיד חמה ולבנה ושידד מערכות הטבע.

“אבינו אב הרחמן, שנזכה באכילת פירותיך בקדושה ובטהרה, שתאיר לנו בהארת הרצון, בהארת הנועם העליון, עד שנזכה לכסוף ולהשתוקק מאד אליך ברצון מופלג, אשר יוציא אותנו מגשמיותנו לגמרי”

אנא ה’ רחום וחנון, שלא החסרת מעולמך דבר, ובראת בו אילנות טובים להנות בהם בני אדם, אנא זכנו לטעום מנופת צוף פירותיך הנעימים, אשר פארת בהם עולמך, זכני להארת הרצון שבפירותיך, אשר בה יתרוממו וישובו כל העולמות אליך באהבה, זכני בזכות כל עמך בית ישראל, הטועמים ביום זה משפע מיני פירותיך לראות בתיקון כל הספירות שבכל העולמות.
אנא, זכנו לכוון לטעום פירותיך בקדושה ובטהרה לשם שמים, לתקן שרשם כפי שהיה בגן עדן מקדם, בשעה שציוה השם יתברך לאדם הראשון :” מכל עץ הגן אכול תאכל.” זכני לסודות העליונים הנוראים הגנוזים בכל פרי ופרי, לסגולת היותו כלי נפלא להארת הרצון, לדביקות עילאית, לאור אין סוף, כאשר האיר עדיין האור הגנוז, ואדם הראשון היה מזומן ליום שכולו שבת.
רבונו של עולם, אתה גילית לנו על ידי בחירי צדיקיך, שגם עכשיו אנו יכולים לזכות לכל זה, ודייקא על ידי האכילה, כי על ידי האכילה בקדושה ובטהרה נמשכים מקיפים נפלאים, שאפילו מלאכים אינם משיגים אותם. על כן באנו עתה לבקש ולהתחנן לפניך, אבינו אב הרחמן, שנזכה באכילת פירותיך בקדושה ובטהרה, שתאיר לנו בהארת הרצון, בהארת הנועם העליון, עד שנזכה לכסוף ולהשתוקק מאד אליך ברצון מופלג, אשר יוציא אותנו מגשמיותנו לגמרי, עד אשר נזכה להשגה גדולה מן המלאכים, כי עתידים צדיקים שתהא מחיצתם לפנים ממלאכי השרת, כאשר יבואו וישאלו את ישראל – מה פעל א-ל.
רבונו של עולם, זכני לנועם העליון השופע ומאיר בפירותיך, זכני לנועם העליון, שעל ידו נמשכת התגלות כבודך, שהוא שורש כל הבריאה, שורש כל עשרת המאמרות, שבהם נברא העולם מחדש. אנא זכנו על ידי טעימת פירותיך לזכות לנועם העליון, לחזות בנועם ה’ ולהכיר גדולתו יתברך,
אחת שאלתי מאת ה’ אותה אבקש שבתי בבית ה’ כל ימי חיי, לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו.
אנא, פתח לבנו ודעתנו לאשר השיג יעקב אבינו עליו השלום על ידי הפירות, בשעה שלקח מקל לבנה לח לוז וערמון, וזכנו להארת החסדים שהמשיך יעקב לעולם, ולביטול תוקפו של הנחש הקדמון, שרגליו יורדות מוות, בעת חיבר את כל העולמות וכל הגוונין על ידי המחשוף הלבן, שהוא רחמי אריך אנפין, חסדי הכתר, וסוד – ה’מלך ה’מלך ה’ ימלוך לעולם ועד, והיה ה’ למלך על כל הארץ – זכני לחסדים המגלים מלכותו יתברך בעולם, ולסוד – שבטך ומשענתך המה ינחמוני, שהוא סוד חודש שבט, סוד השבטים והמקלות, שהציג יעקב בשקתות המים, להמשיך מימי החסד לעולם, להצילו מהמים הזידונים ולזככו מזוהמת הנחש.
רבונו של עולם, ה’ רועי לא אחסר, בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני, אנא זכני על ידי הנועם העליון השופע בפירותיך להחזיר לעולם את הודו והדרו. את הנועם שהיה בו קודם החטא, עד שנוכל לתקן אפילו את הנחש ולהחזירו למעלתו, שהיתה לו בגן עדן קודם החטא, שעליו אמר רבי שמעון בן מנסיא: חבל על שמש גדול שאבד מן העולם, שאלמלא נתקלל הנחש, היו לכל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון, ואחד משגרו לדרום – להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות.
זכנו להזדכך מזוהמת הנחש, שנגרמה לנו בעטיו של האדם הראשון , שהציץ למעלה ממעלתו, בעת אשר היה צריך לסגל לעצמו מידות טובות של ביטול ענוה ושפלות. אנא זכנו לשפלות אמיתית, שתהא תיקון לחטא הקדמון, חטא גבהות לבב, שהרי האדם הראשון חפץ בהשגות חדשות בטרם עת, לפני שזכה לקדושת שבת, שהיא למעלה מהמקום, שהיא בחינת עד דלא ידע, בחינת ביטול כל הידיעות, שהיא הכלי לכל ההשגות החדשות על ידי תכלית הענוה והשפלות, שעליה נאמר: “מאד מאד הוי שפל רוח “, שפלות שהיא למטה מענוה ומאד מאד – שהיא שפלות דשפלות דשפלות,(כש”כ בהלכות דעות ב,ג: בשמתא דאית ביה אפילו מקצתה, ופוסק הלכה כרב נחמן, שאין מספיק ענוה, אלא – מאד מאד הוי שפל רוח), זכני להגיע לשפלות האמיתית שעל ידה זוכין לגילוי אבן השתיה, כפי שזכה דוד, שנאמר עליו: “הוא הקטן” שבענותנותו היה לעמוד האש, שהלך לפני מחנה ישראל, וזכה לגלות את שער השמים, מקום עליית התפילות בירושלים, שעליה נאמר: וראמה וישבה תחתיה, שככל שעולה אדם בה, כן זוכה לראות את שפלותו יותר ויותר, עד שזוכה לראות, שהוא למטה למטה ממדרגתו, ומתגלות לו יותר ויותר שפלותו וריחוקו מה’ יתברך – בכל עלייה ועלייה.
אנא אב הרחמים, המגביה עץ שפל ומפריח עץ לח, זכני לסוד חמישה עשר בשבט, שהוא נקודת הבת עין של התקופה הרביעית מארבעת תקופות השנה, שהיא הבת עין של שלשת התקופות הראשונות, שנועדו להכנעת שלשת הקליפות – רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת. זכנו בכח צדיק האמת, בבחינת משה, להכניע גם את הקליפה הרביעית, שהיא בחינת נוגה, עד שנהיה שפלים בעיני עצמנו למטה ממדרגתנו, בבחינת – “שבו איש תחתיו”, כל שכן וכל שכן נחוש שפלותנו בפני כל יהודי ויהודי, אפילו בפני זה שנכשלנו וחשבנו עליו מה שחשבנו ר”חמנא ליצלן . אנא זכנו להכיר ולחוש, כי אף היהודי הפחות שבפחותים טוב מאתנו אין סוף מעלות ומדריגות.
אז נזכה גם אנו בדורותינו, שתתגלה לנו בחינת משה, ויתקיימו בנו הפסוקים:
לוא קרעת שמים ירדת, מפניך הרים נזלו; בעשותך נוראות לא נקוה ירדת, מפניך הרים נזלו, ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למחכה לו; נדרשתי ללא שאלו, נמצאתי ללא בקשוני, אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי, כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב, כי אם שישו וגילו עדי עד, אשר אני בורא, כי הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש, ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים, לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה, כי זרע ברוכי ה’ המה וצאצאיהם איתם, והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע, זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן, ונחש עפר לחמו, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה’;
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו, ונער קטון נוהג בם, ופרה ודב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, ויצא חטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה’, רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה’, והריחו ביראת ה’, ולא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אזניו יוכיח, ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ, והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו; כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו, ותהי המשרה על שכמו, ויקרא שמו פלא יועץ, אל גיבור, אבי עד, שר שלום, למרבה המשרה ולשלום אין קץ, על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם, קנאת ה’ צב-אות תעשה זאת; לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים;
רבונו של עולם, ריבונו דעלמא כולא, הוריני ולמדני, איך לסדר תפילה נאה ואמיתית לפניך מכל התורות הנפלאות, שזיכיתנו בהן ברחמיך הרבים, כי אתה לבד יודע עוצם גובהן ועומק סודן, כי בעוצם פלאות רחמיך, הורדתן לעולם בדורותינו על ידי צדיקים נוראים ונפלאים, שנשמתם קדמה לבריאת העולם, ובהם חתמת את עולמך מראשית הבריאה ועד סוף כל הדורות, ואשר הבטחת למתקרב אליהם להעלותו מעשרה כתרין דמסאבותא ומתחתיהם לרום המעלות דקדושה של חכמה בינה ודעת, כאשר ילך בדרכיהם, את כל אשר ירחק מן התאוות בתכלית הריחוק וישנאן בתכלית השנאה והמיאוס, השיקוץ והגיעול.
על כן באנו לפניך, אב הרחמים, מקבץ נדחי עמו ישראל, שתקים מעפר אף נשמות כמונו, שכבר שקעו היכן ששקעו, ועשו מה שעשו, ונטמאו במה שנטמאו – כפי שהבטחת למשה עבדך, נאמן ביתך, ולכל הצדיקים שבאו מבחינתו – כי להם יש תקוה להוציא את העם ממצרים, לקרוע להם את הים ולתת להם את התורה, להנחיל תבן לעפריים, ונתת להם הכח להכניס תבונה ודעת, קדושה וטהרה גם לשחוקי שחקים כמונו, לשחיקת שברי כלי כמונו היום, השבורים מפני לבם הזונה שסר מעליך לשברי שברי שברים בלי שעור וערך, אנא חוס ורחם, קבץ וכנס כל האובדים והנידחים גם שברי שברים, שנשחקו כאבק דק, נתלכלכו בכמה מיני לכלוכים וטינופים, נפזרו ונפוצו בארבע כנפות הארץ וים רחוקים ונפלו למטה למטה משאול תחתיות. כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול, שתני בבור תחתיות במחשכים ובמצולות, אנא פדה וגאל גם את אלו שנתפסו בכמה אלפים ורבבות רשתות ומכמורות בלי שעור וערך ומספר. כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג נמס בתוך מעי, רשת הכינו לפעמי, כפף נפשי, כרו לפני שוחה, נפלו בתוכה סלה. לולא רחמיך וחסדיך אז אבדנו בעניינו. אנא, חוס ורחם על פזורי נפשותינו וקבץ נדחי אבדותינו, כאשר ברחמיך חשבת מרחוק להיטיב אחריתנו, ועשית מה שעשית, ופעלת מה שפעלת ברחמיך הטובים, והקדמת לשלוח לנו צדיקים נפלאים כאלה, שהשאירו ברחמיך אחריהם ברכה, ספרים קדושים ויקרים כאלה, אשר נתרבו עכשיו בעולם, וחידושים כאלו, אשר לא נתגלו מעולם, ותורות נפלאות, הנמשכות מעתיקא קדישא, דכל קדישין, טמירא דכל טמירין, סתימא דכולא. מגנזיא דמלכא עילאה, ועיקר העיקרים – העצות הפשוטות והנעימות, הקלות בתכלית, הנמשכות מתורות נפלאות אלו, ששרשם מי ישורנו, הנמשכים מעתיקא קדישא, רעוא דרעוין, סתימא דכל סתימין, סתימא דכולא.
אנא, זכנו לכל הסגולות הגנוזות ביום זה, חמישה עשר בשבט, ולכל רמזי סודותיו שנתגלו לנו על ידי צדיקיך המובחרים הללו, אשר הודיעונו, כי ביום זה נאצלו נשמות ישראל, ובפרט נשמות הצדיקים הנמשכים מעשרה מיני נגינה, שמהם המשיך משה רעיא מהימנא את מכת הארבה ביום זה. אנא רוממנו ונשאנו, עד אשר יזכה כל אחד מאתנו לרוח החיים אשר באדם, הטמונה בעשרה מיני נגינה, הרמוזה במכת הארבה – שאכן רוח היא באנוש, הנמשך ע”י המטה, השבט הנפלא והקדוש, שאורכו עשר אמות, ושרשו עשרה מיני נגינה, שבו עשה משה רבנו את כל האותות, ובו היכה את סיחון מלך האמורי, ואת עוג מלך הבשן, ועל ידו המשיך את קדושת חודש שבט, שבו מתגלים כל ביאורי התורה בשבעים לשון ובשבעים פנים, ובו מתגלים כל פלאי סודותיה הנפלאים והנוראים אפילו לאנשים פחותים ופגומים כמוני – לחזקנו באמונה וקדושה, בשירה וזמרה, במחול וברננה, בבחינת – זמרו משכיל – בזמר שממנו נמשכים כל השכליות וכל החכמות.
רבונו של עולם, חננו מאתך שכל טוב למעלה מכל שכל, מוחין של אמונה שלימה, שאתה אדון כל, לעילא מן כולא, ולית לעילא מינך, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, ולעילא מן כל עלמין מתחות כל עלמין ובין כל עלמין, ולית אתר פנוי ממך. זכנו לדעת והבין, כי כל מחשבה דיבור ומעשה דקדושה הכל ממך, וכל מחשבה דיבור ומעשה שאינו דקדושה בא מחמת עכירת דעתנו ודמנו, זכנו להשתמש בבחירה שנתת לנו – לבחור בטוב, לבחור במחשבות הטובות, שאתה שולח לנו, ולהתגבר בכחם על המחשבות רעות. לבחור בצדיקים הנוראים ששלחת לנו ולהידבק בהם, ובכוחם לצאת מכל המחשבות המגונות והמעשים הרעים, שדבקנו בם רחמנא ליצלן. אויה לנו, כי הלכנו מהיפך אל היפך, והיינו כפרעה הרשע, שלא שת לבו לכל האותות והמופתים הנוראים, כי לא שת לבנו לכל הרמזים הנפלאים, שאתה מרמז לנו בכל רגע ושניה, ולא הטנו אזננו לקול הכרוזים, המהדהד מקצה העולם ועד קצהו.
אנא רחום וחנון, הוציאנו מכל המבוכות, מכל ההרהורים הרעים ומכל הבלבולים הנמשכים מהחלל הפנוי ביום חמישה עשר בשבט, יום מכת הארבה. כי על ידי עשרה מיני נגינה, שהם הרוח אשר באנוש על ידי זמירות ותשבחות, ריקודים ומחולות נזכה למחילת כל העוונות, ונדע ונאמין, כי אתה הוא ה’ לבדך עשית את השמים ואת הארץ, שמי השמים וכל צבאם, הימים וכל אשר בהם, חיות ועופות, תנינים וכל דגת הים. על ידי הרוח אשר באנוש נדע ונאמין, כי אתה בורא כל הברואים למן הלויתן, אשר באחד מסנפיריו תלויים כל העולמות ועד האיזוב הקטן היוצא מן הקיר, ואתה מחיה את כולם, ומלכותך בכל משלה, אתה ממלא כל עלמין סובב כל עלמין, ולעילא מן כל עלמין, ותחות כל עלמין, ובין כל עלמין, ותוך כל עלמין, ולית אתר פנוי מנך, ואתה יחיד ומיוחד בתכלית האחדות, לעילא מן כולא ולית לעילא מנך, אנת הוא עילאה על כל עילאין, סתימא דכל סתימין, ולית מחשבה תפיסא בך כלל.
רבונו של עולם, מלא רחמים עד אין סוף ועד אין חקר, הרוצה בתיקון עולמך, החפץ להשיב את כל האפיקורסים ואותי ביניהם לאמונתך הקדושה והטהורה בתכלית הקדושה ובתכלית הטהרה, אנא חוס וחננו ורחם ושלח לנו גואל ומושיע, כשם ששלחת לנו את משה עבדך, רעיא מהימנא, וגילית לו את שירת הים ואת כל השירים והניגונים דקדושה, בין של העולם הזה בין של עולם הבא , בין שהיו ובין שיהיו, שעל ידיהם המשיך את מכת הארבה, והעלה נשמות רבות מן האפיקורסות, והוציא את ישראל ממצרים להביאם לפני הר סיני, ולהשמיעם את עשרת הדברות בקולות וברקים, שהלכו מסוף העולם ועד סופו. אנא, אב הרחמן, הוציאנו גם עכשיו מעבדות לחרות מאפיקורסות לאמונה בכח השירים והניגונים של שבת שירה, בכח שירת כל היקום. אנא מלטנו בנועם העולה לפניך משירת האילנות ומשיח השדה מכל האפיקורסיות והמבוכות, מכל ההסתרות וחסרון האמונה שנפלנו לתוכם, וזכנו לשתיקה של משה, שהיא שורש כל שיר וניגון, לבל תהיינה לנו חלילה קושיות וספקות כלל על איזה שהוא ענין בעולם. אנא טע בליבנו תמימות ופשיטות, למען יהא לבנו שלם ותמים עמך ועם צדיקיך, ולא יעלה בלבנו ספק או קושיה חלילה עליך או על צדיקיך הקדושים והטהורים, הכשרים והתמימים, שהם שלוחיך בכל דור ודור. אנא, החיינו והקימנו והשיבנו אליך, שובב את נפשנו וטהר את רוחנו בכל מיני קדושות וטהרות, המשיבין את הנפש דקדושה עד אשר נזכה לנפש דוד, המשוררת ומנגנת לפניך בכל לילה ולילה, העוסקת בשירות ותשבחות, הממשיכים את אור הבוקר, אור האמונה. זכנו לניגון של נעים זמירות ישראל, שזכה על ידו להמשיך נשמה שבנתה את בית המקדש. ואשר זכתה שבימיה קיימא סיהרא באשלמותא – עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר.

רבונו של עולם, אנא עורר את לבנו לאמונתך התמימה ולתורתך הקדושה ולעבודתך באמת. ותשפיע ותמשיך עלינו שירים וזמירות, ותגלה לנו ניגונים קדושים, הנמשכים משרש החלל הפנוי, מראש אמונה, מהניגון של אור אין סוף מהשיר העליון של משה רבנו עליו השלום, אשר כל השירות והניגונים שבעולם נמשכים ממנו, למען נזכה על ידי זה לאמונה שלימה באמת, ויקויים בנו מקרא שכתוב: תבואי תשורי מראש אמנה.
זכני להכלל בנשמת משה רבנו, שהוא בחינת שתיקה, ואזכה להרגיל עצמי בשתיקה לקיים דברי חז”ל: סיג לחכמה שתיקה; ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. ואזכה לשתוק גם במחשבה, בכל מקום שאני צריך לשתוק, ובכל עת שבאים עלי מחשבות והרהורים המבלבלים את המח, ובפרט בלבולי אמונה, אזכה להחריש ולשתוק, ואהי כאיש אשר לא שומע, ואין בפיו תוכחות, כחרש לא אשמע, וכאילם לא יפתח פיו, רק אזכה להחריש ולשתוק לגמרי גם במחשבתי ולעלות ולהכלל בשתיקה העליונה שלמעלה, שהיא מקור האמונה הקדושה, ומקור כל הניגונים והשירים שבעולם.
רבונו של עולם, זכני בשבת נפלאה זו, אשר בה כל הברואים של מעלה ושל מטה אומרים שירה – להתנער מכל העפרוריות, שדבוקה בי ומכסה אותי, ואזכה להידבק בצדיקים אמיתיים, שינשבו עלי ברוחם הקדוש, וינערו ויסירו את הרי העפרוריות והעצבות, היאוש והמרה שחורה, שמכסים אותי, ויגלו את האש היוקדת בלבי, את אור להביות הלב של איש הישראלי, הבוערת עד אין סוף, את אש התמיד, אשר תוקד על המזבח לא תכבה, כדי שנזכה לשבוע מטובך, להשביע בצחצחות נפשנו, לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו, אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, נשבעה מטוב ביתך קדוש היכלך. ונזכה להכיר את מי שאמר, והיה העולם, אשר לו הים והוא עשהו, ויבשת ידיו יצרו, כי זאת היא ההצלחה שבכל ההצלחות, הישועה שבכל הישועות, הטובה שבכל הטובות, התכלית שבכל התכליות, אשר רק בשבילה נבראנו. אנא, שלח לנו קרן אור משמיך להוציאני מעצבות ומעצלות, מבלבול ומרפיון ידים, מיאוש ומכפירה, מבהמיות ומטפשות, המוליכים אותי שולל זה שנים רבות, כעגל לא לומד, וכשור פרא, המחבל כל חלקה טובה. אנא ברחמיך העלני מבהמיות לאדם, משור פרא לשור שבמרכבה, כי אין מעצור מלה’ להושיע כהרף עין ישועה שלימה ואמיתית, ישועה נצחית לעולמי עד ולנצח נצחים, ואז אזכה לשמוע ולשיר את שירת שור שבמרכבה – אשירה לה’ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, ולומר בכל יום את שירת הים בהתלהבות נוראה ובחשק נפלא, כי בה תלויה כל הגאולה, בנין בית המקדש ותחיית המתים לפיכך, אמר רבי יוסי : אילו אמרו ישראל על הים: ה’ מלך עולם ועד, לא היתה אומה ולשון שולטת בהם לעולם.
רבונו של עולם, חוס ורחם על עמך צאן מרעיתך, זרע אברהם אוהבך, בנך יחידך יצחק, עדת יעקב בנך בכורך – “גפן ממצרים תסיע, תגרש גויים ותטעיה, פינית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ כסו הרים צילה וענפיה ארזי א-ל, תשלח קציריה עד ים ואל נהר יונקותיה, למה פרצת גדריה וארוה כל עוברי דרך, יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה, אלקים צב-אות, שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת, וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצת לך, שרופה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו, תהי ידך על איש ימינך ועל בן אדם אמצת לך, ולא נסוג ממך תחיינו, ובשמך נקרא, ה’ אלקים צב-אות השיבנו, האר פניך ונושעה”.
אנא, שוב נא ופקוד גפן זאת ביום חמישה עשר בשבט, שהוא ארבעם יום קודם בריאת העולם, בו האצלת את נשמותינו, וקראת אותנו בנים, והגבהת אותנו למעלה מכל העולמות, ונתת לנו שלטון על השמש והירח והכוכבים ועל כל מערכות הטבע, המזלות והגלגלים. אנא תן לנו חנינה על אשר מרדנו בכל אלו ונהפכנו מהפך אל הפך, עד אשר בהמות בדמות אדם מושלים בנו, כי לא קיימנו – “צאי לך בעקבי הצאן”, כמו שפרש רש”י התבונני בדרכי אבותיך הראשונים, שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוותי, ולכי בדרכיהם, ואף בשכר זאת תרעי גדיותיך אצל שרי האומות, (ותמשלי בהם) – אלא חטאנו ופגמנו, על כן הלכנו מדחי אל דחי, ונגררנו אחרי מעשי בהמה, וטמאנו את מוחנו בכל מיני טומאה, עד שהתקיים מהפך אל הפך, וניתנו למרמס תחת עקבי הגויים, והשפלים באומות ובאדם מושלים בנו.
אבינו אב הרחמן, הן אתה גילית לנו, שאין שום יאוש בעולם כלל, ואתה מוכן גם עתה ברגע זה ממש להחזיר עטרה ליושנה ולהשיבנו לשרשנו ולתפארתנו, כי אין אתה רוצה שניפול ביאוש חלילה, שהוא קשה מהראשונות, המפיל את האדם לשאול תחתיות ומתחתיו חס ושלום, אין אתה רוצה שנתיאש חס ושלום אפילו כחוט השערה, כי מחשבות ורעיונים ובלבולים כאלו קשים ומזיקים ומכעיסים את בוראנו יותר מכל החטאים והעוונות והפשעים, שעשינו מעודנו ועד היום הזה. אנא, משנו מן המים הזידונים, העלנו מן היאוש, מן החדלון והאבדון, כי עדיין יש לנו תקוה גדולה בכל עת בכל שעה ובכל רגע ,
חסדי ה’ כי לא תמנו, כי לא כלו רחמיו.
אך מה נעשה וכל זה נעלם מאתנו, מרוב נפילותינו, כי בריחוקנו לא נדע עוצם ריבוי רחמנותו וחסדיו הגדולים על כל החפצים לשוב באמת, אף על פי שלא שבו עדיין, בכסילותנו לא נדע כל גודל ישעו, לא נדע כי כל חפצו יתברך לשוב ולרחם על כל המחכים והמצפים לו, המתגעגעים וחותרים למצוא הצלה ומנוס לשוב להשם יתברך, על אף שמתגברות עליהם המבוכות בכל עת, ואינן מניחות אותם ימים ושנים לשוב אל בית אביהם. אבינו שבשמים א-ל חנון ורחום, מי יתן ונדע נשנן ונזכור, על אף כל נפילותינו גבר עלינו חסדו מאד מאד בלי שעור וערך ומספר, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב. כי אילו היו כל הימים דיו, וכל האגמים קולמוסים, וכל בני האדם לבלרים, וכל הלשונות מקלסים – אין אנו מספיקים לפרש ולבאר אחת מיני אלף ורבבה מחסדיו המרובים, אשר בהם הוא מנהיג בחסדו כל דור ובפרט את הנאנחים והנדכאים, החפצים ומחכים לשוב אליך יתברך באמת.
הלא מעתה קראת לי, אבי אלוף נעורי אתה, הינטור לעולם אם יקצוף לנצח, אנא חזקנו ונתחזק וחדשנו בכל עת, למען נתחיל מעתה לעבוד את בוראנו, להתנער מעפר, ולהתעודד בנחמותיך – התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי, התעוררי התעוררי, כי בא אורך, קומי אורי עורי עורי שיר דברי, כבוד ה’ עליך נגלה. עורי עורי, דברי שיר, אל תחרשי ואל תשקוטי, הרימי קולך הערב, ופתחי פיך לפני הקדוש ברוך הוא והשמיעיהו דבריך הנעימים, פתחי פיך יאירו דבריך, שיר דברי.
רבונו של עולם, אדון כל נשמות, לקראת השנה החדשה, המתחילה בחמישה עשר בשבט, זכנו בתפילותינו ובלימוד תורתנו להמשיך על ידי כל אות ואות נשמות חדשות ונפלאות שתארנה את העולם באורן, זכנו ביום שנאצלו בו נשמות ישראל להמשיך נשמות גדולות, נשמות קדושות, בעלות השגה גדולה, שיזכו להשיג בעולם סוד העיבור, שהוא – חכמתכם ובינתכם לעיני כל העמים – לדעת סוד תהלוכות הגלגלים וכל הדברים והשינויים הבאים על ידם כרצונך הטוב, אשר אתה מנהיג אותם ברחמים על ידי הנשמות והשכליים הגבוהים. זכה אותם לדעת סוד הנהגותיך וחסדיך הנפלאים המתחדשים עלינו תמיד, למען יפרסמו אלקותך בעולם ויקדשו שמך לעיני כל העמים.
אנא זכנו על ידי כל אות ואות של התורה הקדושה והתפילה הראויה להמשיך נשמות נפלאות ולברוא מלאכים המשפיעים לכל העשבים ולכל הדברים בעולם, ותעזרנו ותזכנו ותתן לנו כח לחזק ולגדל את האמונה הקדושה בכל עוז ותעצומות, עד אשר יפלו ויתבטלו כל האמונות הכוזביות שבעולם, כולם יכרעו ויפולו ולכבוד שמך יקר יתנו, וישמעו כולם את שירת שור שבמרכבה – “סוס ורוכבו רמה בים”, שירת ההשגחה המכניעה את חכמי הטבע וחכמותיהם, כי יתבטלו כל החכמות שבעולם כנגד אות אחת מתורתך הקדושה, ויהיו כאין וכאפס כנגד כל אות מן התפילה הטהורה והתמימה הנשואה אליך. כי יש כח בכל אות ואות של התורה שבכתב או של תורה שבעל פה, בין של רש”י ובין של תוספות, ובין של כל שאר מפרשי תורתך – צדיקיך ותמימיך שהיו בכל הדורות . כי בכל אות ואות של תורתך שבכתב ושבעל פה ומפרשיהם – יש כח להטביע את כל מרכבות הסטרא אחרא עם כל אנשיהם וחכמיהם, להטביעם ולהפילם לנוקבא דתהומא רבה, לבל ישאר להם שום זכר למו, עד אשר יתקיים הפסוק: אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם, ה’ ילחם לכם ואתם תחרישון.

אבינו שבשמים, אנא זכנו על ידי לימוד התורה הקדושה באהבה וביראה בתמימות ובשמחה להמשיך נשמות גדולות, שתהיה להם השפעה על כל הגלגלים, על כל המזלות והכוכבים. אנא זכנו להמשיך שכל נפלא לכל הנשמות, בין שכבר נאצלו, בין שלא נאצלו עדיין. בין שנבראו ובין שעתידין להברא, זכנו ביום זה להמשיך לכולן שכל נפלא, המנהיג את כל הגלגלים ואת כל אומות העולם. כי אתה מנהיג את כל העולם על השכליות של צדיקיך הנוראים ועל ידי תמימות תמימיך הנפלאים, ובהרימך אותם בתמימות ובדביקות העילאית מעל כל הכוכבים, אתה ממשילם על עולם ומלואו, בבחינת צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים, הקדוש ברוך הוא גוזר וצדיק מבטל.
רבונו של עולם, הן אתה גילית לנו, שאפשר לברוא לב לאפיקורסים על ידי תפילה בכוונה, ולהוציא ולגאול את כל הטובעים באפיקורסות על ידי ניגונים דקדושה.
לפיכך, אנא זכנו להתפלל בכוונה, ולנגן לפניך ניגונים דקדושה עד אשר נמשה מן המים הזידונים של האפיקורסות את כל התועים, ונזכה בקדושת שרעפים לצאת ממצרים, ובטוהר עיניים ובזוך שיח שפתותיים, נראה את הקולות ונשמע את עשרת הדברות בכל רגע ורגע בקול חזק, ההולך וגובר בכל עוז מרגע לרגע – “לא תנאף”, עד אשר תהיה יראת ה’ על פנינו תמיד, למען נירא להרים את עינינו אפילו לרגע קט. ויקויים בנו מקרא שכתוב: “ביום השלישי וישא אברהם את עיניו” שלשה ימים היה מהלך בעיניים עצומות, עד אשר הרגיש שהשכינה ניצבת מול עיניו – “וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק “- ראה השכינה קשורה על ההר. אנא זכנו לשמור את עינינו ולקדש את כל חושינו, למען נזכה שיאירו לנו צדיקי אמת את תורתם, ויעזרונו לקיים את עצתם, עד אשר נתכלל בשיח השדה ובזמרת האילנות ולשיר ולזמר את שירת כל היקום, עד יבוא משיח השדה – משיח בעל השדה.

רבונו של עולם, אתה גילית לנו גודל כוחה של שמחת שבת, אשר בה תלוי עיקר ההתקרבות אליך לכן יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, שתזכני ברחמיך הרבים לקבל שבת קודש בשמחה וחדוה גדולה, בפרט שבת שירה, שבת של מפלת פרעה ועמלק, ותשמרני ותצילני, שלא יעלו על לבי חלילה עצבות ומרה שחורה כלל, ולא יגיעוני יגון ואנחה פחד ודאגה חלילה, ואזכה בכל שבת ושבת לשמוח בכל עוז בכל לבבי, בכל נפשי ובכל מאודי בשמחה שאין לה קץ ותכלית, כראוי באמת לשמוח ביום שבת קודש, ובפרט בשבת שנתעורר בה עוז וחדוה בכל העולמות, עד אשר נזכה כי תיהפך תקופה זו של קור המתחילה בעת זו ממש (חצי שבט, אדר וחצי ניסן) – לתקופה של חום, ושל קדושה, לחמימות של אמונה, להתלהבות של מצוה, של ששון ושמחה.
אנא זכנו לחדש דרך חדשה בנגינה, דרך הנמשכת מאורו של משיח, מאור של שבת שירה, ואזכה להתחיל בכל פעם מחדש, ולעסוק בשלימות בכל הדברים, שהם רצונך באמת, בהתחזקות גדול בלב שלם באמת, עד אשר לא יוכל לבלבל אותי שום דבר שבעולם, ואפילו עוונותי העצומים והמרובים מאד לא יוכלו להחליש אותי חס ושלום מלהמשיך ולעסוק בעבודתך, אלא אדע ואבחין ואשכיל, שאיני יודע כלל, מה שנעשה בעולם.
ותמשיך עלי קדושת שבת, שהיא למעלה מהמקום, שהיא תכלית הידיעה שלא נדע, כאשר בשבת נחמו קודם חמישה עשר באב, שבו נמחלים עוונות ישראל כביום הכיפורים, ובו מתגלות נשמות ישראל כבחמישה עשר בשבט, זעק רבינו בקול גדול: אין יאוש בעולם כלל, ואמר; אם היה יודע האדם את גודל שורש נשמתו , היה פורח באויר מרוב גודל השמחה.

“ובכן באתי לפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, שתעזרני בכח דרך התשובה, שהמשיך משה רבנו בעולם, שאזכה גם אנכי, השפל מכל השפליות, והנמוך מכל הנמוכיות .מצוא את הנתיב והשביל המיוחד לי בכח הצדיק, המוריד את עצמו עד אלי, במיוחד עתה בשבת שנבקעו בה כל מימות שבעולם, ונסללו בה דרכים ונתיבים חדשים במים עזים, באופן שיהיה לכל אחד ואחד שביל ונתיב משלו.”

אנא. זכנו שיתגלה לכל אחד ואחד מאתנו שורש נשמתו באמת, כדי שנזכה לגיל ולשמוח ולרקד כל ימינו על בית אלקינו בשמחה וחדוה, שאין לה סוף ותכלית, ונמשיך גם עתה את כל המוחין וכל השכליות, אשר על ידם ייבנה בית המקדש, ותומשך נשמת משיח לעולם, למען נזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו. אמן.
ובכן באתי לפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, שתעזרני בכח דרך התשובה, שהמשיך משה רבנו בעולם, שאזכה גם אנכי, השפל מכל השפליות, והנמוך מכל הנמוכיות .מצוא את הנתיב והשביל המיוחד לי בכח הצדיק, המוריד את עצמו עד אלי, במיוחד עתה בשבת שנבקעו בה כל מימות שבעולם, ונסללו בה דרכים ונתיבים חדשים במים עזים, באופן שיהיה לכל אחד ואחד שביל ונתיב משלו. אנא, אבי שבשמים, אמצני לשוב אליך בתקוה ובשמחה מחודשת, כי עדיין צדיק האמת לא נטשני, והוא מרמזני ומסייעני תמיד לצאת מגלותי ולהכנס לתוך הקדושה באמת ולעלות במעלותיה מעלה מעלה.
רבונו של עולם, רחם עלי, וזכני להתקשר לצדיקים קדושים כאלו תמיד, ויתגלו לי דרכי הקדושה של אכילה דקדושה, עד אשר אזכה בכח כל סוגי הפירות, שאטעם בחמישה עשר בשבט, לקשר עצמי אליך תמיד באמת בתכלית הענוה והביטול, ותשמרני ותצילני ברחמיך, שלא יהיה כח לשום בחינת ירידה לרחקני חלילה, מהשמחה והגילה בך, ואזכה בכח הגילה והשמחה התמידית בך לצאת מכל הירידות, ולזכות לכל העליות ולכל השגות האלקות כאחד מבני העליה הגדולים והקדושים באמת. ואזכה לגלות את שרש נשמתי באהבה ובשמחה.
רבונו של עולם, אנא הושיענו על ידי קדושת שבת, שאזכה לקבל כל הברכות ממקור הברכות, בזכות כל הצדיקים, משה רעיא מהימנא וכל שבעת הרועים, שאיני ראוי אפילו לישא את שמותם על שפתי, ויתגלו לי כל השבילים והנתיבים שנעלמו ממני. כי אין מקום ואין זמן, אשר לא המשיכו לשם הצדיקים האמיתיים נתיבות ודרכים, אין מקום וזמן שלא חידשו בו אפיקים ושבילים ברורים ורחבים – לצעוד בהם בהרחבה, בבטיחות ובזריזות, בשמחה ובגילה. אנא גלה לי את הנתיבים המובילים אל המסילה העולה בית א-ל, אל המסילה העולה אליך. אבי אב הרחמן, זכני להידבק בך בתשוקה נפלאה, בקדושה ובטהרה, זכני לדביקות נפלאה ללא הפסק רגע – בהקיץ ובשינה, באכילה ובשתיה, באופן שכל אכילותינו ושתיותינו יהיו רק מהתנוצצות האותיות, עד אשר נפשיט את כל צרעת גופנו המגושם, ונזכה לגוף קדוש מגן עדן.
אנא אב רחמן, חוס וחנני, כי בצוק העתים האלו דעתי התבלבלה מאד מפני שנאת החינם שנכשלתי בה, ומפני הקפדותי על אחי ורעי, ידידי הטובים מכל אח ורע. אנא זכני לשנן ולזכור, כי כל יהודי ויהודי הוא נתיב ושביל מיוחד להכלל בו בבורא יתברך לנצח, לפיכך בפגם אהבת חברים אבדתי ארחותי ונסתרו ממני כל השבילים והנתיבות, וגם אלו שידעתי מהם – נעלמו ממני, בבחינת הפלת נפלים, וכמעט קט נאבדתי מן העולם, וכפשע ביני ובין המות מרוב המחלוקות ושנאת החינם שנכשלתי בהם. מלא רחמים חומל דלים, מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו, מרוב השעבודים ומרוב הבלבולים אין דעתי צלולה כלל, ונפלתי מאמונת חכמים ואהבת חברים, ולא זכיתי לנאמר: מימי לא עברתי על דברי חברי. על ידי זה נמשך עלי השעבוד, והסתלקו ממני כל המוחין, ולא אדע את אשר אדבר, ודעתי אינה צלולה כלל, אין אתי יודע עד מה, איך להתנהג ואיך לכוון, שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג, ואיני יודע מאין יבוא עזרי, כי בער אנוכי מאיש ולא בינת אדם לי, כי צרות לבבי הרחיבו, והמחלוקת ופירוד הלבבות כיסוני והקיפוני מכל צד, ועל ידי זה נפרדו ממני כל הדרכים והנתיבות ואיני רואה את התמרורים, אשר אתה מציב לפני בכל רגע ושניה. אנא חוס ורחם עלי, כי איני יודע מה לעשות ואיך להתנהג, איך לצפצף ואיך לרמז. איני יודע איך להתפלל לתיקון הפגם הנורא הזה. אני מבולבל כשכור, איני יודע כלל היכן אני בעולם, ומה יהיה סופי ותכליתי.
רבונו של עולם, מלא רחמים, חומל דלים, מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו, למדני איך לפרש שיחתי לפניך עתה, איך לעורר רחמיך האמיתיים עלי עתה. הצילני מריב ומחלוקת בכל האופנים, עזרני והושיעני שלא יחלקו ולא יריבו עלי לא בגשמיות ולא ברוחניות, לא למעלה ולא למטה, ושמרני והצילני שלא אהיה חולק על שום איש כשר שבעולם, מכל שכן וכל שכן, שלא יהיה בלבי שום צד מחלוקת על צדיקים אמיתיים, ובפרט על צדיקים שוכני עפר, קדושים אשר בארץ המה, ולא אריב לעולם עם שום אדם, רק אזכה לאהוב את כל ישראל ולהחזיק עם כולם בשלום, ולקיים באמת מקרא שכתוב:” סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”, עד אשר יקוים בנו הפסוק: “ויחן שם ישראל כנגד ההר” – כאיש אחד בלב אחד. על ידי זה נזכה לשמוע את עשרת הדברות בכל רגע ורגע, ותיפסק זוהמתנו, הבאה מפגם אמונת חכמים ושנאת חינם, ויתקיים בבנו הפסוק: “חבור עצבים אפרים הנח לו” אנא זכנו למה שאמרו: סופו של כל אחד להשליך את אלילי כספו וזהבו, ולזכות לתליסר תיקוני דיקנא, לתורה שנדרשת בשלש עשרה מידות, ולשיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו, כי על ידי שירת הים זכו לשבת שלום, ועל ידי שיר השירים זכו לבנין בית המקדש וזה: “ותען להם מרים שירו לה” :ר”ת שלו”ם, כי על ידי שירה זכו לשלום, ועל ידי שלום זכו לשירה, ל”אז ישיר” – לשירה של שבת.
רבונו של עולם, זכנו כבר עכשיו לשירה זו, ונזכה להלל את שמך בשירת המשוררים הקדמונים, ונתכלל בכל השירים ששרו בכל הדורות, בשיר של אדם הראשון, ובשיר של שבת, בשיר של משה וישראל על הים, ובשיר של ישראל בבאר, בשיר של דבורה וברק, ובשירת דוד, בשיר ששרו הלויים בבית המקדש, ובשיר שעתידין לשורר בארץ יהודה, ובשיר אשר ישוררו בליל התקדש חג, בכל השירים ששר שלמה המלך בשיר השירים, ובשיר החדש אשר עתידין הגלויות לשורר, שנאמר: “שירו לה’ שיר חדש, כי נפלאות עשה”. ועל ידי זה נזכה לשירה של בית המקדש, לשירה של תחיית המתים, ולשירה של לעתיד לבוא, ושל העולם הבא, לשירה של המחול שיהיה לעתיד לבוא, למחול של כל הצדיקים, שעליהם נאמר: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר: ואמר ביום ההוא, הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה’ קוינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו.

לרכישת סדרת הספרים “תפילה לעני” תפילות למועדי השנה מאת הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א התקשרו עכשיו 052-5874186 או 054-8520249

לזיכוי הרבים

תיעוד מהילולת רבי נתן מברסלב באולמי תמיר בירושלים בראשות הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

ליל עשרה בטבת תשע”ז

תמונת 360
[sphere 6183]

(ניתן לסובב את המצלמה באמצעות לחיצה על כפתור העכבר השמאלי וגרירה לכיוון הרצוי. באמצעות הגלגלת של העכבר או כפתורי ה+ ו- ניתן להתקרב ולהתרחק. במכשירים ניידים או במשקפי מציאות מדומה ניתן לסובב לכל הכיוונים כאילו אתם עומדים ממש בתוך האולם)

תמונות וסרטונים באדיבות יששכר ברג 0548461565

הרב ברלנד עופר ארז שבתי צבי
הרב עופר ארז שליט"א עם הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

הבעיה של שבתאי צבי הייתה שהוא הטיף בריש גלי לעבור עבירות. הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א הוא בדיוק ההפוך משבתי צבי. אין לרודפים של הרב ברלנד אפילו מעט דעת לברר בין אמת ושקר, מושגים מפורסמים המוכרים לכל.” 

עיקר רצוננו הוא לפרסם את אורו של כ”ק מורינו, הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א, את תורתו, קדושתו וביטולו המוחלט כלפי אורו של ה’ יתברך ע”פ דרכו של אור האורות, רבינו נחמן מברסלב. אך, לדאבוננו, לאור המערכה השקרית והנבזית המתנהלת כנגד הרב שליט”א וקהילתו, בזמן האחרון אנו נאלצים להוסיף פן נוסף באופי הכתבות אותם אנו מפרסמים. וכמו שהבטחנו, כי אנו הולכים לחשוף עוד מקצת מהשקרים הטופלים על הרב שליט”א, הכתבה הבאה היא מוכרחת לכל החפץ באמת.

אלו מקצת הדברים שהעביר הרה”ג, הרב עופר ארז שליט”א, מבחירי תלמידיו של הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א בשבוע האחרון:

“לא להתפעל מכל הביזיונות והרדיפות המתנהלות כנגד הרב ברלנד שליט”א זה כמעט לא בגדר אנושי”, פותח הרב עופר את דבריו. “הרב ברלנד שליט”א כבר כמעט שנה בכלא ולמרות זאת לרגע אחד לא עוזב את ספרי הקודש והתפילה תמיד שגורה על פיו. תמיד האמונה על פניו והחיבור להקב”ה, והרב שליט”א מחזק, כל הזמן מחזק את מי שבא איתו במגע. יש קושיות על הצדיק? בסדר, רבינו נחמן כבר אמר שעל צדיק האמת חייבים להיות קושיות, אבל אנחנו צריכים לזכור מה עינינו רואות.”

“שמעתי שהחמיאו לנו מאוד ושייכו אותנו לכת של שבתי צבי, ברוך ה’, אנחנו מודים להם, רק שאנו רוצים לברר את הדברים. אין להם (לרודפים) אפילו מעט דעת לברר בין אמת ושקר, מושגים מפורסמים המוכרים לכל. כי הרי, כל הבעיה של השבתי צבי הייתה שהוא הטיף בריש גלי לעבור עבירות, וכי אנו שמענו פעם אחת מהרב שליט”א או מתלמידיו שמותר לעשות עבירות??? מעולם לא נשמע כזה דבר.”

“השבתי צבי, אחרי זמן קצר שגדולי ישראל נידו אותו הוא הלך והתאסלם, הוא לא יכל לסבול ביזיון אחד והלך להיות מוסלמי. את כל הדרך הוא עזב, אמר: אולי יכבדו אותי במסגד. אבל, להבדיל מליוני הבדלות, אצל הרב ברלנד שליט”א אנחנו רואים שהכל הפוך. זאת שטות וטיפשות, הרב ברלנד  שליט”א הוא בדיוק הפוך מהשבתי צבי. לא רק שהרב מעולם לא אמר שמותר לעשות עבירות, אלא, כל מה שקשה לי אישית הרבה פעמים לשמוע את הרב שליט”א, מכיוון שבדבריו הוא תמיד מוכיח אותנו. אני אומר בלב: ‘הרב, קצת תוותר לי, תהיה איתי קצת יותר מתון.”

“רואים לכל אורך ההיסטוריה שכל מי שהיה יהודי והלך בדרך לא טובה הם התעופפו מהיהדות.

אני לא יודע אם מעולם היו כאלה ביזיונות ורדיפות כמו שהרב שליט”א עובר, וכל זה והעיניים שלנו רואות רק יותר התחזקות באמונה ובעבודת ה’ אצל הרב ברלנד שליט”א.”

“בד”כ אנחנו אפילו לא מתייחסים לבלבולים ולהבלים שרודפי הרב ברלנד שליט”א מדברים, אילולי המהלכים הנבזים ומשוללי הרסן שהם החלו בהם לאחרונה. מהבוקר עד הערב ומהערב עד הבוקר הם רק מדברים נגד, ניבולי פה ולשון הרע. הרב מורגנשטרן שליט”א כתב תשובה הלכתית ותורנית מאוד בה אמר: “אפילו לשיטתכם (הטועה) אתם עושים אלף עבירות.” עבורם הספר של שמירת הלשון של החפץ חיים יצא מהיהדות. אין הלכות לשון הרע, אין הלכות הוצאת שם רע, מדבר שקר תרחק. הם אומרים כנגד תלמידי חכמים רבים דברים רעים, עד שאותם חכמים ורבנים תוהים מהיכן הם המציאו זאת.”

“וכי אחד מתלמידי הרב ברלנד שליט”א אמר פעם שלצדיק מותר לעשות עבירות?! מעולם לא נאמר הדיבור הזה! רק הרודפים אומרים זאת. מי בכלל חשב על הרעיון הזה???”

“לא שומעים מהם שום דברי תורה, שום דברי חיזוק, רק נגד, ונגד ונגד, לשון הרע, הוצאת שם רע, שקרים ורמאויות נוראיות. מסכנים, צריך להתפלל עליהם שהקב”ה יאיר את עיניהם ויחזרו בתשובה. אנחנו ערב הגאולה וכי זה מה שנשאר לעשות?”

“כמה פעמים הזמנו אותם לדין תורה ולא בכדי לריב איתם, אלא בכדי לברר את הטענות השקריות שלהם – פעמיים הם כבר דחו אותנו. פעם אחת אמרתי להם לקחת אותנו לדין תורה ואותו רודף אמר שהוא מסכים, יומיים אח”כ הוא פרסם כתבה שלימה שקרית בכיכר השבת. אמרתי: ‘כנראה כיכר השבת הוא הדעת תורה החדש של הדור שלנו.”

“אין לנו שום דבר כנגדם ואנחנו לא רוצים בכלל לריב איתם. מעולם לא דברתי בציבור על הדבר הזה ולא מצאתי טעם לעזוב את התורה, התחזקויות ודברי רבינו הקדוש. אך, לפעמים צריך לחרוג, במיוחד שלאחרונה הם ממש משתגעים בהתנהלות שלהם. נכון שכל שקר שלהם רק מקרב לרבינו הקדוש ואל הרב ברלנד שליט”א יותר ויותר אנשים, אך חייבים למחות ולהראות שלמעשה, אליבא דאמת, הכל הפוך לגמרי ממה שהם מדברים.”

“הקלקול הגדול של שבתי צבי הוא שהטיפו לעבור עבירות לצורך תיקון העולם, אך אצל הרב ברלנד שליט”א מעולם לא שמענו כזה דבר (ולא רמיזה או משהו שמזכיר כזה דבר), להפך. דמיונות שדמינו, הם קמו בבוקר ואמרו שאנו אומרים זאת.”

הקב”ה יעזור להם לחזור בתשובה, אנחנו לא כועסים עליהם, אנחנו אוהבים אותם אהבה גדולה, רק שה’ יאיר להם את נקודת האמת. שתהיה גאולה ברחמים וחסדים.

השיעור של הרב עופר ארז שליט”א הועבר בקו המידע ברסלב 02-800-8800 מארה”ב 18456400007 מאנגליה 442038073333