שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
לפניכם השיעור שמסר מורינו הרב ברלנד שליט"א אמש – יוֹם שְׁלִישִׁי לֵיל י"ד תַּמּוּז פִּנְחָס לְאַחַר מַעֲרִיב
אָז מַסֶּכֶת יְבָמוֹת מְסַיֶּמֶת, יְבָמוֹת בְּאֵיזֶה אֶחָד שֶׁפָּתַח לְאֶלֶף אֲנָשִׁים אֶת הָרָאשִׁים שֶׁלָּהֶם. וְיָשַׁב אֶלֶף שָׁנָה בַּכֶּלֶא אַחַר כָּךְ, אַתֶּם לֹא לוֹמְדִים יְבָמוֹת, אַתֶּם לֹא לוֹמְדִים מֶה כָּתוּב בִּיבָמוֹת. אַתָּה זוֹכֵר שֶׁאֶחָד פָּתַח לְאֶלֶף אֲנָשִׁים אֶת הָרֹאשׁ? עִם עָנָף שֶׁל תְּאֵנָה. אָז אָמַר לוֹ [רַבִּי טַרְפוֹן] אַתָּה אַרְיֵה, הוּא אָמַר קוֹרְאִים לִי אַרְיֵה. קוֹרְאִים לִי בֶּאֱמֶת אַרְיֵה "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (בַּמִּדְבָּר כ"ד ט') כָּל יְהוּדִי זֶה אַרְיֵה! "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ", כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְדַעַת שֶׁהוּא אַרְיֵה. וְלָכֵן [בֶּאֱמֶת] כָּתוּב "לֹא הָיָה אִישׁ" (שָׁם כ"ו ס"ד) מָה אוֹמֵר רַשִׁ"י? לְךָ יֵשׁ רַשִׁ"י בְּחֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר? מָה אוֹמֵר רַשִׁ"י "לֹא הָיָה אִישׁ"? שֶׁכָּל הַגְּבָרִים מֵתוּ חוּץ מֵהַנָּשִׁים, שׁוּם אִשָּׁה לֹא מֵתָה. שׁוּם אִשָּׁה לֹא מֵתָה, רַק גְּבָרִים מֵתוּ. עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁכָּל שָׁנָה מֵתוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. מְחַלְּקִים שֵׁשׁ אֶלֶף לְשָׁלוֹשׁ, חָמֵשׁ לַחֲמִשִּׁים, זֶה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. זֶה יוֹצֵא חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף שְׁמוֹנָה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה. כָּל אֶחָד הָיָה חוֹפֵר קֶבֶר, כָּל אֶחָד הָיָה חוֹפֵר קֶבֶר, מִי שֶׁהָיָה בְּגִיל שִׁשִּׁים חוֹפֵר קֶבֶר, בַּבֹּקֶר – בְּתִשְׁעָה בְּאָב בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיָה בְּגַן עֵדֶן, מְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן, רַק צְרִיכִים לְכַסּוֹת לוֹ אֶת הַקֶּבֶר. כָּל אֶחָד חָפַר קֶבֶר לְעַצְמוֹ, כָּל שָׁנָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אֶלֶף שְׁמוֹנָה מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה, חוּץ מֵהַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה.
לָכֵן יֵשׁ ט"וּ בְּאָב, ט"וּ בְּאָב רוֹקְדִים כָּל הַלַּיְלָה, לֹא מַפְסִיקִים לִרְקֹד שְׁנִיָּה אַחַת. כְּמוֹ שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר רַק רָקְדָה, כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָאָדָם זֶה רַק הָרִקּוּדִים. אָדָם לְעוֹלָם בִּשְׁבִיל הָרִקּוּדִים, בִּשְׁבִיל זֶה אָדָם בָּא לָעוֹלָם. כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְדַעַת שֶׁהָרִקּוּדִים – כָּתוּב בְּהִלְכוֹת אַפּוֹטְרוֹפּוֹס הֲלָכָה ג' שֶׁכָּל לִמּוּד הַגְּמָרָא זֶה רַק בִּשְׁבִיל הָרִקּוּדִים, בִּשְׁבִיל הַנִּגּוּנִים, מִקּוֹל הַלֵּילָא פָּקַע אִגְּרָא (פְּסָחִים פ"ה ע"ב). עַכְשָׁו יַגִּידוּ הַלֵּל עוֹד שְׁבוּעַיִם, צְרִיכִים אָז פָּקַע אִגְּרָא.
מָחָר כְּבָר הַיָּארְצַיְט שֶׁל הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, כֻּלָּם יִהְיוּ שָׁם בְּלִי יוֹצֵא מֵהַכְּלָל, וּמִשָּׁם נוֹסְעִים יָשָׁר לְאוּמַן. אָדָם צָרִיךְ לְדַעַת דָּבָר רִאשׁוֹן הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, וְלִלְמֹד כָּל שָׁבוּעַ אֶת הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, כָּל שָׁבוּעַ חַיָּב לִלְמֹד אֶת הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ! כָּל אֶחָד עִם הַפָּרָשָׁה. "לֹא הָיָה אִישׁ" כִּי כָּל הָעָם נִסְפָּרִים, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל אֶחָד זֶה מִסְפָּר חָשׁוּב. אֲפִלּוּ שְׁלוֹשִׁים כָּתוּב שְׁלוֹשִׁים, שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים.
השיעור מתחיל בדקה 48:18
אָז לָמָּה בְּעֵגֶל לֹא כָּתוּב כַּמָּה מֵתוּ? כָּתוּב "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים" (שְׁמוֹת ל"ב כ"ח), שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב בְּדִיּוּק? אֶלָּא בֶּאֱמֶת בָּעֵגֶל אַף אֶחָד לֹא חָטָא! זֶה רַק הָיָה יוּלְיוּס וְיַמְבּוּס. הַזֹּהַר אוֹמֵר רַק שְׁנַיִם מֵתוּ, רַק יוּלְיוּס וְיַמְבּוּס הַיְלָדִים שֶׁל בִּלְעָם, הֵם נִהְיוּ הַמַּנְהִיגִים [בָּעֵגֶל]. וְזֶה הַגְּדֻלָּה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵיךְ שֶׁמֹּשֶׁה יָרַד שָׂרְפוּ אֶת הָעֵגֶל, שָׂרְפוּ אוֹתוֹ 'הָדֵק הָדֵק הֵיטֵב הָדֵק' וְיָרַד נַחַל וְהִשְׁקוּ אֶת כֻּלָּם. כָּל אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת מֵהַמַּיִם, וְהַשְּׂפָתַיִם נֶהְפְּכוּ לְזָהָב. מִי שֶׁרַק חָשַׁב! רַק חָשַׁב לַעֲבֹד אֶת הָעֵגֶל, הַשְּׂפָתַיִם נֶהְפְּכוּ לְזָהָב, וְהוּא נֶחֱנָק מֵהַשְּׂפָתַיִם. קוֹרְאִים לָזֶה 'אספינד' הַיּוֹם יֵשׁ מַחֲלָה שֶׁהַשְּׂפָתַיִם מִתְנַפְּחוֹת, וְאָז מֵתִים מִזֶּה. אָז זֶה הָיְתָה הַמַּחֲלָה שֶׁל הָעֵגֶל. [שֶׁהָיָה] שְׁלוֹשָׁה סוּגִים, אֶחָד מַגֵּפָה, אֶחָד הַשְּׂפָתַיִם הִתְנַפְּחוּ, וְאֶחָד זֶה הָיָה שָׁלוֹשׁ אֶלֶף. אֲבָל בֶּאֱמֶת "בְּיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שְׁמוֹת ל"ב ל"ד) כָּל הַשּׁוֹאָה זֶה עַל הָעֵגֶל.
אֲבָל נָשִׁים לֹא חָטְאוּ בָּעֵגֶל, שׁוּם אִשָּׁה לֹא חָטְאָה בָּעֵגֶל. לֹא נָתְנוּ אֶת הַנְּזָמִים, עָשׂוּ כָּכָה [כִּסּוּ עִם הַיָּד עַל הָאָזְנַיִם], אָז הֵם קָרְעוּ לָהֶם אֶת הָאָזְנַיִם. לָכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת כְּבִיסָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כִּי הַנָּשִׁים עָשׂוּ כָּכָה [כַּנַ"ל] אָז אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּבִיסָה עַכְשָׁו. בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא! בָּנִים מֻתָּר בָּנוֹת אָסוּר, רֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה חַג שֶׁל נָשִׁים, צְרִיכוֹת לְהַגִּיד תְּהִלִּים כָּל הַיּוֹם. בַּמְּרַגְּלִים לֹא הָיוּ, לָכֵן שׁוּם אִשָּׁה לֹא מֵתָה. כָּל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, מֵתוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא גְּבָרִים, אֲבָל לֹא נָשִׁים. שׁוּם אִשָּׁה לֹא מֵתָה, שׁוּם אִשָּׁה לֹא נִפְגְּעָה, כָּל הַנָּשִׁים נִכְנְסוּ – כָּל מִי שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם נִכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כָּל אִשָּׁה זָכְתָה לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! כִּי הֵם לֹא הָיוּ בְּשׁוּם חֵטְא, לֹא רַק זֶה אֶלָּא אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֵּן פֶּלֶת קָנְתָה לוֹ יַיִן טוֹקַאי הוּנְגֵרִישֵׁ'ע וַויִן. כָּל אֶחָד יִרְאֶה לִקְנוֹת הוּנְגֵרִישֵׁ'ע וַויִן, חַיָּבִים לִקְנוֹת הוּנְגֵרִישֵׁ'ע וַויִן עוֹד הַלַּיְלָה, וְלִשְׁתּוֹת מִזֶּה קְצָת, הוּנְגֵרִישֵׁ'ע וַויִן זֶה חָשׁוּב מְאוֹד. הִיא נָתְנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת הוּא יָשַׁן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת. הוּא אָמַר מָה יִהְיֶה עִם תְּפִלִּין? הִיא אָמְרָה לוֹ אַתָּה פָּטוּר מִתְּפִלִּין, אַתָּה חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק פָּטוּר מִתְּפִלִּין! רַק תִּישַׁן תִּישַׁן תִּישַׁן תִּישַׁן, הוּא הִתְעוֹרֵר כְּבָר כֻּלָּם נִבְלְעוּ בַּאֲדָמָה.
