תגים פוסטים מתויגים עם "פרשת השבוע"

פרשת השבוע

הגה
הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א - פרשת קרח
“הצדיק לא מעניש אף אחד – בן אדם שעושה עבירות שוקל שני מליארדי טונות על כל פתיחת עין הוא נהיה שוקל מליארדים של מסות, הוא בוקע את כל כדור הארץ. לא יכול להיות לו שום עונש ח”ו הוא יהיה אדם צדיק ותמים רק פתאום הוא ראה עשרים ושתים אלף איש הולכים בלי פאות, הוא ראה את נחמן צוקר בלי פאות, את נפתלי בלי פאות, מה קרה? למה קצת הורידו לך את הפאות מי שיגע אותך שם?”
“עשרים ושתים אלף, שלש מאות – הולכים בלי פאות במחנה, מסתובבים ככה בחוצפה כזאת, בגאווה, בהתרסה כזו, בלי פאות, הורידו לכולם את הפאות. ואשתו של קרח הייתה אשה חברה’מנית, דומיננטית, אמרה לו, אם קורח יוריד לך את הפאות אל תסכים, אני מזהירה אותך, גמרנו.”
“אשתו של און בן פלת הייתה אשה צדיקה אמיתית ,היא אמרה, ‘מה שמשה אומר זה קדוש’, חכמת נשים ביתה. אשתו של און בן פלת הייתה אשה צדיקה, היא אמרה עם פאות, בלי פאות אותי לא מענין, מה שמשה אומר זה קדוש. היא אמרה לו, לך לישון תשתה יין, וכולם ברחו שהיא גילתה קצת משער ראשה.”
“אז עשרים ושתיים אלף איש מסתובבים במחנה ועוד שלוש מאות בכורות. הם מסתובבים בלי זקנים בלי פיאות, הנשים משתגעות, הילדות בוכות, ‘מה עשו לאבא שלנו הורידו לו את הזקן ואת הפיאות’. אשתו של און בן פלת היתה מאד דומיננטית פרודוקטיבית היא אמרה אני אסדר את הכל, אל תדאגו, “ויהי ביום כלות משה”.
“ביום ראשון נשרפו נדב ואביהו זה היה ביום שנשרפה הפרה האדומה. ביום שביעי הורידו את כל הפאות, אומר רש”י שב-ז’ בניסן כולם הורידו את כל הפאות,  מדוע? כי הם לא מחו על העגל, כל הנשים שלא מחו בעגל נשארו אלמנות בסוף. על העגל ה’ מחל להם כי משה נעלם להם, אבל במרגלים משה נמצא אתכם’ יש ענני כבוד הכול בסדר’ ראינו כמה ענקים’ ראינו את סיחון ועוג התבלבלנו כבר. על זה ה’ לא מוחל, על כזו טעות שאין לזה שום סיבה ה’ לא מוחל – -משה בשמים,  לכן ה’ סולח, אבל פה באמת לא היה כלום!!!!”

גיף-תרומות

דברי הרב אליעזר ברלנד שליט
דברי הרב אליעזר ברלנד שליט"א לפרשת ויקהל פקודי

“רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל” (שמות לה’ ל’)

אומר הזוהר הקדוש – שכל הכח של הבן אדם זה בא מהשם שלו “ראו קרא ה’ בשם בצלאל” בצלאל זה בצל-אל, כבר בשמו שנתן לו אבא שלו נרמז שהוא יעשה את המשכן, לאבא שלו היה לו רוח הקודש הוא ידע שהוא יעשה את המשכן אז הוא נתן לו את השם הזה שבאמת הוא יזכה לזה. נתן לו את השם בצלאל שהוא יעשה צל –לאל, שהוא יעשה משכן לאל. לכן אומר הזוהר בפיקודי שרק בגלל השם הוא נבחר לעשות את המשכן, רק בזכות השם שלו הוא נבחר יותר מאיש אחר, והוא בנה את המשכן. בגיל 13-14 הוא כבר בנה את המשכן ויידע דברים שמשה לא ידע, משה רצה לעשות קודם את הארון ואחרי זה משכן, אמר בצלאל “קודם עושים משכן ואחרי זה ארון” אמר לו משה “בצל-אל היית” אז היו דברים שכביכול משה לא ידע ובצלאל ידע.
“אשר שם שמות בארץ”-ה’ שם שמות בארץ, ה’ גזר בבריאת העולם כמה שמות ראובן יהיו כמה שמות שמעון יהיו כמה שמות נחמן יהיו, כמה נתן. ע”י השם מתעורר על האדם כח עליון מלמעלה עם הכח הזה הוא יכול לעשות דברים נפלאים. כי ע”י שנותנים לו שם של צדיקים השם של הצדיק גורם לילד שיהיה גם כן צדיק, ע”י שנותנים לילד את השם של הצדיק מתעורר אותו האור של הצדיק שעל שמו נתנו את השם, מתעורר האור מהעולם העליון ויורד וחופף על הילד כל החיים.
השם של האדם זה לא דבר פשוט בכלל, הבעל שם טוב הקדוש אומר שהשם של האדם זה סודות נוראיים, אדם צריך לדעת את השם שלו, להתבונן בשם שלו, אדם צריך לדעת מה מרומז בשם שלו, השם שלו זה שורש נשמתו, כל אחד יש לו שורש נשמה לפי השם שלו, בשם של האדם נרמז כל מה שצריך לעבור עליו, כל מה שעובר על הבן אדם במשך החיים שלו, הכול מרומז בשם שלו, וראוי שכל אחד יידע על שם איזה צדיק הוא נקרא, כי אדם חי ע”י השם, אדם צריך לחיות לפי השם שלו, כל החיות של הבן אדם זה השם שלו, ולכן שאדם עולה למעלה שואלים אותו מה שמו? אתה לא חיית לפי השם שלך!  היית צריך ללכת לפי השם שלך! אם אתה היית הולך לפי השם שלך, היית מגיע לכל הדברים שבעולם.
השם של האדם מרמז לו כל מה שהוא צריך לעבור בעולם הזה כל מה שהוא צריך לעשות כל מה שהוא צריך ללמוד, הכול מרומז בשם של האדם, ה’ כבר הכריז על כל השמות לפני שהם נבראו, בצלאל יעשה משכן, שלמה המלך יבנה מקדש, שלמה המלך בגי’ 470 מקדש הויה בגי’ 470, שלמה בא לבנות את מקדש ה’, שאול בא להרוג את אגג מלך עמלק שאול בגי’ 337 אגג מלך עמלק 337 אז בשם של הבן אדם מרומזים כל העיניינים שלו וכל מה שהוא צריך לעשות וכל התפקידים שלו בעולם הזה.
אומר ה”נועם אלימלך” שהשמות של הצדיקים זה ממש מספר מצומצם מאוד לה’ יש אוצר של צדיקים, אבל הם מועטים מאוד, מי יזכה בשמות של הצדיקים האלה?אם אדם רוצה בן צדיק דבר ראשון שיתן לו שם של צדיק, זה דבר ראשון. כמה שיתן לו שם של צדיק יותר גדול אז ככה יותר בטוח שהילד הזה יהיה צדיק. אתם נותנים שמות? תחפשו את הצדיקים הכי גדולים אולי ואולי זה ישמור על הילד. אחרי שנותנים שם צריך גם לחנך אותו, לשמור עליו, ולא ללכת לישון בשבת אלא לשיר איתו זמירות שבת. וזה מה שאומר ה”נועם אלימלך” שנותנים לילד שם של צדיק אז הצדיק הזה מגן על הילד שומר אותו מחברים רעים שומר אותו מדברים רעים, הנשמה של הצדיק מלווה את הילד לכל מקום, ברגע שנותנים שם של צדיק אז מתעבר בילד ניצוץ מהצדיק הזה. צריכים לכוון שהשם הזה, שהצדיק הזה יתעבר בו וישמור עליו כי הצדיק כבר קידש את השם הזה, כבר עבד את ה’ לפי השם הזה וזה גורם שהילד יהיה גם כן צדיק.
לקרוא שם של צדיקים זה ניסיון גדול מאוד מאוד נשמות של צדיקים הם מועטים באמת יש היכל של שמות, יש עולם של שמות, שאדם הולך לקרוא שם לילד שלו ויש לו רעיון לקרוא לו בשם של צדיק אז מיד יש מניעות, מיד חוטפים לו את הרעיון הזה והוא אומר “אולי כזה שם, אולי שם כזה אני אבחר אולי שם אחר” הוא לא מבין שמהשמים דוחים אותו לכן צריכים להלחם על השמות להאבק, וע”י שנותנים לילד שם של צדיק אז האור של הצדיק שבעולם העליון יחפוף על הילד כל החיים וישמור עליו מכל דבר רע עד שהוא יזכה להגיע למדרגה של אותו צדיק.

באדיבות העלון צמאה נפשי 052-763-9126

בתפילה מבטלים את הגזירות

פרשת נח מפי כ”ק הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

אומר הזוהר בפרשת נח “שנו רבותינו, מה השיב הקב”ה לנח, כשיצא מן התיבה וראה כל העולם חרב והתחיל לבכות עליו, ואמר “רבונו של עולם, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך ?!, השיב הקב”ה רועה שוטה, כעת אמרת את זה? ולא בזמן שאמרתי לך לשון רכה, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, ואני הנני מביא את המבול… לשחת כל בשר וכו’…עשה לך תיבה עצי גופר, כל זה התעכבתי עימך ואמרתי לך כדי שתבקש רחמים על העולם, ומאז ששמעת שאתה תנצל בתיבה לא נכנסה בלבך רעת העולם, ועשית תיבה וניצלת, וכעת שנאבד העולם, פתחת פיך לדבר לפני בקשות!?

בתפילה מבטלים את הגזירות
אחרי שנח יצא מן התיבה הוא ראה חורבן! הוא ראה מיליוני אנשים הרוגים פזורים על ההרים ועל הגבעות, הוא התחיל לבכות, הוא התחיל לבקש רחמים, אמר לו הקב”ה רעיא שטיא, רועה שוטה עכשיו בוכים? עכשיו בוכים? למה לא בכית מקודם? בשביל מה לחכות 120 שנה? כל מה שהודעתי לך שיהיה מבול עוד 120 שנה, זה רק כדי שתצעק ותתחנן כל ה-120 שנה שיתבטל הגזרה!, ולא שתתחיל לעשות לי תיבה. נח היה ילד טוב ה’ אמר “אני מביא מבול לעולם” ונח אמר בסדר אני מסכים, גמרנו זה גזרה מה אפשר לעשות? ולכן יש אומרים על נח שצדיק היה בדורותיו, הוא היה צדיק רק בדורו אבל לא צדיק ביחס לצדיקים בדורות אחרים, ועל זה אומר הזוהר שאם משה רבינו היה בזמן המבול לא היה יורד מבול! אם אברהם היה בזמן המבול לא היה יורד מבול! משה היה צועק לה’ ובוכה ומחזיר את כל העולם בתשובה! הוא היה עושה כאלה תפילות שהיה מבטל את המבול! אצל משה לא היה דבר כזה שאי אפשר לבטל גזרה, בתפילה מבטלים את כל הגזרות! משה ידע שאסור לוותר לה’.

להמשך כנסו כאן:

צריך לקרוע את השמים
אדם רואה כאלה צרות כאלה גזירות הוא רק צריך לעסוק בתפילה בהתבודדות הוא גם צריך ללמוד! אבל העיקר זה תפילה! רואים כאלה רציחות כל יום! מתעללים ביהודים! הורגים יהודים! צריך לקרוע את השמים!! הרב’ה אמר מי שלא מרגיש צרת רבים אז סימן שחסר לו משהו בשורש היהודי שלו! עכשיו צריך לעסוק בתפילה בהתבודדות, עכשיו צריך להאמין רק בתפילה, להאמין שרק תפילה יכולה לעזור.

בכל צרה שהוא נמצא
” בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ… אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ” – הניסים והנפלאות הם כפי התפילות! כפי הצעקות! הם כפי הזעקות! כי הישועה של האדם מוכנה כל שניה וכל רגע לבוא, באיזה צרה שהוא יהיה, באיזה מקום שהוא יהיה, אפילו בלב ים! אפילו באמצע המדבר! בכל מקום שהוא יהיה! בכל צרה שהוא נמצא! ה’ כיוון את כל המערכות לעזור לו, כל הישועות שהוא צריך כבר מוכנות! הוא רק צריך להתפלל! הוא רק צריך לתת צעקה אחת לה’, צעקה אחת אמיתית.
אדם יכול לפעול כל מה שהוא רוצה
רבינו גילה שיש כזה כח בעולם שהוא כח התפילה, ועם הכח הזה אדם יכול לפעול כל מה שהוא רוצה, כל דבר, וכל אחד מישראל יכול לבוא למדרגה הזאת – למשול בתפילתו. “ועמך כולם צדיקים” זה הולך על כל יהודי ויהודי, כל יהודי הוא צדיק! כל יהודי יכול לפעול בתפילה! כל דבר טוב שיהודי רוצה הוא יכול לפעול בעולם! כל אחד מישראל יכול לחולל ניסים ונפלאות על ידי התפילה, זה תכלית הבריאה וזה רצון ה’ שכל אחד ואחד יחולל ניסים ונפלאות.
אם לא תתפלל הניסים לא יתגלו
ה’ הוא בעל הניסים! ה’ הוא בעל הנפלאות! הוא מתכנן את הכול כבר קודם בריאת העולם. כל הניסים והישועות, ה’ הכין אותם קודם בריאת העולם, אבל כדי לגלות אותם, להפעיל אותם, להוציא אותם מהעלם אל הגילוי, צריך תפילות! אם לא תתפלל הניסים לא יתגלו. ה’ הכין לכל אחד אין סוף ניסים ואין סוף נפלאות, תפילה זה הדבר הכי חזק בעולם!! אין דבר יותר חזק מתפילה!! אין שערים נעולים בפני התפילה!! אין שום כח שיכול לעצור תפילה! תפילה זה כמו סכינים וחרבות!! זה חותך את כל רקיעי השמים ואת כל המסכים! כל הישועות שלך מוכנות הכול מוכן, רק תבקש, תתפלל, וה’ ישמע אותך! לכל יהודי צריך להיות אין סוף ניסים רק צריך להתפלל ולבקש.
הכל ה’ יתן לך
ה’ התנה עם כל מעשה בראשית לפני בריאת העולם שכשיהודי יעמוד בתפילה יתנו לו את כל הבקשות, את כל מה שהוא מבקש! ה’ התנה עם הים עוד לפני בריאת העולם שיקרע לפני בני ישראל. ה’ התנה עם האש ואמר לאש – תדעי לך יהיו חנניה מישאל ועזריה ואין לך רשות לשרוף אותם. וכשברא ה’ את האריות ביום השישי הוא אמר להם אני בורא אתכם בתנאי שלא תבלעו את דניאל, ולא תבלעו שום צדיק, הוא עשה תנאי עם כל האריות שבעולם לכל הדורות שאם יעמוד יהודי ויתפלל אין שום רשות לשום אריה לגעת בו. אז ה’ עשה תנאים לפני בריאת העולם שכל מה שאדם יבקש, כל מה שהוא יתפלל ה’ יתן לו! כל דבר! אתה רוצה דירה, עשירות, רפואה, ילדים? הכול ה’ ייתן לך! רק תתפלל! תפתח את הפה הכול מובטח לך! עוד לפני שה’ ברא אותך הוא כבר הכין לך את הכל, את כל הניסים, את כל הישועות, רק הצינור זה התפילה הכלי זה התפילה.
כל החיות בוכות לה’
כל יום ה’ עושה לאדם עיכוב חדש, בעיה חדשה, הילד חלילה חולה, האשה חולה, אין פרנסה, זה הכל כדי שאדם יבוא להתפלל, ועי”ז יהיה נס ועוד נס, בשביל זה ה’ ברא את העולם. העבודה של כל יהודי זה להיות בטל ומבוטל לה’, ולכן קשה לאדם להתפלל כי קשה לו להתבטל לה’, קשה לו להשפיל את עצמו לפני ה’, אדם חושב – מה ה’ יעזור לי? הוא יתן לי פרנסה!? אני יסתדר לבד. יש לי שכל, יש לי שתי ידיים, יש לי שתי רגלים, אני צריך את ה’?… אוי ואבוי! על זה נאמרה הקללה “נחש עפר לחמו”, כי הנחש אינו צריך להתפלל ולא צריך לבקש וזה בעצם העונש של הנחש שאיפה שהוא הולך הוא מוצא אוכל, האוכל מזומן לו כמו עפר והוא לא צריך להתפלל, כי ה’ לא רוצה לשמוע אותו. כל החיות בוכות לה’! “כאיל תערוג על אפיקי מים” האיל בוכה לה’, האיל מחפש אפיקי מים, מבקש מים, אז הוא בוכה לה’, “כסוס אגור כן אצפצף” – הסוס מצפצף לה’, כל החיות בוכות לה’, החיה היחידה שלא בוכה לה’ היא הנחש, אם אדם לא בוכה לה’, לא מתפלל כראוי, הוא יודע להסתדר לבד, הוא לא צריך את העזרה של ה’, אז ה’ ירחם זה קללת הנחש.
תגיד את המילים לאט לאט
אדם מתפלל שלוש תפילות ביום, עומד מנחה שתי דקות, ומעריב חמש דקות וגמרנו, הוא הולך הביתה ופתאום רואה שהילד חולה, האשה חולה, אין פרנסה, ואז הוא שואל, למה האשה חולה? למה אין לי פרנסה? הרי יש לי פאות וזקן וכו’, אבל הכל תלוי בתפילה! מה עם התפילה?! איפה התפילה? ביקשת מה’ רפאנו? אמרת לאט לאט ברך עלינו? תתחיל לפתוח את הפה! תגיד את המילים לאט לאט! אל תמהר! אל תרוץ! לכל יהודי מוכנים כל הניסים הנפלאות, רק שיתחיל לבקש, שלא יחפש את המניין הכי קצר, וכבר ירוץ הביתה “אשתי מחכה לי אני חייב לרוץ” בסוף כשהוא מגיע הביתה גם אשתו חולה ה”י, תעמוד 18 לאט לאט, תתפלל באריכות, תגיע הביתה תמצא אשה בריאה, ילדים בריאים, תראה ניסים ונפלאות.
אל תדאג! אם הוא יתן לך לא יחסר לו דבר!

הרבי אמר – לה’ אסור לוותר! תצעק! תתחנן! תבקש גדולות ונוראות! תבקש פלאי פלאות! תבקש הכל! מי שמוותר לה’…שיוותר, אבל שידע! זה על חשבונו האישי, אתה רוצה לוותר, בסדר! לא מכריחים אף אחד להתפלל ולבקש כל מה שהוא צריך, אבל למה לוותר? הרבי אומר אסור לוותר! בשביל מה לוותר? הרי יש לה’ הכל! יש לו והוא נותן! ואפשר להוציא ממנו ולסחוט ממנו כל מה שצריך! למה שתוותר לו? מה? יחסר לו משהו? אל תדאג! אם הוא יתן לך לא יחסר לו דבר! לא צריך לרחם עליו! אל תדאג לא יהיה לו קשה לתת לך. אז אם הוא יתן לך הכל, ולא יחסר לו דבר, למה שתוותר? רק מה קורה….אנחנו אנשים מנומסים, אנחנו אנשים עדינים, רגילים שאסור לבקש יותר מדי, רגילים שאסור להטריח יותר מדי, הטבע הזה, הרגילות הזאת, צריך אותה כלפי בני אדם, צריך בכל הכוחות להתנהג בדרך ארץ, בעדינות כלפי בני אדם, אסור להטריח אסור לבקש יותר מדי, אבל כלפי ה’ יתברך כמה שתטריח יותר, כמה שתבקש יותר תזכה ליותר ניסים, ליותר ישועות.

חודש אחד לחיות

מסופר על הסבא של הרבי, רבי נחמן מהורדענקער – הבעל שם טוב הציע לו שידוך את האחות של רבי יצחק טרוביצער שאל רבי נחמן מהורדענקער את הבעל שם טוב הקדוש מה יקרה אחרי החופה, אמר לו הבעל שם טוב ברוח הקודש יהיה לכם בן ואשתך צריכה להסתלק מן העולם, תשאל אותה אם היא מסכימה להתחתן על דעת זה, סיפרו לה את הסיפור והיא ענתה כן אני מסכימה על דעת זה. שנולד הילד עמד רבי נחמן מאחורי הדלת ושמע את אשתו מתפללת ומתחננת לה’ שיתן לה חודש אחד לחיות בשביל לראות את הילד, ואז אמר אוי אוי הייתה עכשיו שעת רצון והיא יכלה לבקש כל החיים לראות את הילד, היא יכלה לבטל את הגזרה לגמרי לא רק חודש.

רק ה’ יכול לעזור לי

ענווה אמיתית זה רק ה’! ענווה זה לדעת שרק ה’ יכול לעזור לי! אם אדם היה יודע כמה ה’ גדול, כמה ה’ אין סוף, כמה הוא יכול לעזור לו, היה מתפלל לה’ ופועל כל דבר בעולם, בג’ תפילות אפשר לפעול את כל הדברים! וצריך לבקש את כל המשאלות את כל הדברים שצריכים בחיים, תתפלל! תבקש! אל תרחם על הקדוש ברוך הוא! אל תרחם עליו! ה’ רוצה שתבקש את כל הבקשות שבעולם ואתה מרחם עליו?! אדם מבקש ‘תן לי חודש לחיות’ ‘תן לי קצת פרנסה’, לא! תבקש את הכל! תבקש את כל מה שצריך! לך לאשתך לילדים שידוכים פרנסה, הכול תבקש, תתפלל! תעשה פלאות! כי ה’ ברא את העולם רק בשביל שיהיו ניסים ונפלאות.

יש חוק! תשתמש בחוק!

אדם צריך להתרגל לבקש את הכל! לבקש על כל דבר שהוא צריך בחיים, אף פעם לא להתעסק בדברים קטנים, הרצון תמיד צריך להיות אין-סוף! הבקשות צריכות להיות אין-סוף! דוד המלך גילה איזה סעיף שם בחוקים למעלה… הוא גילה איזה חוק שאפשר לבקש מה’ מה שרוצים! יש חוק שמה למעלה שמי שבא ומתפלל ומבקש נותנים לו! תשתמש בחוק הזה!! זה חוק אצל ה’!! אל תשאל שאלות מדוע ולמה, יש חוק! תשתמש בחוק! מה אתה מפחד להשתמש בחוק הזה? כתוב בחוק הזה שאתה בן של ה’! אתם בנים של ה’! ואם תגידו איזה בנים אנחנו, איזה ילדים אנחנו, לא מגיע לנו, שוברים לו לאבא את הכל בבית, הופכים לו את הבית הורסים הכל, אז תדעו שכתוב עוד סעיף בחוק הזה – והוא “בני אתה אני היום ילידתיך” (תהילים ב’), דוד גילה עוד סעיף נסתר שכל אחד נקרא בן של ה’ וכל אחד נולד ברגע זה, תדע לך היום נולדת ! מי זוכר מה שהיה אתמול! מי זוכר מה שהיה לפני רגע! אדם חושב פשעתי חטאתי ה’ לא מסתכל עלי, הוא לא יקבל את התפילות שלי וה’ אומר לו – תשאל תבקש את כל העולם! ” שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ” (תהילים ב’ ח’), ולכן אומר הרבי צריך לבוא להתפלל ולבקש ולצעוק ולא לעזוב את ה’ ולא לוותר לו.

כמו דוד המלך

אם אדם יתפלל לה’, יבטח בה’ אז הוא יראה כאלה ניסים וכאלה נפלאות שאי אפשר בכלל לתאר אותם, וזה שכתוב “בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ.. אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ” (תהילים כב’, ה’,ו’), צריך להתחיל לבקש פלאי פלאות, לבקש מה’ להיות כמו האבות הקדושים, פלאי פלאות זה לזכות להיות כמו האבות הקדושים לא לוותר לה’, לבקש להיות כמו אברהם יצחק ויעקב, כמו דוד המלך, כמו כל הצדיקים הגדולים.

לא התפללתי בכוונה

בדרך כלל האדם רחוק מתפילה בכוונה, ולכן הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, ואז בא היצר הרע ואומר לו, הנה תראה התפללת ולא קיבלת! אדם צריך לעשות את החשבון נפש למה לא קיבלתי? כי לא התפללתי בכוונה. אבל היצר הרע מטשטש לו את האשמה ורוצה שאדם יתלה את האשמה בה’ יתברך – כמו שכתוב “אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה’ ינאץ ליבו” – האוולת שבבן אדם, החוסר אמונה שבו זה מסלף לו את הדרך! זה מעכב לו את הישועה! אם אדם היה בוחן את עצמו היה רואה שכל מה שהוא לא קיבל כי הוא לא התפלל בכוונה ובמסירות נפש.

תתפלל בכוונה מילה מילה אות אות תשב בשקט

באמת צריכים מסירות נפש עד שנכנסים לעבודת התפילה, צריכים פשוט מסירות נפש להתנתק מהמחשבות. אדם כל היום חושב על כסף, על הבית על הילדים, על מה שהוא יעשה עוד שעה, לאן הוא ילך? המח שלו עובד מיליון מחשבות בדקה, איך מתנתקים מהמיליון מחשבות האלה – לזה צריכים מסירות נפש על קידוש ה’, בשעת התפילה צריכים להסכים למות, באותו הרגע של התפילה צריכים לדעת שה’ מנהל את העולם! הוא מלך העולם! הוא עושה הכל! תן לו לנהל את העולם! אל תעזור לו! אדם עם המחשבות שלו עם התוכניות שלו רוצה לעזור לקב”ה לנהל את העולם, אתה רק תתפלל בכוונה מילה מילה אות אות תשב בשקט תן לו לנהל לבד את העולם.
כל הדברים נמשכים מה’, כל הדברים נמשכים מהאין סוף, והאדם צריך להיות קשור עם האור אין סוף להיות קשור עם ה’. ה’ מרמז לאדם כל שניה אין סוף רמזים. כשנהרגים יהודים בכל מקום, בכל פינה, וכל עם ישראל בחרדה נוראה, ואף אחד לא יודע מה יהיה איתו, מה יהיה עם בני ביתו, זה רמזים מה’! עכשיו הגענו למצב הכי גרוע שהיה בעם ישראל, עפים טילים! אנשים רצים למקלטים!רציחות! הריגות ל”ע! אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד שניה! עם ישראל רואה ששום דבר לא יכול להגן עליהם! באמת הכל נמשך מה’! הכל זה רמזים מה’ כדי שנחזור בתשובה! כדי שנתפלל! הגענו למצב כזה שכבר כולם רוצים לעשות תשובה, בכל יום ה’ מרמז לנו בדיבור מחשבה ומעשה, כל יום ה’ מצמצם אלוקותו ומרמז לנו שנתעורר בתשובה. ואת כל זה ה’ עושה לנו מרוב אהבה שהוא אוהב אותנו, הוא כבר לו יכול לסבול את הפריצות! ה’ כבר לא יכול לסבול את הלשון הרע! את החילולי שבת! הוא רוצה שעם ישראל יחזרו בתשובה.

תפילה

רבונו של עולם זכני שתהיה תפילתי בתכלית השלימות, זכה וצחה ונכונה ושגורה בפי, האופן שתשמש ותקבל את תפלותינו ותחנותינו ובקשותינו. ונזכה למשול בתפלותינו שיפעלו כל מה שנרצה, אפילו לשנות את הטבע, ותמלא כל משאלות לבנו לטובה ברחמים.

באדיבות צמאה נפשי
0527639126

“לקורח יועד מהשמים תפקיד עצום. ה’ נתן לו כושר נאום, להיות נואם בחסד עליון, כדי שיאחד ויחזק את העם, שיחזרו להאמין במשה רבנו. כי הוא ידע היטב מי זה משה רבנו, הוא רק לא יכל להתגבר על הקנאה והשנאה שלו. והיה צריך לאחד אותם במטרה להאמין במשה רבנו, ולהכלל כל אחד בתוך כלל נשמות ישראל. ולהכלל בתוך כלל ישראל פירושו: לדעת שאני הכי נמוך מכולם. מתי אדם יכול להכלל בכלל ישראל? כשאני יודע שאני הכי נמוך, ואני הכי פחות, אין יותר פחות ממני, שלזה זכה משה רבנו, שנאמר עליו: “והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר פני האדמה”. ואז אם היה מצליח לכלול את כל עם ישראל, ולהביא את כל עם ישראל למשה רבנו, אז היה יכול לעלות למעלה מהמקום, ולהביא את כל עם ישראל למדרגת “למעלה מהמקום”.

כי לעם כבר לא היה קשר אל משה רבנו שהלך עם מסווה על פניו, והסתיר את עצמו. והעם לאט לאט התחיל לשכוח, רחוק מהעיניים רחוק מהלב, דבר שלא רואים שוכחים אותו. כשאדם בתוך חומר בתוך גוף, הוא לא רואה דברים. והתפקיד של קורח היה- אומר ר’ נתן, להחזיר לעם את האמונה במשה רבנו להוציא אותם מהשכחה. אבל קורח הפסיד מחמת גאוותו והתנשאותו, מחמת תאות המנהיגות שלו. אף על פי שמתחילה היה ראוי קורח להיות המנהיג של כל עם ישראל (כך מסביר ה”עשרה מאמרות”). וכולם ראו שקורח עף באויר, קורח עם המשפחה שלו עם האחים שלו עפו באויר, כי היו מנושאי הארון, ו”הארון נושא את נושאיו”. אם קורח באויר אז האם משה לא יכול להיות באויר? אבל משה הסתיר את מדרגתו, משה הלך על הארץ. לא ראו שמשה עף באויר, אז ראו כל עם ישראל שקורח ובניו עפים באויר, ומשה “יוצא דופן” הולך ברגל לאט עם מקל, ולכן כולם רצו אחרי קורח. רצים אחריך? נהדר, מצוין! תשתמש בזה לטוב, ותספר לכולם את גדולת משה רבנו – זה משה רבנו שהולך על הארץ, הוא באמת משהו אחר לגמרי, משה רבנו מסתיר את עצמו! אם משה יכול לעשות שקורח יעוף, אז משה בודאי יכול לעוף, משה רבנו מטרתו להעיף את כל עם ישראל באויר, לעשות שכל עם ישראל ילכו על כנפי נשרים.

קורח נפל לטעות: שחשב שמשה זה עניין של כשרונות, רואים את משה שהוא מחונן בכשרונות, אז קרח ילמד את הכשרונות האלה לאט לאט, והוא ג”כ ירכוש את הכשרונות האלה. מלבד הטעות הזו שחשב שזה עניין של כשרונות, הוא נפל בעוד טעות: הוא חשב שמשה מקבל את הכח מעם ישראל, הוא לא הבין שמשה משפיע מכוחו על עם ישראל, שמשה שקול כנגד כל עם ישראל, והוא השורש של כל נשמות ישראל, הוא חשב שהמנהיג מקבל את הכח מן העם, וככל שיש לו יותר חסידים יותר קהל יותר מעריצים, אז הוא מקבל יותר כח מהם, כי על פי האנשים שיש לו, יש לו יותר אנרגיה, וכח להשפיע ולדבר. אז הוא חשב שמשה מקבל את הכח מן העם, ולא שמשה הוא שורש כל הנשמות וכל נשמה היא ניצוץ ממשה רבנו. קרח אמר אני אקח את כל העדה לצד שלי. אם הכח של משה הוא מן העם, אז אני יאסוף את כל העם אלי, אני יקהיל את כל העם אלי, ובכח הזה אני יוכל להנהיג את העם, ולעשות ניסים ונפלאות ולעלות לשמים .

אומר ר’ נתן שמשה לא היה עניין של כשרונות לא עניין של סגולות, אדרבה, הוא היה כבד פה וכבד לשון, לא ידע לנאום ולא  ידע לשכנע. אלא משה היה כולו אין, מה היתה הסגולה של משה? שהיה כולו אין, כי משה היה נכלל באור אין סוף, הוא נכלל בה’ לגמרי, הוא התבטל ממציאות, לא היה לו שום מציאות, לא היה לו שום הסתרה, לא היתה לו שום נגיעה, הוא עשה הכל לשם שמים רק לה’ יתברך, לכן ה’ יכל לבחור בו שהוא ינהיג את עם ישראל, שהוא יוציא את עם ישראל ממצרים, שהוא יביא את עשרת המכות על פרעה במצרים, והוא יביא ענני כבוד, והוא יוריד תורה מהשמים, כי היה אין גמור ולא היה לו שום כשרון ושום סגולות, ולא קיבל את הכח מעם ישראל, אלא הכח של משה היה רק מה’ יתברך בכבודו ובעצמו, כי הוא היה אין. אין אי אפשר לחקות, אפשר לחקות להיות נואם, אפשר לחקות להיות דרשן, אפשר לחקות להיות איזה מנהיג, ואומר ר’ נתן: ולקבל את האין זה רק ע”י ביטול למשה, להאמין שמשה הוא עניין אחר שאין לנו בו שום השגה, נבצר מבינתינו נבצר מהשגתינו. זה לא כשרונות ולא נאומים ולא שום דבר, משה הוא לא מוריד ענני כבוד עם נאומים. ולא מוציא את עם ישראל ממצרים ע”י נאומים. הוא לא איזה מנהיג מוכשר, מנהיג בחסד עליון. הוא מנהיג כי הוא אין, הוא אין גמור, ממש לא קיים. וזה אומר ר’ נתן, פה היתה הטעות של קורח, שמרוב הקנאה והכבוד ה’ סימא את עיניו לא לראות מי זה משה, כי משה היה רק אין, ואף אחד לא יכול להיות אין חוץ ממשה. כל הדורות אף אחד לא יכול להיות אין, רק ע”י הביטול למשה. כדי להיות אין, צריך לקבל את זה ממשה בעצמו.

אין רשעים בישראל – כולם בחיפוש הדרך – מחכים שתגיע אליהם

פרשת בהעלותך מפי הגה”צ רבי אליעזר ברלנד שליט”א

“וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן” (י’ לה’)

“ויהי בנסוע הארון” – זה פרשה בפני עצמה זה ספר בפני עצמו כמו שאומרת הגמרא בשבת (קטז’ ע”א), “חצבה עמודיה שבעה” שבאמת יש שבעה ספרי תורה ולא חמישה, ספר במדבר נחלק לשלושה ספרי תורה, פסוק לה’ “ויהי בנסוע הארון” ופסוק לו’ “ובנחה יאמר שובה..” הם ספר האמצעי של חומש במדבר ובאמת זה פלא עצום שפרשה כזו קטנה שתי פסוקים זה ספר בפני עצמו.

פרשת “ויהי בנסוע הארן” יש שתי נ’ הפוכים – האות נ’ מרמזת על שער החמישים שער הנון זה שער הקדושה הכי נסתר, שאותו מקבלים רק ע”י “ויהי בנסוע הארון” רק על ידי נסיעות ולכן אומר הזוהר ב”בהעלותך (קנא’ א’) “תא חזי, נ’ באשרי יושבי ביתך לא איתמר, בגין דאיהי בגלותא”, כולם יודעים שבמזמור אשרי יושבי ביתך אין את האות נ’, אז מתי מקבלים את האות נ’ ? מתי זוכים לאות נ’? זה דווקא בנסיעות! זה כזה קדושה גדולה כזה שער גדול שאי אפשר לקבל את השער הזה רק על ידי נסיעות זה רק שאדם נוסע באמת לשם שמים להחזיר אנשים בתשובה. הרבי אומר – תיסעו תיסעו תתחילו לנסוע בכל ארץ ישראל יש אנשים גרים לבד במושבים בקיבוצים הם לא רואים רבנים לא שומעים שיעורים לא יודעים שום דבר מיהדות והיצר הרע בוער! מה יעשה הבן ולא יחטא?. שאדם נוסע בדרכים ומחזיר בתשובה אפילו שהוא לא יודע מזה הוא לא יודע כמה אנשים חזרו בתשובה מזה שרק ראו אותו, רואים אדם עם פאות עם אור על הפנים נפתח להם הלב, נשרף להם הלב מתעורר להם הלב אולי יש אחד צוחק, לועג אבל 10 אלף אנשים מתעוררים, אנשים מסתכלים בחלונות אומרים הלוואי הלוואי שהיינו כמוהו כמו זה עם הפיאות, שרואים אדם דתי, אדם קדוש הנשמה פורחת! היא פורחת ונדבקת ורוצה להידבק ביהודי הזה, אדם מגיע עם פנים מאירות דופק באיזה דלת חשוכה פתאום רואים כזה מלאך מיד כל בני הבית קמים רצים אליו כמו שהיה סיפור בגוש קטיף, במושב של “מרץ” שאברכים הלכו להפיץ שם תורה וכשהם סיימו ורצו לחזור הביתה רצו אליהם כל הילדים, ילדים עם גופיות עם מכנסיים קצרות צעקו להם “למה אתם עוזבים אותנו?” למה אתם נוסעים תבואו לבתים שלנו הגיעו גם גברים ואמרו אנחנו רוצים לעשות תשובה! תעזרו לנו אנחנו לא יודעים איך! מי שעושה כזו מצווה חשובה ונוסע מעיר לעיר וממושב למושב וגם לומד כמובן, לפני לומדים 8 שעות אין מה לצאת! לומדים 8 שעות תורה ומפיצים תורה 8 שעות ואפשר גם ללמוד בדרך כשנוסעים, ואז שאדם בא מלא תורה, הוא בא עם פנים מאירות, רואים את הפנים המאירות שלו מיד חוזרים בתשובה, הרי כולם הולכים בפנים חמוצות בפנים נפולות פנים שבורות ובא בן תורה רואים מלאך אלוקים פאות זקן פנים מאירות וחוזרים בתשובה!

הגמרא (בבא מציעא פה ע”ב’) מספרת שרצה רב חביבא בר סורמקי לראות את המרכבה של רבי חייא בשמים, הוא ביקש מאליהו הנביא, התחנן בפניו בכה לפניו אני רוצה לראות את רבי חייא אני רוצה לראות את רבי חייא אמר לו אליהו הנביא תזהר! ישרפו לך העיניים אם תראה אותו אתה תשרף מהאש לו! אמר לו אליהו הנביא אותי אתה יכול לראות אבל רבי חייא זה הכול אש מרכבות של אש מלאכי אש תזהר! אתה מבקש בקשה יותר מדי גדולה רק חביבא לא יכל להתאפק הוא לא עמד בניסיון והסתכל במרכבה של רבי חייא ומיד נשרפו לו העיניים ניצוץ אחד מרבי חייא שרף לו את העיניים והוא נהיה עיוור הוא כמעט נשרף לגמרי. למחרת הוא הלך למערה של רבי חייא ובכה ובכה “רבי חייא תחזיר לי את מאור העיניים” ורבי חייא החזיר לו את מאור העיניים. אומר האר”י הקדוש מי זה רבי חייא? מה זה רבי חייא! זה כזה צדיק שאין בו שום השגה למה? כי הוא הלך מעיר לעיר ממושב למושב יומם ולילה להרביץ תורה בישראל, הוא לא ישן הוא לא נח רגע. אומר האר”י לא סתם זוכים לכאלה מדרגות, כל התנאים כל האמוראים מלאכים מרימים אותם אבל רבי חייא עולה לבד שום מלאך שום שרף לא מעלה אותו כי המלאכים לא יכולים לעלות כל כך גבוהה, רבי חייא עולה למעלה למעלה למקום שאי אפשר לתאר לעתיקא דעתיקין.

אומר הזוהר “זכאה מאן דאחיד בידא דחייביא” (שמות קכח’ ע”ב’) – אדם שמחזיר בתשובה אין שום שער בשמיים שיהיה סגור בפני פותחים לו את הכול נותנים לו את כל גנזי דמלכא ה’ לוקח אותו מחבק אותו משתעשע איתו יותר מכל הצדיקים בגלל שהוא החזיר בתשובה, ונותנים לו את כל המפתחות פותחים לו את כל השערים, מגלים לו את כל סודות התורה.
אומר ר’ נתן – אם אדם לא מחזיר אנשים בתשובה עליו נאמר “זבח רשעים תועבה”, אין לה’ נחת רוח מהתורה שלו אפילו יהיה אדם הכי חכם הכי צדיק, אם הוא לא הולך ומחזיר אנשים בתשובה והוא לא מתחבר עם אנשים קטנים ממנו אז התפילה שלו לא מתקבלת. כי אין רשעים בישראל אפילו אם אתה רואה רשע גמור מכף רגל ועד ראש תדע שזה רק קליפות שמסובבות אותו. אומר האר”י שהקליפות הרבות שנערמות על הרשעים זה רק בגלל האור הגדול שחבוי בתוכם, אפילו אותם החצופים, העזי פנים הקליפות שלהם זה רק עטיפה של מילימטר, עטיפה של מיליונות מילימטר, שברגע אחד משילים את זה ואז מתגלה האור הפנימי שלהם כי אצלם נמצא האור הכי גדול ולכן הקליפות נלחמות בהם ונדבקות בהם להסתיר את האור הגדול הזה. ברגע שאנחנו נצליח להגיע אליהם ולהחזיר אותם בתשובה תתגלה נקודת האור שתאיר בכל העולם ואז כל עם ישראל יחזרו בתשובה.

אדם מחוייב להחזיר אנשים בתשובה כמו שאמר יהודה “איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי” יהודה צעק ! איך אני אעלה אל אבי איך אני אעלה לשמים והנער איננו איתי, מי זה הנער הזה? הנער הזה זה כל עם ישראל, זה כל הנערים האבודים האומללים שרחוקים מה’, איך אנחנו נבוא לשמים ונגיד שלא החזרו אותם בתשובה.

“האמת צריכה להיות שייכת אלינו, שהיא השליחות שלנו, שהיא התפקיד שלנו, שהיא בכוחות שלנו, שהיא מה שמצפים מאתנו בשמים. זה דבר מאד קשה לדעת מה אנחנו יכולים ומה אנחנו לא יכולים, אם זה קצת יותר מדי או זה פחות מדי. האמת לאמיתה היא כל הזמן נעה וזעה, מרגע לרגע, משעה לשעה, מיום ליום, כל פעם אנחנו זוכים להבנה חדשה, להסתכלות חדשה, לאור חדש, שהוא יתן לנו להבין את האמת ביתר בהירות, את האמת לאמיתה, לא האמת המופשטת, האמת ששייכת אלינו, שכבר קנינו את זה, ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות עם האמת הזאת כי אם לא זה משהו כזה רחוק ומופשט. כל מה שאנחנו מבקשים וכל מה שאנחנו צריכים זה הברכה הראשונה שקבעו אנשי כנסת הגדולה בתפילת שמונה עשרה, אחרי אבות גבורות וקדושה. ומהי? חונן לאדם דעת. כלומר דבר ראשון שאדם מבקש זה דעת. כשיש לאדם דעת, יש לו כבר את הכל. כשיש לאדם דעת, הוא מבין שכשחסר לו, הוא לא צריך להסתכל על מי שיש לו בעין רעה ולקנא בו, אלא הוא צריך לפנות אל ה׳. עין רעה זה חוסר דעת מוחלט. כשאדם לא מבטל את עצמו בפני ה’, אז יש לו עין רעה. כי אם הוא לא רואה את ה’, את מי הוא רואה? את עצמו. ואז הוא מביט כל הזמן לצדדים, לראות מה יש בצלחת של השני במקום להרים את הראש למעלה, אל ה׳. מי שמסתכל אל ה’ יש לו עין טובה. הוא מבין שכל דבר זה מה’.

(מתוך עלון צמאה נפשי – 02-587-4761)

(ציור – יהושע ויסמן 054-844-1131)

“אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם (כה,לח): “ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין”, בכל יהודי יש נשמה עם אור גדול ויכול להשיג את האנפין נהירין. “שהם בחינת קדושת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המידות והתאוות”, לעם ישראל בעצם אין שייכות לתאוות ומידות הרעות מפני קדושת שורש נשמותיהם. ואם אדם מרגיש שהוא מלא מידות רעות, אל יחשוב שהוא נולד כך ח”ו, כי נשמתו אין לה שייכות כלל למידות הרעות.

אמנם בעם ישראל יש “אחיזת העכו”ם” – זה החיצוניים שנאחזים בהם. זה לא שייך אליהם, אבל זה נדבק בגלל החטאים שלהם, של אבותיהם, והם מתגברים מפני שאין לומדים את התורה לעומקה. “שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומידות רעות, שכולם הם מבחינת העכו”ם, שהם אנפין חשוכין, כמו שכתוב: ‘ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם’ (תהלים קו, לה); היינו שמעורב במידות רעות שבו, שנמשכין מן הגויים כנ”ל. וכשאדם עובר עבירה ח”ו, אז העבירה והעוון נחקק על עצמותיו, כמו שכתוב: ‘ותהי עוונותם על עצמותם’ (יחזקאל לב, כז), ואי אפשר לו לצאת מזה כי אם ע”י התורה, שהיא בחינת אנפין נהירין“.

“אז אם אדם רוצה לכפר על העבירות שלו, זה רק ע”י לימוד תורה בעיון. שזה נחשב כמו תענית וכך יצאו העוונות מהעצמות ויתכפרו. “שהיא ההפך מכל התאוות והמידות, שהם בחינת אנפין חשוכין, שמשם נמשכין כל העבירות, ח”ו”, רגע אחד שאדם נמצא באנפין חשוכין – כבר מתגברים עליו התאוות והמידות רעות, “כי צריך האדם להתייגע בתורה ולהמית עצמו עליה”, לא מספיק שלומדים תורה, אם אדם אינו מסכים ומוכן להתייגע על התורה, ולהמית עצמו על התורה, זה לא נקרא לימוד תורה, אם אדם לא לומד תורה מתוך יגיעה, אלא מתוך רפיון – אומרת הגמרא בברכות (סג.) הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה (משלי כד, י), כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה, והצרות הם המידות הרעות שמתגברות, “כמו שאמרו רז”ל על פסוק: ‘זאת התורה אדם כי ימות באהל’ – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, דהיינו עצמיותו”, להמית עצמו על לימוד התורה, להמית את העצמיות, היינו את הרצונות העצמיים המדומים, שבאמת אינם שייכים לקדושת נשמת היהודי, וזה ע”י לימוד תורה בעיון, בחשק ובשמחה. ואם לאו נשארים עם כל המידות הרעות, והתאוות הרעות, ואנפין חשוכין. “שהם בחינת המידות הרעות והתאוות הרעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ”ל”.

“כי צריך להתייגע בהתורה, עד שיזכה להבין אותה”, להתייגע ולהמית עצמו על התורה, כשחם, כשקר, כשרעבים, כשצמאים, כשעייפים, ללמוד תורה במסירות נפש, וכך יוצאים העוונות החקוקים על העצמות. “דהיינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה, לבחינת אנפין נהירין שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ”ל, ואז נקרא אדם”. רק אז הוא נקרא אדם, ואם לאו אינו נקרא אדם. וכיצד יידע אם נקרא אדם – כשרואה שהוא לא כועס, אלא תמיד שמח, ואוהב כל אחד, שומר את העיניים וכו’, זה נקרא אדם. ואם לאו, הוא לא נקרא אדם”.

“רביה”ק מסביר: כיצד זוכים להיות יהודי, רק ע”י לימוד התורה בעיון ובכח, ביגיעות עצומות, להמית עצמו על התורה, אזי נקרא אדם. “בחינת: ‘זאת התורה אדם’; היינו ע”י התורה נקרא אדם, בחינת: אתם קרויים אדם, ואין העכו”ם קרויים אדם; כי עיקר שם אדם זוכין ע”י התורה” – שהיא בכח, בעיון, בעמקות, ביגיעות עצומות – “שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההיפך מכל המידות והתאוות הרעות, שעל שם זה נקראים אדם, בחינת: זאת התורה אדם. אבל העכו”ם, הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין, כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משוקעים בכל המידות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ”ל”, והיות והעכו”ם שקועים בכל המידות והתאוות הרעות, אף על פי שרוצים לקבל את התורה כי יודעים שהיא אמת, אבל כ”כ התגשמו במעשיהם עד שאין הם נקראים אדם, ואינם רוצים לצאת מגשמיותם, הם מוכנים לקבל את התורה אבל בלי חכמת התורה, היינו לעיין בתורה, כי הם מפחדים לעזוב את מידותיהם ותאוותיהם הרעות. לכן הם לא יכולים לקבלה. ועם ישראל שקיבלו את התורה, גם הם היו שקועים במ”ט שערי טומאה במצרים, אבל בביטולם אל הצדיק, אל משה, ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובמדבר, בהגיעם אל הר סיני, זכו שהתבטלה מהם הזוהמה לגמרי. והכל ע”י הרצון שלהם לקבל את התורה וללמוד אותה בעיון ולהבין את חכמת התורה, כפי שמבאר רביה”ק בהמשך”.

“כי עיקר בחינת אדם הוא בחינת השכל האמיתי שזוכין להשיג” – להשיג את השכל האמיתי שבסוגיא – “דהיינו חכמות התורה הקדושה. כי יש ג’ שכליות: דהיינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת: כלם בחכמה עשית. וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה, ואח”כ, כשיודע התורה, זה נקרא דעת, כידוע”, חכמה – זה הלימוד הפשוט, בינה – זה הלימוד בהבנה, ודעת – זה הזכרון. “וג’ שכליות אלו הם בחינת ידים לתורה: בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה”. כשעם ישראל יצאו ממצרים הם קיבלו על עצמם את היד הגדולה, היד החזקה והיד הרמה, שהם שלש ידיים לתורה, שהם שלשה שכלי התורה, חכמה בינה דעת, היינו ללמוד את התורה בעיון, להבין ולדעת את חכמת התורה. ורק על ידם התקבלה התורה. “ואלו הג’ שכליים הם בחינת ג’ פעמים י”ק” – בחינת כי בי”ה ה’ צור עולמים – “כי י”ק הם חכמה ובינה, שהם תרין רעין דלא מתפרשין, שהם כלולים בכל אחד מהג’ שכליות הנ”ל. וג’ פעמים י”ק הוא גימטריא אדם”, היינו כשיש שלש פעמים י”ק, אז נקרא אדם. “נמצא שעיקר שם אדם הוא בחינת השכל האמיתי”, שלומד תורה מתוך יגיעה אדירה, וממית את עצמו, להבין את הסוגיא לעומקה. “דהיינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין, בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומידות רעות כנ”ל”, ואז יראה האדם שהוא יוצא מהתאוות ומהמידות הרעות, “וזהו: ‘בקרב עלי מרעים’ – זה בחינת תרין “רעין” דלא מתפרשין, שהם בחינת י”ק, שהוא חכמת התורה, בחינת אדם. צריך ‘לאכול את בשרי'” – לאכול את הגוף, להמית את הגוף – “היינו לאכול ולהמית העצמיות שלי”, העצמיות זה הגאוה של האדם”.

“רביה”ק מבאר בתורה ע”ב, שאי אפשר לבטל את הגאוה ולזכות לענוה ושפלות, שממנה עיקר החיות והתחייה לעתיד לבוא, אלא ע”י שרואה עצמו עם הצדיק. ולזה זוכה רק מי שעוסק תמיד להגדיל את מוחו ודעתו. וזה רק ע”י לימוד בעיון, ועל ידי זה זוכה למח מהיר וחריף, כמו שכתוב “חזית איש מהיר במלאכתו” (משלי כב, כט), וכפי שהאדם מעיין, מעמיק, מחדש ומחבר את הסוגיות ואת הסתירות בין רש”י ותוס’ ושאר ראשונים ומפרשים, להבין את השיטות, לחבר אותם ולהבין את הפשט בסוגיה לפי שיטתם, כך מקבל האדם עוד שפלות וענוה מפני שרואה שאינו מבין את הסוגיה היטב, וממשיך ומתעמק בלימוד, וממית עצמו בלימוד התורה. והלימוד צריך להיות עד שאדם מרגיש שהוא כאילו מת. ורק ע”י עמל תורה כזה נקנית התורה, ומקבל האדם סיעתא דשמיא, ומאיר לו המח והדעת, ומקבל פנים מאירות, ככתוב “חכמת אדם תאיר פניו”.

“כי אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה כנ”ל” – קניין התורה הוא רק מתוך מסירות נפש בלימוד התורה, ומסביר מוהרנ”ת (ליקו”ה יו”ד, הל’ הכשר כלים ד, כד) את המובא בגמרא (שבת פט.), בשעה שירד משה מלפני הקב”ה, בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ. אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו וכו’. הלך אצל ים, ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום. אמר לו: אין בי, שנאמר “תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה” (איוב כח, יד-כב). חזר ואמר לפני הקב”ה: רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב”ה, היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב”ה תורה? אמר לו הקב”ה למשה: משה בדאי אתה. אמר לפניו: רבונו של עולם, חמדה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר “זכרו תורת משה עבדי”, עכ”ל”.

“ולכאורה צריך להבין את דברי משה רבנו, וכי לא קיבל את התורה?! אלא, מכאן רואים גודל ענוותנותו, שלאחר ארבעים יום וארבעים לילה בהם למד את התורה, עדיין הרגיש שכלל לא למד, והיא ממש תמימה”.

“וביאור העניין הוא שמשה רבנו ידע, שהשטן רוצה לקטרג על מסירת התורה, ולכן ענה לו, שעדיין כלל לא מסר התורה לעם ישראל, אלא הרי כמונחת בים, ורק מי שמוכן להשקיע יגיעות עצומות ולמסור נפשו לירד לתוך עמקי הים, הוא יזכה לקבלת התורה. כי התורה ארוכה מני ים, ואם כן אין מקום לקטרוג השטן, כי אין ישראל ראויים לתורה, אלא מי שיגע בה משיגה, כמו שכתוב “אבדון ומות אמרו באזננו שמענו שמעה, ומפרש רש”י שם: “אבדון ומוות אמרו” – המאבדין וממיתין עצמן עליה אמרו: “באזנינו שמענו שמעה”, שהיגע בה מתקיימת בו. שהרי אין הכוונה שירד לתוך הים והתהום כפשוטו, רק העיקר הוא הרצון והחשק, שמוכן מצד עצמו לסבול מסירות נפש בלימוד תורה, אפילו לירד לתוך הים והתהום ממש, אבל תיכף כשהוא מרוצה לכך ברצון חזק ואמיתי, מיד עוזר לו ה’ יתברך לקבלה כראוי. “ואזי ממילא: ‘צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו'” – כי מקור הצרים והאויבים שזה היצר הרע, שמתלבשים באדם מפני שאין לומדים תורה בעיון, “כי כל הצרים והאויבים, שנאחזין באנפין חשוכין, נכשלים ונופלים, כי נתבטלים בחינת האנפין חשוכין, וזוכה לאנפין נהירין, שהוא חכמות התורה, שהוא בחינת י”ק, בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שעל שם זה דווקא נקראין ישראל אדם כנ”ל, ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומידות רעות, נכשלים ונופלים, כי זכה לאנפין נהירין כנ”ל“.

פרשת ויגש – מפי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א ”ויקח משה את עצמות יוסף עמו“(יג‘,יט‘) “עניין הצדיק”: משה רבינו ידע את הסוד שבלי יוסף בלי הצדיק אין גאולה, הוא ידע שעל ידי יוסף יהיה עיקר הגאולה, ”ויקח משה את עצמות יוסף עמו“ יוסף הוא היסוד! יוסף הוא דייקא נקרא יוסף הצדיק! כשמשה עלה להוציא את עם ישראל ממצרים הוא לקח את עצמות יוסף, משה ידע שאין גאולה בלי יוסף! אפילו שהוא עכשיו צדיק הדור, אפילו שמשה ידע שהוא עוד מעט יוריד את התורה, הוא ידע שהוא חייב להתקשר לצדיק הקודם! אפילו שמשה רבינו היה צדיק הדור והיה קודש קודשים והלך להוריד תורה מהשמים ועשה עשר מכות, הוא ידע שבלי יוסף לא תתכן גאולה, הוא ידע שכל הניסים שיהיו זה יהיה על ידי עצמות יוסף! משה לא יכל לבקוע את הים בלי יוסף! אפילו הצדיק הכי גדול כמו משה רבינו הוא חייב להתקשר לצדיק שקדם לו. “נקודת הצדיק”: אדם חושב שהוא לא צריך את הצדיק, כי למה הוא צריך את הצדיק? יש טחינה יש חצילים מה צריך את הצדיק! יש סלק יש תפוחי אדמה ברוך ה‘ עד מאה עשרים שנה עד תחיית המתים! אדם לא יודע שכל מה שיש לו זה בזכות הצדיק, זה הכל הצדיק משפיע! הוא חושב שזה בא מעצמו! הוא לא יודע שיש צדיק שמשפיע, שהצדיק חי וקיים מתפלל עלינו נמצא איתנו, הוא לא יודע שיש צדיק שמתפלל ומשפיע את הכל כאן בעולם, ואם לא היה הצדיק בעולם לא היה כאן כלום! אפילו עשב לא היה לאכול! ואת הסוד הזה רק משה ידע! ”ויקח משה את עצמות יוסף עמו“ בשעה שישראל רצו לקחת את הביזה, משה הלך לחפש את הצדיק! את עצמות יוסף, הוא ידע שכל העשירות באה בזכות יוסף הוא לקח את עצמות יוסף כדי להמשיך חסד לעולם, הוא ידע שיוסף דייקא ממשיך את השובע בעולם, הוא זה שמכלכל בשנות הרעב. “להאמין בצדיק”: אם אדם יאמין בצדיק הוא יכול לזכות לכל העשירות שבעולם, כי כל הישועות וכל השפע וכל מה שאוכלים ושותים זה מגיע לעולם רק בזכות הצדיקים. ”מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק“ מה פירוש הפסוק הזה? מה פירוש המילים האלה? מה פירוש : ”מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק“? אומר הזוהר ב- “וילך“ (רפד ע‘ ב‘) כל הארץ שרה ומזמרת לצדיק! הארץ שרה כפשוטו ממש! מכל קצוות הארץ בוקעת שירה! כל הארץ שרה לצדיק משבחת את הצדיק ”זמירות שמענו צבי לצדיק“ כל הארץ מזמרת לצדיק שמחזיק את כל העולמות, כל הארץ שרה לאותו צדיק שהוא בדרגת משה. “ללכת אחר הצדיק”: בשעה שעם ישראל נכנסו לארץ הם שמעו שירה מכל קצוות הארץ, מכל פינה מכל קצה מכל גבשושית מכל אבן הם שמעו שירה, מההרים מהגבעות, מכל מקום הם שמעו שירה, כל הארץ מזמרת ושרה וכולם מזמרים צבי לצדיק, ”תושבחתא דמשה“ כולם מזמרים לצדיק שנקרא משה! כולם מזמרים לצדיקים שהם בחינת משה, שאין שום מחשבה ושום רעיון יכולה לתפוס בהם, שכל העולמות מצפים להתגלות שלהם, כולם מזמרים ”תושבחתא דמשה“ הכל בזכות משה! הכל בזכות הצדיק! הכל בזכות הצדיק! כל הארץ שרה ומזמרת לצדיק כפשוטו ממש. הדבר הראשון שיהודי צריך לדעת זה על מה העולם עומד ובזכות מי העולם ניזון. העולם עומד על ”הצדיק יסוד עולם“ צריך לחפש מי אלה הצדיקים שמקיימים את העולם באמת! צריך ללכת בכל העולם לחפש מי זה הצדיק שבאמת בזכותו ניזון העולם, זה הדבר הראשון שצריכים ללמוד זה היסוד לקיום כל התורה, כי אנשים רגילים לומר הרי יש הרבה צדיקים, ודאי שכולם צדיקים! אבל יש צדיקים שהם ”יחידי הדורות“ יש צדיקים שמשפיעים את המים את המן את ענני הכבוד, הם המגינים על עם ישראל מכל רע, הם המגינים עלינו! ולא אף אחד אחר! וזה היסוד הראשון שהוא יסוד כל היסודות, שאדם לא יתגאה שהוא עושה את הכל, אלא ידע שיש צדיקים שהם דייקא! הם הפועלים! עליהם העולם קיים ובזכותם העולם ניזון וזהו יסוד וקיום כל התורה כולה.

 

מתוך עלון צמאה נפשי

 

ע"י -

פרשת ‘וישלח’ – מפי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

 

“ויש כאלה שכן חסר להם את בית המקדש”

אם אדם היה יודע מה זה בית המקדש היה בוכה ומתאבל כל לילה בחצות ולא רק בימי בין המצרים. אבל כמעט לאף אחד זה לא חסר! כמעט אף אחד לא צריך את בית המקדש! לכל אחד יש עוגה בבית, יש לו אוכל טוב, יש לו שתיה בבית, מה הוא  צריך את בית המקדש!? ברוך ה’ כולם מרגישים טוב עד מאה ועשרים ! אבל יש כאלה שכן חסר להם בית המקדש! יש כאלה שבוכים כל לילה ואומרים תיקון חצות.

“לכם לא חסר את בית המקדש”

מסופר על ר’ נחמן שוסטער שהיה יהודי פשוט ששהה תקופה באומן וראה איך מתפללים בהתלהבות! איך אומרים תיקון חצות בבכיות! וכשחזר לארץ התחיל להגיד תיקון חצות ולבכות בכיות על בית המקדש. כולם צחקו עליו! כי ראו שהוא לא יודע להגיד את המילים! אומר חצאי מילים! נגשו אליו ואמרו לו “מה אתה אומר תיקון חצות – תלמד קודם כל א’ ב'”… ענה להם ר’ נחמן “לכם לא חסר את בית המקדש, אתם תלמידי חכמים, גאונים, צדיקים אתם לא צריכים להגיד קינות, תיקון חצות, אבל אני סנדלר פשוט, לי חסר את בית המקדש”. באותו מעמד נגשו אליו ר’ מרדכי סוקולוב ור’ שלמה גבריאל שהיו גאונים עצומים ושאלו אותו “איפה קיבלת את הלב הזה?” אמר להם “קיבלתי את זה באומן” אמרו לו “אם ככה גם אנחנו נוסעים לשם”, וככה זכו להתקרב לברסלב וכל זה על ידי יהודי פשוט שבכה בתיקון חצות.

“חצות מסוגל כמו פדיון”

“חצות לילה אקום להודות לך” אדם שיזכה לקום כל לילה הוא יזכה לתקן את הכל! מי שקם בחצות לילה או לכל הפחות בעלות השחר הוא זוכה לצאת מכל המצרים! חצות מסוגל כמו פדיון!! חצות פודה אותו מכל הצרות!! עיקר הצדקה צריכים לתת לצדיקים שעושים שלום לאלה שמאמינים לצדיקים האמתיים לאלה שקמים בחצות לילה לקום, חצות זה הדבר הכי חשוב מכל העבודות.

“זה מה שהוא צריך לעשות!!”

אם אדם קם בעלות השחר עוד לפני שנהיה פס כחול בשמים אז הוא יכול להמתיק כל דין בשמים! כל דין שבעולם! אם אדם קם מוקדם הוא יכול לצאת מכל הצרות! אדם אין לו פרנסה, יש לו ילד חולה חס ושלום, אין לו שידוך, הוא רק צריך לקום בעלות השחר! הוא רק צריך לשיר לה’! הוא רק צריך להגיד את זמירות הבוקר ולהתפלל בכוונה! זה מה שהוא צריך לעשות!! תקום בחצות! תקום בעלות השחר! הכל יתנו לך! יתנו לך רפואה! יתנו לך שידוך! יתנו לך דירה! תקום מוקדם הכל תקבל! זה שאתה גר עכשיו באיזה כוך באיזה מרתף זה הכל העבירות שלך! תעשה תשובה! תקום בחצות! תקום לפני עלות השחר! יהיה לך ניסים! אל תהיה עצל! תהיה זריז! “לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם” תהיה זריז תקום מוקדם! תתחיל ללמוד מהנמלה.

“דוד המלך שר לה’ מי לא קם!”

איך אפשר לישון בלילה!? איך אפשר לישון! איך אנשים יושנים משעת חצות לילה ואילך! אומר המדרש שוחר טוב פרק י’ז כשדוד המלך היה קם בחצות הוא היה מנגן בכינור! כשהוא היה מנגן כל ירושלים היתה מתעוררת! דוד המלך שר לה’ מי לא קם! הם שמעו את הנגינות של דוד, כאלה נגינות… כאלה מנגינות..אז כולם היו מתעוררים! כולם שמעו את המנגינות של חצות! כולם שמעו את הקולות של חצות! כולם שמעו את התהלים! כשדוד היה קם בחצות ומנגן כולם היו מתעוררים! לא הביאו לו משטרה! הוא מלך!! מה אפשר לעשות!? להיפך הישנים התעוררו! הם כבר לא יכלו לישון! בכל ארץ ישראל כבר בעלות השחר היו ערים.

“איך אדם יכול לישון כל הלילה”

הגיע זמן חצות לילה, תקום! תקום! אתה לא שומע את התרנגול קורא!? אתה לא רואה שהתרנגול שואג בשבע קולות! אתה שומע קול ראשון של התרנגול תקום בקול ראשון! אם אתה שומע קול שני תקום בקול שני! או בקול שלישי! איך אדם יכול לישון כל הלילה!? איך הוא יכול!? איך אתה לא רואה את האורות?!  איך אתה לא שומע את הקולות?! “אזכרה נגינתי בלילה אשיחה ויחפש רוחי” בלילה מקבלים את הרוח! בלילה מקבלים את הנשמה! הנשמה חוזרת בלילה! אין לך שמחה כי אתה יושן בלילה.

“הבעיה היא שהם מחלישים את השני”

לפני 50 שנה כל ירושלים הייתה קמה חצות! זה  היה חוק ולא יעבור! עכשיו אנשים נהיו חלשים קשה להם להגיד תיקון חצות כל לילה, אבל  הבעיה היא שהם גם מחלישים את השני שכן רוצה לקום חצות! וזו היא הצרה! אתה חלש!? תשתוק!, תשב בצד! תן לבנים שלך לקום חצות! תן לתלמידים שלך לקום חצות! תן לחברים שלך לקום חצות! תשתוק!! אל תספר לאף אחד שאתה חלש ואתה לא יכול לקום בחצות לילה.

“שאג ישאג” זה מטיל פחד על כל אומות העולם”

הגויים מאז ועד היום מחפשים להכחיד את עם ישראל, ויש כל הזמן גזרות ואין שום עצה ושום תבונה להינצל מהם אלא ע”י תיקון חצות, צריכים את השאגות של חצות לילה! כמו שכתוב “שאג ישאג על נוהו” כשאומרים בתיקון חצות את המילים “שאג ישאג”, זה מטיל פחד על כל אומות העולם! זה מטיל פחד על כל הרשעים שלא יעשו לנו שום נזק! יש בשמים שלוש מאות ושבעים אלף אריות ואלו שאומרים תיקון חצות אז הם מעוררים את האריות שלמעלה! אלו שאומרים “שאג ישאג על נוהו” הם מעוררים את האריות האלה, יש כאלה שאגות בשמים שאפילו הרשע הכי גדול כבר לא יכול לעשות שום דבר! כל הרשעים רועדים מרוב פחד! בכל שאגה ושאגב נופל פחד עצום על כולם! בכל שאגה ושאגה הרשעים מזדעזעים! והם לא יכולים להזיז יד ורגל מרוב פחד.

“הוא נותן כח לטומאה”

אדם צריך להתחיל לעורר את הרחמים העליונים, להתחיל לעורר רחמים על נשמתו ונפשו, לבכות לה’ “מה עם הנשמה האלוקית שלי?” צריך לעורר רחמים על זה שהוא ניתק את עצמו משם הויה ברוך הוא! על זה שהנשמה שלו נפלה לעשרה כיתרין דמסאבותא, הוא צריך לבכות שעכשיו החיות שלו מפגמי ברית! מדברים לא יפים! מדיבורים בטלים! עכשיו הוא מחיה היכלות של סיטרא אחרא! על ידי מחשבות רעות ופגמים הוא נותן כח לטומאה! מחיה מחבלים! מחיה רוצחים! מחיה נאצים! הוא גורם לשכינה שתהיה בגלות! כמו שכתוב “מלך אסור ברהטים” אדם בכלל לא יודע שהוא מונח בעשרה כיתרין דמסאבותא! הוא בכלל לא יודע שהוא צריך להתחיל לרחם על הנשמה שלו! טוב לו עם התאוות! טוב לו עם ההירהורים הרעים! נהדר לו כיף לו! הוא בכלל לא מרגיש רע עם זה! הוא בכלל לא מנסה לצאת מזה.

“איך אני חושב על שטיות!?”

אז איך מתחילים לרחם על הנפש!? יושבים על הארץ שמים קצת אפר על הראש, אומרים תיקון חצות בוכים לה’, וכשאומרים “נפלה עטרת ראשנו” מכוונים שעטרת ראשנו זה הנשמה, בוכים איך הנשמה שבויה בחיילות הטומאה והסיטרא אחרא!? איך הגוף כולא את הנשמה!? איך הגוף גובר על הנשמה!? בוכים על הנשמה שנפלה בתוך עומק הקליפות, “נפלה עטרת ראשנו”, “אוי נא לנו כי חטאנו”, אין לך עלבון גדול מזה שנשמה אלוקית שחצובה מכיסא הכבוד שהיא מעצמיותו יתברך ממש, כולאים אותה בתוך גוף עם תאוות, עם רצונות כאלה נמוכים, וכל אחד ואחד כפי שיעור שיכלו והבנתו יתחיל להתמרמר על זה “איפה אני נמצא, איך אני חושב על שטויות”, אם אדם יגיד תיקון חצות בכזה שיברון לב בכזו הכנעה אז התיקון חצות הזה! בכוונה הזאת! יהיה כזה תיקון חצות שישפיע לו שפע חייים לכל רמ’ח איבריו ושס’ה גידיו.

“למה שיהודי יקפח את חייו!?”

כששומעים יהודי מת ח”ו, צריכים מיד לצעוק!! יהודי נפצע קשה! צריך להגיד כמה פרקי תהילים אולי נצליח להחיות אותו, כל יהודי זה נשמה מכסא הכבוד! מכל יהודי יכול לצאת60 ריבוא! למה שיהודי יקפח את חייו !? ועל זה צריך לבכות בכל יום ובפרט בחצות לילה והעיקר לדעת זה העוונות שלי שגרמו! אני זה שעושה צחוק מהכל, עושה צחוק מעבודת התפילה, עושה צחוק מהתורה, עושה צחוק מהעבודה של קימת חצות.

“היא רק רוצה לראות מי בוכה איתה”

אדם צריך לדעת “רחל מבכה על בניה” אם אמא רחל בוכה! אז צריך לקום חצות ולבכות יחד עם האמא! צריך להשתתף עם הבכיה שלה! אמא בוכה על 6 מיליון שנהרגו בשואה! אמא בוכה על כל ההרוגים של כל יום! אמא בוכה על הנשמות שיחזרו בתשובה! איך אפשר לדעת שאמא רחל בוכה בחצות לילה ולעשות דברים אחרים בזמן הזה?! רחל זה השכינה הקדושה!! לא מתאים לך להשתתף עם רחל!? לא מתאים לך להשתתף עם הבכיה שלה!? אדם צריך שיהיה לו טיפת לב יהודי, טיפת הרגשה, להגיד תיקון חצות, להרגיש את הבכיה של רחל, את הצער של כל הדורות, של כל ההרוגים, יש לנו אמא שיכולה לפעול הכל! רחל יכולה לעשות הכל! הכל בידיים שלה! אמא רחל חיה וקיימת!! היא יכולה להוציא אותנו בשניה ברגע הזה מהגלות! היא רק רוצה לראות מי בוכה איתה.

“היא תשמור עלינו כל היום”

בחצות לילה כולם בוכים! כל העולם בוכה! הכוכבים בוכים! המזלות בוכים! כולם בוכים עם רחל! כולם בוכים עם השכינה! מסופר על ר’ זושא מאניפולי שלעת זקנתו ראה שהוא כבר חלש ולא יכול לקום בחצות לילה, ולכן הודיע לכולם שהוא כבר לא יגיע לבית הכנסת, ובכל זאת בשעת חצות שוב ראו אותו בבית הכנסת. שאלו אותו “למה באת,

אמרת שאתה חלש?” אמר להם “הזקנה בוכה! מה אני יכול לעשות! הזקנה בוכה! אמא רחל בוכה! הבכיות שלה לא נותנות לי לישון”. ברגע שאנחנו נותנים כח לשכינה! בוכים עם השכינה הקדושה! בוכים יחד

עם רחל אימנו! היא תתן לנו הכל!! היא תשמור עלינו כל היום! רחל שולטת על כל העולם! על כל האוצרות! היא רק רוצה לראות מי בוכה איתה! היא רק רוצה לראות מי משתתף עם הצער שלה!

 

מתוך עלון “צמאה נפשי”

ציור: יהושע ויסמן joshuawiseman.com.

דיבורים התחזקות מיוחדים על פרשת השבוע – פרשת ויצא, מאת הגה”צ מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט”א

”ויצא יעקב“ – כשיעקב יצא מבאר שבע, הוא כבר השלים את שבע מדרגות הקדושה, את שבע הספירות! מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה, חסד שהן שבע הגבורות. ”וילך חרנה“ – יעקב הולך לחרן, יעקב הולך לשורשי הדין, לספירת הבינה, הוא הולך להמתיק את הדינים של הבינה, את שורשי הדין, הוא הולך להמשיך חסד לעולם, להמשיך שפע לעולם, כי כל עבודת הצדיקים היא להמשיך חסד ושפע לעולם. ברגע שהגיע רבי נחמן מברסלב לעולם, הוא המתיק את כל הדינים עד סוף כל הדורות, הוא המשיך שפע לעולם, הוא המשיך חסד לעולם, הוא הודיע שאין יותר רשעים, נגמר עידן הרשעים בעולם! ברגע שנולד רבי נחמן מברסלב נגמר עידן הרשעים, אין רשעים בישראל, הוא גילה את תורה רפב‘ בליקוטי מוהר“ן. ”עוד מעט ואין רשע“ – עוד מעט, היום, מחר, מחרתיים כבר לא יהיו רשעים בעם ישראל, כולם בתהליך תשובה, אחד חזר אתמול בתשובה, אחד חוזר היום, אחד יחזור בתשובה מחר, כולם בתהליך תשובה. רבינו מפרש את הפסוק בתהילים כפשוטו! ”ועוד מעט ואין רשע“ – עוד מעט! עוד מעט לא יהיו רשעים, כולם יהיו צדיקים כולם ישיגו אותנו, ”ועמך כולם צדיקים“ – אחד יהיה צדיק היום, אחד יהיה צדיק מחר, אחד מחרתיים ולהיפך זה שיהיה צדיק מחרתיים עוד ישיג את כולם ”הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום“ – הקטן יעלה מעלה מעלה, כי כמה שהנשמות יותר גדולות יותר נעלות יותר עדינות אז ככה יש להם יותר קשיים ועיכובים לעשות תשובה. רבינו אומר לנו בתורה רפב‘ שאין דבר כזה רשעים בישראל, אין כזו מציאות, אפילו שאתה רואה רשע גמור מכף רגל ועד ראש אין בו מתום, אין בו שום נקודת יהדות, כולו אנטי ח“ו, אפילו נדמה לך שאין רשע כמותו בכל הדורות, תדע שהכל אצלו זה רק מחוסר דעת, אבל בפנים לוהטת בו אש קודש, בכל יהודי בוערת אש להבה לה‘ יתברך, רק הרים של חול מכסים לו את האש, את הנשמה, הרבה עפר מכסה את האש, כמו הר געש שיש בתוכו לבה, ההר מכסה על האש, ברגע שהאש תפרוץ, שהלבה תפרוץ, היא תכלה את כל ההר, היא תפוצץ את כל ההר. על כל יהודי מונחים הרים של עפר, הרים של סלעים, ויבוא יום והאש תפרוץ ותכלה את כל ההרים של החול והעפר. ”וצריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו מעט אינו רשע“ אין דבר כזה שהוא רשע מכף רגל ועד ראש, זה רק נדמה לך! זה רק המדמה שלך! זה רק הדימיונות שלך שאתה חושב שהוא רשע, תמיד תחפש איזה דבר טוב שהוא עשה, איזה חסד שהוא עזר למישהו, תמיד תמצא אפילו ברשע הכי גדול הרבה הרבה טוב ”וע“י זה שמוצא בו איזה מעט טוב ודן אותו לכף זכות, ע“י זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה…“ אם אתה תסתכל בעיניים טובות על כל יהודי ולא תחשוב – הנה אני חזרתי בתשובה, הנה אני שומר שבת, הנה אני לומד תורה, אז למה הוא לא עושה תשובה כמוני? למה הוא לא שומר שבת כמוני? שילך בדרכי! גם אני עשיתי את הצעד הזה, למה הוא לא עושה את הצעד הזה? על זה אומר רבינו ”עוד מעט ואין רשע“ עוד מעט! הוא יעשה את זה מחר, מחרתיים, אתה לא יכול להתערב לקב“ה בסדר הבריאה, בסדר התהליך של התשובה. תהליך התשובה, מתי יעשה כל אדם תשובה, איך עושים תשובה, התהליך הזה נסתר מעיני כל בריאה, זה תהליך שחייב לקרות אצל כל יהודי ויהודי, כל יהודי חייב לעשות יום אחד תשובה! ואפשר להחיש את התהליך הזה, לזרז אותו! וזה רק עם עיניים טובות, רק אם אדם יזכה לעיניים טובות על כל יהודי ויהודי ”והתבוננת על מקומו ואיננו“ אם בני אדם היו יודעים את הדבר הזה לדון לכף זכות כל אדם, לא להסתכל בעין רעה, אז לא היו רשעים בישראל, כי את כולם היה אפשר להחזיר בתשובה כהרף עין. הנפש היהודית שנראית הכי רשעית, היא באמת הנפש הכי צדיקה, להיפך, כמה שהיא יותר נראית רשעית היא יותר צדיקה, רק מרוב שהיא מלאה צידקות יש לה פחד! יש לה פחד טמיר, יש לה פחד פנימי להתחיל לקיים מצוות, היא יודעת שאם היא תתחיל לקיים מצוות אז היא תלך עד הסוף! יש הרבה יהודים רחוקים שאומרים ”אם הייתי מקיים מצוות הייתי הולך עד הסוף…לא כמוך!“ הייתי הולך עד הסוף, הייתי הולך ללמוד תורה יומם ולילה, מתקדש, מיטהר, עד הסוף! – אבל ללכת עד הסוף זה נראה להם קשה!. אז אומרים להם תשמרו לפחות חצי! הם לא מסוגלים, הם רוצים ללכת עד הסוף, ובאמת אם היינו מראים להם ומסבירים להם איך הולכים עד הסוף, איך מתקדשים, ואיך זה לא קשה, כולם היו עושים תשובה!. כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל, כל אדם יש בו אלוקות ”חביב אדם שנברא בצלם“ – כל יהודי אפילו הכי רשע הלב שלו בוער לה‘ יתברך, אין יהודי שהלב שלו לא בוער לה‘ יתברך, כי יהודי הוא לא פרה ולא כבשה, כל יהודי זה נשמה אלוקית שנחצבה מכסא הכבוד, כל יהודי באשר הוא שם אפילו שיש הרים של חול, מילארדים קובים של חול על הנשמה שלו, על הגחלים הלוחשות בליבו, אף על פי כן הגחלים ממשיכות ללחוש. וצריך לנשב לו את העפרוריות שעל הלב, את ההרים של חול שעל הלב, וזה אומר רבינו – בואו ננשב לו את ההרים של חול מהלב כי אין מושג כזה רשעים בישראל, אין כזה מושג חילונים, אין כזה מושג! יש אדם שמצליח לקיים את התורה ב-80 אחוז, יש אחד ב-70 אחוז, אחד ב-20 אחוז אחד ב-10 אחוז, כל יהודי צם ביום כיפור, אוכל מצות בפסח, אין כזה מושג יהודי חילוני בכלל, כולם מקיימים את התורה. כל יהודי הוא יהודי קדוש, הוא יהודי טהור. וזה היסוד של רבינו שאין רשעים בישראל, אסור להגיד רשע על שום יהודי, אסור להגיד פלוני רשע, צריך לתקן את לשון הדיבור הזה, כי אין מושג כזה בכלל. איך אתה יכול להאמין שפלוני רשע? אתה היית במקומו? אתה יודע איפה הוא נולד? האם אתה יודע מי ההורים שלו, מה עבר עליו, איך אתה מחליט להגיד על יהודי רשע, איך אפשר להגיד על יהודי חילוני? איך אפשר להגיד כאלה מושגים, אתה יכול להחליט מי רשע ומי צדיק? אתה יודע מי רשע ומי צדיק? אתה צריך לדעת שכולם צדיקים ”עמך כולם צדיקים“ ואין רשעים בישראל.

(מתוך עלון “צמאה נפשי”)

פרשת השבוע ‘תולדות’ – מפי הגה”צ הרב אליעזר ברלנד שליט”א

“וירח את ריח בגדיו” (כז’,כז)

בשעה שהגיע יעקב ליצחק לבוש בבגדי עשיו יצחק הריח את הבגדים של יעקב “וירח את ריח בגדיו” וכשיצחק הריח את ריח הבגדים של יעקב הוא נבהל!! הוא פשוט נבהל! “ריח בגדיו” מי זה בגדיו? אומר המדרש רבה “בגדיו” זה הבוגדים! בגדיו זה הרשעים! יצחק ראה שיצאו מזרע יעקב בוגדים! הוא ראה שיצאו מיעקב רשעים! כל מיני רשעים ה’ ירחם, הוא ראה רשעים נוראים יוצאים מיעקב הוא הזדעזע! אבל אחר כך יצחק הסתכל טיפה קדימה ואז ראה שהרשעים האלה נהפכים כהרף עין לצדיקים! פתאום ה’ הראה ליצחק שהרשעים הכי נוראים שהיו אי פעם בעולם נהפכים לפתע כהרף עין לצדיקים הכי גדולים. כל נשמה רוצה לעשות תשובה בכל אדם יש אוצרות רק צריך להאיר לו צריך להסיר את לו העפרוריות, בכל בן ובכל בת ובכל נפש יהודית יש אין סוף אוצרות, נפש יהודית היא יוקדת לה’ ובוערת לה’, כל נשמה של יהודי רוצה לעשות תשובה! לכל יהודי יש לב בוער לה’ יתברך, לב בוער שיכול לשרוף את כל העולם, כל יהודי הוא אש להבה, בפנימיות של כל יהודי יוקדת אש “אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה”, כל יהודי ויהודי יכול להחזיר את כל העולם בתשובה, אפילו הרשע הכי גדול יכול לחזור בתשובה כי כמה שהוא רשע יותר גדול יש לו יותר כח! יש לו נשמה יותר גדולה. כולם פחדו להכנס כמו שמביא המדרש רבה על יוסי משיתא שכפר בה’! כפר בהכל! והצטרף לרומאים. באותה תקופה מי ששמר שבת, מי שמל ילדים, מי ששמר מצוות, צלבו אותו! עם ישראל עבר יסורים נוראים! יוסי משיתא ראה שעם ישראל אבוד נמחק מהאדמה הוא קיבל יאוש! ואמר”מה אני צריך להיות יהודי אני אהיה רומאי” והלך עם הרומאים לשרוף את בית המקדש, הוא זרק איתם לפידים, ולפני שנשרף בית המקדש לגמרי אמרו לו הרומאים, רגע אחד! מי יכנס להיכל להוציא את המנורה? אמרו לו תיכנס אתה! תיקח משהו! כולם ידעו שמי שנכנס להיכל נשרף! מי שנכנס לקדשי הקודשים הוא ישרף! כולם פחדו להכנס! אז אמרו לו מה שתוציא ראשון ישאר לך. החזיק חזק חזק את המנורה יוסי משיתא נכנס ותפס שם מנורה של זהב ויצא איתה החוצה, אמרו לו תן את המנורה הזאת!! אתה לא יכול לקחת אותה זה יקר מדי! קח לך איזה גביע, איזה כפית, אבל לא מנורה! באותו רגע התלקח אצלו הניצוץ היהודי! פתאום נדלק אצלו הניצוץ! המנורה הקדושה הדליקה לו את הניצוץ! הוא ראה שהמנורה היא כולה אור כולה קדושה ואז החזיק חזק חזק את המנורה ואמר “את המנורה אתם לא מקבלים, לא תקבלו את המנורה” אמרו לו מה פירוש לא נקבל את המנורה? אנחנו נשחט אותך! נכה אותך! אנחנו נחתוך אותך חתיכות חתיכות! אמר להם אני לא נותן את המנורה! לא תוציאו לי מהיד את המנורה! אני ימות עם המנורה! אמרו לו זה לא שייך לך! זה של המלך!, צריכים להביא לטיטוס את המנורה. אמר להם “את המנורה לא תקבלו בשום אופן, אני אמות יחד איתה” כל ניסור הוא התענג ואז יוסי משיתא נהיה כולו אש להבה! כולו אש בוער לה’! אני חוזר ליהדות!!! אני מתחיל להיות יהודי!!! תחתכו אותי חתיכות חתיכות!! את המנורה אתם לא מקבלים!! אמרו בסדר, תפסו אותו שמו אותו בתוך שולחן של נגרים שמנסרים עצים והתחילו לחתוך אותו, נסרו אותו חתיכות חתיכות! ברגע שהוא התחיל להתייסר, הוא הרגיש כזה תענוג! כל ניסור הוא התענג! כולו אחוז שמחה כולו התלהבות ואומר, אני מקבל עלי תשובה! אני מקבל עלי באהבה את העינויים! רבונו של עולם טוב שמנסרים אותי! טוב שחותכים אותי! סלח לי על כל העבירות, איך הצטרפתי לרומאים הרשעים האלה שרצחו מיליונים של יהודים! איך לא ידעתי שעם ישראל זה נצחי!! איך לא ידעתי שיהודי זה נצחי!! ברוך ה’ מנסרים לי את העצמות הרקובות האלה! ברוך ה’ שמנסרים את העצמות המורעלות האלה שהחטיאו אותי! וסחבו אותי לאן שסחבו אותי, ויוסי משיתא כולו שר לה’! כולו שמח! ותוך כדי שמנסרים אותו הוא ממשיך לשיר! הוא לא מרגיש שום כאבים! שר שירים שר “נפשי חולת אהבתך” מנסרים אותו והוא חולה אהבה לה’! הוא רק מרגיש את ה’! הוא לא מרגיש שום דבר חוץ מה’. הוא בעצמו מחטיא אותם כל תקוות הגאולה זה לגייר את כל העולם, כל תקוות הגאולה זה להחזיר את כל העולם בתשובה, כי זה בושה!! כל דור שלא מחזיר את העולם בתשובה כאילו הוא בעצמו מחטיא אותם! הדבר הכי גדול זה להחזיר אנשים בתשובה! אבל איך עושים את זה? איך זוכים לזה? זה רק אם אדם יזכה להדרת פנים! זה רק אם יהיה לו פנים מאירות! זה רק אם יהיה לו פנים קדושות! שרק יסתכלו על הפנים שלו המאירות ומהפנים לבד יתעוררו בתשובה. כמו שמספרים על רבי אהרון מקרלין שכתוב על המצבה שלו, ששמונים אלף אנשים הוא החזיר בתשובה, איך הם חזרו? מה הוא הלך ומסר שעורים והרצאות!? אלא הם רק ראו את הפנים המאירות שלו, את ההדרת פנים שלו, כולם חזרו בתשובה. בואו נעשה את רצון הרב’ה ולזכות להדרת פנים להארת פנים אומר רבינו בתורה כז’ זה רק ע”י לימוד הגמרא הקדושה! כי אי אפשר להחזיר אנשים בתשובה אם אין שכל אם אין דעת. אדם צריך שיהיה לו שכל גדול כמו שהרב’ה אומר “רציתי שיהיה לכם שכל כזה גדול שכבר כמה דורות לא היה כזה שכל” למה להחמיץ את הרצונות של הרב’ה! בואו נעשה מה שהרב’ה רוצה! בואו נעשה את רצון הרב’ה! הרב’ה לא רוצה שנסתובב סתם ונרקוד סתם, ברגע שאדם ילמד גמרא ילמד פוסקים, הוא יקבל כזה אור יהיה לו את הש”ע ריבוא נהורין, יהיה לו פנים מאירות כולם ירוצו אחריו! כולם יזרקו את האפיקורסות שלהם! יתורצו להם כל הקושיות! הוא יבוא עם כזה אור עם כזה הארת פנים עם כזו קרינה “חכמת אדם תאיר פניו”, אנשים רואים כזה אור! כזה אושר! כזו שמחה על הפנים! אז הם חוזרים בתשובה! מה אנשים רוצים? אנשים רוצים שמחה! מה אנשים רוצים? אנשים רוצים שמחה! זה מה שהם רוצים! וברגע שהם רואים שהשמחה נמצאת אצל אחד שלומד תורה, אצל אחד שלומד פוסקים, ופניו מאירות כמו שמש כולם חוזרים בתשובה! עיקר לימוד התורה זה ללמד לאחרים, כמו שכתוב “ותן בליבנו…..ללמוד וללמד” זה העיקר ברגע שאדם יודע תורה, חייב ללמדה לאחרים. הצדיק האמיתי, לא לומד אף פעם בשביל עצמו, הוא רק לומד בכדי ללמד תורה לאחרים. התורה שהאדם לומד נמדדת לפי כמה חסד וכמה מסירות נפש שהוא מוכן לעשות, בשביל ללמד אחרים. אחרי שאדם למד 8 שעות 10 שעות הוא חייב להראות שיש לו את הכח, את האור את העוז להחזיר בתשובה, זה עיקר הפועל היוצא מכל הלימוד, כל אחד יכול להחזיר אלפים אלפים בתשובה, קבוצה של מאה איש יכולים להחזיר אלף אנשים בתשובה, תוך כמה שנים כל עם ישראל יעשו תשובה. אם נתחיל להחזיר בתשובה אז גם אומות העולם יחזרו בתשובה, המטרה שלנו זה להחזיר את כל העולם בתשובה, אפילו את הגויים. זה מה שה’ אוהב, ה’ מחכה שתחזיר את כל עם ישראל בתשובה, את כל אומות העולם בתשובה “וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ, יכירו וידעו כל יושבי תבל…” בשביל מה אומרים את זה!? בשביל מה אומרים את הפסוקים האלה!? צריך לקרב את הכי מרוחקים. שכולם יקראו בשם ה’ אפילו גויים! אבל קודם נחזיר את היהודים! אם נתחיל עם היהודים נוכל להחזיר גם את הגויים כולם יעשו תשובה ויתקרבו לאמונת ישראל לעבדו שכם אחד. הוא בטח שותה אז פעם ברסלב היו רואים ברחוב היה אפשר לראות מי זה ברסלב! מי זה לא ברסלב! היו רואים פנים מאירות! אש ! אש להבה! היו אומרים זה ברסלב! על רבי נתן אמרו שהוא שותה! אמרו רבי נתן א- טריג א- טריג, כיוון שהיה לו פנים מאירות, כזה אש להבה! אמרו, הוא בטח שותה. אומר הרב’ה בתורה קא’ אם אתם תלמדו תורה בעיון, אם אתם תלמדו גמרא, אז יהיה לכם פנים מאירות! אנפין נהירין! מתי הפנים מאירים!? זה רק כשלומדים גמרא ופוסקים! “חכמת אדם תאיר פניו” אם אדם יתחיל ללמוד גמרא יתחיל ללמוד בעיון הוא יראה פתאום כשמדברים איתו על שמירת העיניים הוא ישר יתחיל לשמור את העיניים! שמדברים איתו על תאוות אכילה יהיה לו כח לעבוד על תאוות האכילה! היא כבר תרוץ לעשות לך את כל הדברים שבעולם אם אדם לומד תורה בלי עיון, אם אדם לא לומד גמרא, אז כשהוא מגיע הביתה הוא מגיע שבור! הוא בא עם אנפין חשוכין! פנים חשוכות! אין לו פנים מאירים! הוא בא שבור הוא גם שובר את אשתו! הוא מעציב את אשתו! הוא גם מעציב את עצמו! אבל אם אתה תלמד גמרא בעיון! אם אתה תלמד תורה עם שכל! יהיה לך פנים נהירין! יהיה לך פנים מאירות! אתה תבוא הביתה עם שמחה! אתה תביא אור לבית! אשתך תקבל שמחה!! הילדים יקבלו שמחה!! השכינה תשרה בבית! אתה בכלל לא תצטרך לדבר עם אשתך! היא רק תראה את הפנים המאירות שלך! היא כבר תרוץ לעשות לך את כל הדברים שבעולם! ולא רק זה! אלא יהיה לך כסף וזהב! יהיה לך הכל! כי “כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ” . בא אחרון ויוצא ראשון מה ההבדל בין יהודי לערבי? גם הערבי מתפלל! גם הערבי עומד שם וצורח שם בירושלים! עושה צרחות בכל העיר! אז מה ההבדל בינך לבין ערבי? אלא “אתם קרויין אדם, ואין עכו”ם קרויין אדם” מתי אתה מתחיל להיות אדם!? אומר הרב’ה זה דוקא כשנכנסים לתוך הע’ אנפין נהירין של התורה הקדושה ! כשהוא מקשיב בשיעורים! וחוזר על השיעורים! והוא מבין מה שמחדשים לו בשיעורים! והוא לא אומר אין לי כוח ללמוד! קשה לי ללמוד! אני יוצא באמצע! בא אחרון ויוצא ראשון! ובאמצע הוא רץ 10 פעמים החוצה! כי אם הוא לא שם את הראש שלו בתוך הלימוד את כל הרמ”ח איברים ושס”ה גידים בתורה הקדושה, אז ככה הוא לא יהיה ברסלב’ר לעולם! הוא לא יצליח לעולם! תתחיל ללמוד לא יכאב לך באף מקום למה האדם לא מרגיש טוב? ופה כואב לו, ופה הוא לא יכול ללמוד, והוא לא יכול להתרכז, למה כואב לך פה, וכואב לך שם ? כי אתה לא לומד! ! למה אתה עייף ? כי אתה לא לומד! ! תתחיל ללמוד לא תהיה עייף! תתחיל ללמוד לא יכאב לך באף מקום! תתחיל ללמוד תהיה בריא! תתחיל ללמוד תוכל גם להתרכז! אז הרבי אומר שכל מה שיש לאדם פגמים, חולשות, כאבים, זה הכל בא מזה שהוא לא לומד. זה הלחם האמיתי של הבן אדם כשאדם לומד גמרא, מזה הוא מקבל פנים מאירות, מזה הוא נהיה בן אדם באמת, מזה נהיה נשמה, מזה נהיה נפש, מזה נהיה רוח, מהלימוד הוא מקבל לב, הוא מקבל מוחין וזה הבן אדם! “אתם קרויין אדם” זה הגמרא! זה הלימוד בעיון! האדם ודאי צריך לאכול כדי לחיות, האדם צריך לאכול לחם ! ולאכול ג”כ יותר מלחם, כדי להרגיש חזק! אז כל שכן וקל וחומר הגמ’ הקדושה! שזה הלחם האמיתי של הבן אדם! כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם – הגמרא זה הלחם האמיתי!, האדם צריך להכניס את כל החושים שלו! ואת כל הראיה שלו! ואת כל המוחין שלו!רק בתורה בעיון! וזה האדם, מזה נהיה אדם. אתה לא תאכל הגוף יתפרק! הבשר יתפרק! אותו דבר אם האדם לא לומד גמרא הגוף יתפרק! המוח מתפרק! העיניים מתפרקות! הפה מתפרק! האוזניים מתפרקות! אז ממילא שומעים שטויות, הכל מתפרק! אין אדם בכלל! אז הרבי אומר שהאדם נהיה רק מהתורה, מזה שהוא לומד תורה בעיון, מזה נהיה מוח, מזה נהיה עיניים וכו’. ‘ברסלב לא באה לבטל חס ושלום שום קוצו של י’ אדם צריך לדעת שברסלב וגמרא זה דבר אחד! הנקודה בברסלב היא שהולכים על פי מה שכתוב! ולא על פי הרגשות ודעות ולא לפי מה שנוח “צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים” צריך לשמוע בקול הרועים! צריך לשמוע בקול הצדיקים! צריך לשמוע בקול ליקוטי מוהר”ן ! בתורה הראשונה בליקוטי מוהר”ן כתוב שאדם צריך שיהיה לו שכל! אדם צריך ללמוד גמרא! ורק זה נקרא תמימות. צריך לדעת שחסידות ברסלב לא באה לבטל ח”ו שום קוצו של י’ ! שום מנהג של עם ישראל! שום דבר שמקובל בעם ישראל! היא רק באה להוסיף! להוסיף עוד יראת שמיים, עוד תפילה בכוונה, עוד יותר שמירת עיניים. הרב’ה אמר “רציתי שהענין שלי יתפשט בליבות אנשים )המתמידים בעבודתם( כיהודי ליטא” )שיח שרפי קודש ב- רנז'( הרב’ה אומר תהיו ליטאים! תתחילו ללמוד! אצל הרב’ה אין חדשות! הרב’ה אמר “אני הולך בדרך ישן שכולו חדש” בתורה קא’ הרב’ה אומר “כל המקבל עליו על תורה… היינו תורה בעיון. עול תורה זה גמרא ופוסקים!! אין לנו חוץ מרבינו כלום! אם אדם רוצה דברים חדשים, ליקוטי מוהר”ן חדש אז בסדר..שיכתוב ליקוטי מוהר”ן חדש! שיעשה ברסלב חדש! אנחנו הולכים עם ברסלב הישנה, עם מה שכתוב! ברסלב הישנה זה ללמוד תורה בעיון, ללמוד גמרא ופוסקים,הרב’ה אומר עול תורה זה לימוד בעיון! אם יש מישהו שיש לו ליקוטי מוהר”ן חדש או שיטה אחרת אז אדרבה ואדרבה אולי הוא גילה דברים חדשים! אבל הרב’ה אומר שאין לו דברים חדשים! הרב’ה כולו ישן ואף על פי כן חדש לגמרי! באים אנשים! פה מחלקים מטבעות לסגולה, פה מחלקים מצות מבורכות, כל מיני חידושים! כן ירבו החידושים ! אבל אין לזה שייכות לברסלב! הרב’ה אמר אין אצלי חדשות! אני הולך בדרך שכולו ישן! צריכים ללכת בעקבי הצאן ! תראה איך החזון איש למד! תראה איך הסטייפלר למד! תהיה ברסלב! אין פה שום דבר חדש. מתוך עלון צמאה נפשי 052-763-9126