שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור היומי המלא כפי שמסר אותו מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א – אתמול לאחר תפילת מעריב יום שני פרשת קדושים ליל כ"ט ניסן:
"[היה עכשיו הרוגים במלחמה] ועוד שלושה פצועים קשה מורדמים ומונשמים ועוד תשע פצועים בלי ידיים בלי רגליים הכל כי עוד לא כל הבנות האריכו את השמלות שלהם, כל בת שלא האריכה את השמלה עד הקרסול היא גורמת לעוד מאה הרוגים לעוד מאה פצועים, כל בת צריכה לשבור את האייפון שלה ואת הסמרטפון שלה ואת כל המכשירים האלקטרונים הטמאים שיש כאלה טומאות שלא היה מזמן המבול, בזמן המבול לא היה אייפונים ולא סמרטפונים ולא שום מכשיר ולא שאומי, כל אחד ינפץ את השאומי שלו ברגע הזה אז תפסיק המלחמה הארורה הזאת יפסיקו להיהרג יהודים ועכשיו אנחנו נלמד על המילה "אֻלי" [לא תאבה האשה], כי למה, מי גנב את הו' של אלי, יש מישהו שגנב את הו' של אולי, הדפיס את החומשים בלי הו' של אולי, אני לא יודע למה הדפיסו בלי הו', "אֻלי" צריך שיהיה ו' למה בלי ו' ולמה בשני ולא בראשון יש פעם ויש פעם שנייה. פעמיים זה כתוב, [וקשה מדוע את הסיפור על אליעזר התורה כותבת באריכות פעמים, ואילו הדינים הכי חשובים וקיומיים לא כתובים במפורש בתורה, דיני] שבת לא כתוב, כתוב [רק] "לא תבערו אש" וכתוב רק "אל יצא איש ממקומו", "בחריש ובקציר תשבות" זה מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא, ר' ישמעאל אומר זה על שבת ור' עקיבא אומר זה על שמיטה זה בראש השנה דף ט', אין שבת בתורה, טוטפות זה להדביק פתק אני לא ציוני, איני מכיר, לא כתוב [בתורה במפורש] תפילין, זה המצאה של שובו בנים, אתם המצאתם את זה, איפה כתוב תפילין, לא כתוב תפילין בתורה זה המצאה שלך. אז התורה לא כותבת לא תפילין, ולא שבת, שום דבר היא לא כותבת, שום מצווה, שום מצווה היא לא כותבת, אומר הפסקתא בפרק ה', שהגויים לא יעתיקו את זה, לכן אם בתורה היה כתוב תפילין, לעשות תפילין, כל הגויים היו הולכים עם תפילין, כל הגויים! אני באתי לפלורידה כולם רצו ללכת עם תפילין, ראו תפילין, כולם רוצים תפילין, תביא תפילין, תביא טלית, בסוף הגויים אמרו אתה תשגע פה את כולם, בסוף ילכו כמה לבית משוגעים. גם טדי [קולק ראש עיירית ירושלים בעבר] כבר רצה ללכת לבית כנסת הוא אמר, בסוף ישימו אותי בבית משוגעים, הוא מביא את זה ב'איש צדיק', באריה לוין, שהוא אמר אני רוצה ללכת לבית כנסת, אני רוצה להתפלל. כולם רוצים להתפלל, כולם רוצים להניח תפילין, כולם רוצים להתעטף בציצית אין אחד, אפילו מיכל בת כושי (- בת שאול) הניחה תפילין, אפילו נשים היו מניחות תפילין, עד מלחמת העולם נשים היו מניחות תפילין, כל אחד רוצה להניח תפילין! כל אחד!. אז מה עשו עם הו' של אולי, למה לקחו את ה- ו' הזאת, מי גנב אותו, שיחזיר, הגנב חייב להחזיר, למה גנבו את הו', מה הו' עשתה להם, אז אומר רש"י שלא הייתה שום בת כשרה בחרן, חרן הייתה הבירה ושתי מיליון בנות, וכולם היו כבר מופקרות, כולם היו כבר מסובבות, הראש שלהם הסתובב, כבר איבדו את השכל, השטן התעבר בהם, נשארה רק בת אחת כשרה [היא רבקה]. אליעזר שאל את אברהם איך אני אמצא את הבת הזאת, מאיפה אני אמצא אותה, מה אני אביא אותה לרופא, מה אני יעשה, הוא אמר אל תדאג, המלאכים ילכו, "מלאכי ילך לפניך" ברגע שתגיע תפגוש אותה, אתה לא צריך רופאים, אתה לא צריך מכשירים מגנטים, ולא מכשירים אלקטרונים, ולא שער אלקטרוני, אתה ישר תראה אותה, מלאכי ילך לפניך, ואז הוא ראה המים עולים לקראתה, המים זה 700 מטר עומק באדמה, זה באר, כל הבארות זה 700 מטר, המים עולים לבד. והוא רואה אבני כדכד, כי כתוב תשע פעמים כד, הוא ראה הילה על הראש שלה, הילה ממש, את השכינה, עמודא דנורא, כמו שדבורה אשת לפידות היה עמודא דנורא, פעם כל בת היה עמודא דנורא, כל בת הייתה עפה באוויר. אפילו שרח הייתה בחרם [כי התנבאה שיוסף חי], כתוב בבעל הטורים ששמו אותה בחרם, מה אתה מגלה, מי שמגלה יוסף חי ימות על המקום, 22 שנה מרמים אבא, אבא זקן אבא כבר בן 130 הוא לא צעיר זה לא בחור צעיר שאתה יכול לרמות אותו אבא בגיל 130 , פרעה שואל אותו בן כמה אתה? אני בן 130 , מעט ורעים, גנבו לי את הבן גנבו לי את הבת הכל רק גונבים וגונבים ופתאום שמעון איננו וגם בנימין איננו. ר' חיים ויטאל כותב בויצא שהם באו [ליעקב לבשר על התגלות יוסף] בלי בנימין, מדוע עצמותיו של יהודה מגולגלות בארון הרי הוא הביא אותו, לא, הוא לא הביא אותו הוא פחד להביא אותו, הדרך מלאה שודדים מלאה רוצחים, מלאה חמאס, צריכים ללכת דרך רפיח, דרך חאן יונס, אי אפשר לעקוף את רפיח, אפשר ללכת דרך דובאי גם כן… זה נכון, אבל יעקב לא הסכים ללכת דרך דובאי, הוא הלך דרך רפיח, חאן יונס, אז שם יחטפו לו את הילדים שלו, יחטפו את בנימין, [לכן] השאירו אותו במצרים. אז יעקב פתאום רואה אין בנימין, אין שמעון, יעקב כל פעם מאבדים לו בן, הולכים לדותן מאבדים לו בן (- יוסף) , הולכים למצרים משאירים את שמעון, עכשיו אומר ר' חיים ויטאל חוזרים ממצרים אין בנימין, אומרים לא, הוא נשאר, פחדנו להביא אותו. [וכשאמרו ליעקב שיוסף חי והוא מלך במצרים] ישר הוא התעלף כתוב "וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם", ישר הוא התעלף שפכו עליו מים קרים ועוד מים קרים, הביאו את יחיאל שטרן לעשות החייאה ושום דבר לא עזר, ויפג לבו, [כי יעקב אמר בליבו שוודאי יוסף התפקר]. עד שהוא ראה את העגלות, מה זה עגלות? אומר המדרש עגלה ערופה, מה זה עגלה ערופה צריכים לקחת עגלה לערוף אותה, דבר ראשון תביא עגלה נערוף אותה, עגלה ערופה כי ברגע שהם נפרדו אז למדו את כל פרשת עגלה ערופה. כל 'נחל איתן' של ר' חיים קנייבסקי למדו את זה שהלכו מחברון הוא הלך איתו איזה 3 פרסאות 15 ק"מ הוא לימוד אותו כל הלכות עגלה ערופה, הוא אמר תגידו לאבא שאני זוכר את כל הלכות עגלה ערופה כל מה שהוא לימד אותי אני חוזר על זה כל יום כבר 22 שנה אז ויחי רוח יעקב, הוא אומר אם הוא זוכר עגלה ערופה הוא חי וקיים, הסיפור אמיתי".
