צור קשר עם הרב ברלנד
הגה"צ הרב אליעזר ברלנד ברלנד - שיעור לכולל אולגה ז אדר א תשפב

כתוביות: שיעור מדהים לכולל אולגה – הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

שִׁעוּר שֶׁמסר מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א, בְּלֵיל ז' אֲדָר־א שפ"ב, לַשדרים בביתו נאווה קודש לתּוֹשָׁבֵי גִּבְעַת אוֹלְגָה

הַשִּׁעוּר עַל הַיָּארְצַייט שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, ז' אֲדָר, ז' אֲדָר הַיָּארְצַיְיט שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּלְפִי הַיַּלְקוּט שִׁמְעוֹנִי זֶה ז' שְׁבָט, עַכְשָׁיו ז' אֲדָר זֶה חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי פּוּרִים.

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה, הֵן בְּלִמּוּד. שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵרַי. וְלֹא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר, וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא, וְלֹא עַל מֻתָּר אָסוּר, וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם. גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ. וּמַה שֶּׁשָּׁגִיתִי כְּבָר, הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת. וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד, כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה".

תָּבִיא גַּם חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית, כֵּן חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית כָּזֶה, מֵהַסּוּג הַזֶּה, יֵשׁ כָּאן מֵאֲחוֹרֶיךָ.

הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בְּלִמּוּדִי, לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ. וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר. קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְהַקָּדוֹשׁ, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה וְשִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה, רַבֵּינוּ נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה בֶּן פֵיגֶא. זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן.

הֲרֵינִי לוֹמֵד, בִּתְשׁוּבָה בְּיִרְאָה בְּאַהֲבָה בְּעֲנָוָה בְּשִׂמְחָה בֶּאֱמוּנָה, לְאוּקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא, לִמּוּד לִשְׁמָהּ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְרַבֵּנוּ, לִמּוּד הַמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, לִידֵי שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, לִידֵי שְׁמִירַת הָאָזְנַיִם, לִידֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר, לִידֵי שְׁמִירַת הַמַּחֲשָׁבָה, לִמּוּד שֶׁבִּזְכוּתוֹ נִזְכֶּה לֶאֱהוֹב אֶת כָּל חַבֵרֵינוּ אַהֲבַת אֱמֶת, בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וְלֹא נָבוֹא לֹא לִידֵי שׁוּם כַּעַס, וְלֹא לִידֵי שׁוּם הַקְפָּדָה אֲפִלּוּ בַּלֵּב. לִמּוּד שֶׁבִּזְכוּתוֹ נִזְכֶּה לָדוּן אֶת כָּל חֲבֵרֵינוּ לְכַף זְכוּת, וּבִזְכוּת זֶה לְהַחֲזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לְבִנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וּלְבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵינוּ, וּלְהִתְגַּלּוּת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, וְלִגְאוּלָה שְׁלֵימָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

אֵיפֹה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד יֵשׁ זֹהַר, תְּרוּמָה, שְׁלֹשָׁה זוֹהֲרִים, תָּבִיא אוֹתָם מִלְּמַטָּה, זוֹהֲרִים פְּשׁוּטִים. שְׁלֹשָׁה זוֹהֲרִים, תָּבִיא תָּשִׂים אוֹתָם פֹּה.

אַז עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַל הַיָּארְצַייט שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, כָּל זֶה הוֹלֵךְ עַל הַנְּשָׁמָה. כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ – אוֹמֵר הַזֹּהַר: כְּמִשְׁפַּט הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת יָרְדוּ לָעוֹלָם. (הָרַב שָׁר:) "מִפְּנֵי מָה וְעַל מָה יָרְדָה נְשָׁמָה לְמַטָּה? יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה יָרְדָה נְשָׁמָה לְמַטָּה".

אַז בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב, כִּי כָּל מַה שֶּׁה' רוֹצֶה שֶׁנַּעֲלֶה אֶת נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים, אֲנַחְנוּ נוֹלַדְנוּ צַדִּיקִים, אַתָּה נוֹלַדְתָּ צַדִּיק, אֲנִי נוֹלַדְתִּי צַדִּיק, אִמָּא שֶׁלִּי שָׁמְרָה שַׁבָּת, הִיא אָמְרָה פֹּה שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה הַיְּחִידִי שֶׁשָּׁמַע בְּקוֹל אִשְׁתּוֹ, כֻּלָּם צָחֲקוּ עַל אַבָּא שֶׁלִּי: מָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אִשְׁתְּךָ, מָה אַתָּה כָּזֶה נֶעבֶּעךְ, מָה אַתָּה כָּזֶה חֶלֶמֶער כָּזֶה, מָה? תִּסַּע, תָּבֹא. לֹא, אֵין, אֲנִי לֹא נוֹסֵעַ. לִפְעָמִים שֶׁהוּא הָיָה נוֹסֵעַ לַעֲבוֹדָה אַז לֹא הָיָה בְּרֵרָה, אֲבָל כָּכָה נוֹלַדְתִּי בְּתוֹר יֶלֶד דָּתִי, שׁוֹמֵר שַׁבָּת, בַּחַיִּים לֹא הוֹרַדְתִּי אֶת הַכִּפָּה, פַּעַם רָאוּ אוֹתִי בָּרְחוֹב אָמְרוּ לִי: אֲנַחְנוּ נִרְאֶה אוֹתְךָ עִם כִּפָּה אֲנַחְנוּ נִשְׁבֹּר לְךָ אֶת כָּל הָעֲצָמוֹת, הָיִיתִי הַיְּחִידִי בְּכָל הָרְחוֹב – רְחוֹב זְבוּלוּן, אַתָּה מַכִּיר אֶת הָרְחוֹב הַזֶּה, זֶה רְחוֹב שֶׁל חִלּוֹנִים, עִם כִּפָּה – הַיְּחִידִי, אַחֲרֵי זֶה הוֹצֵאתִי צִיצִיּוֹת, אַז הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה צָעַק עָלַי – הָרַב מִישְׁקוֹבְסְקִי: מָה אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַיְּחִידִי שֶׁצָּרִיךְ.. מָה אַתָּה מַפְגִּין אֶת הַדָּת שֶׁלְּךָ? מָה אַתָּה מַרְאֶה אֶת הַדָּת? בָּחוּר יְשִׁיבָה, הָרִאשׁוֹן שֶׁהָלַךְ עִם צִיצִיּוֹת בַּחוּץ, זֶה הָיָה פָּשׁוּט [-] [החלפתי] אֶת הַתְּפִלִּין, אַז אִמָּא שֶׁלִּי בָּכְתָה – מָה הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי לֹא כְּשֵׁרוֹת? זֶה לֹא, זֶה בָּחוּר יְשִׁיבָה צָרִיךְ תְּפִלִּין אֲמִתִּיּוֹת, לֹא תְּפִלִּין שֶׁעָשׂוּ אוֹתָם כָּכָה, כָּתְבוּ אוֹתָם…

אַז מְדַבְּרִים שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּאנוּ לָעוֹלָם זֶה לְהַעֲלוֹת אֶת נִשְׁמוֹת הָרְשָׁעִים, זֶה מַה שֶּׁמַּסְבִּיר הָאֲרִ"י, בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד, לֹא אוֹמְרִים הַלֵּל, אַתָּה אוֹמֵר הַלֵּל בְּפֶסַח? אַתָּה אוֹמֵר, נָכוֹן? הוּא אוֹמֵר? אֲבָל רַק חֵצִי הוּא אוֹמֵר, רַק חֵצִי. לָמָּה אוֹמְרִים רַק חֵצִי? כִּי מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם, אַז לֹא אוֹמְרִים שִׁירָה. וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלַּיְלָה, לֹא קָרָא זֶה אֶל זֶה, שֶׁהַמַּלְאָכִים רָצוּ לְהַגִּיד שִׁירָה, ה' אָמַר: אַתֶּם לֹא תַּגִּידוּ שִׁירָה, אַז מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם…

אַשְׁמוֹרֶת הַבֹּקֶר זֶה הַמַּלְאָכִים, כָּל הַצִּפּוֹרִים הָאֵלֶּה שֶׁמְּצַיְּצִים זֶה הַמַּלְאָכִים מִתְלַבְּשִׁים בָּהֶם, זֶה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶת שִׁירַת הַצִּפּוֹרִים, אֵיךְ שֶׁנִּהְיָה כָּחֹל צְרִיכִים לָשִׁיר זְמִירוֹת הַבֹּקֶר וְאָז הַתְּפִלָּה עוֹלָה, רַק עַל יְדֵי זְמִירוֹת הַבֹּקֶר הִיא עוֹלָה, כְּשֶׁלֹּא שָׁרִים זְמִירוֹת הַבֹּקֶר הַתְּפִלָּה לֹא עוֹלָה בִּכְלָל, בִּכְלָל לֹא מִתְקַבֶּלֶת בְּלִי זְמִירוֹת הַבֹּקֶר, בִּכְלָל לֹא עוֹלָה, בִּכְלָל לֹא מִתְקַבֶּלֶת, צְרִיכִים לָשִׁיר זְמִירוֹת הַבֹּקֶר אוֹ לְהִתְחַבֵּר עִם אֵלֶּה שֶׁשָּׁרִים זְמִירוֹת הַבֹּקֶר, אִם הוּא מְמַהֵר לַעֲבוֹדָה אוֹ מַשֶּׁהוּ, הַנֵּץ זֶה רַק בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי כְּבָר, אַז כֻּלָּם נִמְצָאִים בַּעֲבוֹדָה בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי, אַז מִתְפַּלְּלִים טִפָּה לִפְנֵי זֶה – אֲבָל עִם הַזְּמִירוֹת וְהַכֹּל.

אַז עַל כָּל פָּנִים, מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים בְּלֶךְ לְךָ, אַבְרָהָם בֶּן 90 שָׁנָה… כָּאן הַזֹּהַר נִמְצָא כָּאן בְּג', זֶה לֶךְ לְךָ אֲבָל זֶה בְּג', צְרִיכִים לְלַקֵּט אֶת כָּל הַזּוֹהֲרִים עַל הַפָּרָשׁוֹת, לְפִי הַפָּרָשׁוֹת, כִּי זֶה מְפֻזָּר בְּכָל מָקוֹם, וְכָכָה גָּדַלְנוּ, וְתָמִיד הָיִינוּ דָּתִיִּים, תָּמִיד… אַחֲרֵי זֶה הָיִינוּ בְּחֶבְרָה דָּתִית וְהַכֹּל, וְאָמַרְנוּ אִם צְרִיכִים לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֵצֵא לְמִלְחָמָה, כָּכָה הָיִינוּ מְדַבְּרִים כִּילָדִים, כְּבָר חֵיפָה הָיְתָה אֲדֻמָּה לְגַמְרֵי, חֵיפָה הָיְתָה כְּבָר… חוּץ מִכַּמָּה זְקֵנִים לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר, הָיִיתִי הַיְּחִידִי בַּגִּיל שֶׁלִּי בַּבֵּית כְּנֶסֶת, הוֹלֵךְ לַבֵּית כְּנֶסֶת, הַיְּחִידִי, וְהָלַכְתִּי עִם הַתְּפִלִּין, אַחֲרֵי זֶה בָּאוּ עוֹד דָּתִיִּים, אֲבָל לֹא רָאִיתִי אוֹתָם, [-] מִשְׁפָּחוֹת דָּתִיּוֹת חֲרֵדִיּוֹת – הֵם לֹא הִגִּיעוּ, הָיִיתִי הַיְּחִידִי, מִגִּיל 13 אֲנִי כְּבָר מִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, מִגִּיל 50 אֲנִי כְּבָר מִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת, כִּי הוֹלֵךְ שָׁם מַכּוֹת רֶצַח וּדְחִיפוֹת, וּמַמָּשׁ אֲנָשִׁים הוֹלְכִים שָׁם עַל קִדּוּשׁ ה' פָּשׁוּט, מֵרֹב הַדְּחִיפוֹת וְהַמַּכּוֹת, דֹּבָלֶ'ה מְקַבֵּל מַכּוֹת, זֶה מְקַבֵּל מַכּוֹת, מִי שֶׁעוֹמֵד לְיָדִי, כָּל הַמְּבֻגָּרִים זוֹרְקִים אוֹתָם הַצְּעִירִים – הַיְּלָדִים, מַמָּשׁ הוֹלְכִים שָׁם… מַמָּשׁ פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ לַעֲמֹד עַל הַבָּמָה שָׁם.

עַכְשָׁיו תַּזְרִיעַ זֶה יֵצֵא פּוּרִים, פּוּרִים זֶה צַו, וּפֶסַח זֶה בְּתַזְרִיעַ, תַּזְרִיעַ מְצֹרָע זֶה פֶּסַח, אַחֲרֵי מוֹת. מְצֹרָע זֶה הַמְּצֹרָעִים, שֶׁהֵם גִּלּוּ אֶת כָּל הַנֵּס הַגָּדוֹל של נחלי ארנון.

כִּי הַנַּחֲלֵי אַרְנֹן זֶה הָיָה נִסִּים יוֹתֵר גְּדוֹלִים, רַשִּׁ"י אוֹמֵר הַנַּחֲלֵי אַרְנֹן זֶה נִסִּים יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, |רַשִּׁ"י אוֹמֵר שֶׁזֶּה צֻקִּים כָּאֵלֶּה, זֶה גֹּבַהּ קִילוֹמֶטֶר, רֹחַב 300 מֶטֶר|.

אַז אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים כָּאן בְּתַזְרִיעַ מְצֹרָע הַשָּׁנָה זֶה יִהְיֶה בְּפֶסַח, כִּי אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁבִּתְצַוֶּה יִהְיֶה פּוּרִים, אֲנִי קִוִּיתִי, בַּסּוֹף אָמְרוּ לִי שֶׁלֹּא, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה, לָמָּה לֹא תְּצַוֶּה בְּפוּרִים? תָּמִיד כָּל שָׁנָה פּוּרִים זֶה בִּתְצַוֶּה, הַשָּׁנָה אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִי שִׁנָּה אֶת זֶה, אוּלַי שׁוּבוּ בָּנִים? אוּלַי גִּבְעַת אוֹלְגָה שִׁנּוּ אֶת זֶה? אָה! אוּלַי בִּגְלַל הַגָּבִיעַ? בִּגְלַל הַגָּבִיעַ אַז דָּחוּ אֶת פּוּרִים לְפָרָשַׁת צַו, הַיּוֹם פּוּרִים זֶה פָּרָשַׁת צַו בִּמְקוֹם פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה.

בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה אֵין אֶת הַשֵּׁם שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵין אֶת הַשֵּׁם שֶׁל ה' בַּמְּגִלָּה – רַק רָאשֵׁי תֵבוֹת, כִּי הַמְּגִלָּה זֶה כָּזֶה דָּבָר… אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר לְאֶסְתֵּר: תִּסְלְחִי לִי, חֹק זֶה חֹק! מָה עַכְשָׁיו עוֹשִׂים חֻקִּים, שֶׁיִּהְיֶה נִשּׂוּאִין אֶזְרָחִיִּים, וְשֶׁכָּל הַגּוֹיִם יוּכְלוּ לִהְיוֹת יְהוּדִים, גּוֹי אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי לָמָּה שֶׁאֲנִי לֹא יִהְיֶה יְהוּדִי? הוּא אוֹמֵר [-] זֶה שׁוּם דָּבָר לֹא, הֵם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת כַּמָּה חֻקִּים שֶׁהֵם עוֹשִׂים, גַּם מָחָר שֶׁהֵם הוֹלְכִים לָשֶׁבֶת עַל הַחֹק הֶחָדָשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְחַתֵּן – כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִתְחַתֵּן, קֹדֶם כֹּל הֵם נְשׂוּאִים בְּלִי חֲתֻנָּה, כֵּן מִתְחַתְּנִים לֹא מִתְחַתְּנִים – לְמִי זֶה מְשַׁנֶּה?!

כָּל זֶה אוֹמֵר לָהּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הוּא מַסְבִּיר לָהּ: אֲנִי מֵבִין שֶׁזֶּה לֹא נָעִים לָךְ, אֲנִי מֵבִין שֶׁאַתְּ אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה, כָּל פַּעַם אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיד לְאִשְׁתּוֹ "אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה", אִם אַתְּ רוֹצָה לְשַׁנּוֹת חֹק, אַז אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹמֵר לָהּ: אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה, אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי, אַתְּ הַכֶּתֶר שֶׁלִּי, בְּתֵימָנִית אוֹמְרִים "עָלָעֵינִי" – אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי, תָּמִיד לְהַגִּיד לָאִשָּׁה "אַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי", תָּמִיד לְהַגִּיד לָהּ, לָשֶׁבֶת אִתָּהּ כָּל הַיּוֹם לְהַגִּיד לָהּ: עַכְשָׁיו הָיִיתִי בַּשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב, דִּבְּרוּ שֶׁאַתְּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ, אַתְּ הַכֶּתֶר שֶׁלָּנוּ, הוּא אָמַר ר' בָּרוּכְ'ל על זוגתו "מַיין קְרוֹיְן", זֶה דִּבּוּר שֶׁל ר' בָּרוּךְ, ר' בָּרוּךְ הוּא הָיָה הֲכִי תַּקִּיף וְהָיָה הֲכִי עָרִיץ, הוּא כִּמְעַט הוּא קִלֵּל אֶת כֻּלָּם, אֲבָל מָה – אִשְׁתִּי, זֶה הַכֶּתֶר שֶׁלִּי!

הָיָה ר' שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק, הוּא בְּדִיּוּק הוּא הִגִּיעַ לר' ברוך, אַז ר' ברוך שָׁאַל אוֹתוֹ מָה עוֹשֶׂה הַפְּלוּמֶענִיק – פְּלוּמֶענִיק זֶה אַחְיָן שֶׁלִּי, הרב'ה הָיָה אַחְיָן שֶׁל ר' בָּרוּךְ, פֵיגֶא הָיְתָה אָחוֹת שֶׁל ר' בָּרוּךְ, פֵיגֶא הָאִמָּא שֶׁל רַבֵּנוּ, וּבַבְּרִית הִיא בִּקְשָׁה: ר' בָּרוּךְ, תִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יַחְלְקוּ עָלָיו. בָּרֶגַע שֶׁהוּא נוֹלָד הוּא כְּבָר יָדַע שֶׁיַּחְלְקוּ עָלָיו, שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים. אַז כְּבָר לֹא נִשְׁאָר שׁוּם חֲסִידוּת לֹא נִשְׁאָר.

אַז כָּל זֶה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, אַז אָדָם הוּא… אַז דָּבָר רִאשׁוֹן זֶה לִסֹּעַ לְמֵרוֹן, אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר יִסְעוּ לְמֵרוֹן, ז' אֲדָר, אֲדָר רִאשׁוֹן, צְרִיכִים לִסֹּעַ פַּעֲמַיִם לְמֵרוֹן גַּם ז' אֲדָר רִאשׁוֹן וְגַם אֲדָר שֵׁנִי.

אַז כָּאן בְּסוֹף תַּזְרִיעַ – בְּדַף נ"ב אַז פֹּה הוּא מֵבִיא בְּדַף נ"ב שֶׁמַּה הַפֵּרוּשׁ שֶׁאַבְרָהָם לוֹקֵחַ אֶת שָׂרָה לְכָזֶה מָקוֹם (- מצרים)? מָה, אֲנָשִׁים לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּלַ"ג בָּעֹמֶר צְרִיכִים דַּוְקָא לַעֲלוֹת, חוּץ מִשּׁוּבוּ בָּנִים אַף אֶחָד לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, בִּמְקוֹם לְהַאֲשִׁים אֶת הַמִּשְׁטָרָה עַכְשָׁיו מַאֲשִׁימִים אוֹתָנוּ, הַמִּשְׁטָרָה לֹא נָתְנָה לָהֶם לַעֲבֹר, זֶה הָיָה מַעֲבָר צַר, אֲנִי לֹא הָיִיתִי לֹא רָאִיתִי אֶת הַמַּעֲבָר הַזֶּה, הָיָה שָׁם מַעֲבָר צַר וַאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ – הִגִּיעוּ 400,000 אִישׁ וְלֹא נָתְנוּ לָהֶם לַעֲבֹר, הַמִּשְׁטָרָה חָסְמָה אֶת הַמַּעֲבָר, זֶה פָּשׁוּט פֶּשַׁע שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה, בִּמְקוֹם לְהַאֲשִׁים אֶת הַמִּשְׁטָרָה וּבִמְקוֹם שֶׁהַחוֹקְרִים יַאֲשִׁימוּ אֶת עַצְמָם… אוּלַי שֶׁהַחוֹקְרִים יַאֲשִׁימוּ אֶת עַצְמָם, הֵם אוֹמְרִים: לֹא, אֲשֵׁמִים הַחֲרֵדִים, וְהַכֹּל, עַכְשָׁיו לֹא נִתֵּן לְאַף אֶחָד לְהַגִּיעַ. אֲבָל שׁוּבוּ בָּנִים יַצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ אֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה. אָמְרוּ יִהְיֶה בַּלְאָגָן הַשָּׁנָה וְכָכָה, זֶה עוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.

בָּאָרֶץ? הָיוּ, אָכְלוּ עֲשָׂבִים, אָכְלוּ מַה שֶּׁאָכְלוּ, אָכְלוּ צְנוֹן שָׁתוּ עַגְבָנִיּוֹת, מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, מַה הַפֵּרוּשׁ שֶׁהוֹלְכִים לְמִצְרַיִם, מַה הָיָה רָעָב בְּאֶרֶץ הוֹלְכִים לְמִצְרַיִם, אֵיפֹה שָׁמַעְנוּ עַל כָּזֶה דָּבָר? הַזֹּהַר שׁוֹאֵל: אַבְרָהָם, שֶׁהוּא הֲכִי יְרֵא שָׁמַיִם…

אָדָם צָרִיךְ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת – אִשָּׁה חֲרִיפָה, אָדָם חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה חֲרִיפָה, כִּי אִם לֹא – הַיְּלָדִים יֵצְאוּ מְטֻמְטָמִים טפשים פָּשׁוּט, כִּי הַיֶּלֶד הוּא 9 חֳדָשִׁים בַּבֶּטֶן שֶׁל הָאִשָּׁה, שְׁנָתַיִם הוּא יוֹנֵק אֶת הֶחָלָב שֶׁלָּהּ אַז הוּא יוֹנֵק אֶת הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּהּ, 90% מֵהַשֵּׂכֶל הוּא מְקַבֵּל מֵהָאִשָּׁה, 90%, וְלָכֵן "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" – דָּבָר רִאשׁוֹן "אִמּוֹ", כִּי אָדָם מְקַבֵּל אֶת הַשֵּׂכֶל מֵאִשְׁתּוֹ, אָדָם צָרִיךְ שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּהְיֶה חֲרִיפָה, אִשָּׁה מְבִינָה, אִשָּׁה שֶׁיּוֹדַעַת, הִיא קוֹרֵאת אֶת הַפָּרָשָׁה, אֶצְלֵנוּ בָּנוֹת לוֹמְדוֹת אֶת הַפָּרָשָׁה כָּל שָׁבוּעַ, יוֹדְעוֹת אֶת הַפָּרָשָׁה בְּעַל פֶּה, יוֹדְעוֹת אֶת הַפָּרָשָׁה, מַה כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, וְאַתָּה תְּצַוֶּה…

וְאַחֲרֵי זֶה יֵשׁ אֶת הַמַּרְאֹת הַצֹּבְאֹת – שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לִשְׁבֹּר לָהֶם (- לנשים) אֶת הָרַגְלַיִם, מֹשֶׁה אָמַר דָּבָר רִאשׁוֹן כָּל אֶחָד יִקְנֶה עַכְשָׁיו מַקֵּל, יֵשׁ פֹּה חֲנוּת לְחָמְרֵי בִּנְיָן, טַמְבּוּר, יִקְנֶה מוֹט בַּרְזֶל מֶטֶר – שְׁנֵי מֶטֶר, יִשְׁבֹּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הָרַגְלַיִם, זֶה הַחִיּוּב הָרִאשׁוֹן, יֵשׁ שָׁם מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא – מֵאֲחוֹרֶיךָ שָׁם לְמַטָּה, מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא לְמַטָּה בַּצַּד. מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא בִּשְׁמוֹת, הִנֵּה שְׁמוֹת, הוּא משה אוֹמֵר לִשְׁבֹּר אֶת הָרַגְלַיִם לְכָל הַנָּשִׁים, זֶה הַחִיּוּב הָרִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁתָּבִיאוּ אֶת הַגָּבִיעַ, כֵּן יֵשׁ [-], אוֹ שֶׁיָּבִיאוּ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלָּהֶם, יָבִיאוּ אוֹתָם, אַז כְּבָר נִגְמְרוּ הַתַּכְשִׁיטִים, כְּבָר נָתְנוּ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים, נָתְנוּ אֶת הַזָּהָב, הַכֹּל נָתְנוּ, אַז מַה נִּשְׁאָר? לְהָבִיא אֶת הַמַּרְאוֹת, אֶת הָרְאִי.

עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ בִּתְצַוֶּה, בַּמִּשְׁכָּן, הַמַּרְאֹת הַצֹּבְאֹת. זֶה הַמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל הָאִשָּׁה, הָאִשָּׁה לֹא הִפְסִיקָה לְהִתְפַּלֵּל, הַצִּיּוֹנִים לֹא נָתְנוּ לְהַגִּיעַ לַכֹּתֶל אָז, זֶה הָיָה בְּעָיָה, הֵם לֹא נָתְנוּ לְהַגִּיעַ לְמֵרוֹן. לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נָתְנוּ כֵּן לְהַגִּיעַ, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ מִמִּדְבַּר סִינַי לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה? עוֹד לֹא הָיָה מֶרְצֶדֶס, עוֹד לֹא הָיָה זֶה… הָלְכוּ עִם חֲמוֹרִים, זֶה יִקַּח שָׁנָה לְהַגִּיעַ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אַז הָלְכוּ לַמִּשְׁכָּן. הַמַּרְאֹת הַצֹּבְאֹת זֶה נָשִׁים שֶׁהָיוּ כָּל הַיּוֹם בַּמִּשְׁכָּן, רָצוֹת לַמִּשְׁכָּן. [-] בַּמִּשְׁכָּן, אַז בִּפְקוּדֵי כָּתוּב שֶׁהֵבִיאוּ רְאִיִּים, מֹשֶׁה רָאָה אֶת הַמַּרְאוֹת הוּא אָמַר לָקַחַת מַקְלוֹת לִשְׁבֹּר אֶת הָרַגְלַיִם, שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁל הַיְּלָדוֹת, שֶׁל הַבָּנוֹת, שֶׁל הָאֲחָיוֹת, שֶׁל הַסַּבְתָּא, שֶׁל הָאִמָּא, לִשְׁבֹּר אֶת הָרַגְלַיִם – זֶה חִיּוּב רִאשׁוֹן, אֲנָשִׁים בָּאִים פֹּה לַשִּׁעוּרִים – צְרִיכִים לָדַעַת מַה שֶּׁכָּתוּב. אַז מַה כָּתוּב? יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: חַס וְשָׁלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם מֹשֶׁה, זֶה הֲכִי חָשׁוּב מֵהַכֹּל. כִּי הַגְּבָרִים כְּבָר הִתְגָּרְשׁוּ, הַגְּבָרִים נָפְלוּ בְּכָזֶה יֵאוּשׁ, כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, אַז אִבְּדוּ אֶת כָּל הַמּוֹטִיבַצְיָה לְהָבִיא יְלָדִים, אָמְרוּ כָּל אִשָּׁה תֵּלֵךְ לְבֵית הוֹרֶיהָ, אוֹ שֶׁתִּשְׂכֹּר לָהּ חֶדֶר, נְשַׁלֵּם לָהּ אֶת הַשְּׂכַר דִּירָה… אַז הַמִּדְרָשׁ מֵבִיא כָּאן בְּסוֹף וַיַּקְהֵל, כִּמְעַט רַשִּׁ"י אַחֲרוֹן כִּמְעַט רַשִּׁ"י אַחֲרוֹן, כִּמְעַט רַשִּׁ"י אַחֲרוֹן, רַשִּׁ"י לִפְנֵי הַסּוֹף, רַשִּׁ"י אָרוֹךְ אָרוֹךְ, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ כֹּחַ לִקְרֹא כָּזֶה רַשִּׁ"י אָרוֹךְ, אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל מִי שֶׁהוּא יַצְלִיחַ… כָּל אֶחָד יְנַסֶּה לִקְרֹא אֶת הָרַשִּׁ"י הַזֶּה כְּשֶׁהוּא יַחֲזֹר הַבַּיְתָה, רַשִּׁ"י מְאֹד אָרוֹךְ, אֲנִי לֹא מְחַיֵּב לִקְרֹא אוֹתוֹ, כָּל אֶחָד יִקְרָא שׁוּרָה אַחַת…

בְּקִצּוּר מֹשֶׁה רָאָה אֶת הַמַּרְאוֹת הוּא נִבְהַל, לָכֵן נָדָב וַאֲבִיהוּ לֹא רָצוּ לִטּוֹל יָדַיִם מֵהַמַּרְאוֹת, דהיינו מהכיור שנעשה מהמראות, לֹא רָצוּ, אָמְרוּ: מָה, אֲנַחְנוּ נִטֹּל יָדַיִם מִמַּרְאוֹת? כַּמָּה מַרְאוֹת? 20? 600,000 מַרְאוֹת הֵבִיאוּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא, כַּמָּה מַרְאוֹת אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, וְאֶת כֻּלָּם גָּנְזוּ, אֶת כֻּלָּם גָּנְזוּ, אַז לָקְחוּ שְׁלֹשִׁים מַרְאוֹת, מַה זֶּה? שֶׁל נָשִׁים שֶׁכָּל יוֹם הָיוּ בַּמִּשְׁכָּן, צָבְאוּ עַל הַמִּשְׁכָּן, הֵם לֹא הִפְסִיקוּ לְהִתְפַּלֵּל, הֵם אָמְרוּ שָׁם תְּהִלִּים.

תְּהִלִּים – אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּבָר גִּלָּה אֶת זֶה, וְאַחֲרֵי זֶה מֹשֶׁה גִּלָּה וְיַעֲקֹב גִּלָּה, כָּל הַלַּיְלָה יעקב הָיָה אוֹמֵר תְּהִלִּים, הָיָה לָהֶם תְּהִלִּים, הָיָה לָהֶם, אַחֲרֵי זֶה זֶה נִשְׁכַּח – בָּא דָּוִד וְחִדֵּשׁ.

הַמַּרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֵלֶּה הַנָּשִׁים שֶׁלֹּא עָזְבוּ אֶת הַכֹּתֶל שְׁנִיָּה, הֵם רָצוּ לַכֹּתֶל, רָצוּ לַמִּשְׁכָּן, וְהֵם לֹא הִפְסִיקוּ לְהִתְפַּלֵּל שְׁנִיָּה, אַז הֵם הֶעֱמִידוּ בָּנִים כְּשֵׁרִים, דּוֹרוֹת כְּשֵׁרִים שֶׁיַּעַמְדוּ בַּנִּסְיוֹנוֹת, כִּי כָּל דּוֹר יֵשׁ נִסָּיוֹן חָדָשׁ.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ רָצָה לִכְבֹּשׁ עַד רוֹמָא, מִי יוֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר – מִבְצָר זֶה רוֹמָא, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם. זֶה כָּתוּב פַּעֲמַיִם, פַּעַם בְּס' וּפַעַם כָּתוּב בְּק"ח, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם, עַד אֱדוֹם – אֱדוֹם זֶה רוֹמָא, זֶה אִיטַלְיָה, זֶה הָאֱדוֹם הָאֲמִתִּי, פֹּה יֵשׁ מַעֲלֵה אֲדֻמִּים, זֶה גַּם אֱדוֹם, אֱדוֹם בַּהַתְחָלָה גָּר פֹּה עַד שֶׁהוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, הוּא שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ יְצִיאַת מִצְרַיִם אֲנִי בּוֹרֵחַ, הוּא בָּרַח לְאִיטַלְיָה – לַוָּתִיקָן. כָּל זֶה הָאַבַּרְבָּנֵאל בְּפֶרֶק ל"ה בִּישַׁעְיָהוּ, הוּא מֵבִיא אֶת זֶה שֶׁגְּ'נוֹבָה – יֵשׁ גְּ'נוֹבָה וְיֵשׁ זָ'נֶבָה, זָ'נֶבָה זֶה בִּשְׁוַיְץ שָׁם זֶה מֶרְכַּז הָאוּ"ם בְּזָ'נֶבָה, יֵשׁ אֲגַם קוֹרְאִים לָזֶה זָ'נֶבָה, וְיֵשׁ גְּ'נוֹבָה עַל חוֹף הַיָּם, עַל חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן, גְּ'נוֹבָה, כִּי [-] זֶה יָם שֵׁנִי, זֶה יָם הָאַדְרִיאָטִי[-?], אַז יֵשׁ גְּ'נוֹבָה, אַז גְּ'נוֹבָה זֶה עַל שֵׁם צְפוֹ, כָּכָה מַסְבִּיר הָאַבַּרְבָּנֵאל, כִּי הוּא הָיָה בְּאִיטַלְיָה הוּא הָיָה בְּרוֹמָא, הָאַבַּרְבָּנֵאל אוֹמֵר: גְּ'נוֹבָה זֶה עַל שֵׁם צְפוֹ שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת הַשֵּׁם גְּ'נוֹבָה.

כִּי צפו הָיָה בַּכֶּלֶא, הוּא הָיָה בְּבֵית סֹהַר, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ בַּכֶּלֶא, רָאִיתִי אֶת הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ פַּעַם, אָמְרוּ לִי "זֶה הַחֶדֶר שֶׁל צְפוֹ", הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל אֱלִיפַז, הוּא לָקַח אֶת הַגָּבִיעַ בַּסּוֹף. אַז יוֹסֵף שָׂם אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא, כָּכָה כָּתוּב בְּיַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי, יוֹסֵף שָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַכֶּלֶא, אַז הוּא  [כי צפו] אָמַר: מָה, יוֹסֵף יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל מִצְרַיִם, יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, מִי שֶׁמּוֹלֵךְ עַל מִצְרַיִם הוּא מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם. אַז צְפוֹ בָּא לְהִלָּחֵם אִתּוֹ, הֵבִיא חֲיָלִים, הוּא אָמַר: אֲנִי נִין שֶׁל יִצְחָק, לִי מַגִּיעַ. אַז יוֹסֵף שָׂם אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַד שֶׁהוּא נִפְטָר, כְּשֶׁהוּא נִפְטָר שִׁחְרְרוּ אוֹתוֹ בְּגִיל 110, וְאָז הוּא הָלַךְ לִהְיוֹת מֶלֶךְ בְּקַרְתֶּגוֹ – בְּתוּנִיס, כָּל זֶה מֵבִיא הַתַּרְגּוּם עַל צֹעַן, צֹעַן זֶה תּוּנִיס הוּא אוֹמֵר, צֹעַן זֶה תּוּנִיס, צֹעַן מִצְרַיִם.

כָּאן בִּתְהִלִּים פַּעַם זֶה עִיר מִבְצָר פַּעַם זֶה עִיר מָצוֹר, כָּאן בִּתְהִלִּים בְּפֶרֶק ס' וּבְפֶרֶק ק"ח, אַז הוּא חוֹזֵר פַּעֲמַיִם "מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם", דָּוִד בִּקֵּשׁ לִכְבֹּשׁ אֶת אֱדוֹם – זֶה אִיטַלְיָה, שָׁמָּה זֶה הַוָּתִיקָן, זֶה מֶרְכַּז הַטֻּמְאָה, מֶרְכַּז הַטֻּמְאָה שֶׁל הָעוֹלָם זֶה הַוָּתִיקָן, שָׁם עוֹשִׂים אֶת כָּל הַגְּזֵרוֹת עַל הַיְהוּדִים, דָּוִד כָּבַשׁ אֶת אֲרַם צוֹבָה, הוּא כָּבַשׁ עַד הַפְּרָת, וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח, אֱדוֹם זֶה הָיָה כָּאן בַּהַתְחָלָה וְאַחֲרֵי זֶה הֵם בָּרְחוּ – הִבְרִיחוּ אוֹתָם, כָּתוּב שֶׁשִּׁמְעוֹן הִבְרִיחַ אֶת אֱדוֹם, הִבְרִיחַ אֶת עֲמָלֵק, "בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף" – כִּי הָיָה לוֹ קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא שָׁקְעָה 36 שָׁעוֹת, הִיא לֹא שָׁקְעָה כְּדֵי שֶׁהוּא יוּכַל לְהִלָּחֵם.

"הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה, נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" – אִם אָדָם רוֹאֶה נֵס אֶחָד הוּא יִרְאֶה עוֹד נִסִּים, אָדָם רוֹאֶה נֵס אֶחָד הוּא אוֹמֵר: לֹא, מִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה עוֹד נֵס? הָפוּךְ, רָאִיתָ נֵס אֶחָד – יִהְיֶה עוֹד נֵס! נֵס לְהִתְנוֹסֵס, רָאִיתָ נִסִּים? יִהְיֶה עוֹד נִסִּים! אֲנִי רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ אֶת אֱדוֹם, לִכְבֹּשׁ אֶת אִיטַלְיָה, אֶת הַוָּתִיקָן, "לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי" – ה', תַּעֲזֹר לִי לִכְבֹּשׁ אֶת הַוָּתִיקָן – אֶת רוֹמָא.

אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, הָיִיתִי בִּשְׁכֶם, בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבֹּקֶר הָיִיתִי בִּשְׁכֶם וְהָיוּ שָׁם יְרִיּוֹת אַז לֹא נָתְנוּ לָנוּ לַעֲבֹר – הַצָּבָא, בְּדִיּוּק הִתְחִילוּ יְרִיּוֹת, אֵיךְ שֶׁהִגַּעְנוּ נִכְנַסְנוּ לִשְׁכֶם. אֲבָל הַנֶּהָג שֶׁלָּנוּ הוּא יָשָׁר בָּרַח לָהֶם, עַד שֶׁהֵם הִסְתַּכְּלוּ יְמִינָה שְׂמֹאלָה אַז כְּבָר… נָסַעְנוּ דֶּרֶךְ שְׁכוּנָה שֶׁל מְחַבְּלִים, אֲנִי מַכִּיר אֶת הַשְּׁכוּנָה הַזֹּאת, הָיִיתִי הוֹלֵךְ שָׁמָּה 20 שָׁנָה, בָּרֶגֶל הָיִיתִי הוֹלֵךְ, כְּשֶׁגַּרְנוּ בִּבְנֵי בְּרַק אֲנִי הָיִיתִי הוֹלֵךְ לִרְחוֹב זַ'בּוּטִינְסְקִי וְנוֹסֵעַ לִכְפַר סַבָּא וּמִשָּׁם לְקַלְקִילְיָה, שָׁם יֵשׁ בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק, וְאַחֲרֵי זֶה לִשְׁכֶם, בְּמֶשֶׁךְ 6 שָׁעוֹת, הָרַבָּנִית הָיְתָה [-] וַאֲנִי הָיִיתִי בִּשְׁכֶם, כָּכָה עַד תשמ"ט כְּשֶׁהִתְחִילָה הָאִינְתִּיפָאדָה, הָיָה אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֶת כָּל שְׁכֶם בָּרֶגֶל.

"עָלַי פְּלָשֶׁת הִתְרוֹעָעִי", דוד אָמַר אֲנִי רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ עַכְשָׁיו, אַז עִיר מָצוֹר זֶה רוֹמָא, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם, אַז זֶה כָּתוּב פֹּה, אַחֲרֵי זֶה כָּתוּב עִיר מִבְצָר, שֶׁבֵּינְתַיִם זֶה כְּבָר נִהְיָה עִיר מִבְצָר, כִּי בַּהַתְחָלָה זֶה עוֹד לֹא הָיָה עִיר, רַק רוֹמוּס וְרוֹמְלוּס הֵם בָּנוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת, כָּל הָעִנְיָן זֶה לִכְבֹּשׁ אֶת אֱדוֹם, זֶה הָעִנְיָן, לִכְבֹּשׁ אֶת אִיטַלְיָה, כָּאן בְּמִזְמוֹר ק"ח, בְּמִזְמוֹר ק"ח כָּתוּב, מִזְמוֹר קל"ח – אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם… אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, אַז בְּק"ח הַפֶּרֶק הַזֶּה – פרק ס' חוֹזֵר עִם כַּמָּה שִׁנּוּיִים, כַּמָּה שִׁנּוּיִים, שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד, נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר, אוֹדְךָ בָעַמִּים יְהֹוָה וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים, כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ, רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי, אֲנִי רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ אֶת רוֹמָא, אֶת אִיטַלְיָה, אֶת הַוָּתִיקָן, אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם – אֲנִי כְּבָר כָּבַשְׁתִּי אֶת שְׁכֶם, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, לִי גִלְעָד – כָּבַשְׁתִּי אֶת גִּלְעָד, כָּבַשְׁתִּי אֶת מְנַשֶּׁה, אֶת הַגּוֹלָן כָּבַשְׁתִּי, אֶת דַּמֶּשֶׂק כָּבַשְׁתִּי, דָּוִד כָּבַשׁ אֶת דַּמֶּשֶׂק, הִגִּיעַ עַד לַפְּרָת, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי, מוֹאָב סִיר רַחְצִי, כִּי מוֹאָב הָרְגוּ אֶת רוּת, וְהָרְגוּ אֶת יִשַׁי, הָרְגוּ אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ – של דוד, הָרְגוּ אֶת כֻּלָּם, הָרְגוּ אֶת כָּל הָאַחִים שֶׁלּוֹ, אַז מוֹאָב סִיר רַחְצִי, כָּתוּב שְׁתֵּי פְּרֵדוֹת. [-] עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי – הָעִקָּר זֶה הַנַּעַל, הָעִקָּר זֶה הַנַּעַל, אָדָם בָּא לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַנַּעֲלַיִם, מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף בִּשְׁבִיל נַעֲלַיִם. אַז מַה הַפֵּרוּשׁ צַדִּיקִים תּוֹפְרִים נַעֲלַיִם, חֲנוֹךְ תופר מנעלים היה (הרמ"ע מפאנו – מאמר מאה קשיטה), דָּבָר רִאשׁוֹן זֶה פּוֹתְחִים סַנְדְּלָרִיָּה בְּגִבְעַת אוֹלְגָה, הִתְחַלְנוּ לִבְנוֹת סַנְדְּלָרִיָּה, יֵשׁ שָׁם מִבְנֶה גָּדוֹל לְכֻלָּם לְאֶלֶף מִשְׁפָּחוֹת, אֲנַחְנוּ בָּאִים לָגוּר בְּגִבְעַת אוֹלְגָה, הַבָּנִים שֶׁלְּךָ יֵדְעוּ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת סַנְדָּלִים… עַכְשָׁיו, אַז דָּבָר רִאשׁוֹן זֶה לִפְתֹּחַ סַנְדְּלָרִיָּה, זֶה לִפְנֵי הַכֹּל, זֶה פֹּה אִי אֶפְשָׁר לִתְמֹךְ בַּאֲנָשִׁים בְּלִי סוֹף, אַז כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה זוּג נַעֲלַיִם, אַתָּה תַּעֲשֶׂה שְׁנֵי זוּגוֹת, אֲנִי יְלַמֵּד אוֹתְךָ אֵיךְ עוֹשִׂים, לוֹקְחִים עוֹר, תַּקְשִׁיב עוֹשִׂים עֲקֵבִים מִקֹּדֶם וְאַחֲרֵי זֶה סֻלְיָה, אַחֲרֵי זֶה עוֹר מִלְּמַעְלָה עוֹר מִלְּמַטָּה, וְעוֹר בִּפְנִים לְרַפֵּד אֶת זֶה, וְאַחֲרֵי זֶה אֶת הַלָּשׁוֹן צְרִיכִים לְאַרְגֵּן, אֶת הַלָּשׁוֹן, צְרִיכִים עוֹר מְאֹד רַךְ,

 עַכְשָׁיו קָרָאתִי עַל אוֹשְׁוִיץ, אֵיךְ עָשׂוּ שָׁם נַעֲלַיִם בְּאוֹשְׁוִיץ, הָיָה שָׁם סַנְדְּלָרִיָּה, 600,000 נַעֲלַיִם עָשׂוּ שָׁם, כְּשֶׁפָּלְשׁוּ לְרוּסְיָה הָיוּ צְרִיכִים לְאַרְגֵּן 600,000 נַעֲלַיִם, פָּלְשׁוּ אֵיזֶה שְׁנֵי מִלְיוֹן אֲנָשִׁים – נאצים לרוסיה, אַז [-] עָשׂוּ אֶת הָעֲקֵבִים מִקֹּדֶם, אַחֲרֵי זֶה אֶת הָעוֹר הָעֶלְיוֹן וְאֶת הָעוֹר הַתַּחְתּוֹן, כָּל חֵלֶק זֶה סוּג עוֹר אַחֵר, וְאֶת הַסֻּלְיָה, וְאֶת הָרִפּוּד בִּפְנִים הַסֻּלְיָה, זֶה הָיָה 600,000 נַעֲלַיִם הָיוּ צְרִיכִים לְהַסְפִּיק תּוֹךְ חֹדֶשׁ.

לָקְחוּ אֶת הַמֻּמְחִים הֲכִי גְּדוֹלִים, אַז הָיָה שָׁם אֶת הַמֻּמְחֶה הֲכִי גָּדוֹל זֶה דַּוְקָא אָדָם חֲרֵדִי, הָיָה חֲרֵדִי שֶׁהוּא הָיָה חֲסִיד גּוּר הָיָה אֵיזֶה חָסִיד, הוּא הָיָה מֻמְחֶה, הוּא הָיָה עוֹשֶׂה חֲגוֹרוֹת עוֹר מֵהַשִּׁירַיִם שֶׁהוּא מָצָא בְּפַחֵי אַשְׁפָּה, אַחֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת וַרְשָׁא כְּבָר לֹא הָיָה אֹכֶל אַז הוּא הָיָה עוֹשֶׂה חֲגוֹרוֹת עוֹר מֵהַ… הוּא לָמַד לְחַבֵּר חֲתִיכוֹת עוֹר.

וְעוֹשִׂים לוּלָאוֹת לִשְׂרוֹכִים, וְזֶה עָשָׂה חֲנוֹךְ, חֲנוֹךְ תּוֹפֵר מִנְעָלִים, אַז מָה – חֲנוֹךְ הָיָה סַנְדְּלָר? מָה? חֲנוֹךְ הָיָה…? כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ – חֲנוֹךְ הוּא הָיָה הָרֹאשׁ שֶׁל הַכֹּל, הוּא עָלָה עִם הַגּוּף לְגַן עֵדֶן.

הַסִּפְרִי אוֹמֵר על חנוך 'קַל לְהַרְשִׁיעַ', מַה זֶּה קַל לְהַרְשִׁיעַ? מַה הַפֵּרוּשׁ 'קַל לְהַרְשִׁיעַ'? קַל לְהַרְשִׁיעַ? מַה זֶּה? קַל לְהַרְשִׁיעַ – שֶׁהוּא לִמֵּד זְכוּת עַל כָּל הָרְשָׁעִים, זֶה נִקְרָא 'קַל לְהַרְשִׁיעַ', הוּא אָמַר כָּל הָרְשָׁעִים זֶה אֲנוּסִים, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע הוּא אָנוּס. אֲבָל לָמָּה אַתָּה מַמְשִׁיךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא טוֹב, אַתָּה רוֹאֶה שֶׁזֶּה הַכֹּל שְׁטֻיּוֹת, אַתָּה רוֹאֶה שֶׁזֶּה מְטַמְטֵם אוֹתְךָ, אַז תַּפְסִיק עִם הַשְּׁטוּיוֹת הָאֵלֶּה, תַּפְסִיק, תֵּצֵא מִזֶּה, יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה, יֵשׁ לְךָ יְלָדִים תֵּצֵא מֵהַ…

אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁעַל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה ה' לֹא יַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ עַל הַהֶמְשֵׁךְ, עַכְשָׁיו זֶה הַיָּארְצַיְט שֶׁל הַקּוֹצְקֶער – כ"ב שְׁבָט, אַז אוֹמְרִים שֶׁהַקּוֹצְקֶער אָמַר שֶׁמַּה שֶּׁאָדָם חָטָא הוּא לֹא נֶעֱנַשׁ – עַל מַה שֶּׁהוּא מַמְשִׁיךְ הוּא נֶעֱנַשׁ, עַל הַהֶמְשֵׁךְ הוּא נֶעֱנַשׁ.

אַז "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב", אַז עַכְשָׁיו חֲנוֹךְ, הָעֲבוֹדָה שֶׁל חֲנוֹךְ הָיָה אֶת כָּל הָרְשָׁעִים לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה, זֶה הָיָה הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ, כָּתוּב "וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ", ה' רָצָה לָתֵת תּוֹרָה לְדוֹר הַמַּבּוּל – הֵם לֹא רָצוּ תּוֹרָה, לֹא רָצוּ תּוֹרָה, רָצוּ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת. אָדָם יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה, אַז בְּסֵדֶר זֶה פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת בְּכָל יוֹם, זֶה יוֹתֵר קַל, אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזֹר לְאִשְׁתְּךָ, אֵין בְּרֵרָה, אֵין בְּרֵרָה, אַתָּה צָרִיךְ לִזְרֹק אֶת הַקְּלִפָּה, זֶה קְלִפָּה, זֶה טֻמְאָה. לִזְרֹק אֶת הַקְּלִפָּה, לִזְרֹק אוֹתָהּ, אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת לִזְרֹק.

לָכֵן הַיּוֹם גִּבְעַת אוֹלְגָה כְּבָר כֻּלָּם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, כֻּלָּם, פַּעַם גִּבְעַת אוֹלְגָה זֶה הָיָה מֶרְכַּז הַטֻּמְאָה, כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי בָּחוּר בְּגִיל 20 זֶה הָיָה מֶרְכַּז הַטֻּמְאָה, כֻּלָּם הִתְחַתְּנוּ שָׁמָּה עִם עַרְבִיּוֹת, וְעַכְשָׁיו זֶה כְּבָר נֶהְפַּךְ לְמֶרְכַּז הַקְּדֻשָּׁה, אַז בְּעֶזְרַת ה' כֻּלָּם יֵלְכוּ שָׁם עִם זְקָנִים וּפֵאוֹת, כָּל גִּבְעַת אוֹלְגָה, אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו הוֹלְכִים לִפְתֹּחַ סַנְדְּלָרִיָּה, כֵּן – מִי שֶׁכְּבָר לָמַד אֵיךְ עוֹשִׂים נַעֲלַיִם הוּא יִהְיֶה הַמְּנַהֵל שֶׁל זֶה, הֵם יִהְיוּ הַמְּנַהֲלִים שֶׁל הַסַּנְדְּלָרִיָּה.

הַשְּׁאֵלָה מָה אוֹמְרִים "חֲנוֹךְ תּוֹפֵר מִנְעָלִים", "עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי", דַּוְקָא אֶת הַנַּעַל? לָמָּה לֹא רוֹמְחִי, חֲנִיתִי? לָמָּה? אֶלָּא כָּל הָעִנְיָן זֶה הַנַּעֲלַיִם, כָּל הָעִנְיָן זֶה שֶׁהַנַּעֲלַיִם שֶׁל לֵאָה נִהְיִים הַכֶּתֶר שֶׁל רָחֵל, יֵשׁ כֶּתֶר שֶׁל רָחֵל וּמִזֶּה נִהְיִים הַנַּעֲלַיִם שֶׁל לֵאָה.

כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם אֵיךְ הוֹפְכִים אֶת הַכֶּתֶר שֶׁל רָחֵל, זֶה כָּל תְּצַוֶּה, כָּל הָאֵפֹד, אַבְנֵי שֹׁהַם, אֵיךְ אֶת הַכֶּתֶר שֶׁל רָחֵל הוֹפְכִים לַנַּעֲלַיִם שֶׁל לֵאָה, כִּי הַנַּעֲלַיִם שֶׁל לֵאָה נִמְצָאִים בַּכֶּתֶר שֶׁל רָחֵל, וְזֶה הָעֲבוֹדָה, זֶה הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא יָרַד לְמִצְרַיִם, זֶה לִתְפֹּר נַעֲלַיִם, פָּשׁוּט הוּא הָלַךְ לִלְמֹד אֵיךְ תּוֹפְרִים נַעֲלַיִם.

לָכֵן חֲנוֹךְ… לָכֵן בְּעֶזְרַת ה' מִיּוֹם רִאשׁוֹן הַבָּא אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים כֻּלָּם לְגִבְעַת אוֹלְגָה, כָּל הַיְּשִׁיבָה, אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְ… אַתָּה בָּא לְשַׁבָּת, אַתָּה עוֹזֵב אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַיְּלָדִים, אֶת הַכֹּל, אֶת אַבָּא, נָכוֹן אַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת הַגָּבִיעַ – אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לְךָ הַגָּבִיעַ כְּבָר אֵצֶל אַבָּא שֶׁלְּךָ בַּמְּגֵרָה שָׁם, אֲנִי רָאִיתִי בַּמְּגֵרָה… יוֹסֵף רוֹצֶה אֶת הַגָּבִיעַ בַּחֲזָרָה.

(הַגָּבִיעַ שְׁלִיטָ"א: הָרַב כָּתַב בַּסֵּפֶר שֶׁלּוֹ שֶׁהַגָּבִיעַ נִמְצָא אֵצֶל אַבָּא שֶׁל חָנָן)

אֵצֶל אַבָּא שֶׁל חָנָן, כֵּן, שָׁם נִמְצָא הַגָּבִיעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ מִזֶּה? אַתָּה שֻׁתָּף לְאַבָּא שֶׁלְּךָ בַּגְּנֵבָה הַזֹּאת? אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהִסְתַּבֵּךְ עִם הַפְּרַקְלִיטוּת, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיַּחֲזִירוּ אֶת הַגָּבִיעַ בְּלִי לְהִסְתַּבֵּךְ.

(הַגָּבִיעַ שְׁלִיטָ"א: הָרַב יַגִּיעַ לְגִבְעַת אוֹלְגָה נָבִיא לוֹ לֹא גָּבִיעַ אֶחָד אֶלָּא שְׁנַיִם [פִּדְיוֹנוֹת???])

אַז גָּמַרְנוּ, מָחָר נוֹסְעִים לְגִבְעַת אוֹלְגָה נְקַבֵּל שְׁנֵי גְּבִיעִים. הַפְּרַקְלִיטוּת הִיא כְּבָר בָּאָה אֵלַי, שֶׁקִּבְּלוּ תְּלוּנָה מֵהַמִּצְרִים, הַמִּצְרִים טוֹעֲנִים שֶׁזֶּה הַגָּבִיעַ שֶׁלָּהֶם, זֶה מִבֵּית פַּרְעֹה גָּנְבוּ אֶת זֶה, אַז הֵם דּוֹרְשִׁים גַּם אֶת הַגָּבִיעַ. גַּם יוֹסֵף הַצַּדִּיק דּוֹרֵשׁ אֶת הַגָּבִיעַ וְגַם הַמִּצְרִים, עַכְשָׁיו הֵם לוֹקְחִים אֶת מַה שֶּׁלָּקְחוּ אֶת הַ"וְּשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם".

[כשיצאו מצרים] ה' אָמַר אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיֵּצְאוּ כְּמוֹ עֲבָדִים, תֵּצְאוּ כְּמוֹ נְסִיכִים, הַבָּנוֹת יָצְאוּ כְּמוֹ נְסִיכוֹת, לֹא כְּמוֹ שְׁפָחוֹת מֻשְׁפָּלוֹת כָּכָה מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד, כִּי הַשִּׁעְבּוּד הִפְסִיק, הִפְסִיק כְּבָר 12 חֹדֶשׁ לפני יציאת מצרים, תֵּצְאוּ כְּמוֹ נְסִיכִים, "וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם" – ה' אָמַר בְּדִיּוּק אֵיךְ יוֹצְאִים, תִּקְחוּ אֶת הַשְּׂמָלוֹת הֲכִי יָפוֹת – שִׂימוּ עַל הַבָּנוֹת, אֶת הַבְּגָדִים הֲכִי יָפִים, אֶת הַמְּעִילִים הֲכִי יָפִים, וְשֶׁיֵּלְכוּ לְגִבְעַת אוֹלְגָה – שֶׁכֻּלָּם יִתְלַבְּשׁוּ בַּמְּעִילִים הֲכִי יָפִים, שֶׁכֻּלָּם יֵלְכוּ בַּמְּעִילִים הֲכִי יָפִים, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, תֵּצְאוּ כְּמוֹ מְלָכִים, הַמִּצְרִים רָאוּ שֶׁכֻּלָּם לְבוּשִׁים בְּכָאֵלֶּה בְּגָדִים הֲדוּרִים, מֶה עָשִׂינוּ? חָשַׁבְנוּ שֶׁזֶּה סְתָם עֲבָדִים טפשים מְטֻמְטָמִים, בַּסּוֹף אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם הֲכִי חֲכָמִים, הֲכִי זֶהוּ… כִּי בֶּאֱמֶת הַיְּהוּדִים…

כָּל הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלֶּה הֵם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַ-130 שָׁנָה, כִּי 130 שָׁנָה הֵם הָיוּ בְּשִׁעְבּוּד, בְּעֶצֶם הַשִּׁעְבּוּד… לֵוִי נִפְטָר בְּגִיל 93, כִּי כשלוי היה בן בְּ-44 הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם וְעוֹד 93 שנה שחי במצרים זֶה בְּדִיּוּק 137, לֵוִי 137 עַמְרָם 133 קְהָת 137, רִבְקָה חַיָּה כְּמוֹ עַמְרָם – 133, אוֹמֵר תּוֹסְפוֹת בִּיבָמוֹת אִם רבקה נִפְטְרָה בְּגִיל 133 יַעֲקֹב הָיָה בְּגִיל 99, יַעֲקֹב נוֹלַד כְּשֶׁיִּצְחָק הָיָה בְּגִיל 60, בְּגִיל 60 אָז הוּא נוֹלָד, הוּא הִתְחַתֵּן עִם רִבְקָה בְּגִיל 40, בְּגִיל 40 הוּא הִתְחַתֵּן עִם רִבְקָה, אַז יַעֲקֹב נוֹלָד 20 שָׁנָה אַחֲרֵי נשואי יצחק ורבקה זֶה, אַז 99 מלידת יעקב עד פטירת רבקה אֲנַחְנוּ מוֹסִיפִים לָזֶה 20 [= 119 + 14] אַז זֶה יוֹצֵא 133. אַז עַכְשָׁיו תּוֹסְפוֹת מוֹכִיחַ שֶׁרִבְקָה הָיְתָה בַּת 14 כשנישאה ליצחק ולא בת שלוש כשיטת רש"י, אֵיךְ רִבְקָה הָיְתָה…? כָּתוּב "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה" שזה מרמז גם על פטירת רבקה עצמה.

כִּי רִבְקָה הִתְחַתְּנָה כְּשֶׁיִּצְחָק הָיָה בְּגִיל 40, וְהִיא יָלְדָה אֶת יַעֲקֹב אַחֲרֵי 20 שָׁנָה, אַז 20 שָׁנָה וְעוֹד 99 זֶה 119, אַז נִשְׁאָר לָנוּ לְ-133 עוֹד 14 שָׁנָה, אַז זֶה מַרְאֶה שֶׁהִיא הָיְתָה בְּגִיל 14, כָּל זֶה מֵבִיא תּוֹסְפוֹת, זֶה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט, צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת 99 לְהוֹסִיף עוֹד 20 אַז זֶה 119, נִשְׁאָר לָנוּ 14 שָׁנָה לְ-133.

כִּי כָּתוּב בְּסִפְרִי שרבקה חַיָּה כְּמוֹ עַמְרָם, עַמְרָם כָּתוּב שחי 133, קְהָת 137 לֵוִי 137, עַד שֶׁלֵּוִי הָיָה חַי הֵם לֹא הֵעֵזוּ לְשַׁעְבֵּד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, רַק כְּשֶׁלֵּוִי נִפְטָר התחיל השעבוד, אַז אִם לֵוִי הָיָה בְּגִיל 44 כְּשֶׁהוּא יָרַד לְמִצְרַיִם, אַז הוּא הָיָה בְּגִיל ושם חי 93 שנה, שהרי חי 137 שנה, כפי שאמר. עַכְשָׁיו זֶה נִקְרָא 94, נִשְׁאָר 116 שנה לשעבוד, שהרי היו במצרים 210 שנה, פחות 93 כְּלוֹמַר כָּל הַשִּׁעְבּוּד הָיָה 116 שָׁנָה.

וְיוֹכֶבֶד יָלְדָה אֶת מֹשֶׁה בְּגִיל 130, אַז אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ נִצּוֹצוֹת, הָיָה לוֹ טִפּוֹת קֶרִי 130 שָׁנָה, כָּל טִפַּת קֶרִי זֶה 400,000,000 נְשָׁמוֹת, כָּל טִפַּת קֶרִי, בְּכָל טִפָּה יֵשׁ 400,000,000 זְרָעִים, 400,000,000 זְרָעִים מִיקְרוֹסְקוֹפִּיִים, וְכָל טִפַּת קֶרִי שֶׁאָדָם מוֹצִיא לְבַטָּלָה בְּמֵזִיד אַז הוּא בּוֹרֵא 400,000,000 מַשְׁחִיתִים הוּא בּוֹרֵא, מִלְיוֹנִים, זֶה כָּל הַמֶּרֶצ וְכָל הַלִּיבֶּרְמָנִים – אֲנַחְנוּ בּוֹרְאִים אוֹתָם, וַאֲנַחְנוּ מְכַלִּים אוֹתָם רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה.

אַז זֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר אַבְרָהָם – "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ", מָה הַפֵּרוּשׁ? אַז הוּא אוֹמֵר שֶׁהַמַּלְאָךְ שֶׁלָּהּ לֹא עָזַב אוֹתָהּ, זֶה הוּא מֵבִיא בְּזֹהַר לֶךְ לְךָ שֶׁהַמַּלְאָךְ שֶׁל שָׂרָה לֹא הָלַךְ, לְשָׂרָה הָיָה אַרְבַּע: מִיכָאֵל – מִימִינִי מִיכָאֵל מִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל מִלְּפָנַי אוֹרִיאֵל וּמֵאֲחוֹרַי רְפָאֵל וְעַל רֹאשִׁי שְׁכִינַת אֵל, לְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע מַלְאָכִים, אבל אִם הוּא חוֹטֵא בְּזֶרַע לְבַטָּלָה, חוֹטֵא בִּפְגַם בְּרִית אַז הַמַּלְאָכִים עוֹזְבִים אוֹתוֹ. זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן בְּלֶךְ לְךָ שֶׁהַמַּלְאָכִים עָזְבוּ אֶת אַבְרָהָם על שירד למצרים וְלֹא אֶת שָׂרָה, כָּאן בְּלֶךְ לְךָ הוּא מֵבִיא… וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, שָׁמָּה יָרְדוּ מֵהַפִּישׁוֹן, כָּתוּב בְּחַיֵּי שָׂרָה שֶׁכָּל יוֹם יוֹרְדִים 48 טִפּוֹת, וְזֶה יוֹרֵד לַפִּישׁוֹן, וּמִזֶּה הָיְתָה חָכְמַת מִצְרַיִם, חַיֵּי שָׂרָה קכ"ב שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים נְבִיאִים מְקַבְּלִים טִפָּה אַחַת מִגַּן עֵדֶן, שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים נְבִיאִים, וּכְנֶגֶד זֶה יוֹרְדִים כָּל יוֹם 48 טִפּוֹת כְּנֶגֶד 48 נְבִיאִים, וְאוֹתָם הַטִּפּוֹת שֶׁל עֵדֶן 48 טִפּוֹת, וּמַה אִם כָּל נָבִיא כל נבואתו נמשכה מטיפה אַחַת – כָּל יְשַׁעְיָהוּ זֶה טִפָּה אַחַת, יִרְמְיָהוּ טִפָּה אַחַת, יְחֶזְקֵאל טִפָּה אַחַת, הוֹשֵׁעַ טִפָּה אַחַת, יוֹאֵל טִפָּה אַחַת, נַחוּם טִפָּה אַחַת, עָמוֹס… אַז מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה 930 שָׁנָה כָּל יוֹם מקבל את כל ה-48 טִפּוֹת, לאיזה נבואה זכה…

זֶה הַחָכְמָה שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא רָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, הוּא רָאָה אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, הוּא שָׁאַל אֶת ה': זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ? ה' אָמַר לוֹ: כֵּן, זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. אַז כָּל אוֹתָם הַטִּפּוֹת – מִכָּל טִפָּה יוֹצֵאת רוּחַ חָכְמָה, וְזֶה הָיָה הַנְּבוּאָה שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים – מִטִּפָּה אַחַת, אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה לוֹ 930 שָׁנָה אֶת כָּל הַטִּפּוֹת, אַז אֵיזֶה חָכְמָה הָיְתָה לוֹ… הוּא רָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, בְּכָל יוֹם.

אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים נְבִיאִים עָמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד נָטַל בְּחֶלְקוֹ תַּמְצִית טִפָּה אַחַת שֶׁל גַּן עֵדֶן, מֵאֵיפֹה הֵם יוֹרְדִים? הֵם יוֹרְדִים, ומזה נִהְיָה נָהָר גָּדוֹל, מִזֶּה נִהְיָה אַרְבַּע נְהָרוֹת, מֵהַטִּפּוֹת, כָּל טִפָּה הִיא יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִכָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ, הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, מַה זֶּה עֲלִילוֹתָיו? זֶה הַגַּן עֵדֶן, זֶה הַטִּפּוֹת שֶׁיּוֹרְדִים מִגַּן עֵדֶן, מִכָּל טִפָּה נִהְיָה נָהָר, וְהֵם הַ-48 טִפּוֹת מַגִּיעִים מִלְּמַעְלָה מֵעֲרָבוֹת, יֵשׁ רָקִיעַ לְמַעְלָה מֵעֲרָבוֹת מִשָּׁמָּה יוֹרְדוֹת הַטִּפּוֹת. עַכְשָׁיו…

וְכָל זֶה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה, כָּל הַשֶּׁפַע יֵשׁ כָּאן בָּאָרֶץ, אֶת כָּל הַשֶּׁפַע, אַז הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם, וְשָׁם הָיְתָה חָכְמַת מִצְרַיִם, וְאָז ה' לָקַח לָהֶם אֶת הַחָכְמָה, וְאָבְדָה חָכְמַת מִצְרָיִם.

עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ חוֹזְרִים לַזֹּהַר בְּתַזְרִיעַ, שֶׁאֵיךְ אברהם לוֹקֵחַ אֶת שָׂרָה לְכָזֶה מָקוֹם, אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, מַה הַפֵּרוּשׁ? אַבְרָהָם שֶׁהוּא יְרֵא אֱלֹקִים – אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת אִשְׁתְּךָ לְכָזֶה מָקוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיַּחְטְפוּ אוֹתָהּ, אַז מָה? "הָיָה נִסִּים"? אַז אֵיךְ אַתָּה סוֹמֵךְ עַל הַנֵּס? אֶלָּא לָכֵן הוּא אוֹמֵר "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ" – שֶׁהַשְּׁכִינָה עָזְבָה אוֹתוֹ, רַק אֵצֶל הָאִשָּׁה הִיא נִשְׁאֶרֶת, הַשְּׁכִינָה נִשְׁאֶרֶת רַק אֵצֶל הָאִשָּׁה, אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַשְּׁכִינָה אֵצֶל הָאִשָּׁה, "נַפְשִׁי"… מִפְּנֵי שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם בְּלִי רְשׁוּת.

מֵבִיא הָרַמְבַּ"ן גַּם כֵּן "חֵטְא גָּדוֹל חָטָא אַבְרָהָם", הָרַמְבַּ"ן בְּלֶךְ לְךָ יֵשׁ פֹּה חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית כָּחֹל הוּא אוֹמֵר חֵטְא גָּדוֹל חָטָא אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּה' כְּמוֹ שֶׁכֻּלָּם הֶאֱמִינוּ בַּה', כֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ, אַף אֶחָד לֹא הוֹלֵךְ לְמִצְרַיִם רַק אַבְרָהָם אָבִינוּ – וַיֵּלֶךְ אַבְרָם.

כָּתוּב "לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד", כִּי אָז מִצְרַיִם הָיָה עֶרְוַת הָאָרֶץ, הַיּוֹם זֶה נְיוּ יוֹרְק, זֶה פָּרִיז, זֶה מוֹסְקְבָה, אֲבָל אָז מִצְרַיִם הָיָה עֶרְוַת הָאָרֶץ – שָׁם הָיָה הַטֻּמְאָה הֲכִי גְּדוֹלָה, אַז לָמָּה אַתָּה יוֹרֵד לְמִצְרַיִם? אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ן: וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ – וְדַע כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ חָטָא חֵטְא גָּדוֹל, הוּא קוֹרֵא לָזֶה חֵטְא גָּדוֹל, הַחֵטְא הֲכִי גָּדוֹל זֶה לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, זֶה הַחֵטְא הֲכִי גָּדוֹל, בִּשְׁגָגָה.

וְזֶה אוֹמֵר הַזֹּהַר: אֵיךְ הוּא לוֹקֵחַ אֶת אִשְׁתּוֹ לְכָזֶה מָקוֹם? אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַמֶּלֶךְ יִקַּח אוֹתָהּ, אַתָּה אוֹמֵר אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, מַה זֶּה – הַמֶּלֶךְ יִקַּח אוֹתָךְ – לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ – יִהְיֶה לִי הֲמוֹן כֶּסֶף, הֲמוֹן זָהָב. מָה? אַתָּה מוֹכֵר אֶת אִשְׁתְּךָ בְּכֶסֶף?! עֲרָבִי לֹא יַעֲשֶׂה אֶת זֶה, כּוּשִׁי לֹא יַעֲשֶׂה אֶת זֶה, אָדָם הֲכִי מֻשְׁחָת לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר כָּזֶה, לִמְכֹּר אֶת הָאִשָּׁה בְּכֶסֶף?! לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ – אֵיזֶה דִּבּוּרִים אֵלֶּה?! אַז אוֹמֵר הַזֹּהַר: אברהם דִּבֵּר עִם הַמַּלְאָךְ, לָכֵן הוא אוֹמֵר 4 דְּבָרִים יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ – שְׁנַיִם, וְחָיְתָה נַפְשִׁי – זֶה 3, בִּגְלָלֵךְ זֶה 4. הוּא דִּבֵּר עִם הָאַרְבָּעָה מַלְאָכִים, כִּי הַמַּלְאָכִים הָלְכוּ אִתָּהּ בְּיַחַד, אוֹתָהּ הַמַּלְאָכִים לֹא עָזְבוּ, אוֹתוֹ הַמַּלְאָכִים עָזְבוּ, כִּי הוּא הָלַךְ בְּלִי רְשׁוּת, זֶה הָיָה מַמָּשׁ חֵטְא. הָרַמְבַּ"ן אוֹמֵר "חֵטְא גָּדוֹל חָטָא אַבְרָהָם" – שֶׁהוּא לֹא בָּטַח בַּה', אַז הַמַּלְאָכִים עָזְבוּ אוֹתוֹ.

כְּשֶׁהַגֶּבֶר עוֹשֶׂה חֵטְא הַמַּלְאָכִים עוֹזְבִים אוֹתוֹ, נִשְׁאָרִים אֵצֶל הָאִשָּׁה, עַכְשָׁיו הוּא חַי בִּזְכוּת הָאִשָּׁה, כָּל זֶה אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַכְשָׁיו עַל הַמַּרְאֹת הַצֹּבְאֹת, שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לִקְנוֹת מַקְלוֹת, עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹצְאִים מִפֹּה יֵשׁ פֹּה חֲנוּת טַמְבּוּר מִמּוּל כָּאן, בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בַּפִּנָּה, אַתֶּם הוֹלְכִים כָּאן דֶּרֶךְ הַבִּנְיָנִים, יוֹצְאִים, יָשָׁר יֵשׁ לָכֶם חֲנוּת טַמְבּוּר קוֹנִים בַּרְזֶלִים, אוֹ בַּרְזֶלִים מֵהַבִּנְיָן מִמּוּל, מֵהַבִּנְיָן מִמּוּל, אֲבָל שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה גֶּזֶל, שֶׁזֶּה… אֲנַחְנוּ נְסַדֵּר אֶת זֶה שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה גֶּזֶל, אֲנַחְנוּ נְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַקַּבְּלָן. כָּל אֶחָד יִקְנֶה מַקֵּל, יִקַּח מַקֵּל, יִסַּע הַבַּיְתָה, וְיַרְאֶה שָׁם אֶת הַמַּקֵּל. אֲבָל יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, כָּל אֶחָד יִקְרָא אֶת הַבַּת קוֹל, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: לֹא, זֶה חָבִיב מֵהַכֹּל (ראה את דברי המדרש תנחומא בהערה בתחילת השיעור).

כִּי המדרש תנחומא אוֹמֵר שֶׁכְּבָר כָּל הַגְּבָרִים גֵּרְשׁוּ אֶת הַנָּשִׁים וְכָכָה הֵם חָזְרוּ לַנָּשִׁים בַּחֲזָרָה, בִּזְכוּת מַרְאֹת הַצֹּבְאֹת, וּבִזְכוּת זֶה עַם יִשְׂרָאֵל עָמַד בְּהַר סִינַי וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וְהַיּוֹם זֶה ז' אֲדָר, הַיּוֹם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ.

התחבר אלינו בוואצאפ

ראה עוד

את מי צריך לדון לכף זכות – שיעורו השבועי של הרה"ח הרב עופר ארז שליט"א לשובו בנים מיאמי

האם צריך לדון רשע גדול לכף זכות? מה עושים שרואים מראה לא טוב? מה דרך …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *