שובו בנים הרב אליעזר ברלנד שליט”א – אתר ברסלב הרשמי הבינלאומי של שובו בנים
מאמרים קשורים
דברי קודשו של מורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א ליל תשעה באב תש"פ, מצלמון
"והבריח התיכון מבריח מן הקצה ועד הקצה. והוא מן האילן שהציב אברהם אבינו בבאר שבע, וכשעברו בני ישראל את הים, קצצו מלאכי השרת את האילן וזרקו אותו לים, והיה צף על המים, והיו המלאכים מכריזים: זהו האילן שהציב אברהם בבאר שבע, והתפלל שם לפני ה', וקרא בשם ה'. ולקחו אותו בני ישראל ועשו ממנו בריח תיכון באורך שבעים אמה. וכשהיו מכניסים אתו לקרשי המשכן היה מתגלגל ומסתובב מן הקצה ועד הקצה כעכן – נחש. וכשהיו מוציאים אותו היה נמתח כמקל" (לשון המדרש תרגום יונתן בן עוזיאל ).
אומר מורינו הרב ברלנד:
"פה בצלמון זה הבריח התיכון, פה המקום שנטעו את הבריח התיכון, אחרי זה הורידו אותו לירושלים. 8 אמות בתוך הארץ. רבינו אומר (ליקוטי מוהר"ן רפ"ו) "כִּי אִם עַל יְדֵי הַשְּׁעָרִים כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִכְנס לְגַן עֵדֶן דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה אַך אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת (אֵיכָה ב) : "טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ"". שעל ידי אמירת הקינות מרימים את השערים מחדש ובונים את בית המקדש – בפרט בלילה שאחרי הקינות כולם נוסעים למירון, לחברון."
"בני קרח לא מתו.., כולם צועקים משה אמת ותורתו אמת. מגיע ט' באב וכולם צועקים משה אמת ותורתו אמת. הצדיק הוא האמת, אפילו שאומרים משה מת – משה לא מת, הוא ממשיך לחיות, חי וקיים לעולמי עד."
"" וְאוּלָם 'לוּז' שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (בראשית כח) לוז זה תחיית המתים (ליקוטי מוהר"ן פ"ה)":
"אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא בָּערֶף שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּך נִכְנָסִין לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת: יַעֲקב קְרָאוֹ בֵּית אֵל (פְּסָחִים פח) וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שׁוֹפְטִים א), שֶׁדֶּרֶך לוּז, נִכְנָסִין לְבֵית אֵל וְזֶהוּ (יְשַׁעְיָה מ): "נַחֲמוּ נַחֲמוּ" נַחֲמוּ גִּימַטְרִיָּא קָדְקד שֶׁהוּא בְּחִינַת ערֶף, שֶׁעַל יָדָהּ נִכְנָסִין לְבֵית אֵל וְזֶהוּ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז בִּשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לֶאֱכל בֵּיצָה בַּסְּעֻדָּה הַמַּפֶסֶקֶת בְּתִשְׁעָה בְּאָב כִּי הַבֵּיצָה נִגְמֶרֶת בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּכוֹרוֹת ח, עין תוספות שם). תַּרְנְגלֶת מוֹלֶדֶת לְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְכוּ, וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז וְזֶהוּ הָעֶצֶם לוּז שֶׁיֵּשׁ בְּערֶף אָדָם, שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחַר כִּלְיוֹן הַגּוּף וּמִמֶּנּוּ יִתְחַדֵּשׁ בִּנְיַן הַגּוּף בִּשְׁעַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְזֶהוּ עִקָּר נֶחָמוֹתֵינוּ בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל הַגּוּף נֶאֱמַר (רוּת ג): "שִׁכְבִי עַד הַבּקֶר", שֶׁהוּא עֵת הַתְּחִיָּה וְהִנֵּה בַבּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה (בְּרֵאשִׁית כ"ט) הַיְנוּ עֶצֶם לוּז הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָהּ נִתְבַּנֶּה הַגּוּף וּבִשְׁבִיל שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יַעֲקב הָיָה בִּשְׁבִיל רָחֵל נֶאֱמַר בִּבְנֵי רָחֵל, דְּהַיְנוּ יוֹסֵף "וּלְקָדְקד נְזִיר אֶחָיו" (בְּרֵאשִׁית מ"ט) וּבְבִנְיָמִין כְּתִיב (דְּבָרִים ל"ג) "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" רֶמֶז, שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת לֵאָה שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רָחֵל קָדְקד וּכְתֵפָיו זֶה בְּחִינַת לוּז הַנַּ"ל ערֶף גִּימַטְרִיָּא ש"נ רָאשֵׁי תֵבוֹת: שַׁבַּת נַחֲמוּ רֶמֶז לְהַנַּ"ל".
"לוז זה הזמן של תחיית המתים, עכשיו זה הזמן של תחיית המתים, ש"ע ריבוא נהורין."
"אדם מת כי מסתלק ממנו האור האלוקי, היצר הרע מכבה את האור, וצריך ללמוד תורה בכדי לקבל את האור (ליקוטי מוהר"ן כ"א). כשאדם חולק על הצדיק הוא מיד מת, כפשוטו, אין לו שום אור – תשעה באב זה היום בו שומעים את ה', רואים את ה' פנים מול פנים."
"כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל ע"מ ב), כל העניין בט' באב זה לבכות על החורבן."
"כל חודש אב זה אריה, "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג ח), האריה מהמרכבה מלווה אותנו ושומר עלינו בכל הליכותינו, בכל מקום. 30 אלף ריבוא האריות שמלווים כל יהודי ויהודיה בערב שבת לפני שהוא נכנס לקידוש. "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שמות י ח) ששאל פרעה את משה ואהרן."
"כשאוכלים את הביצה וטובלים אותה באפר יש עלייה לכל הרשעים שבעולם, כי האפשר מרמז שאין להם שום ניצוץ. יש עלייה לכל הגויים, לכל הרשעים, לכל הכופרים, לכל הפושעים, שכולם יגידו קינות עד הבוקר. כי עולים לאדם קדמון, "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר" (ישעיהו סא ג), כי "וּלְקָדְקד נְזִיר אֶחָיו" (בְּרֵאשִׁית מ"ט). שיוסף רקד 22 שנה בלי הפסק, כמו שֶׂרַח בת אשר שרק רקדה."
"אם האישה רוקדת לה' אז היא נכנסת עם הגוף לגן עדן, כמו איזבל שהרגה 60 ריבוא נביאים. מה, ה' לא יכל להוריד ברק אחד ולהרוג אותה? אלא שכל הזמן היא רקדה בחתונות לשמח כלה, לכן אי אפשר להרוג אותה! "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (דברים ז יב), שמרימים ומקפיצים בריקודים את העקביים וממתיקים את הדינים. אז עושים ייחוד חמה ולבנה, כל תשעה באב זה חיבור החמה עם הלבנה, כי הנוני"ם נבראו."
"תיקון הנוני"ם, נו"ן (חמישים) שערי בינה. מי שקוראים לו ינון הוא יכול לתקן את הנוני"ם."
"לכן אין נו"ן במזמור של "אשרי", כי באשרי אי אפשר לתקן את הנוני"ם, רק ב"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן" (במדבר י לה), כי התיקון נעשה רק ע"י הנסיעות שנוסעים לצדיקים, לחברון, כך מתקנים את הנוני"ם." היום זה שער החמישים בו מתקנים את כל הנוני"ם, עולים לאדם קדמון ליד הרמה, תיקון הנוני"ם ההפוכים של "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן"."
"בתשעה באב בונים את ראש השנה, עכשיו מתפללים שנוכל לנסוע, שנוכל להיות בקיבוץ באומן 100 אלף איש. יגיעו 4 מליון איש לאומן, כולם יעשו תשובה ויאמינו ברבינו. זו ההזדמנות האחרונה לבכות בתשעה באב, יותר לא יהיה תשעה באב, זה האחרון. נגמר תשעה באב, זה האחרון, אחרון, צריך לנצל את התשעה באב הזה להביא משיח, לתקן את הנוני"ם. כל היום רק לנסוע, לחברון, למירון, לאומן – ראש השנה כולם באומן, אין שום תירוץ לא להגיע."
"אולי בגלל הקורונה מתאספים במקום אחר באומן, עולים על איזה הר, אבל נוסעים".
"כולם צריכים לקום לתפילה בארבע בבוקר, מי שקם בעשר התפילה שלו לא מתקבל, לכן הבנים שלו…"
